חדש תחת השמש, המלצות הסופ"ש 31.5-2.6

התערוכות השבוע רוצות להציע סדר חדש, שינויים במערך התפיסות הקיים, או לפחות מבט מחודש על דברים ישנים. רטרוספקטיבה מרגשת לאמן המוערך אברהם אופק תפתח במוזיאון תל אביב; בגלריה P8 עדי ברנדה מסתכל על נשות מזרח התיכון ככוכבות החדשות בזירה הפוליטית; ובגלריה אידריס מיכאל ליאני ויובל אצילי בוחנים את תשוקת המבט ההומו אירוטי לאור האוריינטליזם של המזה"ת – אז והיום.

אבל רגע לפני ההמלצות, ובגלל שאנחנו מתרגשים מזה מאוד מאוד, רק נעדכן שהמקומות לסיור הVIP שלנו בירושלים הולכים ונגמרים. זהו הולך להיות סיור מיוחד מאוד המשלב אמנות עכשווית ועיצוב. נפגוש את האמנים, המעצבים והאוצרים, נבקר בתערוכות החדשות במוזיאון ישראל, בשבוע העיצוב, בתערוכת הענק "חמסה חמסה חמסה", ובסדנאות האמנים. כל זאת עם כל הפינוקים הרגילים – רכב צמוד, מלון בוטיק, מסעדת גורמה ועוד. שווה? שווה!
כל הפרטים בקישור

סופ"ש מקסים לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

"גוף, עבודה". רטרופסקטיבה של אברהם אופק. אוצרת: גליה בר אור
רטרוספקטיבה לאמן ישראלי בסדר גודל של אברהם אופק היא תמיד חגיגה לחובבי האמנות ותענוג נדיר יחסית במחוזותינו. בעולם אמנות האובססיבי לחדש ולצעיר, נזנחים לעתים קרובות "אבות המזון" של האמנות הישראלית ונשכחים התפקיד הקריטי והרלוונטיות שלהם לנעשה כיום. אופק החל את דרכו עם האמנים המושגיים של שנות ה-70, והוא מהאמנים המגוונים שפעלו פה, עם גוף עבודות שעובר בין ציור, קרמיקה דקורטיבית ועוד. לכן מסקרן כל כך לראות תערוכה רטרוספקטיבית רחבה שלו, שיש לציין שהיתה ראויה להתרחש כבר מזמן. אחד מגופי העבודות המרכזיים בתערוכה עוסק בהתכתבות אמנותית של אופק עם האמן הגרמני המשפיע ג'וזף בויס. מדובר על סדרת רישומים המתייחסת למיצג המפורסם ביותר של בויס I Like America and America Likes Me , בו חלק האמן הגרמני חדר עם זאב ערבות חי. המבט על אמן בסדר גדול של אופק חושפת לא רק את מנעד עבודתו אלא גם פרק חשוב בתולדות האמנות הישראלית בכלל, ולטעמנו זו תערוכת חובה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 31.5, 19:30, מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב. אירוע פייסבוק

עדי ברנדה, תערוכת יחיד בגלריה P8

"סדר חדש", תערוכת יחיד של עדי ברנדה. אוצרת: רווית הררי
בעידן בו לכל אחד ואחת מאתנו יש מצלמה משוכללת בטלפון החכם ואפליקציות למיניהן משוות לתמונות האגביות ביותר מראה מקצועי ללא מאמץ, נדמה שהצילום כמדיום אמנותי נמצא במשבר זהות רציני. בשנים האחרונות הולך ועולה זרם חדש של צלמים שמגיבים למשבר זה דווקא על ידי נטישה של המצלמה ואקט הצילום עצמו ועוסקים במה שהוגדר "צילום ללא מצלמה" (קראו עוד בקישור). עדי ברנדה הוא אחד הבולטים בהם, והוא משתמש בארכיוני צילום כב"רדי מייד"; הוא סורק, מגדיל ומשכפל את הצילומים מן המוכן ומעביר אותם עד שהם מקבלים הקשר ומשמעות חדשים. בתערוכתו החדשה, עושה ברנדה שימוש בדימויים של נשותיהם של מנהיגים מרכזיים במזרח התיכון. בשימוש בדימויים אלה ובאמצעות המניפולציות שהוא מבצע בהן, מבקש ברנדה לתת – כשמה של התערוכה "סדר חדש" – למזרח התיכון המדמם ולצבוע אותו באור אחר שיש בו יופי, פיתוי וסכנה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 31.5, 20:00, גלריה 8P רחוב הפטיש 1, תל אביב. אירוע פייסבוק

"בוסתן אל-חוב", תערוכה זוגית של מיכאל ליאני ויובל אצילי
עוד תערוכה המביטה על המזרח דרך הפריזמה המגדרית היא תערוכתם החדשה של מיכאל ליאני ויובל אצילי. לקראת חודש הגאווה הבא עלינו לטובה מותחים אצילי וליאני קו משווה בין אלפי התיירים הגאים הצפויים לפקוד את העיר, לבין טיילי העולם הישן שמבטם האוריינטליסטי על המזרח "האקזוטי" ממשיך במידה רבה לשלוט בשיח. התערוכה מתייחסת לתקופה (סוף המאה ה-19) בה המזרח התיכון נחשב אצל מטיילים מערביים כסמל של מתירנות ושחרור מיני. צעירים מערביים נמלטו מהשמרנות האירופאית אל המזרח החמים בו נזילות מינית הייתה דבר די טבעי ומובן מאליו ו"הפרא האציל" – אותו מיתוס ישן על הברברי מלא הליבידו הלהיט את דמיונם. מתחת לכל החגיגות של חודש הגאווה ותחושת הנאורות של המשתתפים בו, מגניבים ליאני ואצילי דקירה ביקורתית שאולי בכל זאת לא הרבה השתנה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 31.5, 20:00, גלריה אידריס, מנדלי מו"ס 8, תל אביב. אירוע פייסבוק

עריכה ותוכן: צוות Talking Art