ארכיון תגיות: tel aviv street art

יום האישה 2022. המלצות הסופ"ש 3-5.3

כתיבת תגובה

יום האישה בפתח וזהו כמו תמיד רגע מצד אחד לשמוח על הנצחונות הרבים שהושגו במאבק לשחרור ושוויון לאורך השנים, אבל גם לראות כמה עבודה עוד נשארה לכולנו. כחברה שנוצרה על ידי נשים וכיום מנוהלת ומופעלת בעיקרה ע"י נשים, אנחנו רואות חשיבות עליונה בנתינת מקום וקול לאמניות מקומיות והפניית זרקור ליצירה הנשית המעולה שקורית פה.

במוזיאון תל אביב תערוכה של האמנית הצרפתיה הגדולה אנט מסאז'ה; בבית ליבלינג בוחנת טל אלפרשטיין את פנים הבית; בגלריה לחם ושושנים האמנית זהר אלעזר משלבת בין ישן וחדש; ובפינת הבונוס תערוכה של המלכה האם לואיז בורז'ואה בלונדון.

שיהיה לכולנו יום אישה שמח וקדימה לעבודה!

שני ורנר וצוות Talking Art

זהר אלעזר, מתוך 'איתותי סגולה', תערוכת יחיד בגלריה לחם ושושנים

'תשוקה, הפרעה', אנט מסאז'ה. אוצרת אורחת: מרי שק, אוצרת משנה: גלית לנדאו-אפשטיין

אנחנו מתרגשים ממש לקראת פתיחת תערוכתה של האמנית הצרפתית אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב. נדמה שבשנים האחרונות, המוזיאון מתנער לאט לאט מהתדמית המעט ארכאית שדבקה בו בעבר, מציג אמנות בינלאומית עדכנית ופותח הזדמנויות שוות לאמניות נשים. זה נוכח מאוד בתצוגת האוסף הישראלי המחודשת באוצרותה המעולה של דלית מתתיהו וזה כמובן בולט בתערוכות ענק כמו בורז'ואה וקוסאמה.
מסאז'ה היא אחת האמניות הגדולות בצרפת, אשר נחשבת לפורצת דרך בכל הנוגע לאמנות נשית ופמיניסטית. במשך שנים היא עוסקת במיניות ומגדר ומציגה מנעד דימויים פרובוקטיביים, ומעוררי מחשבה. אנו מצפים לראות מה יהיה בתערוכה הנושאת את השם המסקרן  'תשוקה, הפרעה'.

מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'פְּנִים – להיות החלל עצמו', תערוכת יחיד של טל אלפרשטיין. אוצר: ערן איזנהמר

להמלצות בשבוע שעבר קראנו 'מהבית אל האינסוף ובחזרה' – גם בעקבות התקופה הזו שבה הכרנו את הבית טוב טוב מבפנים, וגם כמחווה למקום של נשים אשר במשך שנים נדרשו להשאר בבית, עד שהעזו לצאת לעולם ובנו אימפריות. בתערוכתה החדשה טל אלפרשטיין ממשיכה את העיסוק בפנים הבית ובוחנת את גבולותיו. בתוך ביתה היא יוצרת מעין מודל מתחלף של דירות מסוגים שונים ובוחנת את השפעתן של דירות שונות על הדרך שבה הגוף האנושי פועל, על אופיים של חפצים שונים ואפילו על תחושת הזמן עצמה. עבודות הוידאו שנוצרו בתהליך הן עדינות ופואטיות וגורמות לנו לבחון את הבית בעיניים חדשות.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 3.3, 20:00, בית ליבלינג, רחוב אידלסון 29, תל־אביב.  אירוע פייסבוק

'איתותי סגולה', תערוכת יחיד של זהר אלעזר. אוצר: חגי אולריך

הסצינות הכמו חלומיות בעבודות הוידאו של זהר אלעזר הן תוצאה של שילוב ישן בחדש. באמצעות הטכניקה האופטית העתיקה של 'קמרה אובסקורה' – בה מוקרן החוץ המואר אל תוך חדר אפל ("קמרה אובסקורה" בלטינית) היא הקרינה אל תוך מנהרה חשוכה ונטושה את הנעשה בחוץ וצילמה בוידאו את הדימוי שנוצר על קיר המנהרה. התוצאה היא סדרה של התרחשויות שאולי אינן ברורות עד הסוף לצופה, אך הן משרות אווירה מטרידה ואופוקליפטית משהו, בו בזמן שהן יפות מאוד. אנחנו אוהבים אמניות המשלבות חדש וישן כדי ליצור משהו עכשווי מאוד ומרתק.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 3.3, 20:00, גלריה לחם ושושנים, רחוב העלייה 45, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – המלצה מעבר לים

לואיז בורז'ואה בלונדון

אם מדברים על אמניות חזקות, משמעותיות ומעוררות השראה, אי אפשר שלא להזכיר את המלכה האם, או לפחות אחת מהן – לואיז בורז'ואה. רטרוספקטיבה מקיפה  מוצגת כעת בגלריה הייווארד בלונדון. התערוכה מתמקדת בשני העשורים האחרונים של חייה ופועלה של בורז'ואה, בתקופה זו התמקדה בעיקר בעבודה עם טקסטיל. אם אתם בשכונה אסור לפספס.

התערוכה תוצג עד 15.5, Hayward Gallery, Southbank Centre, Belvedere Rd, לונדון, בריטניה
פרטים וכרטיסים באתר הגלריה

טל אלפרשטיין, מתוך 'פְּנִים – להיות החלל עצמו', תערוכת יחיד בבית ליבלינג. צילום ליאור רובינשטיין

מהבית אל האינסוף ובחזרה. המלצות הסופ"ש 24-26.2

כתיבת תגובה

תערוכות השבוע מתחילות מתוך הכאן והעכשיו האישי והפרטי ונמתחות אל הנצחי והאינסופי. אולי לא פלא שכולן תערוכות של אמניות נשים נפלאות. נשים באופן מסורתי נדרשו תמיד (ובאופנים רבים עד היום) להשאר בבית, להסתיר את עצמן, "כבודה פנימה" ואילו בו בזמן הן עוסקות במובנים העמוקים ביותר של יצירה ומבקשות ומגיעות לגבהים הנשגבים ביותר.

גם הסיור שלנו בסימן יום האישה בשבוע הבא יחגוג בדיוק את המתח הזה ויבקר בשלוש תערוכות של אמניות מעולות ומרתקות (אחת מהן, של טל ירושלמי, נפתחת ממש השבוע וכתבנו עליה כאן)  היכנסו לקישור והצטרפו אלינו לסיור המרגש הזה

במוזיאון בת ים מציגה שחר יהלום גוף עבודות רחב ומגוון שמבקש להביט ברעיון עתיק בעיניים חדשות; בגלריה מאיה מבקשת מיכל גבע את המנוחה והנחלה שאינן; בגלריה נגא פורצת טל ירושלמי את גבולות הציור והוא נוזל לתוך החיים; ובהמלצה מעבר לים ג'ורג'יה אוקיף מביאה את המדבר האמריקאי אל השלג של באזל.

שיהיה סופ"ש ביתי ונצחי,

שני ורנר וצוות Talking Art

שחר יהלום, מתוך 'קהה כבד', תערוכת יחיד במוזיאון בת ים. צילום: גוני ריסקין

'קהה כבד', תערוכת יחיד של שחר יהלום. אוצרת התערוכה: הילה כהן שניידרמן

אפשר להבין את מוזיאון בת ים ואת האמנית שחר יהלום שלא יכלו להתאפק אל מול התאריך האסתטי כל כך 22.2.22 ובחרו לקיים את פתיחת התערוכה החדשה של יהלום במוזיאון דווקא ביום שלישי הלא שגרתי. אז את הפתיחה כנראה פספסתם אבל לא כדאי לפספס את התערוכה בה מבקשת יהלום לחזור לעניין העתיק של האמנות במושג האינסוף, אך לעשות זאת בעיניים עכשוויות. האמנית ממשיכה את העיסוק שלה ביצירת קברים לפסלים, דרכם היא עוסקת בגבול בין העכשיו לנצח ובין החיים למוות. יהלום היא אמנית מגוונת באופן מעורר השתאות ובתערוכה הנרחבת הזו היא מדלגת באלגנטיות בין עבודות זכוכית, קרמיקה, גבס והדפס.
בהתאם לעיסוק של שחר יהלום בגבולות, גם היצירות עצמן מתקיימות על הגבול שבין אסתטיקה עדינה ליופי פראי ואנחנו כבר מחכים לראות מה הכינה לנו הפעם.

אירוע פתיחה:  יום שלישי, 22.2.22, מוזיאון בת ים לאמנות, רחוב סטרומה 6, בת ים.  אירוע פייסבוק

'אֶל–ביתי', תערוכת יחיד של מיכל גבע. אוצרת: טל אמיתי-לביא

מיכל גבע מחפשת בית. במבט ראשון על הציורים בתערוכתה החדשה בגלריה מאיה אפשר לטעות ולחשוב שהנה היא מצאה והכל בסדר – הציור של גבע מוקפד ומרהיב ועל פניו הוא מציג סצינות אידיליות המתבססות על בית ילדותה וסביבתו. עם זאת, מבט עמוק יותר חושף מציאות מעט יותר סבוכה. הצמחים שנועדו לייפות  את הבית וליצור אווירה נינוחה ומרגיעה, נראים דווקא כמבקשים להשתלט עליו ולהטביע אותו. הצבע עצמו ממנו עשוי הציור נדמה כמתפורר ומתפוגג בנקודות מסויימות ובנקודות אחרות הופך לאינטנסיבי כמעט באופן מוגזם. מיכל גבע מחפשת בית, וכשהיא כבר מוצאת הוא פרוץ ופרום ומצליח עדיין להידמות למלכודת.

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של אורן מרטן

אירוע פתיחה: יום חמישי, 24.2, 20:00, גלריה מאיה, שביל המרץ 2, קומה 2, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'חיים אמיתיים', תערוכת יחיד של טל ירושלמי

ציור הוא לפעמים גבול. הבד המתוח משמש כסוג של חיץ בין העולם האמיתי והחוקיות השולטת בו, לבין עולם הציור שיכול להיות חופשי יותר. לאורך ההיסטוריה של הציור המודרני והעכשווי מתקיים עיסוק ארוך וסוער בפני השטח של הציור ובשאלה האם להנכיח אותם או ליצור מרחב אשלייתי, אבל מה קורה כאשר פורצים את הגבול בין העולם הציורי והממשי? הציירת טל ירושלמי ממלאת את ציוריה ביצורים שונים ומשונים – חרקים, ציפורים, חלקי גוף – ואז היא פוערת חורים בפני השטח של הציור, שורפת וקורעת אותו. האם היצורים האלה יתחילו להישפך מתוך הציור אל העולם? האם חיות שהתחילו להופיע בביתה של האמנית באופן בלתי מוסבר הגיעו מתוך הציור, או שזו כבר טענה מיסטית מדי? כך או כך ציוריה של ירושלמי הם תמיד חוויה – אסתטית, צורנית, ורגשית – מסקרנת מאוד.

אירוע פתיחה: יום שישי 25.02, 12:00, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב

פינת הבונוס – המלצה מעבר לים

רטרוספקטיבה של ג'ורג'יה אוקיף בבאזל, שווייץ

אחת האמניות שעסקה בצורה המובהקת ביותר בדילוג בין הפרטי והממשי אל הנשגב והאינסופי היא הציירת האמריקאית ג'ורג'יה אוקיף. מהסטודיו שלה במדבר היא ציירה פרחים, עצמות ונופים שהפכו לפני שטח חייזריים וחלומיים. כעת רטרוספקטיבה נרחבת של עבודותיה מוצגת בבאזל ולנו החיבור בין המדבר של אוקיף לבין השלגים של שווייץ נשמע כמו חיבור אידאלי.

התערוכה מוצגת עד 22.5 בפונדסיון ביילר, Baselstrasse 101 ,CH-4125 Riehen/Basel, באזל, שווייץ

פרטים נוספים ורכישת כרטיסים באתר המוזיאון

טל ירושלמי, מתוך 'חיים אמיתים', תערוכת יחיד בגלריה נגא, תל אביב

שישי חם. המלצות הסופ"ש 17-19.2

כתיבת תגובה

בשביל אמנים ושוחרי אמנות, יום חמישי בערב הוא טקס קבוע של יציאה לפתיחות תערוכות של קולגות וחברים. אל תוך שלוש השעות האלה בשבוע נדחסים: פרגון לאמנים, הכרות עם מה שמתחדש בעולם האמנות וכמובן גם מינגלינג. אולי בגלל הפריחה של עוד ועוד חללי תצוגה ואולי בגלל הדרישה בימי קורונה לרווח מעט את ההתכנסויות, אנחנו רואים יותר ויותר פתיחות שמתקיימות מחוץ למועד "המקודש" הזה. השבוע אספנו לכם שלוש תערוכות שנפתחות דווקא ביום שישי, כאלה שאפשר להספיק להגיע אליהן לפני שקונים פרחים לשבת.
ואפרופו משהו לעשות בימי שישי – אספנו עבורכם כמה מהסיורים החדשים שלנו שלא כדאי שתחמיצו. הישארו עד סוף ההמלצות לרשימת הסיורים המלאה.

בגלריה חזי כהן תערוכה של האמן המשפיע אריה ארוך; במוזיאון על התפר האהוב והחשוב תערוכה על תפקידה של האמנות בימים של חוסר יציבות; ובגלריה הלובי שילוב מרתק בין שני אמנים עכשוויים לאמנית שעזרה לנסח את האסתטיקה המקומית.

שיהיה שישי נעים שאחריו שבת מנוחה,
שני ורנר וצוות Talking Art

מישל פלטניק, מתוך התערוכה 'נגע' במוזיאון על התפר, ירושלים

אריה ארוך. תערוכת יחיד
לאחרונה נראה שגלריה חזי כהן מבקשת ללכת נגד התפישה המקובלת לפיה גלריות מציגות אמנות עכשווית ואילו מקומם של מאסטרים הוא במוזיאון. נדמה שמאז המעבר למיקומה החדש, מציגים שם תערוכות של אמנים מהקלאסיקה הישראלית לצד תערוכות של אמני הגלריה הפעילים כיום. זכורה במיוחד תערוכתו של תומרקין מהזמן האחרון, בה הוצגה גם עבודתו האיקונית "הוא הלך בשדות". כעת נפתחת בגלריה תערוכתו של אחד האמנים המשפיעים ביותר בזירה המקומית – אריה ארוך. הסגנון הייחודי שלו ששילב אבסטרקט ופופ והכניס אלמנטים של רישום חופשי ושירבוט, עיצב במידה רבה את הנראות של אמנות ישראלית כפי שאנחנו מכירים אותה. יש משהו אחר – אינטימי ובלתי אמצעי יותר – בלחוות את הקלאסיקות האלה מחוץ לכתלי המוזיאון המעונבים. איזה כיף.
אירוע פתיחה: יום שישי, 18.2, 10:00, גלריה חזי כהן, לילנבלום 33, תל אביב. אירוע פייסבוק

"נגע", תערוכה קבוצתית. אוצר: אלון רזגור
מוזיאון אחד שבהחלט לא שומר על חזות מעונבת וקרירה הוא מוזיאון על התפר אותו אנחנו אוהבים מאוד. השילוב המנצח בין אמירה חדה וברורה, בחירה קפדנית של עבודות אמנות יפהפיות ומעוררות מחשבה ושיתוף פעולה עם אמניות ואמנים מהשורה הראשונה הופכת את הביקור במוזיאון להימור בטוח. התערוכה הקרובה תעסוק בנושא האקטואלי של התמודדות עולם האמנות עם משבר הקורונה והדרך שבה אמניות ואמנים מגיבים אליו. האמנות המוצגת בתערוכה מעלה שאלה חשובה לגבי תפקידה של אמנות בעתות משבר – האם היא צריכה להיות ביקורתית ונשכנית, או לספק מקור של יופי ונחמה. אפשר לסמוך על מוזיאון על התפר שיצעד באלגנטיות על התפר ויראה לנו שהאמנות, כמו המציאות, תמיד מורכבת יותר.
אירוע פתיחה: יום שישי, 18.2, 11:00, מוזיאון על התפר, חיל ההנדסה 4, ירושלים אירוע פייסבוק

תערוכה משולשת של שי יחזקאלי, ציונה שמשי ואסתר שניידר. אוצרת: אורית מור
לתערוכה הזו אין שם, אבל רק שילוב השמות של המציגים בה מספיק כדי להצית את הדמיון ולצייר בראש תמונה של נתיב ייחודי באמנות הישראלית.  שי יחזקאלי ואסתר שניידר הם שני אמנים עם שפה ציורית עשירה במיוחד שמשלבת היטב בין הישענות בוטחת על ההיסטוריה של האמנות והתרבות המקומית לבין השפעות של תרבות פופולרית עכשווית מאוד. מרגשת במיוחד החבירה שלהם לאמנית והמעצבת ציונה שמשי שבמו ידיה יצרה כמה מהדימויים האיקוניים של האסתטיקה הישראלית המתחדשת. אם כתבנו קודם על ההבדלים שבין אופי התצוגה בגלריות ובמוזיאונים, הרי שחיבור שכזה יכול כנראה לקרות רק מחוץ לכותלי המוזיאון ובמיוחד בגלריה עצמאית ולא מסחרית כמו הלובי. מרגש ומעורר ציפייה
אירוע פתיחה: יום שישי, 18.2, 12:00, גלריה הלובי, ארלוזורוב 6, תל אביב אירוע פייסבוק

הסיורים הקרובים שלנו
כבר הרבה זמן שעמוד הסיורים הפתוחים לא התפקע ככה מסיורים מעולים וזו כמובן לא רק הכמות אלא האיכות שמדברת! זה הזמן להירשם לאחד הסיורים ולפנק את עצמכם באמנות מעולה.
אז מה יש לנו שם?

כנראה המלהיב והמרגש מכולם הוא הסיור שלנו בביאנלה בונציה! מכירים את הנופשונים שלנו? אז תכפילו את זה פי מאה ותוסיפו פרמז'ן מלמעלה. הצטרפו אלינו לסיור עומק באירוע האמנות החשוב בעולם.
הכנסו לקישור לפרטים והרשמה

לכבוד יום האישה אנחנו יוצאים לסיור בעקבות שלוש אמניות מעולות, בכלל כרגע כמה מהתערוכות הטובות ביותר בעיר הן של אמניות נשים – בואו נגלה אותן יחד!
לפרטים והרשמה הכנסו לקישור

הסיור שלנו שהפך לרב מכר בעקבות אמנות במלונות בוטיק באלנבי כמעט מלא. חבל לפספס.
הכנסו לקישור לפרטים והרשמה

חוץ מזה, סיורי קוסאמה שלנו נמשכים במלוא המרץ עם סיור ערב מיוחד וסיור בשעות הבוקר לפני ההמולה.
לסיור הערב הכנסו לקישור
לסיור הבוקר הכנסו לקישור

ציונה שמשי, מתוך תערוכה בגלריה הלובי, תל אביב

עולים לירושלים. המלצות הסופ"ש 10-12.2

כתיבת תגובה

ירושלים היא כר פורה לאמנות עכשווית מעולה, את זה יודעים כל מי שעוקבים אחרינו ובודאי מי שהצטרפו אלינו לאחד מהנופשונים המפנקים שלנו בעיר.
ועדיין, ערב פתיחות כהלכתו, בו מספר תערוכות נפתחות במקביל ומאפשרות סיבוב ביניהן (עניין שבשגרה בתל אביב) הוא עדיין מאורע נדיר יחסית בעיר שעל ההר.
לכן, כשראינו שכמה מחללי האמנות שאנחנו הכי אוהבים בירושלים פותחים תערוכות באותו ערב (ועוד אחד בערב שלפני) החלטנו להקדיש את המדור לבירתנו הקרירה.
קפצו למכונית, או עלו על הרכבת ולכו לסיבוב פתיחות ירושלמי נדיר – אבל אל תשכחו סוודר!

סופ"ש נעים לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

דניאל פישר, מתוך 'טיפים למתחזה הזוהרת', תערוכת יחיד בסדנאות האמנים, ירושלים

'צלמים ב', תערוכת יחיד של מיכאל קובנר

גלריה גורדון, מוסד האמנות התל אביבי שהתרחב לאחרונה לירושלים בתערוכה שהיא כמחווה למוסד האמנות הירושלמי המכובד ביותר – הלא הוא מוזיאון ישראל. הצייר מיכאל קובנר שוטט ברחבי המוזיאון בשנתיים האחרונות וצייר את המבקרים והקהל. התוצאה היא מעין תיעוד של מערכת היחסים בין הקהל לעבודות האמנות ואי אפשר להתעלם מחללי המוזיאון הכמעט ריקים בציורים, עדות לתקופה בה צוירו. השפה הציורית של קובנר, שהיא עשירה ואפלולית, משתלבת עם נושאי הציור ויוצרת תערוכה חמצמצה מתוקה – שיש בה מן ההתפעמות מהדר המוזיאון וכאב על ריקנותו בימי קורונה.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 9.2, 19:00, גלריה גורדון, מרכז ספיר, בניין 3, קומה 3, ירושלים
אירוע פייסבוק

'מרחב ממוסגר', תערוכת יחיד של עזרא אוריון. אוצרים: תמר שטיינברג ויובל אוריון

עזרא אוריון היה שילוב מרתק בין אמן שהוא בשר מבשרה של האליטה התרבותית המקומית, לבין חייזר שנחת לתוך שדה האמנות הישראלית כמו מעידן אחר. הוא הביא עמו רעיונות רדיקליים כמו פיסול בין גלקטי וקתדרלות לייזר שמגיעות לחלל. זירת הפעולה של אוריון נפרשה ממקום מושבו במדרשת שדה בוקר, דרך רכסי ההימלאיה ועד הכוכבים. התערוכה שנפתחת השבוע בבית הנסן מבקשת להתחקות אחרי אופיו של האמן המיוחד הזה דרך צילומים של צלם האמנות אברהם חי, אופני תצוגה יצירתיים ועבודות של אמנים איתם שיתף פעולה כמו מיכה אולמן, דליה מאירי, חוה מחותן, נעם רבינוביץ׳, דב הלר, איצו רימר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 10.02, 18:30, בית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים
אירוע פייסבוק

'אויר בעצמו נוגע', תערוכה משולשת של אורי דובדבני, יעל חובב ועידן סיטבון. אוצר: יותם דביר

איך עושים תערוכה על אוויר, ועוד אוויר שנוגע בעצמו? על המחשבה האוורירית הזו אחראים שלושת האמנים המשתתפים בתערוכה. הם הכירו במהלך לימודיהם בבצלאל וקיימו סדרה של מפגשים אינטנסיביים בסטודיות אחד של השני ובחלל "המפעל" הירושלמי, ושיתוף הפעולה ביניהם הוליד את התערוכה החדשה. זו מתפרשת על פני שני חללי תצוגה וכוללת עבודות ציור, הדפס, מיצב וטקסט. את התערוכה ילווה גם ספר אמן שערך אורי ויינשטיין הכולל דימויים שיצרו חובב וסיטבון לצד שיריו של דובדבני. נראה שבניגוד לשם האוורירי, מדובר בתערוכה עשירה, מגוונת ומסקרנת.
אירוע פתיחה:  יום חמישי, 10.2, 20:00, גלריית המפעל, המערבים 3, ירושלים
אירוע פייסבוק

'טיפים למתחזה הזוהרת', תערוכת יחיד של דניאל פישר. אוצרת: הדס גלזר

אחת לכמה זמן אנחנו כותבים כאן על אמן או אמנית שלמרות שהם יחסית צעירים, נראה שמתחילת הדרך יש להם משנה סדורה ועולם דימויים רחב ושלם שאנחנו מוזמנים להיכנס לתוכו. אמנית כזו היא דניאל פישר שפועלת בשדות שונים ומגוונים כמו פיסול, וידאו, פרפורמנס ואפילו מוזיקה. כעת היא פותחת תערוכה הסובבת סביב דמות בדיונית שיצרה פישר בעקבות שיחות עם נשים במצבים שונים של הגירה. את השיחות האלה מתמצתת האמנית למעין "טיפים" שאותם היא מציעה לנשים אחרות במצבים של עקירות, מעבר והשתנות. סקרנים לצלול לתוך העולם המרתק של פישר?

אירוע פתיחה: יום חמישי, 10.2, 20:00, ​סדנאות האמנים,  האומן 26, קומה 3, ירושלים
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – המלצה מעבר לים
תערוכת דיוקנאות עצמיים של ואן גוך בגלריה קורטאולד בלונדון

האוסף של גלריה קורטאולד הוא אחד המכובדים בבריטניה, אך עד לאחרונה לא מאוד מפורסם לקהל הרחב. כעת לאחר שיפוץ מאסיבי של שלוש שנים, הגלריה נפתחת מחדש (המילה גלריה פה מעט מטעה, מדובר במשהו שדומה למוזיאון מפואר). אחת התערוכות הפותחות היא תערוכה של דיוקנאות עצמיים של המאסטר ואן גוך. מסוג התערוכות שעושות לנו עור ברווז מהתרגשות.

The Courtauld Institute of Art, Somerset House, Strand, London WC2R 0RN
פרטים נוספים באתר המוזיאון

אורי דובדבני, מתוך 'אויר בעצמו נוגע', תערוכה משולשת בגלריית המפעל, ירושלים.

טיול לצפון. המלצות הסופ"ש 3-5.2

כתיבת תגובה

אולי זה הקור, אולי זו התקופה ואולי זה סתם שבוע כזה, אבל סוף השבוע המתקרב מעט דליל מבחינת פתיחות. זה בדיוק הזמן לקפוץ לאוטו, להצטייד במעיל חם ואולי תרמוס קפה או מרק ולצאת לטיול בצפון. אחרי הסערה האחרונה יש שלג בחרמון, מים בנחלים והאמנות פורחת. הנה כמה תחנות שוות במיוחד.
התרכזנו הפעם בחללים מוזיאליים מרכזיים, גם כי הם מרכזים כמה תערוכות תחת גג אחד וגם כי במקרה של גשם אפשר להסתתר בהם עד יעבור זעם.
מדובר על מסלול שאפתני וכנראה לא תספיקו את כולו ביום אחד, אבל כל אחת מהתחנות האלו מעידה על העושר התרבותי העצום שמחכה מחוץ לעיר הגדולה ועושה לנו חשק לצאת לדרך.

שיהיה סופ"ש של הרפתקאות,
שני ורנר וצוות Talking Art

עבודה של האמן ח׳דר וחאח מתוך התערוכה בגלריה לאמנות, אום אל פחם. צילום יגאל פרדו

תחנה ראשונה – מוזיאון הרצליה
הנה על ההתחלה חשפנו איזה תל אביבים אנחנו – כותרת הפוסט היא 'טיול לצפון' והתחנה הראשונה היא הרצליה! אז קודם כל – אנחנו באמת תל אביבים והרצליה זה באמת צפונית לנו. שנית, גם מסע ארוך מתחיל בצעד קטן ועם מוזיאון הרצליה קשה לפספס. סבב התערוכות הנוכחי מרגש במיוחד גם אם אקלקטי באופן יחסי לאוצרות במוזיאון. תערוכה מוצלחת שסוקרת את הפיסול הקרמי המקומי; תערוכה נרחבת של האמנית החידתית רות דורית יעקבי, שעד פטירתה יצירה אמנות יחודית ומרתקת בהאנגר בערד ששימש לה כסטודיו. גם התערוכות האחרות במחזור הזה מצוינות ומעוררות שאלות על הסיפורים שלימדו אותנו על ההיסטוריה של אמנות ויצירה חומרית בישראל. שווה.
מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, רחוב הבנים 4, הרצליה. שעות פתיחה: ראשון – סגור, שני-שבת: 10:00-14:00 10:00 – 14:00, ימים שלישי וחמישי גם ב- 16:00 – 20:00
פרטים נוספים באתר המוזיאון

תחנה שנייה – הגלריה לאמנות אום אל-פחם
אנחנו מאוד אוהבים את הגלריה לאמנות באום אל-פחם, מיזם אמנות חשוב כל כך. בנוסף להיותו פלטפורמה לאמנות פלסטינית וערבית עכשווית היא הרבה יותר מזה – מרחב בו מתקיים דו קיום תרבותי בין ערבים ליהודים שהוא מבחינתנו המקור לאופטימיות ותקווה למקום הזה. בדרך להגשמת האידאל הזה אין אף פעם פשרה על איכות האמנות והתערוכות בגלריה תמיד משובחות. בימים אלו למשל מוצגות רטרוספקטיבה של הקרמיקאית והפסלת המוערכת רינה פלג (אפרופו תערוכת הפיסול הקרמי בתחנה הראשונה שלנו בהרצליה) תערוכה של יסמין חוג'רת הקושרת בין מושגים של ארעיות ונצחיות ובין המוות בתרבות המוסלמית; ותערוכת ציור לא שגרתית של ח׳דר ושאח, המצייר דיוקנאות משפחתיים ואחרים על עורות בעלי חיים. בנוסף מוצגת בגלריה תערוכה קבוצתית שהיא תוצר של תוכנית הרזידנסי שהתקיימה במקום בשנה האחרונה.
הגלריה לאמנות אום אל פחם, שעות פתיחה : ראשון-חמישי, שבת: 8:00-15:00, שישי: סגור
פרטים נוספים באתר הגלריה

תחנה שלישית – משכן לאמנות עין חרוד
המשכן לאמנות וסביבתו כל כך יפים מבחוץ שכמעט אין צורך להכנס פנימה. אבל חבל לפספס את מה שקורה בפנים – תערוכות מעולות שמשקפות את הטעם הטוב וההיסטוריה העשירה של מוסד האמנות המכובד הזה.  הפעם זה באמת מטמון אמיתי: שלושה ציירים מעולים – אורית חופשי, עמית קבסה ואמיר נווה – מציגים כל אחד תערוכת יחיד שהיא אירוע ציורי עוטף וטוטאלי. חוויה מטלטלת שנותנת כבוד למדיום. לצידם מציגה נועה בן נון תערוכת צילומים שנראית שקטה ושלווה במבט ראשון, אך מבט נוסף חושף נוף שהוא ריק מדי ושקט מדי ומרמז על קטסטרופה.
משכן לאמנות ע״ש חיים אתר, עין חרוד, שעות פתיחה: ימי ראשון: סגור, ימים שני – חמישי: 9:00-16:00
ימי שישי: 10:00-13:00, ימי שבת: 10:00-14:00
פרטים נוספים באתר המשכן

תחנה רביעית ואחרונה – מוזיאון בר דוד
מוזיאון בר דוד בקיבוץ ברעם הוא המוזיאון הצפוני ביותר שלנו ואחד מחללי האמנות הצפוניים במדינה. הריחוק והנוף הפסטורלי לא גורמים לו להתנמנם על השמרים, אלא להפך, נראה שיש שם רצון ליצור תערוכות שיגרמו לאנשים להגיע מרחוק. אחת התערוכות המוצגות שם כעת בוחנת את היחסים בין האמנות העכשווית לעולם הקולנוע והיא מגייסת לשם כך כמה אמנים ואמניות מעולים שעושים עבודה טובה בלשבור את החלוקה המסורתית בין תרבות גבוהה לנמוכה ובין הוליווד לעולם הגלריות. שווה להצפין.
מוזיאון בר דוד, קיבוץ ברעם, שעות פתיחה:  א' – ה' 10:00-16:00 , שישי ושבת: 10:00-14:00
פרטים נוספים באתר המוזיאון

אורית חופשי, מתוך 'יציבה רעועה' במשכן לאמנות עין חרוד, 2021

חופש לאמנות. המלצות הסופ"ש 27-29.1

כתיבת תגובה

השאלות "מה זו אמנות" או "מה אמורה אמנות לעשות" עולות כמעט מדי יום בסטודיו של אמנים ובשיח של אוהבי אמנות – אלה שאלות חשובות שמניעות שיח אמנותי פורה וערני. אחת לכמה זמן השאלה הזו יוצאת אל מחוץ לבועה הקטנה שלנו ונתקלת בעולם. לפעמים זה מפגש מעניין ומשמח, לפעמים המפגש הזה מסתיים באי הבנה ומפח נפש. לראיה, האירועים האחרונים סביב ציורו של דויד ריב שהוצג בתערוכה במוזיאון רמת גן המחודש וצונזר על ידי ראש העיר.
כותרת ההמלצות לקוחה מלוגו סופ"ש הסולידריות המרגש שעורכות גלריות בתל אביב בתגובה לאירועים הללו. העבודות שהוסרו מהתערוכה ברמת גן יוצגו בפזורת הגלריות התל אביביות כאות לסולידריות והזדהות עם ריב ויתר האמנים המציגים. הכותרת הזו היא אולי התשובה האולטימטיבית לשאלות הפותחות – החופש של האמנות להיות מה שהיא רוצה וצריכה להיות – גם ואפילו במיוחד כשהיא מאתגרת.

בגלריה של סמינר הקיבוצים במגדל שלום בוחן ליאור גריידי שאלות של הסתרה וכיסוי; בגלריה ND ברמת גן תערוכה מגוונת הבוחנת את בית הספר על שלל משמעויותיו; באקט של סולידריות מחממת לב מציגים חללי האמנות בתל אביב עבודות שהוסרו מתערוכת המריבה במוזיאון רמת גן; ובפינת הבונוס הבינלאומית שלנו – רטרוספקטיבה לצלם האפריקאי החשוב סמואל פוסו.

שיהיה סוף שבוע של חופש ואמנות,
שני ורנר וצוות Talking Art

ליאור גריידי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה של סמינר הקיבוצים. צילום: עדי לוי

'כ חול', תערוכת יחיד של ליאור גריידי. אוצרת: דרורית גור אריה

לפני כמה חודשים בילה האמן ליאור גריידי בתוכנית שהות אמן בפריז, באותו זמן בו יצא לפועל הפרוייקט האחרון של כריסטו וז'אן קלוד בו עטפו את שער הניצחון בבד. העבודה הזו, יחד עם המחשבה על נוף עירוני המשתנה תדיר, נהרס, מתכסה ונעלם, הולידו אצל גריידי תערוכה העוסקת בכיסוי ועיטוף, בהעלמה ובהסתרה. הוא חוקר מרחבים שונים החל מהאינטימי והביתי ועד הציבורי, ושואל שאלות על הכיסוי כפעולה של ריקון ממשמעות. האם דווקא בתוך פרץ של בניה והתחדשות מנסה גריידי לרמוז לנו שכמו שתל אביב עלתה מן החולות היא יכולה להעלם אליהם חזרה? שם התערוכה, על כפל המשמעויות שבו לפתע נראה מעט מאיים.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 27.1, 19:30, גלריה "אחד העם 9", רחוב אחד העם 9 , תל אביב
אירוע פייסבוק

'סופ"ש של סולידריות', תצוגת עבודות שהוסרו ממוזיאון רמת גן
אין מה להגיד, כל סיפור הפתיחה המחודשת של מוזיאון רמת גן והבלאגן סביבו הוא בעיקר עצוב ודי מדכא. אירוע שהיה לרגע הכי שמח – הצטרפות מחודשת של שחקן משמעותי לשדה האמנות המקומי ותערוכת פתיחה מרשימה – קיבל טעם חמוץ של כעס ואכזבה. נקודת האור בכל הסיפור הזה היא ההתגייסות של עולם האמנות לעמידה איתנה מאחורי המסר שצנזורה והשתקה אינן הדרך להתמודד עם אמנות שנויה במחלוקת ושחופש הביטוי הוא ערך עליון בדמוקרטיה בריאה. בתחילה היו אלה אמני התערוכה שסירבו להציג את עבודותיהם אחרי שעבודתו של דוד ריב הוסרה וכעת בצעד נדיר ומחמם לב מתגייסים חללי האמנות של תל אביב לסוף שבוע של סולידריות מרשימה. במהלך סוף השבוע הקרוב יארחו כמעט כל הגלריות בעיר עבודה או שתיים שהוסרו מהתערוכה שנסגרה ברמת גן וזו הזדמנות טובה בשבילנו לתמוך בחופש האמנות והביטוי ועל הדרך לראות אמנות מצויינת.

איפה ומתי: שישי-שבת, 28-29.1, בגלריות וחללי אמנות ברחבי תל אביב
רשימת הגלריות המשתתפות בקישור

'הפעמון כבר מצלצל', תערוכה קבוצתית. אוצרת: רונית רוט חדד

אפרופו רמת גן, הנה בכל זאת האמנות חיה ובועטת בעיר. גלריה ND הרמת גנית אותה פתחה האמנית רונית רוט חדד מספקת כבר זמן מה בית לפעילות אמנותית ותרבותית מסקרנת. בסוף השבוע הקרוב נפתחת בגלריה תערוכה העוסקת בנושא הרחב 'בית הספר' על שלל המשמעויות, הנוסטלגיה והטראומה שהוא מכיל בחובו. מעניין במיוחד גיוון המשתתפים בתערוכה שלצד אמנים מבוססים ביותר כמו זויה צ'רקסקי שמציגה ציור שמן גדול ממדים של תלמידות אפריקאיות, מציגים גם כאלה שזו להם התצוגה הראשונה בתערוכה, כמו ברנקו אפשטיין, שמציג רישומים שעשה כמורה בזמן שיעורים. נושא שאפתני וחיבורים מעניינים.
בהשתתפות: אבי צרפתי, אביבית גרף גרסל, אייל כץ, אנה בוסנובה, ברנקו אפשטיין, ג'ניפר בלוך, זויה צ'רקסקי, חניתה בירנבאום, ליאור שטיינר, צוקי גרביאן, רועי קורן, רותי בן יעקב, רונית רוט חדד, שולי בר נבון.
באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של יונתן הירשפלד.
אירוע פתיחה: יום שבת, 29.1, גלריה ND, רחוב עוזיאל 52, רמת גן
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס –  המלצה מעבר לים

סמואל פוסו בפריז

סמואל פוסו הוא אחת הדמויות החשובות בצילום האפריקאי של השנים האחרונות ובצילום בכלל. הצילום הצבעוני והנועז שלו מספק בו זמנית אסתטיקה מובחנת וביקורת חברתית שנונה. הרטרוספקטיבה המוצגת כעת במרכז האירופאי לצילום בפריז נותנת מבט רחב על הקריירה הארוכה שלו. שווה

התערוכה תעמוד עד 13.3, במרכז האירופאי לצילום    5/7 Rue de Fourcy, 75004 Paris, France

פרטים נוספים באתר המוזיאון

ג'ניפר בלוך, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה ND ברמת גן

למרות, או בגלל הכל. המלצות הסופ"ש 20-22.1

כתיבת תגובה

שמתם לב למשהו? יש המון אמנות מצויינת שמוצגת ממש עכשיו! ברצינות – גלריה אחרי גלריה, חלל אמנות אחרי חלל אמנות, העיר והארץ פשוט מפוצצות באמנות מעולה, כמעט שאין נפילות. בתוך כל הבלבול והבלאגן, בתוך האתגרים הלא פשוטים שהתקופה הזו מספקת, עולם האמנות מצליח לנפק את אחת מעונות התערוכות המוצלחת ביותר שאנחנו זוכרים כבר הרבה זמן. אולי זה נכון מה שאומרים – שאמנות פורחת ברגעי משבר, אלה גם בדיוק הרגעים בהם אנחנו הכי זקוקים לה. כמה טוב שהיא כאן בשבילנו.

בגלריה חנינא טל רוזן אליעזר ממשיך להפתיע עם חקירת חומרים אמנותיים לא מובנים מאליהם; בגלריה פי8 מכניסה סלי קריסטל את המוזר הביתה; במרכז לאמנות עכשווית ברמלה מבט רענן על ז'אנר אמנותי ותיק; ובפינת הבונוס פתיחה משמחת של חנות ספרי אמן ראשונה בישראל.

שני ורנר וצוות Talking Art

סלי קריסטל, מתוך 'Sous-Sol (מרתף)', תערוכת יחיד בגלריה פי8

'גם סופה באה', תערוכת יחיד של טל רוזן אליעזר. אוצרת: שירה ריימן

לפני כמה חודשים התחיל האמן טל רוזן אליעזר לבקש ברשתות החברתיות שייקשרו אותו עם מיספרות שיסכימו לתרום לו שיער. מהכירותנו עם האמן המיוחד הזה ידענו שמתוכנן כאן משהו מעניין ואחר. ואכן ביום חמישי תפתח בגלריה חנינא תערוכתו החדשה של רוזן אליעזר ובה תכוסה רצפת הגלריה ביותר ממאה וחמישים קילוגרמים של שיער שנאספו במהלך החודשים האחרונים. אחרי שתפר מלפפונים, אסף את התבלין סומק מצמחים ברחבי הארץ והזמין את הקהל לסרוג איתו בסריגת אצבעות, כעת מפנה רוזן אליעזר את הזרקור האמנותי שלו אל החומר הטעון שהוא שיער – דוחה, סקסי, מעורר קונוטציות מזמנים אפלים – שיער הוא עולם שלם שטל רוזן אליעזר צולל אליו כמו שרק הוא יודע. אנחנו סקרנים מאוד.

אירוע פתיחה: יום חמישי 20.1, 20:00, גלריה חנינא, שביל המפעל 3, תל אביב

 אירוע פייסבוק

'Sous-Sol (מרתף)', תערוכת יחיד של סלי קריסטל. אוצרת: דגנית ברסט

מה יקרה אם תלכו למיטה בלילה ותגלו שהשמיכה שלכם לא עשויה מבד רך ונעים, אלא מנייר פריך ודוקרני, או אם תביטו בקיר ותגלו כתם כהה שהולך ומתפשט. באחת המרחב הביתי האינטימי ביותר יהפוך למוזר ומנוכר. בתערוכתה החדשה ובעבודתה בכלל פועלת סלי קריסטל בדיוק על הגבול שבין הביתי והמוכר לזר והמאיים. האובייקטים בתערוכה נראים לנו במבט ראשון רגילים לחלוטין – מנורת שולחן, שמיכה חורפית, שעון – אבל במבט נוסף אנחנו מגלים שהם רק כמעט רגילים והכמעט הזה הוא בדיוק מה שנדרש כדי להוציא אותנו כצופים מאיזור הנוחות שלנו ולחשוב עליהם, ועל איזור הנוחות עצמו מחדש. והרי זה הדבר שאמנות טובה אמורה לעשות.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 20.1, 20:00, גלריה P8, הפטיש 1, תל אביב

אירוע פייסבוק

'אנרגיית תנועה ומרחק בלימה', תערוכה משולשת של נועם בר, עוז מלול וליטל רובינשטיין. אוצרת: ד"ר סמדר שפי

האמנות הקינטית, בה יצרו אמנים פסלים שנעים ברוח, או באמצעות מנוע או באמצעים אחרים ידעה את תקופת הזוהר שלה בתקופת השיא של המודרניזם באמנות – אי אז בין תחילת המאה הקודמת לשנות השבעים שלה. אלכסנדר קאלדר הוא דוגמא לאחת הדמויות המשמעותיות בזרם האמנותי הזה. מאז הימים ההם הועם מעט זוהרו של הז'אנר ואלה שפועלים בו עושים זאת מתוך איזו מלנכוליה ומבט ביקורתי על החברה המודרנית ואמצעי היצור שלה. כעת במרכז לאמנות עכשווית המוצלח ברמלה נפתחת תערוכה של שלושה אמנים שלכל אחד מהם גישה יחודית לאמנות קינטית ויחד הם נותנים מבט רענן על הזרם האמנותי הוותיק.
באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכה זוגית של מאיה דיקשטיין ואניעם לאה דרעי ויושק פרויקט קהילתי של מידד אליהו

אירוע פתיחה: יום שישי  21.1, 12:00-14:00, המרכז לאמנות עכשווית, רמלה (CACR). רחוב הרצל 112,  רמלה
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – 

פתיחת חנות ספרי האמנות החדשה של מגזין 3 ביפו

בשנים האחרונות יש פריחה של ממש בשוק ספרי האמן. הפורמט הייחודי הזה של ספר שהוא עצמו יצירת אמנות זכה לעדנה הרבה בזכות יריד ספרי האמן של ארטפורט ויריד ספרי האמן הירושלמי InPrint. כעת נוסף שחקן חיזוק חדש ומרגש ביותר בדמות חנות ספרי אמן יעודית מבית מרכז 'מגזין 3' היפואי. ואם לשפוט מהפעילות הסדירה שלהם גם החנות תהיה מושקעת, מעוצבת לעילא ובטעם משובח. איזה כיף! מוקדם מדי לתכנן מתנות לפסח?

בערב הפתיחה יערך פרפורמנס של שירי טרקו
איפה ומתי:  יום חמישי, 20.1, 18:00-22:00, מגזין III יפו ספרים, עולי ציון 17, יפו תל אביב
אירוע פייסבוק

ליטל רובינשטיין, מתוך 'אנרגיית תנועה ומרחק בלימה', תערוכה קבוצתית במרכז לאמנות עכשווית ברמלה

מתוק ומר. המלצות הסופ"ש 13-18.1

כתיבת תגובה

בחיים לא הכל מתוק, את זה אנחנו כבר יודעים. גם באמנות לא תמיד מציגים לנו רק את היפה והטוב, אבל תערוכות השבוע נוקטות באמצעים ערמומיים כדי להמתיק את הגלולה המרה. באמצעות צבעוניות עליזה, הומור ודימויים כמו ילדיים הם לוכדים אותנו ברשת מתעתעת ורק כשנהיה "מאוחר מדי" אנחנו מבינים שלא הכל הוא כמו שהוא נראה.

בבית בנימיני ממשיך אלעד רוזן שלנו עם אובססיית התותים שלו; לרגל חמש שנים למותו של משה גרשוני מציגות שלוש גלריות מצויינות תערוכות של עבודותיו המגוונות; בסדנאות האמנים בתל אביב מכניסה אותנו איילה לנדאו לעולמה המסתורי והצבעוני; ובפינת הבונוס – תערוכה שלוקחת את הטושים הצנועים מציורי הילדים ומיבאת אותם לאמנות העכשווית.

שיהיה סופ"ש רק מתוק

שני ורנר וצוות Talking Art

איילה לנדאו, מתוך 'עלמות, פרסות', תערוכת יחיד בסדנאות האמנים בתל אביב

'השלישי הנמנע', תערוכת יחיד של אלעד רוזן. אוצר: תמיר ארליך

יקיר המערכת (וחבר המערכת) אלעד רוזן ממשיך את סאגת התותים שלו בתערוכה חדשה בבית בנימיני. התותים האלה הם לא התותים של אתניקס ובודאי לא התותים של חנן בן ארי – התותים של רוזן הם יצורים גרוטסקיים על תפר שבין אדם לפרי והם לכודים בתוך מעגל בלתי נגמר של מלחמה אכזרית ואבסורדית. מלחמה נגד מי או בשם אילו עקרונות? לא ברור. מה שברור הוא שכמו בסלסילת התותים מהסופר בה שכבת הפירות העליונה יפה, מבהיקה ומושכת ואילו מתחתיה מסתתרת עיסה דביקה ורקבובית של מתיקות מוגזמת, גם אצל רוזן, הצבעוניות, ההומור והמשחקיות שנראים במבט ראשון, מסתירים למעשה עולם אפלולי של חרדה וסכנה. אנחנו מתרגשים!

באותו ערב יפתחו בבית בנימיני גם תערוכת יחיד של המעצב המוערך יעקב קאופמן ותערוכה זוגית של אריאל בלונדר ושירה שובל.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 13.1, 19:00, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב
אירוע פייסבוק

שלוש תערוכות לציון חמש שנים למותו של משה גרשוני.

משה גרשוני הוא אחד האמנים המוערכים והמשפיעים ביותר על סצנת האמנות המקומית. בקריירה הארוכה שלו הוא הספיק לפרוץ דרך ולחדש במדיומים מגוונים ולעבור מאמנות קונספטואלית לאקספרסיבית, מופשטת ועוד. הרטרוספקטיבה המקיפה שנערכה לו במוזיאון תל אביב בשנת 2010 היתה רגע מכונן בתולדות האמנות הישראלית ואמנים רבים מציינים אותה כמקור השראה. כעת במחווה מרגשת, שלושה מוסדות אמנות מקומיים שהיו מקושרים אל גרשוני במהלך הקריירה שלו מציינים חמש שנים למותו בסדרה של שלוש תערוכות יחיד שיפתחו יום אחרי יום. דרך יפה לחגוג את חייו ואת הקריירה של אמן ענק.

פרטי התערוכות:
'הדפסים 2014-1979', פתיחה: יום חמישי, 13.1, 19:00, סדנת ההדפס ירושלים, רח' שבטי ישראל 38, ירושלים
'מִי יוֹדֵעַ ר(וּחַ בְּנֵי הָאָדָם)', פתיחה: יום שישי, 14.1, 12:00, גלריה גבעון, גורדון 35, תל אביב
'עת רצון',  פתיחה: יום שבת, 15.1, 12:00, הראל מדפיסים, אליזבט ברגנר 8, תל אביב

אירוע פייסבוק לתערוכה בסדנת ההדפס ירושלים

אירוע פייסבוק לתערוכה בהראל מדפיסים

פרטים על התערוכה בגבעון באתר בגלריה

'עלמות פרסות', תערוכת יחיד של איילה לנדאו. אוצר: איתן בוגנים

התערוכה החדשה של איילה לנדאו בסדנאות האמנים בתל אביב היא סוג של המחזה למה שהיה קורה אם המיטה היתה בולעת אותנו בשנתנו. על בדים צבעוניים ומקושטים ששימשו במקור כמצעים, מפות שולחן ושטיחים לנדאו מציירת, מדביקה ותופרת יצורים פנטסטיים וסצינות אגדתיות, סמלים מיסטיים, נשים ארכיטיפיות וצירופי אותיות מיסתוריים. כמו בחלום מטורף או בטריפ פסיכדלי, התערוכה של איילה לנדאו עוטפת אותנו מכל כיוון ומכניסה אותנו אל מאחורי הקלעים של עולם לא ידוע. נדמה כי יותר משלנדאו "מציגה תערוכה" – היא בונה עולם וזה עולם מוזר ומסקרן ואחר ובעיקר כולו שלה. איזה מזל שהיא נותנת לנו להכנס.

אירוע פתיחה: יום שבת, 15.1, 20:00, סדנאות האמנים, התבור 32, תל אביב

אירוע פייסבוק

פינת הבונוס 'טוש וטשטוש', תערוכה קבוצתית. אוצרים: שלומית לב-רן ואמרי פניאל

טושים נקשרים אצלנו בדרך כלל לציורי ילדים או לקישוט ב"יומני היקר". תערוכה חדשה בגלריה השיתופית 'תפוז' בירושלים מבקשת לבחון מחדש את המדיום הזה ולתת לו מקום של כבוד באמנות העכשווית. יהיה צבעוני

בהשתתפות: ורד גנשרוא, ריקה גרינפלד, יעל דורון, דניאלה טרכטנברג, כנרת לוי, יאיר סופר, יוחאי סער, רני פניאל, מורן שיר, בת שבע שוקיאן, מרים שרעבי.

איפה ומתי: יום שבת, 15.1,  20:00, גלריה תפוז, בית אליאנס, כי"ח 5, ירושלים
אירוע פייסבוק

משה גרשוני, מתוך 'הדפסים 2014-1979', תערוכת יחיד בסדנת ההדפס, ירושלים

בתוך ומחוץ. המלצות הסופ"ש 6-8.1

כתיבת תגובה

לפעמים היוצרות מתהפכות ואנחנו מגלים שאנחנו מרגישים הכי בבית דווקא בחוץ ואילו פנים הבית האינטימי לכאורה הפך להיות זר ומוזר. זה אולי נכון שבעתיים אחרי השנתיים האלה של סגרים, בידודים והגבלות.
תערוכות השבוע משחקות עם המבט הזה של פנים וחוץ, שייכות ושונות, ומראות לנו שלפעמים המבט מבחוץ דווקא רואה הכי עמוק ושאנחנו שנמצאים בפנים לא תמיד  בטוחים כמו שחשבנו.

בגלריה רוזנפלד תערוכת יחיד לאמנית הצעירה והנשכנית נועה אירוניק; יואב וינפלד ועומר שיזף חונכים מרחב תצוגה חדש; במעבדה של שרון תובל מזילה נעמה אופנהיים דמעות בשם האמנות; ובפינת הבונוס – פסטיבל מיצג בינלאומי.

סוף שבוע נעים ושתתחיל לה שנה טובה
שני ורנר וצוות Talking Art

נעמה אופנהיים מתוך תערוכת יחיד במעבדה של שרון תובל

'באתי לכבד', תערוכת יחיד של נועה אירוניק. אוצרת: מיה פרנקל טנא

אין ספק שנועה אירוניק היא סוג של עוף מוזר בסצינת האמנות הישראלית העכשווית. הציורים עזי הצבע המציגים דימויים כמעט וולגריים, לא נראים כשייכים לאף מורשת אמנותית מקומית מוכרת – איפה היא ואיפה דלות החומר. נראה שיותר משהיא נשענת על ההיסטוריה הכבדה של האמנות, אירוניק שואבת השראה מתרבויות שוליים מפוקפקות, בדיחות אינטרנטיות וסצינת המועדונים. ובכל זאת, עם כל ההומור השחור, הגסות והכאוס, יש בציור של אירוניק אותנטיות וכנות. נרצה או לא נרצה אירוניק מציבה מולנו מראה – יכול להיות שזו מראה מעוותת של פארק שעשועים, ועדיין היא מראה לנו צד של עצמנו שאי אפשר להתכחש אליו

באותו ערב תפתח בחלל הפרויקטים תערוכת יחיד של מתן גולן

אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.1, 19:00, גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

 'העיניים של אלנבי', עבודה חדשה של יוחאי אברהמי והשקת מרחב תצוגה חדש. אוצרים: יואב וינפלד ועומר שיזף

כבר כתבנו פה בעבר על חלל תצוגת האמנות "אופנובנק" שמפעילים האמנים יואב וינפלד ועומר שיזף מתוך הסטודיו שלהם. כמו שאנחנו רואים את זה יש הרבה נדיבות בהחלטה הזו להקצות חלק ניכר מחלל הסטודיו לצורכי תצוגה ולא פחות משמעותי מכך, להקצות משאבי זמן יקר לצורכי הפעלתו. לכן משמח במיוחד לראות שכעת הם מרחיבים את פעילותם לחלל נוסף ועוד כזה הזמין לצפייה 24/7. אם הסטודיו ממוקם בתוך מבנה של בנק לשעבר, מה יותר מתאים מאשר המשך התצוגה בכספומט? החור בקיר ששימש לאספקת מזומנים הופך לעמדת צפיה באמנות הנשקפת החוצה אל רחוב אלנבי. העבודה הראשונה המוצגת בכספומט היא של יוחאי אברהמי והיא הומאז' לאלנבי – על הברים הזולים, חיי הלילה הסליזיים והתשוקה המהולה בפחד המאפיינים אותו.

באותו ערב תפתח בחלל "אופנובנק" תערוכת יחיד של שאיה חזן
אירוע פתיחה:  יום חמישי, 6.1, 20:00, אלנבי 43, תל אביב, קומה 1 (בתוך בניין "המרחב החברתי")
אירוע פייסבוק

'לַקְרִימָה', תערוכת יחיד של נעמה אופנהיים. אוצר: שרון תובל

מעבדת האמנות של שרון תובל היא מקום שרגיל לצאת מאיזור הנוחות שלו ובהתאם להוציא גם את הצופים ממנו. בכל תערוכה החלל משתנה ומשנה את אופיו בצורה דרסטית ומספק למבקרים חוויה אחרת. וכך אחרי החלל הלבן והסטרילי שסיפקה לנו תערוכתה של רוני בן פורת בחודש שעבר, כעת מגיעה נעמה אופנהיים ומשנה את התמונה לחלוטין. במיצב טוטאלי בכל חלל הגלריה מתחקה אופנהיים אחרי פעולת הזלת הדמעות. אותו רגע אינטימי של עודפות רגש מנותח מכל כיוון ושוטף את הצופה בתערוכה, וזאת באמצעות אור, סאונד ואובייקטים מטופלים. ההזמנה קוראת למבקרים להגיע "בראש פתוח" וזה אכן רעיון טוב תמיד בביקור במעבדה. בתמורה המבקרים מרוויחים חוויית אמנות שכנראה לא היו מקבלים במקום אחר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.01, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס
'מה', פסטיבל מיצג בינלאומי. מנהלת אמנותית: תמר רבן

תמר רבן היא אחת האמהות הגדולות של אמנות המיצג בארץ שכבר בשנות השמונים הקימה מרכז מיצג במקלט בתל אביב שלאחר מכן הפך למה שאנחנו מכירים כיום כמרכז "במת מיצג" בתחנה המרכזית. כעת היא מביאה לנו פסטיבל בינלאומי מלא התרחשות ומסקרן במתחם "סטודיו אנט" של מרכז פליציה בלומנטל החדש בקריית המלאכה. בפסטיבל יופיעו כמה מהשמות הבולטים באמנות המיצג בארץ לצד מיצגים מצולמים של אמנים מהעולם. זאת לצד פעילויות וסדנאות מיוחדות. שווה להתעדכן באירוע הפייסבוק.

איפה ומתי: ימים שישי-ראשון, 7-9.1, סטודיו אנט, שביל המרץ 2, תל אביב
אירוע פייסבוק

סאקיקו ימאוקה, מתוך פסטיבל 'מה' לאמנות המיצג

האמנות שעשתה לי את השנה

כתיבת תגובה

שני ורנר מסכמת את 2021

התבקשתי על ידי אלעד, מנהל התוכן של Talking Art וידידי היקר, לכתוב סיכום לשנת 2021. איך אפשר לעשות סיכום לשנה שכל הגדרות הזמן שבה היו נזילות כל כך? מרגיש לי שהשנתיים האחרונות הן בועת זמן אחת, האירועים התגבשו להם יחד למעין בליל שאין לו היררכיה פנימית, ולא התחלה או סוף.
כניסת הקורונה לחיינו היתה ועודנה אירוע משמעותי ומאתגר שטרף את כל חוקי המשחק; ובכל זאת כשאני מסתכלת אחורה על השנה האחרונה אני נרגשת וגאה כל פעם מחדש מכמות הפעילות שהצלחנו לייצר למרות הכל. שמונה קבוצות מלאות של התכנית השנתית, ארבעה נופשונים של יומיים שיצאו לאזורים שונים בארץ, עשרות סיורים פרטיים וסיורים פתוחים לקהל, שיתופי הפעולה השנתיים שלנו עם שבוע האיור ועם עיריית תל אביב בסיורי "אוהבים אמנות", שני מדריכים חדשים, מיתוג מחדש, חציית גבולות חשיפה ברשתות החברתיות שלנו, ועוד המון דברים שמתרחשים כל הזמן.
אבל הכי חשוב אלפי אנשים סיירו איתנו בשנה האחרונה, ראו אמנות ישראלית משובחת, פגשו אמנים, אוצרים ואנשי רוח, ודיברו אמנות איתנו בכל הזדמנות. זה ממש לא מובן מאליו שגם בימים טרופים אלה, אתם ממשיכים להצביע ברגליים. הבחירה שלכם באמנות היא התגשמות החזון שלי, ואני אנצל את הפלטפורמה הזו שניתנה לי בשביל לומר לכם – האורחים הנלהבים בסיורים, העוקבים ברשתות החברתיות, החברים בקבוצות הוואטסאפ – תודה.
וכעת לבחירות שלי, האמנות שעשתה לי את השנה. בעבודה כמו שלי, אני נחשפת כל הזמן לאמנות ואמנים חדשים שלא הכרתי. השנה – אולי גם בהשפעת הקורונה (ועל כך אתן את הדעת בפעם אחרת) הכרתי הרבה מאוד אמנים ואמניות צעירים ומעניינים, ואת הבחירות שלי הפעם אקדיש להם. אם כן, קבלו אותם – ארבעה אמנים צעירים שעשו לי את השנה.

דימוי עבודה של גיא און- מתוך התערוכה מסיבת תחפושות

מריה סאלאח מחמיד

את מריה פגשתי במסגרת הנופשון שערכנו לצפון באוקטובר האחרון, בו אירחה אותנו ברוחב לב ובנדיבות בסטודיו שלה בעין מאהל. מובן שהכרתי את עבודותיה קודם, אבל המפגש האישי הפך אותה למיוחדת עוד יותר בעיניי. מריה מייצרת ציורים גדולי ממדים עשויים בפחם בעיקר, כיוון שהיא מציירת על הרצפה המצע הופך למעין שטיח והגוף כולו הופך למכחול. בנחישות, עמלנות והרבה עוצמה היא מביאה אל הנייר או הבד את עולמה הפרטי – על מורכבויותיו העדינות, אשר מקבל משמעות ורובד נוספים במפגש עם החומר והטכניקה העוצמתיים.

עמוד האינסטגרם של מריה עוד על מריה באתר של ארטפורט 

שני אביבי

שני אביבי היא דוגמה עכשווית למה שאפשר לקרוא לו "כוכב עולה". שני התארחה בסיור של התכנית השנתית "איך לומדים אמנות" בקמפוס סמינר הקיבוצים ובהובלת יאיר ברק. בפרזנטציה קצרה יחסית הצליחה שני להעביר לנו מעט מעולמה היצירתי, ומהעיסוק שלה בנשיות וגבריות ובנרטיבים הכרוכים בשני המושגים האלה. כך למשל יצרה עבודת פרפורמנס מצולמת בה היא מתגוררת בתוך טנק נטוש – אישה שכובשת כלי כיבוש, מרחב נשי בתוך עולם גברי. בעבודה אחרת היא יושבת מול אביה והם מתבוננים זה בעיני זו – בדומה למיצג המפורסם של מרינה אברמוביץ'. העבודות של שני נשענות על עולם דימויים ונרטיבים מיושן, ומצליחות להפיח בו חיים חדשים, רעננים ורלוונטיים עדיין.

עמוד האינסטגרם של שני האתר של שני

מיכאל ליאני מתוך פרוייקט האהבה הלהטבקית שלו

גיא און

כשנפתחה תערוכת היחיד של גיא און בגלריה רוזנפלד מוקדם יותר השנה, השוויתי את היצירה שלו לסרט "העור בו אני חי" של אלמודובר, כי משהו ביצירה שלו מזכיר את הניחוח האלמודוברי – בין אפלה ליופי מושלם. בראש ובראשונה, און עוסק בצילום – אבל הוא מעוות אותו ומשתמש בו בדרכים חדשות, מקלף שכבות מהתצלום המודפס, מקמט, מדביק על גוף אחר ומצלם שוב. הדימויים הסופיים ניחנים באותו בלבול מגדרי שדובר בו, אברי המין מתחלפים, הגוף מתפצל, זה סקסי ודוחה בו זמנית.
און הוא אמן שובב, צעיר ומסקרן, הוא מעז לגעת בדרכים חכמות מאוד בנושאים הכי קמאיים שבמשך שנים רבות היו מודחקים בנפש האדם. בתקופה האחרונה הם צפים אל פני השטח ואון מתחבר לרוח העכשווית הזו. הבחירה שלו בצילום דווקא היא גם לא מפתיעה בהקשר זה שבין מציאות ובדיה, וביחס לתקופה שבה צילום הוא המדיום הכי רלוונטי שיש.
דרך אגב – גיא אירח אותנו במסגרת הסיור שלנו ביפו, ועשה לנו הדגמה חיה של תהליך העתקת הדימויים שלו על הגוף – זה היה מדהים!

עמוד האינסטגרם של גיא האתר של גיא און

מריה סאלח מחמיד מארחת אותנו בסטודיו שלה

מיכאל ליאני
איך נהניתי להדריך בתערוכה "הכלכלול" של מיכאל ליאני שהוצגה במוזיאון הרצליה. העבודות של ליאני תמיד התאפיינו בהומור, ססגוניות ואפילו קיטש, ובתערוכה הזו הוא לקח את הכל צעד אחד קדימה, אל השיא – כיאה לחווית התיירות באילת שהיתה נושא התערוכה. ליאני הוא אמן רב תחומי, ובתערוכה שלו שולבו עבודות וידאו, צילום, מיצב וסוג של פיסול. זכורה במיוחד עבודת הוידאו "אילת ממי" שהתבססה על סגנון מוקמונטרי ותיארה חווית נופש באילת בסגנון הכל כלול.
ליאני הצליח לפרוט על נימי הנוסטלגיה ובה בעת להיות ביקורתי ומדוייק בכך שחשף את האשליה, החומרנות והריקנות שמתקיימות בנהייה שלנו אחר חופשה חלומית, ובעצם בחיים העכשווים באופן כללי.
עמוד האינסטגרם של מיכאל ליאני האתר של מיכאל

לסיכום, זו הייתה שנה מוצלחת למרות הכל. התחלתי את הכתיבה שלי במחשבה על תקופה שאין בה עוגני זמן ואין לה תחושה של התחלה וסוף. עם זאת, המחשבה על אמנים צעירים שמצליחים דווקא בתקופה הזו לנסח לעצמם קול ייחודי, פורץ דרך בתוך עולם שחוק, היא מחשבה מעודדת ומחזקת.
איזה כיף
אני מאחלת לכולנו שנה חדשה, טובה, שגרתית, וגם ברוכה בעשייה יצירתית בועטת. שלא יצנזרו אותנו, שלא יעצרו אותנו, וששדה האמנות הישראלי ימשיך לפרוח ולשגשג – למרות כל הקשיים.
שלכם,

שני.

שני אביבי, מתוך עבודתה 'בדרכה'