אחרי תקופה ארוכה שבה עבודת הכפיים של האמן הלכה ונעלמה, אמנים ראו את עצמם בדרך כלל כמנותקים מעולם עובדי הכפיים, וקו גבול עבה וברור נמתח בין בית המלאכה לבין הסטודיו. בשנים האחרונות אנחנו עדים לתופעה בה מלאכות היד חוזרות על זירת האמנות העכשווית – גם בשילוב של קראפט וגם בחזרה של נוכחות פיזית בתוך היצירה העכשווית. תערוכות השבוע מנסות להשיב את הכבוד לבעלי המקצוע – אם באמצעות תיאור ציורי שלהם, או באמצעות פתיחת הסטודיו עצמו וחשיפת תהליכי העבודה בו. ואנחנו מקבלים הצצה מרתקת לדרך שבה "אמנות גבוהה" ומלאכה מזינות זו את זו.

בגלריה בנימין מוצא רובי בקל את האלמנט הציורי בעבודתו של הצַבָּע; במוזיאון ראשונים בפתח תקווה תערוכה שמאירה את עבודת הכפיים של המתפרה; בסדנאות האמנים פותח אבי סבח את הסטודיו שלו. וגם – שתי תערוכות פרס שמגיעות דווקא מגלריות עצמאיות.

שיהיה סופ"ש נעים ככל האפשר, ושיחזרו כולם הביתה בשלום – עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

רובי בקל, מתוך תערוכת יחיד בגלריה בנימין, תל אביב

'הציור המופשט של הצַבָּע', תערוכת יחיד של רובי בקל. אוצר: לארי אברמסון
צַבָּעים וציירים – באנגלית יש להם את אותו שם. כאילו השפה עצמה מנסה לכפות איזו צניעות על אמנים לבל יגבה ליבם – היא כמו אומרת להם: הנה בסוף מה אתם עושים? פשוט ממלאים משטחים בצבע. ואולי בעצם השפה פונה אל הצַבָּע ואומרת לו – גם במלאכתך הפשוטה יש מן האמנות. בתוך המרווח המסקרן הזה מתמקם הצייר רובי בקל. בקל מצייר צבעים בעבודתם – בציור פיגורטיבי קלאסי ומוקפד שמאזכר את הציור הסוציאליסטי של תחילת המאה ה-20. אך לצידם של הצבעים מצוירת גם הקומפוזיציה המופשטת שיצרו משיחות הצבע והשפכטל על הקיר. כך נוצרת הזהות המשולבת של הצייר-צַבָּע שהעברית הפרידה ביניהם אך האמן מאחד ביניהם שוב. בטוויסט מעורר סחרחורת וצובט בלב, מצייר בקל לצבעים את פניהם של חטופים או הוריהם ומחבר בין השאלות האמנותיות והסמנטיות לבין המציאות הישראלית המבהילה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 3.4, 20:00, גלריה בנימין, שביל המרץ 5 קומה 3, תל אביב
התערוכה תוצג עד 10.5. שעות פתיחה: רביעי 11:00-16:00, חמישי 15:00-20:00, שישי ושבת 10:00-15:00
פרטים נוספים באתר הגלריה

'המתפרה', תערוכת יחידה של איילת שחר. אוצרת:  מור ברק ריבלין
מעולם לא עסקה הסצנה המקומית בקשרים שבין אמנות לטקסטיל כמו שהיא עושה זאת בימים אלו. זה מתחיל כמובן במחזור התערוכות המופתי המוצג כעת במוזיאון הרצליה ונמשך גם עם תערוכות בנושא בבית בנימיני – בכל מקום נראה שנותנים מקום לצדדים האמנותיים של מה שהיה עד לא מזמן מלאכה "נמוכה" ונחשבת פחות. בתערוכתה החדשה מכוונת איילת שחר זרקור ציורי דווקא על הצד הלא זוהר או אמנותי של תעשיית הטקסטיל. שחר מציירת סצינות מתוך העבודה במפעל של משפחתה שם מייצרים בין השאר ציוד צבאי גס וקשוח. העבודה במתפרה אינטנסיבית ונטולת רומנטיקה וציוריה של שחר גם הם אינטנסיביים, עמוסים וגדושים. אך מתוך האינטנסיביות והגודש מזדהרת תחושה של תבונת כפיים וגאווה בעבודה קשה והגונה. שיר אהבה משפחתי לעמל.
פתיחה: יום שישי, 4.4, 10:30, מוזיאון ראשונים, קריית המוזיאונים, ארלוזורוב 30, פתח תקווה
התערוכה תוצג עד 31.5. שעות פתיחה: שני, רביעי, שישי ושבת – 10:00-14:00, חמישי – 16:00-20:00, ראשון ושלישי – סגור

סטודיו פתוח של אבי סבח. אוצרת: ורד גני זפרן
זה ממש פינוק נדיר. הצייר המעולה, זוכה פרס רפפורט, אבי סבח, חי בחו"ל רוב הזמן. בתקופה האחרונה הוא נמצא בארץ וכך גם הסטודיו שלו. כעת הוא פותח את הסטודיו שמתארח ב"גלריה האמן האורח" של סדנאות האמנים בתל אביב ונותן לנו אפשרות לבקר את מאחורי הקלעים של יצירתו. תערוכת הפרס של סבח במוזיאון תל אביב היא אחת המעולות של השנה האחרונה בענינו והיא ממש רגע לפני סגירה (סוף השבוע הקרוב ונגמר). זו הזדמנות מעולה להיחשף לא רק ליצירתו המוגמרת והמוכנה של סבח, אלא גם לתהליכים, לסקיצות, לתעיות והתהיות של האמן המרתק הזה. אם להמשיך את נושא אנשי המקצוע ששזור בהמלצות השבוע, הרי שהסטודיו הוא בית המלאכה של האמן, כאן הוא עוסק בעבודתו היומיומית וכאן הוא מפתח את הטכניקה והרעיונות שלו. אבי סבח ידוע בפרקטיקת הסטודיו הייחודית שלו ובתהליכים יוצאי הדופן שהוא מעביר את עבודותיו לפני שהן יוצאות לעולם. לא כדאי להחמיץ את ההזדמנות הנדירה הזו.
באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של שחף לוי. אוצר: איתן בוגנים
אירוע פתיחה: יום חמישי, 3.4, 20:00, סדנאות האמנים בתל אביב, רחוב התבור 32, תל אביב
התערוכה תוצג עד 24.5. שעות פתיחה: ימים שלישי – חמישי: 15.00-19.00, שישי – שבת: 10.00-14.00

וגם –
שתי תערוכות פרס של גלריות עצמאיות.
מי מחלק פרסי אמנות? אנחנו רגילים לחשוב בהקשר הזה על מוזיאונים, משרדי ממשלה ואולי תאגידים גדולים. במילים אחרות – מוסדות מבוססים עם תקציבים נדיבים שיכולים להרשות לעצמם לתמוך באמניות ואמנים. שתי תערוכות שנפתחות ביום שישי, שוברות את הסטריאוטיפ באופן המשמח ביותר. הגופים שעומדים מאחורי שני הפרסים שהולידו את התערוכות הן דווקא גלריות עצמאיות, שבעצמן נאבקות על קיומן מעצם המציאות הישראלית המורכבת, וחוסר תמיכה במוסדות תרבות. בתוך המאבק הזה, בחרו הגלריות בארי וחנינא לנווט משאבים יקרי ערך לטובת תמיכה באמנות צעירה כחלק מהאג'נדה הרחבה שלהן. ואכן, התערוכות עושות בדיוק מה שגלריות עצמאיות נועדו לעשות – לקדם ולחשוף אמנים מצויינים. ישר כח!

'ימי סאדאת', תערוכת יחיד של חגי פרגו לרגל זכייתו בפרס גלריה בארי ביריד צבע טרי. אוצרת: סופי ברזון מקאי אירוע פתיחה: יום שישי 4.4, 11:00, גלריה בארי, בית רומנו, דרך יפו 9, קומה 1, תל אביב
התערוכה תוצג עד 17.5. שעות פתיחה: שלישי, רביעי 11:00-18:00, חמישי 14:00-20:00, שישי 10:00-14:00, שבת 11:00-14:00/ פרטים נוספים באתר הגלריה
'שן הדוב', תערוכת יחידה של ציפי לוסטיג, לרגל זכייתה בפרס סלון חנינא של גלריה חנינא. אוצרת: הגר רבן אירוע פתיחה: יום שישי, 4.4, 11:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב
התערוכה תוצג עד 24.5. שעות פעילות: רביעי-חמישי: 19:00-13:00, שישי-שבת: 15:00-11:00 אירוע פייסבוק

אבי סבח, מתוך סטודיו פתוח בסדנאות האמנים בתל אביב (פרט)

שלוש-ארבע המלצות בשבוע זה ממש לא מרחב מספיק בכדי להקיף את כל העושר של סצינת האמנות המקומית הדינמית והתוססת. לפעמים תערוכות מעולות פשוט נאלצות להשאר מחוץ להמלצות השבועיות. לכן אנחנו משתדלים אחת לכמה זמן לעשות השלמת פערים בכדי לתת את הבמה לתערוכות מצויינות שחבל לפספס רק בגלל מגבלות הפורמט. מעניין שבאופן מקרי כל המלצות השבוע הן על תערוכות של אמנים גברים. גבריות ואמנות גברית עומדת במרכזו של אחד הסיורים המוצלחים ביותר של התוכנית השנתית שלנו השנה ועולות בו שאלות מרתקות על מה מייחד, אם בכלל, אמנות שנוצרת על ידי אמנים שהם במקרה או שלא במקרה גברים. האם אתם רואים משהו משותף בין אמני ההמלצות השבוע? כתבו לנו.
בגלריה נולובז מציג שוני ריבנאי ציור שנע בין הדיגיטלי לגופני; במוזיאון תל אביב שואל רונן זן שאלות בנוגע לאמינות הזכרון הצילומי; בגלריה רוטשילד חוזר רן טננבאום לציור מהתבוננות. וגם – תמיר שר מפגיש בין תיעוד תרבות אידאלי לבין מגבלות המציאות.
שיהיה סופ"ש נעים של בשורות טובות, ושיחזרו כולם וכולן הביתה בשלום – עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

שוני ריבנאי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה נולובז, תל אביב

'המקום כבר יקרָא', תערוכת יחיד של שוני ריבנאי. אוצר: אבשלום סולימן
כאשר מתארים את הציור של שוני ריבנאי אפשר להשתמש בשתי שפות שונות מאוד. מצד אחד הציור שלו מתכתב עם העולם הדיגיטלי והוירטואלי – בתוך המרחב המופשט מזדהרים אובייקטים חידתיים בוהקים שנראים כמו אלמנטים של גרפיקה ממוחשבת שבאופן מפתיע נראים לפעמים כמו אורגניזמים מתחת לעין המיקרוסקופ. המשחק בין הרקע לקדמת הציור והגבולות החדים שריבנאי נותן לאובייקטים הציורים שלו באמצעות שימוש במגון טכניקות, כמו מסקינג טייפ שיוצר את הגרפיות הקווית, משוות לציור שלו מראה של משהו שנוצר אולי על ידי מכונה או אלגוריתם מתוחכם. מצד שני – משיחות המכחול הפראיות והנחת הצבע הבשרנית זועקות לנו שיש לנו כאן עניין עם יד, עין ולב אנושיים. בימים אלה, שבהם אנחנו מצויים בתחילתו של מאבק איתנים בין הבינה המלאכותית לזו האנושית, בכל הנוגע ליצירה של אמנות – עבודותיו של ריבנאי נראות כמו מפגש פסגה קריטי בין הצדדים. התוצאה היא ציור עכשווי ורלבנטי מאוד.
התערוכה מוצגת עד 15.3 בגלריה נולובז, שביל המרץ 3, קומה 3, קריית המלאכה, תל אביב
שעות פתיחה: רביעי 12:00-16:00, חמישי 17:00-21:00, שישי-שבת 10:00-14:00

'הולך אל תוך', תערוכת יחיד של רונן זן. אוצרת: סופיה בארי
כאשר קבוצות התוכנית השנתית שלנו ביקרו בסטודיו של רונן זן לפני ארבע שנים, הוא עוד היה סטודנט בתואר השני של בצלאל. אבל כבר אז זיהינו בו קול יחודי ומרתק שלא היה לנו ספק שיותיר חותם בעולם האמנות והצילום הישראלי. והנה כעת הוא מציג תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב בעקבות זכייתו בפרס פרסר לצלם ישראלי צעיר לשנת 2023. זן עושה שימוש מקורי במניפולציות צילומיות שונות בכדי לבחון את אמינותו של הזכרון כפי שהוא בא לידי ביטוי בתיעוד צילומי. המורשת הדרוזית של זן באה לידי ביטוי טעון במיוחד בעבודות שנוצרו בזמן המלחמה האחרונה ונוגעות בשורשיו בצפון הארץ ובפיצול של משפחתו בין ישראל לסוריה. צילומים מהארכיון המשפחתי משתלבים בצילום היסטורי יחד עם צילום בזמן אמת של קהל הצופים בתערוכה עצמה ומה שמתקבל מתגלם בתערוכה חכמה ונוגעת ללב ששואלת שאלות על גבולות, על היסטוריה אישית ועל מגבלותיה של הטכנולוגיה.
התערוכה מוצגת עד 12.7 במוזיאון תל אביב, שדרות דוד המלך 27, תל אביב
שעות פתיחה: ראשון–שני: סגור, שלישי, חמישי: 10:00–21:00, רביעי, שבת: 10:00–18:00,
שישי: 10:00–14:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

'מקלעת השמש', תערוכת יחיד של רן טננבאום
בשבעה באוקטובר אחד מהדברים שהתערערו הוא תפיסת המציאות – טראומה בלתי נתפשת התרחשה וזעזעה עד היסוד את האמון שהיה לרבים מאיתנו בדברים כמו – כוחה של המדינה להגן עלינו, כוחו של צה"ל ואפילו דבר יסודי כמו רוח האדם. כדי להתמודד עם הערעור הזה, פונה כל אחד לעוגנים ויסודות שיכניסו יציבות לחייו. בשביל רן טננבאום, צייר וירטואוזי ומורה מוערך לציור, העוגן הזה היה ציור מהתבוננות. לאחר שלא עסק במדיום הזה במשך שנים – חזר טננבאום לסשנים קבועים של ציור בטבע ומול מודל. הוא מנקה את הראש ממחשבות ומתמסר לאור ולדרכים העדינות שבהן הוא משנה את האובייקט המצוייר. המבט הישיר אל המציאות שמול העיניים עזר לטננבאום להתקרקע מחדש אל עולם שנדמה שאיבד את הקרקע שלו. התערוכה המוצגת כעת בגלריה רוטשילד מציגה חלקים מתוך פרץ הציור הגועש של השנתיים האחרונות. במקביל מוצגת במוזיאון רמת גן תערוכה מעבודותיו של טננבאום לצד פורטרטים מאוסף צטלין – פרי יצירתם של אמנים מובילים מסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20, מרביתם מברית המועצות לשעבר. השילוב בין שתי התערוכות מראה את רן טננבאום כצייר בשיא אונו, אשר הציור הוא הפריזמה דרכה הוא מטעין את העולם במשמעות.
התערוכה מוצגת עד 15.3 בגלריה רוטשילד אמנות, רחוב מאור משה 2, תל אביב
שעות פתיחה: שלישי – חמישי 11:00-18:00 , שישי-שבת  10:00-14:00
פרטים נוספים באתר הגלריה 
התערוכה במוזיאון רמת גן מוצגת עד 30.6, פרטים נוספים באתר המוזיאון

וגם –
'הספרייה האינסופית', תערוכת יחיד של תמיר שר. אוצרת: קרן בר-גיל
בתערוכת היחיד שלו בחלל האמנות היפה של קרן בר-גיל, שואל הצלם תמיר שר שאלות לגבי אופיו של הידע האנושי והמאמצים לשמר אותו. בקו התפר שלפני מעבר הספריה הלאומי למשכנה החדש והמרהיב, בילה שר במרתפי הספריה ותיעד את מאמצי השימור והדיגיטציה של נכסיה הספרותיים של ישראל. בעבודותיו, שמערבבות צילום תיעודי קלאסי ועבודות קולאז' פיוטיות, מעמת שר את האידאה של שימור ללא גבול עם מגבלותיו של העולם הפיזי. אסתטיקה, פואטיקה ופוליטיקה נפגשות לתערוכה רבת יופי.
ביום שבת, 22.2 בשעה 11:00 יתקיים בתערוכה  שיח גלריה בהשתתפות האמן, האוצרת והצלם תומר אפלבאום. הכניסה חופשית.
התערוכה מוצגת עד 28.2 בחלל האמנות של קרן בר-גיל, נווה רעים 29 א' רמת השרון
(הכניסה דרך הסמטה שבין 27 ל 29)
שעות פעילות: חמישי ושישי 10:00-14:00, או בתיאום מראש בטלפון 054-7244311

רונן זן, מתוך תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב

תערוכות השבוע עושות את מה שאמנות טובה אמורה לעשות – לקחת  חוויות יום יום, משברים לאומיים, או פשוט רגש חי ולהמיר אותם לכדי יצוג אמנותי. הדבר הכאילו פשוט הזה, אבל כל כך סבוך וטעון – להפוך רעיון לכתם צבע, או לפסל או לצילום – הוא "כל התורה על רגל אחת" וכשזה עובד אמנות יכולה להזיז את העולם.

בגלריה רוטשילד מציג צבי לחמן עבודות שקו השבר של השבעה באוקטובר ניכר בהן; בגלריה מאיה ממירה יערה אורן את היומיום לקו וכתם; ורקפת וינר עומר מציגה את הזוויות השונות של יצירתה בפסטיבל של ממש. וגם – תערוכת יחיד של ציקי אייזנברג מערבבת בין מדיומים ובין האישי לקולקטיבי.

שיהיה סופ"ש נעים עד כמה שניתן, ושיחזרו כולם הביתה בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

צבי לחמן, מתוך תערוכת יחיד בגלריה רוטשילד, תל אביב

'הקו החוצה', תערוכת יחיד של צבי לחמן. אוצר: יניב שפירא
אי אז בימי הקורונה, כאשר מוסדות אמנות ותרבות סגרו את שעריהם, האמן צבי לחמן פתח בפנינו את ביתו וחצרו. גילינו שם, בחצר ביתו של לחמן, ארץ פלאות אמיתית בדמות גן פסלים נהדר מיצירותיו המקוריות של לחמן – פסלים שממשיכים במובהק מסורת של פיסול ישראלי גברי – ברזל, אבן, גדול ומלא עוצמה. ומצד שני שואבים השראה מרוחו השובבה של הסוריאליזם ונטועים עמוק בפיסול העכשווי. מאז הספיק לחמן להציג תערוכה גדולה ומרשימה במשכן לאמנות בעין חרוד. כעת הוא מציג תערוכה צנועה ואינטימית יותר בגלריה רוטשילד המוצלחת. העבודות נוצרו בעקבות השבעה באוקטובר והמלחמה והן מייצגות באופן פיוטי ונוגע ללב את קו השבר האדיר שנפער בחיי כולנו. תבליטי שעווה ופסלי ברונזה נשענים על יצירות מופת מתולדות האמנות והציונות ומציגים דמויות אנושיות ברגעים של התפרקות, קינה ואבל. מראה וירטואוזית של הרגע הזה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 9.1, 20:00, גלריה רוטשילד, משה מאור 2, תל אביב
אירוע פייסבוק

'משאלות הגיוניות', תערוכת יחידה של יערה אורן. אוצרת: סמדר שינדלר
היום יום הוא חומר הגלם של עבודתה של הציירת המוצלחת יערה אורן. אך מי שיבקר בתערוכת היחידה שלה שתפתח בסוף השבוע הקרוב בגלריה מאיה, כנראה שלא יצליח ללמוד משהו חדש על סדר יומה של האמנית או על השגרה המשפחתית שלה. הציור של אורן הוא לא ציור תיעודי, אם הוא מתעד משהו, הרי זה הלך רוח מסוים, רגשות, או אולי, כפי שמרמז שם התערוכה – משאלות לב וחלומות. את הנוף הרגשי הזה מעבדת אורן לכדי קומפוזיציות מופשטות מלאות תנופה וצבע עז. באמצעות המעשה הציורי, מטמירה האמנית את היום יום האפרפר לחגיגה של כתם, קו וצבע – בכל הנוגע לאלה, יערה אורן היא מאסטרית של ממש עם ציור מופשט וירטואוזי שבכל פינה מגלה לצופים הפתעה חדשה. לפתוח את השנה החדשה עם זריקה של צבע.
באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של ינאי סגל שאצרה אירית חמו
אירוע פתיחה: יום חמישי, 9.1, 20:00, גלריה מאיה, רחוב שביל המרץ 2, תל אביב

׳חלב עבה׳, תערוכת יחידה של רקפת וינר עומר. אוצרת: הילה כהן-שניידרמן
בכותרת ההמלצה ציינו "רק" את תערוכת היחידה של האמנית המוערכת רקפת וינר עומר שנפתחת בגלריה רו-ארט – סיבה למסיבה בפני עצמה. אך למעשה מדובר ב-"פסטיבל וינר עומר" של ממש. באותו ערב ובאותו מתחם, תפתח גם 'עד מאה ועשרים' – תערוכה זוגית של האמנית יחד עם אסי משולם – אמן מעולה בפני עצמו שאירח אותנו לא אחת בסטודיו שלו. (אוצרת: שלומית ברויר) ובנוסף יושק 'שלד' – ספר אמנית מיוחד של וינר עומר המוקדש לתחריטים שלה. רקפת וינר עומר היא אחת האמניות המקוריות והמעניינות במחוזותינו. ההתעקשות שלה על ציור גולמי, פרוע וגס במתכוון ראויה להערכה במיוחד בעולם אמנות שנראה שהולך לכיוון המלוקק, המעודן והאינסטגרמי. האמנות של וינר עומר מאתגרת את הטעם הטוב ואת מושגי היפה והמכוער של הקהל. האפשרות לחוות את יצירתה משלוש זוויות שונות, בשילוב עם יום הולדת עגול במיוחד של האמנית היא כבר אירוע אמנותי של ממש שאסור לפספס.

אירועי פתיחה: יום שישי 10.1, 12:00, גלריה רו-ארט וגלריה נולובז, שביל המרץ 3 קומה 3, תל אביב
אירוע פייסבוק 'חלב עבה', תערוכת יחידה של רקפת וינר עומר
אירוע פייסבוק 'עד מאה ועשרים', תערוכה זוגית של רקפת וינר עומר ואסי משולם

וגם –

'חיטין', תערוכת יחיד של ציקי אייזנברג. אוצרת: הדסה כהן
ציקי אייזנברג ממשיך בסדרת תערוכות יחיד שהוא מציג בשנתיים האחרונות העוסקת בחיבורים בין היסטוריה אישית להיסטוריה כללית, בין סיפור משפחתי לסיפור לאומי. סגנון עבודתו של אייזנברג מתאים בדיוק לטשטוש הגבולות הזה – הוא עושה שימוש בצילום, בקולאז' ובפיסול ולפעמים בשילוב מפתיע של כל השלושה כדי ליצור עירבוביה בין אובייקטים וספרים שמהדהדים את ההיסטוריה העולמית והמקומית וגם את סיפורו המשפחתי האישי. תערוכה מסקרנת וסיפור אמנותי שהולך ונבנה בצורה מרתקת.

אירוע פתיחה: יום שישי, 10.1, 11:00, סדנאות האמנים, האומן 26, ירושלים
אירוע פייסבוק

רקפת וינר עומר, מתוך תערוכת יחידה בגלריה רו ארט, תל אביב. צילום: דניאל חנוך

כאשר הומצא הצילום בסוף המאה ה-19, נולדה האמירה הידועה כי "הציור מת". התפיסה היתה כי כאשר הציור כבר לא נדרש כדי לייצג את המציאות בצורה נאמנה, למעשה נגמר תפקידו ההיסטורי. בצורה דומה, בימים אלו, עם עלייתה המטאורית של הבינה המלאכותית שמסוגלת לייצר דימויים מציאותיים בצורה מפתיעה, יש כבר כאלה המכריזים על מותו של הצילום. אך מספידיו של הציור דיברו מוקדם מדי – במקום להרוג אותו, המצאת הצילום שיחררה את הציור מעול ייצוג המציאות אל עבר הפסגות המדהימות שהגיע אליהן במאה העשרים ומעבר לה. תערוכות השבוע, שבאופן מקרי כולן של צילום, מוכיחות לנו שגם הצילום חי ובועט ויוצא מחוזק מתוך המשברים.

ואם בצילום עסקינן, נברך גם את האוצרת רבת הפעלים הגר רבן על תפקידה החדש כמנהלת מחלקת החינוך והקהילה של בית הספר מוסררה בירושלים.

בהזדמנות זו נאחל לכל חברינו ולקוחותינו שנה אזרחית טובה. אנחנו מרשים לעצמנו לשאול מהשנה העברית את הברכה – תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה. מי יתן והשנה האזרחית החדשה תביא איתה שלום, שגרה וריפוי ובעיקר את שובם של כל החטופים בחזרה אלינו, עכשיו.

אנחנו נמשיך לדבר איתכם אמנות גם בשנה האזרחית החדשה, תודה שאתם איתנו.

אם כן, בהמלצות השבוע: בגלריה חנינא, מבט על יד אליהו כשכונה ברגע של שינוי רדיקלי; בבית ביאליק מציג דניאל צ'צ'יק צילום פיוטי; בארטפורט מביט רון עמיר על מבנים ארעיים ומגלה בהם סודות. וגם – תערוכת 'עדות מקומית' חוזרת והיא מטלטלת מתמיד.
שיהיה סופ"ש נעים, עד כמה שניתן.
שני ורנר וצוות Talking Art

רון עמיר, מתוך תערוכת יחיד בארטפורט, תל אביב. צילום באדיבות ארטפורט

'יד אליהו – שכונה', תערוכת יחידה של פלורה מלינש. אוצרת: גליה גור-זאב‎
חלק לא מבוטל מהצוות שלנו מתגורר בשכונת יד אליהו וסביבתה, בדרך כלל פרבר מנומנם שאמנות עכשווית אינה בראש מעייניו. לכן שמחנו והתרגשנו לגלות את שמה של השכונה האהובה עלינו בתערוכה החדשה שתפתח בגלריה חנינא השבוע. בדומה לשאר תל אביב והארץ, גם יד אליהו נמצאת בעיצומה של בוננזה נדל"נית – בנייני שיכונים ותיקים נהרסים עד היסוד ובמקומם מוקמים פרויקטים חדישים המביאים איתם אוכלוסיה חדשה. פניה של השכונה משתנים – לטוב ולרע. בצילומיה לוכדת פלורה מלינש גם את אופיה המיוחד של השכונה וגם את השינויים הרדיקליים שהיא עוברת – בנייני רכבת טובלים בירוק לצד עיי חורבות של פינוי בינוי, ולצד כל אלה הטיפוסים היחודיים המאכלסים את האיזור. מסמך מרתק שמראה דרך שכונה אחת את סיפורה של תל אביב ואולי גם הארץ כולה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.1, 20:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב
אירוע פייסבוק

אור אחרון', תערוכת יחיד של דניאל צ׳צ׳יק. אוצר: יקיר בן – משה
דניאל צ'צ'יק הוא צלם-משורר. במקום עט (או לפטופ) הוא אוחז במצלמה ולוכד איתה רגעים פיוטיים ויפהפיים. בדומה למשוררים, צ'צ'יק הוא אמן של התמקדות ברגעים ומקומות יומיומיים וספציפיים וחילוץ מהם של איכויות מיתיות ואנושיות בו זמנית. החיבור, אם כן, של צילומיו של צ'צ'יק עם ביתו של המשורר הלאומי הוא משמח ומתבקש. בתוך המכלול האדיר של שירתו, נגע ביאליק במנעד רחב של ניגודים מרתקים – אהבה וחורבן, תקומה לאומית ורגש אינטימי, עצב והתעלות. צ'צ'יק משוטט בביתו של המשורר ובאופן דומה מחלץ מתוך מרחביו רגעים של מסתורין וקירבה, חולין וקדושה, דימוי ומופשט. מילה טובה גם לבית ביאליק עצמו – אנחנו חסידים גדולים של שילוב אמנות עכשווית בתוך מרחבים שלא יועדו במקור לתצוגת אמנות. כאשר זה נעשה היטב, השילוב הזה מיטיב עם שני הצדדים. פואטיקה צילומית בשביל הנשמה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.1, 19:00, בית ביאליק, רחוב ביאליק 22, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה 

'שטח ירוק', תערוכת יחיד של רון עמיר. אוצרת: ורדית גרוס
הצלם רון עמיר מפנה את עדשת המצלמה שלו לכיוונים שאחרים נוטים להתעלם מהם בדרך כלל. את עמיר מעניינים המבנים הזמניים והמאולתרים שבני אדם נוטים לבנות כדי ליצור לעצמם איזורי מנוחה, מגורים ומפגש במקומות בלתי צפויים. כמה קרשים, ספה שבורה ושטיח מוצבים בשולי שדה והנה סלון – כמה צינורות מחוברים עטופים בכרזת בחירות ישנה והנה חדר. עינו החדה של עמיר מזהה במבנים התמימים לכאורה משמעויות חברתיות ופוליטיות חבויות. פינות המרגוע המאולתרות בשולי השדות מפצות על היעדר מרחבים ירוקים בישובים הערביים; מאחורי האוהל הפסטורלי על שפת אגם ניצבים מבנים צבאיים. באמצעות העין של עמיר, הופכת המצלמה ממכונה אובייקטיבית למכשיר לחשיפת אמיתות חבויות. הדברים המעניינים מתחילים לקרות כשחושבים מחוץ לפריים.
באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של הלל רומן
אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.1, 20:00, ארטפורט, רחוב העמל 8, תל אביב
אירוע פייסבוק

וגם –
'עדות מקומית', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ענת סרגוסטי
'עדות מקומית' היא התערוכה השנתית של צילום עיתונות ישראלי. גם בימים כתיקונם הכותרת הזו מבטיחה תערוכה מלאה בצילום עוצמתי ממקום שמגדיר מחדש את המושג שגרה. אבל השנה וחצי האחרונות הם כל דבר חוץ מ"ימים כתיקונם" ובהתאמה התערוכה השנה מוקדשת כמעט כולה לימי המלחמה. בימים שבהם כל מבט בעיתון בבוקר זורק אותך לסצינה מסרט פעולה, שלא לומר אימה – התערוכה השנה עוצמתית במיוחד. לא תערוכה "כייפית", אבל מראה חשובה לחיינו כאן בשנה האחרונה.
התערוכה מוצגת עד 15.2.25 במוזיאון ארץ ישראל, חיים לבנון 2, תל אביב
פרטים ורכישת כרטיסים בקישור

דניאל צ'צ'יק, מתוך תערוכת יחיד בבית ביאליק, תל אביב