ארכיון תגיות: סיור גרפיטי

פירוק והרכבה. המלצות הסופ"ש 20-22.10

כתיבת תגובה

באמנות ותרבות מרבים לדבר על שימור ושחזור כדי להגן על אוצרות תרבותיים ורעיוניים, אבל לפעמים צריך לפרק משהו כדי לבנות אותו מחדש – בצורה אחרת. תערוכות השבוע עושות בדיוק את המהלך הזה, ולא פוחדות לקחת דימויים ורעיונות קיימים ולפרק אותם ממשית ומטאפורית. התוצאה לוקחת אותנו כצופים למקומות בלתי צפויים ומרתקים ומערערת לנו תפיסות מובנות מאליהן.

השבוע גם המלצות של גאווה משפחתית מיוחדת. שניים מהמציגים – יונתן אולמן ואור לפיד – הם לא רק אמנים מעולים, אלא גם מדריכים משלנו. ככה זה כשמדברים אמנות מבפנים.

במעבדה מחבר יונתן אולמן בין ידע רחב, טכניקה וירטואוזית ורגש עמוק לתוך תערוכה מיוחדת; בגלריה אינדי מוצגים תוצריה של חממת האמנים שפועלת במקום; בבית האמנים בתל אביב מציג שי זילברמן קולאז'ים שמשתלטים על החלל; ובלונדון הלוקאל שלנו אור לפיד מציגה תערוכת יחיד בעיר לסוף שבוע אחד בלבד.

סוף שבוע נעים ואחרי החגים שמח,
שני ורנר וצוות Talking Art

יונתן אולמן, מתוך 'אני רוצה את אמא', תערוכת יחיד במעבדה, תל אביב

 'אני רוצה את אמא', תערוכת יחיד של יונתן אולמן. אוצר: שרון תובל

יונתן אולמן הוא אחד האנשים הכי רחבי אופקים שאנחנו מכירים, בסיורים שהוא מדריך אצלנו או בהרצאות שהוא מעביר, הוא מלהטט בין תחומי ידע מגוונים החל מאמני רנסאנס נשכחים ועד רפרנסים אמנותיים אצל משפחת סימפסון – זה מה שהופך אותו למדריך מעולה. מה שהופך אותו לאמן מעולה, הוא השילוב של רוחב היריעה המסחרר הזה לבין יכולת טכנית מעוררת השתאות. העבודות שלו תמיד אינטליגנטיות מאוד, אך גם עשויות לעילא ויפיפיות. התערוכה החדשה של יונתן, שתפתח בסוף השבוע, מתחברת היטב לאופי האקספרימנטלי של חלל המעבדה. מבחינה נושאית קורה פה החיבור ה"אולמני" כל כך בין מחווה לציור "סלבטור מונדי" של דה וינצ'י (שעורר סערה כשנמכר במחיר הגבוה ביותר בכל הזמנים לפני כמה שנים) לבין חיבור רב דורי למשפחתו של האמן. התוצאה, כבר רמזנו בהתחלה, היא שילוב בלתי אפשרי לכאורה, אבל בסופו של דבר מתבקש מאוד, בין שיעור בהיסטוריה של האמנות לבין סיפור משפחתי אינטימי. מומלץ באובייקטיביות.

אירוע פתיחה: פתיחה: יום חמישי ה-20.10, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מועד למקריות', תערוכה קבוצתית. אוצרת: אילנית קונופני

יש תערוכות שמספיק להסתכל ברשימת המשתתפים בהן כדי להבין שלא כדאי להחמיץ אותן ובתערוכה פה מצטרפים שם האוצרת ושם הגלריה עצמה כדי לדעת בדיוק איפה אנחנו רוצים לבלות את ערב חמישי שלנו. עוד תוצר מבורך של קדחת חממות האמנים ששטפה את הארץ בשנה האחרונה, התערוכה בגלריית הצילום הקולקטיבית אינדי מספקת הצצה לתוך תהליכי העבודה של משתתפיה, לא כסיכום בהכרח, אלא דווקא כנקודת פתיחה להמשך. מבחינתנו הצופים, האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה נמצאים בשלב האידאלי בקריירה האמנותית שלהם – הם כבר לא ממש "אמנים צעירים" שרק התחילו את דרכם ומגבשים את השפה שלהם, אבל גם ממש עוד לא אמנים ותיקים ששקעו לתוך רוטינה ומסרבים לחדש. אלה אמנים שמבקשים להמציא את עצמם מחדש מתוך נסיון וידע. עכשיו אתם מבינים למה אמרנו שרק לפי רשימת השמות שווה להגיע?

בהשתתפות: טליה הופמן, תמר לצמן, רמי מימון, הדס סט, אתי שוורץ, עירית תמרי

אירוע פתיחה: חמישי 20.10, 20:00, גלריה אינדי, רחוב צ׳לנוב 42, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'היכן שלא הייתי', תערוכת יחיד של שי זילברמן. אוצרת: אורלי הופמן

אפשר להגיד ששי זילברמן מציל דימויים משכחה. זילברמן משוטט ברחובות ואוסף ספרים ישנים, מגזינים  ושער חומרי דפוס ואז לוקח אותם לסטודיו שלו לטיפול, באמצעות קולאז'. הוא גוזר, מדביק, סורק מגדיל מדפיס גוזר וחוזר חלילה. הדימוי התעשייתי בעל עשרות אלפי העותקים, הופך תחת ידיו של זילברמן לתוצר יחידאי של עבודה עמלנית. בתור אמן קולאז', זילברמן מציל אמנם את הדימויים משכחה אבל "המחיר" שהם משלמים הוא להמשיך את קיומם מתוך עולמו הפנימי של האמן. כעת אנחנו מוזמנים לבקר בתוך העולם הפנימי הזה במסגרת תערוכה בבית האמנים בתל אביב לרגל זכייתו של זילברמן בפרס ארי ואן רוזנבלט לשנת 2022. חלל התערוכה עבר טרנספורמציה ותמונה שהחלה את דרכה בספר מאובק ברחוב תל אביבי יכולה למצוא את עצמה מוגדלת על קיר שלם. אם התרגלנו לחשוב על קולאז'ים כאובייקטים צנועי מימדים על נייר, כאן אנחנו מוצאים את עצמנו משוטטים בחלל שהוא כולו קולאז' בחוויה שהיא מעין אליס בארץ הפלאות של האמנות.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 20.10, 19:00, בית האמנים תל אביב, רחוב אלחריזי 9, תל אביב.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'These horses crossed a line', תערוכת יחיד של אור לפיד

המלצת הלוקאלז – על תערוכה של אחת הלוקאלז שלנו! ככה זה כשהמדריכות והמדריכים שלנו הם חלק בלתי נפרד מהסצינה התרבותית של העיר שבה הם חיים. חוץ מלהיות אחת המדריכות הלונדוניות שלנו, אור לפיד היא ציירת מעולה הפועלת בלונדון בשנים האחרונות. כעת יש לה תערוכת בזק לסוף שבוע אחד בלבד בחלל פרוייקטים מסקרן בלונדון. אם אתם בעיר בסוף השבוע הקרוב אל תפספסו את התערוכה הזו ותמסרו ד"ש לאור מאיתנו! בהצלחה אור!

איפה ומתי: 22-24.10, פתיחה בשעה 18:00, בכתובת: 22 Mama, 10 Greatorex Street, London, E1 5NF
פרטים נוספים באינסטגרם של הגלריה

עירית תמרי, מתוך 'מועד למקריות', תערוכה קבוצתית בגלריה אינדי, תל אביב

ראיה אחרת. המלצות הסופ"ש 13-15.10

כתיבת תגובה

ראיה היא כנראה החוש המרכזי איתו אנחנו באים במגע עם העולם. בוודאי שבמקרה של אמנות ראיה היא החלק המרכזי בצריכה של אמנות (אחריה יכולים להגיע השמיעה, הריח ואם השומרים לא מסתכלים גם המגע). תערוכות השבוע מבקשות מאיתנו לחשוב מחדש ולא לקחת את החוש הזה בצורה מובנת מאליה – אלא דווקא לאפשר לו להתרחב, ולנו – לראות את הדברים בצורה חדשה.

בגלריה של בית הספר לאמנות בסמינר הקיבוצים, זהר אלעזר וחגי אולריך מסכמים תוכנית שהות אמן ומתמודדים עם אתגריו של מדיום הצילום בעת הנוכחית; בגלריה של קיבוץ גבעת חיים איחוד מעבדת מרב שין בן-אלון את מאגר הדימויים שצברה; ובגלריה רוזנפלד מפגש אמנית מומלץ עם רחל קיני בתערוכתה היפה. וגם אנחנו מציעים ראייה אחרת עם מבחר ענק של סיורים באירופה בחודשיים הקרובים.

חג שמח ומועדים לשמחה
שני ורנר וצוות Talking Art

חגי אולריך, מתוך 'ליקוי מאורות', תערוכה זוגית עם זהר אלעזר, גלריה אחד העם 9, תל אביב

'ליקוי מאורות', תערוכה זוגית של זהר אלעזר וחגי אולריך. אוצר: יאיר ברק

כמו רבים מהאמנים בני דורם העוסקים בצילום, זהר אלעזר וחגי אולריך אינם מסתפקים רק בצילום ישיר של דמויות ואובייקטים, אלא מבקשים לפרק את עצם הפעולה הצילומית. כבר עסקנו פה בהמלצות פעמים לא מעטות במשבר בו מצוי מדיום הצילום – כעת כאשר כולנו "צלמים" והדרכים המקוריות והיצירתיות שצלמים בני זמננו מתמודדים עם האתגר הזה. גם אלעזר וגם אולריך נוטשים את הצילום הקלאסי לטובת עיבוד אחר של הדימוי המצולם, למשל באמצעות הקרנה וצילום של ההקרנה, או שימוש מקורי בטכניקות צילום עתיקות עם טוויסט. הצילום שמוצג בסופו של דבר מתרחק מהדימוי הממשי ומתקרב למחוזות המופשט וגורם לנו הצופים לשאול בעצמנו שאלות לגבי המדיום הזה. כחלק מנסיון להתמודד עם אתגר מסוג אחר – הנתק בין האקדמיה לעולם האמיתי – התערוכה היא סיכום של שהות אמן שקיימו אולריך ואלעזר בסטודיות ובסדנאות של בית הספר לאמנות בסמינר הקיבוצים. פתרונות יצירתיים אנחנו אוהבים.

אירוע פתיחה:  יום חמישי, 13.10, 20:00, גלריה אחד העם 9, כניסה מרחוב השחר 5, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'העבר אינו מפסיק להשתנות', תערוכת יחיד של מרב שין בן-אלון. אוצרת: חנוש מורג

מרב שין בן-אלון היא אמנית שצוברת. היא עושה זאת לא באמצעות אגירה של חפצים מיותרים, אלא באמצעות ספרי הסקיצות שלה. בן-אלון משתמשת במחברות שלה כדי לאסוף פרגמנטים של רגעים מחיי היום יום – זווית מעניינת של יד, דוגמא שמשכה את עינה בשמלה, או פריים מסרט – הכל נכנס למחברות שלה בדמות רישומים עדינים ונוגעים ללב. ספרי הסקיצות האלה (ויש הרבה מהם) הופכים בתורם גם הם למאגר ממנו אפשר לשאוב דימויים, חומרים ומחוות. התוצאה היא תהליך של יצירה מתמדת שחוקר את עצמו באותה מידה שהוא חוקר את העולם שסביב. אין שם מתאים לתערוכתה הנוכחית של בן-אלון מאשר 'העבר אינו מפסיק להשתנות' – מונח מתחום הפסיכואנליזה, שכמו נולד כדי לתאר את הפרקטיקה האמנותית שמוותרת על מבט לינארי לטובת גישה כוללת ומכילה יותר להיסטוריה היצירתית של האמנית. עצירה שווה בטיול צפוני.

אירוע פתיחה: שבת 15.10, 12:00, הגלריה בקיבוץ גבעת חיים איחוד

מפגש בתערוכה 'ערמות' של רחל קיני. אוצרת: מיה פרנקל טנא

הרבה זמן לא המלצנו כאן על איזה שיח אמן טוב והרי אין הרבה דברים שאנחנו אוהבים כמו לדבר אמנות (זה די מובן מהשם שבחרנו לנו, לא?) מפגש עם הציירת המשובחת רחל קיני הוא הזדמנות טובה "לשבור את הצום", לא רק כי התערוכה שלה בגלריה רוזנפלד היא חגיגה של ציור שהוא עדין ורגיש, אך בו בזמן גדוש בפרטים וניואנסים, אלא גם בגלל שתמיד כיף לפגוש את רחל. במסגרת הנופשונים שלנו בירושלים, הזדמן לנו לבקר את הסטודיו היפהפה של רחל בעין כרם וזו חוויה מרוממת נפש של ממש. הנדיבות והישירות של השיחה בשילוב עם העושר של הציור יוצרים חוויה מיוחדת במינה שלא כדאי לפספס. אז הנה הזדמנות ליהנות מתערוכה מצוינת ולשמוע מפי האמנית עצמה על תהליך העבודה, הרעיונות והמחשבות שמאחורי הקלעים. בעינינו זה משהו שלא כדאי להחמיץ.

בגלריה מוצגת גם תערוכת יחיד של אייל נוי

מתי ואיפה: יום שבת, 15.10, 11:00-13:00, גלריה רוזנפלד, המפעל 1, תל אביב.  אירוע פייסבוק 

הסיורים הקרובים שלנו באירופה

הפעם באמת הגזמנו – המון המון סיורים בפריז, ברלין ולונדון – בדיוק כשמגיע הזמן המושלם לנסוע לאירופה. רגע לפני שהטמפרטורות יורדות מדי, ובדיוק כשמחירי הטיסות דווקא נמוכים, אחרי החגים ולפני כריסמס. סיורי גלריות ואמנות רחוב שיתאימו לכל סגנון של טיול. אם זו הפעם הראשונה שלכם בעיר או אם אתם כבר מבקרים מנוסים – לדבר אמנות זו ה-דרך להכיר את המקום מזווית חדשה ורעננה.
הכנסו לקישור, בחרו סיור ובואו נדבר אמנות באירופה

רחל קיני, מתוך 'ערמות', תערוכת יחיד בגלריה רוזנפלד, תל אביב

ללכת אל, ללכת מ. המלצות הסופ"ש 6-8.10

כתיבת תגובה

הימים שבין השנה החולפת לזו שבאה הם ימים של מסעות – בין אם אלה טיולים משפחתיים בחול המועד ובין אם אלה מסעות רוחניים של האדם מול עצמו. זו כנראה הסיבה שכל תערוכות השבוע עוסקות בדרך כזו או אחרת במסעות מסוגים שונים. המשותף לכולן היא שיותר משחשוב היעד, חשובה ההליכה ומה שמגלים בדרך.

בגלריה פי8 ממשיך רועי קופר מסע בין עשרות שנים אל עבר האופק; באלמסן, יוצא רמי מימון לטיול לילי בין דימויים; במרכז לאמנות עכשווית בערד יוצאת קבוצת טיילים מגוונת לגלות מחדש את דרכי המדבר העתיקות; וגם אנחנו יוצאים למסע בדמות סיור אמנות סתווי פתוח בתל אביב.

מאחלים סוף שבוע של מסעות, בעיקר אל גלריות ותערוכות שוות
שני ורנר וצוות Talking Art

רמי מימון, מתוך 'Night Walk Home', תערוכת יחיד בגלריה אלמסן

'ראייה נוטלת', תערוכת יחיד של רועי קופר. אוצרת: לי ברבו
איזה משפט יפה פותח את טקסט התערוכה החדשה של רועי קופר – "כשלושים שנים מביט רועי קופר אל האופק ולא מצליח לפגוש אותו". בשורה היפה הזו מצליחה לי ברבו – אוצרת התערוכה לזקק משהו ממבטו המיוחד של הצלם המוערך רועי קופר על נוף. קופר מצליח להיות בו זמנית גם קונקרטי מאוד וגם רחב מאוד ועל סף המופשט. שתי הסדרות המוצגות בתערוכה נעות בדיוק על הציר המרתק הזה. סדרה אחת חוזרת שוב ושוב לנקודה ספציפית במתחם צבאי נטוש – אותה נקודה שאותה פקד קופר כבר בסדרה המיתולוגית שלו "נקרופוליס" מסוף שנות התשעים – ופותחת לצופים זרקור חדש על הנוף שכולנו מכירים מטיולים בארץ. הסדרה השניה ממשיכה את עיסוקו של קופר בקו האופק – אותו קו אופק שאפשר תמיד לשאוף להגיע אליו, אך הוא תמיד ממשיך ומתרחק. כמה טוב להצטרף לאמן כמו קופר במסע המתמשך הזה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.10, גלריה P8, רחוב הפטיש 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

'Night Walk Home', תערוכת יחיד של רמי מימון

הליכת לילה הביתה יכולה להיות הרבה דברים. זו יכולה להיות הליכה נעימה אחרי ערב מוצלח וזו יכולה להיות חזרה מוקדמת ממפגש שלא עלה יפה. הליכת לילה יכולה להיות זמן נעים של מחשבות שקטות, אך היא יכולה להיות גם מלחיצה ומלאה באיומים אמיתיים ומדומיינים. החשיכה עוטפת הכל במסך שמערפל גם את המוכר ביותר והופך אותו לאחר, חדש ומסקרן. בתערוכתו החדשה יוצא רמי מימון "להליכת לילה" בין דימויים ותצלומים שהוא מוצא בספרים ומגזינים, אותם הוא מפרק, מרכיב מחדש, מסתיר וחושף. התהליכים שמעביר מימון את התמונות יוצרים דימויים חדשים שיוצאים מתוך אלה המוכרים. העין והראש מתבלבלים מעט מול היצירות האלה, משהו נראה מוכר, אך באותו זמן אחר. התערוכה היא שיתוף פעולה של שני גופים שאנחנו מעריכים – גלריה אלמסן האהובה ביפו ופרוייקט Fireflies שמלווה אמנים מוצלחים בתהליכי היצירה והתצוגה שלהם. היי, גם סיבוב פתיחות הוא סוג של הליכת לילה – שלבו את התערוכה הזו בהליכה שלכם.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.10, 20:00, גלריה אלמסן, רחוב הפנינים 1, יפו
אירוע פייסבוק

'אֱדוֹם: המסע אל הדרך', תערוכה קבוצתית. אוצר: בר ירושלמי
בחודש מרץ האחרון אסף סביבו האוצר בר ירושלמי קבוצה מגוונת ויצא אל המדבר – אמנים, מדענים, מוזיקאים, מורי דרך, מומחים לצמחי מרפא ועוד – משהו בין משלחת מחקר לסרט המשך הזוי במיוחד לשר הטבעות. הקבוצה המגוונת הזו יצאה בעקבות הדרכים הקדומות המובילות לתל ערד. אותן דרכים עתיקות שימשו בעבר כעורקי חיים של ממש וכגשר בין תרבויות, המסע בהן היה ארוך, מפרך ומסוכן, אבל הוא אפשר את התפתחותם של תרבות, מסחר ותנועה של רעיונות. המסע העכשווי מבקש לסמן את דרכי המדבר האלה מחדש כנתיבים ממשיים ורעיוניים והוא חלק מפרוייקט נרחב שירושלמי עובד עליו בתקופה האחרונה. אחד התוצרים הראשונים של הפרוייקט הזה הוא התערוכה הנוכחית במרכז לאמנות עכשווית בערד, שכמו נולד לפרוייקטים מסוג זה, שמשלבים רעיונות עכשוויים עם מרחביו הקדומים של המדבר המקיף את ערד. שווה לכוון את המצפן דרומה ולרדת למדבר.
בהשתתפות: שני אביבי, אייל ביטון, ניב גפני, סיון קדרון
חברי המשלחת: גיא בר עוז, נורית שטובר, אלי ששון הכהן, ניסים קריספיל, ניב גפני, סיון קידרון, אייל ביטון, שני אביבי, יאיר דלל, צחי ונטורה, סופי צדקה, זוהר פרסקו, ספי הנגבי
באותו ערב תפתח במרכז גם תערוכת יחיד של סשה טמרין שאמרה לאה אביר.
אירוע פתיחה: יום שישי, 7.10, 11:00, המרכז לאמנות עכשווית בערד, בן יאיר 28, קומה א', ערד
אירוע פייסבוק

"רוחני וגשמי" סיור אמנות סתווי בתל אביב 21.10

התקופה הזו אצלנו מוקדשת במידה רבה להתרחבות המרגשת של Talking Art Locals ברחבי אירופה (ואכן יש המווון סיורים חדשים בחודשים הקרובים, שווה להציץ באתר https://bit.ly/3KeOUCn אם אתם בדרך לחו"ל). אבל מה עם תל אביב, שהיא אהובתנו הראשונה והנצחית?

אז לטובת הנשארים בארץ, או מי שחזר ארצה אחרי טיולי החגים ורוצה להמשיך לדבר אמנות – פתחנו סיור חדש באווירה סתווית במיוחד, ממש כאן אצלנו בעיר.
רגע לאחר חגי תשרי, כששערי שמיים פתוחים – אנו יוצאים לסיור בעקבות רוחות רפאים, עקבות רגשיים שמותירים בנו אנשים אהובים, מקומות וחפצים בעלי ערך. נצא במסע אחר דמות אב חסרה שהגעגועים אליו מקבלים פתרון בהחזרתו לחיים באמצעות מדיות דיגיטליות; אל עבר קצוות תבל בעקבות משפחתו של בן זוגה הניגרי של זויה צ'רקסקי; אל קצה השמיים בתערוכה קבוצתית המנסה לתפוס את הרוח; ואל הגשמי ביותר בדמות העקבות שמשאירים חפצים בתרבות הצריכה העכשווית
פרטים והרשמה בקישור

רועי קופר, מתוך 'ראייה נוטלת', תערוכת יחיד בגלריה פי8, תל אביב

קפיצה לחו"ל – המלצות הלוקאלז

כתיבת תגובה

מטבע הדברים והחגים, הסצינה בארץ שקטה למדי בסוף השבוע הקרוב. יש מי שמבקרים את משפחתם, יש שיוצאים לטיולים ברחבי הארץ ויש כמובן את מי שמנצל את ההזדמנות לקפיצה קטנה מעבר לים. לטובת הנוסעים ארגנו המלצות של מה כדאי לראות באירופה כרגע, כי בעינינו בלי קצת אמנות חבל על הכסף של כרטיס הטיסה. הצטרפו אלינו לטיול אמנותי באירופה. השארו עד סוף ההמלצות כדי לראות את היצע הסיורים שלנו לתקופה הקרובה.

בפריז שתי תערוכות מקבילות של ז'אן דובופה מאפשרות מבט פנורמי על יצירתו של האמן החשוב הזה; בלונדון תערוכה מרכזית ראשונה של האמן המשפיע מילטון אייברי נותנת הזדמנות להיחשף לאמן שנותר מעט לא מוכר מחוץ לחוגי האמנות; בברלין נוסעים לחו"ל אבל נשארים בבית עם תערוכה של אמנית ישראלית על ההיסטוריה המשפחתית שלה.

נסיעה טובה וחג שמח

שני ורנר וצוות Talking Art

ז'אן דובופה בפריז

פריז

שתי תערוכות של ז'אן דובופה

לפני כמה שבועות המלצנו כאן על תערוכה של ז'אן דובופה, האמן הצרפתי האגדי שיסד די בעצמו את ז'אנר האמנות האאוטסיידרית כשהחל להתעניין ביצירתם של אנשים בשולי החברה. דובופה הכניס את יצירותיהם של אלו לחללי תצוגה של הזרם המרכזי באמנות ובעצמו הושפע מהחופש והפראות שראה אצלם ביצירתו שלו. העבודות שלו הפכו לשם נרדף לחופש יצירתי ולאמנות שעדינות אינה בראש מעייניה. מאז ההמלצה הקודמת הספיקה כבר להפתח בעיר תערוכה נוספת של דובופה (ככה זה כשהעיר היא פריז). כעת יש למבקרים בפריז הזדמנות להיחשף למגוון הרחב של עבודתו של האמן החשוב הזה. בגלריה ללונג התערוכה מתרכזת בסדרה אחת לא מוכרת של ציורים שנוצרו תוך התבוננות מחלון מכונית נוסעת ואילו התערוכה בגלריה ז'אן בושה יגר – שהיה הגלריסט המרכזי של דובופה, מוצג מבחר מרגש של עבודות מתקופות שונות ביצירתו של האמן. שלבו את התערוכות האלה עם פסלו של דובופה בגני הטולרי ועם המערה המיוחדת שלו בפומפידו ומובטחת לכם חוויה אמנותית מלאת חופש ופראית במיוחד.

פרטים נוספים באתרי הגלריות:
גלריה Jeanne Bucher Jaeger

וגלריה Lelong

לונדון

מילטון אייברי ברויאל אקדמי

עיתון הטלגרף כתב על התערוכה הזו "ענק המאה העשרים שכנראה לא שמעתם עליו" ואכן הצייר האמריקאי מילטון אייברי הוא ענק אמנותי בכל קנה מידה, עם השפעה עצומה על אמנות המאה העשרים והעשרים ואחת, ועדיין מחוץ לחוג חובבי האמנות הוא נותר פחות או יותר לא מוכר. כעת מוצגת תערוכה מרכזית ראשונה שלו באירופה וזו הזדמנות מעולה להכיר יותר את האמן ששליטתו בצבע והפלטה הצבעונית הייחודית שלו הפכה אותו למושא הערצה וחיקוי של גדולים כמו רותקו וניומן. המיקום הייחודי של אייברי כמי שהושפע והושווה למאטיס הגדול, ובעצמו השפיע על תנועה חשובה כל כך כמו המופשט האקספרסיוניסטי, יוצר גוף עבודות שהוא מצד אחד צבעוני והרמוני, אך גם מרמז על הסערות העתידות לבוא באמנות של תקופתן. החלל המכובד מאוד של הרויאל אקדמי בלונדון מראה משהו על הכבוד שרוחשים לאמן הזה בקהילה האמנותית. תערוכת חובה לחובבי הציור, אך גם למי שמתעניין במסלול המרתק של אמנות המאה העשרים.

פרטים נוספים באתר הגלריה

ברלין

תערוכת יחיד של ענבר חוצן בוילה אופנהיים

אנחנו אנשים כאלה שמצד אחד אמנות ישראלית זורמת להם בדם ומצד שני משוגעים על טיולים בחו"ל. לכן, מבחינתנו תערוכה של אמנית ישראלית בחלל אמנות אירופאי היא השילוב המושלם בין גאווה פטריוטית לבין התענגות על נופים חדשים. ממש השבוע נפתחת בברלין תערוכה של האמנית הישראלית ענבר חוצן בחלל היפה והטעון של וילה אופנהיים. הוילה היא חלק ממתחם מוזיאלי המוקדש למפגש בין ההיסטוריה הלא פשוטה של השכונה והעיר לבין תרבות עכשווית. ענבר חוצן מביאה למוזיאון תערוכה המתחקה אחרי סיפורה של משפחתה שהתגוררה בברלין. במסגרת העבודה על התערוכה נתקלה חוצן בעדויות מפתיעות ומרגשות הנוגעות להיסטוריה הטרגית של משפחתה, שכמו רבים מהיהודים שהתגוררו בגרמניה באותה תקופה נידונו לגירוש, בריחה ורצח. האמנות, במקרה הזה, היא דרך לא להמתיק ולטייח את העבר, אלא להנכיח אותו ולהתמודד איתו בהווה.

פרטים נוספים באתר המוזיאון

הסיורים שלנו בתל אביב ובאירופה

ההמלצות שלנו שולחות אתכם לביקור עצמאי בתערוכות מצוינות ברחבי אירופה – אבל לא חייבים להשאר לבד. אם אתם בברלין, פריז, פורטו, אמסטרדאם או לונדון בזמן הקרוב, הצטרפו אלינו לסיורים עם הלוקאלז שלנו, שיכירו לכם את הסצינה התרבותית המקומית, אם זה בגלריות הנחשבות או ברחובות הססגוניים. יש לנו משהו בשביל כל אחד. וגם בעיר שלנו האהובה שליד הים יש לנו סיור חדש וסתווי במיוחד לאלה מאיתנו שנשארים בארץ.
כל מה שנותר לכם לעשות, זה להיכנס לעמוד הסיורים שלנו, לבחור מועד ועיר מתאימים ולהצטרף אלינו. אין סיור במועד שמתאים לכם? נשמח לתאם איתכם סיור פרטי!

פרטים והרשמה בקישור

ענבר חוצן בברלין

סיכום השנה שלנו

כתיבת תגובה

סופי שנה הם תמיד זמן טוב להתבוננות ולהרהור על השנה שעברה, על הטוב והרע שהיה בה ובשבילנו כמובן, על האמנות שפגשנו וריגשה אותנו. בשנה החולפת יצאנו מנבכי המגיפה, עולם האמנות הישראלי נתן את כל מה שיש בו גם בתקופה הזו ועל כך אין לנו אלא לומר – שאפו! כמה גאווה יש בעשייה האמנותית הישראלית.

בגזרה שלנו גם היו כמה שינויים מרגשים, נפרדנו מחברי צוות שליוו אותנו במשך תקופה ארוכה והיוו חלק משמעותי מהעשייה שלנו; ולצידם התווספו לנו חברים חדשים בארץ ובאירופה. השקנו את סיורי הלוקאלז שלנו – עשייה מבורכת שההזדמנות לה קרתה דווקא בזכות המגיפה או בהשפעתה. חזרנו לסייר בחו"ל עם קבוצות ישראליות שהתלוו אלינו לונציה, לא פחות מ120 אורחים ואורחות סקרנים שכיתתו רגליהם איתנו בין התעלות בתערוכת האמנות הטובה בעולם.

לצד כל זאת, כל אחד מאיתנו המשיך גם בעשייה האישית שלו, חתונות, ילדים, רילוקיישנים, תערוכות יחיד וקבוצתיות, תהליכי אוצרות שיצאו לפועל ועוד.

ובנימה זו של אופטימיות, עם חגיגת הטוב שהיה ובציפייה לעוד שנה מבורכת, נאחל לכל ידידינו שנה טובה, של אמנות מעולה!

כמדי שנה וכמיטב המסורת, הנה סיכום השנה החולפת מטעם חברי הצוות של Talking Art, שבחרו את אירוע השנה שלהם.

אנט מסאז'ה, מתוך 'תשוקה, הפרעה', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב – הבחירה של יונתן אולמן

מפגש בסטודיו עם אורן אליאב – הבחירה של שני ורנר

שני ורנר – מפגש מחודש עם יצירתו של אורן אליאב

כבר כתבתי בעבר, שאחד הדברים שאני הכי אוהבת הוא מפגשי סטודיו והכרה קרובה יותר עם האמנים האהובים עליי. לא מזמן חזרו התיירים לבקר בארצנו, ועמם חזרו גם סיורי האמנות התפורים במיוחד עבורם. במסגרת זו, ביקרתי בסטודיו של האמן אורן אליאב, שאת עבודתו הכרתי היטב אך מרחוק. אורן אירח אותנו בנדיבות ובשמחה וחשף פן מרתק על העשייה שלו. מקורות ההשפעה הדיגיטליים והמגע שלהם עם מצע הציור הוותיק, ריגשו אותי מאוד וחיברו אותי באופן ישיר לאחד הנושאים החמים ביותר היום – אמנות וטכנולוגיה. תודה אורן!

נטע עשת – התערוכה 'בדלת אמות' של בתיה אפולו במוזיאון הרצליה

לא חסרות פנינים במחזור התערוכות הנוכחי שמוצג במוזיאון הרצליה. אני מצאתי את עצמי מתלהבת במיוחד מתערוכתה של בתיה אפולו. אפולו היא אמנית שלא פרצה לתודעת הקהל הרחב בחייה וכעת, ארבע שנים לאחר מותה, התערוכה הזו עושה שירות חשוב בלהביא את עבודתה לקדמת הבמה. אהבתי את סגנון הציור הפיגורטיבי שלה שהרגיש לי על התפר בין איור לציור. השילוב בין הצבעוניות לדימויים יצר משהו קצת קודר שהצליח לרגש אותי.

אלעד רוזן – התערוכה 'טעויות העתיד וכיבוד קל' של גיא גולדשטיין בארטפורט

כשרואים כל כך הרבה אמנות כל השנה, לפעמים כבר קצת קשה להיות מופתע. לכן שמחתי מאוד על ההפתעה הנעימה שחוויתי בכניסה לתערוכה המוצלחת של גיא גולדשטיין "טעויות העתיד וכיבוד קל" בגלריה של ארטפורט. אני מכיר את גולדשטיין כאמן רציני ואנליטי שתערוכותיו מעוררות מחשבה ונולדות מתוך מחקר מעמיק וארוך. היה זה גילוי משמח במיוחד לגלות תערוכה מלאת הומור עם המצאות ויזואליות וחיבורים מפתיעים בין אובייקטים. מצאתי את עצמי מסתובב בתערוכה עם חיוך על הפנים ובשבילי, כמי שלוקח הומור מאוד ברצינות – זו המחמאה הכי גדולה.

מימין: בתיה אפולו (פרט), מתוך תערוכת יחיד במוזיאון הרצליה – הבחירה של נטע עשת
משמאל: ערבה אסף, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לחם ושושנים – הבחירה של עמית רובין

משה שק במוזיאון ארצות המקרא

מיכל סופיה טוביאס – היכרות עם עבודתו של האמן משה שק

כחובבת פרהיסטוריה ידועה, התערוכה שהייתה עבורי חגיגה גדולה היא כמובן התערוכה ״חפירות – אמנות מזמן עכשיו״ שאצרה בחוכמה ובנדיבות שירה פרידמן במוזיאון ארצות המקרא. מעבר לשילוב הנהדר של עבודות אמנות עכשוויות המגיבות לרוח קדמונית לצד הממצאים הארכיאולוגיים הפנטסטיים של תצוגת הקבע, התרגשתי במיוחד מגילויו של אמן ופסל נפלא שלא הכרתי – משה שק. התערוכה הזאת כאילו נולדה כדי לשים עליו אלומה רכה של אור ולומר: לפעמים אפשר להתגעגע לזמן אחר במקום הזה. זה בהחלט משהו ללכת איתו הביתה.

עברי באומגרטן – התערוכה 'פני מזרח מאדימין' של הינדה וייס בארטפורט

השנה התלהבתי במיוחד מהתערוכה "פני מזרח מאדימין" של הינדה וייס בארטפורט. התערוכה בחנה את הנוזליות של הזמן וההיסטוריה מנקודת מבט ייחודית על תקופת המגפה בניו יורק. הינדה יוצאת מתוך עיסוק בחומרים תיעודיים למסע מרגש ומרתק בין הקולקטיבי לאישי. שווה גם לציין את רמת ההפקה הגבוהה של התערוכה שיצרה חלל מרשים עם הקרנות ענק שעטפו את הצופה ולקחו את החוויה עוד צעד קדימה.

לירון אלקולומברה – אירועי 'אוהבים אמנות – עושים אמנות' בתל אביב

מבחינתי האירוע של השנה היה "אוהבים אמנות עושים אמנות",  ובפרט התערוכה המרכזית – "אליהו" ביד אליהו. סופ״ש גדוש באמנות והזכות להדריך סיורים שם ולחשוף אמנות לקהל כל כך רחב. מרגש במיוחד היה בשבילי לחזור להדריך לראשונה מאז היציאה לחופשת לידה. החזרה לשטח הרגישה גם כמו הרפתקה חדשה אבל גם כמו לחזור הביתה.

יונתן אולמן – התערוכה 'תשוקה, הפרעה' של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב

השנה שמחתי מאוד על ההזדמנות לפגוש את התערוכה רחבת היריעה של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב לאמנות. אני אמנם מכיר את עבודתה של מסאז'ה כבר שנים רבות, אך מעולם לא הזדמן לי לפגוש תערוכה כל כך מקיפה שלה. בהמון מובנים, לדעתי, תערוכה שהציגה אמנות מעניינת בהרבה מהתערוכה המאוד מתוקשרת של יאיוי קוסמה (וזה מבלי להפחית בכלל מערכה של קוסמה) וחבל שעברה קצת 'מתחת לרדאר'.

הילה בן ארי בבית אנה טיכו – הבחירה של נועה מירו

דוד דובשני – 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל
זו תערוכה שהייתה ממש כפי ששמה מעיד – חגיגה של רישומים מהמאה האחרונה. מפול קליי ועד ויליאם קנטרידג'. בנוסף, בכניסה לתערוכה הייתה תערוכה אחרת שעסקה במגילת פירנצה. שני העולמות הכל כך שונים השלימו זה את זה והוכיחו שלא צריך יותר מפיסת נייר ודיו כדי לברוא עולמות.

נועה מירו – התערוכה 'קול הקורא אל עצמו' של הילה בן ארי בבית אנה טיכו

תערוכת השנה שלי היא תערוכתה של הילה בן ארי "קול הקורא אל עצמו" בבית אנה טיכו (אוצרת: תמנע זליגמן). לב התערוכה הוא מיצב הוידאו שיצרה בן ארי כמחווה לאמן מגזרות הנייר הנשכח משה רייפר. זוהי תערוכה חכמה ומלאת רגישות המשלבת בין המיצב של בן-ארי למגזרות הנייר של רייפר העשויות בדקדקנות מעוררת השתאות. מתוך האפלה מגיחות דמויות בודדות; ספק מתמזגות, ספק נאבקות במחול שדים עם יריעות נייר.  ההצבה בחלל מזמינה אותנו למעין מסע אל נבכי התת-מודע, למבט על גבולות ומגבלות הגוף והחומר, בין שברי הברות, בניסיון לברוא עולם יש מאין.

עמית רובין – התערוכה 'שתיהן אותה אחת' של ערבה אסף בגלריה לחם ושושנים

אחד מרגעי האמנות המרגשים ביותר שקרו לי בשנה האחרונה התרחשו בגלריית לחם ושושנים בתערוכת היחידה של ערבה אסף 'שתיהן אותה אחת'. האובייקטים והציורים היו מרגשים, אבל יותר מכל נגעה בי הקריאה בקלפים. לערבה יש מערכת קלפים, מצוירים בידה, שסביבם בנוי טקס עם קודים וחוקים לפתיחה. במסגרת התערוכה היא ערכה למבקרי ומבקרות התערוכה ואני ביניהם, טקסי פתיחת קלפים – אחת על אחת. לא אגלה מה שאלתי אבל הרמז היה מדויק ואפילו הספיק להתממש, ממליצה בחום לעקוב אחריה.

התערוכה 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל (הצילום באדיבות מוזיאון ישראל) – הבחירה של דוד דובשני

גיא גולדשטיין - 1 צילום - טל ניסים

גיא גולדשטיין, מתוך 'טעויות העתיד וכיבוד קל', תערוכת יחיד בארטפורט, תל אביב. צילום: טל ניסים

הקשרים. המלצות הסופ"ש. 22-24.9

כתיבת תגובה

בין תערוכות השבוע שלנו אין ממש חיבור מובהק או נושא משותף, אבל ניתן לומר שהן כולן מחפשות קשרים והקשרים. אם זה מכלול עבודתה של ציירת משפיעה, הקשר בין הציור עצמו לנושא שלו ואפילו הקשר בין העמים השונים החיים בארץ הזו – יצירת האמנות ובודאי מלאכת בניית התערוכה היא תמיד המסע הזה בעקבות ההקשרים.

שלוש גלריות תל אביביות במקביל מציגות תערוכות יחיד של האמנית החשובה לאה ניקל ומנסות לפתור את החידה של יצירתה; בגלריה רו ארט מצייר ערן וולקובסקי את לונדון אך למעשה פשוט מצייר; בגלריה השיתופית בקיבוץ כברי חוגגים עשור של פעילות ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה שמתחקה אחר השורשים הבארוקיים של דיסני.

שיהיה סוף שבוע של קשרים והקשרים
שני ורנר וצוות Talking Art

לאה ניקל, שלוש תערוכות יחיד בשלושה חללי אמנות שונים

לאה ניקל היא תופעה מעניינת בעולם האמנות הישראלי – מצד אחד היא אחת האמהות הגדולות של ציור ישראלי מודרני ומצד שני היא אף פעם לא היתה קלה לבליעה. הציור המופשט שלה מלא בסתירות פנימיות – עשיר ומלא בצבע עז וגם אוורירי וקליל, חסר אלמנט מובהק שבו העין יכולה להתמקד אבל גם עם קומפוזיציה ברורה. אולי החמקמקות הזו של ציוריה היא מה שהפכה אותה לדמות משפיעה במיוחד על דורות של אמנים מקומיים. את החידה שהיא לאה ניקל מבקשות כעת לפתור שלוש גלריות תל אביביות, הממוקמות במרחק הליכה קצר זו מזו ופותחות תערוכות מקבילות העוסקות בהיבט אחר של עבודתה. אנחנו מאוד אוהבים את המהלך הזה של גלריות המתאגדות לכדי "תערוכת על" של אמנים הראויים למבט העומק הזה (לאחרונה היה זה משה גרשוני שעבודותיו הוצגו בשלוש גלריות שונות). מסקרן יהיה לשוטט בין הגלריות ולהיחשף שוב לאמנית החשובה הזו.
כל הפתיחות יתקיימו ביום חמישי, 22.9 החל מהשעה 19:00
גלריה גבעון, גורדון 35, תל אביב.  אירוע פייסבוק גבעון
גלריה הלובי, ארלוזורוב 6, תל אביב.  אירוע פייסבוק הלובי 
חלל אמנות פרטר, פרישמן 37, תל אביב.  אירוע פייסבוק פרטר

'בקשר ללונדון', תערוכת יחיד של ערן וולקובסקי. אוצרת: מאיה במברגר

ערן וולקובסקי חייב לצייר, העובדה הזו ברורה לכל מי שמביט כמה דקות באחד מציוריו. שכבות עשירות של צבע אותו הוא יוצר לבד באמצעות ערבוב של פיגמנטים באמולסיה אקרילית, יוצרות פני שטח מורכבים ומלאי הבעה. וולקובסקי חייב לצייר ונדמה שזה לא באמת משנה מה הנושא שנבחר לציורים, אלא שהנושא הזה משמש כנקודת פתיחה שממנה נולד הציור. התערוכה שתפתח השבוע בגלריית הבית של וולקובסקי נוצרה בעקבות ביקוריו בלונדון במהלך כל קיץ. מתוך בית קרוביו שמשמש לו כבסיס פעילות, יוצא וולקובסקי לשיטוט בעיר וסביבותיה ומצייר את אשר רואות עיניו. אבל לא מדובר בציור נוף קלאסי, הצופה התמים לאו דווקא יבין שבלונדון עסקינן. אבל הנופים, הצבעים והצורות משמשות כקטליזטור לציור שמשתלב עם דימוים מתוך הדמיון והתת מודע של האמן. מזל שהעולם ממשיך לתת לוולקובסקי תירוצים לצייר, אנחנו הקהל רק מרוויחים.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.9, 20:00, גלריה רו-ארט, המרץ 3 בניין 8 קומה 3, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'רַנְדֵּווּ', תערוכה קבוצתית. אוצרת: תמר הורביץ ליבנה

כבר עשר שנים שבהן פעילה הגלריה השיתופית בקיבוץ  כברי שבצפון, עשור שבו יחסי יהודים וערבים בארץ הזו ידעו משברים לא פשוטים ועדיין באמנות וגם בחיים, השותפות נמשכת. הפילוסופיה של הגלריה השיתופית תמיד היתה להשתמש באמנות לא כדי להתעלם מאתגריו של הקיום המשותף, אלא כדי להתמודד איתם בצורה יצירתית וכנה. כיאה לתערוכה החוגגת עשור לגלריה, היא עוסקת בעצם הרעיון של מפגש ושיתוף. האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה נקראו לצאת מהסטודיו הבודד ולשתף פעולה עם קולגה. במקרה של תערוכה כזו, התהליך משמעותי לא פחות ואולי אף יותר מהתוצר, גם מפגש כושל ושותפות שהתפרקה מראים לנו משהו על טבעו של החיבור. בעיקר הם מלמדים אותנו שהחיים יחד הם אולי לא פיקניק אבל שווה לעבוד ולהשקיע בהם. ברכות לגלריה החשובה הזו ולחיי עשור נוסף לפחות.

בהשתתפות: סאהר מיעארי, זיו שר, דרורה דקל, אמירה קאסם זיאן, נעם ונטורה, ניר ונטורה, ג'וזיאן ונונו, דובי הראל, דב אור-נר, דועאא בסיס, יעל כנעני, מיקי צדיק, שלומי חגי, עדי בן חורין, יהלי בן חורין, פאיזה חדאד, אשרף פואח'רי, גבריאלה וילנץ, אורי רייזמן, יחיאל שמי.
אירוע פתיחה: שבת, 24.9, 13:00, הגלריה השיתופית בקיבוץ כברי.

המלצת הלוקאלז
'Inspiring Walt Disney'

הנה תערוכה שהיא מצד אחד מושלמת לביקור עם הילדים, אבל גם תשמח ותעניין כל מי שגדל על סרטי דיסני בילדותו (שזה בסופו של דבר כולנו). התערוכה, שנדדה ממוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, מראה את ההשראה שקיבלו האנימטורים של דיסני מהאמנות הדקורטיבית הצרפתית של המאה השמונה עשרה. רישומים מקוריים של אמני דיסני, לצד אובייקטים שנלקחו הישר משיאו של הבארוק הצרפתי, מה אפשר לבקש יותר מזה.
התערוכה פתוחה עד 16.10
Wallace Collection, Hertford House, Manchester Square, London

פרטים נוספים באתר התערוכה

דב אור-נר, מתוך 'רַנְדֵּווּ', תערוכה קבוצתית בגלריה השיתופית בקיבוץ כברי

האישי הוא הפוליטי. המלצות הסופ"ש. 15-17.9

כתיבת תגובה

החיים שלנו נעים תמיד על הציר שבין המקום האישי – שבו אנחנו לבד עם עצמנו, לבין המקום הפוליטי, שעוד לפני שהוא קשור למפלגות, בחירות וכלכלה – הוא פשוט המקום שבו אנחנו פוגשים אחד את השני. תערוכות השבוע מצליחות לשלב בין הקטבים האלה באלגנטיות ועדינות. התוצאה היא אנושית מאוד ומעוררת הזדהות.

במרכז לאמנות עכשווית מתמודדת רות פתיר עם אובדן באמצעים דיגיטליים חדשניים; בגלריה כורש 14 מציגה האוצרת קבוצה אקלקטית של אמנים שהמשותף להם הוא טעמה האישי; בגלריה ברוורמן מזמינה אותנו אלנה צ'רטי שטיין לצלול אל תוך העולם שלה. ובהמלצת הלוקאלז – יריד צילום באמסטרדם.

שיהיה סוף שבוע אישי ואינטימי
שני ורנר וצוות Talking Art

אבי סבח, חגית גניני ואיציק עמיאל, מתוך 'אוסף פרטי – עבודות מאוסף ורד חד(א)ד', תערוכה קבוצתית בגלריה כורש 14, ירושלים

'אבא שלי בענן', תערוכת יחיד של רות פתיר. אוצרת: תמר מרגלית

החוויה הקשה של אובדן הורה היא בו בעת אישית ופרטית מאוד, אך גם אוניברסלית וכלל אנושית. האמנית רות פתיר היא מאסטרית של ממש בשילוב בין אינטימיות ואוניברסליות. פתיר צללה בשנים האחרונות לנבכי העולם הדיגיטלי ועושה בעבודתה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כגון סריקה תלת מימדית והנפשה בזמן אמת. כמו במעשה קסם, למרות שהעבודות הן דיגיטליות לחלוטין, פתיר מצליחה לצקת לתוכן נשמה וחום. בתערוכתה החדשה במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב מתמודדת פתיר עם האבל על מותו של אביה והיא עושה זאת שוב, באמצעים הדיגיטליים המתקדמים ביותר. בעולם שבו לאחר המוות נותרת פעמים רבות פרסונה אינטרנטית עשירה ברשתות וכאשר אפליקציות מציעות לנו "להחיות" תמונות ישנות של קרובנו המתים, מה המשמעות של פרידה? זו השאלה שעומדת בבסיסה של התערוכה. פתיר, בשיתוף עם האנימטור יונתן וסרמן ובעזרת בני משפחה עושה נסיון, שנועד מראש לכשלון, להחיות את אביה לעוד ריקוד משותף אחד אחרון.

באותו ערב תפתח במרכז גם תערוכת יחיד של מריון ברוך באוצרות נוח שטולץ וניקולה טרצי
אירוע פתיחה: יום חמישי, 15.9, 20:00, המרכז לאמנות עכשווית, צדוק הכהן 2א, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'אוסף פרטי – עבודות מאוסף ורד חד(א)ד', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ורד חד(א)ד

מעבר לכל התיאוריות הגדולות והתזות המחוכמות נמצא הטעם האישי של האוצר או האוצרת. אפשר אולי להגיד שאם האמן מתחיל מרצון ליצור משהו יש מאין, האוצר מגיע מהתשוקה לאסוף, לארגן ולתת צורה. לכן אנחנו אוהבים במיוחד תערוכות שמה שמחזיק אותן הוא האוצר או האוצרת שבמרכזם. גלריה כורש 14 בירושלים פתחה בתקופה האחרונה בסדרה של תערוכות כאלה. קודם היתה זו דביר שקד שאגדה אמנות שהיא אוהבת במיוחד לכדי תערוכה וכעת תורה של ורד חד(א)ד, מייסדת הגלריה. חד(א)ד היא דמות רבת זכויות וקילומטראז' בסצינת האמנות העצמאית בירושלים ומטבע הדברים האוסף הפרטי שלה עשיר בשילוב מרנין של אמנים ואמניות מהשורה הראשונה יחד עם שמות בלתי מוכרים. חד(א)ד משמשת כאן כמעין ציר מאחד ומקשר בין כל האמנים השונים מאוד האלה ואנחנו מוזמנים למצוא הקשרים בין העבודות שהם מעבר למובן מאליו.

בהשתתפות: מיכל אברהם, יעקוב אלוני, ניני אלפסה, ג'ובני ארנדאו, בצלאל, איציק ברגיל, שירה בר, יותם ברששת, מאיה גולד, חגית גניני, הילי לאו גרינפלד, נועה דוידוביץ, אילן וולוביץ, נעם ונקרט, מאשה זוסמן, אלי חורש, צבי טולקובסקי, נעמי טנהאוזר, יואב לבני, אנטונינה לייסינקו, רותם מנור, אבי נבו, דניאל נרינג, אבי סבח, שיר סבר, אורי זא"ב סגל, איציק עמיאל, עינת עריף-גלנטי, ניב פרידמן, רועי קופר, טליה קינן, מרב קמל, יוסף קריספל, רועי רוזן, יונתן רון, רומי, אנדראס שורדר, עיינה שני, צחי קולב

אירוע פתיחה: יום חמישי, 15.9, 19:30, גלריה כורש 14, רחוב כורש 14, כניסה ד', מפלס תחתון, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'Vivarium', תערוכת יחיד של אלנה צ'רטי שטיין

אנחנו עוקבים אחרי עבודתה של האמנית האיטלקיה-ישראלית אלנה צ'רטי שטיין עוד מהתואר השני שלה בבצלאל ומהתערוכה היפה שהציגה בגלריה פי8 עוד במהלכו. בתערוכה בפי8 שינתה צ'רטי שטיין לחלוטין את פני הגלריה והפכה אותה לסוג של נווה מדבר מוקף ציורי פרסקו על הקירות. בתערוכת הסיום שלה בתואר השני יצרה האמנית הצבת וידאו שנעה בין חזיונות  סמליים על האנושות לבין דימויים אינטימיים וחשופים. משהו בין נשיונל ג'אוגרפיק ליומן פרטי. כעת היא מציגה תערוכת יחיד ראשונה בגלריה ברוורמן המכובדת – ללא ספק קפיצת מדרגה משמעותית וחשובה בקריירה של האמנית הצעירה והמוצלחת הזו. התערוכה החדשה משלבת את נקודות החוזק של צ'רטי שטיין – יכולת טכנית וזיקה לטכנולוגיות יצירה עתיקות ויחד עם זאת רקע מחקרי שיוצר עולם שלם שעוטף את הצופה. גם כאן, חלל הגלריה עתיד להשתנות לקראת התערוכה והחוויה היא של צלילה אל תוך תת המודע של האמנית.

אירוע פתיחה: שבת, 17.9, 19:00, גלריה ברוורמן, רחוב אילת 33, תל אביב. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – אמסטרדם

'Unseen Photo Fair', יריד צילום

יריד שמוקדש כולו לצילום עכשווי. כבר דיברנו פה על האתגרים שניצבים מול מדיום הצילום בימים שבהם כולם צלמים, דיגיטציה גוברת ובינה מלאכותית שיוצרת דימויים. במקביל אנחנו רואים דור צעיר של אמנים שעוסקים בצילום ולא פוחדים להתמודד עם השאלות האלה בצורה יצירתית וישירה. פתיחה חזקה לעונת התערוכות האמסטרדמית. אם אתם בעיר התעלות בסופ"ש הקרוב, שווה להגיע.

חמישי-ראשון, 16-18.9, Westergas Amsterdam, Klönneplein 1, Amsterdam

פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור

אלנה צ'רטי שטיין, מתוך 'Vivarium', תערוכת יחיד בגלריה ברוורמן, תל אביב. צילום: דניאל חנוך

חילופי עונות. המלצות הסופ"ש. 8-10.9

כתיבת תגובה

 אוגוסט נגמר, בערבים יש שמץ קל של קרירות ואפילו שנת הלימודים התחילה כסדרה. העונות מתחלפות וזוהי תקופה של סיכומים מחד והתחלות חדשות מאידך ובעיקר תקופה שמסמלת את המחזוריות של החיים. גם תערוכות השבוע הן כאלה שמסכמות תקופה או מתחילות דבר חדש ובעיקר הן מצביעות על יציבות של מסורת ועל קיומם המשמח של מוסדות אמנות ותיקים וטובים.

אירועי אוהבים אמנות משתלטים על תל אביב עם תערוכה מרכזית בשכונת יד אליהו המזרחית; ביפו העתיקה נפתח בקול תרועה החלל החדש והמרשים של גלריה שלוש; ברזידנסי של ארטפורט סוגרים שנה של שהות אמן עם תערוכת הסיכום המסורתית. ובהמלצת הלוקאלז שלנו, פותחים את עונת התערוכות החדשה בפריז עם עבודות לא מוכרות של ז'אן דובופה הגדול.

שיהיה סוף שבוע של התחלות חדשות,
שני ורנר וצוות Talking Art

אמיר נוה, מתוך 'שירת העבדים', תערוכת יחיד בגלריה שלוש, תל אביב. צילום: טל ניסים

אוהבים אמנות – עושים אמנות

הנה הוא מגיע, אירוע האמנות המרכזי של תל אביב וזה שפותח בסערה את עונת האמנות בעיר. בכל שנה בסוף הקיץ העיר מתמלאת בהתרחשות אמנותית עם סטודיות פתוחים, סדנאות, תערוכות וכמובן התערוכה המרכזית שמתקיימת במרחב הציבורי ונעה בכל שנה ממקום למקום ברחבי העיר. השנה משמח במיוחד שהתערוכה המרכזית מתקיימת ממזרח לאיילון בשכונת יד אליהו הירוקה והפסטורלית שבדרך כלל לא מקשרים אותה עם פעילות אמנותית תוססת. העבודות שנבחרו על ידי האוצרות טלי בן נון ועפרה חרנ"ם מוצבות ברחובות, בגנים ובחורשות של השכונה הירוקה והנעימה הזו. גם מחוץ לשכונה כמובן, בכל רחבי העיר, יפתחו אמניות ואמנים את הסטודיו שלהם לקהל ויתקיימו גם תערוכות מיוחדות לכבוד האירוע. אתם כבר מכירים את הסיפור – באירועים בסדר גודל כזה אנחנו הכי ממליצים להיכנס לתוכניה הרשמית של הפסטיבל ולבנות לעצמכם תוכנית שיטוט שתעניין אתכם.
תל אביבים ורוצים לבוא לסייר איתנו? גם השנה אנחנו מדריכי הסיורים הרשמיים של הפסטיבל והם בחינם למחזיקי כרטיס דיגיתל! הזמנת מקום בסיורים בקישור

אירוע פתיחה: יום חמישי, 18:00, ברחבי שכונת יד אליהו ותל אביב כולה. אירוע פייסבוק

מפה אינטראקטיבית של אירועי אוהבים אמנות

'שירת העבדים', תערוכת יחיד של אמיר נוה והשקת החלל החדש של גלריה שלוש

כמה חיכינו לרגע הזה, גלריה שלוּש חונכת את החלל החדש שלה ביפו! אחרי שנסגר החלל המיתולוגי הקודם של הגלריה ברחוב מזא"ה בראשית תקופת הקורונה, העלו רבים חשש כי הגלריה נפלה קורבן לטלטלה שאחזה בשוק האמנות והגיעה אל סוף הדרך. אבל נירה יצחקי, בעלת הגלריה, היא לא אחת שמוותרת. זמן לא רב לאחר סגירת החלל במזא"ה הכריזה הגלריה על השקתו של חלל רזידנסי מושקע ביפו העתיקה ובשנתיים האחרונות אף התקיימו שם תערוכות יחיד וקבוצתיות של אמני הגלריה בזמן שהחלל החדש היה בשיפוצים. כעת מושלם המהלך ואל חלל הרזידנסי מצטרף חלל הגלריה החדש, גם הוא ביפו העתיקה בחלל ענק במבנה לשימור מהמאה ה-19. זה מה שנקרא ירידה לצורך עליה! את חלל הגלריה החדש פותחת תערוכת יחיד של אמיר נוה שידוע במיצבים הציוריים האקספרסיביים והמרשימים שלו. נשמע כמו בדיוק מה שצריך כדי להזניק את פעילותו של מקום כזה. בהצלחה בבית החדש!

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.9, 20:00, גלריה שלוש, הצורפים ,15 תל אביב – יפו. אירוע פייסבוק

'נונפיניטו', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ורדית גרוס

לא תהיה זו הגזמה לומר שתוכנית ארטפורט היא אחד מעמודי התווך של עולם האמנות הישראלי. תוכנית הרזידנסי היוקרתית הזו מעניקה תמיכה נדיבה למספר מצומצם של אמנים, אך השפעות פעילותה רחבות הרבה יותר. השנה היתה לנו הזדמנות לבקר בכמה וכמה תערוכות שהוצגו בגלריה של ארטפורט ולבקר את האמנים והאמניות שלקחו חלק בתוכנית שהות האמן במקום. במסגרת קורס הקיץ, שהוקדש לתוכניות תמיכה וקידום של אמנים, אחד הסיורים הוקדש מטבע הדברים לביקור מקיף בבניין. כל המפגשים האלה הראו לנו שוב כמה חשובה העבודה שנעשית במקום ואלו תוצרים משמעותיים ומרתקים יוצאים ממנו על בסיס קבוע. כעת, כשמחזור הרזידנסי הנוכחי מגיע לסיומו, מתקיימת במקום תערוכת הסיכום המסורתית. מכיוון שהאמנים המשתתפים בתוכנית הם כמה מהאמנים הצעירים המבטיחים והמסקרנים יותר הפעילים בארץ כיום, התערוכה הזו הופכת לכזו שחייבים לבקר בה.

בהשתתפות: מעיין אליקים, קרן גלר, תומר דקל, אנה ווילד, נרדין סרוג'י, להלי פרילינג

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.9, 19:00, ארטפורט, העמל 8, תל אביב – יפו.  אירוע פייסבוק 

המלצת הלוקאלז – פריז

ז'אן דובופה בגלריה Lelong & Co

ואם כבר חילופי עונות – סוף אוגוסט בפריז מסמל את סוף תרדמת הקיץ המפורסמת של הפריזאים וחזרתה של השגרה הברוכה. לכן אפשר לצפות להרבה תערוכות מוצלחות בשבועות הקרובים. אחת מהתערוכות האלה היא של ז'אן דובופה האגדי. העבודות המוצגות בתערוכה הן מסדרה לא מוכרת של האמן שפחות או יותר המציא בעצמו את ז'אנר ה"ארט ברוט" והיא מורכבת מנופים מופשטים שצייר במבט מחלון מכונית נוסעת. מסוג הדברים שאפשר לראות רק בפריז.

התערוכה מוצגת עד 22.10, Galerie Lelong & Co, 13, rue de Téhéran, 75008 Paris

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים לפריז ורוצים לסייר איתנו? יש לנו סיורים פתוחים מרתקים ומהנים בתקופת החגים. מגיעים במועד אחר? נשמח לארגן לכם סיור פרטי!
הכנסו לקישור ובחרו מועד לסיור 

מעין אלייקים, מתוך 'נונפיניטו', תערוכה קבוצתית בתוכנית הרזידנסי ארטפורט, תל אביב

עבר, הווה עתיד. המלצות הסופ"ש. 25-27.8

כתיבת תגובה

אומרים שמי ששוכח את עברו לא יכול להתקדם אל העתיד. ועדיין הפיתוי גדול לרוץ קדימה ולחשוב שאנחנו המצאנו את הגלגל במנותק מהדורות שקדמו לנו. באמנות נדמה שהקשר הזה בין עבר לעתיד משמעותי במיוחד ותרבות חיה היא תרבות שבנויה משכבות שנבנות במהלך הדורות. תערוכות השבוע מציגות אמנות שהיא עכשווית מאוד, אך לא שוכחת מאיפה באה ואת הדורות שקדמו לה. האמנות שנוצרת בדרך זו היא עמוקה ומשמעותית בעיננו הרבה יותר.

בחלל בסטודיו תערוכה רב דורית העוסקת בצדדים הפראיים של החיים; בגלריה אינדי מנסה הילה ווגמן להחיות את מבטו של אביה המת; במוזיאון על התפר תערוכה שמנכיחה את ההיסטוריה של המאבק הלהט"בי. ובהמלצת הלוקאלז שלנו לילה של מוזיאונים בברלין.

שיהיה סוף שבוע של למידה מהעבר ומבט אל העתיד

שני ורנר וצוות Talking Art

מנשה קדישמן, מתוך 'פוגרום', תערוכה קבוצתית בחלל בסטודיו, תל אביב

'פוגרום', תערוכה קבוצתית. אוצרת: קארן דולב

"חלל בסטודיו" הוא מרחב אמנות צנוע למראה שפועל מתוך סטודיו אמנות פעיל ומוקדש להצגתם של אמנים צעירים ומבטיחים. הופתענו לראות את השם מנשה קדישמן שבוודאי שאינו צעיר והבטחתו התקיימה כבר מזמן. הופתענו ושמחנו, כי גם אם "העולם שייך לצעירים" – הם לא היו כאן בלי הדור הותיק שהיה כאן לפניהם והכין את השטח. שמחנו גם כי קל לתייג את קדישמן כאמן של כבשים ותו לא, ובדרך לשכוח שמדובר באמן בועט, חדשני ופורץ דרך, גם היום. בתערוכה בעלת השם המלחיץ משהו 'פוגרום' מוצגות עבודות של ארבעה אמנים המפלרטטים עם הצדדים הפראיים, היצריים והאלימים של החיים. מרענן לראות תערוכה שעוסקת בנושאים מאתגרים ולא פשוטים ולא מסתפקת רק באמנים צעירים אלא מרחיבה את המנעד והפריזמה.

בהשתתפות: רחל לויאן, נימרוד ספיר, שני פרי-נס ומנשה קדישמן.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 25.8, 20:00, חלל בסטודיו, הרצל 142 (קומה אחרונה), תל אביב

'גל עדן', תערוכה זוגית של הילה ווגמן ורוני ווגמן ז"ל. אוצרת: גיל כהן

אובדן של הורה, בכל גיל, הוא אחד הרגעים הקשים בחייו של אדם. כל אחד מתמודד בדרכו עם השינוי הזה בחיים וכל אחד מוצא את דרכו לשמר את זכרו של ההורה בחייו. באופן טבעי, אמן ישתמש באמנותו כדי להתמודד עם האבל. במקרה של צלמת כמו הילה ווגמן היה זה מתבקש מבחינתה לנבור באלבומי המשפחה, לשלוף משם את הצילומים שצילם אביה המנוח ולהגיב אליהם בדרכה. לא בכל יום רואים תערוכה זוגית של אמנית עם אביה המת, אבל אמרנו כבר שהאבל מוציא מכל אחד את דרך ההתמודדות שלו. בטקסט התערוכה כותבת האוצרת גיל כהן כי אובדן ההורה הוא גם אובדן המבט של ההורה עלינו. באמצעות הצגת הצילומים מנסה ווגמן להחיות את מבטו של אביה שנפטר לפני פחות משנה. למרבה הצער, זה נידון להיות נסיון אבוד מראש, אבל התוצאה היא תערוכה מרגשת ונוגעת ללב.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 25.8, 20:00, גלריה אינדי, צ'לנוב 42, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מאז ולעולם', תערוכה קבוצתית. אוצרת: דביר שקד

בשנים האחרונות, לצד מאבקים ואתגרים רבים, נראה שהייצוג והנראות של הקהילה הלהט"בית נמצא בשיאו. אם זה בתרבות ובאמנות ואם זה בפוליטיקה בה אנחנו רואים שר בריאות מהקהילה המקדם רפורמות ומהפכות של ממש. התערוכה החדשה במוזיאון על התפר מבקשת להזכיר לנו שלא רק שהמאבק הלהט"בי לשוויון אינו חדש, אלא שדמויות וייצוגים להט"ביים נמצאים בתרבות כבר שנים, גם אם לא הוכרו ככאלה ופעמים רבות נדחו והודרו לשוליים. התערוכה גם רוצה לערער על התפיסה כאילו הקהילה הגאה ממוקמת רק בבועת "השמאל התל אביבי" ומראה לנו את נוכחותה של הקהילה גם במרחבים של הפריפריה הגיאוגרפית והתרבותית של ישראל. נראה שהתערוכה מנסה להגיד לנו הוא שלא רק שהמאבק הלהט"בי הוא לא דבר חדש, הוא תמיד היה כאן והוא כאן כדי להשאר – לא רק במצעדים צבעוניים פעם בשנה.

בהשתתפות: רועי ויקטוריה חפץ, גיל יפמן, רונה יפמן, דותן מורנו, עדי נס, כרם נאטור, רונית פורת, זויה צ'רקסקי, נעמה רוט

אירוע פתיחה: יום שישי, 26.8, 11:00, מוזיאון על התפר, חיל ההנדסה 4, ירושלים. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – ברלין

ליל המוזיאונים של ברלין

זה אמנם רלבנטי רק אם התמזל מזלכם להיות בברלין בשבת הקרובה, אבל רצינו להיות בטוחים שלא תפספסו. ליל המוזיאונים של ברלין הוא אירוע האמנות הגדול ביותר בעיר כבר 20 שנה וכעת חוזר לפעילות אחרי שנתיים של הפסקת קורונה. במהלך האירוע נפתחים כשמונים מוזיאונים וחללי אמנות לפעילות לילית ומציעים מבט אחר והמון פעילויות נלוות לביקור. כרטיס אחד נותן כניסה לכל האירועים וגם תחבורה ציבורית בחינם באותו ערב. שווה.
כל הפרטים באתר הפסטיבל

שבת, 27.8 – מוזיאונים וחללי אמנות ברחבי ברלין

לא תהיו בשבת בברלין, אבל מגיעים בחגים? הצטרפו אלינו לסיורי אמנות פתוחים בעיר במסגרת השקת Talking Art Locals!
הכנסו לקישור ובחרו לכם סיור

עדי נס, מתוך 'מאז ולעולם', תערוכה קבוצתית במוזיאון על התפר

עולים לירושלים – שוב. המלצות הסופ"ש 18-20.8

כתיבת תגובה

כמעט כל יום פונים אלינו לקוחות בבקשה שנמליץ להם על דברים מעניינים לראות במקום שבו הם מתכננים לבקר. אם זה ברלין או חיפה, אנחנו תמיד שמחים לעזור מנסיוננו והכרותנו עם הסצינה האמנותית. במיוחד אנחנו אוהבים שזה גורם לנו לפשפש ולחפש דברים מעניינים ולרענן את התמונה שאנחנו מכירים כל כך טוב. השבוע ביקשה מאיתנו קרן המלצות לקראת ביקור בירושלים. כשבדקנו ברשימותינו הבנו פתאום – היי, יש כמה דברים ממש מעניינים שקורים בירושלים השבוע! אז הנה בהשראת קרן וחברותיה גם אנחנו אורזים סוודר ועולים ירושלימה. מוזמנים להצטרף (ולאתגר אותנו בשאלות משלכם).

שיהיה סוף שבוע של תגליות מרעננות,
שני ורנר וצוות Talking Art

ניב תשבי, מתוך 'חזרה פתוחה', תערוכה קבוצתית בגלריה ביתא. במסגרת פסטיבל אאוטליין, ירושלים

פסטיבל אאוטליין השישי

פסטיבל אאוטליין הוא "שבוע האיור הירושלמי" המתקיים זו השנה השישית בעיר. כיאה לירושלים, זהו פסטיבל ששם את הדגש על הקשר שבין האיור למילה הכתובה ולכן אפשר למצוא בו, לצד מאיירים ואנימטורים, גם משוררים, מוזיקאים ומספרי סיפורים. הפסטיבל יתקיים בעיקרו לאורך התוואי של רחוב יפו המחודש והוא יכלול שורה ארוכה של תערוכות ואירועים. כרגיל במקרים כאלה אנחנו ממליצים לבדוק את התוכניה ולברור את התוכן שמעניין אתכם.
תערוכה אחת שתפסה את עינינו היא 'חזרה פתוחה', תערוכה קבוצתית שאוצרת אביטל וכסלר, בהשתתפות איילה לנדאו, יניב שמעוני, ניב תשבי ונעם ונקרט. כל אחד מהשמות האלה לבד הופך תערוכה לשווה ביקור מבחינתנו והשילוב שלהם יחד מסקרן מאוד. גם הרעיון של התערוכה, להפוך את מיצבי האיור לסוג של תפאורה ולארח בה מופעים הוא מסקרן ובעל פוטנציאל מעניין. בקיצור, שווה.

הפסטיבל יתקיים בתאריכים 17-23.8 לאורך רחוב יפו בירושלים. תוכניית הפסטיבל המלאה בקישור 

אירוע פתיחה 'חזרה פתוחה': יום רביעי, 17.8, 20:00, גלריה ביתא, יפו 155, ירושלים
אירוע פייסבוק 'חזרה פתוחה'

'חותך בעץ', תערוכה קבוצתית. אוצר: אריק קילמניק

ברחוב הנביאים, לא רחוק מציר הפסטיבל, ממוקמת סדנת ההדפס הירושלמית המשובחת. התערוכה שנפתחת שם השבוע מוקדשת כולה למדיום ההדפס בחיתוך עץ. הטכניקה העתיקה מצליחה לשמור על רלבנטיות מאז המצאתה לפני מאות שנים וממשיכה לאתגר אמנים ואמניות גם בימינו. גם עולם האמנות "מגלה מחדש" את המדיום הזה בשנים האחרונות עם תערוכות המוקדשות לו בגלריות נחשבות. סדנת ההדפס הירושלמית היא מוסד של ממש בעולם האמנות המקומי שגדולי האמנים בארץ עברו בה ויצרו הדפסים במגוון טכניקות. אוסף ההדפסים של הסדנה הוא מהחשובים והמרשימים בארץ וגם חלל התצוגה שלה עבר רענון ושדרוג. כל זה אומר שתערוכה כאן מציגה חתך מרשים (סליחה, לא יכולנו להתאפק) של השימוש בטכניקת חיתוך העץ לאורך המאה של אמנות ישראלית. הילה בן ארי לצד מירון סימה, ארז ישראלי לצד הדוויג גרוסמן – יש חיבורים שיכולים לקרות רק כאן ואת זה לא כדאי להחמיץ.

בהשתתפות: אברהם אופק, אלכסנדר ווז'יק, אלכס קרמר, אסף-בן מנחם, ארז ישראלי, אנדי ארנוביץ, דב הלר, הילה בן ארי, הדוויג גרוסמן, וניה שאוב, יעקב פינס, משה הופמן, מירון סימה, ענת קינן, פמלה לוי, סוניה אברומוביץ, סימה לוין, רודי להמן, רחל לוין

אירוע פתיחה: יום חמישי, 18.8, 20:00, סדנת ההדפס ירושלים, רחוב שבטי ישראל 38, ירושלים
פרטים נוספים באתר התערוכה

שתי תערוכות יחיד של מקס אפשטיין ומרטין ויסוק בגלריה המפעל. אוצרוּת: ד"ר אלעד ירון ורעות ישעיהו
בסדר אנחנו לא נתחיל שוב עם הנאום הקבוע שלנו על כמה שאנחנו אוהבים את המפעל. נצא מנקודת הנחה שאתם יודעים שמדובר במרכז תרבות שצמח "מלמטה" מתוך קבוצת האמנים שיצרה אותו וכעת מדובר באימפריה של ממש. כחלק מהתפיסה הקהילתית שלו, מקיים המפעל בתקופה האחרונה תוכנית רזידנסי בשם "פירצה" במסגרתה יכולים אמנים להגיע, להתייעץ, לחדד רעיונות ולעשות שימוש בסדנאות המקצועיות של המקום. עוד דוגמא לדרך בה מרכזי אמנות אלטרנטיביים עושים שימוש במשאבים שברשותם לטובת הקהילה בה הם פועלים. כעת נפתחות שם שתי תערוכות יחיד שהן תוצר של החודש האחרון בו שהו שני האמנים במקום. מקס אפשטיין מפסל בעץ שנפלט אל חופי הארץ ומייצר הקבלה ביניהם לחווית התלישות שבהגירה. מרטין ויסוק מציג תערוכה שהיא שיר אהבה לבטון שהוא מצד אחד עמיד וחזק ומצד שני מועד להתפוררות וכליון. שתי התערוכות יוצאות מתוך החומר הפשוט ומבקשות ליצור אמירה רעיונית-פואטית על החיים כאן.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 18.8, 20:00, גלריה המפעל, המערבים 3, ירושלים. אירוע פייסבוק

סיור בעקבות חדשנות מול שימור באדריכלות, עיצוב ואמנות – יפו 2.9

כפי שיודעים כל מי שעוקבים אחרינו, אנחנו בשיאן של ההכנות לקראת ההשקה הרשמית של Talking Art Locals באירופה. המון המון סיורים בפריז, ברלין ולונדון (אפשר לראות אותם כאן) בתוך כל ההתרגשות הבינלאומית הזו לא שכחנו את העיר האהובה שלנו, תל אביב ואנחנו יוצאים שוב לסיור שלנו בעקבות חדשנות מול שימור באדריכלות, עיצוב ואמנות בהדרכת המעצבת חן תעוז. הסיור הקודם היה הצלחה מסחררת, המסלול הפעם שונה ומעודכן ומרתק לא פחות. הצטרפו אלינו! פרטים והרשמה בקישור

מרטין ויסוק, מתוך תערוכת יחיד בגלריה המפעל, ירושלים