אחד הדברים המרגשים בעובדה שמאחורינו יותר מעשור של פעילות אינטנסיבית בטופ של האמנות הישראלית, הוא האמנים והאמניות שפגשנו בדרך. אנחנו לא מתביישים להגיד שאנחנו יודעים לזהות איזה טרנדים יהיו מעניינים ואיזה אמנים.ות יפרצו את הדרך, ובאמת מאלה שפגשנו בדרך ניתן להרכיב ממש "דרים טים" של אמנות. תערוכה קבוצתית מהחלומות או סוף שבוע שלם של פתיחות שכל אחת עשר. זה בדיוק מה שקרה הפעם – כל התערוכות השבוע הן של אמניות ואמנים שפגשנו בסיורים, התארחנו בסטודיו שלהם או שביקרנו במרכזים אותם הם מפעילים. ועכשיו גם אתם יכולים להנות.

במוזיאון על התפר, אסי משולם היחיד במינו מציג עוד נדבך בחזון האפלולי והמתוחכם שלו; בטרקלין האמנות של בית עלמא, מתארח מוזיאון בר דוד שפונה מקיבוץ ברעם הצפוני עם תערוכה של יעל סרלין; בגלריה חנינא תערוכה קבוצתית על הגבול הדק שבין מזל טוב לגורל מר. ובפינת הבונוס שלנו חגיגות יום הולדת למרכז ת"א תרבות ואירוע סטודיות פתוחים בקריית המלאכה.

שיהיה סוף שבוע של מפגשים משמחים,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

ליאב מזרחי, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה חנינא, תל אביב

'תֹּפֶת', תערוכת יחיד של אסי משולם. אוצרת: ד״ר שיר אלוני יערי

תערוכתו החדשה של אסי משולם במוזיאון על התפר בירושלים ממוקמת בקומת המרתף של המוזיאון ויש בכך משהו מתאים. לא חלילה בגלל שעבודתו המעולה לא ראויה לחללים מרכזיים ומוארים (בהם היא מוצגת לא מעט), אלא בגלל שמשולם מבקש בעבודתו להציג את תת המודע האפל של התרבות. העבודות, שלעתים קרובות מכילות דימויים מעוררי אימה ופחד כמו שוכנות בעצמן באיזו קומת מרתף אליה הוגלו על ידי התרבות המהוגנת ומשם הן מתכננות את השתלטותן. אסי משולם, שמגיע מרקע של לימודי ארכיאולוגיה יצר במהלך השנים מעין מיתולוגיה פרטית שלקוחה מדתות ומסורות רוחניות של המזרח הקדום ומפגיש אותה עם אסתטיקה שמזכירה לעתים סרטי אימה מודרניים. הפעולה הזו מבקשת לתת כלים להתמודדות עם עולם עכשווי שנראה שנכנס למערבולת של חוסר רציונליות וטירוף.

באותו ערב יפתחו במוזיאון גם תערוכות יחיד של מרסל הנסלאר, נלי אגסי והרי אומיי ותערוכה קבוצתית שאצר ד״ר דוד שפרבר, כולן במסגרת הביאנלה של ירושלים – אירוע אמנות משמח ושאפתני שמקיף את כלל חללי האמנות בבירה וגם כאלה שלא ידעו שהם כאלה. פרטים נוספים בקישור

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.3, 19:00, מוזיאון על התפר, רחוב חיל הנדסה 4, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'ארץ אחרת', תערוכת יחידה של יעל סרלין. אוצרוּת: אבי איפרגן ומיטל מנור

כבר כתבנו פה רבות על הסמליות המיוחדת שנטענת בעבודות האמנות בימים שאחרי השבעה באוקטובר. מוזיאון בר דוד שוכן בקיבוץ ברעם שעל גבול הלבנון ומטבע הדברים פונה בתחילת המלחמה. כעת, באקט של סולידריות של עולם האמנות, הוא מתארח בחלל היפה של טרקלין האמנות בבית עלמא בתל אביב. כדי ליצור את עבודותיה מלקטת סרלין חפצים ותמונות מקהילות יהודיות שהתפוררו עם השנים, הקולאז'ים שהיא יוצרת מבקשים לתת עדות וקול לקהילות שאבדו. באופן סמלי ומעט מצמרר, סרלין מגיעה במקור מקיבוץ צפוני הסמוך לקיבוץ ברעם ולגבול לבנון, שגם הוא מפונה כעת. העיסוק בקהילות יהודיות שנעקרו ונמחקו, שהיה עד לא מזמן היסטורי בעיקרו, הפך לעדכני וקרוב הביתה באופן טרגי. התערוכה, שהיתה אמורה להפתח במוזיאון הצפוני, נפתחת במרכז תל אביב ומבקשת להזכיר לא רק את ההיסטוריה הרחוקה, אלא גם את המתרחש בימים אלו ממש, לא רחוק מכאן.

אירוע פתיחה: יום שישי, 15.3, 11:00, טרקלין האמנות עלמא,, רחוב שד"ל 6, פינת רוטשילד, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'מזל טוב', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ענבל מארי כהן

טרגדיות גדולות מזכירות לנו פעמים רבות את חשיבותו של מזל בחיים – השרירותיות של ההבדל בין חיים למוות ובין צער לשמחה יכולה להיות בלתי נסבלת לפעמים. ברכת יום ההולדת הקלאסית "מזל טוב" משמשת את ליאב מזרחי, ענבל מארי כהן ושירה ריימן כדי לחקור את קו הגבול השברירי הזה. התערוכה מביטה על פרקטיקות מקובלות של חגיגת יומולדת ישראלית – נרות, לבוש לבן, זר פרחים, כיבוד – ומראה את הקרבה המצמררת שלהם למנהגי אבלות. זר יום ההולדת הופך לזר אבל, הנר על העוגה הופך לנר נשמה והחולצה הלבנה החגיגית הופכת לתכריכים. בימים אלו שבהם כל שמחה נראית כאסקפיזם במקרה הטוב וכאצבע בעין במקרה הרע, אמני התערוכה מבקשים להראות את מרחק חוט השיערה שבין החיים למוות.

בהשתתפות: ליאב מזרחי, ענבל מארי כהן, שירה ריימן
אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.3, 20:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס –  יום הולדת למרכז 'ת"א תרבות' ואירוע סטודיות פתוחים בקריית המלאכה.

קריית המלאכה היא איזור שנמצא בשינוי מתמיד, אך נדמה שבשנים האחרונות השינוי קיבל מבער אחורי ועבר למצב טורבו. חוץ מצורתם האיקונית של הבניינים, כמעט ואין קשר כבר בין קריית המלאכה שהכרנו כשהתחלנו את סיורנו שם לאיך שהיא היום. אחת התוספות המבורכות לקריה הוא מרכז 'ת"א תרבות' – מרכז אמנות המיועד לקהילת האמנות המקומית ונועד לשרת אותה. גם אנחנו הספקנו כבר לעשות בו שימוש, להתארח בו ולקיים בו הרצאות ואירועים. כעת המקום חוגג שנתיים וכך הקריה לובשת חג בדמות עשרות חללי סטודיו פתוחים ופעילויות נוספות. מי יתן והאיזור המיוחד הזה ימשיך להשתנות יחד ולטובת קהילת האמנות הרוחשת בו.

האירועים יתקיימו במהלך הסופ"ש של שישי-שבת 15-16.3 בשעות 10:00-14:00, במרכז ת"א תרבות, המרץ 5, תל אביב ובכל רחבי הקריה.
כדאי להתעדכן במתרחש בקישור

אסי משולם, מתוך תערוכת יחיד במוזיאון על התפר, ירושלים

אם יסלחו לנו על הסטריאוטיפ, הביאנלה לרישום היא אירוע אמנות ירושלמי מאוד. לקחת מדיום ותיק ובעל מוניטין מיושן ורציני, לעדכן אותו ולטעון בו רלבנטיות עכשווית, כל זאת מבלי לשכוח את המסורת – אין כמו הסצינה הירושלמית כדי לעשות את זה. כמובן שאם אפשר לעשות זאת בחללי אמנות מגוונים ומרשימים בהם נוכחת ההיסטוריה המסוכסכת של העיר המיוחדת הזו – מה טוב. כמו תמיד באירוע הזה, לא מסתפקים בפחם על נייר והפרשנות למונח "רישום" היא רחבה כמעט כמו מספר האמנים המשתתפים.

זוהי הפעם השמינית בה מתרחשת הביאנלה לרישום, ועם הזמן המוטיבציה רק עולה – יותר משבעים אמנים, על פני שישה חללי אמנות שהם מגוונים ושונים מאוד, אבל גם נמצאים כולם במרחק הליכה נוח ולכן אידאלי ליום אמנות ירושלמי מהנה ומרתק.

אנחנו כאן כדי לעשות קצת סדר ולשים את הזרקור על הדברים שעניינו אותנו במיוחד, אך כמו תמיד אנחנו מעודדים אתכם להיכנס לאתר הביאנלה ולבחור בעצמכם מתוך ההיצע העשיר.

כל התערוכות פתוחות ומוצגות עד 25.2.2023

שיהיה סוף שבוע נעים וחמים,
שני ורנר וצוות Talking Art

אבי סבח ומיכל סופיה טוביאס, מתוך תערוכה בבית האמנים, ירושלים. צילום: אלעד שריג

'יותר מאחד', תערוכה קבוצתית בבית האמנים ירושלים. אוצרת: אירית הדר

התערוכה המרכזית של הביאנלה נושאת את שמה 'יותר מאחד' שמתייחס לנושא שנבחר לה השנה – רישומים שאינם עומדים בפני עצמם, אלא הם חלק מסדרה או מקבץ. הפעם חיפשה אירית הדר – האוצרת הראשית של הביאנלה, לא את המופעים היחידאיים של הברקה רישומית, אלא את המהלך הכולל, את הסיפור ואת האבולוציה של הרישום. כמובן שמדיום הרישום, כמדיום מהיר יחסית, הוא אידאלי לסוג כזה של חשיבה סדרתית ולכן ניתן למצוא כאן כמה מקבצי עבודות אפקטיביים ונוגעים ללב. למשל עבודתם המשותפת של מיכל סופיה טוביאס ואבי סבח שמשלבת בין רישומים של שניהם לבין מערכי גרמי השמיים המחוררים בקיר שהם חלק מהפרקטיקה האמנותית של טוביאס; או סדרת הרישומים הצבעוניים של דוד דובשני שנוצרו בהשראת הדפסים אירופאים מהמאה ה 17 של מלחמות דת וכיבוש אמריקה. נקודת פתיחה חזקה לביאנלה.
רשימת האמנים המלאה ועוד מידע באתר​

בית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים, שעות פתיחה: שני-חמישי 10:00-18:00; שבת 11:00-14:00, ראשון ושישי סגור

'חושך זה וזה', תערוכה קבוצתית בגלריית המפעל. אוצר: מידד אליהו

אם קישרנו בין רישום לבין הפחם השחור, הרי שאפלה אינה זרה לעוסקים ברישום. נוכל גם להיות מעט פילוסופיים ואפילו פואטיים, ולומר שנקודת ההתחלה של הרישום היא האפלה. זוהי גם נקודת המוצא ממנה יצר מידד אליהו את התערוכה בגלריה המפעל. התערוכה שאצר אליהו נוגעת לרגע טראומתי בתולדות הבניין עצמו בו מתרחשת התערוכה – הרגע בו ננטש מיושביו בעקבות המלחמה ב1948. נקודת הפתיחה הזו ממלאת את חלל הגלריה שהיה פעם בית מגורים, ברוחות העבר בדמות דיוקנאות מלחמה, סצינות הרס ובניה ומסכות גרוטסקיות. בירושלים, ובישראל בכלל, איפה שתחפור קצת תגלה את שייריו של עבר סבוך שאת משקעיו אנו חווים עד ימינו אנו. התערוכה הזו מבקשת מאיתנו להישיר מבט אל האפלה ואלי כך למצוא את הדרך אל האור.
בהשתתפות: אורית אדר בכר, רעיה ברוקנטל, אילנה חמאוי, מיכל לזרוביץ, נטע ליבר שפר, ראובן קופרמן

גלריה המפעל, רחוב המערביים 3, ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 11:00-00:00, שישי 10:00-16:00, שבת סגור

‘ליל חלום', תערוכה קבוצתית בגלריה ברבור. אוצרוּת: אברהם קריצמן ורעות ישעיהו

אפלה אחרת היא זו של הלילה והשינה שמגיעה איתו. החלום הוא המקור הראשון והזמין ביותר לדימויים פנטסטיים ומשונים בחיי היומיום שלנו ותנועות אמנות רבות (כמו הדאדא והסוריאליזם למשל) העלו על נס את החלום כמקור אותנטי של חיבור אל התת מודע ואל הווייתו האמיתית של האדם ללא הגבולות של החיים הערים. כמובן שגם הפסיכולוגיה המודרנית מבית מדרשו של פרויד יוצאת מנקודת הנחה כי הדימויים שנגלים אלינו בחלום הם בעלי משמעות סימבולית שמתוך הניתוח שלהם ניתן להגיע לפריצות דרך נפשיות. מתוך הטשטוש שבין הממשי לחלומי יוצאים הדימויים שבתערוכה הזו. כמו בחלום, העולם שנגלה בהם הוא מוכר – אבל אחר, ומאוד מפתה לנסות לחלץ ממנו משמעויות עמוקות. אך לפני שצוללים לניתוחים כאלה ואחרים, אפשר גם פשוט לתת לו לסחוף אותנו ולראות לאן נגיע.

בהשתתפות: טמיר חן, רון חן, טליה ישראלי, גבריאלה קליין, רחל רבינוביץ

גלריה ברבור, הסורג 2, ירושלים. שעות פתיחה: שני-חמישי 16:00-20:00, שישי 11:00-14:00, שבת וראשון סגור

'רישום ברצף', תערוכה קבוצתית בסדנת ההדפס. אוצר: אריק קילמניק

הקשר בין רישום להדפס הוא מובהק וארוך שנים. למעשה ניתן לומר שמטרתו הראשונה של ההדפס היא להפוך את הרישום מאירוע יחיד חד פעמי, לאובייקט שניתן לשכפל ולהפיץ. לעתים קרובות, לעין הבלתי מיומנת ניתן להתבלבל בין רישום ישיר לבין תוצריו של מכבש הדפוס. אם כבר הגדרנו את הביאנלה לרישום כאירוע ירושלמי מאוד, הרי שסדנת ההדפס היא מוסד ירושלמי מובהק. בית אבן מרשים השוכן בצומת שבין מזרח העיר הערבית, מאה שערים החרדית ומערב העיר. בתוך כתליה העבים של הסדנא עוסקים אנשי מקצוע מיומנים בטכניקות שחלקן בנות מאות שנים ומתוך המסורת והוירטואוזיות הטכנית מקפידים שלא ליפול לתוך מלכודות של נוסטלגיה מתקתקה ולא שוכחים לחבר את העשייה להוויה העדכנית והרוטטת של הזמן והמקום בהם הם פועלים. בנוסף לסדנאות המאובזרות, התחדשו כאן בחללי תצוגה מוקפדים ונעימים והתערוכה המוצגת כעת מוקדשת לנושא שגם הוא משותף להדפס ולנושא הביאנלה – סדרתיות ורצף.
מידע נוסף באתר​

בהשתתפות: דיויד אייזקס, יעל בוברמן־אטאס, מיה בלוך, מיכל בקי, אפרת גל־נור, רותי דה פריס, נועה הגלעדי, יונתן הירשפלד, מיכאל רורברגר, עתליה שחר

סדנת ההדפס ירושלים, רחוב שבטי ישראל 38 (פינת הנביאים), ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 15:00-08:00, בימי שישי בתיאום מראש, שבת סגור

נועה הגלעדי, מתוך התערוכה בסדנת ההדפס

תערוכות השבוע מוצגות בחללים קטנים ועצמאיים, אבל הן לא נותנות לגודל או לאופי האכסניה שקיבלו לעצור אותן מלכוון גבוה. אם תהיתם למה אנחנו שוב ושוב מצהירים על אהבתנו הגדולה לגלריות עצמאיות, תערוכות השבוע מספקות את ההסבר המושלם – אמנות מעולה ובלתי מתפשרת שמרחיבה את השיח ומעשירה את כולנו בתהליך – ולא משנה כמה מטר רבוע היא מקבלת כדי לעשות את זה.

בגלריה פי8 אוצר האמן ליאב מזרחי תערוכה הבוחנת את מיתוס הגיבור הישראלי; בחלל האמנות החדש והמסקרן "התחיה" תערוכה לענק האמנות המינימליסטית סול לויט; בגלריה אינדי תערוכת יחיד ראשונה ושאפתנית של ליאל בומברג שפורצת את גבולות המרחב הפיזי. בפינת הבונוס – אירוע מוזיקלי לכל המשפחה בתערוכה "רועות" של מאיה דוניץ במשכן האמנים בהרצליה ומקומות אחרונים לסיור "שלוש ציירות" בהדרכת מיכל סופיה.

שיהיה סופ"ש מהמם לכולנו,

שני ורנר וצוות Talking Art

מאיה פולק, מתוך התערוכה "איך נפלו גיבורים", גלריה פי8

"איך נפלו גיבורים", תערוכה קבוצתית. אוצר: ליאב מזרחי

אנו מוצאים שבתערוכות שאוצר האמן ליאב מזרחי באה לידי ביטוי הפרסונה שלו כאיש חינוך. לא במובן הדידקטי והמשמים, אלא שכל תערוכה כזו חוקרת נושא או תזה שמעניינים אותו ומוצאת את הדרך להנגיש אותו לקהל. באופן נדיר למדי בשדה המקומי ועם זאת מבורך ביותר, התערוכות שאוצר מזרחי הן בדרך כלל לא "תערוכות לשם התערוכה" אלא מבקשות לתרום לחקר האמנות המקומי. בעיתוי מדויק לאחר תום החגים הלאומיים ואירועי הזכרון, מתמקד מזרחי בנושא הנפיץ של דמות הגיבור הישראלי – על כל המיתולוגיות ההרואיות שבו, המתנפצת אל קרקע המציאות העכשווית המורכבת.
בהשתתפות: אבנר בר-חמא, אברהם אילת, אודי צ'רקה, גבי יאיר, חיה גרץ-רן, חנה יגר, יעל יודקוביק, מאיה פולק, משה גרשוני, עמי רוזנברג, ציונה ת'גר

איפה ומתי: יום חמישי, 22.4, 20:00, גלריה פי8, הפטיש 1, תל אביב.  אירוע פייסבוק

"ציורי קיר", תערוכת יחיד של סול לויט

מסוג ההזמנות לתערוכה שגורמות לנו לשפשף את העיניים ולתהות אם ראינו נכון – תערוכה של סול לויט? ה-סול לויט, אחד מחשובי האמנים המינימליסטים ומהאמנים הגדולים של המאה העשרים? ועוד בחלל אמנות חדש ולא מוכר בפאתי יפו? בתערוכה יוצגו ציורי קיר שנעשו על פי הוראות מדויקות של לויט במה שהיה אחד המהלכים המרכזיים של יצירתו – ציורים מונומנטליים שנוצרים "בשלט רחוק" ללא מגע ידיו של האמן עצמו. הפרקטיקה הזו מאפשרת את המהלך המרגש של הצגת העבודות מחדש יותר מעשור אחרי מותו של האמן. "התחיה" הוא חלל אמנות חדש המופעל על ידי האמן אורן הופמן ומבטיח להביא סטדנרטים אוצרותיים גבוהים ולקדם חשיבה נסיונית באמנות. אם המשך הדרך יהיה כמו ההתחלה השאפתנית הזו, הדרך לקיום ההבטחה קצרה.

איפה ומתי: יום חמישי, 22.4, 20:30, התחיה, התחיה 14, תל אביב.  אירוע פייסבוק

"איך ליצור חברים אונליין" תערוכת יחיד של ליאל בומברג

כמי שמנהל את אחד מהליינים הלוהטים והמבוקשים ביותר של מסיבות קוויריות בעיר, לא פלא שתערוכת היחיד הראשונה של ליאל בומברג היא התפוצצות של התרחשויות, שיתופי פעולה ואמביציה שחורגים בהרבה ממידותיה הצנועות של גלריה אינדי שמארחת אותה. בומברג מגיע מלימודי תקשורת חזותית בשנקר, אסף את כל הפרטים האקלקטיים המרכיבים את עולמו – עיצוב, תיקלוט, מלכות דראג, אתרי היכרויות, משחקי אונליין ואקדמיה, וערבב הכל לעיסה צבעונית ומבריקה. זו תתקיים בו זמנית גם במרחב הפיזי וגם במרחב הוירטואלי ומזמינה את הקהל להשתתף: אם בהשתתפות בדיונים מקוונים או בשליחת וידאו של עצמם עם פילטר שנוצר במיוחד לתערוכה. יש משהו בבלאגן העליז הזה שמייצג היטב את הדור הזה ובמיוחד את תקופת הקורונה, בה האונליין הפך לממשי החדש.

איפה ומתי: יום חמישי, 22.4, 20:00, גלריה אינדי, רחוב צ׳לנוב 42, תל אביב
אירוע פייסבוק.   אתר התערוכה

פינת הבונוס:

"ממותות וילדים", אירוע מוזיקלי לכל המשפחה בתערוכה "רועות" של מאיה דוניץ

בתערוכתה "רועות" במשכן האמנים בהרצליה מזמינה מאיה דוניץ את הקהל לגעת, להאזין ואפילו לחבר את שלדי הפסנתרים שהפכה לפסלי סאונד אינטראקטיביים. מטבע הדברים ילדים, עם חוסר העכבות שלהם בנוגע לנגיעה ביצירות אמנות, מתחברים לתערוכה הזו במיוחד. בסוף השבוע מחזירה להם דוניץ טובה בדמות אירוע מוזיקלי שנוצר במיוחד בשבילם אבל מיועד לגמרי לכל המשפחה חובבת המוסיקה.

בהשתתפות אייל ואסף תלמודי
איפה ומתי: יום שבת, 24.4, 11:00, משכן האמנים, יודפת 7, הרצליה.  אירוע פייסבוק

מקומות אחרונים בסיור "שלוש ציירות"

שיר מורן, עלמה יצחקי, מאיה אטון – שלוש ציירות המייצגות זרמים שונים בציור עכשווי. האמניות בוחנות, כל אחת בדרכה ביטויים שונים ואלטרנטיביים למדיום הציור. שימוש במצעים אלטרנטיביים, ציור המותח את גבולות הריאליזם אל עבר הגרוטסקה וציור / רישום שהופך להיות למיצב תלת ממדי בחלל.

יום שישי 7.5, ביפו. הסיור בהדרכת האמנית מיכל סופיה טוביאס

פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

"ממותות וילדים", אירוע מוזיקלי לכל המשפחה בתערוכה "רועות" של מאיה דוניץ