ארכיון תגיות: רונית פורת

יש סדק בכל דבר, כך נכנס האור. המלצות סוף השבוע 27.2-1.3

Ring the bells that still can ring / Forget your perfect offering / There is a crack, a crack in / everything / That's how the light gets in
קל להתייאש אל מול עומקם של הסדקים שמתגלים בעצם יסודות הקיום שלנו כאן. לאחת ההמלצות הקודמות קראנו "הכל כל כך פריך" והנה לפעמים נדמה שזה כבר לא פריך, אלא ממש מתפורר. אבל כמו שמזכיר לנו לאונרד כהן הגדול – לפעמים כדי שיכנס אור צריך להפער סדק. תערוכות השבוע מתבוננות בסדקים האלה, שלפעמים ממש בלתי נסבל להביט עליהם, ומנסות לשפוך לתוכם אור.
במשכן האמנים בהרצליה מפנה גוסטבו סגורסקי את מצלמתו אל ההבטחות שבשוליים; גלריה ק' לאמנות קווירית חוגגת שנתיים להקמתה; ובמקום לאמנות, תערוכה שמכניסה אור אל המקום הכי אפל. וגם – תערוכת המכירה השנתית למען ספריית לוינסקי חוזרת.
שיהיה סופ"ש נעים ככל האפשר, ושיחזרו כולם וכולן הביתה בשלום – עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

גוסטבו סגורסקי, מתוך תערוכת יחיד במשכן האמנים בהרצליה.

'מארש אחרון', תערוכת יחיד של גוסטבו סגורסקי. אוצר: רן קסמי-אילן
מה נותר אחרי שסדר חיים אחד מתפרק, אבל אחד אחר עוד לא התגבש מספיק כדי להחליפו? זו השאלה שעומדת בבסיס התערוכה המהורהרת והפיוטית של הצלם גוסטבו סגורסקי. סגורסקי מצלם רגעים כמעט אגביים בדרך הרגלית המובילה אותו לסטודיו שלו בלול הנטוש במושב עמינדב שבהרי ירושלים. עדשת המצלמה הרגישה של סגורסקי חושפת בצורה מעודנת את שכבות ההיסטוריה של המקום ואת ההבטחות השונות שקמו ונפלו בו – מהחזון הציוני, אל החדשנות החקלאית, ומשם אל תקווה נדל"נית ואל פרבר ירושלמי מנומנם. בין ההבטחות השונות נפערים סדקים ממשיים, בתוכם יכולים חיים אחרים, ספונטניים ונסתרים להתיישב, עד אשר עדשת המצלמה עוברת על פניהם. המקום הנשקף אלינו מהצילומים הוא המושב עמינדב – אך הוא יכול להיות עוד אינספור מקומות שנמצאים מעט בשוליים, בהם החיים מציצים מבעד לסדקים.
אירוע פתיחה: יום שישי, 28.2, 12:00, משכן האמנים, יודפת 7, הרצליה
שעות פתיחה: ימים ב׳, ד׳, ו׳ ושבת: 10:00-14:00, ימים ג׳ ו-ה׳: 15:00-19:00
פרטים נוספים באתר הגלריה

'אנחנו', תערוכה קבוצתית. אוצר: אילן מויאל
בעולם שאחרי עלייתו המטאורית של דונלד טראמפ, נמצאת הזהות הקווירית במתקפה חסרת תקדים. הישגים שנקנו בעמל וקורבנות רבים, ונחשבו כבר לכמעט מובנים מאליהם, נראים כעת שבריריים מתמיד. לאחר עשור או שניים בהם נראה שהקהילה הלהטב"קית נמצאת פחות או יותר על דרך המלך (מרובת מהמורות ככל שתהיה) לכיוון הכרה וקבלה, חזרה אחורה לימים הרעים ההם עושה רושם של איום ממשי. גם בארץ יש כמובן כוחות חזקים המבקשים להחזיר את הקהילה לארון ולבטל את הישגיה. חגיגות שנתיים להיווסדה של גלריה המוקדשת לאמנות קווירית היא אם כן אירוע משמח, אך גם בעל משמעויות פוליטיות וחברתיות עמוקות. התערוכה מאגדת עבודות של אמניות ואמנים שמתמודדים כל אחד ואחת עם זהותו או זהותה ומנסים להגדיר מה זה "אנחנו" בעולם של זהות נזילה.
בהשתתפות: אורית זיסמן, אילן מויאל, אלמירה גרייבר אפי כהן, דודו גליל, דוריה שרה, דניאל מנו-בלה, דפנה פופינקה, זהר נייגר, לאה דור, לילי כהן פרח-יה, לירוי בר-נתן, מירב טלאור, מרים שטרמן, סיון כהן, ענת הורן, צבי בן-ארץ.
אירוע פתיחה: יום חמישי 27.2, 19:30 גלריה ק', לוינסקי 71 תל אביב
אירוע פייסבוק

'במקום הכי נמוך, האור הכי גבוהההה', תערוכת יחיד של ארז חרודי. אוצר: יאיר ברק
היינו עדים להרבה זוועות בשבעה באוקטובר, אחת הקשות שבהן היתה הרצחה של משפחת קדם כולה – ההורים תמר וג׳ון והילדים ארבל, שחר ועומר. במהלך שמעביר רעד של ממש בגוף, נכנס הצלם ארז חרודי אל הממ"ד בו נספתה המשפחה כולה. באופן מצמרר, חורי הירי יוצרים תופעה של "קמרה אובסקורה" הגורמת לדימויים מן החוץ להשתקף על קירותיו של חלל חשוך מתוך חור קטן. בצילומים בתערוכה מפלחות קרני אור את החשיכה מבעד לחורים בקיר. הצופה נחרד לגלות כי נקודת המבט של הצילומים היא הממ"ד האפל והאור פורץ מבעד לחורי הכדורים ועדיין, אי אפשר שלא להתפעם מהיופי. שם התערוכה הגיעה מראומה קדם, אמה של תמר, שאת הצילום האיקוני שלה בהפגנה עם שמות בני משפחתה הנרצחים כתובים על ידה צילם חרודי. כאשר ראתה ראומה את הצילומים אמרה: "במקום הכי נמוך, האור הכי גבוה". אם יש שמץ של תקווה בסיפור הנורא הזה, אולי הוא – אנחנו כעת במקום הנמוך ביותר ואליו עוד יגיע האור הגדול ביותר. הלוואי.
באותו ערב יפתחו בגלריה גם תערוכות של גילה רוסו צימט ושל יעל סגל
אירוע פתיחה: יום חמישי, 27.2, 20:00, מקום לאמנות, המרץ 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

וגם –
תערוכת המכירה השנתית למען ספריית גן לוינסקי. אוצרת: רווית הררי
מכירת האמנות השנתית למען ספריית גינת לוינסקי היא אחת הותיקות והמוצלחות שבין תערוכות התרומה במקומותינו. ככזאת, היא מושכת אליה אמנים מכל רוחב הספקטרום של עולם האמנות המקומי – מהמוכרים והנחשבים ביותר ועד שמות חדשים ומבטיחים בתחילת דרכם. בכל מקרה, עם כמעט 800 עבודות של יותר מ-200 אמנים ואמניות – כל אחד ימצא כאן משהו לטעמו. במחיר האחיד והרגוע של 2000 ש"ח לכל העבודות והידיעה שסכום הרכישה מתחלק חצי חצי בין האמנים לבין פרוייקט ספריית גן לוינסקי מעורר ההשראה, הופך את התערוכה להזדמנות פז לרכישת אמנות משובחת ותרומה לקהילה.
המכירה תתקיים באופן מקוון בלבד. אתר המכירה ייפתח לביקור ולרכישה למשך ארבעה ימים בלבד: מיום רביעי 26.2 בשעה 11:00 ועד מוצ"ש 1.3 בשעה 22:00. כניסה לאתר המכירה כאן בקישור
בהשתתפות (רשימה חלקית ביותר): Know Hope , סיגלית לנדאו, אבי סבח, גבריאל קלזמר, גלעד רטמן, לארי אברמסון, יאיר גרבוז, מיכל נאמן, מיכל היימן, עדו בראל, יצחק ליבנה, פיליפ רנצר, עילית אזולאי, ליאת אלבלינג, אורי גרשוני, יאיר ברק, זויה צ'רקסקי, נטליה זורבובה, צוקי גרביאן, טליה קינן, גיא גולדשטיין, הילה לולו לין, רותי הלביץ כהן, שי עיד אלוני, רונית פורת, מורן קליגר, ליהי תורג'מן, גליה פסטרנק, נעם ונקרט, גבריאלה קליין, אביטל כנעני, בועז נוי, עידו מרקוס, ועוד רבים וטובים.
מתי: רביעי-שבת, 26.2-1.3 באופן מקוון באתר המכירה

סיון כהן, מתוך תערוכה בגלריה ק', תל אביב

עבר, הווה עתיד. המלצות הסופ"ש. 25-27.8

אומרים שמי ששוכח את עברו לא יכול להתקדם אל העתיד. ועדיין הפיתוי גדול לרוץ קדימה ולחשוב שאנחנו המצאנו את הגלגל במנותק מהדורות שקדמו לנו. באמנות נדמה שהקשר הזה בין עבר לעתיד משמעותי במיוחד ותרבות חיה היא תרבות שבנויה משכבות שנבנות במהלך הדורות. תערוכות השבוע מציגות אמנות שהיא עכשווית מאוד, אך לא שוכחת מאיפה באה ואת הדורות שקדמו לה. האמנות שנוצרת בדרך זו היא עמוקה ומשמעותית בעיננו הרבה יותר.

בחלל בסטודיו תערוכה רב דורית העוסקת בצדדים הפראיים של החיים; בגלריה אינדי מנסה הילה ווגמן להחיות את מבטו של אביה המת; במוזיאון על התפר תערוכה שמנכיחה את ההיסטוריה של המאבק הלהט"בי. ובהמלצת הלוקאלז שלנו לילה של מוזיאונים בברלין.

שיהיה סוף שבוע של למידה מהעבר ומבט אל העתיד

שני ורנר וצוות Talking Art

מנשה קדישמן, מתוך 'פוגרום', תערוכה קבוצתית בחלל בסטודיו, תל אביב

'פוגרום', תערוכה קבוצתית. אוצרת: קארן דולב

"חלל בסטודיו" הוא מרחב אמנות צנוע למראה שפועל מתוך סטודיו אמנות פעיל ומוקדש להצגתם של אמנים צעירים ומבטיחים. הופתענו לראות את השם מנשה קדישמן שבוודאי שאינו צעיר והבטחתו התקיימה כבר מזמן. הופתענו ושמחנו, כי גם אם "העולם שייך לצעירים" – הם לא היו כאן בלי הדור הותיק שהיה כאן לפניהם והכין את השטח. שמחנו גם כי קל לתייג את קדישמן כאמן של כבשים ותו לא, ובדרך לשכוח שמדובר באמן בועט, חדשני ופורץ דרך, גם היום. בתערוכה בעלת השם המלחיץ משהו 'פוגרום' מוצגות עבודות של ארבעה אמנים המפלרטטים עם הצדדים הפראיים, היצריים והאלימים של החיים. מרענן לראות תערוכה שעוסקת בנושאים מאתגרים ולא פשוטים ולא מסתפקת רק באמנים צעירים אלא מרחיבה את המנעד והפריזמה.

בהשתתפות: רחל לויאן, נימרוד ספיר, שני פרי-נס ומנשה קדישמן.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 25.8, 20:00, חלל בסטודיו, הרצל 142 (קומה אחרונה), תל אביב

'גל עדן', תערוכה זוגית של הילה ווגמן ורוני ווגמן ז"ל. אוצרת: גיל כהן

אובדן של הורה, בכל גיל, הוא אחד הרגעים הקשים בחייו של אדם. כל אחד מתמודד בדרכו עם השינוי הזה בחיים וכל אחד מוצא את דרכו לשמר את זכרו של ההורה בחייו. באופן טבעי, אמן ישתמש באמנותו כדי להתמודד עם האבל. במקרה של צלמת כמו הילה ווגמן היה זה מתבקש מבחינתה לנבור באלבומי המשפחה, לשלוף משם את הצילומים שצילם אביה המנוח ולהגיב אליהם בדרכה. לא בכל יום רואים תערוכה זוגית של אמנית עם אביה המת, אבל אמרנו כבר שהאבל מוציא מכל אחד את דרך ההתמודדות שלו. בטקסט התערוכה כותבת האוצרת גיל כהן כי אובדן ההורה הוא גם אובדן המבט של ההורה עלינו. באמצעות הצגת הצילומים מנסה ווגמן להחיות את מבטו של אביה שנפטר לפני פחות משנה. למרבה הצער, זה נידון להיות נסיון אבוד מראש, אבל התוצאה היא תערוכה מרגשת ונוגעת ללב.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 25.8, 20:00, גלריה אינדי, צ'לנוב 42, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מאז ולעולם', תערוכה קבוצתית. אוצרת: דביר שקד

בשנים האחרונות, לצד מאבקים ואתגרים רבים, נראה שהייצוג והנראות של הקהילה הלהט"בית נמצא בשיאו. אם זה בתרבות ובאמנות ואם זה בפוליטיקה בה אנחנו רואים שר בריאות מהקהילה המקדם רפורמות ומהפכות של ממש. התערוכה החדשה במוזיאון על התפר מבקשת להזכיר לנו שלא רק שהמאבק הלהט"בי לשוויון אינו חדש, אלא שדמויות וייצוגים להט"ביים נמצאים בתרבות כבר שנים, גם אם לא הוכרו ככאלה ופעמים רבות נדחו והודרו לשוליים. התערוכה גם רוצה לערער על התפיסה כאילו הקהילה הגאה ממוקמת רק בבועת "השמאל התל אביבי" ומראה לנו את נוכחותה של הקהילה גם במרחבים של הפריפריה הגיאוגרפית והתרבותית של ישראל. נראה שהתערוכה מנסה להגיד לנו הוא שלא רק שהמאבק הלהט"בי הוא לא דבר חדש, הוא תמיד היה כאן והוא כאן כדי להשאר – לא רק במצעדים צבעוניים פעם בשנה.

בהשתתפות: רועי ויקטוריה חפץ, גיל יפמן, רונה יפמן, דותן מורנו, עדי נס, כרם נאטור, רונית פורת, זויה צ'רקסקי, נעמה רוט

אירוע פתיחה: יום שישי, 26.8, 11:00, מוזיאון על התפר, חיל ההנדסה 4, ירושלים. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – ברלין

ליל המוזיאונים של ברלין

זה אמנם רלבנטי רק אם התמזל מזלכם להיות בברלין בשבת הקרובה, אבל רצינו להיות בטוחים שלא תפספסו. ליל המוזיאונים של ברלין הוא אירוע האמנות הגדול ביותר בעיר כבר 20 שנה וכעת חוזר לפעילות אחרי שנתיים של הפסקת קורונה. במהלך האירוע נפתחים כשמונים מוזיאונים וחללי אמנות לפעילות לילית ומציעים מבט אחר והמון פעילויות נלוות לביקור. כרטיס אחד נותן כניסה לכל האירועים וגם תחבורה ציבורית בחינם באותו ערב. שווה.
כל הפרטים באתר הפסטיבל

שבת, 27.8 – מוזיאונים וחללי אמנות ברחבי ברלין

לא תהיו בשבת בברלין, אבל מגיעים בחגים? הצטרפו אלינו לסיורי אמנות פתוחים בעיר במסגרת השקת Talking Art Locals!
הכנסו לקישור ובחרו לכם סיור

עדי נס, מתוך 'מאז ולעולם', תערוכה קבוצתית במוזיאון על התפר

גיא ואן

ספיישל אחרי החגים א'. המלצות אמנות 7-9.10

אז אחרי חגים שמח לכולם, מקווים שנהניתם בחופש, והנה אנחנו כאן להחזיר אותנו לשגרה גם בכל מה שנוגע לגזרת האמנות המקומית. עולם האמנות הישראלי עוד לא הסתנכרן לאחר הסגרים שהיו, ופתיחות התערוכות לעתים קרובות מתנגשות זו בזו, אדרבא בשבוע כזה שמגיע מיד אחרי פגרה ארוכה. אם כן, השבוע יש שלל כזה מטורף של אירועי אמנות ותערוכות חדשות, שהחלטנו לפנק אתכם בשתי רשימות המלצות נפרדות (השנייה תתפרסם ביום רביעי). נוסיף ונאמר, שאנו עושים בדרך כלל סינון ראשוני ובוחרים את הטובים ביותר, והפעם – עוד בנוסף לכל מה שכן נכתוב עליו – יש המון. זה באמת אירוע יוצא דופן.

אז הנה לפניכם המלצות חלק א' בספיישל "אחרי החגים שלנו": תערוכה המפגישה שני ענקים מדורות שונים: ראובן רובין וסיגלית לנדאו; תערוכת יחיד לגיא און – אמן צעיר מסקרן ונועז, בגלריה רוזנפלד; תערוכת יחיד לאחת האמניות האהובות עלינו – הלא היא חן שיש; ולקינוח המלצה על תערוכה קטנה מבית היוצר של האוצר רון ברטוש שעוסקת במדיום הקולאז'.

מעניין כבר אמרנו?
מאחלים סופ"ש נעים לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

חן שיש, זיקית בת מזל, 2021. מתוך התערוכה בגלריה נווה שכטר, תל אביב

"חומר אנושי", תערוכת יחיד לגיא און. אוצרת: מיה פרנקל טנא

זוכרים את הסרט "העור בו אני חי" של אלמודובר? מופע אימים של הסתרות וחשיפות, חילופי זהות מין ומגדר – והכל בסגנון האמנותי היפהפייה של אלמודובר. משהו ביצירה של גיא און מזכיר לנו את הניחוח האלמודוברי הזה. בראש ובראשונה, און עוסק בצילום – אבל הוא מעוות אותו ומשתמש בו בדרכים חדשות, מקלף שכבות מהתצלום המודפס, מקמט, מדביק על גוף אחר ומצלם שוב. הדימויים הסופיים ניחנים באותו בלבול מגדרי שדובר בו, אברי המין מתחלפים, הגוף מתפצל, זה סקסי ודוחה בו זמנית.

און הוא אמן שובב, צעיר ומסקרן, הוא מעז לגעת בדרכים חכמות מאוד בנושאים הכי קמאיים ושבמשך שנים רבות היו מודחקים בנפש האדם. בתקופה האחרונה הם צפים אל פני השטח ואון מתחבר לרוח העכשווית הזו. הבחירה שלו בצילום דווקא היא גם לא מפתיעה בהקשר זה שבין מציאות ובדיה, וביחס לתקופה שבה צילום הוא המדיום הכי רלוונטי שיש.

פתיחה: יום חמישי, 7.10.21, בשעה 19:00. גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב

אירוע פייסבוק

סיגלית לנדאו בבית ראובן

אנחנו אוהבים את הרעיון הזה של תערוכות חוצות זמן, חיבור בין שני אמנים גדולים כל כך מדורות שונים. תערוכות כאלה מאפשרות לבצע מחקר רוחב בתולדות האמנות, כלומר לא רק מחקר לינארי כרונולוגי, אלא בחינה של נושאים ותמות לאורך הזמן. במקרה של החיבור בין סיגלית לנדאו וראובן רובין אנחנו יכולים לחשוב על כמה מבטים כאלה שיעלו מן התערוכה. למשל השוואה בין תפישת המקום האידילית של רובין למבט הביקורתי הפוליטי של לנדאו; נושא ההגירה שאצל רובין סימן את הביוגרפיה שלו, ואצל לנדאו עולה ביחס לעקירה ותלישות של העם הפלשתיני ושל המהגרים העכשווים; ולבסוף גם הפעלה של מבט פנים אמנותי, פורמליסטי שישווה בין סגנון האמנות של ראשית המאה הקודמת לזה של ראשית המאה הזו.

פתיחה: יום חמישי , 7.10 בשעה 20:00. בית ראובן, רח' ביאליק 14, תל אביב. כניסה ברכישת כרטיסים מראש

שימו לב, זוהי תערוכה קצרה. נעילה:21.10.2021

רכישת כרטיסים בקישור

"זיקית בר מזל" תערוכת יחיד לחן שיש. אוצרת: דרורית גור אריה

כתבנו כאן לא פעם על הפעילות המעניינת של הגלריה במרכז נווה שכטר באוצרותה של שירה פרידמן הנהדרת. מקום מיוחד זה מצליח לקשור בין זיקתו המובהקת לערכי היהדות לבין אמנות עכשווית שמתאפיינת בדרך כלל דווקא בחילוניות. התערוכות במקום יכולות להתייחס לנושא באופן ישיר או מופשט, ובאוצרות של השנים האחרונות ניכרת פתיחות גדולה לתערוכות שהן גם ביקורתיות. כעת נפתחת במקום תערוכה של יקירת ליבנו – חן שיש, ונדמה שזו התאמה מושלמת. ציוריה צבעוניים, משקפים מחוות גוף גדולות, משיכות מכחול כמו ריקוד, עמוסים בסמלים, עיטורים, זהב, נוצצים ועוד, נדמה שיש משהו רוחני באמנות של שיש. בתערוכה הנוכחית שיש חוזרת אל שורשיה, אל בית אמא בצפת, על שלל מופעי הדת והמיסטיקה שנקשרו בו. היא מתמקדת בקמעות, ברכות, טקסטים וסמלים שליוו את ילדותה ומופיעים שוב גם עכשיו, כאישה שמבקשת לברך את עצמה, להביע את משאלותיה וכמו ליצור לעצמה קמע של אהבה.

פתיחה: יום חמישי 7.10 בשעה 19:00. גלריית שכטר, רחוב שלוש 42 פינת רחוב אילת נווה צדק, תל אביב-יפו

פרטים נוספים באתר הגלריה בקישור

פינת הבונוס: ״עשירים במקום אחר״ תערוכה קבוצתית. אוצר: רון ברטוש

בעידן של היום, בו יש זליגה מובהקת וטשטוש גבולות בין מדיומים שונים, תערוכה אשר מתרכזת במדיום אחד היא אולי מעט מיושנת. עם זאת, התערוכה החדשה בטרקלין האמנות בבית עלמא תתמקד בעיסוק בקולאז', וזהו מדיום כל כך קסום ומיוחד, שאולי ראוי לתת לו את הפוקוס למרות הכל. ניתן לראות בקולאז' עיסוק "עשיר" פחות מציור או פיסול למשל, זאת כיוון שהחומריות שבו דלה יותר. האוצר רון ברטוש דווקא רואה בקולאז' מדיום עשיר "יצירה של יש מתוך יש ולא יש מאין", ומתייחס לקולאז'ים שבתערוכה כמדרשים ופרשנויות חדשים של האמנים את המקור הויזואלי והחומרי.

אמנים משתתפים: דנה דרויש, שי זילברמן, רמי מימון, מלאכי סגן-כהן, רונית פורת, עירית תמרי

פתיחה: יום שישי 8.10 בשעה 11:00. בית עלמא שד"ל 6 פינת שד' רוטשילד, תל אביב

פרטים נוספים בקישור

סיגלית לנדאו

סיגלית לנדאו, המסיק (סטילז מתוך וידאו). מתוך התערוכה בבית ראובן, תל אביב

בוחרים באמנות, שוב. המלצות הסופ"ש 5-7.3

תמונה ראשית: "שירת הזכרים", תערוכת יחיד של ליאת דניאלי. גלריה אלפרד, תל אביב

בחירות שלישיות תוך שנה עושות חיים קשים לכותבי הקלישאות. כשיש בחירות כל ארבע שנים מי יזכור את הכותרת השנונה "בוחרים באמנות" שנתנו למדור ההמלצות שאחרי ההליכה הקודמת לקלפי? מי יזכור את ההתפייטות על התקווה שכל ממשלה שתוקם תשים בראש מעייניה את התרבות והאמנות כמנועים של צמיחה וכינונה של חברה בריאה ומשגשגת? כשהבחירות מגיעות כמו חילופי העונות כל כמה חודשים, התבניות החוזרות על עצמן חשופות לכל, בפוליטיקה כמו בכתיבה על אמנות. אבל מה לעשות שכאלה אנחנו? מאמינים גדולים בכוחה של האמנות לשנות ובכוחה של התרבות לאחד ובעיקר, שבוע אחר שבוע – בוחרים באמנות.
בגלריה אלפרד האמנית הרב תחומית ליאת דניאלי משתפת פעולה עם אנשי מקצוע מתחומים שונים וגם עם הטבע בכדי ליצור תערוכה מסקרנת; בגלריה לאמנות באום אל פחם פותחים מחזור תערוכות חדש וממשיכים להיות מעוז של אמנות טובה ותקווה; בבית העיר חוגגים את יום האישה עם השקת כתב עת ותערוכה על טהרת הכח הנשי; ובפינת הבונוס מצטרפת גלריה גבעון לחברותיה ומציגה תערוכת חתך של אמני הבית שלה.
שיהיה סופ"ש נעים,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

רונית פורת

בעין הסערה, המלצות הסופ"ש 28-30.11

שבוע האיור נמשך בכל הכח ואנחנו מתרוצצים בכל העיר עם הקבוצות שלנו, פוגשים מאיירים ואוצרים ורואים המון תערוכות מצויינות שמרחיבות למשתתפי הסיורים והאמת שגם לנו את המושג על מהו איור עד לקצה גבולותיו. כיף! בתוך הבלאגן הצבעוני של שבוע האיור עולם האמנות ממשיך כמנהגו ותערוכות חדשות נפתחות. אומרים שעין הסערה, אותו מרכז בו לכאורה אמור להיות הכי סוער, דווקא שם מוצאים את השקט הגדול ביותר. ברוח זו בחרנו לכם הפעם כמה תערוכות שקטות יותר, אולי מתוך המחשבה על השקט שאחרי הסערה שהיא שבוע האיור, ואולי סתם מתוך החשק לקחת נשימה עמוקה ולצלול למקום עדין יותר.

בגלריה אינדי מציגה רונית פורת את הגרסה שלה לזרם הצילום ללא מצלמה ומשהה את מבטה דווקא על חללי מעבר המובילים אל הדבר האמיתי; ברו ארט מזמינה אוצרת הגלריה החדשה את אמני הגלריה לתערוכה קבוצתית ראשונה זה זמן רב ומאתגרת אותם לעסוק במדיום לא להם; ובגלריה העמקים המתחדשת מציגה רותי דה-פריס המצויינת תערוכה המפגישה את אופיה העירוני עם עבודותיו של אמן הקיבוץ המקומי.
מאחלים סופ"ש שקט וצלול לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

מרב קמל וחליל בלבין

אבות המזון, המלצות הסופ"ש 10-12.1

בהמלצות וגם בסיורים שלנו אנחנו משתדלים תמיד להביא לכם כל שבוע קולות מן החזית האמנותית. אמנות רחוב, אמנות מושגית ואמנות הפורצת גבולות חדשניים של טכניקה וקונספט. אבל כל זה לא יכול להיות תלוש מההיסטוריה של האמנות המקומית. התערוכות בהמלצות השבוע צוללות אל העבר העשיר בכדי למצוא הקשרים לאמנות ההווה ולהצעיד אותה אל העתיד.
בגלריה גבעון מאגד האוצר הצעיר ורב הפעלים רון ברטוש קבוצה של אמנים מכל קצוות האמנות הישראלית המודרנית והעכשווית כדי לעסוק במוטיב השולחן; בגלריה גורדון אחד מענקי האמנות הישראלית, יעקב דורצ'ין מציג פסלים משני העשורים האחרונים; ובבית קופפרמן שבקיבוץ לוחמי הגטאות תערוכת מחווה לעיסוקו של קופפרמן בקרטון.
לא לשכוח מאין באנו, בכדי לדעת לאן נלך,
סופ"ש נעים לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

חיים דעואל לוסקי

חופש וביטוי, המלצות הסופ"ש 13-15.12

לפעמים צריך לדעת לשחרר, להתנסות בדברים חדשים, לתת ליד המקרה לכוון אותך, ולפעמים גם לטעות – ואפילו ליהנות מזה. המלצות השבוע שלנו מקדשות בדיוק את התחושה הזו של חופש מהדברים הידועים מראש, ואת טיבן של התחלות חדשות ופנים צעירות ורעננות.
בביתן הלנה רובינשטיין תערוכה העוסקת באספקטים הבלתי צפויים והבלתי מתוכננים באמנות; בגלריה אלמסן היפואית יציגו צלמים שהפסיקו לצלם ובוחרים לעבוד עם דימויים קיימים ולהפוך אותם לשלהם; ובגלריה ברבור בירושלים ממשיכים בפעילות למרות איומי הסגירה ומציגים תערוכה ראשונה לאמן הצעיר אור אריאלי העושה שימוש במגוון רחב של טכניקות פיסוליות ובהומור לספר סיפור שהוא בין מדע בדיוני למציאות חיינו.
אז שיהיה סופ"ש חופשי חופשי,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

רונית פורת.

רגע לפני החג, המלצות הסופ"ש 29-31.3.2018

רגע לפני החג אנחנו מסיימים את השבוע עם המלצות על שלוש תערוכות שונות זו מזו מאוד. אך כולן מרגשות אותנו
כל אחת בדרכה. תערוכתו הראשונה של ניקולא טרצי כמנהל החדש של המרכז לאמנות עכשווית מתפרשת על פני ארבעה חללי אמנות ברחבי העיר ומתחילה את הקדנציה שלו בקול תרועה. ברו ארט מציג רועי מנחם מרקוביץ' פסלים שהם מונומנטים זעירים ומקטנותם מצליחים לבקר בחדות משעשעת את המוסדות הגדולים של התרבות הישראלית. במוזיאון תל אביב מציגה רונית פורת קולאז'ים העוסקים בקורבן שהפך לתוקפן ובהיפוך המבט בין הנשי לגברי.

בהזדמנות זו נאחל מכולנו חג חירות שמח, מלא באור ואהבה והרבה אמנות מעולה!
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

מחקרים מדיומליים. המלצות הסופ"ש 12-14.1.17


איוה כפרי, גלריה רו ארט

שלושה אמנים תחת אור הזרקורים שלנו השבוע, וכולם עוסקים בסוגיות פנים אמנותיות – חוקרים את המדיום שהם יוצרים בו ומנסים להרחיב את גבולותיו. רונית פורת שואלת שאלות על כוחו של הצילום ועל מעמדו בעידן העכשווי. איוה כפרי מפרקת את הציור והופכת אותו למיצב תלת ממדי המשתנה ביחס למקום בו הוא מוצב, והאמן ניר אדוני יוצר פיסול – תבליט הנשען על מסורת של צילום, ציור ואסמבלאז'. החורף לא עוצר את עולם האמנות, ובטח שלא את הסיורים שלנו ובחודש פברואר אנחנו משיקים שלושה סיורים סופר מיוחדים! כל הפרטים בהמשך.
עריכה ותוכן: שני ורנר

להמשיך לקרוא

50 גוונים של הזמן


צילום: צופית ברבי

טקסט: שני ורנר

הייתי רוצה להיות שם לבד. לסגור את דלת הגלריה ולהתייחד עם תערוכתה של רונית פורת בחסות קרירות המזגן וטרטורו המונוטוני. הייתי רוצה להוציא פנקס קטן ולרשום בו בעיפרון לא מחודד הערות קצרות, לשרטט תרשימי זרימה, להדביק בו תמונות קטנות שחיצים מובילים ביניהן. הייתי רוצה לפענח את הסוד שטמון מאחורי תצרף הדימויים שניסחה עבורנו פורת. נראה שזו תחושה גורפת, שכן פורת מסתובבת בחלל הגלריה ונענית לטרחנותם של המבקרים, עסוקה בלבאר את מקורם של הדימויים כולם. כאילו יש בזה די, כאילו הדימויים הקטנים והשובבים האלה לא נטמעו כבר בתת המודע ותעלומת הרצח, ורוח התקופה, ונשים גדועות ראש, ומכשירי עינויים, כאילו כל אלה לא ימשיכו לרדוף את חלומותינו.

להמשיך לקרוא