ממש בערב חג הפסח, באופן סמלי מאוד, התבשרנו בעצב על פטירתו של האמן פסח סלבוסקי. סלבוסקי היה אחד האמנים החשובים והמשפיעים בשדה האמנות המקומי והקים אחריו כמה וכמה דורות של אמנים הרואים בו מקור השראה ומורה דרך. ספרו – "ההשראה החוזרת לתיקונה" נמצא אצל אמנים רבים על שולחן העבודה והם נעזרים בו על בסיס יומיומי. עולם האמנות איבד קול ייחודי ועין חדה במיוחד ואנחנו נתגעגע לנוכחות ולחוש ההומור המיוחדים שלו.
במעבר חד – החג נמשך והגלריות עדיין שומרות על פרופיל נמוך משהו ולא פותחות תערוכות חדשות, אז במקום המלצות על פתיחות חדשות, אספנו כמה תערוכות שכבר רצות וסידרנו לכם המלצה למסלול אמנות בקריית המלאכה לכבוד סיום החג. בשתיים מהגלריות יתקיימו בסוף השבוע שיחי גלריה כך שתוכלו לנצל את ההזדמנות ולדבר אמנות גם בלעדינו.
בגלריה מקום לאמנות אורג משה רואס חפצים שמצא לכדי מיצב גדול ממדים; בגלריה רוזנפלד דוריאן גוטליב מצטרף למסורת הטריה יחסית של צילום מטופל ומציג תערוכה פואטית וחזקה; ובגלריה בנימין מציג קולקטיב האמנות הקווירי "בוש" תערוכה העושה שימוש בקיר הגבס כמטאפורה לגבולות ולשבירתם.
המשך חג שמח ותרבחו ותסעדו למי שחוגג
שני ורנר, וצוות Talking Art
"Ex-sisto", תערוכת יחיד למשה רואס. אוצר: ניר הרמט
משה רואס לוקח סיטואציה אישית ולא פשוטה – של סבתו הנמצאת בתהליך של התדרדרות לשיטיון, בכדי לשאול שאלות בנוגע למקומה הפיזי של הנפש. אותו אלמנט חמקמק שהוא מצד אחד כל כך רוחני אבל בעצם קשור בעבותות לגוף ותלוי בו. רואס אוסף באופן אובססיבי חפצים ואובייקטים, חלקם מסביבתו הקרובה וחלקם מסביבת ביתו הקודם על חוף הים ואורג אותם למיצב מאסיבי בדמות ערסל ענקי התלוי במרכז הגלריה. כך נשזרים יחד רשתות דייגים, עצים, חבלים, פיסות טקסטיל ארוגות, שלדי ברזל, שריון צב ועוד. כל אלמנט מביא אתו את ההיסטוריה המיוחדת שלו ויחד הם יוצרים שלם הגדול מסך חלקיו. הערסל הוא בו זמנית מטאפורה לנפש אבל גם מהווה ניסיון נואש לערסל, לאחוז ולנחם את הגוף המתפורר. לא פשוט לייצר מיצב שגם בגודלו השאפתני ישמר רמה של רגש ואינטימיות, והערסל של רואס עושה זאת בהצלחה. ביום שבת הקרוב יתקיים שיח גלריה בהשתתפות האמן ואוצר התערוכה ניר הרמט שישוחחו על התהליכים שהולידו את התערוכה.
מקום לאמנות בקרית המלאכה, שביל המרץ 6 תל אביב. שיח גלריה: יום שבת, 27.4, 12:00. אירוע פייסבוק שיח גלריה
"קונקריט", תערוכת יחיד לדוריאן גוטליב. אוצרת: מיה פרנקל טנא
השנים האחרונות הן כנראה שנותיו של הצילום המטופל. צילום שאינו מסתמך עוד על אותו רגע קריטי של כיוון המצלמה לעבר אובייקט או אדם ולחיצה על הכפתור, אלא כזה הרואה בתצלום נקודת פתיחה לעבודה ותהליך נוסף. אנחנו כותבים פה לא מעט על הזרם המעניין הזה בצילום ותערוכתו החדשה של דוריאן גוטליב, הראשונה שלו בגלריה רוזנפלד, נכנסת גם היא לתוך המסורת המתגבשת הזו. גוטליב מצלם אתרים ארכיטקטוניים ומעקר אותם מייחוד וזיהוי בעזרת מניפולציות דיגיטליות. העבודה שלו על הצילום כמעט והופכת אותו לסוג של ציור דיגיטלי. אפשר להשוות את עבודתו לזו של הצלמת המוערכת עילית אזולאי, שמרכיבה חללי פנים פיקטיביים באמצעות חיבור של עשרות ומאות צילומים אינדיבידואליים וכך יוצרת מעין מציאות חדשה. העבודות של גוטליב הן נקיות וסטריליות ויכולות בתחילה להשרות שלווה על המבקר בתערוכה. אך שהייה בחלל והתעכבות אחרי פרטים קטנים וכמעט בלתי מורגשים בעבודות יוצרות יותר ויותר תחושה משונה של זרות ושל משהו שעומד להתרחש ולא מגיע.
בחלל הפרוייקטים של הגלריה מוצגת תערוכתו המעולה של רונן זן: "ח'אן אל-אח'דר"
גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב
"קיר גבס", תערוכה של קולקטיב בוש. אוצרות: פאינה פייגין ונגה אור ים
היוצרות החברות בקולקטיב האמנות הקווירי "בוש" לא מאמינות באמנות פסיבית ומנומסת. הן רוצות להשתמש באמנות שלהן ככלי לשינוי ולהעלאת מודעות לנושאים הקרובים לליבן – זהות מינית, מגדר והחופש לקבוע בעצמך איך את מוצגת בעולם. התערוכה לוקחת את קיר הגבס, שמצד אחד הוא חוסם וחוצץ ומצד שני הוא מודולרי וניתן להזזה ואף לשבירה בקלות, ומשתמשת בו כסמל לשאיפה הזו לחופש ופריצת גבולות מכל סוג. האמניות המשתתפות משתמשות במגוון של טכניקות, מצילום, דרך קעקועים ועד סריגה (משהו מעניין מאוד עובר על סריגה בעולם האמנות כרגע, אם נזכור את השימוש הרדיקלי שעושה גיל יפמן במדיום הזה, גם הוא בהקשר קווירי ואנרכיסטי). ביום שבת יתקיימו בתערוכה שיח גלריה בהשתתפות האמניות ו- "חבלי פרידה" מיצג של רננה וגלעד ירושלמי על הקשר והפרידה שבין אימהות לתינוקות. למי שחשקה נפשו בחג רדיקלי ומאתגר מוסכמות.
בהשתתפות: יעל מאירי, כרם נטור, לילה נ.ק, רותמאירס, ג'נט בלאי, עמרי גולדזק, נסרין ווחידי.
מיצג: יום שבת, 27.4, 12:00, בשעה 13:30 שיח גלריה. אירוע פייסבוק שיח גלריה ומיצג
גלריה בנימין, שביל המרץ 5, תל אביב
עריכה ותוכן צוות Talking Art