אז אחרי חגים שמח לכולם, מקווים שנהניתם בחופש, והנה אנחנו כאן להחזיר אותנו לשגרה גם בכל מה שנוגע לגזרת האמנות המקומית. עולם האמנות הישראלי עוד לא הסתנכרן לאחר הסגרים שהיו, ופתיחות התערוכות לעתים קרובות מתנגשות זו בזו, אדרבא בשבוע כזה שמגיע מיד אחרי פגרה ארוכה. אם כן, השבוע יש שלל כזה מטורף של אירועי אמנות ותערוכות חדשות, שהחלטנו לפנק אתכם בשתי רשימות המלצות נפרדות (השנייה תתפרסם ביום רביעי). נוסיף ונאמר, שאנו עושים בדרך כלל סינון ראשוני ובוחרים את הטובים ביותר, והפעם – עוד בנוסף לכל מה שכן נכתוב עליו – יש המון. זה באמת אירוע יוצא דופן.

אז הנה לפניכם המלצות חלק א' בספיישל "אחרי החגים שלנו": תערוכה המפגישה שני ענקים מדורות שונים: ראובן רובין וסיגלית לנדאו; תערוכת יחיד לגיא און – אמן צעיר מסקרן ונועז, בגלריה רוזנפלד; תערוכת יחיד לאחת האמניות האהובות עלינו – הלא היא חן שיש; ולקינוח המלצה על תערוכה קטנה מבית היוצר של האוצר רון ברטוש שעוסקת במדיום הקולאז'.

מעניין כבר אמרנו?
מאחלים סופ"ש נעים לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

חן שיש, זיקית בת מזל, 2021. מתוך התערוכה בגלריה נווה שכטר, תל אביב

"חומר אנושי", תערוכת יחיד לגיא און. אוצרת: מיה פרנקל טנא

זוכרים את הסרט "העור בו אני חי" של אלמודובר? מופע אימים של הסתרות וחשיפות, חילופי זהות מין ומגדר – והכל בסגנון האמנותי היפהפייה של אלמודובר. משהו ביצירה של גיא און מזכיר לנו את הניחוח האלמודוברי הזה. בראש ובראשונה, און עוסק בצילום – אבל הוא מעוות אותו ומשתמש בו בדרכים חדשות, מקלף שכבות מהתצלום המודפס, מקמט, מדביק על גוף אחר ומצלם שוב. הדימויים הסופיים ניחנים באותו בלבול מגדרי שדובר בו, אברי המין מתחלפים, הגוף מתפצל, זה סקסי ודוחה בו זמנית.

און הוא אמן שובב, צעיר ומסקרן, הוא מעז לגעת בדרכים חכמות מאוד בנושאים הכי קמאיים ושבמשך שנים רבות היו מודחקים בנפש האדם. בתקופה האחרונה הם צפים אל פני השטח ואון מתחבר לרוח העכשווית הזו. הבחירה שלו בצילום דווקא היא גם לא מפתיעה בהקשר זה שבין מציאות ובדיה, וביחס לתקופה שבה צילום הוא המדיום הכי רלוונטי שיש.

פתיחה: יום חמישי, 7.10.21, בשעה 19:00. גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב

אירוע פייסבוק

סיגלית לנדאו בבית ראובן

אנחנו אוהבים את הרעיון הזה של תערוכות חוצות זמן, חיבור בין שני אמנים גדולים כל כך מדורות שונים. תערוכות כאלה מאפשרות לבצע מחקר רוחב בתולדות האמנות, כלומר לא רק מחקר לינארי כרונולוגי, אלא בחינה של נושאים ותמות לאורך הזמן. במקרה של החיבור בין סיגלית לנדאו וראובן רובין אנחנו יכולים לחשוב על כמה מבטים כאלה שיעלו מן התערוכה. למשל השוואה בין תפישת המקום האידילית של רובין למבט הביקורתי הפוליטי של לנדאו; נושא ההגירה שאצל רובין סימן את הביוגרפיה שלו, ואצל לנדאו עולה ביחס לעקירה ותלישות של העם הפלשתיני ושל המהגרים העכשווים; ולבסוף גם הפעלה של מבט פנים אמנותי, פורמליסטי שישווה בין סגנון האמנות של ראשית המאה הקודמת לזה של ראשית המאה הזו.

פתיחה: יום חמישי , 7.10 בשעה 20:00. בית ראובן, רח' ביאליק 14, תל אביב. כניסה ברכישת כרטיסים מראש

שימו לב, זוהי תערוכה קצרה. נעילה:21.10.2021

רכישת כרטיסים בקישור

"זיקית בר מזל" תערוכת יחיד לחן שיש. אוצרת: דרורית גור אריה

כתבנו כאן לא פעם על הפעילות המעניינת של הגלריה במרכז נווה שכטר באוצרותה של שירה פרידמן הנהדרת. מקום מיוחד זה מצליח לקשור בין זיקתו המובהקת לערכי היהדות לבין אמנות עכשווית שמתאפיינת בדרך כלל דווקא בחילוניות. התערוכות במקום יכולות להתייחס לנושא באופן ישיר או מופשט, ובאוצרות של השנים האחרונות ניכרת פתיחות גדולה לתערוכות שהן גם ביקורתיות. כעת נפתחת במקום תערוכה של יקירת ליבנו – חן שיש, ונדמה שזו התאמה מושלמת. ציוריה צבעוניים, משקפים מחוות גוף גדולות, משיכות מכחול כמו ריקוד, עמוסים בסמלים, עיטורים, זהב, נוצצים ועוד, נדמה שיש משהו רוחני באמנות של שיש. בתערוכה הנוכחית שיש חוזרת אל שורשיה, אל בית אמא בצפת, על שלל מופעי הדת והמיסטיקה שנקשרו בו. היא מתמקדת בקמעות, ברכות, טקסטים וסמלים שליוו את ילדותה ומופיעים שוב גם עכשיו, כאישה שמבקשת לברך את עצמה, להביע את משאלותיה וכמו ליצור לעצמה קמע של אהבה.

פתיחה: יום חמישי 7.10 בשעה 19:00. גלריית שכטר, רחוב שלוש 42 פינת רחוב אילת נווה צדק, תל אביב-יפו

פרטים נוספים באתר הגלריה בקישור

פינת הבונוס: ״עשירים במקום אחר״ תערוכה קבוצתית. אוצר: רון ברטוש

בעידן של היום, בו יש זליגה מובהקת וטשטוש גבולות בין מדיומים שונים, תערוכה אשר מתרכזת במדיום אחד היא אולי מעט מיושנת. עם זאת, התערוכה החדשה בטרקלין האמנות בבית עלמא תתמקד בעיסוק בקולאז', וזהו מדיום כל כך קסום ומיוחד, שאולי ראוי לתת לו את הפוקוס למרות הכל. ניתן לראות בקולאז' עיסוק "עשיר" פחות מציור או פיסול למשל, זאת כיוון שהחומריות שבו דלה יותר. האוצר רון ברטוש דווקא רואה בקולאז' מדיום עשיר "יצירה של יש מתוך יש ולא יש מאין", ומתייחס לקולאז'ים שבתערוכה כמדרשים ופרשנויות חדשים של האמנים את המקור הויזואלי והחומרי.

אמנים משתתפים: דנה דרויש, שי זילברמן, רמי מימון, מלאכי סגן-כהן, רונית פורת, עירית תמרי

פתיחה: יום שישי 8.10 בשעה 11:00. בית עלמא שד"ל 6 פינת שד' רוטשילד, תל אביב

פרטים נוספים בקישור

סיגלית לנדאו, המסיק (סטילז מתוך וידאו). מתוך התערוכה בבית ראובן, תל אביב

חיבור, שיתוף ועכשיו אהבה – אווירה חיובית שורה על המדור שלנו בשבועות האחרונים. אם אנחנו רק משקפים את הנעשה בחוץ, אז כנראה שמשהו טוב עובר על עולם האמנות והתרבות באופן כללי. אבל בסופו של דבר, אחרי תקופת משבר לא פשוטה, יש משהו מאוד טבעי בלחפש את המשותף, את המחבר ואת האוהב.
במרכז התרבות החדש "תאו" בהרצליה תערוכה שחוקרת את האהבה על גווניה השונים; בגלריה של בית ביאליק האמנית אסתר כהן חוברת להוריה כדי להעמיק את שורשיה ולהתקדם קדימה; בגלריה פרטר אמנית שהתפרסמה מכל הסיבות הלא נכונות מבקשת להכיר לנו ולעצמה צדדים אחרים בה. ובפינת הבונוס הבינלאומית שלנו תערוכת צילום מונומנטלית בפריז.

ברוח אוהבת זו, עבורנו אין דרך טובה יותר להתחבר אליכם מאשר דרך התוכנית השנתית שלנו שהיא כל כולה אפשרות להתעמק בעולם האמנות ולהכיר טוב יותר. שבע קבוצות יצאו לדרך השנה ונותרו מקומות ספורים. ההרשמה תכף נסגרת, מהרו להירשם והצטרפו אלינו בקישור
שיהיה סופ"ש מוצלח ומתוק,
שני ורנר וצוות Talking Art

מריה סלאח מחאמיד, מתוך התערוכה "אהבה נזילה", מרכז תאו, הרצליה

"אהבה נזילה", תערוכה קבוצתית. אוצרת: דריה קאופמן 

"תאו" – מרכז התרבות החדש והמסקרן בהרצליה, כבר הספיק בחודשים המעטים בהם הוא פתוח להציג מספר תערוכות מעניינות, וזאת בנוסף להרצאות ומופעי מחול ומוזיקה המתקיימים במקום. תמיד משמח לשמוע על מרכז אמנות חדש שנפתח ועל אחת כמה וכמה בתקופה המשונה והלא יציבה הזו שאנחנו בעיצומה. התערוכה החדשה בגלריה של המרכז מכוונת גבוה ובוחנת לא פחות מאשר את טבעה של האהבה על שלל מופעיה. אם זו תחושת ההגנה השברירית כפי שהיא באה לידי ביטוי בשמיכות הנייר העדינות של ביאנקה ספריינס; או האלמנטים הנרקסיסטיים של האהבה בעידן הדיגיטלי בצילומים של ינון גל-און; או אהבה אמהית חרדתית במיצב של מריה סלאח מחאמיד בעל השם המצמרר "מות הבן". עבודות שונות המספקות זוויות מגוונות על אחד הכוחות המרכזיים המניעים את עולמנו.

בהשתתפות: מריה סאלח מחאמיד, ביאנקה ספריינס, מורג'אן אבו-דיבה, נדב בכר, אורלי ברנח, ינון גל און,יונתן הירשפלד, היאם מוסטפה, דנה מרכוס, לנה רבנקו, סימוני רוטשטיין וגרו טורסן.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 30.9, 19:30, מרכז תאו, וינגייט 168 הרצליה

פרטים נוספים באתר הגלריה בקישור

"וחציים חלומות", תערוכה משולשת של אסתר כהן רות כהן ודני כהן. אוצרת: ד"ר סמדר שפי

בניגוד לדימוי הרומנטי של אמנות עכשווית כמרד מתמשך וניתוק מתמיד מהשורשים והעבר, ישנם אמנים ואמניות רבים המוצאים דווקא בשורשיהם מעיינות של השראה וחומרי עבודה שעוזרים לדחוף את עבודתם קדימה. אמנית כזו היא אסתר כהן הידועה בציוריה העדינים ומכמירי הלב הנעשים בעט כדורי על מצעים שונים. המוטיבים החוזרים בציוריה מתבססים על צמחי ארץ ישראל, תכשיטים, קמעות וכלי קודש של יהדות תימן ועוד. בתערוכתה החדשה בחלל התערוכות המקסים של בית ביאליק היא מעמיקה את המחקר שלה באמצעות חבירה לשני הוריה. אמה של כהן מנהלת כבר כשלושים שנה פרקטיקה יומיומית של יצירת דוגמאות אורנמנטיות צבעוניות שניצבות בקונטרסט למונכרום המאופק של אסתר. אביה של האמנית יצר בשיתוף איתה מעין מילון מצוייר של מילים בארמית כורדית – שפת אימו. כך מתחברת אסתר כהן אל שורשיה האישיים והאסתטיים בכדי לתת לנו תמונה שלמה יותר על מקורות יצירתה ועל הכיוון אליו היא לוקחת אותה.

אירוע פתיחה: יום שישי, 1.10, 11:00, בית ביאליק, ביאליק 22, תל אביב. בפתיחת התערוכה ינגן וישיר אמיתי אריכא משירת הדיוואן התימנית. מידע נוסף בקישור

אולה טימר קרבצ׳נקו, תערוכת יחיד. אוצרות: תמה גורן ורועי ברנד

שמה של אולה טימר קרבצ'נקו עלה לכותרות בנסיבות הגרועות ביותר שאפשר כנראה לדמיין. תחת ראשי התיבות א"ק, הוכתם שמה בהאשמות חמורות בפני מדינה שלמה ובמיוחד בסרט "צל של אמת" המתחקה אחר פרשת רצח תאיר ראדה (סיפורה של טימר קרבצ'נקו בקישור)

כמתמודדת נפש עוד לפני המקרה, החשיפה השלילית (והשקרית) לא תרמה למצבה. אחת הדרכים בהן בוחרת טימר קרבצ׳נקו להתמודד היא באמצעות האמנות. בתערוכת היחיד שלה במרכז פרטר היא מציגה עבודות ציור ורישום שמתמקדות סביב פנים הבית ודיוקנאות עצמיים. האמנות היא למען עצמה, אך אולי גם כדי להראות לעולם שבחוץ את עולמה הפנימי על צדדיו השונים. טימר קרבצ׳נקו היא אמנית אוטודידקטית שלא מגיעה מרקע מוסדר של לימודי אמנות והתערוכה תלווה בשיחות ומפגשים שיתמקדו בנושא של אחרוּת ואאוטסיידריוּת באמנות והדרך בה אנחנו מתייחסים אליה.

אירוע פתיחה: יום שישי, 1.10, 11:00-14:00, פרטר, פרישמן 37 תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס: המלצה מעבר לים

יצירות מופת של הצילום המודרני 1900-1940
התערוכה הזו היא סוג של שני כרטיסי טיסה במחיר אחד – מוזיאון המומה מניו יורק מתארח במוזיאון הצילום המעולה "ז'ה דה פום" בפריז, עם עבודות מתוך אוסף תומס וולטר הנחשב לצילום. תערוכה שהיא חובה לחובבי הצילום עם עבודות של כל הגדולות והגדולים שהפכו את מדיום הצילום למה שהוא היום.

איפה ומתי: התערוכה מוצגת עד 13.2.22. ז'ה דה פום, 1 Pl. de la Concorde, פריז

מידע נוסף והזמנת כרטיסים באתר המוזיאון

אסתר כהן מתוך התערוכה "וחציים חלומות", בית ביאליק, תל אביב

אלה הם ימים בהם אנחנו מגלים מחדש את חשיבותו של הביחד. דווקא בתקופה בה בידוד וריחוק חברתי מסומנים כצו השעה הבריאותי, אנחנו מבינים כמה חברתם של בני אדם חשובה לנו ואנו מבקשים את החיבור – בכל אמצעי אפשרי.
ברוח זו, תערוכות השבוע עוסקות כולן בחיבורים – תערוכה זוגית המפגישה בין גופי עבודות של שני אמנים, עבודות טקסטיל המחברות את הקהל לעבודה בצורה הישירה ביותר, או בחינה צורנית של הסרט הנע שהוא חיבור של פריימים סטטיים לכדי תנועה. גם אם אף אחת מהתערוכות לא מצהירה על כך במפורש, אי אפשר שלא לחוש שמדובר בתגובות לתקופה הסוערת בה אנחנו נתונים ופניה לכיוון של שילוב וחיבור בכדי להתמודד איתה.

בגלריה בנימין תערוכה זוגית המקבלת השראה מתחום הגנטיקה כדי ליצור חיבורים בלתי צפויים; בגלריה המדרשה ממשיכה מיטל כץ מינרבו את העיסוק שלה בטקסטיל וביגוד כדרך לשאול שאלות על הדרך בה אנחנו רואים את עצמנו ואת הסובב אותנו; ובבית הנסן מתחקות שרון אתגר וענת גוטברג אחרי שורשי הקולנוע בכדי לחלץ אמירה רחבה יותר על יצירה ובריאה.

מאחלים לכולנו צום קל וחברה טובה ומחזקת,
שני ורנר וצוות Talking Art

"תאחיזה", תערוכה זוגית של בצלאל בן-חיים וכרמית חסין. אוצר: דביר שקד
'תאחיזה', או בשמה הלועזי "Linkage" היא מונח מתחום הגנטיקה המתייחס לנטייתם של גנים הנמצאים בשכנות זה לזה לעבור יחד לדור הבא. למרות שמדובר במושג מתחום מדעי סבוך כמו גנטיקה, יש בעובדה הזו משהו הגיוני ומתבקש גם למי שאינו בקיא בתחום – הקרובים נשארים קרובים וממשיכים יחד הלאה – זה אפילו נוגע ללב. חיבורים כאלה הם חלק בלתי נפרד מגופי העבודות של הצלם בצלאל בן-חיים והפסלת כרמית חסין – בן חיים יוצר קולאז'ים ושילובים מפתיעים בין אובייקטים שונים שנקלטו בעדשת המצלמה שלו ואילו חסין יוצרת היברידים של חלקי גוף או יצורים ימיים הנתפרים יחד לאובייקט חדש שהוא גם מוכר וגם זר ומוזר. התערוכה הזוגית שתפתח בסוף השבוע עושה לגופי העבודות של שני האמנים את מה שהם עצמם עושים כל אחד בעבודתו ומחברת ביניהם לאסופה חדשה של חיבורים בלתי אפשריים.
אירוע פתיחה: יום שישי 17.9, 11:00, גלריה בנימין, שביל המרץ 5, תל אביב

Landscape with a Peacock, תערוכת יחיד של מיטל כץ מינרבו. אוצר: אבי לובין
עבודתה של האמנית מיטל כץ מינרבו מתקיימת בתפרים – תרתי משמע. כץ מינרבו מתעניינת באופנים בהם טקסטיל וביגוד מכתיבים ומגדירים את תפיסת הגוף שלנו, המיניות שלנו ויחסינו עם הסובב אותנו. עבודותיה הן פעמים רבות בעלות ממד השתתפותי ומזמינות את הקהל להתעטף, ללבוש או להתכסות בהן. בתערוכתה החדשה בגלריה המדרשה יוצרת כץ מינרבו מיצב גדול ממדים ועשוי בד אשר מדמה נוף טבעי. כל יריעת בד הנמתחת מהתקרה מחוברת לפריט לבוש אותו ילבשו פרפורמרים שיסתובבו ברחבי התערוכה ובכך יהפכו את הנוף לאנושי, את הדימוי הקבוע לתנועה, ואת יצירת האמנות ל"אופנה". כמקובל בעבודותיה כץ מינרבו, יחכו גם למבקרים בתערוכה פריטי לבוש אותם יוכלו ללבוש על מנת להפוך בעזרתם לחסרי צורה או לחילופין ללבוש צורה חדשה.
באותו זמן יפתחו בגלריה גם תערוכות יחיד של מאיר טאטי וריאן טרקרטין
אירוע פתיחה: יום שישי, 17.9, 10:00, גלריה המדרשה, הירקון 19, תל אביב.

"יסודות", תערוכה זוגית של שרון אתגר וענת גוטברג
אם בחיבורים ושילובים עסקינן, הרי שהסרטה והקרנה עוסקות בדיוק בזה – חיבור של פריימים סטטיים רבים לכדי דימוי נע אחד. בעוד תערוכה זוגית – שהיא שילוב של שני גופי עבודה יחד, עוסקות שרון אתגר וענת גוטברג בהיסטוריה והמיתולוגיה של הקולנוע כדי לשאול שאלות על הנושאים הגדולים באמת של הבריאה והיצירה. במהלך התקופה הארוכה בה עבדו על התערוכה ניהלו אתגר וגוטברג שיחות ארוכות על אופיו החמקמק של הדימוי הנע, אך גם על חשיבותו של הפרגמנט החלקי והדימוי היחיד בתוך הסרט השלם ומתוך השיחות האלה נולדה התערוכה. אתגר עוקבת בסרטה אחרי אובייקטים ביתיים ובאמצעות מניפולציות של עריכה מכניסה בהם חיים, ואילו גוטברג יוצרת מיצב המשלב וידאו ואנימציה ומשתמש בטכנולוגיה עתיקה שעומדת בבסיס האנימציה המודרנית. התערוכה מבקשת לעשות מהלך כפול – גם לחשוף את יסודות היצירה וגם לשמור את הקסם המגולם בה.
איפה ומתי: החל מיום שישי, 17.9, בית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים.

ענת גוטברג מתוך התערוכה "תאחיזה", גלריה בנימין

נהוג להתייחס לצילום ולוידאו כמדיומים אמנותיים "קרים", כיוון שהם חסרים כביכול את המגע האנושי החם של צבע וחומר. אבל מה שבימים כתיקונם יכול להשמע כהערה ביקורתית, בשרב הלוהט של יולי אוגוסט זה נשמע כהצלה של ממש. כשהמחשבה על המשקל של פיסול מכבידה עלינו וצירוף המילים "שמן על בד" נשמע כמו הבגדים שלנו אחרי סיבוב קצר בחוץ – תנו לנו רק קצת צילום קריר או חדר הקרנת וידאו אפלולי וצונן. ברוח זו אירגנו לכם המלצות על טהרת הצילום והווידאו בתקווה שירעננו לכם קצת את סוף השבוע ויורידו מעומס החום.
במוזיאון תל אביב רטרוספקטיבה מרגשת של ענקית הצילום האוונגרדי אנה בירמן; בגלריה אינדי תערוכה של אייל אגיבייב שבוחן היבטים של גבריות פגומה דרך המיתוס של איקרוס; ובמקום לאמנות אסופת עבודות וידאו העוסקות בקפאון והקפאה במיוחד לימי השרב.

מאחלים סוף שבוע קריר,
שני ורנר וצוות Talking Art

מתוך התערוכה "הנזק נעשה", תערוכת יחיד של אייל אגיבייב. גלריה אינדי, תל אביב

"תקריב", תערוכת יחיד של אנה בירמן. אוצרת: רז סמירה

אנחנו לא נוהגים להמליץ כאן על אותו מקום שבועיים ברצף, אבל מוזיאון תל אביב לא השאירו לנו ברירה. אחרי התערוכה המעולה מאוסף סילביו פרלשטיין (ברצינות, תערוכת חובה) שנפתחה בשבוע שעבר, נפתחת השבוע במוזיאון עוד תערוכה של קלאסיקה מודרנית. אֵנֶה בירמן היא אגדה של צילום אוונגרדי של תחילת המאה העשרים, אשר זכתה להכרה עוד בחייה והשפיעה על אמנים רבים. בירמן משתייכת לזרם "האובייקטיביות החדשה" – אשר הגיע כתגובת נגד לאקספרסיוניזם שאף הוא היה פופולרי באותה עת. כך, עבודותיה מתאפינות במבט ישיר במושאי הצילום שלה וביצירת פורטרטים חזקים ולא סנטימנטליים.
רצף התערוכות המוצג כרגע במוזיאון תל אביב ובמיוחד באגף המרכזי, עם המבטים השונים שלו על תולדות המודרניזם, הוא חוויה חינוכית מהמעלה הראשונה ובמובן הטוב ביותר שאפשר. אנחנו מפצירים בכם לא לפספס אותן.

התערוכה פתוחה לקהל במוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
מידע נוסף בעמוד התערוכה באתר המוזיאון:

"הנזק נעשה", תערוכת יחיד של אייל אגיבייב. אוצר: עומר שחר

הסיפור הקלאסי על איקרוס, שחטא בחטא ההיבריס כשביקש לעוף קרוב מדי אל השמש, הוא מיתוס ארכיטיפי של גיבור טרגי. דרך נקודת המוצא של הסיפור המיתולוגי יוצא אייל אגיבייב בתערוכתו החדשה לבחון היבטים שונים של גבריות פגומה. הרקע להתרחשות המבויימת הוא מרחב עירוני מוזנח וכאוטי – ממש כמו זה שמקיף את חלל הגלריה עצמו. אגיבייב עושה שימוש באובייקטים הלקוחים מהיומיומי ונאספו מסביבתם הטבעית לסביבה חדשה. הם מוצגים כעת כשרידים ארכיאולוגים ועדויות בתוך התרחשות מלאכותית-תיאטרלית. מעניין להשוות את המהלך של אגיבייב למהלך דומה בתערוכתו של שי דרור המוצגת כעת לא רחוק משם בגלריה רוזנפלד ולהרהר בעיסוק של אמנים צעירים בארכיאולוגיה של ההווה ובנוף עירוני שחרב.

אירוע פתיחה: יום חמישי 5.8, 20:00, גלריה אינדי, רחוב צ׳לנוב 42, תל אביב

אירוע פייסבוק

"קרה" תערוכה קבוצתית. עורכים: יאיר ברק ודניאל צדקה כהן

תערוכות קבוצתיות מתייחסות בדרך כלל לשאלות הגדולות של האמנות או החיים. לעתים הן מבקשות לפרק מיתוסים עתיקים או להתבונן בזווית חדשה באירועי השעה או באקלים הפוליטי של התקופה. אבל נדיר מאוד שתערוכה מתייחסת ומתאימה את עצמה למזג האוויר הממשי שבחוץ. כעת שהגיע אוגוסט הלוהט מבקשים במקום לאמנות ליצור לנו מערה חשוכה וקרירה לברוח אליה מהכבשן שבחוץ. "המערה" שהקימו האוצרים יאיר ברק ודניאל צדקה כהן היא למעשה חדר הקרנה אפלולי בו תוצג אסופת עבודות וידאו שעוסקות בקיפאון והקפאה – הן של טמפרטורה והן של תנועה. קחו לעצמכם שעה של מזגן מול כמה עבודות וידאו מרעננות במיוחד.

בהשתתפות: גרגורי אבו, יאיר ברק, יסמין דייויס, ויקטור היימן, גילי סיטון, אורית רף, יהודית שלוסברג-יוגב.

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של ורוניק ענבר שאצרה דניאל צדקה כהן.

אירוע פתיחה: יום חמישי 5.8, 20:00, מקום לאמנות, המרץ 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

מתוך התערוכה "תקריב", תערוכת יחיד של אנה בירמן. מוזיאון תל אביב לאמנות

זה נשמע קצת מוזר אבל בין הקרקס למוזיאון יש הרבה מן המשותף – מבנה אקסטרווגנטי ומוגזם, בתוכו טיפוסים משונים מציגים את כשרונם האיזוטרי לקהל משתאה. אם זו סלטה לאחור מראש הטרפז או אמנות פורצת דרך, בשני המקרים מדובר בסיכון שיכול להסתיים בהתרסקות לקרקע או בתשואות סוערות.
תערוכות השבוע מתקשרות כל אחת בדרכה לשני המוסדות האלה והתוצאה מרתקת כמו מופע לוליינות משובח.
בבית בנימיני מוצג חזון אוטופי של מוזיאון המוקדש לאמנות הקרמיקה המקומית; בגלריה זוזו בעמק חפר תערוכה קרקסית במיוחד; ובמוזיאון תל אביב תערוכה שהיא ספקטקל כמו גם שהיא בית ספר לאמנות של ממש.

מאחלים לכולנו סופ"ש צבעוני ומוגזם,

שני ורנר וצוות Talking Art

מרסל מריין, החמקמק, 1937. מתוך התערוכה "הי! הידעת שהאמנות אינה קיימת…", מוזיאון תל אביב

"מוזיאום הקרמיקה הישראלית", תערוכת יחיד של אנה כרמי. אוצר: אמנון עמוס

מבט חטוף בקבוצות אספנות וינטג' ישראלי בפייסבוק מגלה שקרמיקה ישראלית חווה כעת פריחה חסרת תקדים. כולם מנסים לשים את ידיהם על כלים של חברות כמו 'לפיד', 'חרסה' או 'נעמן'. גם קרמיקה עכשווית חווה פריחה שכבר כתבנו עליה פה לא פעם והגבולות בינה לבין אמנות עכשווית הולכים ומטשטשים. עם זאת, חסר מחקר מוזיאלי שמוקדש ליצירה הקרמית המקומית המודרנית במובנים של איסוף, קיטלוג וכמובן תצוגה לקהל הרחב. הקרמיקאית אנה כרמי היא שם דבר בקרב חובבי הקרמיקה הישראלית והיא פיתחה תשוקה עזה, שלא לומר אובססיה, לחזון הקמת המוזיאון. בתערוכה החדשה בבית בנימיני היא מבקשת להציג את חזונה האוטופי בסגנון המיוחד שלה אשר נע בין פאתוס אוטופי להומור פרוע.

באותו ערב יפתחו בבית בנימיני גם שתי תערוכות לרגל השקת ספר טכנולוגיה קרמית שאצרה שלומית באומן
אירוע פתיחה: יום חמישי, 29.7, 18:00 – 22:00, בית בנימיני, רחוב העמל ,17 תל אביב
אירוע פייסבוק

"והלוליין מסתתר בתהומו", תערוכה קבוצתית: אוצרת: רותי שגיא

הקרקס שימש השראה לאמנים לאורך ההיסטוריה של קיומו. המרחב הארעי שמוקם יש מאין בקצה העיר ומתמלא בטיפוסים צבעוניים וחיות אקזוטיות מארצות רחוקות הצית את הדמיון היצירתי הן מהבחינה הרעיונית והן כמודל לציור ורישום. אם חושבים על זה, גם גלריות הן קצת כמו קרקס – מוקמות בשולי העיר ופעם בחודש מתמלאות בתוכן צבעוני ואקזוטי אחר. האמנים והאמניות בתערוכה החדשה בגלריה זוזו עוסקים בקרקס ובקרקסיות של החיים מזוויות שונות ובאמצעות מדיומים שונים ובוחנים שאלות של מגדר, גבולות, גוף ופחד שעומדים בבסיסו של היריד הנודד, אך גם של החיים עצמם.
בהשתתפות: גילי אבישר, עדי אדר, יצחק בן יעקב (אופנהיימר פריץ), מרגה דה-בריין, הדס טובל, טל טנא-צ'צ'קס, רויטל לסיק, יהודית מזרחי, רותם מנור, קובי סיבוני, רינת פודיסוק רייזנר, יואב פלי, שירה קמרד, צביקה קנטור, טל שוחט, נועה שיזף

אירוע פתיחה: יום שישי 30.7, 10:00-14:00, גלריה זוזו, רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר

מידע על התערוכה באתר הגלריה

"הי! הידעת שהאמנות אינה קיימת…" תערוכה מאוסף סילביו פרלשטיין.  אוצרים: דויד רוזנברג ונועה רוזנברג

פעם בכמה זמן מגיעה תערוכה שהיא בית ספר לאמנות של ממש, כזו שמעוררת לחיים את ספרי ההיסטוריה ועוזרת לנו להעמיק את ההבנה והידע שלנו על אמנות. תערוכות כאלה הן חשובות במיוחד בארצנו הקטנטונת ונטולת הMOMA או הפומפידו ועוד יותר כעת כשנסיעות לחו"ל הפכו שוב לפרויקט לא פשוט. סילביו פרלשטיין הוא אחד האספנים החשובים בעולם לאמנות מודרנית ומסיור מקדים שערכנו בתערוכה השבוע אנחנו יכולים להעיד שיש לו טעם משובח ויכולת מעוררת התפעלות לזהות אמנות גדולה בעת עשייתה. בכלל, הביקור שלנו בתערוכה היה קצת כמו ביקור בחנות ממתקים או משחק 'חפשו את המטמון' וכל רגע לווה בקריאת התפעלות מאוצר חדש שמצאנו – יצירה מפורסמת או אמן/ית שהם שם דבר. תערוכה חשובה ומומלצת.

התערוכה נפתחה השבוע, מוזיאון תל אביב לאמנות, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
מידע על התערוכה באתר המוזיאון

חדשות הקיץ של Talking Art

הקיץ, החופש הגדול ואפילו החמסין לא עוצרים אותנו, להפך! כמה וכמה דברים מרגשים קורים אצלינו באוגוסט.

ראשונה היא כמובן מכירת הקיץ שלנו בשילוב גלריה אלמסן

ב-5-7.8 נתארח בחלל החדש של גלריה אלמסן ברחוב הרכבת לסוף שבוע של מכירת יצירות של מיטב האמנים במחירים נוחים. תהיה בירה קרה ואמנות מצויינת ולא כדאי לפספס את זה. מידע נוסף בקישור

סיור חדש עם מדריך חדש

בתאריך 13.8 יתקיים סיור חדש עם מדריך חדש. האוצר עברי באומגרטן בסיור מעמיק בשכונת נווה שאנן המתחדשת על מרכזי התרבות, אמנות הרחוב והקולינריה המקומית שבה. שווה! פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור

לסיום,  לכבוד הקיץ החלטנו לפרגן לכל הזוגות והמשפחות במחיר מיוחד להזמנת סיור פרטי, בואו לדבר איתנו אמנות.  צרו קשר להזמנת סיור

אמנות מתקשרת אצל רבים מאיתנו עם שחרור מוחלט מחוקים ומוסכמות – אותו "חופש יצירתי" מקודש שיש להגן עליו בחירוף נפש כאשר הוא בסכנה. תערוכות השבוע הולכות לכאורה בכיוון הפוך, הן מציגות את תוצריהם של מהלכים אמנותיים שמקורם במערכות של חוקים וכללים שמגיעים מהאמנים והאמניות עצמם. התוצאות מוכיחות ששחרור הוא לא ערך עליון בהכרח והחופש האמיתי יכול להמצא דווקא בתוך המסגרת.

בגלריה ברוורמן הופכת נירה פרג אלמנטים של שליטה וארגון קהל לאובייקטים פיסוליים; במוזיאון בת ים ובבית שלום אש בבת ים תערוכה שאפתנית מחברת בין עזבונו של אמן נשכח לנקודת המבט של אמנים עכשוויים; בגלריה רוזנפלד שי דרור מצביע על התשוקה והדחיה של האדם העכשווי מהטבע; ובפינת הבונוס דן אורמיאן משיק ספר אמן שמציג את תוצריו של "ריטריט" רישום שיצר לעצמו.

מאחלים לכולנו סופ"ש של שחרור,

שני ורנר וצוות Talking Art

יששכר בר ריבק, מתוך הסדרה "שטעטל ביתי החרב הוא זיכרון", מוזיאון בת ים

"תוספת שבת", תערוכת יחיד של נירה פרג. אוצר: עמי ברק

גבולות, מחסומים ופוליטיקה נפיצה אינם זרים לעבודתה של נירה פרג. זכורה במיוחד עבודת הוידאו המונומנטלית שלה שעסקה במשטר ההפרדה והחיבור הקפדניים שמאחורי הקלעים של מערת המכפלה בחברון. בעבודה על תערוכתה הנוכחית הגיעו המחסומים לתוך המרחב האינטימי ביותר של האמנית – הסטודיו. הסגרים הכריחו את פרג להשאר בפנים ולהביא את מושאי המחקר שלה אליה. גם להגבלות וחוקים פרג אינה זרה – לעתים קרובות היא יוצרת לעצמה סטים של חוקים שהיא מחוייבת לפעול לפיהם במטרה ליצור את עבודתה. מחסומים, גדרות ניידות, קונוסים זוהרים ואמצעי הגבלה אחרים הפכו בסטודיו של פרג לאלמנטים פיסוליים וקישוטיים, הופשטו ממשמעותם המקורית ונטענו במשמעות חדשה.

בערב הפתיחה בשעה 19:30 יתקיים פרפורמנס בהשתתפות רקדנית.
אירוע פתיחה: יום שישי, 8.7, 18:00-22:00, גלריה ברוורמן, אילת 33 תל אביב
אודות התערוכה באתר הגלריה בקישור

״סערה בכוס תה: יששכר בר ריבק בדיאלוג״, תערוכה קבוצתית. אוצרות: נעמה ערד והילה כהן-שניידרמן

לפעמים הכל תלוי באיך מסתכלים על הדברים. למשל, אוצרת במוזיאון יכולה להסתכל על עזבונו של אמן נשכח שנתרם לאוסף שבאחריותה כמטרד שמפריע לה בעבודת האוצרות "האמיתית", אחרת תראה בכך דווקא הזדמנות למחקר והרחבת הפריזמה האוצרותית. זה בדיוק מה שעשתה אוצרת מוזיאון בת ים הילה כהן-שניידרמן עם אוסף עבודותיו של האמן יששכר בר ריבק שנתרם למוזיאון לפני שנים ועבר לאחרונה עבודת רסטורציה מקיפה. כהן שניידרמן חברה לאמנית נעמה ערד ויחד הן בחרו להציג את עבודותיו של האמן – שנפטר בשנות השמונים ועסק בהוויי השטייטל היהודי, יחד עם עבודותיהם של אמנים ואמניות עכשוויים. המהלך הכפול הזה – של הצגה מחודשת של אמן נשכח יחד עם יצירת הקשר חדש ועכשווי לעבודתו היא מה שהופך מוזיאונים כמו מוזיאון בת ים לחשובים כל כך לשדה האמנות הישראלית.

בהשתתפות: אתי אברג׳יל, יעל אפרתי, ביאנקה אשל גרשוני, עדן בנט, יובל בצלאל, נועה גלזר, מיכל הלפמן, אנה ים, גיא ניסנהויז, שיר מורן, אוהד מרומי, שי לי עוזיאל, רותי דה פריס, גליה פסטרנק, שני פרי-נס, אלכסנדרה צוקרמן, סמואל קראוס, אפרת רובינשטיין, יששכר בר ריבק, מארק שאגאל, נועה שוורץ, אסתר שניידר, פרל שניידר.

אירוע פתיחה: יום חמישי 8.7, 20:00, מוזיאון בת ים לאמנות, סטרומה 6, בת ים ובית שלום אש, ארלוזרוב 50, בת ים

אירוע פייסבוק

"ספארי", תערוכת יחיד של שי דרור. אוצרת: מיה פרנקל טנא

בתקופה האחרונה נראה שכולנו הפכנו לאשפי גינון. תמונות של מרפסות פורחות וסוקולנטים מעניינים מציפות את אינסטגרם, פייסבוק מלא בקבוצות החלפה של ייחורים וזה כבר כמעט לא נחשב סלט בלי לפחות רכיב אחד מהגינה או האדנית הפרטית. אבל בתערוכתו החדשה בגלריה רוזנפלד מצביע שי דרור על מה שהוא רואה כפרדוקס מעניין – ככל שהאדם המודרני משקיע יותר זמן ומשאבים בהפיכת הסביבה הביתית שלו לדומה לטבע, כך הוא בעצם מבקש להתרחק יותר ויותר מהטבע האמיתי. כי מי באמת רוצה לצאת החוצה אל החום והיתושים, כשאפשר לקבל סביבה נשלטת וממוזגת בתוך הבית? דרור מציג דימויים של טבע מאולף לצד פסלים המורכבים משאריות עירוניות שאבד עליהן הכלח ומציג נקודת מבט מעניינת על חיינו היום.

באותו ערב תפתח בחלל הפרויקטים של הגלריה גם תערוכת יחיד של אורי זמיר.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.7, 21:00-19:00, גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס: "ריטריט", השקת ספר אמן ותערוכת פופ-אפ של דן אורמיאן

בניגוד למצופה בימים אלו, "ריטריט" הרישום של דן אורמיאן לא התחיל כתגובה לסגרי הקורונה, אלא הרבה לפני כן כשהחיל על עצמו סדרה של חוקים של מדיום ופורמט עבודה. התוצאה התגלמה בסדרת רישומים מינימליסטיים ופואטיים שמתכתבים עם קליגרפיה יפנית. כעת הוא משיק ספר אמן שמאגד את חלקם ומלווה את ההשקה בתערוכת פופ אפ לערב אחד.
מתי ואיפה: יום שישי, 9.7, 12:30-14:30, סדנאות האמנים בתלפיות, רחוב האומן 26, ירושלים.
שימו לב – התערוכה תעמוד רק בשעות השקת הספר
אירוע פייסבוק
קישור לרכישה מוקדמת של הספר

"ריטריט", השקת ספר אמן ותערוכת פופ-אפ של דן אורמיאן, סדנאות האמנים בתלפיות, ירושלים