ארכיון תגיות: exhibition

שני דברים מגניבים שקורים ב CCA

המרכז לאמנות עכשווית בתל אביב נוסד במטרה לקדם את האמנות העכשווית עם דגש על "אמנויות הזמן" ובעיקר וידיאו ומיצג, והוא מקום נהדר ללמוד ולהיות מעורבים במה שקורה מבחינה זו בארץ ובעולם. המרכז מתפקד כאולם תצוגה לתערוכות וגם כבמה להרצאות ודיונים.
אתמול ביקרתי בתערוכה SPLASH! מיצב קולנועי בפורמט 16 מ"מ המורכב מ- 6 חלקים, שיתוף פעולה של האמניות והקולנועניות סילבי סימוֹן וּויויאן אוסטרובסקי. הדימויים, הנוצרים מהקרנת פילם על או דרך פסליה האופטיים של סימון או לחילופין על אובייקטים שונים מחוף הים, מעלים בתודעה סביבה ימית דמוית חלום. הלופים הקולנועיים של אוסטרובסקי וסימון מוקרנים על מתקנים הקוטעים ומתמרנים אותם, וכך יוצרים פסיפס של דימויים מפורקים המעוררים זיכרונות מחוף ים נשכח.
זה נהדר! אם אתם מגיעים לאזור נמל יפו, אני ממליצה בחום להיכנס ולחוות, זה כיף גדול גם עם ילדים. מציג רק עד 28.10.13 אז אל תפספסו.
למידע נוסף:
https://www.facebook.com/events/329829803828652/?ref=br_tf

ספלאש בנמל יפו“SPLASH!” Jaffa Port

ספלאש בנמל יפו1“SPLASH!” Jaffa Portש

דבר מעניין נוסף שיתרחש במרכז הוא פאנל שיעסוק בפורמטים ניסיוניים של אוצרות באמצעות מקרי מבחן של שלושה אוצרים: ג'ושואה דקטר, סופי גולטס וצ'לסי היינס. הערב מציע דיון על מודלים שונים ששואלים מה אנחנו בעצם רוצים מתערוכות, ואיך אפשר להשתמש בתערוכות כדי לחקור טריטוריות חדשות.
"נקודת מפגש: מה אנחנו רוצים מתערוכות?" בשיתוף פעולה עם ארטיס
יום שני, 14.10.13, בשעה 19:00. צדוק הכהן 2, תל אביב.
כניסה: 10 ₪ / חינם לידידי המרכז
מספר המקומות מוגבל, יש לשמור מקום מבעוד מועד באמצעות המייל: info@cca.org.il
הפאנל יערך באנגלית
למידע נוסף:
https://www.facebook.com/events/351820631621060/?source=1

1382991_10151983741214924_1997549951_n“Case in Point 5: What Do We Want from Exhibitions?”

התערוכה: מן- המוכן. מאה שנה לרדי- מייד

ביום שבת ה- 7.9.13 תפתח במוזיאון חיפה התערוכה: מן- המוכן. מאה שנה לרדי- מייד. בתערוכה יוצגו עבודות של 37 אמנים עכשוויים אשר פורסות טווח רחב של מחוות, התרסות והתגרויות ביחס למהלך של דושאן, ששינה את פני האמנות ואת אופן פעולתו של האמן בעולם. 

אוצרת: רותי דירקטור.

מן הטקסט המלווה את התערוכה:

השנה 1913, המקום – פריז. מרסל דושאן היה אז בן 26. הוא לקח גלגל אופניים ושרפרף מטבח, חיבר אותם יחד באמצעות מזלג האופניים והציב אותם בסטודיו שלו. את המושג "רדי-מייד" טבע שנתיים מאוחר יותר, בהיותו בניו יורק. גלגל האופניים והשרפרף המקוריים אבדו, אך בתולדות האמנות שמור להם מקום של כבוד כרדי-מייד הראשון. בדיעבד, היה זה אחד המהלכים הנועזים והמהפכניים ביותר בתולדות האמנות המודרנית, והצעה שהשפעתה על התפתחות האמנות מאז ואילך הייתה מרחיקת לכת.

דושאן הראה לנו שכישוריו של אמן הם, בין השאר, ביכולתו להצביע על דבר-מה קיים, ולאו דווקא ביכולתו לייצר דבר-מה חדש. בחירתו של אמן בחפץ מן-המוכן (רדי-מייד), כפי שהראה דושאן, מעניקה לחפץ זה מובן וקיום חדשים בעולם. היש מהפכה גדולה מזו?

במלאת מאה שנה ל"גלגל אופניים" מתבקש לבחון מחדש את משמעותה של מורשת דושאן. האם קיימת היום אמנות שאיננה לקיחה, שאילה, ניכוס של חפצים מן-המוכן או הצבעה עליהם? האם אמנות המאה ה 21- יכולה להתנער מרודנותו של הרדי-מייד, ועם זאת, לחמוק מהגדרתה כחפץ ולפיכך כסחורה? ולמעשה – האם נותר היבט רדיקלי לשימוש בחפץ מן-המוכן, בעולם שבו החפצים הם לב ליבה של השיטה הקפיטליסטית?

The ready made cuntenial_invitatio_final

ההזמנה לתערוכה

עידו אברמסון – Dromedary 2010

עידו אברמסון, Dromedary

עדי ברנדה, מייד אין צ'יינה, 2010

עדי ברנדה, מייד אין צ'יינה, 2010