בית האמנים; ברחוב בן יהודה, בפלורנטין; קריית המלאכה, כמה ממדריכינו המצוינים משתתפים על תקן אמנים ביום של סטודיות פתוחים.
איזה סופ"ש מושלם (של סוף החופש הגדול!), לפנינו
שני ורנר וצוות Talking Art
לאחר ההצלחה של השנים הקודמות אנו חוזרים עם סדרת הסיורים השנתית שלנו, המיועדת לקבוצות קטנות שמסיירות יחד כל השנה. גם הפעם נצא לשמונה סיורים ברחבי הארץ, נראה את התערוכות הבולטות, נבקר בסדנאות האמנים, במרכזי אמנות ותיקים ואלטרנטיביים, ונפגוש את אנשי המקצוע – האוצרים, היזמים וכמובן האמנים, וכל זאת בשביל להישאר עם היד על הדופק לגבי הנעשה באמנות העכשווית בארץ על כל גווניה.
תכנית הסיורים מבית Talking Art ומודרכת על ידי שני ורנר – יוזמת ומקימת הפרויקט; מיכל טוביאס ועל ידי מנחים אורחים – מומחים בתחומם, המציעים מבט נוסף ומגוון על העשייה האמנותית בארץ.
אוגוסט הלוהט מזדחל אל סופו ומבעד לערפילי החום, אפשר כבר לראות את עונת התערוכות הבאה באופק. גלריות פותחות את שעריהן מחדש ותערוכות עונת המלפפונים מתחלפות בתערוכות עמוקות ומסקרנות יותר. אמנם השבוע אין קו מקשר מובהק בין התערוכות ואירועי האמנות השונים, אבל כולם מבטיחים להיות עשירים מסקרנים ומאתגרים. אנחנו מוכנים!
בשכונת ביצרון, מרכז קהילתי מועד להריסה הופך במשך סוף שבוע אחד למרחב של יצירה בה קיבלו האמנים יד חופשית לעשות בחלל ככל העולה על רוחם; בגלריה אינדי מציגה מיה גורביץ את פירות שיטוטיה הליליים; ובגלריה חזי כהן מציג אלון קדם ציור עשיר וצבעוני העוסק בזהות וההתנגשות של מי שמוגדר כ"האחר" אל מול ההגמוניה השלטת; ובפינת הבונוס: הקרנת הסרט התיעודי על האמנית הילמה אף קלינט.
שיהיה סופ"ש עירני ומלא חיים,
שני ורנר וצוות Talking Art
זה לא סוד שאנחנו אוהבים גלריות שיתופיות, נרחיק לכת ונאמר שהן אפילו מרגשות אותנו. התאגדות של אמנים לצורך מהלך שהוא לא כלכלי במהותו ונועד אך ורק לקידום התרבות והאמנות במרחב, היא לא מובנת מאליה – בלשון המעטה. השבוע כמה מהמוצלחות ביותר שבין הגלריות השיתופיות המקומיות פותחות תערוכות ומשיקות אירועי אמנות, ומראות את הייחודיות של הפלטפורמה החשובה הזו.
בגלריה P8 מתייחסים לאחד הנושאים הותיקים של האמנות ומביטים עליו מזווית חדשה בסדרה של ערבי הקרנת עבודות וידאו; בגלריה נולובז חוגגים שנתיים של פעילות עם תערוכה קבוצתית המשחקת עם מונח מעולם תורת הקוואנטים; בגלריה אלפרד ממשיכים את ההתייחסות לריבוי המסכים המאפיין את עולמנו; בגלריה חנינא עושים שימוש נדיב בפלטפורמה שברשותם ומארחים את בוגרי התואר השני של אוניברסיטת חיפה לתערוכה במרכז הפועם של סצנת האמנות המקומית.
שיהיה סופ"ש שיתופי ומחבק לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art
כשיוצאים לטיול במדבר, החיפוש אחר מים יכול להיות קשה ומאתגר, ובהתאמה כל מקור מים שנמצא במסענו המפרך יהיה משמח שבעתיים. אוגוסט הוא המדבר של עולם האמנות המקומי, כולם בחופש, הרבה גלריות סגורות והדימויים המעניינים ביותר שמייצרים רוב האמנים החביבים עלינו הם תמונות חופשה שמפורסמות באינסטגרם. לשמחתנו, אירועי האמנות שכן מתעקשים לקרות בחודש הזה, הם מרעננים כמו מים מתוקים. ליקטנו בשבילכם השבוע כמה תערוכות ואירועי אמנות שירוו גם את חובב האמנות הצמא ביותר.
בגלריה בקיבוץ בארי מציגה מעיין שחר פסלים היברידיים המשקפים את הציר שבו מתקיימת עבודתה: בין העיר למדבר; בגלריה מאיה תערוכה מהסוג החביב עלינו, כזו הנולדת ומתפתחת משיח בין אמנים; בגלריה רוזנפלד שיח גלריה עם קבוצת האמנים הצעירים הסלון 5, שעבודתם כבר סיקרנה אותנו מספיק בכדי לכתוב עליהם ביקורת מורחבת כאן; ובחצר בית הנסן שבירושלים, תחת כיפת השמיים, ערב הקרנת סרטים העוסקים באובדן ובהתמודדות אתו.
מאחלים לכולכם סופ"ש רענן ונעים,
שני ורנר וצוות Talking Art
שוב ושוב, אנו כותבים כאן על העידן הנוכחי, המתועש, הטכנולוגי, המנוכר, זה ששכחנו בו את עצמנו. שוב ושוב אנו כותבים כאן כיצד האמנות מגיבה לנושאים האלה ומנסה לבקר אותם. בימים אלו, נדמה שאנו עוברים תהליך דומה לזה שהתרחש עם חילופי המאה ה-19 למאה ה-20, בעידן המהפכה התעשייתית. מחד: היקסמות גדולה מהתיעוש והשינויים שהביא, מאידך: פחד, ונהייה דווקא אל הטבע והנשגב.
כך גם תערוכות השבוע נעות על הציר שבין המיסטי-הרוחני-הנעלם, ובין הארצי-המוחשי-הביקורתי-והחברתי. בסדנאות האמנים בוחן יצחק ליבנה את תפקידו של הציור כסוג של חלון או מסך בעולם שמסכים השתלטו עליו לחלוטין; לעומת זאת, במוזיאון תל אביב תערוכה שכל כולה ברוחני ובתוך כך גם הישג מרגש בדמות תצוגת עבודותיה של הילמה אף קלימט, חלוצת הציור המופשט ששאבה את השראתה ממקורות מיסטיים ורוחניים; במוזיאון פתח תקווה דרך מקורית לתצוגת אוסף אמנות חשוב – על ידי אי הצגתו; ובבית האמנים בתל אביב מציגה הצלמת דלית שחם קשרים מפתיעים בין עולם האופנה העילית ללבושם של מהגרי העבודה.
שיהיה סופ"ש מלא משמעות,
שני ורנר וצוות Talking Art
השבוע שייך לאוהבי הציור. המדיום המושמץ אך הקריטי הזה שוב חוגג את עוצמתו עם תערוכות שחלקן מציגות צדדים שונים של העכשווי מאוד וחלקן – נעז לומר שהן תערוכות היסטוריות של ממש. אשר הביקור בהן הוא חסר תחליף למבקשים להתעמק ולחקור את סצנת האמנות המקומית.
בגלריה רו-ארט הציירת אביב בן מבקרת אותנו ממקום מושבה בשיקגו עם ציור שמגיב בהיקסמות ואימה אל מול עולם משתנה; בגדה השמאלית מציג עידן ארז ציור מינורי ואנין טעם העוסק במפגש שבין התעלות לחולין; בגלריה גורדון תערוכה חשובה ואפילו חינוכית של עבודות מוקדמות של רפי לביא מאוסף בנו כלב; ובמוזיאון אשדוד שיח בין שתי אמניות הממוקמות משני צידיו של הספקטרום ההיסטורי המקומי.
מאחלים לכולנו סופ"ש מעולה,
שני ורנר וצוות Talking Art
באמנות עכשווית, כמו בחיים, יש כל הזמן תנועה – התכנים, האסתטיקה, העיסוק הצורני והמדיומלי – כולם משתנים כל הזמן ברוח התקופה. זה לא מפתיע, שהרי האמנות היא תמיד פועל יוצא של המציאות הסובבת אותנו. היא תמיד מגיבה לשינויים החברתיים ולאקלים פוליטי, וכשהיא טובה, היא מצליחה בעצמה לייצר גם גלים ואדוות שחוזרים חזרה אל "החיים עצמם". בעידן רווי דימויים, בו העין שלנו מגורה כל הזמן על ידי צבעים וצורות רועשים יותר ויותר, גם האמנות בהתאמה משתדלת מאוד להיות ספקטקולרית מספיק בשביל לשבות את תשומת לבנו. דווקא בסערה ויזואלית זו, מצליחה להתבלט פעולה אחת – פשוטה ולא יומרנית, של קבוצת אמנים צעירים שהתאגדו תחת השם "הסלון 5", המציגה כעת בתערוכה "תמונה קבוצתית" בגלריה רוזנפלד בתל אביב.
בשביל הבוגרים הטריים של בתי הספר והאקדמיות לעיצוב ואמנות, שתערוכות הגמר שלהם נפתחות השבוע – הקיץ אינו תקופה של חופש ורגיעה, אלא דווקא זמן של לחץ וחרדה, אם כי גם תקווה גדולה והבטחה. בכל שנה יוצאים אל עולם האמנות המקומי כמה מאות בוגרים טריים ונרגשים שמציגים את מרכולתם היצירתית בפני העולם. זה הזמן שלהם לזרוח.
תערוכות הבוגרים הן רגע ייחודי בו המציגים כבר אינם סטודנטים אבל עוד לא אמנים, רגע שהוא כולו פוטנציאל. אבל, האמת העגומה צריכה להיאמר – בעולם אמנות קטנטן כשלנו, רבים מהבוגרים הטריים לא ישרדו אמנותית את השנים הבאות, לרבים מהם זוהי תערוכה ראשונה ואחרונה.
יש לקוות שבתוך כל ההמון הזה נמצאים האמנים והאמניות שיעצבו את עולם האמנות של המחר. אז נכון, תערוכות בוגרים יכולות להיות עסק מתיש ולא עקבי ברמתו, אבל האפשרות הזו, לראות את דור העתיד של האמנות הישראלית ברגע יציאתו לעולם שווה הרבה מבחינתנו. השבוע, סידרנו לכם המלצות לכמה מתערוכות הבוגרים שנראות לנו מסקרנות. חלקן של בוגרים טריים ממש שזו הפעם הראשונה בה הם מציגים וחלקן של אמנים צעירים שסיימו בתי ספר לאמנות בשנים האחרונות וחוזרים למעמד הבוגרים בשנית. צאו לראות ותזכרו את השמות, כי מי יודע איפה תהיה הפעם הבאה שתשמעו עליהם.
סופ"ש של הבטחות חדשות לכולנו,
שני ורנר וצוות Talking Art
התערוכות השבוע משחקות במגוון רחב של מגרשים, הן בוחנות את הקשר בין משחק לאמנות, לוקחות יצירות אמנות קאנוניות והופכות אותן על ראשן, וגם צוללות למרחב הווירטואלי ומביטות על האתגרים העומדים בפני האמנות העכשווית והקיום האנושי – בתוך עולם שהופך לדיגיטלי ומלאכותי יותר ויותר. לא משנה באיזה מגרש האמניות והאמנים של תערוכות השבוע משחקים, הפעם הם משחקים על כל הקופה.
במוזיאון תל אביב, שחר (פרדי) כסלו מזמין אותנו לשחק אתו בפרויקט שאפתני המורכב מתערוכת יחיד, משחק סלולרי ואפילו ג'ימבורי במתחם הילדים החדש של המוזיאון; במרכז לאמנות עכשווית תערוכה רבת משתתפים של כמה מהקולות המרתקים ביותר באמנות העידן הדיגיטלי; במוזיאון הרמן שטרוק בחיפה מבט נשי על הסכסוך הישראלי-פלסטיני; ובפינת הבונוס, האמן המוערך עדו בר-אל מזמין אותנו לשוחח על ציור אחד שלו ולהצטייד לשם כך בבגד ים; ואנו מצידנו דווקא מזמינים אתכם להתחבר לאמונה או לכפירה בסיור מיוחד עם יונתן אמיר.
שיהיה סופ"ש משחקי ומרענן לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art
קבלו ישירות למייל עדכונים על סיורים ותערוכות מומלצות
Powered by D.A.S for Business
