אחד הדברים המרגשים בעובדה שמאחורינו יותר מעשור של פעילות אינטנסיבית בטופ של האמנות הישראלית, הוא האמנים והאמניות שפגשנו בדרך. אנחנו לא מתביישים להגיד שאנחנו יודעים לזהות איזה טרנדים יהיו מעניינים ואיזה אמנים.ות יפרצו את הדרך, ובאמת מאלה שפגשנו בדרך ניתן להרכיב ממש "דרים טים" של אמנות. תערוכה קבוצתית מהחלומות או סוף שבוע שלם של פתיחות שכל אחת עשר. זה בדיוק מה שקרה הפעם – כל התערוכות השבוע הן של אמניות ואמנים שפגשנו בסיורים, התארחנו בסטודיו שלהם או שביקרנו במרכזים אותם הם מפעילים. ועכשיו גם אתם יכולים להנות.

במוזיאון על התפר, אסי משולם היחיד במינו מציג עוד נדבך בחזון האפלולי והמתוחכם שלו; בטרקלין האמנות של בית עלמא, מתארח מוזיאון בר דוד שפונה מקיבוץ ברעם הצפוני עם תערוכה של יעל סרלין; בגלריה חנינא תערוכה קבוצתית על הגבול הדק שבין מזל טוב לגורל מר. ובפינת הבונוס שלנו חגיגות יום הולדת למרכז ת"א תרבות ואירוע סטודיות פתוחים בקריית המלאכה.

שיהיה סוף שבוע של מפגשים משמחים,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

ליאב מזרחי, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה חנינא, תל אביב

'תֹּפֶת', תערוכת יחיד של אסי משולם. אוצרת: ד״ר שיר אלוני יערי

תערוכתו החדשה של אסי משולם במוזיאון על התפר בירושלים ממוקמת בקומת המרתף של המוזיאון ויש בכך משהו מתאים. לא חלילה בגלל שעבודתו המעולה לא ראויה לחללים מרכזיים ומוארים (בהם היא מוצגת לא מעט), אלא בגלל שמשולם מבקש בעבודתו להציג את תת המודע האפל של התרבות. העבודות, שלעתים קרובות מכילות דימויים מעוררי אימה ופחד כמו שוכנות בעצמן באיזו קומת מרתף אליה הוגלו על ידי התרבות המהוגנת ומשם הן מתכננות את השתלטותן. אסי משולם, שמגיע מרקע של לימודי ארכיאולוגיה יצר במהלך השנים מעין מיתולוגיה פרטית שלקוחה מדתות ומסורות רוחניות של המזרח הקדום ומפגיש אותה עם אסתטיקה שמזכירה לעתים סרטי אימה מודרניים. הפעולה הזו מבקשת לתת כלים להתמודדות עם עולם עכשווי שנראה שנכנס למערבולת של חוסר רציונליות וטירוף.

באותו ערב יפתחו במוזיאון גם תערוכות יחיד של מרסל הנסלאר, נלי אגסי והרי אומיי ותערוכה קבוצתית שאצר ד״ר דוד שפרבר, כולן במסגרת הביאנלה של ירושלים – אירוע אמנות משמח ושאפתני שמקיף את כלל חללי האמנות בבירה וגם כאלה שלא ידעו שהם כאלה. פרטים נוספים בקישור

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.3, 19:00, מוזיאון על התפר, רחוב חיל הנדסה 4, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'ארץ אחרת', תערוכת יחידה של יעל סרלין. אוצרוּת: אבי איפרגן ומיטל מנור

כבר כתבנו פה רבות על הסמליות המיוחדת שנטענת בעבודות האמנות בימים שאחרי השבעה באוקטובר. מוזיאון בר דוד שוכן בקיבוץ ברעם שעל גבול הלבנון ומטבע הדברים פונה בתחילת המלחמה. כעת, באקט של סולידריות של עולם האמנות, הוא מתארח בחלל היפה של טרקלין האמנות בבית עלמא בתל אביב. כדי ליצור את עבודותיה מלקטת סרלין חפצים ותמונות מקהילות יהודיות שהתפוררו עם השנים, הקולאז'ים שהיא יוצרת מבקשים לתת עדות וקול לקהילות שאבדו. באופן סמלי ומעט מצמרר, סרלין מגיעה במקור מקיבוץ צפוני הסמוך לקיבוץ ברעם ולגבול לבנון, שגם הוא מפונה כעת. העיסוק בקהילות יהודיות שנעקרו ונמחקו, שהיה עד לא מזמן היסטורי בעיקרו, הפך לעדכני וקרוב הביתה באופן טרגי. התערוכה, שהיתה אמורה להפתח במוזיאון הצפוני, נפתחת במרכז תל אביב ומבקשת להזכיר לא רק את ההיסטוריה הרחוקה, אלא גם את המתרחש בימים אלו ממש, לא רחוק מכאן.

אירוע פתיחה: יום שישי, 15.3, 11:00, טרקלין האמנות עלמא,, רחוב שד"ל 6, פינת רוטשילד, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'מזל טוב', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ענבל מארי כהן

טרגדיות גדולות מזכירות לנו פעמים רבות את חשיבותו של מזל בחיים – השרירותיות של ההבדל בין חיים למוות ובין צער לשמחה יכולה להיות בלתי נסבלת לפעמים. ברכת יום ההולדת הקלאסית "מזל טוב" משמשת את ליאב מזרחי, ענבל מארי כהן ושירה ריימן כדי לחקור את קו הגבול השברירי הזה. התערוכה מביטה על פרקטיקות מקובלות של חגיגת יומולדת ישראלית – נרות, לבוש לבן, זר פרחים, כיבוד – ומראה את הקרבה המצמררת שלהם למנהגי אבלות. זר יום ההולדת הופך לזר אבל, הנר על העוגה הופך לנר נשמה והחולצה הלבנה החגיגית הופכת לתכריכים. בימים אלו שבהם כל שמחה נראית כאסקפיזם במקרה הטוב וכאצבע בעין במקרה הרע, אמני התערוכה מבקשים להראות את מרחק חוט השיערה שבין החיים למוות.

בהשתתפות: ליאב מזרחי, ענבל מארי כהן, שירה ריימן
אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.3, 20:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס –  יום הולדת למרכז 'ת"א תרבות' ואירוע סטודיות פתוחים בקריית המלאכה.

קריית המלאכה היא איזור שנמצא בשינוי מתמיד, אך נדמה שבשנים האחרונות השינוי קיבל מבער אחורי ועבר למצב טורבו. חוץ מצורתם האיקונית של הבניינים, כמעט ואין קשר כבר בין קריית המלאכה שהכרנו כשהתחלנו את סיורנו שם לאיך שהיא היום. אחת התוספות המבורכות לקריה הוא מרכז 'ת"א תרבות' – מרכז אמנות המיועד לקהילת האמנות המקומית ונועד לשרת אותה. גם אנחנו הספקנו כבר לעשות בו שימוש, להתארח בו ולקיים בו הרצאות ואירועים. כעת המקום חוגג שנתיים וכך הקריה לובשת חג בדמות עשרות חללי סטודיו פתוחים ופעילויות נוספות. מי יתן והאיזור המיוחד הזה ימשיך להשתנות יחד ולטובת קהילת האמנות הרוחשת בו.

האירועים יתקיימו במהלך הסופ"ש של שישי-שבת 15-16.3 בשעות 10:00-14:00, במרכז ת"א תרבות, המרץ 5, תל אביב ובכל רחבי הקריה.
כדאי להתעדכן במתרחש בקישור

אסי משולם, מתוך תערוכת יחיד במוזיאון על התפר, ירושלים

אומרים שמי ששוכח את עברו לא יכול להתקדם אל העתיד. ועדיין הפיתוי גדול לרוץ קדימה ולחשוב שאנחנו המצאנו את הגלגל במנותק מהדורות שקדמו לנו. באמנות נדמה שהקשר הזה בין עבר לעתיד משמעותי במיוחד ותרבות חיה היא תרבות שבנויה משכבות שנבנות במהלך הדורות. תערוכות השבוע מציגות אמנות שהיא עכשווית מאוד, אך לא שוכחת מאיפה באה ואת הדורות שקדמו לה. האמנות שנוצרת בדרך זו היא עמוקה ומשמעותית בעיננו הרבה יותר.

בחלל בסטודיו תערוכה רב דורית העוסקת בצדדים הפראיים של החיים; בגלריה אינדי מנסה הילה ווגמן להחיות את מבטו של אביה המת; במוזיאון על התפר תערוכה שמנכיחה את ההיסטוריה של המאבק הלהט"בי. ובהמלצת הלוקאלז שלנו לילה של מוזיאונים בברלין.

שיהיה סוף שבוע של למידה מהעבר ומבט אל העתיד

שני ורנר וצוות Talking Art

מנשה קדישמן, מתוך 'פוגרום', תערוכה קבוצתית בחלל בסטודיו, תל אביב

'פוגרום', תערוכה קבוצתית. אוצרת: קארן דולב

"חלל בסטודיו" הוא מרחב אמנות צנוע למראה שפועל מתוך סטודיו אמנות פעיל ומוקדש להצגתם של אמנים צעירים ומבטיחים. הופתענו לראות את השם מנשה קדישמן שבוודאי שאינו צעיר והבטחתו התקיימה כבר מזמן. הופתענו ושמחנו, כי גם אם "העולם שייך לצעירים" – הם לא היו כאן בלי הדור הותיק שהיה כאן לפניהם והכין את השטח. שמחנו גם כי קל לתייג את קדישמן כאמן של כבשים ותו לא, ובדרך לשכוח שמדובר באמן בועט, חדשני ופורץ דרך, גם היום. בתערוכה בעלת השם המלחיץ משהו 'פוגרום' מוצגות עבודות של ארבעה אמנים המפלרטטים עם הצדדים הפראיים, היצריים והאלימים של החיים. מרענן לראות תערוכה שעוסקת בנושאים מאתגרים ולא פשוטים ולא מסתפקת רק באמנים צעירים אלא מרחיבה את המנעד והפריזמה.

בהשתתפות: רחל לויאן, נימרוד ספיר, שני פרי-נס ומנשה קדישמן.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 25.8, 20:00, חלל בסטודיו, הרצל 142 (קומה אחרונה), תל אביב

'גל עדן', תערוכה זוגית של הילה ווגמן ורוני ווגמן ז"ל. אוצרת: גיל כהן

אובדן של הורה, בכל גיל, הוא אחד הרגעים הקשים בחייו של אדם. כל אחד מתמודד בדרכו עם השינוי הזה בחיים וכל אחד מוצא את דרכו לשמר את זכרו של ההורה בחייו. באופן טבעי, אמן ישתמש באמנותו כדי להתמודד עם האבל. במקרה של צלמת כמו הילה ווגמן היה זה מתבקש מבחינתה לנבור באלבומי המשפחה, לשלוף משם את הצילומים שצילם אביה המנוח ולהגיב אליהם בדרכה. לא בכל יום רואים תערוכה זוגית של אמנית עם אביה המת, אבל אמרנו כבר שהאבל מוציא מכל אחד את דרך ההתמודדות שלו. בטקסט התערוכה כותבת האוצרת גיל כהן כי אובדן ההורה הוא גם אובדן המבט של ההורה עלינו. באמצעות הצגת הצילומים מנסה ווגמן להחיות את מבטו של אביה שנפטר לפני פחות משנה. למרבה הצער, זה נידון להיות נסיון אבוד מראש, אבל התוצאה היא תערוכה מרגשת ונוגעת ללב.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 25.8, 20:00, גלריה אינדי, צ'לנוב 42, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מאז ולעולם', תערוכה קבוצתית. אוצרת: דביר שקד

בשנים האחרונות, לצד מאבקים ואתגרים רבים, נראה שהייצוג והנראות של הקהילה הלהט"בית נמצא בשיאו. אם זה בתרבות ובאמנות ואם זה בפוליטיקה בה אנחנו רואים שר בריאות מהקהילה המקדם רפורמות ומהפכות של ממש. התערוכה החדשה במוזיאון על התפר מבקשת להזכיר לנו שלא רק שהמאבק הלהט"בי לשוויון אינו חדש, אלא שדמויות וייצוגים להט"ביים נמצאים בתרבות כבר שנים, גם אם לא הוכרו ככאלה ופעמים רבות נדחו והודרו לשוליים. התערוכה גם רוצה לערער על התפיסה כאילו הקהילה הגאה ממוקמת רק בבועת "השמאל התל אביבי" ומראה לנו את נוכחותה של הקהילה גם במרחבים של הפריפריה הגיאוגרפית והתרבותית של ישראל. נראה שהתערוכה מנסה להגיד לנו הוא שלא רק שהמאבק הלהט"בי הוא לא דבר חדש, הוא תמיד היה כאן והוא כאן כדי להשאר – לא רק במצעדים צבעוניים פעם בשנה.

בהשתתפות: רועי ויקטוריה חפץ, גיל יפמן, רונה יפמן, דותן מורנו, עדי נס, כרם נאטור, רונית פורת, זויה צ'רקסקי, נעמה רוט

אירוע פתיחה: יום שישי, 26.8, 11:00, מוזיאון על התפר, חיל ההנדסה 4, ירושלים. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – ברלין

ליל המוזיאונים של ברלין

זה אמנם רלבנטי רק אם התמזל מזלכם להיות בברלין בשבת הקרובה, אבל רצינו להיות בטוחים שלא תפספסו. ליל המוזיאונים של ברלין הוא אירוע האמנות הגדול ביותר בעיר כבר 20 שנה וכעת חוזר לפעילות אחרי שנתיים של הפסקת קורונה. במהלך האירוע נפתחים כשמונים מוזיאונים וחללי אמנות לפעילות לילית ומציעים מבט אחר והמון פעילויות נלוות לביקור. כרטיס אחד נותן כניסה לכל האירועים וגם תחבורה ציבורית בחינם באותו ערב. שווה.
כל הפרטים באתר הפסטיבל

שבת, 27.8 – מוזיאונים וחללי אמנות ברחבי ברלין

לא תהיו בשבת בברלין, אבל מגיעים בחגים? הצטרפו אלינו לסיורי אמנות פתוחים בעיר במסגרת השקת Talking Art Locals!
הכנסו לקישור ובחרו לכם סיור

עדי נס, מתוך 'מאז ולעולם', תערוכה קבוצתית במוזיאון על התפר

עוד שבוע נחתם בחוסר בהירות לגבי העתיד הקרוב. הסגר ממשיך? נגמר? ואם הוא יגמר, איך נחזור לשגרה? ובכלל – אפשר לקבל את החיים שלנו בחזרה? בכל מקרה, עולם האמנות שוב מרים ראשו, והשבוע בהמלצות שלנו – אמנות משנה חיים! מקבץ אמנים אשר משתמשים ביצירה שלהם על מנת להביא לשינוי.

נתחיל עם "אוטו המתנות" של דפנה טלמון – פרוייקט קהילתי / מיצג נודד של החלפת חפצים יד שנייה, כמעין מחאה על תופעות הניכור והצרכנות המסיבית של ימינו; ראיון עם האמנית מיכל סופיה טוביאס שמבקשת לחדור דרך הקירות אל אולם תאטרון נגה הסגור; הצלם מיקי קרצמן משיק ספר חדש המסכם את הפעילות האקטיביסטית שלו בעשורים האחרונים; ולקינוח – הרצאה של הצלמת הנהדרת ורדי כהנא שתדבר על צילום פורטרטים בישראל לאורך השנים ועל יכולתו של הצילום לנסח תודעה אסתטית קולקטיבית (נשמע מרתק!).

מאחלים לכולנו שבוע חדש של שינויים לטובה,

שני ורנר וצוות Talking Art

מיכל סופיה טוביאס, איילה בסלע, מונופרינט על נייר שחור, 2020

"מסע אוטו המתנות" פרויקט אמנות קהילתי-השתתפותי מאת דפנה טלמון. אוצרת: טלי קיים

עבודותיה של דפנה טלמון הן תגובת נגד מדויקת למצב העכשווי המתאפיין בניכור והתבודדות ולעומתם נטייה לפיצוי רגשי על ידי צרכנות עיוורת ו"תרבות שפע". בשנים האחרונות מאז סיימה את לימודיה בתוכנית ההמשך של המדרשה עוסקת טלמון בפרוייקט מתמשך של החלפת חפצים. מעין שרשרת של נתינה בסגנון "הזבל של האחד הוא אוצר בשביל האחר" – היא אוספת חפצים משומשים, עוטפת אותם בנייר גנרי – ומעבירה אותם הלאה כמתנות. כעת היא יוצאת למסע נדודים עם "אוטו מתנות" עטוף אף הוא בנייר, במהלך מסעה היא תפתח מעין דוכן החלפות נייד הכולל שיחה עם המחליפים על צרכנות, סיפורי חיים ומה שיעלה.

14.2 – 20.2, במקומות שונים בארץ (בהתאם להנחיות התו הסגול, תוך הקפדה ושמירה על הנהלים).

פרטים נוספים על המסלול בקישור

האתר של דפנה טלמון בקישור

יצירה בעין הסערה. ראיון עם מיכל סופיה טוביאס

האמנית (והמדריכה המהוללת שלנו!) מיכל סופיה טוביאס ניצבה בפני אתגר לפתח טקטיקות וטכניקות יצירה חדשות בשל מגבלות הקורונה והקושי להשיג את חומרי היצירה הרגילים שלה. מעבר לכך, לאחרונה הציגה מיצב צילומי בו השתמשה בדימויים מתערוכה קודמת, באופן כזה שהדמויות המצולמות נראות כאילו הן חופרות מנהרה אל תוך תאטרון נגה הסגור. החזרה לעבודה ההיא "עתות קריסה" נראתה רלוונטית מתמיד. ראיון עם שני ורנר בקישור

השקת הספר "עובד ארכיון" מאת מיקי קרצמן
מיקי קרצמן הוא אחד הצלמים האקטיביסטיים החשובים בארץ. במהלך הקריירה הארוכה שלו היה צלם בעיתון חדשות ובעיתון הארץ, מרצה באקדמיה לאמנות בצלאל וראש המחלקה לצילום, ממקימי ארגון “שוברים שתיקה“. אמן המגייס את השפה הויזואלית שלו למינוף הערכים הפוליטיים בהם הוא מאמין. ספרו החדש הוא אסופה של כתבים, ראיונות, זכרונות ועבודת ארכיון המאגדת את הפעילות רחבת ההיקף שלו בעשורים האחרונים. באירוע ההשקה ישתתפו:  עו"ד מיכאל ספרד, ד"ר ליאת לביא, ראשת תכנית התואר השני לתקשורת חזותית, בצלאל, פרופ' יולנדה גמפל, פסיכואנליטיקאית, הדס מאור, אוצרת עצמאית וכמובן מיקי קרצמן.

רביעי 10.2 בשעה 20:00. קישור לזום  אירוע פייסבוק

"הגבורה, העוז והמופת על גבורה והתפכחות בצילום הישראלי", הרצאה מקוונת של ורדי כהנא

כבר כתבנו בעבר על הפעילות החשובה של מוזיאון על התפר בירושלים שעושה עבודת קודש בקידום והעלאת מודעות לסוגיות בוערות ולגישור בין בני מעמדות, תרבויות ודתות שונות בארץ. המוזיאון, אשר נהנה בעבר מקרן שתמכה בו, נאלץ בשנים האחרונות להתקיים מתרומות נוספות, וכך הרצאה זו היא דרך של המוזיאון לגייס כספים להמשך פעילותו וכל ההכנסות הינן תרומה לדבר. הצלמת הנהדרת ורדי כהנא ניסחה בעשורים האחרונים שפת צילום פורטרטים ייחודית, ביקורתית ואסתטית שהפכה בסופו של דבר לארכיון המתאר את האנשים בארץ. בהרצאתה היא תדבר על צילום ככלי לניסוח תודעה ועל המעבר שהצילום הישראלי עשה מהיותו מגוייס לביקורתי.

יום רביעי 10.2 בשעה 20:00. עלות 75 ₪. מספר המקומות מוגבל, יש לשריין מקום מראש בקישור

איתן בן אליהו, מפקד חיל האויר היוצא 2000. צילום של ורדי כהנא בסדרת "פורטרט ישראלי"

אחת התמות המרכזיות בדיון בצילום – היא הטענה כי קיים בו ממד של מוות. כמדיום אשר משקף מציאות באופן ישיר כל כך (ונשים לרגע בצד את עידן הפייק ניוז והעיבוד הדיגיטלי), כל צילום מכיל בתוכו רגע שהיה ואיינו עוד, הקפאה של זמן. אם נחשוב על זה בצורה רוחנית ומופשטת יותר, ניתן לומר שכל יצירת אמנות מקיימת בתוכה משהו מהתחושה הזו. גם אם היא לא עוסקת בשיקוף של מציאות, או בשאלות קיומיות באופן מובהק – בכל מפגש שלנו הצופים עם יצירת אמנות טובה, נוצרת איזו בועת זמן, רגע פנימי, אישי – חוויה סוביקטיבית שמתמזגת הרבה פעמים עם איזה הרהור מדיטטיבי.

בכל התערוכות שבחרנו להמליץ עליהן השבוע, יש ממד רפלקסיבי ונגיעה בסוגיות של זמן. במתחם מידטאון תפתח תערוכת צילומי הדוקו "עדות מקומית" שמסכמת את הרגעים הגדולים של השנה החולפת; אילן כרמי מציג תערוכת יחיד חדשה שתעסוק בהזדקנות דרך המבט על אביו, על בנו ועל עצמו וההשוואה של פרקי חיים אלו לתנועת הנדנדה; מוזיאון על התפר נפתח מחדש ומציג תערוכה חדשה שתעסוק בסוגיות של קיימות ואקולוגיה ועתידו של כדור הארץ בתוך כך; ובפינת הבונוס: מוזיאון וילפריד מנסה עדיין לשקם את השברים שנוצרו בעקבות הפריצה וההרס של חלק נכבד מהאוסף שלהם.

מאחלים לכולנו סוף שבוע של הרהור פרודקטיבי, ושל התחלות חדשות ומעניינות,

שני ורנר וצוות Talking Art

דודי רייפנברג, מתוך התערוכה, "חיים בזבל", מוזיאון על התפר, ירושלים

"עדות מקומית", תערוכה קבוצתית. אוצר: אלדד רפאלי

זו השנה ה-17 שתערוכת עדות מקומית מציגה מאות צילומי עיתונות ודוקו שצולמו בישראל בשנה החולפת. מה שמוכר כתערוכת ענק במוזיאון ארץ ישראל הופך השנה לאירוע פתוח לקהל תחת כיפת השמיים בלב המתחם העירוני המתחדש של צפון-מזרח תל אביב. התערוכה מאפשרת לצפות בתיעוד של האירועים החשובים ביותר בארץ ללא שיפוט וצנזורה של פלטפורמה עיתונאית או אחרת. באופן טבעי מרבית מהצילומים מתרכזים בקורונה ובהפגנות שהיו מנת חלקנו בחודשים האחרונים, כאשר אסופה גדולה כל כך של צילומים חושפת זוויות שונות של מבט ושל צילום.
הכניסה לתערוכה ללא עלות

פתיחה: חמישי, 24.12 בכיכר הפיאצה המרכזית "מידטאון" – (סמוך לרכבת השלום והקריה)

ביום שישי 8.1 סיור שלנו בתערוכה בהדרכת מיכל סופיה טוביאס לפרטים נוספים והרשמה בקישור

"נַדְנֵדָה" תערוכת יחיד לאילן כרמי. אוצר: רון ברטוֹש

אילן כרמי הוא אמן-צלם ממש ישראלי, אם אפשר לומר כך. בסדרות קודמות שלו הוא התמקד בהתקהלויות של קבוצות אנשים בנתב"ג, בחגיגות ל"ג בעומר, ברכיבת סוסים משותפת של גברים ישראלים. לאחר מכן צילם תחנות דלק שוממות, רחובות תל אביביים בלילה, חלונות של מרפסות שכנות. בין אם מדובר בצילום נופים או צילום פיגורטיבי, הנושאים שכרמי בוחר הם מקומיים באופיים. כעת חוזר כרמי לצילום פיגורטיבי ומתמקד בשלוש דמויות גבריות של דורות שונים – אביו, הוא ובנו. על נדנדה אחת הוא מציב את כולם ובכך מדמה את מהלך הזמן לתנועת נדנדה.
רון ברטוש הוא האוצר של תערוכה זו, מה שמבטיח אוצרות מהודקות, חכמה וקלאסית.

פתיחה: חמישי ה 24.12, משעה 19:30.  אינדי – גלריה שיתופית לצילום: צ׳לנוב 42, תל אביב

אירוע פייסבוק

"חיים בזבל", תערוכה קבוצתית. אוצר: רפי אתגר

מוזיאון על התפר בירושלים הוא בעינינו, אחד המוזיאונים החשובים בארץ. אמנם לא המהודר או הגדול שיש, אך עושה עבודת קודש בקידום והעלאת מודעות לסוגיות בוערות. האוצר הראשי רפי אתגר מוביל את המוזיאון באומץ ובביטחון, ומציג אמנות בינלאומית עכשווית ברמה מעולה, לצד אמנות מקומית כמובן – מכל המגזרים והדתות. בתערוכה החדשה יציגו אמנים מארה"ב וגרמניה עבודות שעוסקות באחד הנושאים החשובים והלא מטופלים מספיק  – פלסטיק. נדמה שאחד הדברים החשובים שהקורונה לימדה אותנו הוא כמה העולם שלנו צפוף ומלוכלך, ומי ייתן שהיא תלמד אותנו לקח שעלינו להקפיד יותר על קיימות ועל חשיבה לעתיד. תערוכה זו מעלה שאלות בנושא.

התערוכה פתוחה לקהל. מוזיאון על התפר, רח׳ חיל ההנדסה 4, ירושלים

פינת הבונוס: מכירת התרמה מוזאון וילפריד ישראל

באוגוסט האחרון הזדעזע עולם האמנות עם הידיעה על הפריצה, הגניבה וההרס של עשרות עבודות מאוסף האמנות הנפלא של מוזיאון וילפריד. בעת שחקירת המקרה מדשדשת, מנסה צוות המוזיאון לשקם את האוסף ולהפיח בו חיים חדשים. לצורך העניין נרתמו מעל כחמישים אמנים שעבודותיהם יוצעו למכירה (און ליין) וכמחצית מסכום המכירה יועבר למוזיאון.

18-31.12.20. עמוד הנחיתה של המכירה בקישור

לכל שאלה או הבהרה אנא פנו אל נורית אשר פניג, מנהלת המוזאון. 054-4461938

"נַדְנֵדָה" תערוכת יחיד לאילן כרמי. גלריה אינדי, תל אביב