בדרך לגאולה עוברים במקדונלדס

צילום: אמי קנקה

אני אוהבת את התחנה המרכזית החדשה, ואני לא מתביישת להגיד את זה. אני אוהבת את המרקם האנושי, את הבגדים הזולים, את המסדרונות המסועפים, את הארגון המוזר, את הריחות ואת המסתורין. אני אוהבת שבתוך המקום הזה צצה בועה רוחשת של אמנות שאין לדעת אם הפרינג'יות שלה הובילה אותה להתמקם שם, או שמא פיתויי מחיר ההשכרה בתחנה, השפיעו עליה בתמורה. אם כן, לא פלא שהמופע החדש של תיאטרון מסתורין, המתרחש במרחביה ההזויים של התחנה, כבש אותי בסערה.

"SEVEN" הוא שמו של המופע החדש של תיאטרון מסתורין – המתמחה במופעים תלויי חלל, והוא מתרחש בשבע הקומות של התחנה. ההשראה למופע הגיעה מתוך קריאה משותפת של חברי התאטרון בטקסטים מהברית החדשה, הקומדיה האלוהית של דנטה ושירים של סילביה פלאת' ודילן תומס. אם לא די היה במוזרויותם של אלה, שיטוטים בתחנה המרכזית הם אלה שרקמו את כל הדברים יחד. אכן, מוזר הדבר מאוד, ומסתורי, ומצמרר ומעורר מחשבה.

המופע עוקב אחר שבע דמויות שעוברות תהליך הנדמה כמעין דרך לגאולה. הדמויות משוטטות ברחבי התחנה ובכל קומה מתקיימת סצנה חדשה, ואנו הצופים נגררים אחריהן בסקרנות ובפחד שלא משים לרגע בעודנו הופכים להיות חלק מאותה תהלוכת חיים-מתים. השיטוט נדמה כספורדי. לא תדע לאן אתה הולך ולא תדע מעין תגיח פתאום דמותה של המלכה-האם, גמדה עטוית מסכה ולבושה בשביס זהב אשר היא ועוזריה הליצנים (לבושים תלבושת גאונית עשויה משעווניות) יובילו אותך אל המסדרון האפל הבא.

כך למשל, אין לנו ברירה אלא לעבור באחת מהחנויות הנטושות בתחנה, החנות חשוכה, התקרה חשופה וצינורות מים אכולים בחלודה וקורות זיון הבטון נגלים במגעילותם. החנות מלאה בשברי בובות חלון ראווה המסודרות באופן שנדמה כמעין מעבדת מוות של רוצח סדרתי מטורף, משהו שרואים בסדרות מתח או סרטי אימה.

אך אולי הדבר המרתק מהכול הוא דווקא המפגש של מופע האימים הזה עם מרקמה היום יומי של התחנה. אמנם בערב שבת, כשהתחנה פחות עמוסה מבדרך כלל, ובכל זאת חיה ונושמת. צופים סקרנים, עובדים זרים, ילדים, כולם מביטים בסקרנות במחזה הזה, נמשכים לקחת חלק, ואז פורשים. אך גם מרחבי התחנה האדריכליים והחנויות משחקים תפקיד במחזה. כך למשל, באחת הסצנות הנהדרות במופע, אוסף הזומבים מנהל מפגש אהבה הזוי כשברקע שתי קשתות הזהב המוכרות של מקדונלדס מבהיקות ענקיות, כמעין טוטם עכשווי, האלוהים הגדול.

תאווה, גרגרנות, חמדנות, עצלנות, זעם, קנאה וגאווה. על אלה קמה האנושות ועל אלה קמו גם מערכות השליטה בבני האדם. המופעSEVEN מאמת אותנו עם החטאים הקמאיים שבתוכנו, אך הפעם הוא מאפשר לנו להתמסר אליהם. בחסותן של הדמויות ומסען המשותף: מבדידות של גוף מעוות ומעונה, אל מפגש אנושי משחקי, אל ניסיון למצוא בית, לנסח טקס, אל תאוות בשרים נצלנית, להשלמה, טוהרה ולבסוף דרך אל עולם חדש; אנו מעזים אולי להכיר במה שעשוי להיחשב לחטא. אך יחד עם זאת לא מן הנמנע לחשוב כי אולי זו דרכה של כל חברה או כל קבוצה אנושית המתגבשת על בסיס משותף.

המופע ממשיך לרוץ בשבועיים הקרובים ואז יוצא לפגרת קיץ. כל הפרטים בקישור

צילום: דוד דקטור