רק לפני שבועיים כתבנו כאן בשבחה של השגרה והנה כמעט בלי שהרגשנו מגיע האירוע הגדול ביותר בלוח השנה של האמנות המקומית – יריד צבע טרי. אז עם כל הכבוד לשגרה, צבע טרי הוא מסיבת האמנות הכי חמה בעיר. בעשר השנים בהן הוא מתקיים, שימש היריד כפלטפורמה למאות אמנים ואמניות צעירים והיווה במה לעשרות פרויקטים אמנותיים שאפתניים. אפשר להגיד על ירידי אמנות מסחריים כמו צבע טרי הרבה דברים, אבל אין ספק שמבחינת חשיפה של אמנות ועיצוב מקומיים מדובר באחת הבמות החשובות, אם לא החשובה שבהן. אפשר לאהוב אותו ואפשר לשנוא אותו, אבל אין אפשרות להתעלם ממנו.
השנה, לכבוד תחילתו של עשור פעילות חדש, החליטו ביריד על ריענון הפורמט – בנוסף למתחם היריד עצמו בגני התערוכה, יתקיים גם "סוף שבוע גלריות" במסגרתו יצאו שאטלים לרחבי העיר ויבקרו בגלריות השונות, היציאה הזו החוצה, מגדילה למעשה את היריד פי כמה וכמה ומוסיפה עושר ועניין לאירוע שהוא גם ככה מלא וגדוש.
כרגיל באירועים בסדר גודל כזה, אין לנו פה אפשרות לסקור את כל ההיצע האדיר וננסה להצביע על כמה אירועים ואמנים שנראים לנו מעניינים במיוחד. אנחנו ממליצים בנוסף לבקר באתר היריד ובעמודי הפייסבוק בכדי לבנות תכנית משלכם. וכמובן לא לשכוח להזמין כרטיסים
מאחלים לכם סופ"ש נפלא,
שני ורנר וצוות Talking Art
ארכיון תגיות: תערוכת יחיד
2 תגובות
שיחה, המלצות הסופ"ש 23-25.5
על פניו בין התערוכות המומלצות שלנו השבוע אין המון מן המשותף: תערוכה זוגית אינטימית, תערוכה רבת משתתפים מאסיבית במוזיאון נודד ומיצב מונומנטאלי העוסק בקטסטרופה אקלימית; אך הסיפור האמתי מאחורי התערוכות האלו, הדבר שהניע להיוולדן הוא אקט השיחה או השאיפה אליו. כל אחת מהן מייצגת אמנים ואמניות המבקשים לשבור את השקט של הסטודיו ולשוחח – אם זה אחת עם השנייה, עם הקהילה בה הם פועלים או עם הזירה האקטואלית העולמית.
בגלריה עינגע תערוכה זוגית של יערה אורן ועדן בנט שנולדה בעקבות שנה של התכתבות אמנותית ביניהן; "זומו – המוזיאון הנודד" מגיע לתחנה השלישית של הפרוייקט ומביא איתו אמנות עכשווית איכותית אל חצור הגלילית; ובמוזיאון הרצליה מציגה ניבי אלרואי מיצב שאפתני וגדול ממדים המתאר תחזית פוסט אפוקליפטית מבהילה המשלבת בתוכה מחקר ממשי ובדיון.
שיהיה סופ"ש של דיאלוג איכותי,
שני ורנר וצוות Talking Art
ונציה. במקום המלצות הסופ"ש 9-11.5
השבועות האחרונים לא היו קלים לכותבי המלצות אמנות, שרשרת החגים והמועדים הארוכה של האביב נפלה השנה כמעט כולה בסופי השבוע, מה שגרם לכך שגלריות לא ששו לפתוח תערוכות חדשות ולאבד פוקוס לחג כזה או אחר. סוף התקופה הזו כבר באופק ואפשר כבר להריח את החזרה לשגרה של לפני הקיץ, אבל עד אז מפת הפתיחות עדיין שחונה למדי. הדלילות המקומית היא הזדמנות טובה לשלוח את מבטנו אל מעבר לגבולות הביצה המקומית ולהביא טעמים בינלאומיים יותר. זה נכון במיוחד בסוף השבוע הקרוב עת נפתח האירוע החשוב ביותר של עולם האמנות, הלא היא הביאנלה בוונציה.
קוקטייל, המלצות הסופ"ש 2-4.5
התערוכות השבוע מסרבות לקטלוג והחלוקה למדיומים שנוחה לצופים ולמבקרים, האמניות והאמנים המשתתפים בהן אוהבים לערבב – פיסול עם מוזיקה, קדרות עם מחול, ציור עם וידאו. וכמו קוקטייל טוב, התוצאה של הערבוב הזו היא מתוקה, מרעננת ומרחיבת אופקים.
במרכז לאמנות עכשווית מציגה קרן ציטר תערוכה שהיא אישית מאוד וספוגה בשפת האמנות הייחודית שלה; בגלריה רו ארט הופך רוני חג'ג' פסלי ספוג גדולי ממדים לאלמנטים אקוסטיים שמנהלים מערכת יחסים עם עבודות הסאונד בתערוכה; ובבית בנימיני סוף שבוע של קרמיקה שמשחקת עם כל המדיומים שנראים הכי רחוקים ממנה.
שיהיה סוף שבוע מעורבב ומרענן לכולם
שני ורנר וצוות Talking Art
ההשראה חוזרת לתיקונה, המלצות הסופ"ש 25-27.4
ממש בערב חג הפסח, באופן סמלי מאוד, התבשרנו בעצב על פטירתו של האמן פסח סלבוסקי. סלבוסקי היה אחד האמנים החשובים והמשפיעים בשדה האמנות המקומי והקים אחריו כמה וכמה דורות של אמנים הרואים בו מקור השראה ומורה דרך. ספרו – "ההשראה החוזרת לתיקונה" נמצא אצל אמנים רבים על שולחן העבודה והם נעזרים בו על בסיס יומיומי. עולם האמנות איבד קול ייחודי ועין חדה במיוחד ואנחנו נתגעגע לנוכחות ולחוש ההומור המיוחדים שלו.
במעבר חד – החג נמשך והגלריות עדיין שומרות על פרופיל נמוך משהו ולא פותחות תערוכות חדשות, אז במקום המלצות על פתיחות חדשות, אספנו כמה תערוכות שכבר רצות וסידרנו לכם המלצה למסלול אמנות בקריית המלאכה לכבוד סיום החג. בשתיים מהגלריות יתקיימו בסוף השבוע שיחי גלריה כך שתוכלו לנצל את ההזדמנות ולדבר אמנות גם בלעדינו.
בגלריה מקום לאמנות אורג משה רואס חפצים שמצא לכדי מיצב גדול ממדים; בגלריה רוזנפלד דוריאן גוטליב מצטרף למסורת הטריה יחסית של צילום מטופל ומציג תערוכה פואטית וחזקה; ובגלריה בנימין מציג קולקטיב האמנות הקווירי "בוש" תערוכה העושה שימוש בקיר הגבס כמטאפורה לגבולות ולשבירתם.
המשך חג שמח ותרבחו ותסעדו למי שחוגג
שני ורנר, וצוות Talking Art
"Ex-sisto", תערוכת יחיד למשה רואס. אוצר: ניר הרמט
משה רואס לוקח סיטואציה אישית ולא פשוטה – של סבתו הנמצאת בתהליך של התדרדרות לשיטיון, בכדי לשאול שאלות בנוגע למקומה הפיזי של הנפש. אותו אלמנט חמקמק שהוא מצד אחד כל כך רוחני אבל בעצם קשור בעבותות לגוף ותלוי בו. רואס אוסף באופן אובססיבי חפצים ואובייקטים, חלקם מסביבתו הקרובה וחלקם מסביבת ביתו הקודם על חוף הים ואורג אותם למיצב מאסיבי בדמות ערסל ענקי התלוי במרכז הגלריה. כך נשזרים יחד רשתות דייגים, עצים, חבלים, פיסות טקסטיל ארוגות, שלדי ברזל, שריון צב ועוד. כל אלמנט מביא אתו את ההיסטוריה המיוחדת שלו ויחד הם יוצרים שלם הגדול מסך חלקיו. הערסל הוא בו זמנית מטאפורה לנפש אבל גם מהווה ניסיון נואש לערסל, לאחוז ולנחם את הגוף המתפורר. לא פשוט לייצר מיצב שגם בגודלו השאפתני ישמר רמה של רגש ואינטימיות, והערסל של רואס עושה זאת בהצלחה. ביום שבת הקרוב יתקיים שיח גלריה בהשתתפות האמן ואוצר התערוכה ניר הרמט שישוחחו על התהליכים שהולידו את התערוכה.
מקום לאמנות בקרית המלאכה, שביל המרץ 6 תל אביב. שיח גלריה: יום שבת, 27.4, 12:00. אירוע פייסבוק שיח גלריה
"קונקריט", תערוכת יחיד לדוריאן גוטליב. אוצרת: מיה פרנקל טנא
השנים האחרונות הן כנראה שנותיו של הצילום המטופל. צילום שאינו מסתמך עוד על אותו רגע קריטי של כיוון המצלמה לעבר אובייקט או אדם ולחיצה על הכפתור, אלא כזה הרואה בתצלום נקודת פתיחה לעבודה ותהליך נוסף. אנחנו כותבים פה לא מעט על הזרם המעניין הזה בצילום ותערוכתו החדשה של דוריאן גוטליב, הראשונה שלו בגלריה רוזנפלד, נכנסת גם היא לתוך המסורת המתגבשת הזו. גוטליב מצלם אתרים ארכיטקטוניים ומעקר אותם מייחוד וזיהוי בעזרת מניפולציות דיגיטליות. העבודה שלו על הצילום כמעט והופכת אותו לסוג של ציור דיגיטלי. אפשר להשוות את עבודתו לזו של הצלמת המוערכת עילית אזולאי, שמרכיבה חללי פנים פיקטיביים באמצעות חיבור של עשרות ומאות צילומים אינדיבידואליים וכך יוצרת מעין מציאות חדשה. העבודות של גוטליב הן נקיות וסטריליות ויכולות בתחילה להשרות שלווה על המבקר בתערוכה. אך שהייה בחלל והתעכבות אחרי פרטים קטנים וכמעט בלתי מורגשים בעבודות יוצרות יותר ויותר תחושה משונה של זרות ושל משהו שעומד להתרחש ולא מגיע.
בחלל הפרוייקטים של הגלריה מוצגת תערוכתו המעולה של רונן זן: "ח'אן אל-אח'דר"
גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב
"קיר גבס", תערוכה של קולקטיב בוש. אוצרות: פאינה פייגין ונגה אור ים
היוצרות החברות בקולקטיב האמנות הקווירי "בוש" לא מאמינות באמנות פסיבית ומנומסת. הן רוצות להשתמש באמנות שלהן ככלי לשינוי ולהעלאת מודעות לנושאים הקרובים לליבן – זהות מינית, מגדר והחופש לקבוע בעצמך איך את מוצגת בעולם. התערוכה לוקחת את קיר הגבס, שמצד אחד הוא חוסם וחוצץ ומצד שני הוא מודולרי וניתן להזזה ואף לשבירה בקלות, ומשתמשת בו כסמל לשאיפה הזו לחופש ופריצת גבולות מכל סוג. האמניות המשתתפות משתמשות במגוון של טכניקות, מצילום, דרך קעקועים ועד סריגה (משהו מעניין מאוד עובר על סריגה בעולם האמנות כרגע, אם נזכור את השימוש הרדיקלי שעושה גיל יפמן במדיום הזה, גם הוא בהקשר קווירי ואנרכיסטי). ביום שבת יתקיימו בתערוכה שיח גלריה בהשתתפות האמניות ו- "חבלי פרידה" מיצג של רננה וגלעד ירושלמי על הקשר והפרידה שבין אימהות לתינוקות. למי שחשקה נפשו בחג רדיקלי ומאתגר מוסכמות.
בהשתתפות: יעל מאירי, כרם נטור, לילה נ.ק, רותמאירס, ג'נט בלאי, עמרי גולדזק, נסרין ווחידי.
מיצג: יום שבת, 27.4, 12:00, בשעה 13:30 שיח גלריה. אירוע פייסבוק שיח גלריה ומיצג
גלריה בנימין, שביל המרץ 5, תל אביב
עריכה ותוכן צוות Talking Art
בוחרים באמנות, המלצות הסופ"ש 11-13.4
ההמלצות האלה נכתבות לפני הבחירות אך יפורסמו לאחריהן, ויהיו אשר יהיו התוצאות בקלפי – אנחנו תמיד בוחרים באמנות, בתרבות וביצירה המקומית. דווקא בימים שבהם "החיים עצמם" מאיימים להטביע אותנו בגלים עכורים של תעמולה וצעקנות, מודגש עוד יותר הצורך בקיומו של שיח מעמיק, מכבד ומושכל על מה שלעתים קרובות כל כך נדחק לקרן זווית כאילו היה מותרות – האמנות. וזו היא הבטחת הבחירות שלנו לכם: לא נפסיק להתבונן, להקשיב ולדבר אמנות.
תערוכות ואירועי השבוע חוגגים את כוחה של האמנות ואנחנו חוגגים איתם: במוזיאון בת ים חותמת האוצרת הראשית את טרילוגיית תערוכות פתיחת כהונתה עם תערוכה העומדת על הקשר בין אמונה לאמנות; בקריית טבעון התארגנות אזרחית מקומית מקיימת זו השנה השלישית פסטיבל תרבות מפוצץ אירועים ומעורר השראה; ובגלריה מאיה מציג רון ברטוש הבלתי נלאה את עבודתו של המאסטר צבי מאירוביץ' שדבק באמנות גם כשגופו בגד בו.
שיהיה לנו סוף שבוע של שקט אחרי הסערה,
שני ורנר וצוות Talking Art
שתי תערוכות ושלושה אירועים, המלצות הסופ"ש 28-30.3
זו כנראה ההתרגשות מנסיעתנו הקרובה לפריז, אבל משהו בהמלצות השבוע קצת השתגע – הרבה אירועים, אחד מהם הוא טקס חינה מרוקאי מסורתי שמתרחש בתוך גלריה ותערוכה אחת שנפתחת בכלל בשבוע הבא. ככה זה כשאנחנו בקדחת אריזות והכנות לטיסה. כמו כן, בשבוע הבא המדור יהיה בחופשת אמנות ומאפים קצרה בעיר האורות האהובה עלינו כל כך. מקווים שאתם מבני המזל שמצטרפים אלינו, וגם אם לא, השארנו לכם כמה אירועי אמנות שיעזרו לכם להתמודד עם השגרה המקומית.
בבית ביאליק מציג תומר ספיר תערוכה הבוחנת מילה יוצאת דופן אחת מתוך מכלול יצירתו של המשורר הלאומי; בגלריה זימאק נפתחת בשבוע הבא תערוכתם של ג'יי זי וביונסה של אמנות הרחוב המקומית – הלא הם דדה וניצן מינץ; בצלמניית הרטרו "פוטו ג'ולי" נפגש כרם נאטור לשיחה והקרנת סרטים עם רועי רוזן; במעבדה של האוצר שרון תובל מזמינים האמנים גיל דסיאנו ביטון ושירה גפשטיין מושקוביץ את הקהל לטקס חינה מסורתי; ובמוזיאון בת ים מופע מחול שנתפר במיוחד למידותיו של המבנה מזמין אותנו להישאר במוזיאון אחרי שמכבים את האורות.
איזו חגיגה!
שיהיה סופ"ש מוצלח לכולם, ולא לשכוח ללכת להצביע ולהשפיע בשבוע הבא.
שני ורנר וצוות Talking Art
מי מסתתר מאחורי המסכה, המלצות הסופ"ש 21-23.3
חג פורים הוא כנראה היצירתי שבחגים ולכן הוא גם אחד האהובים עלינו. אקט ההתחפשות הפורימי מעניין אותנו במיוחד כי לפעמים הוא מצליח לחשוף את פניו האמתיים של מישהו דווקא על ידי הסתרתם במסכה – וזו אולי תמצית האמנות, או לפחות פן גדול ממנה. בהתאם לרוח החג, תערוכות השבוע עוסקות במתח שבין הסתרה וחשיפה, התחפשות וערטול, ולסיום גם לנו יש הפתעה נחמדה בדמותו של סיור חדש ביפו.
במשכן האמנים בהרצליה הופכת רותי דה פריס חומרים פשוטים ויומיומיים לסביבה טוטאלית של פסלים כמו אנושיים ויוצרת חוויה שהיא גם מוכרת וגם זרה מאוד; במוזיאון נחום גוטמן חושפים את מאחורי הקלעים של המנגנון המוזיאלי בתערוכה לכל המשפחה המלמדת את הקהל מהו מוזיאון; ובגלריה פי8 מציגה שיר לוסקי תערוכה שמנסה לחדור את פני השטח של הצילום ושל הגלריה עצמה.
שיהיה סוף שבוע שמח ומבדח לכולם
שני ורנר וצוות Talking Art
מופע, המלצות הסופ"ש 14-16.3
התערוכות ואירועי האמנות השבוע אינם מסתפקים באמנות פסיבית על הקירות אלא מחזירים את האדם עצמו – המופיע, הרוקד או המדבר, למרכז הבמה, תרתי משמע.
בגלריה במרכז נווה שכטר, מציגה דינה גולשטיין קולאז'ים שהם שילוב של חדש וישן ומחייה אותם באמצעות הקרנת הדימויים בחלל תוך השתתפות הקהל; במרכז הקהילתי הגר"א, מציג חביב המערכת טל רוזן אליעזר מופע ניסיוני חדש שמהווה עוד חלק בחזון האמנותי שלו הכולל תנועה, גוף וירקות; בהיכל התרבות יערך אירוע פצ'ה קוצ'ה מספר 21 ויאפשר ליוצרים להציג את מרכולתם המגוונת; ובגלריה שבבית האדריכל ביפו, מוצגת תערוכה המחזירה את האדם וגופו לתוך האדריכלות אך באופן מחודש.
שיהיה סוף שבוע של תנועה משוחררת,
שני ורנר וצוות Talking Art
מסעות בזמן, המלצות הסופ"ש 7-9.3
רצה הגורל והמלצות הסופ"ש מתמקדות כולן בתערוכות של אמניות נשים, זה מקרי בוודאי אך נחמד בהתחשב בעובדה שהשבוע מצוין יום האישה הבינ"ל. דבר נוסף קושר את כל התערוכות וזה העיסוק שלהן בהשפעתו של הזמן באופנים שונים.
בגלריה אינדי, אורית ברתיני שביט מתחקה אחר שקופית ישנה ודרכה בוחנת תפיסות של נשיות בתקופות שונות; במוזיאון יפו העתיקה, הציירת דיאנה קוגן משוטטת סביב המוזיאון ומנסה להבין את מיקומו בנוף המשתנה לאורך ההיסטוריה; ובגלריה עומר תירוש (אף היא ביפו העתיקה), האמנית שי זכאי מבכה את צמח הצבר שנמצא בסכנת הכחדה, ובוחנת דרכו מטענים פוליטיים מקומיים.
מאחלים לנשים שבינינו סופ"ש מלא בתשומת לב, אהבה וכל הדברים שטובים לכן,
שני ורנר וצוות Talking Art