עסקנו כאן לא פעם בעבר באתגרים העומדים בפני הצילום העכשווי והדרכים שהוא מוצא בכדי לצלוח אותם. הרבה מהפתרונות האלה מבקשים להצעיד את הצילום קדימה – צילום דיגיטלי, צילום ללא צלם, ואפילו צילום ללא צילום הן כמה טכניקות שנתקלנו בהן בתערוכות בשנים האחרונות. שתי תערוכות בהמלצות השבוע מבקשות להתמודד עם משברי ההווה והעתיד הצילומי דווקא על ידי ההיסטוריה העשירה שלו. בגלריה אינדי לצילום חושפים משתתפי התערוכה את גליונות הקונטקט שלהם, שריד מימי הצילום בפילם שהוא בחזקת מאחורי הקלעים של המעשה הצילומי; ואילו במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון צוללים עמוק יותר בהיסטוריה ומפגישים צלמים וצלמות עכשוויים עם טכניקה נשכחת מימי ראשית הצילום. בנוסף – ערב פרפורמנס ו-וידאו בחלל האמנות הצעיר "המקרר", סוף שבוע של ספרי אמנית, קולאז'ים וציור עם שלוש אמניות מעולות בבלקונט ושבת של סטודיות פתוחים בקריית המלאכה. קיץ חם!
וגם אצלנו הקיץ לוהט עם מקומות אחרונים בהחלט בקורס הקיץ "סובב תל אביב"
שיהיה בכיף,
שני ורנר וצוות Talking Art
ארכיון תגיות: בתל אביב
כתיבת תגובה
התערוכות שצריך לראות בפריז בקיץ. במקום המלצות הסופ"ש
"יש לי אהבה בארץ רחוקה
בואי ניקח מטוס ונמריא
כדאי לך להכיר אותה
היא מקסימה וקוראים לה פריז.
היא יפה וטובה ומרגשת
ותמיד לבושה חגיגית
וכמו כל אישה – מבקשת
שאחזור לחיקה לתמיד." / בני אמדורסקי
לפעמים הכתיבה היא הדרך הכי טובה להתגבר על געגוע, כאילו בעזרתה אנחנו יכולים לשוטט באמת בעיר האהובה שלנו. אז גם בגלל הגעגועים, וגם בגלל שרבים מכם שואלים אותנו כל הזמן אילו תערוכות כדאי לראות בפריז, וגם בגלל שמיכל המדריכה שלנו תבלה שם את חודש יולי, ואם תרצו היא תיקח אתכם לכל הגלריות השוות בעיר.
בקיצור, השבוע ההמלצות שלנו מתמקדות בעיר האורות, ובתערוכות שלא כדאי לפספס שם בקיץ הקרוב.
שני ורנר וצוות TALKING ART
ציורים גדולים של נשים מודאגות, המלצות הסופ"ש 20-22.6
הפעם לא התאפקנו וגנבנו את שמה של אחת התערוכות שמופיעה בהמלצות. אנחנו מאוד מצטערים פשוט רצה הגורל ואין שם מתאים מזה לחגיגת הציור הנשי שסידרו לנו אלות הציור השבוע! לא לעתים קרובות מסתדרים הכוכבים בצורה מענגת כל כך, למי שאוהב ומתעניין בציור ישראלי עכשווי ומקורותיו ולמי שיצירה נשית חזקה ובלתי מתפשרת עושה לו ולה טוב על הנשמה. פשוט שבוע מפנק.
בגלריה גורדון מציגה מיכל נאמן תערוכה של עבודות חדשות הבוחנות את מוטיב הברבור; בגלריה גבעון עוד ענקית ציור מקומית – נורית דוד במיני רטרוספקטיבה עם דגש עבודותיה הפיגורטיביות; ובגלריה חנינא התערוכה שנתנה את שמה להמלצות כולן, תערוכה קבוצתית של ציור נשי גדול, עשיר ועם פה גדול. בפינת הבונוס אתם מוזמנים לבקר בסטודיות של אמני ואמניות מתחם "המלטשה" בנווה שאנן.
וגם אנחנו מבחינתנו ממשיכים לפנק עם תכנית קיץ עשירה ומהממת, הפרטים בסוף הרשימה.
שיהיה שבוע גדול מהחיים,
שני ורנר וצוות Talking Art
היום שאחרי, המלצות הסופ"ש 6-8.6
צבע טרי חלף עבר, לא נחזור שוב לקלישאות של שגרה כן או לא, אלא נמשיך לעשות את מה שאנחנו אוהבים ויודעים לעשות, בשגרה או בפסטיבל – לאסוף בשבילכם בפינצטה את האמנות המעולה של השבוע ובכלל.
בגלריה קו 16 איילה לנדאו ומתן בן-טולילה הפכו את השותפות שלהם בסטודיו, שנולדה מכורח כלכלי, לשיתוף פעולה אמנותי בתערוכה זוגית וצבעונית; בגלריה אלפרד מרחיבה האוצרת שרי גולן את גבולות השיח המזרחי באמנות עם תערוכה הבוחנת את הזהות המזרחית לעומת ההיסטוריה של האמנות המערבית; ועל ביתן הלנה רובינשטיין משתלטת האמנית הצעירה והפרועה תמר הירשפלד לתערוכה הנוגעת בנושאים קשים וסבוכים אבל עושה זאת בקריצה ובהומור משוחרר. בפינת הבונוס, יריית הפתיחה של שבוע הספר במכירת ספרים וקטלוגים מאוסף גלריה גבעון הוותיקה.
מאחלים לכולכם סוף שבוע פרוע, צבעוני, מזרחי, מערבי.. מה שתרצו.
שני ורנר וצוות Talking Art
צבע טרי, המלצות הסופ"ש 30.5-1.6
רק לפני שבועיים כתבנו כאן בשבחה של השגרה והנה כמעט בלי שהרגשנו מגיע האירוע הגדול ביותר בלוח השנה של האמנות המקומית – יריד צבע טרי. אז עם כל הכבוד לשגרה, צבע טרי הוא מסיבת האמנות הכי חמה בעיר. בעשר השנים בהן הוא מתקיים, שימש היריד כפלטפורמה למאות אמנים ואמניות צעירים והיווה במה לעשרות פרויקטים אמנותיים שאפתניים. אפשר להגיד על ירידי אמנות מסחריים כמו צבע טרי הרבה דברים, אבל אין ספק שמבחינת חשיפה של אמנות ועיצוב מקומיים מדובר באחת הבמות החשובות, אם לא החשובה שבהן. אפשר לאהוב אותו ואפשר לשנוא אותו, אבל אין אפשרות להתעלם ממנו.
השנה, לכבוד תחילתו של עשור פעילות חדש, החליטו ביריד על ריענון הפורמט – בנוסף למתחם היריד עצמו בגני התערוכה, יתקיים גם "סוף שבוע גלריות" במסגרתו יצאו שאטלים לרחבי העיר ויבקרו בגלריות השונות, היציאה הזו החוצה, מגדילה למעשה את היריד פי כמה וכמה ומוסיפה עושר ועניין לאירוע שהוא גם ככה מלא וגדוש.
כרגיל באירועים בסדר גודל כזה, אין לנו פה אפשרות לסקור את כל ההיצע האדיר וננסה להצביע על כמה אירועים ואמנים שנראים לנו מעניינים במיוחד. אנחנו ממליצים בנוסף לבקר באתר היריד ובעמודי הפייסבוק בכדי לבנות תכנית משלכם. וכמובן לא לשכוח להזמין כרטיסים
מאחלים לכם סופ"ש נפלא,
שני ורנר וצוות Talking Art
שיחה, המלצות הסופ"ש 23-25.5
על פניו בין התערוכות המומלצות שלנו השבוע אין המון מן המשותף: תערוכה זוגית אינטימית, תערוכה רבת משתתפים מאסיבית במוזיאון נודד ומיצב מונומנטאלי העוסק בקטסטרופה אקלימית; אך הסיפור האמתי מאחורי התערוכות האלו, הדבר שהניע להיוולדן הוא אקט השיחה או השאיפה אליו. כל אחת מהן מייצגת אמנים ואמניות המבקשים לשבור את השקט של הסטודיו ולשוחח – אם זה אחת עם השנייה, עם הקהילה בה הם פועלים או עם הזירה האקטואלית העולמית.
בגלריה עינגע תערוכה זוגית של יערה אורן ועדן בנט שנולדה בעקבות שנה של התכתבות אמנותית ביניהן; "זומו – המוזיאון הנודד" מגיע לתחנה השלישית של הפרוייקט ומביא איתו אמנות עכשווית איכותית אל חצור הגלילית; ובמוזיאון הרצליה מציגה ניבי אלרואי מיצב שאפתני וגדול ממדים המתאר תחזית פוסט אפוקליפטית מבהילה המשלבת בתוכה מחקר ממשי ובדיון.
שיהיה סופ"ש של דיאלוג איכותי,
שני ורנר וצוות Talking Art
קוקטייל, המלצות הסופ"ש 2-4.5
התערוכות השבוע מסרבות לקטלוג והחלוקה למדיומים שנוחה לצופים ולמבקרים, האמניות והאמנים המשתתפים בהן אוהבים לערבב – פיסול עם מוזיקה, קדרות עם מחול, ציור עם וידאו. וכמו קוקטייל טוב, התוצאה של הערבוב הזו היא מתוקה, מרעננת ומרחיבת אופקים.
במרכז לאמנות עכשווית מציגה קרן ציטר תערוכה שהיא אישית מאוד וספוגה בשפת האמנות הייחודית שלה; בגלריה רו ארט הופך רוני חג'ג' פסלי ספוג גדולי ממדים לאלמנטים אקוסטיים שמנהלים מערכת יחסים עם עבודות הסאונד בתערוכה; ובבית בנימיני סוף שבוע של קרמיקה שמשחקת עם כל המדיומים שנראים הכי רחוקים ממנה.
שיהיה סוף שבוע מעורבב ומרענן לכולם
שני ורנר וצוות Talking Art
ההשראה חוזרת לתיקונה, המלצות הסופ"ש 25-27.4
ממש בערב חג הפסח, באופן סמלי מאוד, התבשרנו בעצב על פטירתו של האמן פסח סלבוסקי. סלבוסקי היה אחד האמנים החשובים והמשפיעים בשדה האמנות המקומי והקים אחריו כמה וכמה דורות של אמנים הרואים בו מקור השראה ומורה דרך. ספרו – "ההשראה החוזרת לתיקונה" נמצא אצל אמנים רבים על שולחן העבודה והם נעזרים בו על בסיס יומיומי. עולם האמנות איבד קול ייחודי ועין חדה במיוחד ואנחנו נתגעגע לנוכחות ולחוש ההומור המיוחדים שלו.
במעבר חד – החג נמשך והגלריות עדיין שומרות על פרופיל נמוך משהו ולא פותחות תערוכות חדשות, אז במקום המלצות על פתיחות חדשות, אספנו כמה תערוכות שכבר רצות וסידרנו לכם המלצה למסלול אמנות בקריית המלאכה לכבוד סיום החג. בשתיים מהגלריות יתקיימו בסוף השבוע שיחי גלריה כך שתוכלו לנצל את ההזדמנות ולדבר אמנות גם בלעדינו.
בגלריה מקום לאמנות אורג משה רואס חפצים שמצא לכדי מיצב גדול ממדים; בגלריה רוזנפלד דוריאן גוטליב מצטרף למסורת הטריה יחסית של צילום מטופל ומציג תערוכה פואטית וחזקה; ובגלריה בנימין מציג קולקטיב האמנות הקווירי "בוש" תערוכה העושה שימוש בקיר הגבס כמטאפורה לגבולות ולשבירתם.
המשך חג שמח ותרבחו ותסעדו למי שחוגג
שני ורנר, וצוות Talking Art
"Ex-sisto", תערוכת יחיד למשה רואס. אוצר: ניר הרמט
משה רואס לוקח סיטואציה אישית ולא פשוטה – של סבתו הנמצאת בתהליך של התדרדרות לשיטיון, בכדי לשאול שאלות בנוגע למקומה הפיזי של הנפש. אותו אלמנט חמקמק שהוא מצד אחד כל כך רוחני אבל בעצם קשור בעבותות לגוף ותלוי בו. רואס אוסף באופן אובססיבי חפצים ואובייקטים, חלקם מסביבתו הקרובה וחלקם מסביבת ביתו הקודם על חוף הים ואורג אותם למיצב מאסיבי בדמות ערסל ענקי התלוי במרכז הגלריה. כך נשזרים יחד רשתות דייגים, עצים, חבלים, פיסות טקסטיל ארוגות, שלדי ברזל, שריון צב ועוד. כל אלמנט מביא אתו את ההיסטוריה המיוחדת שלו ויחד הם יוצרים שלם הגדול מסך חלקיו. הערסל הוא בו זמנית מטאפורה לנפש אבל גם מהווה ניסיון נואש לערסל, לאחוז ולנחם את הגוף המתפורר. לא פשוט לייצר מיצב שגם בגודלו השאפתני ישמר רמה של רגש ואינטימיות, והערסל של רואס עושה זאת בהצלחה. ביום שבת הקרוב יתקיים שיח גלריה בהשתתפות האמן ואוצר התערוכה ניר הרמט שישוחחו על התהליכים שהולידו את התערוכה.
מקום לאמנות בקרית המלאכה, שביל המרץ 6 תל אביב. שיח גלריה: יום שבת, 27.4, 12:00. אירוע פייסבוק שיח גלריה
"קונקריט", תערוכת יחיד לדוריאן גוטליב. אוצרת: מיה פרנקל טנא
השנים האחרונות הן כנראה שנותיו של הצילום המטופל. צילום שאינו מסתמך עוד על אותו רגע קריטי של כיוון המצלמה לעבר אובייקט או אדם ולחיצה על הכפתור, אלא כזה הרואה בתצלום נקודת פתיחה לעבודה ותהליך נוסף. אנחנו כותבים פה לא מעט על הזרם המעניין הזה בצילום ותערוכתו החדשה של דוריאן גוטליב, הראשונה שלו בגלריה רוזנפלד, נכנסת גם היא לתוך המסורת המתגבשת הזו. גוטליב מצלם אתרים ארכיטקטוניים ומעקר אותם מייחוד וזיהוי בעזרת מניפולציות דיגיטליות. העבודה שלו על הצילום כמעט והופכת אותו לסוג של ציור דיגיטלי. אפשר להשוות את עבודתו לזו של הצלמת המוערכת עילית אזולאי, שמרכיבה חללי פנים פיקטיביים באמצעות חיבור של עשרות ומאות צילומים אינדיבידואליים וכך יוצרת מעין מציאות חדשה. העבודות של גוטליב הן נקיות וסטריליות ויכולות בתחילה להשרות שלווה על המבקר בתערוכה. אך שהייה בחלל והתעכבות אחרי פרטים קטנים וכמעט בלתי מורגשים בעבודות יוצרות יותר ויותר תחושה משונה של זרות ושל משהו שעומד להתרחש ולא מגיע.
בחלל הפרוייקטים של הגלריה מוצגת תערוכתו המעולה של רונן זן: "ח'אן אל-אח'דר"
גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב
"קיר גבס", תערוכה של קולקטיב בוש. אוצרות: פאינה פייגין ונגה אור ים
היוצרות החברות בקולקטיב האמנות הקווירי "בוש" לא מאמינות באמנות פסיבית ומנומסת. הן רוצות להשתמש באמנות שלהן ככלי לשינוי ולהעלאת מודעות לנושאים הקרובים לליבן – זהות מינית, מגדר והחופש לקבוע בעצמך איך את מוצגת בעולם. התערוכה לוקחת את קיר הגבס, שמצד אחד הוא חוסם וחוצץ ומצד שני הוא מודולרי וניתן להזזה ואף לשבירה בקלות, ומשתמשת בו כסמל לשאיפה הזו לחופש ופריצת גבולות מכל סוג. האמניות המשתתפות משתמשות במגוון של טכניקות, מצילום, דרך קעקועים ועד סריגה (משהו מעניין מאוד עובר על סריגה בעולם האמנות כרגע, אם נזכור את השימוש הרדיקלי שעושה גיל יפמן במדיום הזה, גם הוא בהקשר קווירי ואנרכיסטי). ביום שבת יתקיימו בתערוכה שיח גלריה בהשתתפות האמניות ו- "חבלי פרידה" מיצג של רננה וגלעד ירושלמי על הקשר והפרידה שבין אימהות לתינוקות. למי שחשקה נפשו בחג רדיקלי ומאתגר מוסכמות.
בהשתתפות: יעל מאירי, כרם נטור, לילה נ.ק, רותמאירס, ג'נט בלאי, עמרי גולדזק, נסרין ווחידי.
מיצג: יום שבת, 27.4, 12:00, בשעה 13:30 שיח גלריה. אירוע פייסבוק שיח גלריה ומיצג
גלריה בנימין, שביל המרץ 5, תל אביב
עריכה ותוכן צוות Talking Art
4.5.19 ציור תיעודי צילום מבויים – סיור במוזיאון ארץ ישראל
שלושה מאסטרים מקומיים: דוד רובינגר, עדי נס ואלי שמיר, תיעדו את החיים בארץ בדרכים שונות. הצילום הדוקומנטרי של רובינגר יצר כמה מהדימויים האיקוניים שנשזרו בזיכרון הקולקטיבי ובאתוס המקומי; ציוריו הריאליסטים של אלי שמיר משקפים את חייו וחיי משפחתו בצפון הארץ על רקע נופיה היפהפים; ואילו צילומיו של נס מבוימים לעילא ולעילא, אך הם נשענים על מיתוסים מקומיים ומשקפים נקודת מבט ביקורתית על הנעשה בארץ.
בדרך לליל הסדר, המלצות הסופ"ש 18-20.4
אביב הגיע, פסח בא, ולקראת סדר פסח נראה כי הגלריות וחללי האמנות נכנסים לכוננות קניידלך וכפי שניתן לצפות אין אף לא פתיחה אחת לרפואה במהלך סוף השבוע הקרוב. לאלה מאתנו שבכל זאת רוצים הפוגה אמנותית בחג הקרוב אנחנו מציצים על מה שמתרחש בחללי האמנות המרוחקים מהמרכז. אליהם תוכלו לקפוץ בדרך אל או בחזרה מטיולי פריחה או להתחמק אליהם להפסקה קלה מהצימר.
במשכן לאמנות בעין חרוד מוצגת תערוכה חדשה הבוחנת את יחסי הגומלין בין המשכן הוותיק לשדה האמנות העכשווית; במרכז לאמנות עכשווית בערד תערוכה המקבילה בין תהליכים גיאולוגיים לתהליכים נפשיים; בקיבוץ לוחמי הגטאות אנו ממליצים שוב על תערוכת הקרטון של קופפרמן ותערוכתו של יורי כץ בגלריית הקיבוץ.
ואצלנו דווקא אין מנוחה ורקחנו עבורכם סיור חדש בתערוכה המדוברת של עדי נס ואלי שמיר במוזיאון ארץ ישראל. פרטים בסוף הרשימה.
מכולנו כאן במשפחת Talking Art מאחלים לכם חג אביב שמח ושנצא כולנו מעבדות לחירות, ליצירה ולשמחה רבה.