נדמה לנו שאין צורך להכביר במלים על הכותרת שבחרנו לתת לרשימת ההמלצות השבוע. מושג הבית הפך עבור כולנו למושג טעון, שמתחוללים ביחס אליו תהיות, פחדים, אהבה וכאב. תערוכות השבוע מוצגות כולן במקומות שהם בית עבור אמנות ואמנים, מקומות שהקדישו את עצמם לעשייה שאינה תלוייה בדבר עשייה ערכית, מקומות הכרחיים לקיומה של תרבות עשירה.
כמה טוב שהעשייה ממשיכה גם בימים החשוכים האלה, ושהבתים של האמנות המקומית עוד ממשיכים לקיים אותה.

מקבץ תערוכות חדש ויפה בבית האמנים בירושלים; תערוכה של אמנית קיבוץ כיסופים שציוריה מקבלים משמעות חדשה ב"סטודיו משלך" בירושלים; ותערוכת קרמיקה עדינה אך מטלטלת בבית בנימיני; ואצלנו, כרגיל, בשביל לשמור על הלב – מפגש מיוחד עם יונתן אולמן ונטליה זורבובה על הברביזון הישן והחדש.

מאחלים לכולנו סופ"ש של בשורות טובות

ושכל החטופים יחזרו אלינו בשלום ובמהרה

שני ורנר

וצוות Talking Art

מתוך התערוכה "כיסופים", רעות ישעיהו. בית משלך, ירושלים

"לְעִתִּים כְּאַבְּסְטְרַקְט מִצְטַיֵּר גּוֹרָל" תערוכת יחידה למיה בלוך. אוצרת: דרורית גור אריה

את הציורים של מיה בלוך אנחנו כבר מזמן מעריכים מאוד – יש בהם מהאפלוליות והמסתורין לצד יכולות טכניות גבוהות ביותר, שמשכו את תשומת ליבנו. בתערוכה החדשה שלה בירושלים, יוצגו יחד ציורי שמן ורישומי גרפיט, כיוון שאצל אמניות מהסוג הזה הטכניקה חשובה וכשהיא מקבלת פרשנויות שונות בחומר מעניין יהיה לראות אותם אלה לצד אלה. הציור הפיגורטיבי של בלוך מציע גוף שהגבולות שלו רכים – מבחינה פיזית ורגשית. נחשפים בציור רגעים אינטימיים ששמורים לחשכה בדרך כלל, הגופים נוזלים זה לתוך זה ואל בכלל, והכל נדמה כמו מתקיים במתח שבין ערות לשינה, תשוקה ומוות.

לצד התערוכה ייפתחו התערוכות: שלמה אלפנדרי "קצוות פרומים" אוצר: אילן ויזגן, עינב צייכנר "מִנְשָׁךְ" אוצרת: מאשה יוזפפולסקי, אסף אלקלעי – זוכה הפרס לאמנות חזותית ע"ש מירון סימה לשנת 2023 אוצרת: הדס מאור

מידע נוסף באתר

פתיחה: שבת 9.12 בשעה 12:00, בית האמנים, רח’ שמואל הנגיד 12, ירושלים

"כיסופים" תערוכת יחידה לרעות ישעיהו. אוצרת: ליטל מרקוס מורין

כבר כתבנו בעבר שמאז ה7 לאוקטובר קשה לנו לראות אמנות כמו פעם, הכל נצבע בצבעים אחרים ואסוציאציות ויזואליות שולחות אותנו למקומות שלא ידענו שקיימים עד לפני חודשיים. בתערוכה "כיסופים" הקשר הוא ישיר לחלוטין ומצמרר במיוחד. סבה וסבתה של האמנית רעות ישעיהו היו ממקימי קיבוץ כיסופים, ונופי הקיבוץ היו מחוזות ילדותה. בציורים שלה הנופים האלה מופיעים שוב ושוב, לצד סצנות ביתיות וזכרונות מהקיבוץ. כמובן שכעת, הציורים מקבלים משמעות חדשה ונוגעת ללב. העבודות המוצגות הן למכירה במטרה לסייע עבור קמפיין גיוס תרומות למען שיקום הקיבוץ. ניתן לתרום בלי קשר גם כאן

פתיחה: שישי 8.12 בשעה 11:00,  גלריה "סטודיו משלך" כ"ט בנובמבר 10, ירושלים

"אתנחתא" תערוכה קבוצתית. אוצרת: שלומית באומן

החומר הקרמי, הלבן הקריר או האדמתי הרטוב, יש בו משהו מרגיע, בכלים – גם אם נשרפו בחום לוהט – יש משהו מנחם, יציב יומיומי ויפה. בבית בנימיני ביקשה האוצרת ליצור תערוכה שאמנם מושפעת כמובן מהמצב אבל לאו דווקא מגיבה אליו באופן ישיר. כותבת באומן: "התערוכה אתנחתא היא מחווה לריפוי, להפוגה, וליופי. זו תערוכה קבוצתית אשר מתמקדת בהצגת קרמיקה איכותית המאפשרת נשימה, ובחירה דווקא ברגעים אלו באנושי, במנחם, בחומל ובאופטימי. זו תערוכה שמבקשת לתת הפוגה לחיטוט עצמי בפצע, בקושי ובכאב, ולהציג סוג של אסקפיזם איכותי".

עם זאת, במהלך שנועד לערער מעט את השקט הקרמי, העבודות מוצגות בגובה נמוך, אשר מסכן אותן ושם אותנו הצופים בעמדה לא נוחה. זו תערוכה שמציעה נחמה, אבל לא מוחלטת.

בהשתתפות: עירית אבא, מאירה אונא, נעם אינה קיש, מעיין בן יונה, אברהם בן שושן, אלון גיל, מור גפן, נועם דובר ומיכל צדרבאום, יובל הראל, אילת זהר, רונן ימין, אליה לוי יונגר, רחל מנשה דור, אמנון עמוס, גור ענבר, יעל עצמוני, אילה צור, אודי צ'רקה, ג'קרנדה קורי, יבגניה קירשטיין, מרתה ריגר, שני רכס

פתיחה: שישי 8.12 בשעה 11:00,  בית בנימיני, רח העמל 17, תל אביב

22.12  הברביזון הישן והחדש – הרצאה ומפגש בסטודיו

על חשיבותה של קבוצת "הברביזון החדש" באמנות הישראלית אין עוררין. חברות הקבוצה אימצו לעצמן גישה ציורית היסטורית (להלן: הברביזון ה"ישן") ונתנו לה פרשנות עכשווית. ציור מהתבוננות שמפנה את המבט הפיוטי שלו אל עבר המציאות הנוקשה דווקא, ובתוך כך חושף עוולות חברתיות. לא מפתיע כי כל חברות הברביזון הן יוצאות מדינות בריה"מ לשעבר והן מייצגות גם את הדור הצעיר של העולים, אשר התבגר כאן אבל יש בו גם משם, ועוד נושא עמו את קשיי המפגש הבין תרבותי. לאחר ההרצאה נבקר בסטודיו של האמנית נטליה זורבובה מחברות הקבוצה. זורבובה היא ציירת עזת מבע, וגם הציור שלה מבקש לתאר מציאות ישירה ומיידית של החיים הסובבים אותה, לצד זיכרונות וסיפורים שליוו את חייה כמהגרת.

פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

נועם קיש, מתוך התערוכה "אתנחתא", בית בנימיני

בשבוע שעבר כתבנו על תחושת הציפה, להיות בין שמיים ומים ולשמור על הגוף יציב. התחושה הזאת של תקופת מעבר עדיין מורגשת, המלחמה עוד כאן אבל איכשהו "נוכחת" פחות, התמונות כואבות אחרת, יש איזה אופק ותקווה. לא ברור

תערוכות השבוע עוסקות כולן במתחים ובמפגשים בין העבר וההווה, בחינה של אמנות "ותיקה" באור חדש, ציטוטים מתולדות האמנות לצד רפרנסים מקראיים, והרבה נוסטלגיה למקום קריר ושקט יותר, ולטבע, ולשלווה. דברים שנראים עכשיו רומנטיים ורחוקים כל כך.

במעבדה של שרון תובל האמנית הרוסיה אליזבטה גוסבה מציגה חקירה קרמית ונופים מדומיינים; יונתן הירשפלד בסדרת עבודות חדשה המתייחסת לסיפורו התנ"כי של יוסף; בגלריה שלוש מחווה לציון שני עשורים למותה של המאסטרית פמלה לוי; ואצלנו, כדי לחמם את הלב – סיור נוסף בגורדון ביצ'.

מאחלים לכולנו קצת שקט,

שכל החטופים יחזרו – כולם, במהרה.

שני ורנר

וצוות Talking Art

יונתן הירשפלד, יוסף פותר את חלום שר המשקים, 2023, תערוכה בגלריה גבעון, תל אביב

"חיי יוסף" תערוכת יחיד ליונתן הירשפלד

מה נגיד על יונתן הירשפלד? עוף מוזר? יציר כלאיים, זה שנודד הולך ושוב בין העבר וההווה, מרצה בחסד, מספר סיפורים, אמן מהסוג המיוחד הזה שמצליח לשלב תאוריה ופרקטיקה בכל מעשיו. בסדרת הציורים החדשה שלו – עליה עבד בשנתיים האחרונות, מקבל תפקידו של "מספר הסיפורים" מקום מרכזי. כמו תמיד, הביוגרפיה האישית של הירשפלד נמהלת בציורים בדיוקן עצמי בתפקידים שונים. כעת הירשפלד מגלם במובן מסוים את תפקידו של יוסף המקראי וסצנות דתיות שצוירו בציורי האולד מאסטרז והרנסנס מקבלות חיים חדשים, עכשוויים וישראלים. בתוך התמהיל הכמעט לא הגיוני הזה משתלבים גם הפסים הקופפרמנים שנוכסו כבר מזמן לציורים של הירשפלד, ואלה נראים לעתים כמו כותנת פסים של יוסף, ושל היהודים במחנות הריכוז. כמו תמיד, אנו צופים לתערוכה אינטנסיבית, גדושה, הנעה בין המופשט, הלירי, המיסטי, וההיסטורי.

פתיחה: שישי 1.12 בשעה 12:00 גבעון גלריה לאמנות גורדון 35, תל אביב

פרטים נוספים בקישור

"גיא בן הינום", תערוכת יחידה לפמלה לוי. אוצרת: נירה יצחקי

מאז מעברה למשכן החדש ביפו, גלריה שלוש לא מאכזבת, עם רצף של תערוכות יחיד עמוקות, מושקעות, עשירות. על אף הוותק של הגלריה והיכולות המפתיעות תמיד של נירה יצחקי, נראה שהמעבר ליפו ולמבנה המיוחד והמחייב בו היא שוכנת כעת, הקפיץ את הגלריה לרמה אחרת. השבוע תפתח תערוכת יחיד שתציין שני עשורים למותה של פמלה לוי הנהדרת – מהאמניות הבולטות באמנות הישראלית החל מסוף המאה ה-20. לוי תמיד הציעה משהו שונה מעט ואולי אף מקדים את זמנו לשדה האמנות. כבר בשנות השבעים עסקה לוי ביצירה בעלת אופי פמיניסטי, בדומה לאמניות נוספות בתקופה, עם זאת היא הצליחה לרתום את הציור הפיגורטיבי – שנחשב עד אז לנאיבי – לטובת אמנות פוליטית מובהקת. כעת, כעשרים שנה לאחר מותה וכשציור פיגורטיבי ואמנות פוליטית הם חלק מרכזי באמנות העכשווית, מעניין לראות את ציוריה של לוי ולבחון אותם שוב לאור התקופה.

פתיחה: שבת 2.12 בשעה 12:00. גלריה שלוש, הצורפים 15, תל אביב

פרטים נוספים בקישור

 "חקירה קרמית. טבע." , תערוכת יחידה לאליזבטה גוסבה. אוצר : שרון תובל

רוח קרירה ומרעננת מגיעה מהתערוכה החדשה שתפתח השבוע במעבדה של שרון תובל בתל אביב. כחלל ייעודי שחרט על דגלו להתנסות בחקירה אמנותית ולא בתצוגה קונבנציונלית, מוצגות בו לעתים קרובות תערוכות שמשרטטות קווי מחשבה, כמעין סטודיו פתוח, ולאו דווקא תוצרים מוגמרים ומהודקים. אליזבטה גוסבה היא אמנית רב תחומית שהגיעה מרוסיה לישראל בעקבות המלחמה עם אוקראינה, ונחתה כאן למציאות כואבת לא פחות. בתערוכה החדשה היא תפתח סטודיו לקרמיקה שיקיף את חלל הגלריה ויהיו בו עמדות שונות שבכל אחת מתפתח תהליך שמרכזו עבודה קרמית. גוסבה מתחברת לפן הטבעי שעוד קיים בקרמיקה וחימר ויוצרת באמצעותו כמו נופים אלטרנטיביים, כאלה המזכירים לה את מחוזות עברה.

פתיחה: שישי 1.12 בשעה 11:00 (ללא אירוע) המעבדה, הרצל 119, תל אביב

פרטים נוספים בקישור

בעקבות הביקוש: סיור נוסף – אוסף דובי שיף במלון גורדון ביץ' 8.12, בהדרכת עמית רובין

הצטרפו אלינו לסיור מיוחד המתמקד בשיטוט במסדרונותיו של מלון "גורדון ביץ'", שם מוצג אוסף דובי שיף המרהיב לציור פיגורטיבי ריאליסטי. זהו סיור המציע מפגש בין עולמות, וביקור באחד החללים המפתיעים בתל אביב, עם תצוגה לא שגרתית ואמנות יוצאת מהכלל.

תצוגת אמנות עכשווית מעולה במלונות יוקרה היא טרנד עולמי ומה שמייחד את מלון גורדון ביץ' בתוך הטרנד הזה הוא כי על קירותיו תלויות אך ורק יצירות מאוסף דובי שיף הנחשב לאמנות. השילוב הזה בין אחד מאוספי האמנות החשובים בארץ לבין חללי המלון המוקפדים יוצר חוויה אחרת שמעשירה את שני הצדדים.

הכנסו איתנו אל מאחורי הקלעים של המלון והאוסף

הסיור מתחיל בשעה 10:00. אורך הסיור כשעה וחצי-שעתיים

במקום ישנו מרחב מוגן והוא פועל על פי תקנות פיקוד העורף

פרטים נוספים והרשמה בקישור

"חקירה קרמית. טבע." , תערוכת יחידה לאליזבטה גוסבה. תערוכה ב"המעבדה" תל אביב

לא מזמן הוצאנו סיורים מודרכים בתערוכה של סיגלית לנדאו במוזיאון ישראל. באחד הטקסטים שהתלוו לתערוכה התייחסה לנדאו לתחושת הציפה בים המלח: בין חיים למוות; הגוף הצף נרגע מצד אחד אך חרד בו זמנית בשל כל טיפת מי מלח שעלולה להיכנס לעיניים או לצרוב את הפצעים. התיאור הזה מתאים לנו עכשיו. כולנו מדברים על חזרה לשגרה, אך יודעים בליבנו שהיא לא אפשרית לחלוטין, יש בנו את הצורך לחזור לחיים, להמשיך, להתגבר, אבל הלב כואב ואנו יודעים שזה לא נגמר עדיין באמת.

התערוכות שבחרנו להציג בהמלצות השבוע מתייחסות באופן כזה או אחר למים, אבל מטלטלות את הגוף הצף. בכלל נדמה שלראות אמנות אחרי ה-7 לאוקטובר, זה כבר לא אותו הדבר, הכל נצבע באירועי היום הזה והכל מקבל משמעות נוספת לאור המצב.

אבל הגוף רוצה לצוף, והנשמה רוצה לראות אמנות, ואמנים רוצים להישמע, והעולם ממשיך.

מאחלים לכולנו ימים שקטים במהרה,

שיחזרו כל החטופים שלנו

ושיהיה סוף שבוע הכי נעים שאפשר.

שני ורנר,

וצוות Talking Art

יעל הוניג, מתוך התערוכה "והים איננו מלא", גלריה אלפרד

"בריכה עירונית", תערוכה קבוצתית, אוצרת: מיכל קרסני

מה יש בה בבריכה הציבורית שמרתק כל כך את היוצרים לאורך השנים? כנראה משהו במפגש בין הציבורי והחשוף לרגע האינטימי כל כך של הגוף, המאמץ, התגובה הפיזית והרגשית לתחושה של המים. התערוכה החדשה ב"ארטורה" שבעמק חפר שוזרת יחד יצירות שונות שנעשו בהשראת הבריכה, תחת הכותרת השאולה מהספר של אדוה בולה "בריכה עירונית". בטקסט של התערוכה מציעה האוצרת שהיא: "פותחת בפנינו את האפשרות להתבונן בחלל (בריכת השחייה) כמרחב בטוח המאפשר ניתוק, כלי קיבול להרהורים ושיחות פנימיות נוקבות, לבחון מקרוב את התנועה המדיטטיבית והאקט המרפא בשהייה במים ובשחייה".
קשה לחשוב בימים האלה על טבילה ממשית וחופשית בבריכה, אבל התחושות שלה עוד נוכחות בגוף ובזיכרון של כולנו, ונדמה כי תחת צל המלחמה, אלה מקבלים משמעות חדשה.

בהשתתפות: אווה אבידר, תום ברטוב, יונתן גולד, ינון גל-און, שרון גלזברג, רעות דפנא, אילנית שרף ויגודסקי, אדיר כהן, חן כהן, מורן לוי, ניר ג'ייקוב יונסי, אורלי מונטג, עידו מרקוס, אבשלום פולק, שונית פלקו-זריצקי, אילת רוזנברג, טליה רז, אדם שפי גל.

פתיחה: שישי 24.11 בשעה 11:00. גלריה ארטורה, קמפוס רופין, עמק חפר

פרטים נוספים באתר הגלריה

"והים איננו מלא", תערוכת יחידה ליעל הוניג

בשנים האחרונות פועלת גלריה אלפרד על פי מתכונת מעניינת לפיה לכל שנת תערוכות יש כותרת רעיונית שמוצגת כקול קורא אליו מגיבים אמנים שונים. שנת 23-24 נפתחה תחת הכותרת בין השמשות: סוף – סף – מוסף. השנים האחרונות לא היו יציבות בלשון המעטה, ביציאה ממשבר הקורונה נדמה שרודפים אותנו אסונות ומשברים גלובליים ולאומיים, הקרקע לא יציבה וכולם מרגישים את זה. בין השמשות, כעת של שינוי או מעבר מתקופה לתקופה, ממצב תודעתי כזה לאחר, והימים הנוכחים מדגישים זאת ביתר שאת. בתערוכה שתפתח השבוע מציגה יעל הוניג עבודות וידאו המתחקות אחר ציורי הטיפטיך של הרנסנס המוקדם ובמיוחד אחר ציורים של ברויגל ובוש. בתוך השפה החזותית המובהקת שלהם – ערבוב סמלים, רמזים דתיים, אימרות ופתגמים, חוסר היררכיה ושפע – משחקת הוניג עם סמלים מקומיים וציוניים בפרט. מעניין לראות את הגבוה והנמוך, החילוני והדתי מתערבבים, וכמובן כמו כל אמנות בזמן האחרון – גם לקרוא אותה ביחס למצב העכשווי.

פתיחה: יום חמישי, 30.11 בשעה 20:00, גלריה אלפרד שביל המרץ 6, קרית המלאכה, תל אביב

"רוחות", תערוכת יחיד לדניאל קיצ׳לס, אוצר: אמיר בולצמן 

כבר כתבנו כאן בעבר על חשיבותה של אמנות הסאונד בתוך האמנות העכשווית ועל חלקה בצרכי הקהל המשתנים בתקופה בה גירויים ויזואליים כבר מתחילים להישחק. לא מזמן עבר מבנה בית התה מהחצר של וילה שרובר השכנה אל בית הנסן. כמבנה לשימור הוא לא שינה את צורתו אך תפקידו השתנה, ובמיוחד ביחס לאקוסטיקה המיוחדת שנוצרת בו. עבודת הסאונד של קיצ'לס שתוצג/תושמע במקום היא מיצב המורכב משני פסי קול שחוברו יחד. קיצ'לס השתמש בראיון מוקלט של יצחק רבין משנת 1994, והרכיב עליו פס קול של מקהלת גברים עכשווית. רבין של שנת 1994 – שנה לפני הרצח, משרטט בראיון את דעותיו לגבי בסיס הקיום, הקונפליקט והשבר של החברה הישראלית. כמעט 30 שנה מאוחר יותר, בתוך בית התה ובליווי המוזיקלי הופך הראיון לעדות מטלטלת של מי שחזה אולי את המקום שבו אנו נמצאים היום.

פתיחה: יום חמישי, 23.11 בשעה 19:00, בית התה – גלריית סאונד בבית הנסן, רח' גדליהו אלון 14, ירושלים

בעקבות הביקוש: סיור נוסף – אוסף דובי שיף במלון גורדון ביץ' 24.11 בצהריים, בהדרכת עמית רובין

הצטרפו אלינו לסיור מיוחד המתמקד בשיטוט במסדרונותיו של מלון "גורדון ביץ'", שם מוצג אוסף דובי שיף המרהיב לציור פיגורטיבי ריאליסטי. זהו סיור המציע מפגש בין עולמות, וביקור באחד החללים המפתיעים בתל אביב, עם תצוגה לא שגרתית ואמנות יוצאת מהכלל.

תצוגת אמנות עכשווית מעולה במלונות יוקרה היא טרנד עולמי ומה שמייחד את מלון גורדון ביץ' בתוך הטרנד הזה הוא כי על קירותיו תלויות אך ורק יצירות מאוסף דובי שיף הנחשב לאמנות. השילוב הזה בין אחד מאוספי האמנות החשובים בארץ לבין חללי המלון המוקפדים יוצר חוויה אחרת שמעשירה את שני הצדדים.

הכנסו איתנו אל מאחורי הקלעים של המלון והאוסף

הסיור מתחיל בשעה 13:00. אורך הסיור כשעה וחצי-שעתיים

במקום ישנו מרחב מוגן והוא פועל על פי תקנות פיקוד העורף

פרטים נוספים והרשמה בקישור

בית התה בבית הנסן, צילום דור קדמי

איך אומרים באנגלית? When it rains it pours, הגשם מוביל למבול. אם בשבועות האחרונים דברנו בהססנות על חזרה כלשהי לשגרת אמנות, הסופ"ש הקרוב מוכיח שתל אביב היא באמת עיר ללא הפסקה ושהתרבות והאמנות הן חיוניות לא פחות מדברים אחרים. ביום חמישי ייפתחו אירועי "אוהבים אמנות. עושים אמנות" אשר הפכו בשנים האחרונות לאירוע המרכזי בתחום האמנות שנתמך על ידי העירייה. כמובן שהשנה היו צריכים הדברים להשתנות מעט בשל המצב, ועם זאת נראה שמגבלות יכולות להיות גם דבר מפרה – במיוחד באמנות. הסופ"ש הקרוב עמוס לעייפה באירועים מעניינים, שונים ומפתיעים לצד פתיחה של תערוכות חדשות.

בהמלצות הסופ"ש לא נרחיב על התערוכה המרכזית של האירוע, כיוון שעל כך תוכלו לשמוע בסיורים שלנו, שכן אנחנו נוביל השנה את הסיורים הרשמיים מטעם העירייה (כולם התמלאו בין רגע, אבל יש סיור פתוח נוסף בקישור). בחרנו להציע רשימה של קצרים משלל האירועים שיתקיימו בסופ"ש בין היתר פתיחת תערוכה משותפת לאניסה אשקר ומשה גרשוני, קבוצת פרוטקטיב אדג' שיוצאת לישון במוסדות תרבות סגורים, ערבי הקרנות וידאו ארט, סדנה מקוונת ליצירת עששיות ועוד.

זה הזמן לנעול נעליים נוחות ולצאת לראות אמנות – איזה כיף!

שני ורנר וצוות Talking Art

מיכל ארז, מתוך התערוכה "כוסות רוח יעזרו כמו בנקאי למת", סטודיו בנק

תערוכות

תערוכה מקבילה לאניסה אשקר ומשה גרשוני. אוצרת : אורית מור

בשנת 1970 כתב משה גרשוני על אחד מרישומיו את המשפט "הנייר נראה לבן מבחוץ, אבל בפנים הוא שחור". במשפט זה הוא מסמן את המתח בין הזהויות השחורה והלבנה, ואת העמל "השחור" שמסתתר מאחורי הנייר הלבן. משפט תמים לכאורה, אך פוליטי במובהק. יצירתו של גרשוני נחשבת לאחת המכוננות באמנות הישראלית וחשוב לזכור שהיא גם משתייכת לדור שבו המחאה הפוליטית החלה לראשונה להופיע בארץ, וגם באמנות המקומית. החיבור עם אניסה אשקר הוא מעניין בהקשר זה, כמייצגים שני דורות שונים של אמירה דומה. מעבר לכך, יש קשר סגנוני וצורני בין שני היוצרים ומעניין לראות תערוכה שתכיל בתוכה וודאי אקספרסיביות רבה ועוצמה ציורית.

פתיחה: יום חמישי, 12.11 בשעה 20:00, הלובי מקום לאמנות. ארלוזורוב 6, תל אביב.  אירוע פייסבוק

"חומר אפל מאוד" תערוכת יחידה לשירה ריימן. אוצרת: הגר רבן

איכויותיו של הפיסול הישראלי הן דבר שיש לחקור אותו יותר לעומק, נדמה שמשהו מתזת "דלות החומר" המכוננת, דבק עדיין באמנות המקומית בכלל ובפיסול בפרט. אכן, קשה ליצור בארץ פיסול מונומנטלי נוסח אירופה בברונזה או אבן, ואנו עדים בעיקר לפיסול המשתמש בחומרים זמינים יותר ובתוך כך בהרבה חומרים מן הנמצא ומן המוכן. עבודותיה של ריימן הן תחביר מסתורי ואפלולי של אותם חומרים פשוטים. גזירי עץ, חבלים, עצמות של פרה – כרוכים יחד במעין תחבושות פלסטית שחורה ודמוית זפת. מושג "החומר האפל" נלקח כאן בהשאלה מעולם המדע ונראה שהוא מתאים מעין כמוהו, כשאלה מהו אותו דבר מסתורי ולא ברור שהופך את מחבר הדברים לטעון כל כך.

פתיחה: חמישי 12.11, 17:00-23:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב.   אירוע פייסבוק

האתר של שירה ריימן בקישור

"כוסות רוח יעזרו כמו בנקאי למת" תערוכה קבוצתית. אוצרת: יוליה יבלונסקי

כשמה כן היא, תערוכה מורכבת. סטודיו בנק הוא מתחם אמנות שהוקם בחסות העירייה במבנה ששכן בו בעבר בנק ועתיד להפוך למלון חדש. כיאה לתהליכי הג'נטריפיקציה בעיר – האמנות משמשת ככלי לשיבוח עירוני בתקופת המעבר שבין שני המוסדות הכלכליים. יש בכך הרבה טוב, אך תמיד אפשר לזהות במהלכים כאלה גם בעייתיות נדל"נית, כלכלית וערכית. כך או כך, התערוכה עוקבת אחר דמויות מפתח בבוהמה התל אביבית של המאה הקודמת ובניסיון שלהן להעיר את השדה המקומי, ובבעיות דומות שמתקיימות גם היום. כפי שנכתב בטקסט התערוכה "העבודות המוצגות עוסקות במתח שבין המיתולוגי לעכשווי; בין שימור האתוס לקריאה מחודשת של ההיסטוריה".

פתיחה: חמישי, 12.11, 19:00. סטודיו בנק, בן יהודה 71, תל אביב.   אירוע פייסבוק

אירועים

ארט בי אנד בי – עולם התרבות הלך לישון, מופע שינה של קבוצת פרוטקטיב אדג'

לאט ובנחישות קבוצת האמנים המגוונת הזו חודרת לתודעה, בזכות המיצגים מעוררי המחשבה שלהם. כעת, בפעולה פשוטה יחסית הם יצאו לישון (באמת לישון) על במות היכלי התרבות הנטושות.

ההופעות והשינה יוקרנו על קיר חיצוני של תיאטרון הקאמרי בלייב סטרימינג כמו גם ברשתות החברתיות.

אירוע פייסבוק.    לייב סטרימינג

"חייבים אמנות" סדרת אירועים בחסות הגלריות השיתופיות בעיר

כיאה לגלריות האלטרנטיביות בעיר, הן מובילות מחאה וביקורת על המצב הקשה שעולם האמנות נתון בו בימים אלו. בהתאמה, כל האירועים יהיו בעלי אופי ביקורתי על המצב. בין היתר: סדנה מקוונת ליצירת עששיות "לך" ו"חייבים אמנות" (בהנחיית רותם ריטוב) ותהלוכה לאחר מכן; מיצב חוצות של גל ורדי, העוסק בהריון ולידה בזמן סגר הקורונה;  מיצב "אירוע לבבי" של רותם רשף במעבדה לאמנות; "המולה וזעם" – הקרנת אסופה של עבודות וידאו. אוצר: יאיר ברק

יש עוד הרבה אירועים. מומלץ להתעדכן באירוע הפייסבוק על כל האירועים והפרטים

אבנר פינצ'ובר, הקרנת וידאו ארט במסגרת "חייבים אמנות"

כשיוצאים לטיול במדבר, החיפוש אחר מים יכול להיות קשה ומאתגר, ובהתאמה כל מקור מים שנמצא במסענו המפרך יהיה משמח שבעתיים. אוגוסט הוא המדבר של עולם האמנות המקומי, כולם בחופש, הרבה גלריות סגורות והדימויים המעניינים ביותר שמייצרים רוב האמנים החביבים עלינו הם תמונות חופשה שמפורסמות באינסטגרם. לשמחתנו, אירועי האמנות שכן מתעקשים לקרות בחודש הזה, הם מרעננים כמו מים מתוקים. ליקטנו בשבילכם השבוע כמה תערוכות ואירועי אמנות שירוו גם את חובב האמנות הצמא ביותר.
בגלריה בקיבוץ בארי מציגה מעיין שחר פסלים היברידיים המשקפים את הציר שבו מתקיימת עבודתה: בין העיר למדבר; בגלריה מאיה תערוכה מהסוג החביב עלינו, כזו הנולדת ומתפתחת משיח בין אמנים; בגלריה רוזנפלד שיח גלריה עם קבוצת האמנים הצעירים הסלון 5, שעבודתם כבר סיקרנה אותנו מספיק בכדי לכתוב עליהם ביקורת מורחבת כאן; ובחצר בית הנסן שבירושלים, תחת כיפת השמיים, ערב הקרנת סרטים העוסקים באובדן ובהתמודדות אתו.
מאחלים לכולכם סופ"ש רענן ונעים,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא ←