מרב סודאי, גלריה P8
את סוף החגים שלי ביליתי באיסטנבול, עיר שאני אוהבת במיוחד, בעיקר מאז הביקור שלי בביאנלה שנערכה שם בשנת 2015. הפעם שילבתי עבודת הכנה לקראת סיור אמנות שיצא לאיסטנבול בביאנלה הקרובה, וגם חופשה קצרה. פגשתי אמנים מקומיים, ביקרתי בסטודיאות שלהם, בפתיחות של תערוכות ובגלריות. זו תקופה של שינוי בטורקיה, השלטון הולך ונהיה קשוח וממדר, ולא מפתיע שאין כמעט תמיכה שלו במוסדות האמנות (נוכחתי לגלות שרובם ככולם ממומנים ומנוהלים על ידי המשפחות העשירות בעיר). כמו תמיד, הבנתי שהאנשים, אלה שנמצאים רחוק רחוק "מתחת" לשלטונות, רוצים את ההפך: חיים של שלום, של אחווה ושיתוף; וכך גם האמנים המקומיים אשר נאבקים, להמשיך להשמיע את קולם, להעז לבקר ולהעלות שאלות הנוגעות בתרבות ובמורשת הטורקית ובמצב שלה כיום לאור השינויים הפוליטיים. אלה מפגשים מחזקים, אשר גורמים לי להאמין שהאמנות יכולה לעשות שינוי, ובטח לגשר על מרחקים לא אמתיים שנסללים על ידי בעלי הכוח.
כאן בארץ אנחנו חוזרים לשגרת תערוכות ובסוף השבוע הקרוב אנחנו בסימן מעברים, מחושך לאור, מישראל לחו"ל, מאסתטיקה לאתיקה, ממנוכר לקולקטיבי ועוד. להלן ההמלצות שלי.