בין תחומי. המלצות אמנות מאי 2026, חלק ב'
פיסול. ציור. צילום. מיצב. וידאו. עד לא מזמן לכל אחד מהמדיומים האלה היה את המרחב ואת מסגרת הפעולה שלו, הגדרות ברורות לאיך ציור או צילום נראים ומתנהגים. אבל, בעולם כאוטי כל כך, כששום דבר לא ממש ברור, גם הגבולות בתחום האמנות הולכים ומתמוססים. אמנים מרישם לעצמם להתנסות בתחומים שונים, לערבב ולהשתנות. עד לא מזמן היה אפשר לראות את זה כקריאת תיגר אבל היום זה מקובל כל כך שהשימוש בכמה כלים במקביל נראה טבעי לחלוטין.
המלצות חודש מאי (חלק ב') שלנו, מוקדשות לאמנים ואמניות שעושים בדיוק את זה.
בגלריה שלוש יעל יודקביק עושה מינימליזם בחומרים מאובקים; בגלריה ליטבק קונטמפוררי אמיר תומשוב נע בין אדריכלות ציור ורישום;
שתי המלצות בונוס: מתן בן טולילה בגלריה נגא, ופסטיבל בין תחומי בגלריה אלפרד. ובנוסף: תערוכה שלא כדאי לפספס באתונה.
מאחלים לכולנו שבועות טובים ורגועים
שני ורנר, וצוות Talking Art
עד פה תבוא, תערוכת יחיד לאמיר תומשוב. אוצרת: הדס גלזר
את האמן אמיר תומשוב אנחנו מכירים ואוהבים כבר הרבה זמן, והוא דוגמה מעולה ליוצר שעובר בין מדיומים ומשתעשע בחומריות וצבעוניות, תוך כדי שהוא שומר על קו מנחה ושפה שניתן לזהות בקלות. תומשוב הוא אדריכל בהכשרתו, וגם באמנות שלו נקודת המוצא היא מבנים, בתים וסביבה. העבודות הכי מזוהות איתו נראות כמו רישומים אדריכליים שפרצו את גבולות הנייר מהדו אל התלת ממד. משם, הוא המשיך לפיסול ומיצב שהורכב מחפצים מן הנמצא והסתכם בסוג של עולם בזעיר אנפין. בתערוכה החדשה הוא ממשיך לשאול ולערער על הביטחון שמייצג הבית, והפעם מצטרפים לתצוגה גם ציורים צבעוניים (חידוש מרענן אצלו) וגדולי ממדים, ובהם דמויות – שגם הן כמעט ולא הופיעו עד כה ביצירה.
גלריה ליטבק קונטמפוררי, שביל המפעל 3, תל אביב
מידע נוסף
לארח את החיים, תערוכת יחידה ליעל יודקוביק. אוצרת: נירה יצחקי
במבט ראשון, אפשר לומר שיעל יודקוביק היא אמנות מינימליסטית, יש תחושה מאד מיוחדת כשנכנסים לתערוכות שלה, משהו נקי ושקט, סטרילי כמעט. יודקביק משתמשת במחומרים יומיומיים פשוטים ביותר, ובאמצעות חיבורים לא צפויים לייצר פיסול עכשווי אינטילגנטי ומדויק. אבל לא צריך לתת לשפה שלה לתעתע בכם, כי העבודות עצמן טעונות רגשית. התערוכה ממשיכה קו אישי וטעון שנוכח גם בעבודותיה הקודמות, ונעה בין אינטימיות ביתית לבין עיסוק עמוק באובדן, זיכרון והאפשרות להכיל את המציאות מבלי להדחיק אותה. יודקוביק פועלת מתוך חומרים ביוגרפיים, אך אינה נופלת לווידוי ישיר. האובייקטים, המיצבים והטקסטים בתערוכה נושאים איכות טקסית כמעט — בין זיכרון אישי לאבל קולקטיבי.
עד 30.5 גלריה שלוש, הצורפים 15 תל אביב.
מידע נוסף
אחיזת עיניים, תערוכה קבוצתית. עבודות צילום מאוסף דורון סבג, אוצרת: קרן זלץ
צילום הוא כנראה המדיום שעבר את דרך החתחתים הקשה ביותר בדרך שלו לתודעה של האמנות ה"גבוהה". לקח לו הרבה זמן לעבור ממדיום שנתפס כתיעודי לכזה שאפשר להשתמש בו ביצירה אמנותית, וגם היום לא כולם מקבלים אותו ככזה. למעשה ניתן לומר שהוא נכנס "בדלת האחורית", בשנות ה60 וה70 עם הפופ ארט והאמנות המושגית כשאמנים כמו וורהול שילבו אותו בתוך היצירה או השתמשו בו כחומר גלם, "דור התמונות" (The Pictures Generation) הוא מונח המתייחס לקבוצת אמנים אמריקאים שפעלו בשלהי שנות ה-70 ובשנות ה-80 של המאה ה-20. הקבוצה קיבלה את שמה בעקבות תערוכה פורצת דרך בשם "Pictures" שהוצגה ב-1977 בניו יורק באוצרותו של דאגלס קרימפ אמנים אלה כבר הביאו את הצילום לקדמת הבמה לא רק כ"דימוי" שמושאל ומתורגם לציור אלא גם כמדיום העומד בפני עצמו. התערוכה ״אחיזת עיניים״ מבקשת לבחון את התהליך הזה דרך עבודות צילום של אמנים מעולים מהשדה הבינ"ל. תערוכה ששווה ממש לראות לדעתנו.
אמנים משתתפים: אייקה אודה, סופי ברזון מקאי, נאן גולדין, אורי גרשט, ריניקה דייקסטרה, טקאשי יאסומורה, ויק מוניז, דיוויד ספירו, קאלום קולווין, ג׳יימס קייסביר
התערוכה תפתח במסגרת פסטיבל הסופרים.ות הבינלאומי 2026
פתיחה: יום שני 25.5, החל מהשעה 16:30, 17:00 שיחה בהשתתפות הצלמת ורדי כהנא והעיתונאי ומבקר התרבות ניב הדס
גלריה דואק, מרכז תרבות ורוח משכנות שאננים, רח' הצייר יעקב שטיינהארט, ירושלים
מידע נוסף
עוד שתי המלצות בונוס
פועלות עכשיו. פסטיבל רב תחומי ניהול אמנותי: רויטל משעלי ורועי מעין
בסופי שבוע, בין התאריכים: 28.5-6.6, בגלריה אלפרד, בת"א תרבות, בגלריה מאיה ובגלריה נולובז, קרית המלאכה, תל אביב.
הגלריות השיתופיות בארץ נמצאות בסכנת הכחדה בשל צמצומים של משרד התרבות, וזה בדיוק הזמן להגיע לתמוך בהן ולהראות את החשיבות שלהן. האירוע הזה הוא חגיגה של מחול, תיאטרון, מוסיקה, קול, סאונד קרמיקה לוליינות ופרפורמנס.
פירוט אודות המופעים ורכישת כרטיסים לפסטיבל דרך האתר
הים היה ראי, תערוכת יחיד למתן בן טולילה
אם פתחנו ואמרנו שאמנות היום אינה מתחייבת למדיום מסוים, אצל מתן בן טולילה זה לא בדיוק כך. הוא צייר, מאד מאד צייר. טולילה בוחן את מדיום הציור, הוא נוסק מהמציאות למרחבים של צבע וקומפוזיציה פנטסטיים, בציורים גדולים מאד ובהם דמות אחת של שחיין שצולח את חלל הגלריה.
בין התאריכים: 29.5-17.7, גלריה נגא לאמנות עכשווית, אחד העם 60 תל אביב
תערוכה אחת לא לפספס באתונה
״Ongoing״, רטרוספקטיבה של טילדה סווינטון בקרן אונאסיס
משהו בין תערוכה, שיתוף פעולה ודיוקן עצמי, Ongoing ממקדת את טילדה סווינטון לא כיוצרת יחידה אלא כמרכז של רשת אמנותית מתמשכת. סווינטון, הנחשבת לאחת הדמויות האיקוניות ביותר של קולנוע הארטהאוס בעשורים האחרונים, נוכחת כאן דרך עבודתם של שותפים ותיקים ליצירה — בהם פדרו אלמודובר, דרק ג’רמן וג’ים ג’רמוש. התערוכה נפרשת כמערך של מיצבי וידאו, סביבות ועבודות צילום הבוחנות את הגבולות שבין קולנוע, פרפורמנס ואמנות חזותית. במקום רטרוספקטיבה, הפרויקט בנוי משברים, עיבודים מחדש ושחזורים מרחביים, ומתמקד בשיתוף פעולה, זיכרון וקשרים אמנותיים — מקום שבו המחברוּת נעשית משותפת, וסווינטון מתגלה דרך עבודתם של אחרים לא פחות מאשר דרך עבודתה שלה.
עד 28.6, Leoforos Andrea Syngrou 107–109, 117 45 Athens, Greece – Onassis Stegi
מידע נוסף
אולי יעניין אותך גם:
