ארכיון תגיות: תערוכות צילום תל אביב

סיכום השנה שלנו

סופי שנה הם תמיד זמן טוב להתבוננות ולהרהור על השנה שעברה, על הטוב והרע שהיה בה ובשבילנו כמובן, על האמנות שפגשנו וריגשה אותנו. בשנה החולפת יצאנו מנבכי המגיפה, עולם האמנות הישראלי נתן את כל מה שיש בו גם בתקופה הזו ועל כך אין לנו אלא לומר – שאפו! כמה גאווה יש בעשייה האמנותית הישראלית.

בגזרה שלנו גם היו כמה שינויים מרגשים, נפרדנו מחברי צוות שליוו אותנו במשך תקופה ארוכה והיוו חלק משמעותי מהעשייה שלנו; ולצידם התווספו לנו חברים חדשים בארץ ובאירופה. השקנו את סיורי הלוקאלז שלנו – עשייה מבורכת שההזדמנות לה קרתה דווקא בזכות המגיפה או בהשפעתה. חזרנו לסייר בחו"ל עם קבוצות ישראליות שהתלוו אלינו לונציה, לא פחות מ120 אורחים ואורחות סקרנים שכיתתו רגליהם איתנו בין התעלות בתערוכת האמנות הטובה בעולם.

לצד כל זאת, כל אחד מאיתנו המשיך גם בעשייה האישית שלו, חתונות, ילדים, רילוקיישנים, תערוכות יחיד וקבוצתיות, תהליכי אוצרות שיצאו לפועל ועוד.

ובנימה זו של אופטימיות, עם חגיגת הטוב שהיה ובציפייה לעוד שנה מבורכת, נאחל לכל ידידינו שנה טובה, של אמנות מעולה!

כמדי שנה וכמיטב המסורת, הנה סיכום השנה החולפת מטעם חברי הצוות של Talking Art, שבחרו את אירוע השנה שלהם.

אנט מסאז'ה, מתוך 'תשוקה, הפרעה', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב – הבחירה של יונתן אולמן

מפגש בסטודיו עם אורן אליאב – הבחירה של שני ורנר

שני ורנר – מפגש מחודש עם יצירתו של אורן אליאב

כבר כתבתי בעבר, שאחד הדברים שאני הכי אוהבת הוא מפגשי סטודיו והכרה קרובה יותר עם האמנים האהובים עליי. לא מזמן חזרו התיירים לבקר בארצנו, ועמם חזרו גם סיורי האמנות התפורים במיוחד עבורם. במסגרת זו, ביקרתי בסטודיו של האמן אורן אליאב, שאת עבודתו הכרתי היטב אך מרחוק. אורן אירח אותנו בנדיבות ובשמחה וחשף פן מרתק על העשייה שלו. מקורות ההשפעה הדיגיטליים והמגע שלהם עם מצע הציור הוותיק, ריגשו אותי מאוד וחיברו אותי באופן ישיר לאחד הנושאים החמים ביותר היום – אמנות וטכנולוגיה. תודה אורן!

נטע עשת – התערוכה 'בדלת אמות' של בתיה אפולו במוזיאון הרצליה

לא חסרות פנינים במחזור התערוכות הנוכחי שמוצג במוזיאון הרצליה. אני מצאתי את עצמי מתלהבת במיוחד מתערוכתה של בתיה אפולו. אפולו היא אמנית שלא פרצה לתודעת הקהל הרחב בחייה וכעת, ארבע שנים לאחר מותה, התערוכה הזו עושה שירות חשוב בלהביא את עבודתה לקדמת הבמה. אהבתי את סגנון הציור הפיגורטיבי שלה שהרגיש לי על התפר בין איור לציור. השילוב בין הצבעוניות לדימויים יצר משהו קצת קודר שהצליח לרגש אותי.

אלעד רוזן – התערוכה 'טעויות העתיד וכיבוד קל' של גיא גולדשטיין בארטפורט

כשרואים כל כך הרבה אמנות כל השנה, לפעמים כבר קצת קשה להיות מופתע. לכן שמחתי מאוד על ההפתעה הנעימה שחוויתי בכניסה לתערוכה המוצלחת של גיא גולדשטיין "טעויות העתיד וכיבוד קל" בגלריה של ארטפורט. אני מכיר את גולדשטיין כאמן רציני ואנליטי שתערוכותיו מעוררות מחשבה ונולדות מתוך מחקר מעמיק וארוך. היה זה גילוי משמח במיוחד לגלות תערוכה מלאת הומור עם המצאות ויזואליות וחיבורים מפתיעים בין אובייקטים. מצאתי את עצמי מסתובב בתערוכה עם חיוך על הפנים ובשבילי, כמי שלוקח הומור מאוד ברצינות – זו המחמאה הכי גדולה.

מימין: בתיה אפולו (פרט), מתוך תערוכת יחיד במוזיאון הרצליה – הבחירה של נטע עשת
משמאל: ערבה אסף, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לחם ושושנים – הבחירה של עמית רובין

משה שק במוזיאון ארצות המקרא

מיכל סופיה טוביאס – היכרות עם עבודתו של האמן משה שק

כחובבת פרהיסטוריה ידועה, התערוכה שהייתה עבורי חגיגה גדולה היא כמובן התערוכה ״חפירות – אמנות מזמן עכשיו״ שאצרה בחוכמה ובנדיבות שירה פרידמן במוזיאון ארצות המקרא. מעבר לשילוב הנהדר של עבודות אמנות עכשוויות המגיבות לרוח קדמונית לצד הממצאים הארכיאולוגיים הפנטסטיים של תצוגת הקבע, התרגשתי במיוחד מגילויו של אמן ופסל נפלא שלא הכרתי – משה שק. התערוכה הזאת כאילו נולדה כדי לשים עליו אלומה רכה של אור ולומר: לפעמים אפשר להתגעגע לזמן אחר במקום הזה. זה בהחלט משהו ללכת איתו הביתה.

עברי באומגרטן – התערוכה 'פני מזרח מאדימין' של הינדה וייס בארטפורט

השנה התלהבתי במיוחד מהתערוכה "פני מזרח מאדימין" של הינדה וייס בארטפורט. התערוכה בחנה את הנוזליות של הזמן וההיסטוריה מנקודת מבט ייחודית על תקופת המגפה בניו יורק. הינדה יוצאת מתוך עיסוק בחומרים תיעודיים למסע מרגש ומרתק בין הקולקטיבי לאישי. שווה גם לציין את רמת ההפקה הגבוהה של התערוכה שיצרה חלל מרשים עם הקרנות ענק שעטפו את הצופה ולקחו את החוויה עוד צעד קדימה.

לירון אלקולומברה – אירועי 'אוהבים אמנות – עושים אמנות' בתל אביב

מבחינתי האירוע של השנה היה "אוהבים אמנות עושים אמנות",  ובפרט התערוכה המרכזית – "אליהו" ביד אליהו. סופ״ש גדוש באמנות והזכות להדריך סיורים שם ולחשוף אמנות לקהל כל כך רחב. מרגש במיוחד היה בשבילי לחזור להדריך לראשונה מאז היציאה לחופשת לידה. החזרה לשטח הרגישה גם כמו הרפתקה חדשה אבל גם כמו לחזור הביתה.

יונתן אולמן – התערוכה 'תשוקה, הפרעה' של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב

השנה שמחתי מאוד על ההזדמנות לפגוש את התערוכה רחבת היריעה של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב לאמנות. אני אמנם מכיר את עבודתה של מסאז'ה כבר שנים רבות, אך מעולם לא הזדמן לי לפגוש תערוכה כל כך מקיפה שלה. בהמון מובנים, לדעתי, תערוכה שהציגה אמנות מעניינת בהרבה מהתערוכה המאוד מתוקשרת של יאיוי קוסמה (וזה מבלי להפחית בכלל מערכה של קוסמה) וחבל שעברה קצת 'מתחת לרדאר'.

הילה בן ארי בבית אנה טיכו – הבחירה של נועה מירו

דוד דובשני – 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל
זו תערוכה שהייתה ממש כפי ששמה מעיד – חגיגה של רישומים מהמאה האחרונה. מפול קליי ועד ויליאם קנטרידג'. בנוסף, בכניסה לתערוכה הייתה תערוכה אחרת שעסקה במגילת פירנצה. שני העולמות הכל כך שונים השלימו זה את זה והוכיחו שלא צריך יותר מפיסת נייר ודיו כדי לברוא עולמות.

נועה מירו – התערוכה 'קול הקורא אל עצמו' של הילה בן ארי בבית אנה טיכו

תערוכת השנה שלי היא תערוכתה של הילה בן ארי "קול הקורא אל עצמו" בבית אנה טיכו (אוצרת: תמנע זליגמן). לב התערוכה הוא מיצב הוידאו שיצרה בן ארי כמחווה לאמן מגזרות הנייר הנשכח משה רייפר. זוהי תערוכה חכמה ומלאת רגישות המשלבת בין המיצב של בן-ארי למגזרות הנייר של רייפר העשויות בדקדקנות מעוררת השתאות. מתוך האפלה מגיחות דמויות בודדות; ספק מתמזגות, ספק נאבקות במחול שדים עם יריעות נייר.  ההצבה בחלל מזמינה אותנו למעין מסע אל נבכי התת-מודע, למבט על גבולות ומגבלות הגוף והחומר, בין שברי הברות, בניסיון לברוא עולם יש מאין.

עמית רובין – התערוכה 'שתיהן אותה אחת' של ערבה אסף בגלריה לחם ושושנים

אחד מרגעי האמנות המרגשים ביותר שקרו לי בשנה האחרונה התרחשו בגלריית לחם ושושנים בתערוכת היחידה של ערבה אסף 'שתיהן אותה אחת'. האובייקטים והציורים היו מרגשים, אבל יותר מכל נגעה בי הקריאה בקלפים. לערבה יש מערכת קלפים, מצוירים בידה, שסביבם בנוי טקס עם קודים וחוקים לפתיחה. במסגרת התערוכה היא ערכה למבקרי ומבקרות התערוכה ואני ביניהם, טקסי פתיחת קלפים – אחת על אחת. לא אגלה מה שאלתי אבל הרמז היה מדויק ואפילו הספיק להתממש, ממליצה בחום לעקוב אחריה.

התערוכה 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל (הצילום באדיבות מוזיאון ישראל) – הבחירה של דוד דובשני

גיא גולדשטיין - 1 צילום - טל ניסים

גיא גולדשטיין, מתוך 'טעויות העתיד וכיבוד קל', תערוכת יחיד בארטפורט, תל אביב. צילום: טל ניסים

הקשרים. המלצות הסופ"ש. 22-24.9

בין תערוכות השבוע שלנו אין ממש חיבור מובהק או נושא משותף, אבל ניתן לומר שהן כולן מחפשות קשרים והקשרים. אם זה מכלול עבודתה של ציירת משפיעה, הקשר בין הציור עצמו לנושא שלו ואפילו הקשר בין העמים השונים החיים בארץ הזו – יצירת האמנות ובודאי מלאכת בניית התערוכה היא תמיד המסע הזה בעקבות ההקשרים.

שלוש גלריות תל אביביות במקביל מציגות תערוכות יחיד של האמנית החשובה לאה ניקל ומנסות לפתור את החידה של יצירתה; בגלריה רו ארט מצייר ערן וולקובסקי את לונדון אך למעשה פשוט מצייר; בגלריה השיתופית בקיבוץ כברי חוגגים עשור של פעילות ובהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה שמתחקה אחר השורשים הבארוקיים של דיסני.

שיהיה סוף שבוע של קשרים והקשרים
שני ורנר וצוות Talking Art

לאה ניקל, שלוש תערוכות יחיד בשלושה חללי אמנות שונים

לאה ניקל היא תופעה מעניינת בעולם האמנות הישראלי – מצד אחד היא אחת האמהות הגדולות של ציור ישראלי מודרני ומצד שני היא אף פעם לא היתה קלה לבליעה. הציור המופשט שלה מלא בסתירות פנימיות – עשיר ומלא בצבע עז וגם אוורירי וקליל, חסר אלמנט מובהק שבו העין יכולה להתמקד אבל גם עם קומפוזיציה ברורה. אולי החמקמקות הזו של ציוריה היא מה שהפכה אותה לדמות משפיעה במיוחד על דורות של אמנים מקומיים. את החידה שהיא לאה ניקל מבקשות כעת לפתור שלוש גלריות תל אביביות, הממוקמות במרחק הליכה קצר זו מזו ופותחות תערוכות מקבילות העוסקות בהיבט אחר של עבודתה. אנחנו מאוד אוהבים את המהלך הזה של גלריות המתאגדות לכדי "תערוכת על" של אמנים הראויים למבט העומק הזה (לאחרונה היה זה משה גרשוני שעבודותיו הוצגו בשלוש גלריות שונות). מסקרן יהיה לשוטט בין הגלריות ולהיחשף שוב לאמנית החשובה הזו.
כל הפתיחות יתקיימו ביום חמישי, 22.9 החל מהשעה 19:00
גלריה גבעון, גורדון 35, תל אביב.  אירוע פייסבוק גבעון
גלריה הלובי, ארלוזורוב 6, תל אביב.  אירוע פייסבוק הלובי 
חלל אמנות פרטר, פרישמן 37, תל אביב.  אירוע פייסבוק פרטר

'בקשר ללונדון', תערוכת יחיד של ערן וולקובסקי. אוצרת: מאיה במברגר

ערן וולקובסקי חייב לצייר, העובדה הזו ברורה לכל מי שמביט כמה דקות באחד מציוריו. שכבות עשירות של צבע אותו הוא יוצר לבד באמצעות ערבוב של פיגמנטים באמולסיה אקרילית, יוצרות פני שטח מורכבים ומלאי הבעה. וולקובסקי חייב לצייר ונדמה שזה לא באמת משנה מה הנושא שנבחר לציורים, אלא שהנושא הזה משמש כנקודת פתיחה שממנה נולד הציור. התערוכה שתפתח השבוע בגלריית הבית של וולקובסקי נוצרה בעקבות ביקוריו בלונדון במהלך כל קיץ. מתוך בית קרוביו שמשמש לו כבסיס פעילות, יוצא וולקובסקי לשיטוט בעיר וסביבותיה ומצייר את אשר רואות עיניו. אבל לא מדובר בציור נוף קלאסי, הצופה התמים לאו דווקא יבין שבלונדון עסקינן. אבל הנופים, הצבעים והצורות משמשות כקטליזטור לציור שמשתלב עם דימוים מתוך הדמיון והתת מודע של האמן. מזל שהעולם ממשיך לתת לוולקובסקי תירוצים לצייר, אנחנו הקהל רק מרוויחים.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.9, 20:00, גלריה רו-ארט, המרץ 3 בניין 8 קומה 3, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'רַנְדֵּווּ', תערוכה קבוצתית. אוצרת: תמר הורביץ ליבנה

כבר עשר שנים שבהן פעילה הגלריה השיתופית בקיבוץ  כברי שבצפון, עשור שבו יחסי יהודים וערבים בארץ הזו ידעו משברים לא פשוטים ועדיין באמנות וגם בחיים, השותפות נמשכת. הפילוסופיה של הגלריה השיתופית תמיד היתה להשתמש באמנות לא כדי להתעלם מאתגריו של הקיום המשותף, אלא כדי להתמודד איתם בצורה יצירתית וכנה. כיאה לתערוכה החוגגת עשור לגלריה, היא עוסקת בעצם הרעיון של מפגש ושיתוף. האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה נקראו לצאת מהסטודיו הבודד ולשתף פעולה עם קולגה. במקרה של תערוכה כזו, התהליך משמעותי לא פחות ואולי אף יותר מהתוצר, גם מפגש כושל ושותפות שהתפרקה מראים לנו משהו על טבעו של החיבור. בעיקר הם מלמדים אותנו שהחיים יחד הם אולי לא פיקניק אבל שווה לעבוד ולהשקיע בהם. ברכות לגלריה החשובה הזו ולחיי עשור נוסף לפחות.

בהשתתפות: סאהר מיעארי, זיו שר, דרורה דקל, אמירה קאסם זיאן, נעם ונטורה, ניר ונטורה, ג'וזיאן ונונו, דובי הראל, דב אור-נר, דועאא בסיס, יעל כנעני, מיקי צדיק, שלומי חגי, עדי בן חורין, יהלי בן חורין, פאיזה חדאד, אשרף פואח'רי, גבריאלה וילנץ, אורי רייזמן, יחיאל שמי.
אירוע פתיחה: שבת, 24.9, 13:00, הגלריה השיתופית בקיבוץ כברי.

המלצת הלוקאלז
'Inspiring Walt Disney'

הנה תערוכה שהיא מצד אחד מושלמת לביקור עם הילדים, אבל גם תשמח ותעניין כל מי שגדל על סרטי דיסני בילדותו (שזה בסופו של דבר כולנו). התערוכה, שנדדה ממוזיאון המטרופוליטן בניו יורק, מראה את ההשראה שקיבלו האנימטורים של דיסני מהאמנות הדקורטיבית הצרפתית של המאה השמונה עשרה. רישומים מקוריים של אמני דיסני, לצד אובייקטים שנלקחו הישר משיאו של הבארוק הצרפתי, מה אפשר לבקש יותר מזה.
התערוכה פתוחה עד 16.10
Wallace Collection, Hertford House, Manchester Square, London

פרטים נוספים באתר התערוכה

דב אור-נר, מתוך 'רַנְדֵּווּ', תערוכה קבוצתית בגלריה השיתופית בקיבוץ כברי

האישי הוא הפוליטי. המלצות הסופ"ש. 15-17.9

החיים שלנו נעים תמיד על הציר שבין המקום האישי – שבו אנחנו לבד עם עצמנו, לבין המקום הפוליטי, שעוד לפני שהוא קשור למפלגות, בחירות וכלכלה – הוא פשוט המקום שבו אנחנו פוגשים אחד את השני. תערוכות השבוע מצליחות לשלב בין הקטבים האלה באלגנטיות ועדינות. התוצאה היא אנושית מאוד ומעוררת הזדהות.

במרכז לאמנות עכשווית מתמודדת רות פתיר עם אובדן באמצעים דיגיטליים חדשניים; בגלריה כורש 14 מציגה האוצרת קבוצה אקלקטית של אמנים שהמשותף להם הוא טעמה האישי; בגלריה ברוורמן מזמינה אותנו אלנה צ'רטי שטיין לצלול אל תוך העולם שלה. ובהמלצת הלוקאלז – יריד צילום באמסטרדם.

שיהיה סוף שבוע אישי ואינטימי
שני ורנר וצוות Talking Art

אבי סבח, חגית גניני ואיציק עמיאל, מתוך 'אוסף פרטי – עבודות מאוסף ורד חד(א)ד', תערוכה קבוצתית בגלריה כורש 14, ירושלים

'אבא שלי בענן', תערוכת יחיד של רות פתיר. אוצרת: תמר מרגלית

החוויה הקשה של אובדן הורה היא בו בעת אישית ופרטית מאוד, אך גם אוניברסלית וכלל אנושית. האמנית רות פתיר היא מאסטרית של ממש בשילוב בין אינטימיות ואוניברסליות. פתיר צללה בשנים האחרונות לנבכי העולם הדיגיטלי ועושה בעבודתה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כגון סריקה תלת מימדית והנפשה בזמן אמת. כמו במעשה קסם, למרות שהעבודות הן דיגיטליות לחלוטין, פתיר מצליחה לצקת לתוכן נשמה וחום. בתערוכתה החדשה במרכז לאמנות עכשווית בתל אביב מתמודדת פתיר עם האבל על מותו של אביה והיא עושה זאת שוב, באמצעים הדיגיטליים המתקדמים ביותר. בעולם שבו לאחר המוות נותרת פעמים רבות פרסונה אינטרנטית עשירה ברשתות וכאשר אפליקציות מציעות לנו "להחיות" תמונות ישנות של קרובנו המתים, מה המשמעות של פרידה? זו השאלה שעומדת בבסיסה של התערוכה. פתיר, בשיתוף עם האנימטור יונתן וסרמן ובעזרת בני משפחה עושה נסיון, שנועד מראש לכשלון, להחיות את אביה לעוד ריקוד משותף אחד אחרון.

באותו ערב תפתח במרכז גם תערוכת יחיד של מריון ברוך באוצרות נוח שטולץ וניקולה טרצי
אירוע פתיחה: יום חמישי, 15.9, 20:00, המרכז לאמנות עכשווית, צדוק הכהן 2א, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'אוסף פרטי – עבודות מאוסף ורד חד(א)ד', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ורד חד(א)ד

מעבר לכל התיאוריות הגדולות והתזות המחוכמות נמצא הטעם האישי של האוצר או האוצרת. אפשר אולי להגיד שאם האמן מתחיל מרצון ליצור משהו יש מאין, האוצר מגיע מהתשוקה לאסוף, לארגן ולתת צורה. לכן אנחנו אוהבים במיוחד תערוכות שמה שמחזיק אותן הוא האוצר או האוצרת שבמרכזם. גלריה כורש 14 בירושלים פתחה בתקופה האחרונה בסדרה של תערוכות כאלה. קודם היתה זו דביר שקד שאגדה אמנות שהיא אוהבת במיוחד לכדי תערוכה וכעת תורה של ורד חד(א)ד, מייסדת הגלריה. חד(א)ד היא דמות רבת זכויות וקילומטראז' בסצינת האמנות העצמאית בירושלים ומטבע הדברים האוסף הפרטי שלה עשיר בשילוב מרנין של אמנים ואמניות מהשורה הראשונה יחד עם שמות בלתי מוכרים. חד(א)ד משמשת כאן כמעין ציר מאחד ומקשר בין כל האמנים השונים מאוד האלה ואנחנו מוזמנים למצוא הקשרים בין העבודות שהם מעבר למובן מאליו.

בהשתתפות: מיכל אברהם, יעקוב אלוני, ניני אלפסה, ג'ובני ארנדאו, בצלאל, איציק ברגיל, שירה בר, יותם ברששת, מאיה גולד, חגית גניני, הילי לאו גרינפלד, נועה דוידוביץ, אילן וולוביץ, נעם ונקרט, מאשה זוסמן, אלי חורש, צבי טולקובסקי, נעמי טנהאוזר, יואב לבני, אנטונינה לייסינקו, רותם מנור, אבי נבו, דניאל נרינג, אבי סבח, שיר סבר, אורי זא"ב סגל, איציק עמיאל, עינת עריף-גלנטי, ניב פרידמן, רועי קופר, טליה קינן, מרב קמל, יוסף קריספל, רועי רוזן, יונתן רון, רומי, אנדראס שורדר, עיינה שני, צחי קולב

אירוע פתיחה: יום חמישי, 15.9, 19:30, גלריה כורש 14, רחוב כורש 14, כניסה ד', מפלס תחתון, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'Vivarium', תערוכת יחיד של אלנה צ'רטי שטיין

אנחנו עוקבים אחרי עבודתה של האמנית האיטלקיה-ישראלית אלנה צ'רטי שטיין עוד מהתואר השני שלה בבצלאל ומהתערוכה היפה שהציגה בגלריה פי8 עוד במהלכו. בתערוכה בפי8 שינתה צ'רטי שטיין לחלוטין את פני הגלריה והפכה אותה לסוג של נווה מדבר מוקף ציורי פרסקו על הקירות. בתערוכת הסיום שלה בתואר השני יצרה האמנית הצבת וידאו שנעה בין חזיונות  סמליים על האנושות לבין דימויים אינטימיים וחשופים. משהו בין נשיונל ג'אוגרפיק ליומן פרטי. כעת היא מציגה תערוכת יחיד ראשונה בגלריה ברוורמן המכובדת – ללא ספק קפיצת מדרגה משמעותית וחשובה בקריירה של האמנית הצעירה והמוצלחת הזו. התערוכה החדשה משלבת את נקודות החוזק של צ'רטי שטיין – יכולת טכנית וזיקה לטכנולוגיות יצירה עתיקות ויחד עם זאת רקע מחקרי שיוצר עולם שלם שעוטף את הצופה. גם כאן, חלל הגלריה עתיד להשתנות לקראת התערוכה והחוויה היא של צלילה אל תוך תת המודע של האמנית.

אירוע פתיחה: שבת, 17.9, 19:00, גלריה ברוורמן, רחוב אילת 33, תל אביב. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – אמסטרדם

'Unseen Photo Fair', יריד צילום

יריד שמוקדש כולו לצילום עכשווי. כבר דיברנו פה על האתגרים שניצבים מול מדיום הצילום בימים שבהם כולם צלמים, דיגיטציה גוברת ובינה מלאכותית שיוצרת דימויים. במקביל אנחנו רואים דור צעיר של אמנים שעוסקים בצילום ולא פוחדים להתמודד עם השאלות האלה בצורה יצירתית וישירה. פתיחה חזקה לעונת התערוכות האמסטרדמית. אם אתם בעיר התעלות בסופ"ש הקרוב, שווה להגיע.

חמישי-ראשון, 16-18.9, Westergas Amsterdam, Klönneplein 1, Amsterdam

פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור

אלנה צ'רטי שטיין, מתוך 'Vivarium', תערוכת יחיד בגלריה ברוורמן, תל אביב. צילום: דניאל חנוך

עבר, הווה עתיד. המלצות הסופ"ש. 25-27.8

אומרים שמי ששוכח את עברו לא יכול להתקדם אל העתיד. ועדיין הפיתוי גדול לרוץ קדימה ולחשוב שאנחנו המצאנו את הגלגל במנותק מהדורות שקדמו לנו. באמנות נדמה שהקשר הזה בין עבר לעתיד משמעותי במיוחד ותרבות חיה היא תרבות שבנויה משכבות שנבנות במהלך הדורות. תערוכות השבוע מציגות אמנות שהיא עכשווית מאוד, אך לא שוכחת מאיפה באה ואת הדורות שקדמו לה. האמנות שנוצרת בדרך זו היא עמוקה ומשמעותית בעיננו הרבה יותר.

בחלל בסטודיו תערוכה רב דורית העוסקת בצדדים הפראיים של החיים; בגלריה אינדי מנסה הילה ווגמן להחיות את מבטו של אביה המת; במוזיאון על התפר תערוכה שמנכיחה את ההיסטוריה של המאבק הלהט"בי. ובהמלצת הלוקאלז שלנו לילה של מוזיאונים בברלין.

שיהיה סוף שבוע של למידה מהעבר ומבט אל העתיד

שני ורנר וצוות Talking Art

מנשה קדישמן, מתוך 'פוגרום', תערוכה קבוצתית בחלל בסטודיו, תל אביב

'פוגרום', תערוכה קבוצתית. אוצרת: קארן דולב

"חלל בסטודיו" הוא מרחב אמנות צנוע למראה שפועל מתוך סטודיו אמנות פעיל ומוקדש להצגתם של אמנים צעירים ומבטיחים. הופתענו לראות את השם מנשה קדישמן שבוודאי שאינו צעיר והבטחתו התקיימה כבר מזמן. הופתענו ושמחנו, כי גם אם "העולם שייך לצעירים" – הם לא היו כאן בלי הדור הותיק שהיה כאן לפניהם והכין את השטח. שמחנו גם כי קל לתייג את קדישמן כאמן של כבשים ותו לא, ובדרך לשכוח שמדובר באמן בועט, חדשני ופורץ דרך, גם היום. בתערוכה בעלת השם המלחיץ משהו 'פוגרום' מוצגות עבודות של ארבעה אמנים המפלרטטים עם הצדדים הפראיים, היצריים והאלימים של החיים. מרענן לראות תערוכה שעוסקת בנושאים מאתגרים ולא פשוטים ולא מסתפקת רק באמנים צעירים אלא מרחיבה את המנעד והפריזמה.

בהשתתפות: רחל לויאן, נימרוד ספיר, שני פרי-נס ומנשה קדישמן.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 25.8, 20:00, חלל בסטודיו, הרצל 142 (קומה אחרונה), תל אביב

'גל עדן', תערוכה זוגית של הילה ווגמן ורוני ווגמן ז"ל. אוצרת: גיל כהן

אובדן של הורה, בכל גיל, הוא אחד הרגעים הקשים בחייו של אדם. כל אחד מתמודד בדרכו עם השינוי הזה בחיים וכל אחד מוצא את דרכו לשמר את זכרו של ההורה בחייו. באופן טבעי, אמן ישתמש באמנותו כדי להתמודד עם האבל. במקרה של צלמת כמו הילה ווגמן היה זה מתבקש מבחינתה לנבור באלבומי המשפחה, לשלוף משם את הצילומים שצילם אביה המנוח ולהגיב אליהם בדרכה. לא בכל יום רואים תערוכה זוגית של אמנית עם אביה המת, אבל אמרנו כבר שהאבל מוציא מכל אחד את דרך ההתמודדות שלו. בטקסט התערוכה כותבת האוצרת גיל כהן כי אובדן ההורה הוא גם אובדן המבט של ההורה עלינו. באמצעות הצגת הצילומים מנסה ווגמן להחיות את מבטו של אביה שנפטר לפני פחות משנה. למרבה הצער, זה נידון להיות נסיון אבוד מראש, אבל התוצאה היא תערוכה מרגשת ונוגעת ללב.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 25.8, 20:00, גלריה אינדי, צ'לנוב 42, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מאז ולעולם', תערוכה קבוצתית. אוצרת: דביר שקד

בשנים האחרונות, לצד מאבקים ואתגרים רבים, נראה שהייצוג והנראות של הקהילה הלהט"בית נמצא בשיאו. אם זה בתרבות ובאמנות ואם זה בפוליטיקה בה אנחנו רואים שר בריאות מהקהילה המקדם רפורמות ומהפכות של ממש. התערוכה החדשה במוזיאון על התפר מבקשת להזכיר לנו שלא רק שהמאבק הלהט"בי לשוויון אינו חדש, אלא שדמויות וייצוגים להט"ביים נמצאים בתרבות כבר שנים, גם אם לא הוכרו ככאלה ופעמים רבות נדחו והודרו לשוליים. התערוכה גם רוצה לערער על התפיסה כאילו הקהילה הגאה ממוקמת רק בבועת "השמאל התל אביבי" ומראה לנו את נוכחותה של הקהילה גם במרחבים של הפריפריה הגיאוגרפית והתרבותית של ישראל. נראה שהתערוכה מנסה להגיד לנו הוא שלא רק שהמאבק הלהט"בי הוא לא דבר חדש, הוא תמיד היה כאן והוא כאן כדי להשאר – לא רק במצעדים צבעוניים פעם בשנה.

בהשתתפות: רועי ויקטוריה חפץ, גיל יפמן, רונה יפמן, דותן מורנו, עדי נס, כרם נאטור, רונית פורת, זויה צ'רקסקי, נעמה רוט

אירוע פתיחה: יום שישי, 26.8, 11:00, מוזיאון על התפר, חיל ההנדסה 4, ירושלים. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – ברלין

ליל המוזיאונים של ברלין

זה אמנם רלבנטי רק אם התמזל מזלכם להיות בברלין בשבת הקרובה, אבל רצינו להיות בטוחים שלא תפספסו. ליל המוזיאונים של ברלין הוא אירוע האמנות הגדול ביותר בעיר כבר 20 שנה וכעת חוזר לפעילות אחרי שנתיים של הפסקת קורונה. במהלך האירוע נפתחים כשמונים מוזיאונים וחללי אמנות לפעילות לילית ומציעים מבט אחר והמון פעילויות נלוות לביקור. כרטיס אחד נותן כניסה לכל האירועים וגם תחבורה ציבורית בחינם באותו ערב. שווה.
כל הפרטים באתר הפסטיבל

שבת, 27.8 – מוזיאונים וחללי אמנות ברחבי ברלין

לא תהיו בשבת בברלין, אבל מגיעים בחגים? הצטרפו אלינו לסיורי אמנות פתוחים בעיר במסגרת השקת Talking Art Locals!
הכנסו לקישור ובחרו לכם סיור

עדי נס, מתוך 'מאז ולעולם', תערוכה קבוצתית במוזיאון על התפר

עולים לירושלים – שוב. המלצות הסופ"ש 18-20.8

כמעט כל יום פונים אלינו לקוחות בבקשה שנמליץ להם על דברים מעניינים לראות במקום שבו הם מתכננים לבקר. אם זה ברלין או חיפה, אנחנו תמיד שמחים לעזור מנסיוננו והכרותנו עם הסצינה האמנותית. במיוחד אנחנו אוהבים שזה גורם לנו לפשפש ולחפש דברים מעניינים ולרענן את התמונה שאנחנו מכירים כל כך טוב. השבוע ביקשה מאיתנו קרן המלצות לקראת ביקור בירושלים. כשבדקנו ברשימותינו הבנו פתאום – היי, יש כמה דברים ממש מעניינים שקורים בירושלים השבוע! אז הנה בהשראת קרן וחברותיה גם אנחנו אורזים סוודר ועולים ירושלימה. מוזמנים להצטרף (ולאתגר אותנו בשאלות משלכם).

שיהיה סוף שבוע של תגליות מרעננות,
שני ורנר וצוות Talking Art

ניב תשבי, מתוך 'חזרה פתוחה', תערוכה קבוצתית בגלריה ביתא. במסגרת פסטיבל אאוטליין, ירושלים

פסטיבל אאוטליין השישי

פסטיבל אאוטליין הוא "שבוע האיור הירושלמי" המתקיים זו השנה השישית בעיר. כיאה לירושלים, זהו פסטיבל ששם את הדגש על הקשר שבין האיור למילה הכתובה ולכן אפשר למצוא בו, לצד מאיירים ואנימטורים, גם משוררים, מוזיקאים ומספרי סיפורים. הפסטיבל יתקיים בעיקרו לאורך התוואי של רחוב יפו המחודש והוא יכלול שורה ארוכה של תערוכות ואירועים. כרגיל במקרים כאלה אנחנו ממליצים לבדוק את התוכניה ולברור את התוכן שמעניין אתכם.
תערוכה אחת שתפסה את עינינו היא 'חזרה פתוחה', תערוכה קבוצתית שאוצרת אביטל וכסלר, בהשתתפות איילה לנדאו, יניב שמעוני, ניב תשבי ונעם ונקרט. כל אחד מהשמות האלה לבד הופך תערוכה לשווה ביקור מבחינתנו והשילוב שלהם יחד מסקרן מאוד. גם הרעיון של התערוכה, להפוך את מיצבי האיור לסוג של תפאורה ולארח בה מופעים הוא מסקרן ובעל פוטנציאל מעניין. בקיצור, שווה.

הפסטיבל יתקיים בתאריכים 17-23.8 לאורך רחוב יפו בירושלים. תוכניית הפסטיבל המלאה בקישור 

אירוע פתיחה 'חזרה פתוחה': יום רביעי, 17.8, 20:00, גלריה ביתא, יפו 155, ירושלים
אירוע פייסבוק 'חזרה פתוחה'

'חותך בעץ', תערוכה קבוצתית. אוצר: אריק קילמניק

ברחוב הנביאים, לא רחוק מציר הפסטיבל, ממוקמת סדנת ההדפס הירושלמית המשובחת. התערוכה שנפתחת שם השבוע מוקדשת כולה למדיום ההדפס בחיתוך עץ. הטכניקה העתיקה מצליחה לשמור על רלבנטיות מאז המצאתה לפני מאות שנים וממשיכה לאתגר אמנים ואמניות גם בימינו. גם עולם האמנות "מגלה מחדש" את המדיום הזה בשנים האחרונות עם תערוכות המוקדשות לו בגלריות נחשבות. סדנת ההדפס הירושלמית היא מוסד של ממש בעולם האמנות המקומי שגדולי האמנים בארץ עברו בה ויצרו הדפסים במגוון טכניקות. אוסף ההדפסים של הסדנה הוא מהחשובים והמרשימים בארץ וגם חלל התצוגה שלה עבר רענון ושדרוג. כל זה אומר שתערוכה כאן מציגה חתך מרשים (סליחה, לא יכולנו להתאפק) של השימוש בטכניקת חיתוך העץ לאורך המאה של אמנות ישראלית. הילה בן ארי לצד מירון סימה, ארז ישראלי לצד הדוויג גרוסמן – יש חיבורים שיכולים לקרות רק כאן ואת זה לא כדאי להחמיץ.

בהשתתפות: אברהם אופק, אלכסנדר ווז'יק, אלכס קרמר, אסף-בן מנחם, ארז ישראלי, אנדי ארנוביץ, דב הלר, הילה בן ארי, הדוויג גרוסמן, וניה שאוב, יעקב פינס, משה הופמן, מירון סימה, ענת קינן, פמלה לוי, סוניה אברומוביץ, סימה לוין, רודי להמן, רחל לוין

אירוע פתיחה: יום חמישי, 18.8, 20:00, סדנת ההדפס ירושלים, רחוב שבטי ישראל 38, ירושלים
פרטים נוספים באתר התערוכה

שתי תערוכות יחיד של מקס אפשטיין ומרטין ויסוק בגלריה המפעל. אוצרוּת: ד"ר אלעד ירון ורעות ישעיהו
בסדר אנחנו לא נתחיל שוב עם הנאום הקבוע שלנו על כמה שאנחנו אוהבים את המפעל. נצא מנקודת הנחה שאתם יודעים שמדובר במרכז תרבות שצמח "מלמטה" מתוך קבוצת האמנים שיצרה אותו וכעת מדובר באימפריה של ממש. כחלק מהתפיסה הקהילתית שלו, מקיים המפעל בתקופה האחרונה תוכנית רזידנסי בשם "פירצה" במסגרתה יכולים אמנים להגיע, להתייעץ, לחדד רעיונות ולעשות שימוש בסדנאות המקצועיות של המקום. עוד דוגמא לדרך בה מרכזי אמנות אלטרנטיביים עושים שימוש במשאבים שברשותם לטובת הקהילה בה הם פועלים. כעת נפתחות שם שתי תערוכות יחיד שהן תוצר של החודש האחרון בו שהו שני האמנים במקום. מקס אפשטיין מפסל בעץ שנפלט אל חופי הארץ ומייצר הקבלה ביניהם לחווית התלישות שבהגירה. מרטין ויסוק מציג תערוכה שהיא שיר אהבה לבטון שהוא מצד אחד עמיד וחזק ומצד שני מועד להתפוררות וכליון. שתי התערוכות יוצאות מתוך החומר הפשוט ומבקשות ליצור אמירה רעיונית-פואטית על החיים כאן.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 18.8, 20:00, גלריה המפעל, המערבים 3, ירושלים. אירוע פייסבוק

סיור בעקבות חדשנות מול שימור באדריכלות, עיצוב ואמנות – יפו 2.9

כפי שיודעים כל מי שעוקבים אחרינו, אנחנו בשיאן של ההכנות לקראת ההשקה הרשמית של Talking Art Locals באירופה. המון המון סיורים בפריז, ברלין ולונדון (אפשר לראות אותם כאן) בתוך כל ההתרגשות הבינלאומית הזו לא שכחנו את העיר האהובה שלנו, תל אביב ואנחנו יוצאים שוב לסיור שלנו בעקבות חדשנות מול שימור באדריכלות, עיצוב ואמנות בהדרכת המעצבת חן תעוז. הסיור הקודם היה הצלחה מסחררת, המסלול הפעם שונה ומעודכן ומרתק לא פחות. הצטרפו אלינו! פרטים והרשמה בקישור

מרטין ויסוק, מתוך תערוכת יחיד בגלריה המפעל, ירושלים

אירופה מתחממת – המלצות הלוקאלז. 11-13.8

אוגוסט, נדמה שכולם בחו"ל – וגם אנחנו!
ממש עוד מעט, עם בוא החגים, נשיק רשמית את Talking Art Locals רשת של מדריכים ישראלים, שהם גם אנשי ונשות תרבות בעצמם, כל אחד מהם פעיל בסצינה התרבותית של אחת מבירות האמנות של אירופה. הלוקאלז שלנו כשמם כן הם – מקומיים שנותנים זווית ייחודית מבפנים על חיי התרבות והאמנות של העיר שלהם. אנחנו מאמינים שדרך התרבות מכירים את המקום ואת התרבות מכירים דרך האנשים שעושים אותה.

כשרשת הלוקאלז שלנו תפרש במלואה תוכלו לבחור בין סיורי גלריות, אמנות רחוב ועיצוב בכל סוף שבוע בכל עיר אליה תגיעו באירופה. אנחנו מאוד מתרגשים לצאת איתכם למסע הזה!

הכנסו לקישור ובחרו לכם סיור בפריז, ברלין, או לונדון בחגים.

ובינתיים קבלו כמה המלצות מהלוקאלז שלנו לתערוכות שוות לראות עכשיו באירופה.

לחיי הספינות שבדרך,
שני ורנר וצוות Talking Art

ברוס נאומן בגלריה קונרד פישר, ברלין

ברוס נאומן בקונרד פישר – ברלין

ברוס נאומן הוא אחד מהאמנים החשובים ביותר של המאה העשרים, כזה שעבודותיו מוצגות במוזיאונים הגדולים בשורה אחת יחד עם ענקים כמו וורהול ודושאן. כאמן צעיר, נאומן היה אחד מאלה שניסחו את אמנות הוידאו והמיצב כפי שאנחנו מכירים אותה היום. כאמן ענק בשנות השמונים לחייו, היה אפשר לצפות וגם להבין אם היה בוחר לפרוש לחיים שקטים, או לחילופין מנהל סטודיו ענק מרובה אסיסטנטים שהיו מייצרים עבודות בשפה האיקונית שלו לתצוגה במוזיאונים או למכירה למרבה במחיר. נראה שנאומן בוחר בדרך אחרת. גם בגילו ובמעמדו המופלג מציג נאומן תערוכה של עבודות חדשות – וידאו, הדפס ופיסול – שהן הכל חוץ ממונומנטליות והן מדברות על זקנה ועל גוף ועל מיניות בצורה עדינה ואינטימית. גלריה קונרד פישר בברלין היתה הגלריה הראשונה בה הציג נאומן את עבודותיו באירופה לפני עשורים רבים ומאז הוא שומר לה אמונים. מבט אינטימי נדיר לעבודתו של אחד מדור הנפילים.

התערוכה מוצגת עד 27.8
Konrad Fischer Galerie, Neue Grünstraße 12, Berlin

פרטים נוספים באתר הגלריה

דמיאן הירסט בגגוזיאן לונדון

זו בהחלט לא תערוכה לכל אחד. דמיאן הירסט הוא הילד הרע של האמנות העכשווית למרות שהוא כבר לא ממש ילד. החיות המשומרות בפורמלין של הירסט הפכו מייד עם יצירתן לאחד הסמלים של אמנות עכשווית, ובאותו זמן חילקו את המבקרים והקהל לשניים כמעט שווה בשווה. בשביל חלק מדובר בסמל מובהק להסתאבות של האמנות והפיכתה לספקטקל פרובוקטיבי לשם הפרובוקציה. לעומת זאת אחרים רואים את העבודות האלה כהמשך של תנועת "ממנטו מורי" באמנות, שמבקשת להזכיר לנו מאין באנו ולאן נשוב, עוד מימי הביניים ואחריהם. כך או כך, גלריה גגוזיאן הנחשבת בלונדון מציגה כעת לראשונה אי פעם תערוכה שמוקדשת אך ורק לעבודות האלה שבמידה רבה קנו להירסט את תהילתו. אי אפשר להכחיש שמדובר באירוע תרבותי מהמעלה הראשונה שחבל לפספס אותו – ולו כדי להתעצבן.

Gagosian Gallery, 6–24 Britannia Street, London

פרטים נוספים באתר הגלריה

סאלי גאבורי בפונדסיון קרטייה בפריז

למצוא גלריה פתוחה באוגוסט בפריז זו משימה לא פשוטה, האמת שבאוגוסט אפילו למצוא קרואסון בפריז זה לא מובן מאליו. הפריזאים מתייחסים לחופשת הקיץ שלהם – הווקאנס המפורסם – בהדרת כבוד דתית כמעט. אם בכל זאת מצאתם את עצמכם בעיר היפה באוגוסט, אנחנו ממליצים להגיע לגלריה של פונדסיון קרטייה. קודם כל, כיאה לחלל שמופעל על ידי אחד מבתי האופנה החשובים בעולם, מדובר בחלל אלגנטי ומרשים שיושב בתוך גן יפה ומעוצב. בחירת התערוכות גם היא מוקפדת ולא מובנת מאליה. כעת מוצגת שם תערוכה של האמנית המיוחדת סאלי גאבורי. גאבורי היא הכל חוץ מאמנית רגילה – לא רק שהיא משתייכת למיעוט האבוריג'יני באוסטרליה ומציירת דימויים וסמלים המושפעים מתרבותה, אלא גם אמנית שהתחילה את הקריירה האמנותית שלה בגיל הצעיר והמבטיח 80 (!). זוהי הפעם הראשונה שעבודותיה של האמנית הייחודית הזו מוצגות מחוץ לאוסטרליה ועוד בחלל מכובד שכזה. אבל כשרואים את הציורים הגדולים והצבעוניים האלה על קירותיה של הגלריה הם נראים בדיוק במקומם הטבעי. שווה ביקור

התערוכה תוצג עד 6.11
Fondation Cartier, 261 Bd Raspail, 75014 Paris

פרטים נוספים באתר הגלריה 

תערוכת הצילום World Press Photo באמסטרדם

תערוכת הצילום העיתונאי World Press Photo היא תופעה עולמית שמחזירה את הכבוד לצילום הדוקומנטרי המקצועי בעידן שבו לכל אחד מאיתנו יש מצלמה בכיס. גם בארץ היא מציגה כבר כמה שנים וזוכה להצלחה. אבל באמסטרדם מורגש היתרון האירופאי הלא הוגן שבמקום שהעבודות יוצגו על גדרות הרכבת הקלה או במרכז כנסים, הן מוצגות בארמון יפהפה שהוסב למרכז תרבות. הניגוד בין האירועים הלא פשוטים המתועדים בצילום לבין החלל בו הם מוצגים מוסיף עוצמה לתערוכה.

התערוכה תוצג עד 14.8
De Nieuwe Kerk, Dam, 1012 NP Amsterdam
פרטים נוספים באתר המוזיאון

צילום של Amber Bracken, תערוכת World Press Photo, אמסטרדם

התבוננות והקשבה. המלצות הסופ"ש 4-6.8

בעולם שלנו נראה שיש פחות ופחות מקום למבט בוחן ולהקשבה עמוקה. הכל מגיע מהר ובעוצמה גבוהה ומפנה את מקומו לדבר הבא כהרף עין. למי יש זמן להתבונן ולהקשיב כשחייבים למהר ולהספיק הכל. גם באמנות יש נטיה להעדיף את הגדול, הצבעוני והבומבסטי על פני הקטן והאינטימי. תערוכות השבוע מבקשות מאיתנו סוג מבט אחר, איטי יותר, סבלני יותר, קשוב יותר ומבטיחות לתגמל אותנו בחוויה עמוקה ועוצמתית בתמורה. קחו את הזמן.

בגלריה רו-ארט מציגים אמני המחזור השני של תוכנית החממה של הגלריה את תוצריה של השנה; בגלריה הלובי מציג בועז ברקני ציור שדורש התעמקות; בגלריית הסאונד של בית הנסן מיצב קולי מפרק את קולותיהם של מקהלה ונגן צ'לו; ובהמלצות הלוקאלז שלנו מיצב פנטסטי ועוטף בגלריה סרפנטיין הנחשבת בלונדון.

שיהיה סוף שבוע קשוב וסבלני,
שני ורנר וצוות Talking Art

בועז ברקני, מתוך 'חלומות חיטה', תערוכת יחיד בגלריה הלובי, תל אביב

'חלומות חיטה', תערוכת יחיד של בועז ברקני. אוצרת: אורית מור

הצייר בועז ברקני לא עושה חיים קלים לצופים בציוריו. הציורים שלו אינם מלאים בצבע והדימויים, אם יש כאלה, בדרך כלל מרומזים ונחבאים בתוך הקומפוזיציה. בדרך כלל גם לא מדובר בציור גדול מימדים שאפשר ללכת בתוכו לאיבוד, אלא בפורמט אחיד וצנוע בו עובד ברקני. למעשה, לעיתים נדמה שהציור עצמו מבקש להתחבא מהצופה ודורש ממנו לעבוד קשה כדי לפצח אותו. אבל כמו שקורה לא אחת בחיים ובודאי באמנות – המאמץ במקרה הזה משתלם. כאשר מתעכבים ומתעמקים בעבודותיו של ברקני מגלים ציור עשיר ומתוחכם שעשוי משכבות שהטיפול בהן מצביע על אמן בעל עין ויד מתוחכמות שיוצר מתוך עולם פנימי רחב ובעל הגיון משל עצמו. בעולם אמנות שהתמכר לסיפוקים מיידיים ולאפקט הוואו, יש משהו מעורר כבוד והערכה בציור שלא מאכיל את הצופים עם כפית אלא דורש מאמץ ומחשבה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 4.8, 20:00, גלריה הלובי, ארלוזורוב 6, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'עכשיו, כשהכל במקומו', מיצב סאונד של האנסמבל הקולי 'מדוזה' והצ'לן תום קליין. אוצרים: אמיר בולצמן וקבוצת סלה-מנקה

אמנות סאונד, היא מדיום יחסית איזוטרי של אמנות עכשווית. בסופו של דבר, אנחנו עדיין רגילים לחשוב על אמנות פלסטית כאובייקט המתקיים במציאות. לא לחינם קהל אמנות נקרא לא פעם "צופים", בעוד שאמנות היא בעצם חוויה כוללת הרבה יותר, גם אם מדובר "רק" בציור. בימים אלו חווה התחום סוג של רנסאנס זוטא, עם שתי גלריות המוקדשות לו בתל אביב וירושלים. בתל אביב זו גלריה "חדר 25" שהכניסה אליה מתאפשרת 24 שעות ביממה באמצעות קוד ואילו בירושלים נפתחה לאחרונה הגלריה בעלת השם היפה "בית התה" בתוך מתחם בית הנסן שאיכשהו מצליח לקבץ לתוכו עוד ועוד מיזמים אמנותיים מסקרנים ולא להתמלא. התערוכה הקרובה היא מיצב סאונד של ההרכב הקולי 'מדוזה' בשיתוף עם נגן הצ'לו תום קליין. המיצב משתמש במוזיקה שיצר ההרכב ומפרק אותה למרכיביה הראשוניים ממש. התערוכה, ואמנות סאונד בכלל, מזמינים אותנו לתת סוג אחר של קשב וסבלנות ולקבל חוויה ייחודית ועוצמתית בחזרה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 4.8, 19:30, בית התה , גלריית הסאונד בבית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'והעולם היה די נפלא', תערוכה קבוצתית. אוצרת: מאיה במברגר

קורס הקיץ שלנו, שמתחיל השבוע, מוקדש השנה לתוכניות שהות אמן ולחממות אמנים, מתוך הבנה של חשיבותם הרבה בשדה האמנות. התמיכה באמנים, תהיה זו כלכלית, מוראלית, או מקצועית, ובודאי לאמנים בתחילת דרכם, היא קריטית להתפתחותם ולהגעתם להישגים ממשיים. הדבר מקבל משנה תוקף בעולם המקדם יותר ויותר את הערך הכלכלי על פני כמעט כל אספקט אחר. בדרך כלל המימון לתוכניות האלה מגיע מגופים כמו הפיס, משרד התרבות או קרנות פילנתרופיות – לכן כאשר גלריה מסחרית כמו רו-ארט מחליטה לתחזק פרוייקט חממה לאמנים בתחילת דרכם, יש בזה משהו מרגש במיוחד. זוהי השנה השניה של פרוייקט 'שאטל', במסגרתו נבחרת קבוצה קטנה של אמנים צעירים אותם מלווים אוצרת הגלריה והצוות המקצועי שלה במטרה לקדם אותם מקצועית. ברוב המקרים לא מדובר באמנים אלמונים לחלוטין, אבל כאלה שמקפצה מסוג זה יכולה לעשות פלאים לקריירה שלהם. אנחנו כמובן שמחים במיוחד לראות ברשימה את דוד דובשני, מדריכנו המהולל והאמן המשובח וסקרנים לראות את תוצריה של התקופה המיוחדת הזו.

בהשתתפות: נטלי אילון, רון אסולין, דוד דובשני, אניעם דרעי, דנה נחמד, נגה פרחי

אירוע פתיחה: יום חמישי, 4.8, 20:00, גלריה רו-ארט, שביל המרץ 3, תל אביב.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

מיצב של דומיניק גונזלס פורסטר בגלריה סרפנטיין

האמנית דומיניק גונזלס פורסטר ידועה במיצבים גדולי המימדים שלה שלעתים קרובות משתלטים על כל חלל התצוגה, עוטפים את הצופה מכל עבר ונותנים חוויה של צלילה לתוך האמנות. המיצב הנוכחי שלה בגלריה סרפנטיין הנחשבת בלונדון הוא מחווה לאהבתה של האמנית למדע בדיוני קלאסי ומדמיין מה היה קורה אם חייזרים היו מגיעים לעולמנו עמוס הדימויים. חוויה שלא כדאי לפספס.

התערוכה מוצגת עד 4.9, Serpentine Gallery, Kensington Gardens, London

פרטים נוספים באתר הגלריה

מגיעים ללונדון ורוצים לחוות את אמנות הרחוב של שכונת שורדיץ' התוססת? הצטרפו לסיור פתוח עם הלוקאל הלונדוני שלנו והכירו את הסצינה מבפנים. יום שישי 19.8
פרטים והרשמה בקישור 

המלצת הלוקאל – דומיניק גונזלס פורסטר בלונדון

פעילויות לילדים במזגן

החופש הגדול – מתי צמד המילים הזה הופך ממשאת נפש והבטחה גדולה לענן מאיים של חום, לחות וחול? כנראה כשעוברים מלהיות ילדים להיות הורים לילדים. בחום הישראלי הלוהט, הצורך להעסיק את הילדים מחוץ לבית יכול להפוך לאתגרי במיוחד. אז באהבה בשבילכם אספנו כמה פעילויות שמשלבות שניים מהדברים האהובים עלינו בעולם – אמנות ומזגן – כאלה שאפשר לעשות עם הילדים אבל שגם ההורים ייהנו מהם.

שיהיה לכולנו קיץ קריר ויצירתי
שני ורנר וצוות Talking Art

שירה זלוור, מתוך 'התכנסות ציפורים', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב. צילום: שי בן אפריים

מוזיאון תל אביב

בעינינו מוזיאון תל אביב הוא תמיד בחירה טובה לבילוי ממוזג על הילדים. אפשר להתרשם מהצורה בה עבודתו המונומנטלית של יעקב אגם בלובי הכניסה משתנה עם זווית המבט, או לשמוע מה חושבים הילדים על עבודותיהם של גדולי המודרניזם. שתי תערוכות שמוצגות במוזיאון כעת הופכות אותו לבחירה עוד יותר נכונה מבדרך כלל. האחת היא תצוגה מחודשת של החדרים המיניאטוריים של הלנה רובינשטיין שעברו שיפוץ ואוצרות מחודשת. כאן הם מקבלים מקום של כבוד ונחשפים כשכיית חמדה של ממש. תערוכה נוספת היא תערוכת הציפורים של שירה זלוור שהיא מהממת במובן המקורי של המילה. 400 פסלי ציפורים בכל הצבעים והגדלים שמעלות חיוך של שמחה ותדהמה על הפנים. שתי התערוכות פותחות פתח לאינספור אפשרויות של הפעלת הדמיון והיצירתיות באמצעות ציור, משחק או למידה והמשך התעניינות. כשמשלבים את זה עם העובדה שהכניסה למוזיאון חינם לילדים ונוער עד גיל 18, זה כמעט בזבוז לא ללכת.
מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב

'מה יותר צהוב או פיל?', תערוכת איור של אורית ברגמן וענת ורשבסקי. אוצרות: רונה זינגר

אם בקרירות ממוזגת עסקינן, אז יש שיאמרו שירושלים כולה הופכת לסוג של מזגן בערב הקריר. כך או כך, תערוכת האיור שנפתחת בסוף השבוע בבית הנסן נותנת מפלט ממוזג מושלם לילדים בעיר הבירה. ורשבסקי וברגמן, שתי מאיירות עם כמה וכמה ספרי ילדים באמתחתן מציגות תערוכה שלוקחת את האיור מתוך דפי הספר החוצה אל העולם והופכת אותו לחוויה תלת מימדית שהילדים וגם המבוגרים יכולים לחוות בצורה יותר ישירה ואינטראקטיבית. במהלך התערוכה, שתוכננה מנקודת המבט ובגובה העיניים של ילדים, יתקיימו גם סדנאות והפעלות מיוחדות למבקרים. אנחנו חובבים ידועים של איור שיוצא מדפי הספר ומתערבב בעולם והתערוכה הזו עושה זאת בצורה צבעונית ומשמחת במיוחד.

פתיחה: 29.7.2022 בשעה 11:00, בית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים
שעות פתיחת הגלריה: ראשון – סגור, שני-חמישי – 18:00-10:00, שישי – 16:00-10:00, שבת – 16:00-10:00. הכניסה חופשית

מידע נוסף באתר בית הנסן

פעילות לילדים במוזיאון בת ים

מוזיאון בת ים הוא מוזיאון אידיאלי לילדים – ממוקם בליבה של מדשאה רחבת ידיים, מבנה מעגלי ופשוט שאי אפשר ללכת בו לאיבוד ומחלקת ילדים ונוער פעילה ויצירתית, הופכת את המקום הזה ליעד מצוין לביקור. מה שאנחנו אוהבים במיוחד במוזיאון הזה, הוא שלא משנה כמה התערוכות הן אינטלקטואליות או קונספטואליות, תמיד נעשה מאמץ להנגיש אותן לקהל הרחב ובמיוחד לילדים. רואים שלמישהו פה חשוב לא להשאיר את האמנות במגדל השן של יודעי דבר בלבד אלא לאפשר לכולם להנות ממנה. כעת מוצגת במוזיאון תערוכה מסקרנת המבוססת על אבני החושן התנכיות, כאשר הצבת 12 העבודות בחלל המוזיאון מתכתבת עם לוח החושן בעל 12 האבנים היקרות על חזהו של הכהן הגדול בבית המקדש. במהלך חודש אוגוסט יתקיימו במוזיאון סדנאות ופעילויות לילדים בהשראת התערוכה וזו הזדמנות מצויינת לחשוף את הילדים לאמנות עכשווית מעולה באווירה קלילה ובהירה.

מוזיאון בת ים, רחוב סטרומה 6, בת ים. שעות פעילות: שני, רביעי:14:00-10:00, שלישי, חמישי: 20:00-16:00, שישי, שבת: 14:00-10:00.
פרטים ורכישת כרטיסים בקישור

מוזיאון הנגב בבאר שבע

אם כבר נוסעים למדבר בשיא חום הקיץ, כדאי שיהיה נווה מדבר שאפשר לתפוס בו מחסה. במקרה שלנו, נווה מדבר כהלכתו צריך לכלול בתוכו גם אמנות. מוזיאון הנגב בבאר שבע הוא בדיוק נווה מדבר ממוזג שכזה באזור שיכול להיות לעתים שחון באפשרויות. במהלך הקיץ מוצגת במוזיאון תערוכה המוקדשת לתנועה וריקוד. האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה מתייחסים לאלמנטים של תנועה בעבודות וידאו, ציור, פיסול ואחרות. המתח שבין תנועה וקפאון, הגוף והטבע והיחיד לעומת הקבוצה, באים כולם לידי ביטוי בתערוכה הזו. אפשר להעז לרקוד עם הילדים יחד עם העבודות, או לצייר בהשראתן או פשוט לצפות בהן ולשוחח על מה רואים בהן. בנוסף בסופי השבוע של חודש אוגוסט מציעים במוזיאון פעילויות ייעודיות לילדים בהשראת התערוכה. בואו לרקוד במזגן.

שעות פתיחה: ימים שני, שלישי וחמישי 16:00-10:00, יום רביעי 19:00-12:00, יום שישי 11:00-8:30, יום שבת 14:00 – 10:00, ביום ראשון המוזיאון סגור

מוזיאון הנגב לאמנות, רחוב העצמאות 60, באר שבע.  פרטים באתר המוזיאון

רעיה ברוקנטל, מתוך 'תזוזה', תערוכה קבוצתית במוזיאון הנגב בבאר שבע

בשוּתף. המלצות הסופ"ש 28-30.7

מדי כמה שבועות אנחנו חוזרים בהמלצות שלנו להתמקד ברעיון של שיתופיות, קהילה וביחד באמנות. יש משהו שתמיד מרגש אותנו כל כך בבחירה הלא מובנת מאליה בשיתוף בעולם אמנות שנראה לעתים קרובות שמונע משיקולים של אגו ואינדיבידואליזם קיצוני. תערוכות השבוע מציגות שיתוף שלא נולד מתוך פשרה, אלא מתוך בחירה מודעת ותוך הצהרה בריש גלי – באמנות צריך לפחות שניים לטנגו ולפעמים כל המרבה הרי זה משובח.

בגלריה פריסקופ מציגות התאומות רומנו תערוכה של שתי אמניות שהן אחת; בבית ליבלינג תערוכה שבוחנת את ההחלמה כאקט חברתי ושיתופי; בבניין המישלמה ליפו אירוע אמנות הופך בניין עירייה אפרורי למוקד של אמנות בשיתוף הקהילה; ובהמלצת הלוקאל שלנו – תערוכה לאמנית הישראלית מיכל ממיט וורקה בלונדון.

שיהיה סוף שבוע של ביחד,
שני ורנר וצוות Talking Art

ניל וקארין רומנו, מתוך תערוכת יחיד בגלריה פריסקופ, תל אביב

'כישופים', תערוכת יחיד של ניל וקארין רומנו. אוצרת: שרי פארן

עם ציורים ששואבים את האסתטיקה שלהם מעולמות אפלים והן מסביבתן הקרובה ועם פרסונה פאנקיסטית נשכנית, התאומות ניל וקארין רומנו פרצו לתודעת עולם האמנות בסערה. אחד הדברים המרתקים ביותר בנוגע לצמד הוא ההתעקשות שלהן לפעול ולהתייחס לעצמן כיחידה אחת. הציורים שלהן נוצרים על ידי שתיהן במעורבב "בארבע ידיים". הן מתארות קשר כמעט מיסטי האחת לשניה, בו כל אחות יודעת את כוונתה של האחרת בלי צורך כמעט במילים. אם תשימו לב לדרך שבה מתוארת התערוכה בכותרת של המלצה זו – הביטוי "תערוכת יחיד" כדי לתאר תערוכה של שתי אמניות. אך נדמה שזה בדיוק העניין, מבחינת האחיות ניל וקארין רומנו הן אינן שתי אמניות אלה ישות אמנותית אחת וזה בעינינו מרתק ומעורר סקרנות. בתערוכה שנפתחת השבוע בגלריה פריסקופ הן מציגות גוף עבודות עז מבע שנשען על מקורות מגוונים החל ממסורות של כישוף ועד קולנוע נסיוני. קחו איתכם תאום נפש ולכו לבקר.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 28.7, 20:00, גלריה פריסקופ לעיצוב עכשווי, בן יהודה 176 תל אביב.  אירוע פייסבוק

'החלמה בהקיץ', תערוכה קבוצתית והשקת גיליון שני לכתב העת 'קמה'. אוצרות התערוכה ועורכות כתב העת: מיכל סבר וקורל דביר

היכולת להחלים היא אחת התכונות הכמעט פלאיות של הגוף והנפש האנושית. בתוך הכאב והשבר, אפילו במשהו מינורי יחסית כמו כאב ראש, לפעמים נדמה כאילו המצב ישאר כך תמיד וקשה לדמיין יציאה ממנו. אבל לאט לאט, לעתים בצורה בלתי מורגשת כמעט, הגוף והנפש יודעים לתקן את עצמם ולצאת מהצד השני, פעמים רבות בגרסה מחוזקת יותר. הגליון השני של כתב העת הפמיניסטי ספרותי 'קמה' עוסק בשאלה כיצד אנחנו מחלימים ומלווה את השקת הגליון בתערוכה במסגרת חלל הרזידנסי של בית ליבלינג. העבודות בתערוכה משחקות עם הדמיון הצלילי בין המילים "חלימה" ו-"החלמה" ובוחנות את הדמיון בין שני התהליכים הללו. במסגרת פתיחת התערוכה יתקיים גם פרפורמנס טקסטואלי שבו כותבות שונות יעבירו אחת לשניה שאלה הנוגעת להחלמה ותיתן לקהל הצצה לעולמן הפנימי.

בהשתתפות: ברכה ל' אטינגר, שי אלפיה, פסי גירש, כרמית חסין, מעיין טולדנו, עדילי ליברמן, יערה צח, ליהי תורג'מן.

אירוע פתיחה: יום חמישי,28.7, 20:00, בית ליבלינג, אידלסון 29 תל אביב.  אירוע פייסבוק

'יפו 110', אירוע אמנות בשיתוף הקהילה. מנהל אמנותי: עוז זלוף

ביקור בבנייני עירייה בדרך כלל לא נעשה בנסיבות כיפיות או מעוררות השראה במיוחד. אם זה לשלם קנס, לבקש הנחה בארנונה או להוציא רשיון לסגירת פרגולה במרפסת – אלה בדרך כלל לא הרגעים שאנחנו מחכים להם בשבוע. בנוסף, פעמים רבות מדי המקומות האלה מרגישים מנותקים מהקהילה ומצרכיה היום יומיים ואינם מזמינים במיוחד. ביום חמישי הקרוב מבקש בניין המישלמה ליפו בשדרות ירושלים לשנות את התמונה ולהפוך את עורו, לפחות לערב אחד. בערב עמוס התרחשויות שיצר האמן עוז זלוף יהפוך הבניין האפרורי למרכז של יצירה, קהילה ושיתוף. עשרות אמנים, מוזיקאים וקולקטיבים אמנותיים יציגו את תוצריהן של פעולות אמנותיות בשיתוף הקהילה, או יצרו כאלה בזמן אמת יחד עם המבקרים. במהלך הערב יהפוך הבניין למוקד של אמנות, עם מופעים, תערוכות ומיצגים שיתרחשו בתוך משרדי העירייה עצמם. גם השדרה מסביב תתמלא באמנות ומוזיקה וזו פעם ראשונה שממש יש לנו חשק ללכת לבקר במשרדים עירוניים.

איפה ומתי: יום חמישי, 28.7, 18:00-23:00, בניין המישלמה ליפו, שדרות ירושלים 110, תל אביב-יפו.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'Inner Views', תערוכת יחיד של מיכל ממיט וורקה

האמנית הישראלית מיכל ממיט וורקה בתערוכת יחיד בגלריה גודמן המכובדת בלונדון.  התערוכה מציגה עבודות שנוצרו על ידי וורקה ברזידנסי ששהתה בו לאחרונה באתיופיה – ארץ הולדתה. בשביל האמנית המציירת את הווי ההגירה והתרבות ממנה הגיעה, יש בתערוכה הזו סגירת מעגל חשובה ומרגשת.

התערוכה מוצגת עד 7.9, Goodman Gallery, 26 Cork Street, London
פרטים נוספים באתר הגלריה

מעיין טולדנו, מתוך 'החלמה בהקיץ', תערוכה קבוצתית והשקת גיליון שני לכתב העת 'קמה' בבית ליבלינג, תל אביב

עולים לירושלים. המלצות הסופ"ש 21-23.7

עולם האמנות המקומי זועזע השבוע עם הידיעה על דבר מותה הפתאומי של האמנית מאיה אטון. מאיה היתה אמנית מעולה, שכאשר פגשנו אותה בסיורים שלנו, היתה תמיד נדיבה ונעימה ועבודותיה תמיד השאירו אותנו נפעמים ומלאי השראה. מדובר ללא ספק באבידה ענקית לעולם האמנות הישראלי. הלב נשבר על אישה צעירה שהלכה בטרם עת. תנחומינו למשפחתה וחבריה.

חודשי הקיץ והחום הגדול מביאים איתם את העונה האיטית של סצינת האמנות המקומית. גלריות רבות מציגות תערוכות קיץ, אחרות מאריכות תערוכות קיימות בשבועות מעבר לתאריך המקורי ובאופן כללי הפתיחות נעשות מעט דלילות יותר. זה זמן מצוין לטיול ואנחנו מזמינים אתכם להכנס למכונית או לרכבת ולעלות ירושלימה, שם מוצגות כעת כמה תערוכות מצויינות והשמועה אומרת שבערב אפילו קצת קריר.

בבית האמנים הירושלמי משמש פיוט ישן ומוכר כקוד לשבירת מעגל האלימות הנצחי; בגלריה ברבור תוכנית שהות אמן יומית נותנת לנו הצצה לתהליך היצירה; תערוכות הסיום של שני בתי ספר לאמנות שונים מאוד חושפות דווקא את נקודות הדמיון ביניהם; ובגלריה תפוז שתי תערוכות יחיד מראות הצהרת כוונות של ראשית דרך אמנותית.

סוף שבוע נעים ורק בריאות
שני ורנר וצוות Talking Art

תמיר צדוק מתוך 'חד גדיא: מעגל האימה'. תערוכה קבוצתית בבית האמנים, ירושלים

'חד גדיא: מעגל האימה'. תערוכה קבוצתית בבית האמנים. אוצרת: צופיה דקל-כספי

כאשר הפיוט הידוע "חד גדיא" מושר בליל הסדר הוא מקבל פעמים רבות גוון הומוריסטי, כאשר כל המשפחה שרה אותו ביחד על כל חזרותיו והדמויות המסתוריות המופיעות בו שוב ושוב. אך כאשר חושבים על מילות השיר ועל המתרחש בו יותר לעומק עולה תמונה די מטרידה של מעגל אלימות שאינו נגמר. ברוח הזו כתבה חוה אלברשטיין את השיר חד גדיא בימי האינתיפדה הראשונה שעוסק גם הוא המעגל אלימות והפעם בלבוש מודרני שלצערנו לא חדל מלהיות אקטואלי. התערוכה 'חד גדיא: מעגל האימה' עוסקת גם היא במעגלים של אלימות ספירלית כפייתית. האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה מבקשים לפצח את הקוד שבשורש החזרתיות הזו, ואולי כך לפרק סוף סוף את המעגל הנצחי הזה. למרות הנושא המטריד, העבודות מעולות ובית האמנים הוא תמיד תחנת חובה בכל שיטוט אמנותי בירושלים.

בהשתתפות: אבי גנור, אליהו אריק בוקובזה, אסי משולם, אסף גרובר, אתי אברג'ל, גבי קריכלי, דפנה שלום, יונתן הירשפלד, יוסף ז'וזף יעקב דדון, יוסף קריספל, מורן קליגר, עדי עוז-ארי, פסי גירש, צוקי גרביאן, קרן כץ וערן הדס, ראפת חטאב, רונן סימן-טוב, שלמה וזאנה, שרון בלבן, תמיר צדוק

איפה ומתי: עד 13.8, שעות פתיחה: שני-חמישי 10:00-18:00, שבת 11:00-14:00, ראשון ושישי סגור. בית האמנים, רחוב שמואל הנגיד 12, ירושלים

פרטים נוספים באתר התערוכה

'Barbur B&B 2022', תוכנית שהות אמן.ית בגלריה ברבור

בגלריה ברבור המוצלחת נמשכת מסורת בת שמונה שנים שבה מתקיימת בחלל הגלריה תוכנית שהות של אמנים מתחלפים. בכל יום ולילה בשבוע הקרוב ישהה בגלריה אמן אחר אשר יוסיף על עבודתם של קודמיו. יחד יצרו אמני הרזידנסי התרחשות אמנותית חיה ומתפתחת. בסדרת הסיורים של קורס הקיץ שלנו אנחנו עוקבים אחרי תוכניות שהות אמן והדרך שבה הן מספקות לאמנים את המעטפת הנדרשת כדי ליצור – הפעולה של גלריה ברבור נראית בהקשר הזה כניסוי מחשבתי שנועד לבחון מה הם גבולות המעטפת הזו ומה הוא המינימום שיוצר צריך – מיטה להניח את הראש, חלל לעבוד, קירות כדי להציג. החלק המרגש מבחינתנו הצופים הוא ההזמנה לבקר בגלריה בשעות הפעילות כאשר האמנים שוהים במקום ועובדים. כך יתאפשר לנו לצפות באמן בפעולתו, לשוחח איתו ומי יודע, אולי אפילו להשתתף ביצירה.

בהשתתפות: איילה לנדאו, מעיין שחר, עוז זלוף, עדן ילמה, דביר שקד, יובל רוזין, דניאל חנוך, זהר ברקאי, לילה ברי

איפה ומתי: עד 31.7, שעות פתיחה: ראשון-חמישי: 16:00-20:00, שישי: 11:00-14:00. רחוב הסורג 1, ירושלים

מידע נוסף באיוונט הפייסבוק

תערוכות גמר של בתי הספר פרדס ומוסררה

לכאורה שני בתי ספר שונים בתכלית השוני – פרדס, בית ספר המכוון לאוכלוסיה הדתית ומבקש לשאוב השראה ועומק מעולמות הדת והמסורת. ואילו מוסררה, משלב אמנות עם טכנולוגיה ומביט קדימה אל שילובים עתידניים בין מדיומים וטכנולוגיות חדישות. אך מבט נוסף אל תערוכות הסיום של שני בתי הספר הקטנים האלה חושף שרב המשותף על המפריד. הבוגרות והבוגרים של שני בתי הספר האלה, מבקשים, כל אחד בדרכו ולפי שיטתו לחצוב דרך מתוך השוליים אל המרכז ואולי נכון יותר לומר – מבקשים לעצב את המקום בו הם חיים ופועלים בצורה כזו שבה ההבדלים בין מרכז ושוליים הופכים פחות רלבנטיים. ובכל מקרה, כמו בכל תערוכת בוגרים, ניתן לראות את הפוטנציאל, התקווה והאמביציה במצבם החשוף ביותר. רגע מרתק שבו שני בתי הספר האלה מציגים את בציר סוף השנה שלהם באותו זמן ובאותה עיר. כדאי לבקר

מוסררה – בהשתתפות: אור דוד, איה ליאון, איתי ארד, אמין אבו-זהרה, אפרת קדרי, בר זרמון, גבריאל גודמן, דן לביא, זהר ברקאי, יעלה ברזילי, ליאל פישביין, מאיה פזי, מארק רוק, מיטל איזביצקי, מיכל שחר, מרדכי קליין, מרום גינסברג, נבו ארן ללזר, נוי לאיני, סאמי קאק, עודד רותם, עידן זרמון, עילי סקוטלסקי, פטר סימון שפירא.
עד 29.7, שעות פתיחה: ראשון-חמישי 10:00-19:00, שישי 10:00-14:00. התערוכה מוצגת בשני מוקדים: בבניין ההיסטורי של מוסררה ובחצר בית הספר ברחוב הע"ח 9 ובקמפוס המקצועי בבית קנדה, רח' שבטי ישראל 22, קומה 4, ירושלים
מידע נוסף באתר התערוכה

פרדס – בהשתתפות: אדיה איינשטיין, הדר ידידיה, ירדן בוכהלטר, חן אברישמי
עד 3.8, שעות פתיחה: ראשון-רביעי 10:00-14:00 חמישי 10:00-14:00, 17:00-19:00. בניין שערי צדק ההיסטורי (רשות השידור לשעבר), רחוב יפו 161, ירושלים

שתי תערוכות יחיד בגלריה תפוז. אוצרות: הילה מדינה אמיר ושקד סגל

עוד דרך שבה חוצבים לעצמם בוגרי בית הספר פרדס מקום בסצינת האמנות המקומית היא הגלריה השיתופית "תפוז" אותה הקימה קבוצת בוגרים של בית הספר לפני קצת יותר משנה, במטרה להמשיך בפעילות ועל מנת לתמוך זה בזה בעולם שאחרי הלימודים. כעת, לאחר שנודע שבית הספר פרדס הגיע לסוף דרכו ומיועד להסגר בשנה הבאה, מקבל המהלך של הקמת הגלריה הזו משמעות עמוקה הרבה יותר. בסוף השבוע שעבר נפתחו בגלריה, שהספיקה בינתיים להתרחב לחלל נוסף, תערוכות של שתיים מחברות הגלריה. 'מטמון' – תערוכת היחיד של שלומית לב-רן ו-'נר, חמור ותרנגול' של טליה פרי. התערוכות האלה נותנות הצצה לעולמן היצירתי של האמניות הצעירות, רגע קצר אחרי שסיימו את בית הספר ומהוות המשך טבעי לתערוכת הסיום של פרדס שמוצגת לא רחוק משם.

שעות פתיחה: שני-חמישי 17:00-20:30, שישי 10:00-13:00, גלריה תפוז, בית אליאנס, רחוב כי״ח 5, ירושלים.

שלומית לב-רן, מתוך תערוכת יחיד בגלריה תפוז