ארכיון תגיות: סיור אמנות בתל אביב

סיור אמנות רחוב וגרפיטי

אמנות רחוב וגרפיטי באזור קריית המלאכה, דרום תל אביב

אמנות הרחוב והגרפיטי התפתחו מאוד בשנים האחרונות והפכו מאמנות חתרנית לאמנות המקובלת על ידי הממסד ואף מאומצת על ידו. כיום, הרשויות בתל אביב מקיימות יחסי אהבה-שנאה עם אמנות הרחוב, מוחקות יצירות אבל גם מתהדרות בעושר ובצבעוניות שהאמנות מוסיפה לעיר. במקביל, עולם האמנות דווקא אימץ את אמני הרחוב ורבים מהם מציגים גם בגלריות חשובות ובמוזיאונים בארץ ובחו"ל.

הסיור שלנו מציע מבט מבפנים על סצנת אמנות הרחוב והגרפיטי של תל אביב, נכיר את העבודות של האמנים החשובים שפועלים כיום בתחום, נעמוד על ההבדלים בין סגנונות וטכניקות שונים ונראה כיצד הן מתפקדות במרחב הציבורי, כחלק מהאווירה והתרבות העירונית. מתי זה גרפיטי? מתי זו אמנות? מדוע בוחרים האמנים ליצור במרחב העירוני ואיך העירייה מקבלת את זה? אלה רק חלק מהשאלות שילוו אותנו בסיור

סיור אמנות רחוב, קריית המלאכה

סיור אמנות רחוב, קריית המלאכה

 

רבדים של משמעות. המלצות הסופ"ש 26-28.1.23

בציורו המפורסם של רנה מגריט (בגידת הדימויים 1929) הוא מעמת אותנו עם אובדן תוקף האשלייה של יצירת האמנות. הדימוי אינו "רק" העתק של המקור, טמונה בו משמעות נוספת. גם היום בצפייה באמנות, אנחנו נדרשים לגרד מתחת לפני השטח בכדי למצוא משמעויות עמוקות יותר מהצבע והצורה. תערוכות השבוע מבקשות לרדת מעבר למה שהעין רואה (או האוזן שומעת) ולא עושות לנו חיים קלים בדרך לפיענוח החידה שלהן.

בגלריה האוניברסיטאית נפתח מחזור תערוכות חדש שהוא פרי של שיתוף פעולה בין אמנות ומדע; בברוורמן אורן אליאב מבקש השראה ציורית בעבר ובעתיד; ובגלריה נגא קרן ציטר מפרקת ומרכיבה דימויים וסיפורים בשלל מדיומים.

שיהיה סוף שבוע רב רבדים,
שני ורנר וצוות Talking Art

רונן שהרבני, הגלריה האוניברסיטאית

רונן שהרבני, הגלריה האוניברסיטאית

'תהודה 4145 ', רונן שהרבני כחלק ממחזור תערוכות בגלריה האוניברסיטאית. אוצרת: ד"ר תמר מאייר

אנחנו אוהבים את רונן שהרבני, אנחנו אוהבים להתארח בסטודיו שלו, אנחנו אוהבים שהוא משוחח איתנו, אנחנו אוהבים את השילוב המדוייק והחכם בין טכנולוגיה לאסתטיקה. הפעם הוא מציג עבודה חדשה שהיא פרי של שיתוף פעולה עם פרופ' יוסי יובל, ראש המעבדה לתפיסה חושית וקוגניציה במחלקה לזואולוגיה, באוני' ת"א ועם אחיו עדי שהרבני, שהיה אמון על הפן הטכנולוגי והחיבור לבינה מלאכותית. העבודה תוצג במסגרת מחזור תערוכות חדש שהוא תוצר הסיום של חממת הפיס לאמנות שפעלה בגלריה האוניברסיטאית בשנה האחרונה וכולן עוסקות בקשר שבין ראייה לחוויה והן תוצר של שיתופי פעולה בין האמנים והאמניות לחוקרי וחוקרות האוניברסיטה. באופן מרגש ומצמרר מוצגות כאן גם עבודות רישום של מאיה אטון ז"ל שהשתתפה בחממה עד מותה המפתיע השנה ואמנים מסקרנים נוספים.
בהשתתפות: מאיה אטון, קרן גלר, שיר לוסקי, נוי ותמיר, אשחר חנוך קלינגבייל, רונן שהרבני.

באותו ערב תפתח גם תערוכה זוגית של ניקולא איילו והילה לביב
אירוע פתיחה: יום רביעי, 25.1, 19:00, הגלריה האוניברסיטאית, רחוב חיים לבנון 64, אוניברסיטת תל אביב (צמוד לשער 7).  אירוע פייסבוק

'From Mount Zero to Lake One', תערוכת יחיד של אורן אליאב

בשנה החולפת ביקרנו הרבה בסטודיו של אורן אליאב במסגרת הסיורים שלנו עם קבוצות קטנות וגדולות. המפגש עם אליאב הוא תמיד נדיב ומרתק ונסוב סביב עצם הפעולה הציורית ומשמעותה ביחס לדימוי. אורן אליאב מחזיק ביכולות ציוריות וירטואוזיות שאינן משתמעות לשתי פנים, אך הוא לא נשאר במחוזות הרומנטיקה או הקדושה של הציור ומרשה לעצמו למצוא השראה במגוון רחב של מקורות. למרות שהציור של אליאב נטוע בשורשים הרחוקים ביותר של ההיסטוריה של האמנות, הוא מרשה לעצמו להתנסות גם בטכנולוגיה מתקדמת של סינתוז של דימויים דיגיטליים ושילוב שלהם עם מקורות מסורתיים יותר כמו ציור איטלקי מהמאה ה-14. בסופו של יום חוזר אורן אליאב תמיד לסטודיו, לקנווסים ולמכחולים ולמעשה שואל את עצמו ואותנו שאלה אחת – מה קורה לדימוי כשמציירים אותו?

אירוע פתיחה: יום חמישי, 26.1, 19:00, גלריה ברוורמן, דרך אילת 33, תל אביב.  אירוע פייסבוק 

'שאריות', תערוכת יחיד של קרן ציטר

קרן ציטר היא אמנית רב תחומית במלוא מובן המילה – עבודתה מתפרשת על פני מגוון רחב של מדיומים שנעים בין רישום "פשוט" לכאורה ועד עבודות וידאו חידתיות. בכל מדיום שלא יהיו, העבודות שלה עוסקות בפירוק והרכבה, בעוד היא מחברת ומפרידה בין דימויים כדי לספר מחדש סיפורים מוכרים בצורה שתעורר בהם משמעויות חדשות. תערוכת היחיד שנפתחת לציטר בגלריה נגא בסוף השבוע תציג עבודות וידאו ורישום מהשנתיים האחרונות. בעבודות האלה חוקרת ציטר נושאים כמו זמן, זכרון וזהות ועושה זאת בצורה המעודנת והרב משמעית המאפיינת את עבודתה. עבודת הוידאו "מילים רעות" שתוצג בתערוכה, עוסקת  בהשפעתה של הטכנולוגיה העכשווית על יחסי אנוש וטשטוש הגבולות בין הפרטי לציבורי. בתערוכתה מזמינה אותנו ציטר לוותר על הצורך לדבוק בנרטיב ברור ועקבי לטובת נקודת מבט פתוחה ומפורקת יותר.

אירוע פתיחה: יום שישי, 27.1, 12:00, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב

סיור חדש במוזיאון טייט מודרן בלונדון! 25.2
מוזיאון טייט מודרן הממוקם במבנה שהיה בעבר תחנת כוח, הוא אחד המוזיאונים החשובים והמרכזיים בעולם. התצוגה בו כוללת אוסף אמנות עכשווית עצום לצד תערוכות מתחלפות של אמנים גדולים ופורצי דרך.
בניגוד למקובל במוזיאונים מסוגו, אוסף המוזיאון המרשים אינו מוצג לפי תקופות או סדר כרונולוגי אלא מחולק לנושאים המוצגים בחדרים שונים. עובדה זו הופכת את הביקור בטייט לחוויה מרתקת ומעשירה באופן מיוחד.
הסיור יתמקד באולם הטורבינות המיתולוגי ובאוסף הקבע של המוזיאון – שם נבקר יצירות אמנות איקוניות של האמנים הגדולים ביותר, לצד עבודות מרתקות אמנים שייתכן שתפגשו לראשונה בסיור. נגלה מה עומד מאחורי יצירות חשובות של אמנים ענקיים, נכיר זרמים שונים באמנות ונבחן את הרלוונטיות שלהם היום.

ביקור מעמיק וחווייתי במוזיאון שהוא חובה לכל חובב אמנות.

הכנסו לקישור לפרטים והרשמה

אורן אליאב, מתוך תערוכת יחיד בגלריה ברוורמן, תל אביב. צילום אלעד שריג, באדיבות האמן וגלריה ברוורמן

סיורי גלריות במרכז ובדרום תל אביב

סיור האמנות הקלאסי, משתנה ומתוכנן באופן כזה שנבקר בתערוכות הכי מעניינות שמוצגות בעת הסיור.
בסיור נבקר בשלוש עד ארבע גלריות בעלות אופי שונה – מגלריות מובילות ועד לגלריות ניסיוניות, וממסחריות לבעלות אג'נדה חברתית. נראה תערוכות של אמנים מהארץ ומהעולם, העוסקים בתכנים שונים ופועלים בסוגי מדיה מגוונים.
במהלך הסיור נזכה לפגוש את האנשים המובילים בתחום: בעלי גלריות, אמנים ואוצרים, המתארחים בסיור.

המוזיאון והעולם. המלצות הסופ"ש 19-21.1.23

מוזיאונים יכולים בקלות להפוך להיות מגדלי שן מנומנמים. בתוך מבנה רחב ידיים עם אוסף כמעט אינסופי של עבודות מוצלחות – מי צריך בכלל להתבונן החוצה? באותו זמן, עולם הגלריות שבחוץ יכול בקלות להתפתות לרדיפה אחרי מסחריות או לרדיקליות לשם הרדיקליות. אבל אוצרות ואוצרים מוצלחים "משני צדי המתרס" מבינים שרק שיתוף פעולה בין הממסד לעולם שבחוץ מאפשר בנייה של עולם אמנות חי ותוסס.
תערוכות השבוע מחברות בין המוזיאונים לעולם וזה גם תענוג וגם נותן פרספקטיבה חשובה מאוד לכל מי שרוצה ללמוד עוד על עולם האמנות המקומי ומי שמרכיבים אותו.

במוזיאון ישראל תערוכה משחקית ואפלולית של חליל בלבין ומרב קמל; בגלריה גבעון מציגה דרורה דומיני השלמה אינטימית לתערוכה המרשימה שלה במוזיאון תל אביב; בגלריה אום אל פחם חוגגים 100 שנה להולדתה של הציירת רות שלוס; ובהמלצת הלוקאלז שלנו – תערוכה ממוחה הקודח של תמר הירשפלד במוזיאון מרסיי.

שיהיה סוף שבוע של גם וגם,
שני ורנר וצוות Talking Art

חליל בלבין ומרב קמל, מתוך תערוכה במוזיאון ישראל

'מיצי מרה', תערוכה זוגית של חליל בלבין ומרב קמל. אוצרוּת: טניה סירקוביץ' ואמיתי מנדלסון

משהו טוב עובר על מוזיאון ישראל לאחרונה – אחרי פתיחת התערוכה (הבאמת גאונית) של זוהר גוטסמן באגף הארכיאולוגיה לפני שבועיים, כעת נפתחת שם תערוכה לעוד אמנים עכשוויים מוצלחים – הצמד חליל בלבין ומרב קמל. את הצמד בלבין וקמל כמעט ואין צורך להציג לחובבי האמנות – למרות גילם הצעיר יחסית, הספיקו השניים כבר להטביע את חותמם בשדה המקומי. הם מזוהים באסתטיקה שלהם ובעולם הדימויים העשיר שבו הומור, גרוטסקה ואפלולייות שזורים יחד. בובות הבד הצבעוניות מראות דמויות וסיטואציות פנטסטיות שאי אפשר שלא לחייך מולן במבט ראשון, אך מבט נוסף מעורר מחשבה ועוכר שלווה. בכלל – יחד עם תערוכתו של זוהר גוטסמן, לצד תערוכתה של סיגלית לנדאו ותערוכה של אמנות עכשווית המתייחסת לספר הג'ונגל (לצד האוסף הקבוע המוצלח) מוזיאון ישראל הוא יעד חובה בשבועות ובחודשים הקרובים לטיול אמנותי מרוכז ומשובח.

התערוכה פתוחה החל מיום רביעי 18.2, בביתן העיצוב של מוזיאון ישראל
פרטים נוספים באתר התערוכה

'עבודות 1982-2022', תערוכת יחיד של דרורה דומיני

בשבוע שעבר נפתחה תערוכת יחיד של גיא בן נר בגלריה זומר במקביל לתערוכת היחיד הגדולה שלו במוזיאון והשבוע נפתחת בגבעון תערוכה לדרורה דומיני שגם היא משמשת כהשלמה לתערוכתה במוזיאון במסגרת פרס רפפורט לאמן בכיר. במקרה של דומיני שמאחוריה ארבעה עשורים לפחות של יצירה (ולפניה עד מאה ועשרים) מדובר בהזדמנות מעולה להיחשף לעוד נדבכים של גוף עבודתה הנרחב, כאלה שלא נכנסו לתערוכה המוזיאלית. בגבעון יוצגו בעיקר עבודות דו מימד צמודות קיר והן מהוות השלמה קאמרית לתערוכה המאז'ורית ומלאת הכל טוב במוזיאון. במקרה של דומיני זה מאפשר לנו להזכר באיזו אמנית מגוונת ורבת פנים מדובר, כזו שיכולה ליצור פסלי מתכת ענקיים אך גם רישומים קטנים ואינטימיים או חיבורים שנונים בין עטיפות סיגריות. איזה כיף.

אירוע פתיחה: יום שישי, 20.1, 12:00, גלריה גבעון, רחוב גורדון 35, תל אביב
אירוע פייסבוק

'רות שלוס באום אל־פחם: מאה שנה להולדתה', תערוכת יחיד. אוצרת. נורית טל-טנא

ממש מפנקים אותנו בכל הנוגע לתערוכות השלמה לתערוכות יחיד במוזיאון – גם עבודותיה העוצמתיות של רות שלוס מוצגות בתערוכת יחיד שחנכה לפני כשנה את חלל התערוכות המתחלפות החדש שנמצא בתוך האוסף הישראלי של מוזיאון תל אביב. כעת, לכבוד מאה שנה להולדתה (שלוס נפטרה ב-2013 בגיל 91) נפתחת תערוכה מעבודותיה בגלריה המוצלחת באום אל פחם. רות שלוס, שהיתה רגישה לעוולות העולם והארץ וראתה בעבודותיה כלי לתת קול ובמה למוחלשים ולמדוכאים ודאי היתה שמחה על השידוך הזה לגלריה באום אל פחם ששמה לה למטרה, לצד תצוגה של אמנות מעולה, גם לשמש גשר בין העמים החיים במקום הזה. השילוב החד המתרחש בתערוכה בין עבודות איור מתוקות לבין עבודות מחאה עזות מבע הוא אולי המראה הטובה ביותר לרכבת ההרים שהיא החיים במרחב שלנו.

אירוע פתיחה: יום שבת 21.1, 12:00, גלריה אום אל פחם, רחוב חיפה, אום אל פחם
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – מרסיי

'Grillée', תערוכת יחיד של תמר הירשפלד

תמר הירשפלד היא אחת האמניות הישראליות המקוריות, הפרועות והמשעשעות שפועלות במקומותינו בשנים האחרונות. תערוכת היחיד שלה בביתן הלנה רובינשטיין ב-2019 היתה התפוצצות פראית של צבע והמצאה שכמוה לא ידע הביתן האלגנטי. כעת היא מציגה תערוכת יחיד במוזיאון של מרסיי בצרפת שחוץ מהגאווה הפטריוטית זה גם עושה חשק לארוז תיק ולטוס לשם.

התערוכה מוצגת החל מ- 20.1 ועד 23.4 במוזיאון של מרסיי
בכתובת: Museum of Fine Arts – (MBA), Palais Longchamp, Left wing, 13004 Marseille
שעות פתיחה: שלישי-ראשון, 9:00-18:00. שני סגור
הכניסה חופשית
פרטים נוספים באתר התערוכה

דרורה דומיני, מתוך תערוכה בגלריה גבעון. הצילום באדיבות גלריה גבעון

נופשון ירושלים וסיורים נוספים – חורף חם איתנו

16-17.2 נופשון ירושלים בהדרכת עברי באומגרטן
יומיים של אמנות עכשווית ופינוקים
סדרת סיורי ה- VIP שלנו ממשיכה להוביל אותנו בעקבות האמנות הכי עכשווית ומיוחדת, והפעם אנו יוצאים לנופשון מפנק בירושלים.
יחד נצא לסיור בן יומיים אל אתרי האמנות המיוחדים והמעניינים הפועלים באזור, נראה את התערוכות הבולטות, נבקר במרכזי אמנות ותיקים ואלטרנטיביים, נבקר בסדנאות האמנים ונפגוש את אנשי המקצוע – האוצרים, היזמים וכמובן האמנים, וכל זאת בשביל להישאר עם היד על הדופק לגבי הנעשה באמנות העכשווית בארץ על כל גווניה.
בנוסף, נישן במלון הרמוני במרכז העיר, נהנה מארוחת ערב משותפת אצל השף אייל אסולין בסטודיו החדש שלו, ובקיצור – חגיגה.
בין תכני הסיור: ביקור במתחם האמנות החדש של פיליפ רנצר בכפר בן שמן, ביקורי סטודיו עם האמנים שי אזולאי וצביקה טולקובסקי, סיור עם האוצרת במוזיאון על התפר, ביקור ערב ב"מפעל", מפגש בשלוחה החרדית של בצלאל מפגש עם זהר גוטסמן בתערוכה "שכבה מופרעת" במוזיאון ישראל ועוד.
הסיור מבית Talking Art ומודרך על עברי באומגרטן
מנהל אמנותי של אירועי אמנות במרחב הציבורי ומורה לקולנוע. בוגר לימודי תואר שני במדיניות ותאוריה של האמנויות מהאקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, בית הספר לקולנוע סם שפיגל בירושלים ולימודי תואר ראשון באמנות וצילום מאוניברסיטת קונקורדיה במונטריאול, קנדה.
מועד הסיור: 16-17.2.23 הסיור בהדרכת עברי באומגרטן
עלות הסיור: 2,200 ש"ח לאדם בחדר זוגי, כולל מע"מ כחוק
עלות הסיור כוללת
הסעות במיניבוס פרטי לכל יעדי הסיור, נקודת איסוף והורדה במרכז
לינה במלון בוטיק על בסיס לינה וארוחת בוקר (המחיר הינו לאדם בחדר זוגי. תוספת לחדר פרטי)
כניסות לכל המוזיאונים ומתחמי האמנות, כל הסיורים המודרכים והפעילויות המצוינים בתכנית הסיור.
ארוחת שף משותפת בערב חמישי
המחיר אינו כולל
ארוחות נוספות וכלכלה אישית, נסיעות פרטיות שאינן חלק מתכנית הסיור
להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
נטע עשת – מנהלת אדמניסטרטיבית
052-8792935 או במייל infotalkingart@gmail.com
שני ורנר – יזמת ובעלים
054-6464979 או במייל talkingarttlv@gmail.com

אלונה רודה בגלריה רוזנפלד, סיור אמנות וטכנולוגיה

אלונה רודה בגלריה רוזנפלד, סיור אמנות וטכנולוגיה

27.1 סיור אמנות בחזית הטכנולוגית, בהדרכת עברי באומגרטן
אמנות בחזית הטכנולוגית – בעקבות הקשרים בין אמנות עכשווית וטכנולוגיה חדשנית
אחת השאלות הדחופות המעסיקות אמנים כיום היא איך מתמודדים עם העולם הדיגיטלי והממוחשב שמשתלט על חיינו. בהקשר זה, נדמה שאנו עוברים תהליך דומה לזה שהתרחש בעידן המהפכה התעשייתית. מחד: היקסמות גדולה מהתיעוש והשינויים שהביא, מאידך: פחד, ונהייה דווקא אל הטבע והנשגב. האמנים והאמניות בתערוכות והסטודיות שנבקר בסיור זה, מגיבים לנושאים אלה ויוצרים בחזית החידושים הטכנולוגיים.
במהלך הסיור נבקר בגלריה רוזנפלד שם יוצרת אלונה רודה כוריאוגרפיה דיגיטילית מהאובייקטים היומיומיים שמלווים אותנו בעיר המודרנית; בגלריה דביר נבקר בתערוכתה של נטעלי שלוסר שמלהטטת בין השראה בטבע הקדום ביותר ועד ביצוע באמצעים טכנולוגיים מתקדמים; בגלריה של תוכנית ארטפורט מתחקים צמד האמנים אפי ואמיר אחרי השורשים הפיזיים של השפה; ונבקר בסטודיו של מישל פלטניק שמשחזר יצירות מופת מההיסטוריה של האמנות באמצעות צילום וגוף.
פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

18.2 סיור בתערוכה "שמי הוא מריאן" במוזיאון תל אביב, בהדרכת מיכל סופיה טוביאס
מריאן ס' מריאן הוא השם שנתן לעצמו פנחס בורשטין לאחר ששרד את השואה כנער התגלגל בעולם והפך לאמן מוערך בניו יורק של שנות השישים עד מותו בטרם עת בגיל 50. בדרך הספיק מריאן לעלות לישראל, ללמוד בבצלאל מספר שנים, לחיות בפריז ולהשתקע במלון "צ'לסי הוטל" הבוהמייני בניו יורק.
עבודותיו של מריאן אקספרסיביות ומתפקעות מרגש והן עדות לחייו הסוערים ולתהפוכות המאה העשרים. התערוכה הרטקוספקטיבית רחבת ההיקף במוזיאון תל אביב עושה צדק היסטורי עם האמן החשוב הזה ומחזירה אותו למרכז הבמה.
הסיור יתמקד בסיפור חייו היחודי של מריאן, בהקשרים ההיסטוריים ובקשרים האמנותיים בינו ולבין התנועות האמנותיות החשובות של זמנו – וגם איך עבודתו רלבנטית לימינו אנו.
לבחירה שני מועדי סיור באותו יום – 10:30 או 12:00
מחיר הסיור אינו כולל כרטיס כניסה למוזיאון – אותו יש לרכוש מראש באינטרנט או בקופות
פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

מתוך התערוכה "שמי הוא מריאן", מוזיאון תל אביב

מתוך התערוכה "שמי הוא מריאן", מוזיאון תל אביב

לקרוא תמונה, להרגיש מילה. המלצות הסופ"ש 12-14.23

בהמלצות הקודמות העלנו על נס את חשיבותו של החומר ביצירה האמנותית. תערוכות השבוע מפנות את מבטן דווקא לקשר שבין המילה הכתובה לאובייקט האמנותי. ואולי נכון יותר להגיד שהאמניות והאמנים המציגים מתייחסים למילה עצמה כחומר. לא סתם המילים "טקסט" ו-"טקסטורה" מגיעות מאותו השורש. תערוכות השבוע מזמינות אותנו לגלות איך מרגיש לגעת במילה.

בבית ראובן מיכל נאמן היא אורחת מפתיעה בחגיגות יום ההולדת לחיים נחמן ביאליק; בגלריה זומר עבודות מוקדמות של גיא בן נר מספקות הרחבה חשובה לרטרוספקטיבה שלו במוזיאון תל אביב; במוזיאון הרצליה, תערוכת אול סטארז משמחת שחוקרת את מקורותיו של הדימוי הנע. ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה שמפרקת ומרכיבה את הכיסא הפשוט ואת הדימוי שלו.

סוף שבוע נעים ושקט,
שני ורנר וצוות Talking Art

גיא בן נר, מתוך 'Meet me. Tie me. Wet me', תערוכת יחיד בגלריה זומר, תל אביב

'כיסוי וגילוי', תערוכת יחיד של מיכל נאמן. אוצרת: עדנה ארדה

חיים נחמן ביאליק, ראובן רובין ומיכל נאמן – הנה שלושה שמות שלא בהכרח חשבנו שנשמע יחד. השילוב בין הממלכתיות של המשורר הלאומי, הרומנטיקה המקומית של הצייר רובין יחד עם הקונספטואליזם האינטלקטואלית של נאמן הוא לא מובן מאליו בלשון המעטה. ובכל זאת, לכבוד חגיגות 150 שנה להולדתו של ביאליק, החליטו בבית ראובן רובין להציג תערוכה דווקא של נאמן. וכמו שקורה פעמים רבות במקרים כאלה, מה שהיה נשמע מופרך בשמיעה ראשונה פתאום נראה הגיוני ביותר וממש מתבקש. הרי כשמזיזים רגע הצידה את פזמוני הילדים (המעולים) של ביאליק, נזכרים שמדובר באחד מהמחדשים הגדולים של הפואטיקה העברית. המאמר שלו "גילוי וכיסוי בלשון", ששם התערוכה הוא פראפרזה עליו, הוא אחד הטקסטים המכוננים בחקר הספרות העברית. מיכל נאמן היא כמובן אחת האמניות שעושות את השילוב המבריק ביותר בין טקסט ודימוי באמנות הישראלית של העשורים האחרונים והחיבור המרתק הזה מאפשר להביט על עבודתה, כמו גם על הפואטיקה של ביאליק, באור חדש.

התערוכה מוצגת החל מיום רביעי 11.1, בית ראובן, רחוב ביאליק 14, תל אביב
פרטים נוספים באתר בית ראובן

`Meet me. Tie me. Wet me, תערוכת יחיד של גיא בן נר. אוצרת: ענת שביט-פנחסי

גלריות ומוזיאונים הם מוסדות אמנות שונים למדי, אך תלויים זה בזה. לכל אחד מסוגי המוסדות האלה יש את היתרונות והחסרונות שלו – מוזיאונים נהנים בדרך כלל מחללי תצוגה נרחבים, רוחב יריעה מחקרי ותקציבים נדיבים ואילו גלריות יכולות לפעול בחופשיות גדולה יותר ולהוציא פרוייקטים לפועל בזריזות יחסית. עם זאת, מערכת יחסים פעילה ודו צדדית בין עולם הגלריות הדינאמי למוזיאונים המבוססים היא סימן מובהק לעולם אמנות בריא וחי. יחסי גומלין כאלה מתרחשים כעת בין מוזיאון תל אביב לגלריה זומר בהצגת עבודותיו של האמן גיא בן נר. בימים אלו מוצגת במוזיאון תל אביב תערוכת רטרוספקטיבה נרחבת מאוד ומרשימה של אמן הוידאו החשוב הזה. על פני כמה וכמה מחללי המוזיאון מוצגות רוב עבודותיו המכוננות – החלל הנרחב נבנה במיוחד להן ונועד להציג את האמן במלוא הדרו. במקביל, נפתחת השבוע בגלריה זומר תערוכה צנועה הרבה יותר במימדיה, אך מרגשת וחשובה לא פחות, של עבודות קולאז' טקסטואליות מוקדמות של בן נר שמכילות בתוכן את הגרעין שמאוחר יותר יבשיל ויצמח למה שאפשר לראות במוזיאון. כדאי לבקר בשתי התערוכות ולקבל תמונה מלאה של האמן המרתק הזה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 12.1, 20:00, גלריה זומר, הרצל 16, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'על קולו של חוד', תערוכה קבוצתית. אוצר: בן הגרי. עוזרת לאוצר: עפרה לפיד

רגע, לפני שתקראו את ההמלצה, הציצו רגע למטה ברשימת המשתתפים בתערוכה… אתם מבינים באיזו רשימת כוכבים מדובר? ג'ספר ג'ונס, קארה ווקר, קיקי סמית, וויליאם קנטרידג' אם למנות רק חלק – לא רשימת השמות שאנחנו רגילים לראות במקומותינו בתערוכה קבוצתית, בוודאי מחוץ למוזיאונים הגדולים. בהחלט הישג מרשים למוזיאון הרצליה ולאוצר-אמן בן הגרי שיזם את התערוכה. התערוכה היא פרי מחקרו של הגרי בעקבות מקורותיו של הדימוי הנע – קולנוע, אנימציה וקרובי המשפחה המוקדמים שלהם. נדמה שהאוצר והאמנים והאמניות שמשתתפים בתערוכה מבקשים להביט שוב בתצוגה של דימוי נע כפלא טכנולוגי מפעים ומעורר השראה, אחרי שנים שכבר למדנו לקבל אותו כמובן מאליו. שיתוף הפעולה המשמח בין מוזיאון הרצליה לאוניברסיטת קולומביה הנחשבת בניו יורק אפשרה את השתתפותם של כמה מהאמנים והאמניות המרכזיים ביותר בעשורים האחרונים שהתייחסו לנושא וכך קיבלנו תערוכה שנותנת זווית מבט רחבה ועמוקה בצורה יוצאת דופן. תענוג.
בהשתתפות: דייוויד אולטמייד, ג'יימס סטיוארט בלקטון, ג'ואן ג'ונאס, ג'ספר ג'ונס, אליוט גרין, טרנטון דויל הנקוק, בן הגרי, תומס וו-דניאל, קארה ווקר, טרי וינטרס, ג'ורג' לוז ויינברג, שרה זי, רירקריט טיראוואניט, לן ליי, עפרה לפיד, ד"ר לקרה, לותר מגנדורפר, ג'ונאס מקאס, שאזיה סיקאנדר, קיקי סמית, אקי ססמוטו, בקמינסטר פולר, ויליאם קנטרידג', ג'ון קסלר, לוטה רייניגר, דשה שישקין

באותו ערב יפתחו במוזיאון גם תערוכות יחיד של אביבה אורי, איוון שוובל ורותם עמיצור
אירוע פתיחה: שבת, 14.1, 20:00, מוזיאון הרצליה, רחוב הבנים 4, הרצליה.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – פריז Je suis la chaise

הכסא הצנוע הוא נקודת הפתיחה לתערוכה המסקרנת הזו – לכאורה אובייקט שימושי שצריך להיות יציב מספיק כדי להחזיק את משקל גופנו בנוחות, אבל אמנות טובה יכולה לקחת את הכיסא הזה ולהעלות אותו לדרגת רעיון ומשם לחשוב על החיים ומקומו של האדם בעולם. והכל בגלל כיסא קטן. גם רשימת האמנים בתערוכה הזו מבטיחה טובות ויש בה ענקים קלאסיים כמו הגאון פרנסיסקו גויה ורנה מגריט וגם כוכבים בינלאומיים עכשוויים כמו תומס הירשהורן ומונה חאתום ועוד. קומו מהכיסא ולכו לראות.

התערוכה מוצגת עד 4.2.23
בכתובת: Galerie Chantal Crousel, 10 Rue Charlot, 75003 Paris
שעות פעילות: שלישי עד שישי 10:00-18:00, שבת 11:00-19:00
פרטים נוספים באתר התערוכה.

מגיעים לפריז ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות או אמנות רחוב?
הכנסו לקישור ובחרו סיור

לוטה רייניגר, מתוך "על קולו של חוד", תערוכה קבוצתית במוזיאון הרצליה

הפרעות סדר. המלצות הסופ"ש 5-7.1.23

ההמלצות הראשונות של שנת 2023, איזה מעמד מחייב! ובעצם מה השתנה? אנחנו כמו תמיד מחפשים את האמנות הטובה ביותר, כלומר זו שתיגע בנו ובתקווה גם בכם. התחלה חדשה טומנת בחובה גם הזדמנות לשינוי של סדרים מוכרים, בין אם אלה סדרים אישיים שהכתיבו את אופן היצירה שלך, או גדולים יותר המכתיבים מישנה ממסדית. התערוכות המומלצות שלנו לשבוע זה, בוחנות את הסדר הקיים ומבלגנות אותו.

במוזיאון ישראל בירושלים מסתנן זוהר גוטסמן לקודש הקודשים של אגף הארכיאולוגיה; בבית בנימיני לוקחת אווה אבידר פניה לכיוון פיסול מופשט, אך נשארת במחוזות הכאב והיופי; בסדנאות האמנים עבודות שכמו נלקחו מתרבות לא נודעת; ובהמלצת הלוקאלז שלנו אמן האדמה האגדי ריצ'ארד לונג בתערוכה בלונדון.

שיפה ושונה תהא השנה (האזרחית) אשר מתחילה לה השבוע,
שני ורנר וצוות Talking Art

אווה אבידר, מתוך 'על החיים ועל המוות', תערוכת יחיד בבית בנימיני, תל אביב. צילום: מיטל קובו

'שכבה מופרעת' תערוכת יחיד של זוהר גוטסמן.  אוצרות: סאלי הפטל נוה וטלי שרביט

אגף הארכיאולוגיה של מוזיאון ישראל הוא מעין מבצר שמור של ידע, בו מוצגים ממצאים יקרי ערך שנמצאו באזורנו וחושפים פן חשוב בהיסטוריה המקומית ובכלל. כמו כל מוסד מקטלג ודידקטי שכזה – ניתן לבקר בו, אך לא להתערב בנעשה בו. עד שהגיע זוהר גוטסמן. גוטסמן מוכר לחובבי האמנות המקומית כמי שמחזיק בשתי תכונות שהרבה פעמים לא מגיעות יחד – וירטואוזיות טכנית מפעימה וחוש הומור מושחז. גוטסמן אמנם התרחק מהדיקטים של דלות החומר הישראלי עד העיר קררה שבאיטליה שם השתלם בסיתות שיש ברמות הגבוהות ביותר – אבל בכל זאת שמר על חוש הומור צברי – פסל כמו יווני שחציו שיש וחציו מסטיקים לעוסים, פסלים מגולפים בגבינת פרמזן ומזרקה המורכבת מכלבלבים. גוטסמן הוכנס לקודש הקודשים של אגף הארכיאולוגיה ושבעה פסלים שלו ישולבו בתצוגת הקבע במעין הסתננות אמנותית שנועדה לפרוע את הסדר הקיים אך גם להשלים אותו בצורה שרק אמנות עכשווית יכולה לעשות.

התערוכה מוצגת עד 15.12.23, אגף הארכיאולוגיה של מוזיאון ישראל, שדרות רופין 11 הקריה, ירושלים

פרטים נוספים באתר התערוכה

'על החיים ועל המוות', תערוכת יחיד של אווה אבידר. אוצרת: דליה מנור

אמנית הקרמיקה הותיקה אווה אבידר ידועה בפסלים הריאליסטיים עוכרי השלווה שלה – דמויות היפר ריאליסטיות ספק ישנות ספק מתות, בחימר שנראה כמו אבן עתיקה. בתערוכה שנפתחת השבוע בבית בנימיני נוטשת אבידר את הצורות וגם את חלק מהתהליכים המוכרים וניגשת ליצירה מזווית אחרת, מופשטת יותר, אך עדיין כזו שמעוגנת בטבע. אבידר מלקטת פרחי שדה ועשבים ומטביעה אותם בחומר הקרמי בשילוב עם אפוקסי ואפילו זהב. באמצעות הידע הטכני הרב שצברה במהלך השנים ונסיונה בעבודה עם התנור הקרמי, היא יוצרת פיצוצים מבוקרים ועיוותים נשלטים ומתוך ההרס יוצאות צורות חדשות ואובייקטים שהם גם מופשטים וגם מוכרים. כך, למרות היציאה מעולמות הריאליזם, ממשיכה אבידר לעסוק בחיים ובמוות, תנועה וקיפאון. תערוכה נוגעת ללב שמכילה יופי וכאב.

באותו ערב תפתח בגלריה גם התערוכה 'ספל' שאוצרות רעות רבוח ושלי שביט
אירוע פתיחה: יום חמישי, 5.1, 19:00, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב
אירוע פייסבוק

'מתחת לאופק', תערוכת יחיד של יקירה אמנט. אוצר: איתן בוגנים

יקירה אמנט אך זה סיימה את התואר השני בבצלאל וכבר מציגה תערוכת יחיד ראשונה בסדנאות האמנים בתל אביב. מרשים, אך למען האמת לא כל כך מפתיע אחרי שראינו את תערוכת הסיום שלה שם – כבר אז אפשר היה לראות חזון אמנותי מובהק אך לא מפורש מדי לצד יכולות טכניות מרשימות וגיוון מדיומלי עשיר. הדימויים של אמנט נשענים על חלומות והזיות והשילוב החומרי בין פסלי חימר חידתיים לבין רישומי פחם גדולי מימדים נוסכת על העבודות אווירה של אובייקטים טקסיים או חפצי פולחן. באותו זמן שהיצירות של אמנט נראות כמו תוצריה של תרבות לא מוכרת, הצורות הזורמות והעגולות מזכירות לנו תהליכים שקורים בטבע לאורך זמן. התוצאה היא תערוכה שנמצאת על התפר שבין טבע ותרבות ומתקיימת היכן שהוא מחוץ לזמן. אנחנו תמיד מתרגשים לחוות את הרגעים הראשונים בקריירה של אמנים ואמניות וכאן נראה שיש בהחלט למה לצפות.

אירוע פתיחה: שבת, 7.1, 20:00, סדנאות האמנים, רחוב התבור 32, תל אביב
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'Drinking the rivers of Dartmoor', תערוכת יחיד של Richard Long

ריצ'ארד לונג הוא מהאמנים החשובים ביותר בזרם "אמנות האדמה" שפרץ בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת. אך בעוד שחבריו לזרם יצרו ויוצרים עבודות אדירות מימדים בהן הם משנים את הנוף ויוצרים מונומנטים שאפשר לראות מהחלל, לונג נוקט בגישה צנועה יותר. לונג יוצא אל השטח ומביא איתו חזרה את סיפור מסעותיו בדמות רשימות לאקוניות לכאורה או בצילום של נתיב כבוש בדריכות רגליים, או מעגל אבנים. התוצאה מצליחה לרגש למרות ואולי בגלל המינוריות שלה.

התערוכה מוצגת עד 4.2, בגלריה Lisson
בכתובת: Lisson Gallery, 27 Bell Street, London
שעות פתיחה: שלישי-שבת: 11:00-18:00

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות או אמנות רחוב?
הכנסו לקישור ובחרו סיור 

יקירה אמנט, מתוך 'מתחת לאופק', תערוכת יחיד בסדנאות האמנים, תל אביב. (פרט)

שני ורנר מדריכה בביאנלה בונציה 2022

2022 – היית גדולה מהחיים

סיכום השנה של שני ורנר
אני מסיימת את שנת 2022 בסערה קלה, בה חשש, תקווה והתרגשות מהולים אלה באלה. השנה הזו הביאה עמה הרבה מאוד אירועים גדולים, יותר ממה שהיה בשנים עברו. זו היתה שנה גדולה מהחיים – בפן האישי, העסקי, בעולם האמנות הישראלי, בתרבות המקומית ועוד.

2022 התאפיינה בתערוכות ענק, שוברות קופות. בזירה שלנו אנו יכולים לציין כמובן את קוסאמה במוזיאון תל אביב – תערוכה שפתחה לנו את השנה, ובה סיירנו עם מאות אורחים ולצידה את תערוכת היחיד של סיגלית לנדאו, איתה אנו סוגרים את השנה באופן דומה.
גם הביאנלה בונציה היתה אירוע משמעותי עבורי כיוון שזו הפעם הראשונה שיצאנו להדריך בה. הביאנלה שברה השנה את כל השיאים עם יותר מ800,000 מבקרים. אנחנו "תרמנו" 140 אורחים ב7 סיורים שהוצאנו לתערוכת הענק החשובה הזו.

השנה "מדברים אמנות" עברה גם מהפך מבפנים. האירוע המשמעותי ביותר היה ההשקה של סיורי אירופה שלנו ושל מותג Talking Art LOCALS. ערכתי עשרות ראיונות עם ישראלים שחיים בחו"ל עד הדיוק והמציאה של המדריכים הטובים ביותר עבורכם שימשיכו לקיים את הרוח של הסיורים שלנו גם במרחק. שמונה מדריכות ומדריכים חדשים הצטרפו לצוות שלנו, לצד מנהלת אדמיניסטרציה חדשה ואחראית הכשרות ובניית תכנים שנמצאת בלונדון – והשמחה רבה.

קרו גם כמה אירועים מדאיגים בעולם האמנות כאן. תערוכות שהוצגו בגופים ציבוריים וצונזרו בגלל שהכילו תכנים שסומנו כפוגעניים – עבודתו של דויד ריב והסערה סביבה במוזיאון רמת גן, הצגת תוכן "פוליטי מדי" במכללת ספיר ורק לאחרונה הורדה תערוכה בגלריה ביתא בירושלים בגלל שהציורים הציגו עירום נשי. נגיעת יד של שלטון בתחומי הרוח היא דבר מסוכן מאוד ועלינו להתייחס אליה בכובד ראש.

במרץ הקרוב אציין 10 שנים להקמה של Talking Art. בשנים האלה ראיתי את עולם האמנות הישראלי משתנה בצורה חסרת תקדים. ככל שתהליכי הגלובליזציה מעמיקים כך גם השדה המקומי, יוצא מהדלות שזוהתה בו כבר בשנות ה-1980 ומגיע על מחוזות חדשים, בינלאומיים, סקסיים – שתואמים סוף סוף את הלך הרוח העולמי. במקביל, התפתחה גם "תיירות אמנות". אם בתחילת הדרך, נחשבתי לעוף מוזר – חלק מקהילה קטנה של מסיירי אמנות, היום סיורי תרבות למיניהם הפכו לנחלת הכלל, ואמנות עכשווית אינה נתפסת כאליטיסטית ולא נגישה, אלא כחוויה המיועדת לקהל רב תחומי ורב דורי.
בכך, אני יכולה לומר שהחלום שחלמתי לפני עשור מתחיל להתגשם. שנת 2023 הולכת להיות כולה בסימן של חגיגות העשור!

ובנימה אופטימית זו גם אסיים. אני מודה לצוות המופלא שלי שבלעדיו 2022 לא היתה נראית כפי שהיא – צוות חכם, טוב, לויאלי ותומך שמניע יחד איתי את המיזם הזה קדימה כל הזמן.

השנה הזו גם לא היתה טובה כל כך לולא אתם – שוחרי האמנות, שממשיכים לבוא סקרנים ופתוחים, שנהנים מאמנות באמת ובוחרים בנו להביא אתכם אליה בדרך שלנו.
אני מאחלת לכולנו שנה אזרחית חדשה, טובה ומעשירה, רגועה, בריאה וכרגיל – מלאה באמנות משובחת. שלכם, שני ורנר

אני מאחלת לכולנו שנה אזרחית חדשה, טובה ומעשירה, רגועה, בריאה וכרגיל – מלאה באמנות משובחת.

שלכם,

שני ורנר

אלעד רוזן בית בנימיני

אלעד רוזן, מתוך התערוכה השלישי הנמנע בבית בנימיני. צילום שי בן אפרים

אלעד רוזן
השנה האמנותית שלי התחילה בצורה מרגשת במיוחד עם תערוכת יחיד שלראשונה הוקדשה כולה למדיום הקרמיקה בו אני עוסק לצד הציור בשנים האחרונות. האפשרות להציג את התערוכה במרכז הקרמיקה המוצלח 'בית בנימיני', שבו למדתי הרבה ממה שאני יודע על המדיום המרתק הזה, היתה מבחינתי סגירת מעגל אך גם פתיחה של מעגל וכיוון חדש. בשנה הזו ביליתי גם קיץ ארוך בברלין שבמהלכו אמנם לא יצרתי, אבל איפשרתי לעצמי לספוג את האמנות במוזיאונים ובגלריות. המנוחה הזו הוכיחה את עצמה ועם החזרה לסטודיו בארץ חזרתי גם לעשיה אינטנסיבית ואני מתחיל את 2023 עם להט יצירתי מחודש וכמה פרויקטים מרגשים בקנה.

מיכל סופיה טוביאס
2022 הייתה עבורי שנה מאד מרגשת. הרבה תהליכים שהתבשלו בסטודיו במשך זמן ארוך ראו אור במסגרת שלוש תערוכות מאוד יקרות לליבי (אחת מהן עדיין מוצגת במסגרת הביאנלה לרישום בירושלים). השילוב של שלושת המהלכים האלה יחד, איפשר לי לעשות שלום עם אירועים מורכבים מן העבר הקרוב והעבר הרחוק, ואני פותחת את שנת 2023 עם לב שמח.

עברי באומגרטן
זכיתי השנה לשהות כמעט שלושה חודשים עם בן זוגי בצרפת ובאיטליה. חוץ מאוכל מושלם, נופים מפעימים ואווירה משכרת זכיתי ללוות קבוצות של Talking Art בביאנלה המרהיבה של ונציה ולערוך תחקיר לקראת תערוכה היסטורית על חברת Olivetti האיטלקית (בקרוב בגלריית הויטרינה בHIT – חולון)!
אמן על כולנו בכל שנה….

יונתן אולמן
האירוע המשמעותי ביותר שקרה לי השנה הוא ש"קיבלתי" תערוכת יחיד "כמתנה" ליום ההולדת הארבעים שלי.
התערוכה 'אני רוצה את אמא' הוצגה בחלל המעבדה במהלך חודשי אוקטובר-נובמבר של השנה החולפת. לרגע היה נדמה שהתערוכה תיפתח ב-4 בנובמבר, שהוא גם היומולדת 40 האמיתי שלי.
התערוכה עסקה בלידה והיווצרות, ביצירה, באבהות וכמובן באמא (כי, איך אפשר שלא?). היא הייתה עבורי ציון דרך משמעותי בחיים וביצירה

עמית רובין
השנה האחרונה הייתה השנה הראשונה שלי ב- Talking Art וגיליתי אפילו יותר כמה אני נהנית לפגוש אנשים ולדבר על אמנות בצורה ישירה. יחד עם המשך לימודי התואר שני באוצרות בבצלאל, צללתי לעומקו של עולם האמנות העכשווית בארץ וגיליתי בו עושר גדול. עבדתי על הקמת פרויקט בית מדרש לאמנים שעומד לצאת לאור בקרוב ולאחרונה התחלתי לעבוד כעוזרת אוצר בחלל הפרויקטים 'פרטר'. השנה הזו הייתה מיוחדת מבחינה אמנותית גם בגלל שהספקתי לבקר במהלכה בביאנלה בונציה וגם בדוקומנטה בקאסל בהפרש זמן קצר, שניים מהאירועים החשובים ביותר בלוח השנה האמנותי הבינלאומי. אני מסיימת את השנה עם הרבה מאוד התרגשות וציפייה להמשך.

יונתן אולמן במעבדה

יונתן אולמן, מתוך התערוכה אני רוצה את אמא במעבדה. צילום טל ניסים

דע מאין באת. המלצות הסופ"ש 29-31.12

חלק ממסע ההתבגרות כולל בדרך כלל פרידה מהמקום ממנו הגענו, פרידה שמאפשרת להגדיר את עצמנו מחדש בצורה עצמאית. באופן אירוני, פעמים רבות סימניה של התבגרות אמיתית מגיעה מאוחר יותר, דווקא בשיבה למקורות מתוך המקום החדש ומבט מפויס ומפוכח על הבית שעזבנו. אמני ואמניות תערוכות השבוע מבקשים במידה מסויימת לחזור הביתה ולהאיר אותו באור האמנות.

גם אנחנו, רגע לפני הצלילה אל השנה האזרחית החדשה, מביטים אחורה אל השנה שהיתה ומכירים תודה על כל הטוב שחווינו בה. כמו תמיד, הרבה מהטוב הזה הוא בזכותכם והאפשרות לדבר אמנות איתכם בגלריות, במוזאונים, ברחוב ובכל מקום.
מאחלים שתסתיים השנה בטוב ותתחיל חדשה בטוב עוד יותר,
שנה טובה מכולנו.
שני ורנר וצוות Talking Art

ורה ולדמירסקי, מתוך 'קיר חול', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב

'קיר חול', תערוכת יחיד של ורה ולדימירסקי, זוכת פרס פרסר לצילום ישראלי. אוצרת: רז סמירה

צילום הוא המדיום הקלאסי לשימור של זיכרון. החל מאלבומי התמונות הישנים של סבתא, דרך צילומי עיתונות מרגעים היסטוריים מכריעים, ועד תמונות של הקרואסון ההוא שאכלנו בביקור האחרון בפריז. היכולת של הצילום להקפיא רגע בזמן בצורה אובייקטיבית לכאורה הפכה אותו לסוג של הרחבה של הזיכרון האישי והקולקטיבי. תנועה של צלמים עכשוויים מבקשת לבחון את התכונה הזו ובאותו זמן לערער על האובייקטיביות המדומה שלו. ורה ולדימירסקי ביקרה ביותר מ-25 הדירות בהן התגוררה בעבר וצילמה אותן, אך במקום להסתפק במזכרות מטיול שורשים, היא מדפיסה את הצילומים ומציבה אותם במבנים תלת ממדיים המדמים את מבנה הדירה ואז מצלמת את המבנה המלאכותי – הדימוי המוצג לצופה הוא קולאז' סובייקטיבי ואינטימי שנראה כמו, אבל הוא לא בדיוק – זיכרון היסטורי.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 28.12, 19:00, מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'מעגל תנועה', תערוכה זוגית של דוד (דוכי) כהן ועוזיאל רנחל. אוצר: ידידיה גזבר

יש שני דברים שאפשר לעשות עם דימויים של פולקלור מהתרבות ממנה באת – אפשר להתכחש אליהם ולהשליך אותם מעליך בתקווה להיטמע בתרבות המרכזית, או שאפשר לקחת עליהם בעלות ולספר את הסיפור שלך בעצמך. האמנים דוד (דוכי) כהן ועוזיאל רנחל בוחרים באפשרות השניה. השניים לוקחים אלמנטים מתוך התרבות הדתית-לאומית ממנה הם מגיעים – הכיפה הסרוגה, הריקוד המשותף, סנדלי השורש – והופכים אותם, כל אחד במדיום שלו, לאובייקטים אמנותיים. עוזיאל רנחל לוקח רגעים של התכנסות טקסית, כמו חתונות או תפילות והופך אותם להדפסים וציורים בעלי אווירה חלומית וערטילאית ואילו מהצד השני לוקח דוד (דוכי) כהן אובייקטים כמו נעלי בלנדסטון או סנדלי שורש המזוהים עם המגזר ויוצק אותם לתוך גושי בטון. האובייקטים האלה משתעשעים על חשבון הסטריאוטיפ המקובל של הדתי בסנדלים אך באותו זמן הופכים אותו לנוכחות מקורקעת שבלתי אפשרי להתעלם ממנה. צוהר אמנותי לעולם שלא תמיד נחשפים אליו בגלריות העכשוויות.
אירוע פתיחה: יום חמישי 29.12, 20:00, גלריה בנימין, שביל המרץ , תל אביב
אירוע פייסבוק

'לצייר הווה ניצחי', תערוכת יחיד של  אורית אקטע. אוצר: יונתן הירשפלד

אורית אקטע היא יוצאת דופן בנוף הציור הריאליסטי המקומי – רבים מהציירים בתחום זה נוטים להציג סצינות יום יומיות מצויירות היטב אך לעתים קרובות נקיות מהיסטוריה וזהות – יותר מזה, נראה שחלק מהאידאולוגיה של הציור הריאליסטי כרוכה בהרחקה של היוצר מהיצירה במטרה "לתת לציור לדבר". הרגש והסיפור בציורים אלו מועברים פעמים רבות באמצעות דקויות הציור והטכניקה. אקטע בהחלט עושה שימוש וירטואוזי בכל היכולות הטכניות הללו, אך נראה שהיא מתמרדת כנגד הדרישה להסתתר מאחורי הציור. מעבר להיותם וירטואוזיים בצורה מפעימה, ציוריה של אקטע עמוסים בסימבוליזם ובאלמנטים מתוך ההיסטוריה האישית והתרבותית שלה. כלות תימניות בלבוש מסורתי מלא, לבנים נשיים על חבל כביסה\תליה כמו אומרים לנו – "נגמרו ימי ההסתרה, אני כאן – הביטו בי!"

אירוע פתיחה: יום שישי, 30.12, 12:00, גלריה זימאק, רחוב ה' באייר 68, תל אביב
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – פריז

'Out, Out, Brief Candle', תערוכת יחיד של Adel Abdessemed

זו אחת התחנות הקבועות בסיור הגלריות שלנו במארה בפריז ואפשר להבין למה – לא בכל יום רואים בגלריה דמות אנושית גדולה מהחיים שלהבת אש בוקעת ממנה. העבודות בתערוכה הזו מצליחות להיות בו זמנית גם מטרידות וגם משעשעות במידת מה. המראה שהן שמות מול מצב העולם כעת היא בהחלט מעוררת מחשבה. מומלץ.

התערוכה מוצגת עד 21.1, בגלריה Continua
כתובת: Galleria Continua, 87 rue du Temple, 75003 Paris

פרטים נוספים באתר התערוכה.

מגיעים לפריז ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות או אמנות רחוב?
הכנסו לקישור ובחרו סיור 

דוד (דוכי) כהן, מתוך 'מעגל תנועה', תערוכה זוגית עוזיאל רנחל בגלריה בנימין, תל אביב

חיפוש חומרי. המלצות הסופ"ש 22-24.12

אמנות טובה היא טמונה ביכולת להעביר רעיון באמצעים ויזואליים – חומריים. כשהדבר אינו צולח אנו נשארים עם דימוי לא מפתה, או רעיון לא מובן. במלים אחרות, יש משהו במסע שעובר דרך החומר שנותן לאמנות טובה את כוחה. האמניות המציגות בתערוכות השבוע יצאו כולן לחיפוש שמתחיל ונגמר בטיפול בחומר וכך הגיעו לעולם שלם ולא צפוי.

בגלריה רו ארט יוצרת אסתר שניידר מקדש לציור; נטעלי שלוסר מציגה בגלריה דביר אובייקטים חידתיים בעלי מקור מפתיע; במעבדה טווה אופירה שפיץ היסטוריה אישית וחברתית בחוט אדום. ובהמלצת הלוקאלז שלנו ציור שקופץ בין זמנים והקשרים בלונדון.

שני ורנר וצוות Talking Art

NASIM HANTEHZADEH

'Ray of Light', תערוכת יחיד של Nasim Hantehzadeh

'נושאת כלים', תערוכת יחיד של אסתר שניידר. אוצרת: מאיה במברגר

הציירת המוצלחת אסתר שניידר משלבת בעבודתה אלמנטים של מיסטיקה יהודית יחד עם ציור הנשען על ההיסטוריה של האמנות. במבט בציורים של שניידר לא ברור בדיוק האם הם התחילו מביטוי אישי אינטואיטיבי והגיעו למחוזות ארכיטיפיים ומיתולוגיים ואולי בדיוק להפך – הדימויים יצאו מתוך מיתולוגיה, פולקלור והיסטוריה ודרך ידה של האמנית התערבבו בשפתה האישית והמיוחדת. הציורים של שניידר הם גם אף פעם לא "רק ציור", היא משלבת בהם אלמנטים רקומים ושזורים כדי ליצור אובייקטים חידתיים. דוגמה טובה לכך ממוקמת במרכז התערוכה: במה או מזבח ממנה ניתן לצפות בציורים ולהכנס לתוך הטקס הדתי-אמנותי שהאמנית מבקשת להעביר אותנו. התערוכה כולה עוסקת בדמותה של אישה שספק מביטה במעשה הבריאה בפליאה מבחוץ וספק מתערבבת בתוכו נראה גם שזוהי העמדה שמתוכה יוצאת יצירתה של שניידר בכללותה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 20:00, גלריה רו-ארט, רחוב המרץ 3, תל אביב
אירוע פייסבוק

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 20:00, גלריה רו-ארט, רחוב המרץ 3, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'יקיצת הממלכה', תערוכת יחיד של נטעלי שלוסר

יש יצירות אמנות שהדרך אליהן ישירה וקצרה – דימוי מושך את העין, מכחול עם צבע, קנווס מתוח וציור היוצא מתוך פרשנותו של האמן. אלה עבודות בהן ניתן לראות נתיב ברור בין השראה ליצירה – זה לא המקרה בעבודות המוצגות בתערוכתה של נטעלי שלוסר בגלריה דביר. המבקר בתערוכה יפגוש אובייקטים מיסתוריים עשויים ברונזה המזכירים צלמיות אלים או מסכות עתיקות. אך למעשה מדובר במשהו אחר ועכשווי הרבה יותר. במהלך ביקוריה במדבר, צילמה האמנית סלעים ואבנים ועשתה מניפולציות דיגיטליות שונות על הדימויים כמו הכפלה ויצירת תמונת מראה. את הדימויים החדשים שנוצרו תרגמה לקבצים דיגיטליים אותם הדפיסה במדפסת תלת מימד והם בתורם נוצקו בברונזה. כך, בדרך הארוכה נוצרו אובייקטים שנראים כמו אלי מדבר עתיקים ואולי זו ההוכחה שדווקא הנתיב המפותל מוביל לאיזו אמת שהיתה מתפספסת בכל דרך אחרת.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 18:00, גלריה דביר, רחוב שוקן 27, קומה 3 (קוד בכניסה 02772), תל אביב

'מפסלת עיני חיה', תערוכת יחיד של אופירה שפיץ. אוצר: שרון תובל

דרום תל אביב הוא מרחב מגוון מאוד, במרחק קצר זה מזה ניתן למצוא מתפרה וגלריה לאמנות וגם מוסכים, מסעדות ומשרדים. המיצב שבונה אופירה שפיץ בחללים של המעבדה ובית האופנה קדם ששון ברחוב הרצל מבקש לחבר בין המרחבים השונים האלה ובין החוץ והרחוב לפנים. שפיץ עושה שימוש בחוטים אדומים שנמתחים בין חלל המעבדה לחלל האופנה וממלאים גם אותם וכך יוצרים שיבוש וערעור של צורתו של המרחב העירוני וכל אחד משני המרחבים האלה ביחד ולחוד. השימוש בחוט מתייחס להיסטוריה המשפחתית של האמנית שסבתה היתה תופרת של אופנה עילית – וגם להיסטוריה של התעשייה הזו כולה שעברה מעשייה ידנית לתפירה תעשייתית ואז חזרה לעבודת היד האמנותית על ידי יוצרים שביקשו להשיב את הנגיעה האישית. כך טווה שפיץ סיפור שהוא חברתי ופוליטי ובאותה עת אישי ואינטימי.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 19:30, בשני חללים: המעבדה, הרצל 119 ובית קדם ששון, הרצל 144, תל אביב.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'Ray of Light', תערוכת יחיד של Nasim Hantehzadeh

האמן האיראני-אמריקאי נאסים האנטחזאדה עובד במגוון של מדיומים וחומרים ויוצר עבודות תוססות ומרתקות המרמזות על מגוון הקשרים, כולל ציורי מערות, אמנות ילידית ממקסיקו ושטיחים פרסיים עתיקים. העבודה של האנטחזאדה חושפת לעתים קרובות עניין מיוחד באמנות ובחפצי אמנות של תרבויות קדם איסלאמיות ואחרות, בהן היתה קיימת גישה פלואידית ומכילה יותר למגדר ומיניות.

ומעבר להכל העבודות של האנטחזאדה יפות ומלאות רגש ונראות כמו יצירות שמעבר לזמן ולמקום הנוכחיים.

התערוכה מוצגת עד 7.1.23 בגלריה Pippy Houldsworth

בכתובת Pippy Houldsworth Gallery, 6 Heddon Street, London

שעות פתיחה: שלישי-שישי: 10:00-18:00.

שבת: 11:00-18:00.

ראשון ושני: סגור.

פרטים נוספים באתר התערוכה

אופירה שפיץ, מתוך, 'מפסלת עיני חיה', תערוכת יחיד במעבדה, תל אביב. צילום יובל חי