ביום שישי הקרוב, 14.2.14 תפתח תערוכת יחיד של האמן אלכס שוודר "קיר לקיר, רצפה לתקרה" בגלריה לאדריכלות במוזיאון תל אביב.
למי מכם שלא יודע, אני עובדת במוזיאון ולאחרונה התחלתי גם לנהל את דף הפייסבוק שלו. בדרך כלל אנינמנעת מלכתוב על תערוכות שמוצגות שם כדי שלא אראה משוחדת מדי, אבל השבוע יצא לי לראיין את אלכס שוודר לקראת הפתיחה והרצאה שהוא יעביר באותו היום. היה לי כל כך נעים ומעניין שלא יכולתי להתאפק והחלטתי לשתף אתכם בראיון עמו.
לנו התל אביבים לפעמים נדמה שמסביב לגבולות העיר יש מדבר, ומעטות הסיבות שיגרמו לנו לצאת אל מחוץ למחוזותינו. אבל, יש דברים שמקדשים את פריצת הבועה ואין שמחה ממני על ההמלצה שקבלתי לנדוד אל ירושלים ולראות את תערוכת הפלא "אוריינט אקספרס" של האמנית נבט יצחק במוזיאון האסלאם בירושלים.
זה די נדיר, אבל לפעמים קורה שנוצר דיאלוג מעניין בין שתי תערוכות שמוצגות במקביל בגלריות שונות. כמובן, שהגלריות לא מתכננות את זה וסביר להניח שגם לא האמנים, ובכל זאת, אנחנו אנשי האמנות ושוחריה יכולים לאתגר את עצמנו במציאת קשרים כאלה, וכך אכן עשיתי בסיור שלי ביום שישי האחרון. ביקרנו בכמה גלריות וביניהן בשתי תערוכות יחיד, האחת של איתן בן משה (שכבר כתבתי עליו כאן) בגלריה אלון שגב, והשנייה של האמנית נעמה ערד, המוצגת בגלריה זומר.
אם יש משהו שאני אוהבת זה תערוכות שמרגשות אותי, ותערוכתו של איתן בן משה בגלריה אלון שגב בתל אביב, היא בדיוק תערוכה שכזו. המיצב המרשים שבנה בן משה בחלל הינו מיזוג מושלם של שליטה מדויקת במדיום הפיסול ובחומר, ושל אמירה רומנטית סוריאליסטית על עולם שהיה ואיננו ואשר מתגלמת בחומר באופן מדויק ומרגש להפליא.
האלמנט המרשים ביותר בתערוכה הינו מיצב פיסולי גדול ממדים שנמצא במרכז הגלריה. מדובר על שולחן עשוי מראה ועליו מפוזרים שברי חפצים כגון כוסות קריסטל וכלי שולחן אחרים, ולצדם כוכבי זכוכית, פרחים וקורי עכביש. כולם עשויים מזכוכית, פלסטיק וקריסטל, חלקם נעשו בטכניקות ניפוח זכוכית מסורתיות ואחרים נעשו במדפסת תלת ממדית. זה לצד זה שוכנים החפצים וערוכים כמעין משתה עשיר אשר קפא בעת הווייתו ונשאר דומם במשך זמן רב, עד שכסוהו האבק וקורי העכביש.
ביתן הלנה רובינשטיין הוא אחד מהמקומות האהובים עליי בתל אביב. אמנם, אני עובדת במוזיאון תל אביב וכיוון שהביתן הוא שלוחה של המוזיאון ייתכן ואני מעט משוחדת, ובכל זאת אני יכולה בכנות לומר כי בשנה האחרונה הוצגו בביתן כמה מהתערוכות המוצלחות בעיר. בנוסף האדריכלות של המבנה לכשעצמה היא מחזה לעיניים, במיוחד בשל האופן שבו היא מאתגרת את הגדרות "הקובייה הלבנה" של הגלריה המסורתית.
בימים אלה מוצגת בביתן התערוכה הקבוצתית "שואוטיים" המציגה עבודות של שלוש אמניות – אחת קנדית ושתי אמניות ישראליות צעירות. שלושת המיצבים משלבים בין אסתטיקה חזותית לבין שימוש בסאונד באופן כזה המאתגר את הגבולות ביניהם. במובן זה, ייתכן ותהיה אכזבה קלה במפגש הראשון עם התערוכה, זו בהחלט אינה תערוכת אמנות קונבנציונאלית.
קבלו ישירות למייל עדכונים על סיורים ותערוכות מומלצות
Powered by D.A.S for Business
