fbpx
רות פתיר, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון תל אביב

נשים של יום חול . המלצות סוף השבוע 13-15.3

בשבוע שעבר, לכבוד יום האישה הבינלאומי, הקדשנו את המלצות הסופ"ש שלנו לתערוכות של אמניות נשים. סיימנו את ההמלצות בכמיהה לעתיד שבו לא יהיה צריך יום מיוחד לציון פועלן של נשים, כי השוויון בין המינים יהיה כה מובן מאליו. והנה העתיד הגיע. אז לא, הפטריארכיה לא מוגרה ויש  עוד דרך ארוכה מאוד לעשות. אבל המלצות השבוע שלנו מוקדשות ליצירתן של נשים "סתם" בגלל שאלה התערוכות הטובות שאספנו הפעם. נמשיך לייחל ליום שבו כל העניין לא יהיה אישיו בכלל ובינתיים נמשיך להנות מאמנות מעולה שנוצרה, במקרה שוב, על ידי נשים.

במוזיאון תל אביב נפתחת סוף סוף תערוכתה של רות פתיר שנותרה סגורה בביתן הישראלי בבינאלה בונציה; במוזיאון וילפריד שלוש תערוכות שמתכתבות עם שירה; בגלריה נגא יוצאת הילה טוני נבוק מתוך גל יצירה פיסולי אל תוך מהלך של רישום קאמרי. וגם – סיור חדש שמוקדש לגוף הנשי באמנות עכשווית.

שיהיה סופ"ש נעים ככל האפשר, ושיחזרו כולם הביתה בשלום – עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

הילה טוני נבוק, מתוך תערוכת יחידה בגלריה נגא, תל אביב

'ארץ אֵם', תערוכת יחידה של רות פתיר. אוצרות: מירה לפידות, תמר מרגלית
זה אחד המרגשים – תערוכתה של רות פתיר, שיצגה את ישראל בביאנלה בונציה, מגיעה ארצה. כזכור, תערוכתה של פתיר אמנם הוקמה בביתן הישראלי בונציה, אך זה נותר סגור לכל אורך הביאנלה לאור החלטתן של האמנית והאוצרות לפתוח אותו רק לאחר הפסקת אש ועסקת חטופים – שלא באו. כך קרה שהתערוכה המייצגת את ישראל בביאנלה – כלומר אחת המרכזיות והחשובות ביותר בלוח השנה האמנותי – לא הוצגה לקהל כלל. כעת, לאחר שנרכשה על ידי המוזיאון היהודי בניו יורק, היא מוצגת לראשונה בעולם, כאן אצלנו במוזיאון תל אביב. סוף סוף אפשר לעבור את משוכת הדרמה הפוליטית, ההפגנות, הביתן הסגור וכל אלה ולהגיע אל התערוכה עצמה. פתיר יוצרת כאן תערוכה רגישה, משעשעת וחכמה שעוסקת בצורה מקורית ובאמצעות טכנולוגיה מתקדמת בנושאים טעונים ונפיצים כגון פריון, נשיות ובחירה חופשית. השפה האמנותית המזוהה עם פתיר – של אובייקטים ארכיאולוגיים שעברו הנפשה – משחקת כאן תפקיד מרכזי ומיוחד כאשר צלמיות פריון עתיקות מוכנסות לתוך סיטואציות עכשוויות ומוכרות וטוענות אותן במשמעויות רחבות יותר. כמו בביקורים שלנו בסטודיו של פתיר עם התוכנית השנתית, גם מסיור העיתונאים בתערוכה יצאנו מלאי השראה ומחשבות וגם הערכה לאמנית המעולה הזו. כמה טוב שנמצאה האכסניה לתערוכה החשובה הזו.
התערוכה תוצג עד 13.9, במוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
שעות פתיחה: ראשון–שני: סגור; שלישי, חמישי: 10:00–21:00; רביעי, שבת: 10:00–18:00; שישי: 10:00–14:00
פרטים נוספים באתר המוזיאון

מחזור תערוכות חדש במוזיאון וילפריד. אוצרת: שיר מלר-ימגוצ'י
בעולם האמנויות היפות, שירה ואמנות פלסטית חיות במרחבים מקבילים. שירה נועדה כדי לתת מילים למה שאי אפשר לגעת בו ואילו האמנות הפלסטית יוצרת אובייקטים שאפשר לגעת בהם ממש. המשורר הוגה מול הדף הריק (או מסך המחשב) ואילו האמן מלכלך את ידיו בחומר. מחזור התערוכות החדש במוזיאון וילפריד בקיבוץ הזורע מפגיש בין שני העולמות הללו עם שלוש תערוכות שמתכתבות עם או יוצאות מתוך שירה. רותי הלביץ כהן פוגשת בתערוכתה את כתביו של המשורר וההוגה ההודי רבינדרנאת טאגור. ספרו האיקוני של טאגור 'גחליליות' מהווה השראה לתערוכה שמנצנצת בין החושך לאור. הצלמת המחוננת אסנת בן דב מתכתבת בצילומיה הפואטיים עם שירת הייקו יפנית שכמו נולדה בשביל סגנונה המיוחד. ואילו נדיה עדינה רוז מחברת לראשונה בין שני העולמות בהם היא פועלת – שירה ופיסול – לתערוכה ששולחת אותנו לנוע במרחביה הפתוחים והמתעתעים של השפה. שלוש תערוכות של חיבור לא מובן מאליו, פיוטי ומרגש בין עולמות.
אירוע פתיחה: יום שישי, 14.3, 12:00, מוזיאון וילפריד, קיבוץ הזורע
ראשון: סגור, שני, רביעי, חמישי ושישי: 09:00-14:00, שלישי: 12:00-17:00, שבת: 10:00-14:00

'שלב שלב', תערוכת יחידה של הילה טוני נבוק
בשנים האחרונות הפיסול של הילה טוני נבוק נמצא על הגל. במוזיאון הרצליה היא הציגה תערוכת פיסול גדולה ומרשימה וכשנה לאחר מכן, לרגל זכייה בפרס רפפורט לאמנית מבטיחה הוצגה תערוכת פיסול גדולה שלה במוזיאון תל אביב. מחוץ למרחב המוזיאלי, הוצבה עבודת פיסול גדולת מימדים ומרהיבה שלה ממש מחוץ לתחנת הרכבת סבידור מרכז. כעת, לאחר סדרה של מהלכים מונומנטליים, פותחת נבוק תערוכה קאמרית יותר בגלריה נגא ומתמקדת בפורמט הרישום. אך במקרה של נבוק, גם הרישום הוא נגזרת של מהלכים פיסוליים והעבודות בתערוכה החדשה הן וריאציות רישומיות על פיסול (ואולי וריאציות פיסוליות על רישום?) בסדרה אחת מרכיבה נבוק מאות "מיני-רישומים" זה לזה כדי ליצור קומפוזיציות רישומיות חדשות ומרתקות ובסדרה נוספת היא כבר נושקת לפיסול עם יציקות אלומיניום בעלות אלמנטים רישומיים שבתוכן מוטמעים חפצי יום יום שהחיבור על הפסל-רישום מעביר אותם טרנספורמציה והטמרה. התערוכה של נבוק היא שיעור מרתק במה קורה בסטודיו של אמניות ואמנים לאחר מהלכי עומק גדולים ומשמעותיים וכיצד מלהטטים בין פורמטים, מדיומים וסדרי גודל.
אירוע פתיחה: יום שישי, 14.3, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב
התערוכה תוצג עד 3.5. שעות פתיחה: רביעי, חמישי: 12:00-18:00, שישי, שבת: 11:00-14:00

וגם –
סיור חדש בעקבות הגוף הנשי באמנות עכשווית. 28.3
הגוף הנשי שימש לאורך ההיסטוריה נושא מרכזי באמנות, מושא להתבוננות ולפרשנות של יוצרים ויוצרות מתקופות שונות. בסיור זה נתמקד באופן שבו הגוף הנשי מופיע ביצירות של אמנים ואמניות עכשוויים בישראל, תוך בחינת המשמעויות התרבותיות, האישיות והחברתיות הטמונות בעבודותיהם.
נבקר בגלריות ובחללי תצוגה נבחרים, נעקוב אחר מגמות שונות בייצוג הגוף הנשי ונעסוק בשאלות של זהות, מגדר והתבוננות עצמית. נבחן כיצד אמנות עכשווית משקפת את הדינמיקות המשתנות של הגוף הנשי בתרבות המקומית והעולמית, ואילו מסרים חזותיים ומושגיים נמסרים דרך היצירות. בסיור נבקר בגלריות ובסדנאות בדרום תל אביב ונעקוב אחרי ציור ופיסול ישראלי מדורות שונים.
פרטים והרשמה בקישור

אסנת בן דב, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון וילפריד, קיבוץ הזורע

שתפו

המלצות אמנות אחרונות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן