אומרים שמי ששוכח את עברו לא יכול להתקדם אל העתיד. ועדיין הפיתוי גדול לרוץ קדימה ולחשוב שאנחנו המצאנו את הגלגל במנותק מהדורות שקדמו לנו. באמנות נדמה שהקשר הזה בין עבר לעתיד משמעותי במיוחד ותרבות חיה היא תרבות שבנויה משכבות שנבנות במהלך הדורות. תערוכות השבוע מציגות אמנות שהיא עכשווית מאוד, אך לא שוכחת מאיפה באה ואת הדורות שקדמו לה. האמנות שנוצרת בדרך זו היא עמוקה ומשמעותית בעיננו הרבה יותר.

בחלל בסטודיו תערוכה רב דורית העוסקת בצדדים הפראיים של החיים; בגלריה אינדי מנסה הילה ווגמן להחיות את מבטו של אביה המת; במוזיאון על התפר תערוכה שמנכיחה את ההיסטוריה של המאבק הלהט"בי. ובהמלצת הלוקאלז שלנו לילה של מוזיאונים בברלין.

שיהיה סוף שבוע של למידה מהעבר ומבט אל העתיד

שני ורנר וצוות Talking Art

מנשה קדישמן, מתוך 'פוגרום', תערוכה קבוצתית בחלל בסטודיו, תל אביב

'פוגרום', תערוכה קבוצתית. אוצרת: קארן דולב

"חלל בסטודיו" הוא מרחב אמנות צנוע למראה שפועל מתוך סטודיו אמנות פעיל ומוקדש להצגתם של אמנים צעירים ומבטיחים. הופתענו לראות את השם מנשה קדישמן שבוודאי שאינו צעיר והבטחתו התקיימה כבר מזמן. הופתענו ושמחנו, כי גם אם "העולם שייך לצעירים" – הם לא היו כאן בלי הדור הותיק שהיה כאן לפניהם והכין את השטח. שמחנו גם כי קל לתייג את קדישמן כאמן של כבשים ותו לא, ובדרך לשכוח שמדובר באמן בועט, חדשני ופורץ דרך, גם היום. בתערוכה בעלת השם המלחיץ משהו 'פוגרום' מוצגות עבודות של ארבעה אמנים המפלרטטים עם הצדדים הפראיים, היצריים והאלימים של החיים. מרענן לראות תערוכה שעוסקת בנושאים מאתגרים ולא פשוטים ולא מסתפקת רק באמנים צעירים אלא מרחיבה את המנעד והפריזמה.

בהשתתפות: רחל לויאן, נימרוד ספיר, שני פרי-נס ומנשה קדישמן.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 25.8, 20:00, חלל בסטודיו, הרצל 142 (קומה אחרונה), תל אביב

'גל עדן', תערוכה זוגית של הילה ווגמן ורוני ווגמן ז"ל. אוצרת: גיל כהן

אובדן של הורה, בכל גיל, הוא אחד הרגעים הקשים בחייו של אדם. כל אחד מתמודד בדרכו עם השינוי הזה בחיים וכל אחד מוצא את דרכו לשמר את זכרו של ההורה בחייו. באופן טבעי, אמן ישתמש באמנותו כדי להתמודד עם האבל. במקרה של צלמת כמו הילה ווגמן היה זה מתבקש מבחינתה לנבור באלבומי המשפחה, לשלוף משם את הצילומים שצילם אביה המנוח ולהגיב אליהם בדרכה. לא בכל יום רואים תערוכה זוגית של אמנית עם אביה המת, אבל אמרנו כבר שהאבל מוציא מכל אחד את דרך ההתמודדות שלו. בטקסט התערוכה כותבת האוצרת גיל כהן כי אובדן ההורה הוא גם אובדן המבט של ההורה עלינו. באמצעות הצגת הצילומים מנסה ווגמן להחיות את מבטו של אביה שנפטר לפני פחות משנה. למרבה הצער, זה נידון להיות נסיון אבוד מראש, אבל התוצאה היא תערוכה מרגשת ונוגעת ללב.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 25.8, 20:00, גלריה אינדי, צ'לנוב 42, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מאז ולעולם', תערוכה קבוצתית. אוצרת: דביר שקד

בשנים האחרונות, לצד מאבקים ואתגרים רבים, נראה שהייצוג והנראות של הקהילה הלהט"בית נמצא בשיאו. אם זה בתרבות ובאמנות ואם זה בפוליטיקה בה אנחנו רואים שר בריאות מהקהילה המקדם רפורמות ומהפכות של ממש. התערוכה החדשה במוזיאון על התפר מבקשת להזכיר לנו שלא רק שהמאבק הלהט"בי לשוויון אינו חדש, אלא שדמויות וייצוגים להט"ביים נמצאים בתרבות כבר שנים, גם אם לא הוכרו ככאלה ופעמים רבות נדחו והודרו לשוליים. התערוכה גם רוצה לערער על התפיסה כאילו הקהילה הגאה ממוקמת רק בבועת "השמאל התל אביבי" ומראה לנו את נוכחותה של הקהילה גם במרחבים של הפריפריה הגיאוגרפית והתרבותית של ישראל. נראה שהתערוכה מנסה להגיד לנו הוא שלא רק שהמאבק הלהט"בי הוא לא דבר חדש, הוא תמיד היה כאן והוא כאן כדי להשאר – לא רק במצעדים צבעוניים פעם בשנה.

בהשתתפות: רועי ויקטוריה חפץ, גיל יפמן, רונה יפמן, דותן מורנו, עדי נס, כרם נאטור, רונית פורת, זויה צ'רקסקי, נעמה רוט

אירוע פתיחה: יום שישי, 26.8, 11:00, מוזיאון על התפר, חיל ההנדסה 4, ירושלים. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – ברלין

ליל המוזיאונים של ברלין

זה אמנם רלבנטי רק אם התמזל מזלכם להיות בברלין בשבת הקרובה, אבל רצינו להיות בטוחים שלא תפספסו. ליל המוזיאונים של ברלין הוא אירוע האמנות הגדול ביותר בעיר כבר 20 שנה וכעת חוזר לפעילות אחרי שנתיים של הפסקת קורונה. במהלך האירוע נפתחים כשמונים מוזיאונים וחללי אמנות לפעילות לילית ומציעים מבט אחר והמון פעילויות נלוות לביקור. כרטיס אחד נותן כניסה לכל האירועים וגם תחבורה ציבורית בחינם באותו ערב. שווה.
כל הפרטים באתר הפסטיבל

שבת, 27.8 – מוזיאונים וחללי אמנות ברחבי ברלין

לא תהיו בשבת בברלין, אבל מגיעים בחגים? הצטרפו אלינו לסיורי אמנות פתוחים בעיר במסגרת השקת Talking Art Locals!
הכנסו לקישור ובחרו לכם סיור

עדי נס, מתוך 'מאז ולעולם', תערוכה קבוצתית במוזיאון על התפר

אז אחרי חגים שמח לכולם, מקווים שנהניתם בחופש, והנה אנחנו כאן להחזיר אותנו לשגרה גם בכל מה שנוגע לגזרת האמנות המקומית. עולם האמנות הישראלי עוד לא הסתנכרן לאחר הסגרים שהיו, ופתיחות התערוכות לעתים קרובות מתנגשות זו בזו, אדרבא בשבוע כזה שמגיע מיד אחרי פגרה ארוכה. אם כן, השבוע יש שלל כזה מטורף של אירועי אמנות ותערוכות חדשות, שהחלטנו לפנק אתכם בשתי רשימות המלצות נפרדות (השנייה תתפרסם ביום רביעי). נוסיף ונאמר, שאנו עושים בדרך כלל סינון ראשוני ובוחרים את הטובים ביותר, והפעם – עוד בנוסף לכל מה שכן נכתוב עליו – יש המון. זה באמת אירוע יוצא דופן.

אז הנה לפניכם המלצות חלק א' בספיישל "אחרי החגים שלנו": תערוכה המפגישה שני ענקים מדורות שונים: ראובן רובין וסיגלית לנדאו; תערוכת יחיד לגיא און – אמן צעיר מסקרן ונועז, בגלריה רוזנפלד; תערוכת יחיד לאחת האמניות האהובות עלינו – הלא היא חן שיש; ולקינוח המלצה על תערוכה קטנה מבית היוצר של האוצר רון ברטוש שעוסקת במדיום הקולאז'.

מעניין כבר אמרנו?
מאחלים סופ"ש נעים לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

חן שיש, זיקית בת מזל, 2021. מתוך התערוכה בגלריה נווה שכטר, תל אביב

"חומר אנושי", תערוכת יחיד לגיא און. אוצרת: מיה פרנקל טנא

זוכרים את הסרט "העור בו אני חי" של אלמודובר? מופע אימים של הסתרות וחשיפות, חילופי זהות מין ומגדר – והכל בסגנון האמנותי היפהפייה של אלמודובר. משהו ביצירה של גיא און מזכיר לנו את הניחוח האלמודוברי הזה. בראש ובראשונה, און עוסק בצילום – אבל הוא מעוות אותו ומשתמש בו בדרכים חדשות, מקלף שכבות מהתצלום המודפס, מקמט, מדביק על גוף אחר ומצלם שוב. הדימויים הסופיים ניחנים באותו בלבול מגדרי שדובר בו, אברי המין מתחלפים, הגוף מתפצל, זה סקסי ודוחה בו זמנית.

און הוא אמן שובב, צעיר ומסקרן, הוא מעז לגעת בדרכים חכמות מאוד בנושאים הכי קמאיים ושבמשך שנים רבות היו מודחקים בנפש האדם. בתקופה האחרונה הם צפים אל פני השטח ואון מתחבר לרוח העכשווית הזו. הבחירה שלו בצילום דווקא היא גם לא מפתיעה בהקשר זה שבין מציאות ובדיה, וביחס לתקופה שבה צילום הוא המדיום הכי רלוונטי שיש.

פתיחה: יום חמישי, 7.10.21, בשעה 19:00. גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב

אירוע פייסבוק

סיגלית לנדאו בבית ראובן

אנחנו אוהבים את הרעיון הזה של תערוכות חוצות זמן, חיבור בין שני אמנים גדולים כל כך מדורות שונים. תערוכות כאלה מאפשרות לבצע מחקר רוחב בתולדות האמנות, כלומר לא רק מחקר לינארי כרונולוגי, אלא בחינה של נושאים ותמות לאורך הזמן. במקרה של החיבור בין סיגלית לנדאו וראובן רובין אנחנו יכולים לחשוב על כמה מבטים כאלה שיעלו מן התערוכה. למשל השוואה בין תפישת המקום האידילית של רובין למבט הביקורתי הפוליטי של לנדאו; נושא ההגירה שאצל רובין סימן את הביוגרפיה שלו, ואצל לנדאו עולה ביחס לעקירה ותלישות של העם הפלשתיני ושל המהגרים העכשווים; ולבסוף גם הפעלה של מבט פנים אמנותי, פורמליסטי שישווה בין סגנון האמנות של ראשית המאה הקודמת לזה של ראשית המאה הזו.

פתיחה: יום חמישי , 7.10 בשעה 20:00. בית ראובן, רח' ביאליק 14, תל אביב. כניסה ברכישת כרטיסים מראש

שימו לב, זוהי תערוכה קצרה. נעילה:21.10.2021

רכישת כרטיסים בקישור

"זיקית בר מזל" תערוכת יחיד לחן שיש. אוצרת: דרורית גור אריה

כתבנו כאן לא פעם על הפעילות המעניינת של הגלריה במרכז נווה שכטר באוצרותה של שירה פרידמן הנהדרת. מקום מיוחד זה מצליח לקשור בין זיקתו המובהקת לערכי היהדות לבין אמנות עכשווית שמתאפיינת בדרך כלל דווקא בחילוניות. התערוכות במקום יכולות להתייחס לנושא באופן ישיר או מופשט, ובאוצרות של השנים האחרונות ניכרת פתיחות גדולה לתערוכות שהן גם ביקורתיות. כעת נפתחת במקום תערוכה של יקירת ליבנו – חן שיש, ונדמה שזו התאמה מושלמת. ציוריה צבעוניים, משקפים מחוות גוף גדולות, משיכות מכחול כמו ריקוד, עמוסים בסמלים, עיטורים, זהב, נוצצים ועוד, נדמה שיש משהו רוחני באמנות של שיש. בתערוכה הנוכחית שיש חוזרת אל שורשיה, אל בית אמא בצפת, על שלל מופעי הדת והמיסטיקה שנקשרו בו. היא מתמקדת בקמעות, ברכות, טקסטים וסמלים שליוו את ילדותה ומופיעים שוב גם עכשיו, כאישה שמבקשת לברך את עצמה, להביע את משאלותיה וכמו ליצור לעצמה קמע של אהבה.

פתיחה: יום חמישי 7.10 בשעה 19:00. גלריית שכטר, רחוב שלוש 42 פינת רחוב אילת נווה צדק, תל אביב-יפו

פרטים נוספים באתר הגלריה בקישור

פינת הבונוס: ״עשירים במקום אחר״ תערוכה קבוצתית. אוצר: רון ברטוש

בעידן של היום, בו יש זליגה מובהקת וטשטוש גבולות בין מדיומים שונים, תערוכה אשר מתרכזת במדיום אחד היא אולי מעט מיושנת. עם זאת, התערוכה החדשה בטרקלין האמנות בבית עלמא תתמקד בעיסוק בקולאז', וזהו מדיום כל כך קסום ומיוחד, שאולי ראוי לתת לו את הפוקוס למרות הכל. ניתן לראות בקולאז' עיסוק "עשיר" פחות מציור או פיסול למשל, זאת כיוון שהחומריות שבו דלה יותר. האוצר רון ברטוש דווקא רואה בקולאז' מדיום עשיר "יצירה של יש מתוך יש ולא יש מאין", ומתייחס לקולאז'ים שבתערוכה כמדרשים ופרשנויות חדשים של האמנים את המקור הויזואלי והחומרי.

אמנים משתתפים: דנה דרויש, שי זילברמן, רמי מימון, מלאכי סגן-כהן, רונית פורת, עירית תמרי

פתיחה: יום שישי 8.10 בשעה 11:00. בית עלמא שד"ל 6 פינת שד' רוטשילד, תל אביב

פרטים נוספים בקישור

סיגלית לנדאו, המסיק (סטילז מתוך וידאו). מתוך התערוכה בבית ראובן, תל אביב

שבוע האיור נמשך בכל הכח ואנחנו מתרוצצים בכל העיר עם הקבוצות שלנו, פוגשים מאיירים ואוצרים ורואים המון תערוכות מצויינות שמרחיבות למשתתפי הסיורים והאמת שגם לנו את המושג על מהו איור עד לקצה גבולותיו. כיף! בתוך הבלאגן הצבעוני של שבוע האיור עולם האמנות ממשיך כמנהגו ותערוכות חדשות נפתחות. אומרים שעין הסערה, אותו מרכז בו לכאורה אמור להיות הכי סוער, דווקא שם מוצאים את השקט הגדול ביותר. ברוח זו בחרנו לכם הפעם כמה תערוכות שקטות יותר, אולי מתוך המחשבה על השקט שאחרי הסערה שהיא שבוע האיור, ואולי סתם מתוך החשק לקחת נשימה עמוקה ולצלול למקום עדין יותר.

בגלריה אינדי מציגה רונית פורת את הגרסה שלה לזרם הצילום ללא מצלמה ומשהה את מבטה דווקא על חללי מעבר המובילים אל הדבר האמיתי; ברו ארט מזמינה אוצרת הגלריה החדשה את אמני הגלריה לתערוכה קבוצתית ראשונה זה זמן רב ומאתגרת אותם לעסוק במדיום לא להם; ובגלריה העמקים המתחדשת מציגה רותי דה-פריס המצויינת תערוכה המפגישה את אופיה העירוני עם עבודותיו של אמן הקיבוץ המקומי.
מאחלים סופ"ש שקט וצלול לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא ←

לפעמים צריך לדעת לשחרר, להתנסות בדברים חדשים, לתת ליד המקרה לכוון אותך, ולפעמים גם לטעות – ואפילו ליהנות מזה. המלצות השבוע שלנו מקדשות בדיוק את התחושה הזו של חופש מהדברים הידועים מראש, ואת טיבן של התחלות חדשות ופנים צעירות ורעננות.
בביתן הלנה רובינשטיין תערוכה העוסקת באספקטים הבלתי צפויים והבלתי מתוכננים באמנות; בגלריה אלמסן היפואית יציגו צלמים שהפסיקו לצלם ובוחרים לעבוד עם דימויים קיימים ולהפוך אותם לשלהם; ובגלריה ברבור בירושלים ממשיכים בפעילות למרות איומי הסגירה ומציגים תערוכה ראשונה לאמן הצעיר אור אריאלי העושה שימוש במגוון רחב של טכניקות פיסוליות ובהומור לספר סיפור שהוא בין מדע בדיוני למציאות חיינו.
אז שיהיה סופ"ש חופשי חופשי,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא ←