ביחס לנעשה בעולם, שדה האמנות הישראלי הוא צעיר יחסית, אין לנו את ההיסטוריה האמנותית בת מאות השנים כמו לצרפת, איטליה או יפן. ועדיין, גם בסצינה הצעירה שלנו התפתחו כמה וכמה קלאסיקות, אם זה בגלריות שהן נכסי צאן ברזל של עולם האמנות המקומי ואם זה באמנים ואמניות שפרצו דרך והשפיעו על דורות אחריהם. תערוכות השבוע מכבדות את דור המייסדים הזה וגם מתעקשות להראות את הרלבנטיות שלהם בימינו אנו.

בגלריה חזי כהן תערוכה חדשה של יגאל תומרקין; בכפר האמנים המיתולוגי עין הוד נפתחת גלריה חדשה; גלריה גורדון ממשיכה להתרחב ופותחת שלוחה בירושלים; ובהמלצות מעבר לים שלנו תערוכה של ארז ישראלי בברלין.

שיהיה סוף שבוע קלאסי,
שני ורנר וצוות Talking Art

אילת כרמי וסמירה סרייה, מתוך התערוכה 'הזמן העגול – פעימה' בגלריה שתיים, עין הוד

תערוכת יחיד של יגאל תומרקין

מאז נפטר האמן יגאל תומרקין לפני כמה חודשים, הספיקו בעולם האמנות המקומי לחזור לגוף העבודות העצום שלו ולהציג חלקים ממנו במטרה להאיר צדדים שונים בעבודתו הענפה. רק בשבוע שעבר נסגרו שתי תערוכות גדולות של עבודותיו – בגלריה גבעון ובהראל מדפיסים. כעת נפתחת בגלריה חזי כהן תערוכה נוספת של האמן המבקשת לחשוף לקהל עוד פנים של הדמות המורכבת שהיה תומרקין וכדי לשרטט את מלוא רוחב היריעה של יצירתו המונומנטלית. מרגשת במיוחד הצגתה של העבודה "הוא הלך בשדות" שהיא לא רק אחת מהחשובות והידועות בעבודותיו של תומרקין, אלא גם אחת העבודות החשובות והמשמעותיות באמנות הישראלית.

אירוע פתיחה: שישי, 17.12, 10:00-14:00, גלריה חזי כהן, לילינבלום 33, תל אביב
אירוע פייסבוק

'הזמן העגול – פעימה', תערוכה והשקת גלריה חדשה בעין הוד. אוצר: ניר הרמט

בסיפור של כפר האמנים עין הוד יש את כל המרכיבים של סיפור מקומי קלאסי – כפר ערבי שננטש במלחמה, קבוצה אידאליסטית שמקימה על חורבותיו מרכז תרבותי משמעותי וחשוב. הוא משגשג תקופה מסוימת ואז יורד מגדולתו וממשיך לפעול בפריפריה של התרבות הישראלית. גלריה חדשה שתפתח בכיכר המרכזית של עין הוד מבקשת להחזיר את האמנות העכשווית למרכז ההיסטורי הזה. באופן הולם תעסוק התערוכה הראשונה שתוצג בגלריה במחזוריותו ומעגליותו של הזמן ותבקש לשאול האם ניתן להסתכל על המוכר בעיניים חדשות. בחירתו של ניר הרמט הבלתי נלאה לאוצר הגלריה מבטיחה טובות לגבי עתידה ואנחנו גם שמחים לראות בין המשתתפים את יונתן אולמן שלנו.

בהשתתפות: אילת כרמי וסמירה סרייה, בתיה איזנוסר-ג'אנקור,  ורוניק ענבר,  יונתן אולמן,  מורן קליגר, מקס אפשטיין,  נובויה ימגוצ'י,  נועה בן נון מלמד, פסי גירש

אירוע פתיחה: שבת 18.12, 12:00, גלריה שתיים, כיכר מרכזית עין הוד

אירוע פייסבוק

פרטים נוספים בקישור

השקת שלוחת גלריה גורדון בירושלים

לפעמים נראה שגלריה גורדון פועלת מחוץ "לחוקי הטבע" של עולם האמנות הישראלי. גם בתוך ימים של משבר כאשר גלריות מוצאות דרכים לצמצם פעילות וחלקן אף נסגרות, בגלריה גורדון מתרחבים עוד ועוד. אחרי שעברה ממשכנה ההיסטורי ברחוב בן יהודה לחלל משופץ ומרשים בדרום העיר, מפעילה גורדון כרגע את הגלריה המרכזית עם שני חללי תצוגה, גלריה משנית מעבר לפינה המציגה אמנים צעירים ופרויקטים מיוחדים וגן פסלים קטן ויפה המציג עבודות חוץ. כעת שמו בגורדון את ירושלים על הכוונת והם פותחים שלוחה חדשה בעיר הבירה. שתי התערוכות שישיקו את החלל החדש הן של עופר ללוש ואביבה אורי, שני ענקים של האמנות הישראלית. הפתיחה אמנם ביום רביעי בשבוע הבא, אבל לא יכולנו להתאפק. התחלה חדשה ומרגשת

אירוע פתיחה: יום רביעי, 22.12, 22:00-18:00, גלריה גורדון ירושלים, מרכז ספיר, בניין 3 קומה 3, ירושלים

אירוע פייסבוק

פינת הבונוס –  המלצה מעבר לים

'פרצלמן מתחיל', תערוכת יחיד של ארז ישראלי

אפרופו מבט עכשווי על העבר, אין כמו ארז ישראלי כדי לפרק סימבולים היסטוריים ולתת לנו הצופים מבט רענן וחדש על מה שלקחנו כמובן מאליו. כעת נפתחת לישראלי תערוכה חדשה בגלריה 'קרון' הברלינאית בה הוא מציג את הדמות 'פרצלמן' שהיא מין שילוב של סטריאוטיפים גרמניים ויהודיים זה על זה. ההומור השחור והאינטיליגנטי של ישראלי תמיד משמש כסוג של כפית סוכר שעוזרת לבלוע את הגלולה המרה של מבט היסטורי מפוכח.

התערוכה תוצג עד 15.1.22, גלריה קרון, Fasanenstrasse 29, ברלין, גרמניה

פרטים נוספים באתר הגלריה

ארז ישראלי, מתוך התערוכה "פרצלמן מתחיל, בגלריה קרון, ברלין

שבוע שעבר היה כולו ציור, השבוע כולו צילום, לפעמים הדברים האלה באים בגלים. איכשהו התאספו השבוע ארבע תערוכות צילום שמציגות שלל זוויות שונות ומגוונות של המדיום המרתק הזה. מנבירה בארכיונים משפחתיים\לאומיים ועד למבט אינטימי על רגעי יום יום קטנים. ממש כמו בציור מהתבוננות, גם כאן עינם של האמן או האמנית לוכדת את העולם ומחלצת ממנו משמעות, אמירה ויופי.

בבית ליבלינג חוקרת מאי עומר ארכיונים משפחתיים שיש להם השלכות לאומיות; בגלריה אינדי מטפלת תמר ניסים בידיים עדינות בכמה מהצלקות שהן תוצר של החיים פה; בגלריה פי8 מוצא גוסטבו סגורסקי יופי ופיוט ברגעים סתמיים לכאורה; ובחלל הרזידנסי של גלריה שלוש מציגה מיכל חלבין דיוקנאות כנים ומוקפדים שהפכו לסימן ההיכר שלה.

שיהיה סוף שבוע נעים וחג שמח,
שני ורנר וצוות Talking Art

מיכל חלבין, מתוך התערוכה 'העמדת/פנים', חלל הרזידנסי של גלריה שלוש, יפו

'אל הים', תערוכת יחיד של מאי עומר. אוצר: ערן איזנהמר

האמנית מאי עומר צוללת אל ארכיון הצילומים של סבה – המשורר ע. הלל (הלל עומר) שבנוסף להיותו משורר היה גם אדריכל נוף בעל שם. אחד הפרויקטים הגדולים של הלל היה הפיכתה של שכונת מנשייה ההיסטורית למה שאנחנו מכירים היום כגן צ'ארלס קלור שעל חוף ימה של תל אביב. בצילומיו, שלא פורסמו מעולם, נשקף מבט כמעט בנאלי על השכונה לפני שנהרסה. מבטה המחודש של מאי עומר בצילומים מציב אותם בקונטקסט של עיר בהתחדשות מתמדת ושל היסטוריה שנשכחה, או נכון יותר לומר – הושכחה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.12, 20:00, בית ליבלינג, אידלסון 29, תל אביב
אירוע פייסבוק

'סִלְחִי לִי עַל לִבִּי הַקָּשֶׁה', תערוכת יחיד של תמר ניסים. אוצרת: גילי זיידמן

איזה שם יפה לתערוכה ואיזה נושא שהוא שדה מוקשים. תמר ניסים מציגה את חלקו האחרון של טרילוגיית התערוכות שלה "הפרויקט ההיגייני". אלה חוקרות את תולדותיו של קיבוץ הגלויות המגוון שהוליד את הארץ הזו, ואת הפערים התרבותיים המכאיבים לעתים בין הגלויות השונות שנאספו לכאן. פערים שהביאו לא פעם לחיכוכים שהותירו צלקות כמו פרשת ילדי תימן ובלקן. באמצעות הישענות על חומרים ארכיוניים, יוצרת ניסים נראטיב שבוחן את אפשרותם של פיוס וסליחה מתוך הפער.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.12, 20:00, גלריה אינדי, צ'לנוב 42, תל אביב
אירוע פייסבוק

'תַּן הולך, תַּן חוזר', תערוכת יחיד של גוסטבו סגורסקי. אוצר: אבשלום סולימן

הצלם גוסטבו סגורסקי הוא משורר של היום יום. שתי ההמלצות הקודמות מציגות אמניות החופרות בארכיון ההיסטורי של אירועים הרי משמעות, לעומתן, סגורסקי בונה ארכיון צילומי משלו. אך הארכיון של סגורסקי מורכב מרגעים שבמבט ראשון נראים כמעט סתמיים – חלה שרופה, זכוכית סדוקה, תן משוטט. מה שבכל זאת טוען את הרגעים האלה במשמעות וביופי היא עינו הרגישה של הצלם, עין שיודעת שבדיוק ברגעים האלה מסתתר קסמם האמיתי של החיים.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.12, 20:00, גלריה P8, הפטיש 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

'העמדת/פנים', תערוכת יחיד של מיכל חלבין. אוצרוּת: נירה יצחקי ונמרוד ואינר

מיכל חלבין היא מהצלמות הישראליות המצליחות ביותר בעולם. במהלך הקריירה שלה גיבשה חלבין שפה צילומית מובחנת ומובהקת המזוהה איתה. יש בצילומים של חלבין איכות חמקמקה של סצינות שהן מצד אחד מעוצבות לעילא  ומסודרות באופן מוקפד, ומצד שני הן מעבירות בצורה נוגעת ללב את המבט הישיר ואת הכנות השברירית של המצולמים שלה. הצילומים בתערוכה הם בעיקר של ילדים ונערים שצולמו במסעות צילום ברחבי העולם. הדמויות מגיעות מרקעים מגוונים ומנסיבות חיים שונות בתכלית, אך משהו בצילום של חלבין מוציא מהם דווקא את הדומה והמשותף.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.12, 20:00, רזידנסי האמנים של גלריה שלוש, רחוב הצורפים 4, יפו העתיקה

תמר ניסים, מתוך התערוכה 'סִלְחִי לִי עַל לִבִּי הַקָּשֶׁה', גלריה אינדי, תל אביב

מלאים בהתרגשות לקראת שבוע האיור המתקרב שוחחנו עם יובל סער, עורך מגזין פורטפוליו ומי שיזם את שבוע האיור לפני 9 שנים ואוצר אותו מאז. אדם שנדמה שעלה על הטריק איך להוסיף עוד לפחות שעתיים ליממה ולמלא אותן בעשייה יצירתית. יובל שיתף אותנו בסיפור הולדתו של שבוע האיור, רגע שריגש אותו במיוחד ואפילו הסכים לספר על תערוכה שמעניינת אותו במיוחד השנה. מוזמנים לקרוא ולהכיר יותר את המנוע שמאחורי המפעל האדיר הזה.

רוצים לחוות את שבוע האיור לעומק, לפגוש את המאיירים והאוצרים ולשמוע את כל המידע שמאחורי הקלעים? הצטרפו אלינו לסיורי שבוע האיור במוקדים השונים ברחבי העיר! כל הפרטים והרשמה בקישור

צילום מירב בן לולו

היי יובל, קודם כל ספר לנו איך נולד שבוע האיור?

שבוע האיור נולד מעבודה על תערוכה קטנה בבית האמנים לפני תשע שנים. עניין אותי לבדוק את המקור לפריחה של הסצינה המקומית, ואת השפעת העידן הדיגיטלי על עולם האיור. לא תכננתי לעשות שבוע איור, אבל אחרי שבכל שבוע פרסמתי בפורטפוליו שני ראיונות עם מאיירות ומאיירים, מסדרת הראיונות הזו – איור עכשיו – שכללה לבסוף 100 ראיונות, נולד שבוע האיור הראשון.

למה דווקא איור?

שאלה טובה, ואני לא בטוח שיש לי תשובה אליה. אולי בגלל היכולת יוצאת הדופן של מאיירות ומאיירים להעניק פרשנות מקורית ורעננה למציאות, להגיד משהו אמנותי ועדיין להיות תקשורתי.

ספר לנו על רגע בשבוע האיור שאתה גאה בו במיוחד

בשנה שעברה, 10 ימים לפני מועד הפתיחה המקורי של שבוע האיור, שלהי הסגר השני – ההחלטה לקיים בכל זאת שבוע איור במתכונת פיזית. החלטנו למתוח אותו על פני חודש עד תחילת הסגר השלישי, ולהצליח כנגד כל הסיכויים להוציא אנשים מהבית ולראות אמנות, לתת גם להם וגם לקהילת האיור שביב של אופטימיות.

ספר לנו על שבוע האיור השנה – איך היתה החזרה לפורמט הרגיל אחרי שנת בקורונה?

כמו לרכוב על אופניים אחרי הרבה זמן – בהתחלה קצת משונה אבל תוך שניה ההתלהבות של כולם סוחפת, והנה – כמעט 80 תערוכות. מדהים!

אמנם כולם היו בניך, אבל על איזה תערוכה או פרויקט מיוחד ממש אסור לוותר השנה?

הו, זו באמת שאלה קשה, אבל אם יש תערוכה אחת שאני מאוד סקרן לגביה זו התערוכה ״אמא תחנה״ שתוצג בתדר. אחד הדברים שהכי משמחים אותי בשבוע האיור הוא סטודנטים שעונים לקול הקורא שאנחנו מפרסמים בכל שנה, עוד בזמן הלימודים. במקרה הזה מדובר ביוזמה של בוגרות ובוגרים טריים של מסלול איור במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, שהתחברו תחת השם קולקטיב תמ״א; ואם זה לא מספיק – את התערוכה אוצר זאב אנגלמאיר (!) שהנחה השנה את פרויקט הגמר של כולם (כל אחת בנפרד). הקבוצה מתבוננת בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב כמעין משולש ברמודה מקומי; מרחב שבו הגבול בין אגדות אורבניות לאמת מיטשטש. כמו במצולות הים, גם בתחנה, ככל שהם צוללים עמוק יותר אל מצולותייה החשוכים הם מגלים רבדים של חיים נסתרים מן העין, ומוצאים שבכל אגדה יש גרעין לא צפוי של אמת. במיצג אווירתי שמשלב מדיות של איור, פיסול והקרנה (!), חברי הקולקטיב מציפים את החיים האמיתיים שמתקיימים בתחנה כאן ועכשיו.

מה החלום שלך לגבי שבוע האיור?

יש הרבה חלומות, איפה מתחילים? לעשות תערוכה אחת גדולה עם תקציב ומקום, להביא אורחים מחו״ל ולייצא את שבוע האיור לחו״ל, לגייס חברות מסחריות (בעיקר של מוצרי צריכה) ולייצר מהדורות מוגבלות לכבוד שבוע האיור (דמיינו כניסה לסופר וכל האריזות מאויירות), ליצור פרויקטים גדולים במרחב הציבורי, ועוד ועוד ועוד. אבל כרגע אנחנו מתרכזים בעיקר בלהוציא לפועל שבוע האיור מוצלח, שיאפשר לנו להתחיל לעבוד כבר ביום שאחרי על שבוע האיור של השנה הבאה.

מפת נווה שאנן, עמנואל זילברשניר – מתוך התערוכה אמא תחנה בתדר