זה לא קורה הרבה שרואים יצירת אמנות, ויודעים שהמראה הזה הולך לשנות את חייך. אבל כשזה קורה, אני יודעת שאני עושה את הדבר הנכון בחיים שלי, ושהמצפנים שלי עובדים, שאני מסוגלת להתרגש ככה, ולהמשיך ללמוד ולקבל השראה. זה מרומם את הרוח, גם כשמדובר ביצירת אמנות החושפת את העוול הגדול שהאנושות מקיימת מדי יום. כך קרה לי כשנתקלתי ביצירתו של הצלם הברזילאי סבסטיאו סלגדו, ובסרט הדוקומנטרי עליו שביים וים ונדרס "מלח הארץ".
שי זילברמן, "נאמן למקור", מוזיאון הרצליה
בימים אלה מוצגת במוזיאון הרצליה תערוכתו של שי זילברמן "נאמן למקור", שנפתחה בחודש שעבר כחלק משורת תערוכות העוסקות ב"מרחב שבין התרבותי לטבעי, בין המציאותי לעל־מציאותי". את עבודתו של שי זילברמן הכרתי כאשר הציג את תערוכתו הזוגית יחד עם אורי גרשוני בגלריה עינגא, זו הייתה תערוכה פיוטית ואינטליגנטית, כמו שיר אהבה לזמן אחר ולעולם בלתי מושג. מאז אני עוקבת אחר זילברמן, ומגלה בכל פעם מחדש כמה המפגש עם עבודותיו מפעים ומפתה. זילברמן עוסק בקולאז' צילומי. הוא אוסף צילומים מן הנמצא, מתוך מגזינים ישנים, ספרים מאוירים וגלויות. בפעולה של פירוק והרכבה הוא יוצר דימויים חדשים, היברדים לא הגיוניים, מצבים אבסורדיים, ונופים מתעתעים שקשה לפענחם. מדובר בדרך כלל בעבודות קטנות המורכבות מטלאי טלאים ומציגות יד-אמן מרגשת בעדינותה.
כמו בכל סופ"ש גם הפעם הרבה אירועים ופתיחות חדשות לפנינו. לפעמים קשה לבחור אז הנה ההמלצות שלי
"מעולם לא ניסיתי זאת, ואיני יודע על אדם אחר שניסה זאת, אבל אני בטוח שזה יצליח. לא כל קרני האור נראות לעין אך כולן נתפסות על נייר הצילום. כך, באם נכניס מצלמה לחדר חשוך, קרני האור הללו ימלאו אותו (ולא יאירו כמובן). אם יהיו אנשים בחדר הם לא יראו זה את זה, אך אם נציב שם מצלמה ונכוון אותה אל אחד האנשים, היא תקלוט את הדיוקן שלו ותחשוף את מעשיו. עין המצלמה תראה את המקום שהעין האנושית לא תראה בו דבר מלבד חשיכה. הו אז, איזה גילוי יהיה לנו באפשרות לחשוף את מחשכי החדר על נייר הצילום". (וויליאם הנרי פוקס טלבוט, מתוך "העיפרון של הטבע", 1844-6. תרגום חופשי)
שוב משמש טלבוט – מחלוצי הצילום, כנקודת מוצא לעבודותיו של אורי גרשוני (המוצגות כעת בתערוכה "מלבד חשיכה, כלום" בגלריה שלוש בתל אביב). בתערוכתו הקודמת ("השמש של אתמול"), חזר גרשוני לאחוזתו של טלבוט באנגליה והתחקה אחר צעדיו וצילומיו הראשונים בעודו מסב את מצלמתו הדיגטלית למצלמת נקב בדומה לזו שטלבוט השתמש בה. הפעם, משתמש גרשוני בטקסט מתוך ספרו המכונן של טלבוט "העיפרון של הטבע" ומסבו לכותרת התערוכה, אך רב מזה הקשר בין השניים.
אז 2014 נגמרת ובהשראת פייסבוק וסיכומי השנה שהם הציעו החלטתי לחזור אחורה בזמן ולראות מה עשיתי השנה, או יותר נכון מה ראיתי. אין ספק שזאת הייתה שנה מוצלחת במיוחד. אוסף תערוכות מגוון ועשיר, הרבה אמנים חדשים שזכיתי להכיר, גלריות חדשות שנפתחו ועוד ועוד.
מתוך כל השלל הזה הסתמנו שלוש תערוכות של שלוש אמניות צעירות שעשו השנה קפיצת דרך משמעותית והציגו תערוכות שהקסימו ועניינו אותי במיוחד. מעניין לגלות שכולן עוסקות באופן בו נכתבת, משתמרת ומוצגת היסטוריה, ובתוך כך במיוחד ההיסטוריה הישראלית – על המיתוסים הנטועים בה ועל מפגשה עם האחר.
אלה הן שלוש האמניות שאני לבטח אמשיך לעקוב אחריהן גם בשנה הבאה:
תערוכות חדשות
"ימים אפלים", תערוכה קבוצתית. אוצר: אבי לובין
הגלריה האוניברסיטאית, אוניברסיטת תל אביב
אירוע פתיחה: חמישי, 11 בדצמבר 2014, בשעה 20:00
התערוכה "ימים אפלים" מבקשת לקיים בדיקה אינטנסיבית, בזמן אמת, של הלכי הרוח ברגע היסטורי נתון, וזאת בניסיון להבין את ההווה ההיסטורי ואת יחסיו עם סוגים שונים של זמן, בהם הזמן הביוגרפי והזמן המיתולוגי. כמו כן היא מבקשת לבחון את דרכיה הייחודיות של האמנות לפעול בתקופה עגומה ובימים אפלים. העבודות בתערוכה מאתגרות את הקשר בין עבר, הווה ועתיד ומצביעות על חשיבות המפגש עם ההווה המפורק והמשובש.
בתערוכה משתתפים: תומר ספיר, ריאן טרקרטין, מירוסלב בלקה, מיכל נאמן, נועה גיניגר, רועי חפץ וג'ני ברוקמן.
כל הפרטים באירוע בפייסבוק
בפאתי פאתיה של תערוכת ג'יימס טורל במוזיאון ישראל בירושלים מוצגת "אי שקט" – תערוכת רכישות חדשות לצד עבודות מאוסף האמנות העכשווית של המוזיאון. באופן כללי, ההקשרים בין העבודות מעט רופפים, אך בכל זאת מוצגות בה כמה יצירות משובחות שהופכות את המכלול לתערוכה מפתיעה בטיבה, אם כי גם מדכאת.
התערוכה נפתחת ללא כחל ושרק בעבודת הווידיאו של תומס דמנד, "פסיפיק סאן" (2012). דמנד מתעניין בדימויים מן המוכן – כאלה שהוא אוסף מהמדיה ויש בהם מטענים פוליטיים ואלימים. הוא משכפל אותם ביוצרו דגם קרטון תלת-ממדי ומצלם אותו מחדש. בסרט שבתערוכה השתמש דמנד בקטע וידיאו שפורסם ביוטיוב, של ספינת התענוגות פסיפיק-סאן, שנפגעה בסערה בשנת 2008, תיאור נדיר שהונצח על-ידי מצלמת האבטחה. שולחנות אוכל וכסאות נעים לכל עבר, נחבטים זה בזה, מסך מחשב ומדפסת מוטחים על הרצפה. דמנד הוציא את האנשים מהסרט שלו ו"העתיק" בקרטון רק את החפצים. אנו לא עדים לצעקות או לפחד או לכאב של האנשים שהיו שם, דברים שנוכל לראות בסרטון המקורי. המראה האלים והדרמטי הופך אצל דמנד למעין מטוטלת מהפנטת, שקטה, נטולת שיא, רומנטית כמעט.
סיורי גלריות בליווי הדרכה יחשפו את סצנת האמנות התוססת של תל אביב – מגוונת בסגנונות, תכנים ושאיפות.
בסיורים נבקר בגלריות בעלות אופי שונה – מגלריות מובילות ועד לגלריות ניסיוניות, וממסחריות לבעלות אג'נדה חברתית. נראה תערוכות של אמנים מהארץ ומהעולם, העוסקים בתכנים שונים ופועלים באופנים מגוונים. נזכה לפגוש את האנשים המובילים בתחום: בעלי גלריות, אמנים ואוצרים, ואף נבקר בסדנאות האמנים שם נחשף לסביבת העבודה של האמן ונזכה לראות את תהליכי העבודה מרמת הרעיון ועד לביצוע.
סיורי הגלריות מתקיימים כל פעם במקום אחר, כי אנחנו רוצים לראות את התערוכות הכי טובות בעיר.
השקת העונה השביעית של הסדרה ארט21
שישי 28.11.14 בשעה 14:30, סינמטק תל אביב, שפרינצק 2
ארט21 (Art in the Twenty-First Century) היא אחת הסדרות המעולות לכל מי שמתעניין באמנות עכשווית ורוצה להעמיק ולהעשיר את הידע שלו. כל פרק בסדרה נבנה סביב נושא מרכזי ומציג שלושה אמנים העוסקים בו בעבודותיהם. כעת מושקת העונה החדשה (שביעית) של הסדרה אשר תעסוק בארבעה נושאים מרכזיים: מחקר, בדיה, סודות ומורשת.
הקרנת הסרטים תיערך בסינמטק תל אביב כאשר לפני כל פרק אמנים ישראלים יתנו דברי מבוא וידברו על הנושאים המרכזיים בפרק דרך עבודתם שלהם.
קבלו ישירות למייל עדכונים על סיורים ותערוכות מומלצות
Powered by D.A.S for Business
