טקסט: שני ורנר
שמשייה אפורה סגורה ולצידה ילד עם בגד ים כחול, וגל גדול מתקרב אל החוף נוגע לא נוגע בנעץ השמשייה בחול. זוג צבאים רועה יחדיו באחו. מתקן שעשועים של גן יַלְדוּת – קשת שנתלים עליה הפוכים זה מול זה ומקישים כפיים. חדר כיתה עם לוח ירוק וגדול. ערמת ילדים על הדשא. פסליה (האם ניתן לקרוא לזה פסל?) של עדן בנט פתוחים לפרשנות, נוכל לראות בהם מה שנרצה, מה שנדמיין. תערוכת היחיד "ירח חדש" המוצגת כעת בגלריה הקיבוץ היא אסופה של הפסלים, המתפקדים כסצנות בודדות ולמראית עין קשה לזהות קשר נרטיבי ברור ביניהן. בכל זאת, הם מוגדרים יחד כ"מיצב תלוי חלל", אך אולי יש לקרוא לזה מיצב תלוי סביבה, או אפילו מיצב תלוי זיכרון?