ארכיון תגיות: אמנות ישראלית

אז מה קורה בתחנה המרכזית החדשה

4. אמנות רחוב בקומה השביעית. צלם אלון ארשוב
אמנות רחוב בקומה השביעית. צלם: אלון ארשוב

לפני מספר חודשים כתבתי טקסט למגזין "החיים הטובים" על התחנה המרכזית ועל כל מה שקורה שם (כמעט), אני מביאה אותו שוב, כאן.

התחנה המרכזית החדשה בתל אביב – על המרקם האנושי שבה, חנויות הבגדים הזולות, המסדרונות המסועפים, הארגון הקלוקל, הריחות והמסתורין – היא אולי אחד המקומות המוזרים שתוכלו למצוא כיום בעיר. בתוך כל האקשן הזה התפתחה בשנים האחרונות סצנת אמנות עכשווית בועטת וייחודית שמגיבה למרחב ושואבת ממנו השראה. בין היתר, תוכלו למצוא בתחנה את "בית הספר לאמנות המיצג", מופעים תלויי מקום של "תיאטרון מסתורין" המיוחד, גלריה לאמנות פלסטית, זירה של סטודיאות של אמנים ותערוכת קבע מרהיבה של מיטב אמני הרחוב שפועלים כיום בארץ. כל אלה הופכים את התחנה למעוז פרינג'י ומרתק שהופך את הביקור בו לחוויה יוצאת דופן, ולחגיגה אמתית לשוחרי האמנות שביניכם.

להמשיך לקרוא

הזמנה לתערוכה

ביום חמישי הקרוב תפתח תערוכת יחיד חדשה לאמן הנהדר וחברי הטוב יונתן אולמן במקום לאמנות בקריית המלאכה. לשמחתי הרבה הזדמן לי לכתוב את אחד משני הטקסטים שילוו את התערוכה, ואני חייבת להגיד שנהניתי מכל רגע. אני מביאה לכם את הטקסט כאן ומזמינה אתכם לבקר בתערוכה.
LEGACY, יונתן אולמן, תערוכת יחיד
אירוע פתיחה: חמישי 19.11.15 בשעה 20:00, מקום לאמנות בקריית המלאכה, שביל המרץ 6

בשנת 2011 תכנן יונתן אולמן את שובו ארצה לאחר שהות של שלוש שנים בניו-יורק. רגע לפני חזרתו, עוד הספיק להציג בתערוכה קבוצתית פרוייקט שלשמו נשברו לחתיכות קירות הגבס מהסטודיו שבו עבד אז והפכו למצע שעליו התהלכו המבקרים בתערוכה. כשהסתיימה התערוכה, נארזו הקירות השבורים, ועלו ארצה יחד עם יתר חפציו של אולמן. כגורלם של דברים שהיו, שכבו אותן חתיכות בארון, בסטודיו החדש והתל אביבי של אולמן, אך לא נשכחו. כעת, בתערוכה שעניינה "מורשת" עולות פיסות הסטודיו – פיסות ההיסטוריה, מן האוב והופכות שוב למרכיב מרכזי.

להמשיך לקרוא

שבת של שמש בקריית המלאכה


שי עיד אלוני, פיינברג פרוג'קטס

הבוקר ניצלתי את הפוגת הגשם המשמחת ויצאתי לסיור בקריית המלאכה. אני כל כך אוהבת את האזור הזה, גם בגלל הגלריות, הסטודיאות ואמנות הרחוב המעולה. אבל גם בגלל המרקם העירוני והאנושי המרתק שמתרחש שם, אזור קריית המלאכה משנה את עורו בכל שעה מהיום. באמצע השבוע שעות היום רוחשות בפעילות תעשייתית זעירה, אשר מפנה מקומה בערב למתחם זנות וסמים. אך בסוף השבוע, ובפרט ביום שבת בבוקר מתרחש שם איזה קסם, המקום שומם לחלוטין וכל שנותר בו הוא הפעילות האמנותית, ואוסף חתולים שנושמים לרווחה וחוצים את סמטאות המתחם.
אז אם שבת הבאה תהיה שטופת שמש, ותבקשו לכם בילוי קצת אחר, הנה התערוכות שאני ממליצה לראות:

להמשיך לקרוא

סופ"ש גשום אבל חם. המלצות

החזאים אומרים שזה הולך להיות סופ"ש גשום, אבל לא חייבים להאמין להם. כך או כך, יש לנו שתי תערוכות חדשות בפתח, הרצאה על אמנות רחוב ומיצג משותף לשני אמנים משובחים מיוחד.
כל המלצות הסופ"ש לפניכם:

תערוכות חדשות

"מגנו של אכילס" שי עיד אלוני. אוצרת: ים המאירי
אירוע פתיחה: חמישי 29.10.15 בשעה 20:00. גלריה פיינברג פרוג'קטס, שביל המפעל 3, קומה ב'
את העבודות של שי עיד אלוני הכרתי לראשונה בתערוכת זוכי משרד התרבות שהתקיימה במוזיאון בשנה שעברה. ראשית אהבתי מאוד את העובדה שמדובר בפיסול – מדיום שאמנם לא פס מן העולם, אבל מקבל באמנות עכשווית ביטוי בעיקר בפיסול מכני או בשימוש ברדי מייד. אצל אלוני יש פיסול מהזן המסורתי והטוב, פיסול בעץ בעבודת יד. משהו בחזרה למפגש ישיר עם חומר מעניין אותי. בפסלים קודמים שלו עסק אלוני בגוף אנושי פרימיטיבי, קדמוני כמעט וגם הפעם הוא חוזר למקורות ובפרט למיתולוגיה הקלאסית. יש משהו גברי וגס בעבודות של אלוני, אך בה בעת רגיש, אינטימי ומושכל.
אירוע פייסבוק

להמשיך לקרוא

עונת התערוכות – הפתיחה הרשמית 15.10.15

%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%91-%d7%92%d7%9c%d7%a8%d7%99%d7%94-%d7%a8%d7%95%d7%96%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%93
אמון יריב, גלריה רוזנפלד

זה קורה. עונת התערוכות נפתחת באופן רשמי, ויריית הפתיחה מבשרת רק טוב.
שלל אירועים ותערוכות חדשות מחכים לכם בתל אביב ובירושלים, הנה כמה מהדברים שלדעתי שווה לראות:

עיקר האקשן בתל אביב יתרחש בדרום העיר באזור קריית המלאכה, שם תיאמו ביניהן הגלריות את פתיחות התערוכות (יוזמה מבורכת שהגיע זמנה) וגם הגלריות שהתערוכות בהן כבר נפתחו תהינה פתוחות ביום חמישי בערב. את כל הפתיחות והתערוכות המוצגות כעת באזור תוכלו למצוא כאן, ואלה המומלצות שביניהן:

להמשיך לקרוא

לצלול במים עמוקים

כשהאמן חליל בלבין נולד, דודו פנחס כבר היה אסור בבית כלא בארה"ב, מרצה את עונשו בעוון רצח שביצע בעת שוד יהלומים שהשתבש. פיני הזה – בכלא הרחוק, היה אולי דמות בלתי נראית, אבל דובר בו רבות, כמעין אות קין או אות אזהרה המרחפת מעל המשפחה. בעיקר מעל בלבין הילד, שיש להגן עליו מפני השפעת הדוד או מפני שורשי הרוע שאולי טמונים אף בו מבחינה גנטית ועל להם להתפרץ. גם קולו של פיני עצמו חלחל אל מסדרונות הבית, ודמותו התגבשה בזכות מכתביו שהגיעו באופן קבוע ולעתים אף בצרוף תמונה. דמותו חוזרת בעבודותיו של בלבין – הן בפרויקט הגמר שהציג בתום לימודיו בבצלאל, שם גוללו קורות הפרק הראשון בסיפור; וכעת שוב, והפעם עם האמנית מרב קמל – בת זוגו ושותפתו ליצירה, בתערוכה המאמללת והנהדרת "פנחס" בגלריה הקיבוץ.

להמשיך לקרוא

הכבשים האחרונות שלו

מה רב היה הצער על אובדנו של מנשה קדישמן שהלך לעולמו לפני מספר חודשים. קדישמן, חתן פרס ישראל, היה מהאמנים החשובים בתולדות האמנות הישראלית. אחד הקולות האמיצים בפיסול הישראלי, אשר פיתח סגנון אינטנסיבי, חודר ולא מתפשר, ושהעלה לשיח סוגיות פוליטיות חשובות ומכוננות בזמנן. קדישמן זכור כמובן גם כאמן שהביא לנו את דימוי הכבשה הבלתי נשכח שנכנס לקאנון האמנות הישראלית. אותה כבשה היא זו שמסמלת גם את הטרגיות בסיפורו של קדישמן, שכן בערוב ימיו הנפיק עשרות גרסאות שלה כנראה על מנת להמשיך להתפרנס, ובכל מקרה באופן כזה שהוריד מערכן ככלל. על התפר הזה שבין גדולה לזילות מסתמנת הקריירה של קדישמן, והיא סמל לדינמיקה של שוק האמנות הישראלי, למוקדי הכוח שמניעים אותה, ואולי אף לתרבות הישראלית בכלל. בימים אלה מוצגת ב"יריד המזרח" בנמל תל אביב תערוכת יחיד שלו, ומה חבל שהיא מדגישה דווקא את הצדדים המכוערים ב"כלכלת קדישמן" ולא עושה חסד לעבודותיו ולמורשת שלו.

להמשיך לקרוא

מה עושים בסופ"ש? המלצות


תערוכת ענק למנשה קדישמן

לדבר על אמנות
"סביבות עבודה", מפגש עם האוצרת רויטל בן-אשר פרץ והעיתונאי יובל סער (פורטפוליו).
חמישי, 17.9.15 בשעה 19:00. ביתן הלנה רובינשטיין לאמנות בת זמננו, תרס"ט 6
סער תיעד באופן מקיף את תהליך הקמת התערוכה בכלל וכל מיצג בה בפרט. במפגש ביניהם, ידונו השניים בתהליכי תיעוד וסיקור של אמנות, וכיצד הם מתפקדים בעידן העכשווי בו הרשת משחקת תפקיד מהותי.
כרטיס כניסה לביתן 10 ש"ח
אירוע פייסבוק

להמשיך לקרוא

האמנות שעשתה לי את השנה. סיכום

לפני שנה בדיוק הייתי בדרום הודו, ישבתי על החוף היפה הזה ועשיתי החלטות לקראת השנה החדשה. כל מני דברים נרשמו ברשימה, אבל בין היתר גם החלטתי שאת השנה הזאת אני מקדישה ל- Talking Art. לא ידעתי בדיוק איך זה יקרה אבל הייתה בי הידיעה שזה צריך לגדול. באמת, חזרתי לארץ ומיד פניתי לעבודה.
עכשיו כשהיא נגמרת אני יכולה להגיד שזאת הייתה שנה מדהימה, לא פחות. היו לי עשרות סיורים בסדרת "שישי קולטורה" וגם הרבה סיורים פרטיים, בכולם פגשתי אנשים מהארץ ומחו"ל – סקרנים לגלות עוד על עולם האמנות העשיר שיש לנו כאן. פגשתי אמנים שלא הכרתי, קולגות, אוצרים ומנהלי גלריות ששמחו לשתף אתי פעולה. האתר שלי עבר מהפך בעזרתו המדהימה של עמית דאר המוכשר להפליא. גיליתי את התחנה המרכזית החדשה שפתחה בפניי צוהר לעולם שלם שלא ידעתי על קיומו. שני מדריכים חדשים – גידי גילעם (סיניור ג'י) ועליאל קיי, הצטרפו לצוות ההדרכה עם סיורי גרפיטי ואדריכלות מעולים. המשכתי לכתוב, המשכתי לראות, והאמת, נהניתי מכל שנייה.
לא נותר לי אלא להגיד תודה לכל השותפים לדרך, ולאחל לכולנו שתהיה עוד שנה של עשייה, שיח פתוח, וכמובן הרבה אמנות משובחת.

להמשיך לקרוא

פרחים בכף ידה


מפה. מערכת סימנים שנועדה לתרגם שטחים ממשיים אל מצע דו ממדי, ולאפשר הבנה של נוף, הבחנה בין סוגי מתאר, הבהרה של משעולי דרך וגם המשגה של גבולות בין מדינות, בין ערים, בין שכונות, בין בתים. זו מערכת סימנים שכולנו למדנו לקרוא אותה, והיא שפה שאנו מקבלים כמובן מאליו. כולנו יודעים לסמן את עצמנו ביחס למפה בסגנון "אתה נמצא כאן". הרגישים שבינינו יאחזו מפה ויחושו את עיוורונה לפרטים החיים במשעולים שהיא מסמנת, ולעובדה שהיא לא יכולה להעביר את תחושת האדמה תחת רגלינו או את מחנק הנשימה בגבהים.

להמשיך לקרוא