ארבע תערוכות ציור מעניינות באזור שדרות רוטשילד

אורלי מייברג, גלריה נגא לאמנות עכשווית

אם אתם מתעניינים בציור, אני ממליצה לכם לשוטט באזור שדרות רוטשילד, שם מוצגות בימים אלה ארבע תערוכות יחיד שמציגות פנים שונים ודומים בציור עכשווי

"קרוב יותר", יוסי מרק
גלריה שלוש לאמנות עכשווית, מזא"ה 7. מוצגת עד 30.5.15
התערוכה "קרוב יותר" של יוסי מרק בגלריה שלוש, היא תערוכה קטנה ואינטימית, החושפת מבט פיוטי על משפחה, נשיות וזקנה. בתערוכה פורט מרק רגעים קטנים מתוך חיי המשפחה שלו והופך אותם לציורים החוזרים על עצמם בווריאציות שונות. התערוכה מספקת מבט מעניין על תהליכי הציור וחושפת את הטכניקה המעניינת של מרק.
"דיו לבנה", אורלי מיברג
גלריה נגא לאמנות עכשווית, אחד העם 60. מוצגת עד 28.5.15
את עבודותיה של אורלי מייברג הכרתי לפני כמעט כעשור, בימים שרק התחלתי את דרכי האמנותית ועבדתי בגלריה נגא. אז עסקה מייברג בציורי שמן גדולים, פיגורטיביים ומופשטים. כעת היא מציגה סדרה חדשה של שמונה עבודות בלבד, סריקות והדפסות ענק של רישומים קטנים שנעשו במחברת הרישומים שלה. נושא הציור הוא הגוף הנשי, מייברג רשמה מדי יום דמות אישה בתנוחת יוגה הפוכה. בתהליך הרישום וההגדלה, עובר הגוף טרנספורמציה ונדמה כרוח רפאים מעט מעוותת הצפה בחלל.

מעניין לבחון את הקשר בין שתי תערוכות נוספות המוצגות כעת בגלריה ג'ולי מ. וגלריה אלון שגב. האמנים טלי בן בסט וגדעון רובין, נשענים שניהם על צילומים מן המוכן והופכים אותם לציור. טלי בן בסט התבססה על דימויים מתוך פרסומות אופנה ואילו רובין השתמש בצילומי מגזינים סינים ישנים (טרם המהפכה התרבותית בסין). שני האמנים משנים את הדימוי המקורי, רובין מוחק את פני הדמויות כליל, ואילו בן בסט מוחקת או מעוותת אותם לכדי דימוי מפלצתי כמעט. הדימויים החדשים מעוררים שאלות על ייצוג אנושי בתרבויות שונות, ועל שפת גוף כמאפיין תרבותי ופוליטי.
"תמונה קבוצתית" טלי בן בסט. אוצרת: איריס מנדל
גלריה ג'ולי מ., בצלאל יפה 10. מוצגת עד 6.6.12
"בית כחול", גדעון רובין
גלריה אלון שגב, שד' רוטשילד 6. מוצגת עד 12.6.15

גדעון רובין, גלריה אלון שגב