אני אוהבת את סינדי שרמן, תמיד אהבתי. אולי זאת קלישאה לדבר עליה דווקא היום, בפורים ובכל זאת, נדמה שאין מתאימה ממנה ליום הזה. שרמן, אמנית התחפושות הקדישה את הקריירה שלה לבחינה של סטראוטיפים נשיים על ידי כך שהיא מגלמת בצילומיה דמויות נשיות מגוונות. בכל פעם היא מאמצת דמות אחרת בעודה מתמחה ומשתכללת בתלבושות, תפאורה, איפור והצגה. העבודות שלה הגדירו אופני צפייה חדשים באופן בו נשים מגולמות במדיה ובאמנות, הן העלו שאלות נוקבות בהקשר זה ועל כן נקשרו מן הסתם בשיח הפמיניסטי.

נתקלתי בוידאו מוקדם שלה במקרה ומצאתי שהוא מרתק ורלוונטי גם היום. שאלת הנשיות בראי האופנה עודנה אקטואלית. במיוחד בימים כמו פורים, שאנו רואים נערות מתבגרות ואף ילדות צעירות מתלבשות באופן סקסי (שלא לומר סקסיסטי). האם להיות יפה אומר לחשוף את גופך? האם היופי הנשקף לעינינו מהפרסומות הוא עדיין משהו לשאוף אליו? ומה זה בכלל יופי אידאלי?

כשהמחשבות האלה מלוות אותי, אלך להתכונן לחגיגות הפורים שלי. מי ייתן ונמצא את הדרך להיות יפות, לא משנה איך אנחנו נראות. חג שמח לכם!