ארכיון תגיות: תערוכה קבוצתית

כאבי גדילה. המלצות הסופ"ש 4-6.7

כתיבת תגובה

אחת המלים הכי מדוברות היום בעולם האמנות היא "לימינליות" שוב ושוב היא חוזרת בטקסטים, בתערוכות, בדימויים. הכוונה היא למצב סיפי, כאילו כולנו עומדים על הסף שבין לבין, רגע לפני איזה אירוע גדול מהחיים. אותנו הישראלים, קצת קשה להפחיד במלים גדולות, אנחנו חווים אירועים דרמטיים כל הזמן, ולראיה החודשים האחרונים. בכל זאת, התחושה הזו, כאילו הזמן עומד מלכת, כאילו הכל מואט או תקוע – כמו שקט לפני סערה.

תערוכות השבוע שלנו מוקדשות לתהליך התבגרות: למשחקי הילדות, להעברה בין דורית, לאמנים צעירים, לבוגרי תכניות רזידנסי ובוגרים טריים של מוסדות חינוך ובקיצור לרגע הזה – של בין לבין.

במוזיאון רמת גן תערוכה גדולה שמוקדשת לחוויית המשחק והמשחקיוּת; בבית הבאר תערוכה לאמנית צעירה בוגרת תכנית הרזידנסי; בגלריה אלפרד תערוכה שעוסקת בהעברה בין-דורית (שימו לב – הפתיחה בשבוע הבא), ולקינוח תערוכת בוגרי תכנית האוצרות של הבית לאמנות ישראלית; וסיור בתערוכת הבוגרים של בצלאל.

סופ"ש נעים,
שני ורנר וצוות Talking Art

 

טל הפנר, מתוך התערוכה "עור", בית הבאר, יפו

כל הימים, כל הימים: משחקיוּת באמנות ישראלית עכשווית. אוצרות: עדייה פורת ושרי גולן

איזה כיף ששרי גולן קיבלה את האוצרות של מוזיאון רמת גן לידיה, אם יש מוסד אמנותי שהיה צריך את האנרגיות של גולן – זה המוזיאון הזה. אם תעקבו אחרי הפרסומים האישיים של גולן, תראו כמה חיוניות יש בעשייה שלה, הרחבת הצוות, תקציבים, קשרי חוץ ועוד. בכל מקרה, עוד צעד חכם היא עושה עם תערוכת קיץ שכל כולה תעסוק במשחק ושובבות. נדמה שאין אמן ישראלי שלא משתתף בתערוכה הזו – מכל וכל אספו האוצרות יצירות שעוסקות בסוגיה החביבה הזו. מובטחת לנו תערוכה מלאה צבע, הומור, נאיביות – בקיצור כל מה שילדים (וגם מבוגרים!) צריכים בקיץ העצוב הזה.

פתיחה: החל מ-4.7, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית רח׳ אבא הלל סילבר 146, רמת גן

אירוע פייסבוק

"עוֹר", תערוכת יחידה לטל הפנר. ליווי אמנותי ואוצרותי: מעיין מוזס פלטניק ורוני רביב

יש משהו בתולי שנוכח מאוד בתערוכת הזו של טל הפנר. ראשית זוהי תערוכה שמסיימת תקופת שהות אמן של בית הבאר שמוקדשת לאמנים בתחילת דרכם. אך מעבר לכך, הבתוליות היפה הזו באה לידי ביטוי גם באופן ההגשה וגם ביצירה עצמה. הפנר יוצאת אל החופים הלא מוצהרים של יפו, שם – במקום שטבע ותרבות נפגשים באופן לא מבוקר, היא טוענת שהיא מחפשת דרך חזרה למקום קמאי וטבעי. אך מהדימויים וגם מהטקסט, עולה שיש שם גם חיפוש אחר נשיות פראית, כזו שלא מוגבלת על ידי מבט גברי או סמני תרבות אחרים. זו תערוכה בוסרית, יש בה תום שמוקדש לנערות צעירות, לאמניות בתחילת דרכן, יש בה דימויים שכבר ראינו. בכל זאת, משהו בחשיפה למסע שהפנר עוברת, הוא מרגש ומיוחד. כדאי ללכת.

פתיחה: יום חמישי, 4.7 20:00 בית הבאר, דרך סלמה 6, יפו
אירוע פייסבוק

"חבל טבור", תערוכה קבוצתית: רות אור, שרית אכטנברג, מיכל בלייר וספא קדח. אוצרת: שלומית ליוור

התערוכה הזו נפתחת רק בשבוע הבא, אבל היא כל כך התאימה לנו לנושא של השבוע, שלא יכלנו לוותר. תמיד אנחנו מדגישים בסיורים שלנו, איך אמנות חייבת להיקרא ולהילמד ביחס לקונטקסט שבו היא נוצרה, וביחס לזה בו היא מוצגת. במובן הזה, לשושלות משפחתיות ואמנותיות יש חשיבות רבה, המורשת שבתוכה צומחת האמנית משפיעה עליה – לטוב ולרע. התערוכה הזו מציגה ארבע אמניות ישראליות עכשוויות אשר בוחנות את ההשפעה הישירה שהיתה למקום, לזמן ולמשפחה בה נולדו. כל זאת כחלק ממקבץ התערוכות השנתי של גלריה אלפרד: "בין השמשות: סוף – סף – מוסף", מקבץ שהוקדש לתחושה הלימנלית שכולם מדברים עליה – של תקופה שמתאפיינת בתחושת בין לבין, או רגע לפני משהו גדול שהולך לקרות.

פתיחה: יום חמישי, 11 ביולי 2024, בשעה 20:00 שביל המרץ 6, קרית המלאכה, תל אביב

מידע נוסף באתר הגלריה

פינת הבונוס

תערוכת הסיום של בוגרי תכנית יונה פישר לאוצרות עכשווית ומוזיאולוגיה, בית לאמנות ישראלית. אוצרת מלווה: תמי כץ-פרימן

"רַק תְּבוּנַת לֵב תְּתַקֵּן" – שמה של התערוכה לקוח משירו של אהרן שבתאי "תיקון"  שנכתב לאחר השבעה באוקטובר. התערוכה של פרחי האוצרות של שנה זו, מוקדשת לאחת מתוך מקבץ התערוכות המכונן שאצר מוטי עומר על אמנות שנות השבעים בארץ. התערוכה "תיקון" בחנה את האופן בו אמני שנות ה1970 הגיבו למצב הפוליטי הסוער דאז, זו תערוכה שעדיין לומדים עליה בכל מסגרת לימודי תולדות האמנות הישראלית, בשל החשיבות שלה. התערוכה העכשווית נוצרה כמחווה לתערוכה הזו אך גם כתזכורת נוספת לכוחה המרפא של האמנות, במיוחד בזמנים רעים כמו אלה.

פתיחה: יום שני 8.7, בשעה 19:00 בית לאמנות ישראלית, מוזיאון יפו העתיקה

מידע נוסף ורשימת האוצרים והאמנים המשתתפים

סיורים בתערוכת הסיום של התואר השני של בצלאל בתל אביב 6.7, 12.7

התואר השני של בצלאל הוא כנראה "בית הגידול" החשוב והפורה ביותר של אמנים ישראלים צעירים. הסניף התל אביבי של האקדמיה הירושלמית הותיקה מתהדר ברשימת בוגרות ובוגרים מפוארת, שרבים מהם מאכלסים את המקומות הגבוהים ביותר של האמנות הישראלית והעולמית. תערוכת הבוגרים של התואר השני של בצלאל, אם כן היא ה-מקום לגלות את מי שחלק מהם יהיו כוכבים זורחים בשמי האמנות המקומית בשנים הקרובות ולהיות שם כשהם מתחילים את דרכם.

פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור

שרית אכטנברג, מתוך התערוכה "חבל טבור", גלריה אלפרד

אהרן שבתאי / תיקון

אֶת הַזְּוָעָה
אֶת הָאָסוֹן הַנּוֹרָא
אֶת הַחֶרְפָּה,
אֶת שִׁבְרֵי הַסִּכְלוּת,
אֶת טִמְטוּמֵי הַדָּת
אֶת חֶשְׁכַת הָעֵינַיִם
אֶת אַלִּימוּת הַיֵּאוּשׁ
לֹא יְתַקְּנוּ לֹא קָצִין,
לֹא פְּצָצָה, לֹא מָטוֹס,
לֹא עוֹד דָּם.
רַק תְּבוּנַת לֵב תְּתַקֵּן
רַק הָרוֹפְאָה, הָרוֹפֵא, יְתַקְּנוּ,
יְתַקֵּן רַק הַמּוֹרֶה הַטּוֹב,
הַמּוֹרָה הַטּוֹבָה,
הַחוֹבֵשׁ, עֲרָבִי, יְהוּדִי,
יְתַקְּנוּ הַנּוֹסֵעַ הַשָּׁלֵו, רוֹכֵב הָאוֹפַנַּיִם,
נוֹשֵׂא הַכָּרִיךְ
הַצּוֹעֵד בָּרְחוֹב.
פּוֹקֵחַ הָעֵינַיִם יְתַקֵּן,
הַדּוֹבֵר בְּחֶמְלָה יְתַקֵּן
הַמַּקְשִׁיב יְתַקֵּן,
הַמַּשְׂכִּיל יְתַקֵּן,
הַמַּמְתִּין וְחוֹשֵׁב יְתַקֵּן,
יְתַקֵּן הַמַּדְרִיךְ
בְּדַרְכֵי הַנְּדִיבוּת, הַחִבָּה,
הַצַּיָּר יְתַקֵּן, הַמְּשׁוֹרֵר,
יְתַקְּנוּ תַּלְמִידֵי הַשָּׁלוֹם,
גַּנָּנֵי הַשָּׁלוֹם.

פואטיקה. המלצות הסופ"ש 16-18.5

כתיבת תגובה

אם להשתמש במטאפורה משפחתית, אפשר לומר ששירה היא אחותה הגדולה והמיושבת של האמנות. יש משהו באינטימיות של מילה כתובה בספר שקשה לשחזר באמצעים המקובלים של האמנות הפלסטית, שתופסים מקום בחלל ומעמתים את הצופה עם הצורה, הצבע והמימדים שלהם. תערוכות השבוע יוצאות מתוך שירה כנקודת הפתיחה שלהן, ומבקשות לשמר משהו מהאינטימיות והעדינות שיש לאחות הפואטית.

בערש התרבות הישראלית המתגלם בבית ביאליק בתל אביב, מחברת האוצרת ד"ר סמדר שפי בין הטבעי למעובד; בגלריה החדשה באצטדיון טדי אוצרת האמנית איילה לנדאו תערוכה על התבגרות והתגברות; בגלריה רוטשילד אסנת בן דב משוררת באמצעות מצלמה ופילם; והמלצת הלוקאלז שלנו הפעם בונציה עם טקסט יפהפה ועטור ציטוטי שירה שנכתב על ידי לקוחה ותיקה שהצטרפה אלינו לסיור.

שיהיה סוף שבוע פיוטי במיוחד,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

עופר ללוש, מתוך תערוכה קבוצתית בבית ביאליק, תל אביב. צילום: תום פורת

'אור וערגה', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ד"ר סמדר שפי
המפגש הטעון בין טבע ותרבות עומד בבסיס תערוכה חדשה בבית ביאליק. העבודות המשתתפות בתערוכה נשזרות לתוך אחד הבתים היפים בתל אביב, שלאחרונה עבר תהליכי שיפוץ ושימור מאסיביים. העץ הטבעי והגולמי בעבודתן של סיגלית לנדאו ושיר סניור פוגש את הרהיטים המכובדים של חדר האוכל ומזכיר להם מאיפה הגיעו; עופר ללוש ממשיך את העיסוק שלו בפני השטח של פני הדיוקן; מעיין אליקים הופך את החדר בראש המבנה למעין מגדלור שעושה שימוש בטכניקות מעולם עיצוב הספרים וחנאן אבו חוסיין משתמשת במוטיבים מוכרים מעבודתה כמו שיבולים וצבע זהב כדי ליצור מעין שדה שהוא ממשי באותה מידה שהוא פואטי. סמדר שפי מצליחה בכל פעם מחדש להתערב בתוך בית ביאליק בצורות מפתיעות, ובכלל הרעיון הזה של שילוב בין אדריכלות, שירה ואמנות – היסטורי והווה, הוא גילום של מה שמעניין היום והוא שבירת גבולות בין זמנים ומדיומים – כי השלם גדול מסך חלקיו.

בהשתתפות: סיגלית לנדאו ושיר סניור, עופר ללוש, חנאן אבו חוסיין, מעיין אליקים
אירוע פתיחה: יום חמישי, 16.5, 19:30, בית ביאליק, רחוב ביאליק 22, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

‘Girls Just Wanna’, תערוכה קבוצתית. אוצרת: איילה לנדאו
יש שרואים בילדות שלהם גן עדן נשכח, אחרים יכולים לזכור אותה כמקום פצוע או כואב. נדמה שכך או כך, כולנו נסכים שגם בבגרותנו הילדות עדיין מפעמת בנו ומעצבת את גורלנו במידה רבה. בתערוכה החדשה שהיא אוצרת בגלריה באצטדיון טדי, מבקשת האמנית איילה לנדאו לבחון את הדרכים העדינות והנסתרות בהן נוכחת הילדות בחיינו כעת. לנדאו בוחרת לעשות זאת באמצעות אנסמבל נשי מרשים של אמניות מעולות המתייחסות לחוויית ההתבגרות הנשית, אך עושות זאת בדרכים שאינן דווקא "נשיות" במובהק. ההשראה לתערוכה מגיעה מסרט תיעודי על חייה של האמנית הענקית לואיז בורז'ואה שהיתה מאסטרית בלשזור את סיפור חייה והתבגרותה אל תוך אמנות מתוחכמת ומרגשת. שמה של התערוכה כמובן מרמז לשיר הידוע של סינדי לאופר, אך בניגוד אליו שקובע שבנות רוצות רק לכייף, השם המקוצץ פותח את טווח האפשרויות באופן מסקרן.

בהשתתפות: עדן אורבך עפרת, ריקי אלקיים, ביאנקה אשל גרשוני, ענת בצר, איזבלה וולובניק, סיון לביא, יעל מאירי, אילה נצר, גליה פסטרנק, ניל וקרין רומנו, ליאור שור.
באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של יאיר חובב
אירוע פתיחה: יום חמישי, 16.5, 20:00, הגלריה החדשה טדי, אצטדיון טדי (שער 22), ירושלים
פרטים נוספים באתר התערוכה

'נור', תערוכת יחיד של אסנת בן דב
שלא כמו שתי התערוכות האחרות בהמלצות, תערוכתה של הצלמת המשובחת אסנת בן דב אינה יוצאת משיר או פזמון. אבל כשמביטים בעבודותיה הוירטואוזיות והעדינות של בן דב אפשר לומר בפה מלא כי היא כותבת שירה באמצעות מצלמה. כמו בשירה מינימליסטית אמיתית, לוקחת בן דב חפצים, פירות, ירקות ופרחים והופכת אותם באמצעות אור, זמן חשיפה והדפסה לרגעים פואטיים ונעז ונאמר אפילו – נשגבים. העבודות בתערוכה נוצרו סביב הפרידה של האמנית מאמה, שנפטרה לפני שנים ספורות – דרך חפצים שהיו שייכים לאם ודרך אלמנטים סמליים מחייה, שוזרת בן דב שיר אהבה לאמה המנוחה ואיתה לכל אם שהלכה ולבית שאבד. אמנות גדולה המחלצת שירה מהיומיומי ויופי מהכאב.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 16.5, 20:00, גלריה רוטשילד אמנות, משה מאור 2, קומה ראשונה, תל אביב
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – ונציה
מלכה מהולל היא לקוחה ותיקה שלנו ואישה שאנחנו אוהבים מאוד. אפשר לומר שהיא מלווה את שני ורנר כמעט מתחילת הדרך ועם השנים הפכה להיות גם חברה, ומישהי להתייעץ איתה, וכמובן אורחת מבורכת בסיורים השונים.
בנוסף לכל, היא גם כותבת מחוננת וצלמת! מלכה הצטרפה לסיור האחרון שלנו בונציה ואנחנו משתפים אתכם ברשימה היפה שכתבה על החוויה. ממש כאן בקישור 

הכתיבה היפה עשתה לכם חשק? נותרו עוד מקומות בסיורי יוני הקרובים שלנו שכבר מגיעים מעבר לפינה! פרטים בקישור

ניל וקרין רומנו, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה החדשה באצטדיון טדי, ירושלים

אובייקט סדרתי. המלצות הסופ"ש 18-20.4

כתיבת תגובה

אמנות עכשווית רצינית היא במידה רבה מבוססת מחקר. האמן או האמנית חוקרים רעיון, או חומר או דימוי – באמצעים האמנותיים העומדים לרשותם. כמו בתחומים אחרים, גם אמנות טובה זקוקה פעמים רבות לחזור על "הניסוי" בכדי ללמוד ולהסיק מסקנות. בעולם האמנות זה מתבטא ביצירת סדרות – רצף של עבודות המשחזרות אלמנט מסוים, יהיה זה קונספטואלי, חומרי או צורני, במטרה למצות מתוכם משהו שמעניין אותם. תערוכות השבוע מוקדשות לעבודה סדרתית כזו בה הכמות מוסיפה לאיכות.

בגלריה חזי כהן, נחום טבת מזכיר לנו למה הוא נחשב לאחד מאבות המזון של האמנות הישראלית העכשווית; בגלריה זוזו סדרות של אמנים שונים מתערבבות זו בזו; בגלריה פריסקופ גליה חי מתעתעת בצופה. ואנחנו לוקחים נשימה של שפיות ויוצאים לנופשון אמנות חדש באתונה!

שתהיה שבת של שלום,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

נחום טבת, מתוך תערוכת יחיד בגלריה חזי כהן, תל אביב. צילום: אלעד שריג

'רצפות', תערוכת יחיד של נחום טבת

נחום טבת הוא אמן מוערך ומורה כריזמטי שהשפיע על דורות רבים של אמנים ישראלים לאורך השנים. אי אפשר להתבלבל כשפוגשים בעבודות שלו – פיסול עץ מינימליסטי וצבעוני שמפלרטט במכוון עם נגרות תעשייתית. אמנות גבוהה ואנינה שצריך יותר ממבט אחד בכדי להתוודע אליה ולהבין אותה. הסגנון הכל כך מזוהה עם טבת נולד מתוך זירה ישראלית וממשיך לבטא שפה שהיא עכשווית מאוד עדיין. כמובן שהשימוש בעץ ודיקט זורק אותנו אל המקורות שנטועים עמוק בזרם "דלות החומר" המקומי. אבל הביצוע המוקפד, החומריות והצבעוניות – ממקמים את העבודה בעולמות המינימליזם והפופ הבינ"ל. זוהי תערוכת היחיד הראשונה מזה עשור של טבת בישראל ומצטרפת אליה תערוכה זוגית שלו עם הענק סול לוויט בגלריה הר-אל בשבת. בקיצור, צלילת עומק מרגשת אל נכסי צאן הברזל של האמנות הישראלית העכשווית והכל סביב עבודתו המרגשת של אמן אחד.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 18.4, 19:00,  גלריה חזי כהן, רחוב לילינבלום 33, תל אביב.

פרטים נוספים באתר התערוכה

ביום שבת 20.4, בשעה 12:00, תפתח בגלריה הר-אל, אליזבט ברגנר 8, יפו, תערוכה משותפת של נחום טבת וסול לוויט

'הלך הרוח הסדרתי', תערוכה קבוצתית. אוצרת: כרמל גופר

האמנים בתערוכה הזו, כפי שאפשר להבין משמה, עוסקים בעבודה סדרתית ויוצרים גופי עבודה בהם השלם עולה על סך חלקיו. כל אחד ואחת עושים זאת בשפה יחודית שלהם, אך לכולם משותפת הנטיה לחקירה ממושכת שאינה מסתפקת בעבודה אחת בעיסוק בנושא כלשהו. למשל יקיר המערכת שחר סיון (אותו ביקרנו רבות בסיורינו החיפאיים), יוצר את מה שהוא מכנה "קהילות" של פסלי עץ בעלי מראה גולמי ומחוספס שאת פני השטח שלהם מעטרים חריצים עמוקים; מג'די חלבי הוא אמן קליגרפיה סופי שיוצר עבודות ששואבות השראה מהעולם העשיר והמסתורי של האיסלאם הסופי ואילו מירי ספקטור צ'רניץ מסתמכת על טקסט שהיא עצמה יצרה. הסדרות בתערוכה מתערבבות זו בזו ומוסיפות רבדים מרתקים של משמעות אחת לשניה. כל זה קורה בגלריה זוזו שתמיד משמח לבקר בה.

בהשתתפות: סאלח אלקרא, אורה בריל, מג׳די חלבי, שחר סיון, מירי ספקטור צ’רניץ

אירוע פתיחה: יום שישי, 19.4, 10:00, גלריה זוזו, רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר.

פרטים נוספים באתר התערוכה

'סירנות', תערוכת יחידה של גליה חי. אוצרת: רותם ריטוב

העבודות של גליה חי מתעתעות ומבלבלות בכמה וכמה רבדים. חי נשענת על אמנות יוונית עתיקה ובמבט ראשון האובייקטים שלה נראים מוכרים לכל מי שדימויים מכוננים של תרבות המערב אינם זרים לו – כדים מעוטרים, מחצלות וקישוטי מערות קבורה – אך מבט נוסף מגלה שמדובר באובייקטים עכשוויים מאוד בצבעי פסטל אופנתיים ובצורות שמתרחקות מהמקור העתיק. אבל פה מגיע עוד טוויסט שהופך את כל העסק למעניין הרבה יותר – למרות שהאובייקטים מאוד עכשוויים במראה שלהם, הם כולם עשויים בעבודת יד ומחומרים מפתיעים – הכדים העתיקים תפורים ורקומים ביד מבדים צבעוניים; שורות של פמוטים בצורת משאיות אחידות עשויים כל אחד בעבודה ידנית עמלנית. יש כאן שיבוש על גבי שיבוש של הציפיות של הצופה ואנחנו מאוד אוהבים את זה. מסוג הדברים שאפשר למצוא על קו התפר שבין עיצוב לאמנות רק בגלריות כמו פריסקופ המוצלחת.

אירוע פתיחה: יום שישי, 19.4, 11:00, גלריה פריסקופ לעיצוב עכשווי, רחוב בן יהודה 176, תל אביב.

פרטים נוספים באתר התערוכה

נופשון אמנות חדש באתונה! 19-22.6.24

בואו לגלות את סצינת האמנות העכשווית הפורחת של אתונה עם לא אחרת מאשר שני ורנר, בנופשון אמנות מפנק, מעשיר וכיפי כמיטב המסורת של Talking Art.

שני מתגוררת באתונה ומכירה לעומק את הסצנה המקומית, יחד נגיע למקומות שתיירים בדרך כלל פשוט לא מגיעים אליהם. נפגוש אוצרים, נבקר בסטודיות של אמנים ואמניות מהשורה הראשונה, נבקר במוסדות אמנות פרטיים וציבוריים, חתרניים ושמרנים. נכיר את פינות החמד, הגלריות הנחבאות במקומות לא שגרתיים, הגרפיטי על הקירות ועוד.

לא כדאי לפספס!

פרטים והרשמה בקישור

מירי ספקטור צ’רניץ, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה זוזו, עמק חפר. צילום: יגאל פרדו (פרט)

איזבלה וולובניק, מתוך תערוכת יחידה במוזיאון הרצליה

הבטחה. המלצות הסופ"ש 11-13.4

כתיבת תגובה

העולם לא בהכרח שייך לצעירים (אולי אנחנו כותבים את זה כי אנחנו בעצמנו כבר לא בדיוק נערים). הוכחה לכך קיבלנו דווקא עם מותם בשבוע שעבר של שני אמנים ענקים – ריצ'רד סרה ודב אור-נר – שניהם היו פעילים עד ימיהם האחרונים, עמוק בתוך העשורים התשיעי והעשירי לחייהם. ובכל זאת יש משהו בנעורים, ברגע הראשיתי הזה של הבטחה רעננה, שיש לו פוטנציאל להכניס חיים חדשים ועניין לכל העולם שסביבו. תערוכות השבוע שייכות למבטיחים ולכאלה שנמצאים בשלבים הראשונים של קיום ההבטחה.

במוזיאון הרצליה מציגה האמנית הצעירה והמסקרנת איזבלה וולובניק תערוכה שמפלרטטת עם עולמות החלום; במכון הצרפתי דניאל אוקסנברג חולם על פריז; בגלריה תער, היודאיקה החתרנית של שני פרינס פוגשת את העולם האמיתי. ובהמלצת הלוקאל, הישג מרשים לאמנית ישראלית בברלין.

שיהיה סופ"ש של קיום הבטחות,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

שני פרינס, מתוך תערוכת יחידה בגלריה תער, תל אביב

שני פרינס, מתוך תערוכת יחידה בגלריה תער, תל אביב

'שלוש שריטות ומכתב אהבה', תערוכת יחיד של איזבלה וולובניק. אוצרות: אילנית קונופני, איה לוריא

קודם כל, חשוב לציין, במוזיאון הרצליה נפתח מחזור תערוכות מרשים של שבע תערוכות שאפשר היה להקדיש רק לו בלבד את המלצות הסופ"ש השבוע. מתוך המבחר הבאמת מהמם של אמניות ואמנים המציגים במחזור הנוכחי, בחרנו להתמקד באיזבלה וולובניק. וולובניק משתייכת לאותו זן נדיר למדי של אמניות ואמנים, שלמרות גילם הצעיר נראה שהגיעו כבר לחזון אמנותי מגובש ובעל הגיון פנימי שכוחו נובע מהבטחון העצמי של האמנית ביצירתה. עבודותיה של וולובניק עוסקות בעולם החייתי והפראי לצד עולם החלום, אבל מביאות את המחוזות הפנטסטיים האלה אל מציאות יום יומית. כך למשל הן נטועות עמוק גם בתרבות האינטרנטית העכשווית, שמוסיפה להן עוד שכבה של אקטואליות ומיידיות לעבודות. וולובניק פרצה לעולם האמנות כבוגרת מדרשה צעירה רק לפני שנים מעטות וכבר מציגה תערוכת יחיד מוזיאלית – הישג מרשים ביותר ובמקרה שלה – לגמרי מוצדק.

באותו יום יפתחו במוזיאון גם תערוכות יחיד של אירית חמו, להלי פרילינג, חביב קפצון, נועה תבורי, ותערוכה קבוצתית שאוצרת: ניבי להבי

אירוע פתיחה: יום שבת, 13.4, 10:00, מוזיאון הרצליה, רחוב הבנים 4, הרצליה
פרטים נוספים באתר התערוכה

'דניאל בפריז', תערוכת יחיד של דניאל אוקסנברג. אוצרת: נעמה ערד

במדינה קטנה ופריפריאלית כמו ישראל, אמנים ואמניות רבים נושאים את עיניהם לחו"ל לצורך קבלת השראה, הגדלת החשיפה לעבודותיהם, וקידום הקריירה שלהם, אבל גם ולא פחות חשוב שינוי אווירה בסביבה אחרת. אחד הכלים המרכזיים ליציאה הזו לעולם הוא תוכניות שהות אמן, רזידנסי בינלאומיות. המציאות הנוכחית הפכה הכל להרבה יותר מורכב – מצד אחד, מעולם לא היה מפתה יותר לצאת להתאווררות בחו"ל ומצד שני העולם נראה עוין ולא מזמין במיוחד לאמנים ישראלים. דניאל אוקסנברג, אמן צעיר בעל שפה ציורית עשירה ומסקרנת, חזר לאחרונה מהרזידנסי הנחשק של "הסיטה" בפריז וכעת הוא מציג תערוכה שמלהטטת בין המציאות הקשה בישראל לבין הרצון להביט החוצה אל עולם שמרגיש אולי שפוי יותר. השילוב בין העבודות הצבעוניות של אוקנסברג עם השיק של חלל התצוגה במכון הצרפתי יוצרים תערוכה מרעננת שבעצמה מרגישה כמו קפיצת התרעננות קלה במקום אחר.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 11.4, 20:00, המכון הצרפתי, רוטשילד 7, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'דמעה מתוקה', תערוכת יחידה של שני פרינֶס. אוצרים: יואב וינפלד ועומר שיזף

מאחורי שני פרינֶס יש רקורד עשיר יותר ממשתתפי ההמלצות האחרים, עם תצוגה במספר לא מבוטל של תערוכות קבוצתיות וזכיה בפרסים. אבל התערוכה החדשה בגלריה 'תער' היא תערוכת היחיד הראשונה של פרינס, המגיעה מעולם העיצוב והצורפות. יש בעבודות הקרמיקה היחודיות של פרינס משהו רענן ושונה. העבודות מתכתבות עם עולמות הצורפות והיודאיקה והן נראות כמו מה שאפשר לדמיין שקורה לפריט עיצובי יוקרתי כאשר הוא יוצא מהגלריה הממוזגת אל הרחוב הישראלי הלוהט. ספל שהותש ונשכב עם הלשון בחוץ, פמוט עצבני ונר גרוטסקי. כל העבודות מלאות הומור ומשחקיות, אך גם מכילות שכבה נוספת ואפלולית יותר. בטקסט התערוכה שכתבו צמד האוצרים וינפלד ושיזף, הם היטיבו לתאר את עבודתה של פרינס בשורה יפהפיה ופיוטית: …"דימויים אלה מסתתרים בתוך מעטה שוקולדי עגול של מתיקות אך במרכזם ליקר שחור של צער". השורה הזו מתארת את העבודות בתערוכה, אבל נראה שהיא גם מתארת את ההוויה התל אביבית ואולי את החיים כאן בכלל בחודשים האחרונים.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 11.4, 20:00, גלריה תער, גינת אלוף בצלות, תל אביב

המלצת הלוקאל – ברלין

נעמה צבר במוזיאון המבורגר באנהוף

לא מזמן שיתפנו בגאווה את ההישג של האמנית הצרפתיה-ישראלית נתנאל הרבלין שהגיעה לתערוכה במוזיאון האורסיי בפריז. כעת אנחנו שמחים לספר על הישג מרשים נוסף של אמנית ישראלית במוזיאון אירופאי והפעם בחזית הברלינאית. נעמה צבר, אמנית ישראלית שחיה בברלין בשנים האחרונות וידועה במיצבים המסקרנים שלה המשלבים פיסול ומוזיקה, מציגה תערוכת יחידה במוזיאון המבורגר באנהוף – כמו האורסיי, גם כאן מדובר בתחנת רכבת לשעבר שהפכה למוזיאון בעל שם וגם כן מדובר בהישג מרשים מאוד לאמנית ישראלית בלב הממסד של האמנות האירופאית. כל הכבוד נעמה!

התערוכה תפתח ביום שישי, 12.4 ותוצג עד 22.9 בהמבורגר באנהוף,
בכתובת  Invalidenstraße 50, 10557 Berlin

שעות פתיחה: שבת וראשון 11:00-18:00, יום שני סגור, שלישי ורביעי 10:00-18:00 חמישי 10:00-20:00, שישי 10:00-18:00 פרטים נוספים באתר התערוכה

דניאל אוקסנברג, מתוך תערוכת יחיד במכון הצרפתי, תל אביב

דניאל אוקסנברג, מתוך תערוכת יחיד במכון הצרפתי, תל אביב (פרט)

התחדשות. המלצות הסופ"ש 4-6.4

כתיבת תגובה

בעולם האמנות היה זה שבוע של כמה התחדשויות מסקרנות – במוזיאון תל אביב מונתה שחר מולכו לתפקיד אוצרת האמנות העכשווית במוזיאון, במקומה של האוצרת המוערכת רותי דירקטור ואילו במוזיאון ישראל בירושלים מונתה טניה סירקוביץ׳ לתפקיד האוצרת הראשית של האגף לאמנויות. שתי בחירות מסקרנות במוסדות המרכזיים האלה שישפיעו בודאי לא רק על התנהלותם של המוזיאונים עצמם אלא גם על עולם האמנות כולו. זוהי תקופה שכולנו כמהים להתחדשות ומעבר פאזה ויש בחדשות האלה משהו מעודד. המלצות השבוע מוקדשות להתחדשות, ולפנים חדשות למיניהן.

בגלריה עזריאלי בירושלים חילופי משמרות נוספים – יוצאת אוצרת מוכשרת ומחליפה אותה אוצרת מוכשרת ומסקרנת אחרת; גלריה רוטשילד המשובחת נודדת דרומה לחלל חדש עם תערוכה חדשה של דוד ניפו; במוזיאון תל אביב מציגה נטע ליבר שפר תערוכה ששואלת "מה אם?". ובפינת הבונוס שלנו אירוע אמנות ומדע בחממה האקולוגית בעין שמר.

הלוואי שיהיה סופ"ש של התחדשות מרפאה,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

דיאנה קוגן, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה עזריאלי, ירושלים

'אדמה חרוכה', תערוכה קבוצתית. אוצרת: שני אביבי
גלריה שממוקמת בלובי של מכללה נשמע כמו מתכון בטוח לתצוגה דקורטיבית דלוחה שבמקרה הטוב יכולה להפיג קצת את השעמום בהמתנה לקפיטריה. אבל גלריה עזריאלי הנמצאת במכללה האקדמית הדסה בירושלים, היא הוכחה שהכל תלוי בידיים שאוחזות בהגה. בשנים האחרונות היתה זו האוצרת המוכשרת טלי קיים שניווטה את המקום ויצרה בו קו של תערוכות חכמות ולא מובנות מאליהן, במיוחד בחלל שרחוק מאוד מהקוביה הלבנה הקלאסית. כעת קיים מפנה את מקומה ובמקומה נכנסת האמנית שני אביבי. את שני פגשנו לראשונה בסיורים שלנו מאחורי הקלעים של מתחם סמינר הקיבוצים במגדל שלום, שם היא התארחה כסטודנטית בוגרת שסיפרה על תהליך הלימודים והיצירה שלה. התפעלנו לגלות אמנית צעירה ומבטיחה עם חזון אמנותי מורכב ומעניין. מאז ראינו אותה כבר מתחילה לקיים את ההבטחה בתערוכת יחיד בגלריה 4 בפלורנטין ובתערוכת הסיום של התואר השני. את כהונתה כאוצרת הגלריה היא מתחילה בתערוכה קבוצתית שבוחנת באמצעות המטאפורה של יער שעלה באש, מה פוטנציאל ההתחדשות שמביאה איתה קטסטרופה. רלבנטי ואקטואלי מאוד. בהצלחה רבה, שני!

בהשתתפות: מרים אדלר, קארין בן חיים, עומר געש, דניאל אלקיים, מאיה זהבי, שירה מטוסביץ, אלה מעיין, שחר מרקוס, אריאן ליטמן וורד סיוון, דיאנה קוגן.
אירוע פתיחה: יום רביעי , 3.4, 19:00, גלריה עזריאלי, רחוב הנביאים 39, ירושלים
אירוע פייסבוק

'ציפורים שרו', תערוכת יחיד של דוד ניפו וחנוכת החלל החדש של גלריה רוטשילד אמנות. אוצר: ד"ר דורון לוריא
מעטות הגלריות שיש להן טעם מובהק ומובחן כמו של גלריה רוטשילד אמנות, לא כל שכן טעם אנין ומעודן שכזה. בגלריה לא נוהים אחרי אופנות וטרנדים ומתמקדים בציור והצילום הפיגורטיבי ריאליסטי ולחובבי הז'אנר זו תחנת חובה. כעת, אחרי שהתחילו את דרכם בשדרות רוטשילד (כפי שמרמז השם) ואחרי כמה שנים ביהודה הלוי, מצטרפת הגלריה לנדידת עולם האמנות דרומה ומתמקמת בחלל חדש ומושקע לא רחוק מקריית המלאכה. אין אמן מתאים יותר להשקת החלל החדש של הגלריה מאשר דוד ניפו, אחד המובילים בז'אנר הציור הריאליסטי, שמשלב וירטואוזיות טכנית מעוררת השתאות עם עומק רעיוני ופואטי. הציורים בתערוכה שנוצרו בשנים האחרונות, משלבים דיוקנאות, סצינות טבע דומם ונופים, והם מצליחים לשלב שקט אידילי עם אווירה טעונה ונפיצה. שמחים מאוד על המצטרפת החדשה אל ליבו הפועם של עולם האמנות ומחכים לראות מה יביא החלל החדש.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 4.4, 20:00, גלריה רוטשילד אמנות, רחוב משה מאור 2 (פינת אלפסי 34), קומה ראשונה, תל אביב
אירוע פייסבוק

'על תקוות וחלופות אחרות', תערוכת יחיד של נטע ליבר שפר. אוצרת: ענת דנון סיון. עוזרת לאוצרת: נעמה בר-אור
בימי האינתיפאדה השניה, התפרסם ברדיו שיר פרודי בשם "למה לא אוגנדה" של ההרכב הקומי "מה קשור" בנימה משועשעת – אך גם בכנות השמורה לקומיקאים, ביכו חברי ההרכב את ההחלטה לקבוע את ביתו הלאומי של העם היהודי בישראל, במקום באוגנדה שהייתה אחת ההצעות האחרות. למרות היותו קומי ופרודי במובהק, הפך השיר ללהיט מפתיע ואולי לא כל כך מפתיע בהתחשב בכך שהסיפור של עמנו תמיד היה סיפור של פנטזיות גדולות של השאלה "מה אם?". את השאלה הגדולה הזו תוקפת הציירת המעולה נטע ליבר שפר מכיוון אחר, אך עדיין במקוריות טבולה ברוח משחקית. בתערוכה לרגל זכייתה בפרס שיף היוקרתי לאמנות פיגורטיבית ריאליסטית היא מציגה מפה שמייצגת את המקומות האלטרנטיביים שהוצעו לעם היהודי במהלך השנים במקום ארץ ישראל. את המפה הקיפה ליבר שפר ברישומי פחם ענקיים של סירות המאוכלסת בדמויות המייצגות כל אחת איזה "מה אם?" אחר. מה אם היינו מקיימים את חזונו האוטופי של הרצל כלשונו? מה אם היתה מתגבשת הנהגה נשית פמיניסטית? מה אם דרך השלום היתה מובילה מן ההתחלה? בימים אלו, בהם אמות הסיפין של החלום הציוני מזדעזעות, יש משהו מריר בביקור בתערוכת הפוטנציאלים הבלתי ממומשים הזו. אך באותו זמן, מה אם מסתתר כאן המפתח לעתיד?

התערוכה תעמוד עד 24.10 במוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

פינת הבונוס –
 אירוע 'ארטפטפת 4.0 – שימור החומר' תערוכת אמנות רב תחומית. ניהול אמנותי: עתר גבע, ניהול מדעי: נועה קינן

החממה האקולוגית בעין שמר היא כנראה מקום שיכול להתקיים רק בישראל וגם כאן היא נשמעת קצת כמו מדע בדיוני. מרכז מחקר חקלאי וביולוגי עם דגש אקולוגי שמחבר יחד יהודים וערבים ומשלב גם אמנות ואפילו ייצג את ישראל בביאנלה בונציה! בהתאמה, גם הפסטיבל השנתי שלהם משלב אמנות, מדע ואקולוגיה בדרכים ייחודיות ומרתקות. שווה להגיע לקיבוץ!

האירוע יתקיים ביום חמישי, 4.4 בשעות 17:00-20:00, התערוכה תוצג עד 14.04.24 ותהיה פתוחה לאורך שעות היום ואחר הצהריים למבקרים. החממה האקולוגית בעין שמר
אירוע פייסבוק

דוד ניפו, מתוך תערוכת יחיד בגלריה רוטשילד אמנות, תל אביב

פשוט תערוכות טובות. המלצות הסופ"ש 28-30.3

כתיבת תגובה

בדרך כלל אנחנו משתדלים לאגד את ההמלצות שלנו תחת איזה נושא אחד, כדי ליצור חיבור או סיפור מעניין. אבל לפעמים התערוכות שאנחנו מתלהבים מהן בשבוע מסוים לא מתחברות יחד תחת מטריה אחת בהכרח, השבוע הוא שבוע כזה. מה שכן מאגד את תערוכות השבוע הוא שהן פשוט תערוכות מעולות ומסקרנות שכיף לנו להמליץ עליהן מכל הלב. לכו לראות אמנות!

פסטיבל הצילום הבינלאומי "פוטו ישראל" חוזר בשנתו האחת עשרה שמבטיחה להיות טעונה במיוחד; במשכן לאמנות המשובח בעין חרוד מקבץ תערוכות שעושה חשק להיכנס למכונית ולנסוע; ובמוזיאון ארץ ישראל תערוכה שמבקשת למצוא קצת איזון שאבד. ובפינת הבונוס, מיטל כץ מינרבו שלנו משיקה ספר אמנית חדש ומרגש.

שיהיה סוף שבוע שקט ונעים
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

יורם אלעזרי, מתוך פסטיבל הצילום פוטו ישראל

פסטיבל הצילום הבינלאומי PHOTO IS:RAEL

זו השנה ה-11 בה נערך פסטיבל הצילום הבינלאומי פוטו ישראל ולנו יש פינה חמה לעוסקים בעשייתו בגלל הרבה שיתופי פעולה שעשינו יחד בשנים הראשונות. מטבע הדברים השנה צפוי הפסטיבל להיות טעון במיוחד. קצת כמו תערוכת צילום העיתונות "עדות מקומית", פסטיבל פוטו ישראל מחובר מאוד למציאות המקומית והעכשווית וזו סיפקה לנו בחודשים האחרונים כמה דימויים שלא נשכח, גם אם מאוד נרצה. אך ממש לא רק אקטואליה יש כאן, למען האמת זו כנראה טיפה בים בתוך 50 (!) תערוכות פתוחות אשר יתפרשו על פני כל המתחם של מרכז ענב וגן עופר – באולם מרכז ענב לתרבות, בלובי השקוף של המרכז, על הגג וברחבי גן העיר. ממש קצרה היריעה שלנו מלפרט הכל, וכמו תמיד במקרים האלו אנחנו ממליצים להיכנס לאתר הפסטיבל ולבחור את מה שמושך אתכם ובעיקר לבוא ולשוטט בין התערוכות השונות. אותנו תפסו בין השאר תערוכתו של מיכאל ליאני המבוססת על הפרוייקט המרגש שלו "אהבה גאה" בה הוא מתעד זוגות קוויריים. עבודה דיגיטלית של רונה יפמן שמשלבת בין פאנק לבין האתוס הסוציאליסטי של ראשית המדינה והתערוכה הקבוצתית ״לב רעב״ שמתייחסת לספרו האחרון של הסופר המוערך אשכול נבו באותו השם. אבל באמת שיש עוד המון המון. חגיגה של ממש לחובבי הצילום והאמנות בכלל.

החל מיום רביעי 27.3 עד שבת 6.4, מתחם מרכז ענב וגן עופר (שדרות בן גוריון, פינת מלכי ישראל, תל אביב)
פרטים נוספים באתר הפסטיבל

מחזור תערוכות חדש במשכן לאמנות עין חרוד

האמת שהיה אפשר להקדיש מדור המלצות שלם רק למחזור התערוכות הזה במשכן לאמנות בעין חרוד, איזה שילוב של תערוכות! שלוש תערוכות, כל אחת ברוח אחרת וכל אחת מרתקת ומענגת בדרכה. יקיר המדור, הצייר המחונן בעז נוי מביא את סגנונו הציורי המיוחד לחלל העמודים האיקוני של המשכן. הציור שנע בין הפשטה לספציפיות עירונית מציג מרחבים שלווים רק לכאורה שמתמלאים במתח וציפייה (אוצר: אבי לובין). רלי דה פריס ממשיכה את הקו האמנותי המרתק שלה שמתכתב עם אדמה ונוף ומחברת בין שני אירועים במרחק של מליוני שנים אחד מהשני – קונצרט של הכנר האגדי יאשה חפץ במחצבת גיר וההתפרצות הגעשית שיצרה בה תופעה גיאולוגית מפתיעה (אוצרת: גליה בר אור). בנוסף – 'מוזיאון מאיר אגסי' מתארח במשכן; "המוזיאון" הוא יצירה קונספטואלית רחבת יריעה של האמן, האוצר והמבקר המנוח מאיר אגסי והוא מאגד עבודות מהמגוון הרחב (מאוד) של המדיומים בהם פעל אגסי, בשילוב עם אובייקטים שאסף ומסמכים שונים. אגסי, שנהרג ממש מוקדם מדי בתאונת דרכים טרגית, הספיק להותיר חותם של ממש על האמנות הישראלית וזוהי מחווה מרגשת והזדמנות טובה לחוות את עבודתו הייחודית (אוצר: יניב שפירא). המשכן היפה מוכיח שוב שהוא אחד ממוסדות האמנות הרציניים והמרכזיים בארץ, שווה נסיעה.
אירוע פתיחה: יום שישי, 29.3, 11:00, המשכן לאמנות, קיבוץ עין חרוד
פרטים נוספים באתר המוזיאון

'אסאנה לרגע', תערוכה קבוצתית. אוצרת: רז סמירה

איזון, איזה מונח חמקמק גם בימים כתיקונם וכמה הוא נראה רחוק בימים אלו. התערוכה החדשה במוזיאון ארץ ישראל עושה שימוש מטאפורי במונח מעולם היוגה כדי לנסות ולהגיע אל אותו איזון מיוחל. אסאנה היא תנוחת יוגה המיועדת לאיזון, הרפיית מתחים והקלה על הנשימה – בדיוק אבל בדיוק מה שכולנו צריכים ממש עכשיו. בעקבות השבעה באוקטובר והמלחמה, נוצרו כמה וכמה תגובות מיידיות בעולם האמנות, כאלה שכמו המציאות, לופתות את הצופה ומעמתות אותו עם המצב הקשה. זה חשוב מאוד וממלא תפקיד קריטי בהתמודדות של החברה עם הטראומה המתמשכת – אבל בתוך כך חייבים להיות גם מרחבים של מנוחה, איזון, נשימה ונחמה. נראה שזה בדיוק מה שמבקשת התערוכה הזו לייצר. ועם רשימה ארוכה של אמניות ואמנים מעולים, היא עושה זאת בלי להתפשר על האיכות.

בהשתתפות: ריקי אלבנדה, ליאת אלבלינג, סילביה אקרמן, יורם בוזגלו, עינת עריף גלנטי, אורי גרשט, דגנית ברסט, מירב הימן, סשה טמרין, אפרת ירון, מרים כבסה, מיכאל ליאני, מרק לואיס, סיגלית לנדאו, נעמי מנדל, מירי סגל, אלון סגל, חנה סהר, הילה עמרם, טליה קינן, ג'ני קצ'ורין, יאנה רוטנר, עומר שיזף

אירוע פתיחה: יום שישי, 29.3, 11:00, מוזיאון ארץ ישראל, חיים לבנון 2, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

פינת הבונוס –
השקת 'המדריך לבוטניות אנושית', ספר אמנית של מיטל כץ מינרבו

כמו כל המדריכות והמדריכים שלנו, מיטל כץ מינרבו היא גם אשת אמנות פעילה ופורה שמביאה לסיורים ערך מוסף בדמות עיסוק בטבע ותרבות, מגדר או כמו בסיור החדש ביותר שלנו  – עיסוק בתהליכים ובמבני הכח שמאחורי האמנות. ספר האמנית החדש שלה, שנוצר בעקבות רזידנסי קצר בת"א תרבות המחוגה, עושה שימוש בטכניקת הדפס חצי דיגיטלית וחצי אנלוגית בשם 'ריזו'. הספר, שנוצר ונכרך כולו ביד, שואל את הקוראים שתי שאלות: מה הטבע שלך? ואיפה הגינה שלך? הקוראים אז מוזמנים להתערב פיזית בספר ולהוסיף את התשובות שלהם בין דפיו. מקורי ומרגש, ממש כמו מיטל. מזל טוב על הספר החדש!

אירוע השקה: יום שישי, 29.3, 11:00-14:0, מגזין 3 יפו ספרים, עולי ציון 17, תל אביב

בקישור – מיטל כץ מינרבו משוחחת עם ורדית גרוס על הספר

סיגלית לנדאו, מתוך תערוכה קבוצתית במוזיאון ארץ ישראל, תל אביב

אנשים שפגשנו. המלצות הסופ"ש 14-16.3

כתיבת תגובה

אחד הדברים המרגשים בעובדה שמאחורינו יותר מעשור של פעילות אינטנסיבית בטופ של האמנות הישראלית, הוא האמנים והאמניות שפגשנו בדרך. אנחנו לא מתביישים להגיד שאנחנו יודעים לזהות איזה טרנדים יהיו מעניינים ואיזה אמנים.ות יפרצו את הדרך, ובאמת מאלה שפגשנו בדרך ניתן להרכיב ממש "דרים טים" של אמנות. תערוכה קבוצתית מהחלומות או סוף שבוע שלם של פתיחות שכל אחת עשר. זה בדיוק מה שקרה הפעם – כל התערוכות השבוע הן של אמניות ואמנים שפגשנו בסיורים, התארחנו בסטודיו שלהם או שביקרנו במרכזים אותם הם מפעילים. ועכשיו גם אתם יכולים להנות.

במוזיאון על התפר, אסי משולם היחיד במינו מציג עוד נדבך בחזון האפלולי והמתוחכם שלו; בטרקלין האמנות של בית עלמא, מתארח מוזיאון בר דוד שפונה מקיבוץ ברעם הצפוני עם תערוכה של יעל סרלין; בגלריה חנינא תערוכה קבוצתית על הגבול הדק שבין מזל טוב לגורל מר. ובפינת הבונוס שלנו חגיגות יום הולדת למרכז ת"א תרבות ואירוע סטודיות פתוחים בקריית המלאכה.

שיהיה סוף שבוע של מפגשים משמחים,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

ליאב מזרחי, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה חנינא, תל אביב

'תֹּפֶת', תערוכת יחיד של אסי משולם. אוצרת: ד״ר שיר אלוני יערי

תערוכתו החדשה של אסי משולם במוזיאון על התפר בירושלים ממוקמת בקומת המרתף של המוזיאון ויש בכך משהו מתאים. לא חלילה בגלל שעבודתו המעולה לא ראויה לחללים מרכזיים ומוארים (בהם היא מוצגת לא מעט), אלא בגלל שמשולם מבקש בעבודתו להציג את תת המודע האפל של התרבות. העבודות, שלעתים קרובות מכילות דימויים מעוררי אימה ופחד כמו שוכנות בעצמן באיזו קומת מרתף אליה הוגלו על ידי התרבות המהוגנת ומשם הן מתכננות את השתלטותן. אסי משולם, שמגיע מרקע של לימודי ארכיאולוגיה יצר במהלך השנים מעין מיתולוגיה פרטית שלקוחה מדתות ומסורות רוחניות של המזרח הקדום ומפגיש אותה עם אסתטיקה שמזכירה לעתים סרטי אימה מודרניים. הפעולה הזו מבקשת לתת כלים להתמודדות עם עולם עכשווי שנראה שנכנס למערבולת של חוסר רציונליות וטירוף.

באותו ערב יפתחו במוזיאון גם תערוכות יחיד של מרסל הנסלאר, נלי אגסי והרי אומיי ותערוכה קבוצתית שאצר ד״ר דוד שפרבר, כולן במסגרת הביאנלה של ירושלים – אירוע אמנות משמח ושאפתני שמקיף את כלל חללי האמנות בבירה וגם כאלה שלא ידעו שהם כאלה. פרטים נוספים בקישור

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.3, 19:00, מוזיאון על התפר, רחוב חיל הנדסה 4, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'ארץ אחרת', תערוכת יחידה של יעל סרלין. אוצרוּת: אבי איפרגן ומיטל מנור

כבר כתבנו פה רבות על הסמליות המיוחדת שנטענת בעבודות האמנות בימים שאחרי השבעה באוקטובר. מוזיאון בר דוד שוכן בקיבוץ ברעם שעל גבול הלבנון ומטבע הדברים פונה בתחילת המלחמה. כעת, באקט של סולידריות של עולם האמנות, הוא מתארח בחלל היפה של טרקלין האמנות בבית עלמא בתל אביב. כדי ליצור את עבודותיה מלקטת סרלין חפצים ותמונות מקהילות יהודיות שהתפוררו עם השנים, הקולאז'ים שהיא יוצרת מבקשים לתת עדות וקול לקהילות שאבדו. באופן סמלי ומעט מצמרר, סרלין מגיעה במקור מקיבוץ צפוני הסמוך לקיבוץ ברעם ולגבול לבנון, שגם הוא מפונה כעת. העיסוק בקהילות יהודיות שנעקרו ונמחקו, שהיה עד לא מזמן היסטורי בעיקרו, הפך לעדכני וקרוב הביתה באופן טרגי. התערוכה, שהיתה אמורה להפתח במוזיאון הצפוני, נפתחת במרכז תל אביב ומבקשת להזכיר לא רק את ההיסטוריה הרחוקה, אלא גם את המתרחש בימים אלו ממש, לא רחוק מכאן.

אירוע פתיחה: יום שישי, 15.3, 11:00, טרקלין האמנות עלמא,, רחוב שד"ל 6, פינת רוטשילד, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'מזל טוב', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ענבל מארי כהן

טרגדיות גדולות מזכירות לנו פעמים רבות את חשיבותו של מזל בחיים – השרירותיות של ההבדל בין חיים למוות ובין צער לשמחה יכולה להיות בלתי נסבלת לפעמים. ברכת יום ההולדת הקלאסית "מזל טוב" משמשת את ליאב מזרחי, ענבל מארי כהן ושירה ריימן כדי לחקור את קו הגבול השברירי הזה. התערוכה מביטה על פרקטיקות מקובלות של חגיגת יומולדת ישראלית – נרות, לבוש לבן, זר פרחים, כיבוד – ומראה את הקרבה המצמררת שלהם למנהגי אבלות. זר יום ההולדת הופך לזר אבל, הנר על העוגה הופך לנר נשמה והחולצה הלבנה החגיגית הופכת לתכריכים. בימים אלו שבהם כל שמחה נראית כאסקפיזם במקרה הטוב וכאצבע בעין במקרה הרע, אמני התערוכה מבקשים להראות את מרחק חוט השיערה שבין החיים למוות.

בהשתתפות: ליאב מזרחי, ענבל מארי כהן, שירה ריימן
אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.3, 20:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס –  יום הולדת למרכז 'ת"א תרבות' ואירוע סטודיות פתוחים בקריית המלאכה.

קריית המלאכה היא איזור שנמצא בשינוי מתמיד, אך נדמה שבשנים האחרונות השינוי קיבל מבער אחורי ועבר למצב טורבו. חוץ מצורתם האיקונית של הבניינים, כמעט ואין קשר כבר בין קריית המלאכה שהכרנו כשהתחלנו את סיורנו שם לאיך שהיא היום. אחת התוספות המבורכות לקריה הוא מרכז 'ת"א תרבות' – מרכז אמנות המיועד לקהילת האמנות המקומית ונועד לשרת אותה. גם אנחנו הספקנו כבר לעשות בו שימוש, להתארח בו ולקיים בו הרצאות ואירועים. כעת המקום חוגג שנתיים וכך הקריה לובשת חג בדמות עשרות חללי סטודיו פתוחים ופעילויות נוספות. מי יתן והאיזור המיוחד הזה ימשיך להשתנות יחד ולטובת קהילת האמנות הרוחשת בו.

האירועים יתקיימו במהלך הסופ"ש של שישי-שבת 15-16.3 בשעות 10:00-14:00, במרכז ת"א תרבות, המרץ 5, תל אביב ובכל רחבי הקריה.
כדאי להתעדכן במתרחש בקישור

אסי משולם, מתוך תערוכת יחיד במוזיאון על התפר, ירושלים

אמנות ירושלמית. המלצות הסופ"ש 7-9.3

כתיבת תגובה

ירושלים, מה לא נאמר עליה, במובנים רבים היא סוג של קפסולה מרוכזת של ישראל. כל העדות והעמים, כל המתחים והפלונטרים שמאפיינים את המדינה מתרכזים במקום אחד, מבעבעים ומאיימים להתפרץ בכל רגע. האווירה הזו מהווה חממה לאמנים מסוג מיוחד שיוצרים אמנות אמיצה ולא מתפשרת. המלצות השבוע מוקדשות לאמנות ירושלמית מעולה.

במגדל דוד ובמפעל שתי תערוכות סוקרות מאה שנים של אמנות בירושלים; בבית הנסן תערוכה שמערבבת בין הפנים לחוץ; בגלריה החדשה באצטדיון טדי מבחר של בוגרי ובוגרות בתי ספר ירושלמים לאמנות ועיצוב מציגים את ביכוריהם. לסיום ואמנם לא בירושלים, בפינת הבונוס – המכירה השנתית של לחם ושושנים חוזרת עם אמנות מצויינת למען מטרה טובה.

סופ"ש נעים ורגוע,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

מאירה קלנדר, מתוך תערוכה בבית הנסן, ירושלים

'אסכולת ירושלים' – תערוכות במגדל דוד והמפעל

מאה שנות אמנות בירושלים. ביחס להיסטוריה בת אלפי השנים של העיר המדהימה הזו, זה מרגיש אולי כמו פיפס קטן ולא מורגש, אבל בסטנדרטים של אמנות ישראלית מדובר בזמן לא מבוטל. כדי לחגוג את המאורע נפתחות השבוע בעיר שתי תערוכות גדולות בעלות אופי שונה מאוד שמראות את הדואליות שהעיר הזו חיה בה – היסטוריה עתיקה ומפוארת מול תרבות עכשווית חיה ובועטת. במגדל דוד – שהוא סוג של אייקון של ירושלים העתיקה, תוצג התערוכה 'רוח אבן' שאצרה טל קובו והיא תתמקד בחמישים השנים הראשונות של אמנות מודרנית בעיר. ובעיקר במפגש של עולים מתקופות שונות עם האופי היחודי של המקום אליו הגיעו ותגובותיהם אליו. קובו מנסה לספר סיפור אחר מזה המוכר ולהביא לקדמת הבמה גם אמנים שאינם חלק מהנרטיב הקלאסי השכיח. באותו הזמן במתחם "המפעל" שהוא אולי ה-אייקון של התחדשות אמנותית בעיר, אוצר ד"ר אלעד ירון תערוכה שסוקרת את האמנות העכשווית הירושלמית של העשורים האחרונים. גם כאן מבקש ירון להעלות על נס דווקא את האלטרנטיבה הנשכחת. שתי תערוכות חשובות ומענגות.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 7.3, החל מהשעה 19:00 בשני מוקדים – מגדל דוד בעיר העתיקה והמפעל ברחוב המערבים 3, ירושלים

פרטים נוספים באתר התערוכות

'חצר פנימית', תערוכה קבוצתית. אוצרת: רוני יחזקאל

בהשאלה מהעולם האדריכלי, החצר הפנימית היא השילוב האולטימטיבי בין הפנים לחוץ – היא מספקת לנו נגיעה של טבע, אך בתוך הסביבה הנשלטת של הבית. התערוכה בשם זה שנפתחת השבוע בבית הנסן עושה שימוש מטאפורי במונח כדי לעסוק בנושא קלאסי של האמנות – המפגש בין טבע לתרבות. מערכת היחסים של האדם עם הטבע תמיד היתה סבוכה, יש שיאמרו אהבה שנאה. הטבע הוא בו זמנית גם מזין ומחייה אך גם מפחיד ומאיים. בימים שאחרי השבעה באוקטובר, המרחב הפתוח קיבל משמעויות חדשות וביניהן גם תחושה של חוסר ביטחון. יובל בוכשטב, מעצב בן קיבוץ נירים צורב את נופי הקיבוץ על עץ; מעצבת הטקסטיל מאירה קלנדר מפרקת את הנוף לשתי וערב של טקסטיל והמעצבת בעלת השם המתאים הגר אופק, יוצרת קו אופק מכלי זכוכית שעיצבה. כל אחד מאלה יחד עם המשתתפים והמשתתפות האחרות בתערוכה יוצרים אובייקטים ביתיים שמספרים סיפור.

בהשתתפות: אופל גלילי ויטורי, בועז אהרונוביץ׳, דורית פרוביזור, הגר אופק, טליה שאנון מוזס, יובל בוכשטב, מאירה קלנדר, סטודיו Yarnatak: מריה פייגין וגאיה בלורי

אירוע פתיחה: יום שישי, 8.3, 12:00, בית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים
פרטים נוספים באתר התערוכה

'ביכורים 4', תערוכה קבוצתית. אוצרת: נוגה דוידסון

התערוכה המוצגת בימים אלו בגלריה "החדשה" באצטדיון טדי נותנת כבוד לבוגרים ובוגרות טריים יחסית שסיימו לאחרונה את לימודיהם בבתי הספר לאמנות ועיצוב הפועלים בעיר ובחרו להישאר גם הם לפעול בה. ירושלים בורכה בכמה מבתי הספר הגבוהים החשובים והמעניינים לאמנות ועיצוב (בראשם כמובן בצלאל, אבל הוא ממש לא היחיד), אך רובם של הבוגרים עוזבים בדרך כלל את העיר וממשיכים הלאה אחרי לימודיהם. תערוכה זו מבקשת להאיר בזרקור דווקא את אלה שבחרו להשאר. כצפוי, המלחמה טרפה את הקלפים והעבודות המוצגות בתערוכה שונות מתכנונם המקורי של האמנים. הנושאים העולים בתערוכה הם כאלה של אובדן, ריקנות וחשש מהעתיד. אך באותו הזמן עולה מחלק מהעבודות גם תקווה לריפוי ושקט. מרשים לעצמנו להידבק בתקווה.

בהשתתפות: אלכסנדרה דנציג, שלום חי, חלי יוזביץ׳, עילי סקוטלסקי, איריס אהובה פיקובסקי, אביגיל צדיק, עמר גרוסוסר.

בחלל פרויקטים מוצגת תערוכת יחידה של יוליה אהרונסון
התערוכה תעמוד עד 30.4, בגלריה החדשה באצטדיון טדי, שער 22, ירושלים
פרטים נוספים באתר התערוכה

פינת הבונוס –

תערוכת המכירה "לחם ושושנים". אוצרים: דני בן שמחון, שרון ליאור, לאה אביר, ארז וגנר וחגי אולריך.

"לחם ושושנים" היא אחת ממכירות התרומה הוותיקות בארץ. כמעט 20 שנה שהיא מאגדת מאות אמנים למכירה שמוקדשת להוצאה של נשים ערביות ויהודיות ממעגל העוני. אתם כבר מכירים את הדיל – קונים יצירת אמנות מעולה במחיר רגוע יחסית ותורמים למטרה טובה – ווין ווין. ייחודה של המכירה הזו שהיא מאגדת אמנים ואמניות מכל רחבי הספקטרום של הוותק, הפרסום והמחירים וקשה לצאת מכאן בלי משהו שיתאים לטעם ולכיס.

ימים רביעי-שבת, 6-9.3, גלריה מאיה, רח' שביל המרץ 2 תל אביב
שעות פתיחה: רביעי: 10:00-21:00, חמישי: 10:00-23:00, שישי: 10:00-15:00, שבת: 10:00-21:00
פרטים נוספים ומכירה מקוונת באתר התערוכה

עילי סקוטלסקי, מתוך תערוכה בגלריה החדשה באצטדיון טדי, ירושלים

מתחילים שנה, אחרת. המלצות הסופ"ש 4-6.1.24

כתיבת תגובה

2023 נגמרת ומתחילה 2024 הלוואי שתהיה שנה טובה יותר. שנה של יצירה ולא של הרס. שנשקיע באמנות ולא בנשק ושנדבר אמנות ואהבה ולא פילוג ושנאה. והלוואי הלוואי שישובו כולם וכולן הביתה בשלום ונתחיל תהליך של ריפוי אמיתי.

אנחנו מתנחמים באמנות מעולה שמתחילה את השנה הזו ובידיעה שגם עכשיו – המוזות לא שותקות – אסור להן לשתוק.
לאחל שנה טובה קשה, נאחל שתהיה לפחות עדינה ושקטה יותר.
שלכם תמיד ❤️
שני ורנר וצוות Talking Art

ורד אהרונוביץ', מתוך תערוכה קבוצתית במרכז לחינוך סביבתי, פארק המיחזור חירייה. צילום: אנצ׳ו גוש

ורד אהרונוביץ', מתוך תערוכה קבוצתית במרכז לחינוך סביבתי, פארק המיחזור חירייה. צילום: אנצ׳ו גוש

'אני, עפרון', תערוכת יחיד של בן הגרי

בתערוכתו החדשה בגלריה גורדון מביט בן הגרי על תהליך הייצור של העיפרון – כנראה כלי העבודה היסודי ביותר של האמן. הגרי מביט בתהליך היצור הזה בהזדהות גדולה כל כך עד שהוא הופך ממש לעפרון בעצמו. בעבודת וידאו סוריאליסטית ונוגעת ללב עובר האמן טרנספורמציה להיבריד אדם-עיפרון ורוקד עם ילדה. לצד הרגעים האלה מוצגים גם אלמנטים מתוך תהליך הייצור ההמוני של עפרונות. השילוב הזה בין אינטימיות גדולה לבין תהליך הייצור הלא אישי מציגים אמירה מעניינת על החיים בעולם המודרני שבו גם הרגעים האינטימיים ביותר עטופים בתהליכים העצומים של הגלובליזציה והתיעוש. נדמה שהגרי לא מנסה להימלט מהחיים בעידן העכשווי אלא להפך – הוא מנסה לנסח דרכי התמודדות והכנסת האנושי אל תוך הממוכן והמלאכותי. בן הגרי תמיד נוגע בנקודות הגבול שבין מגע היד הייחודי לבין מכניות חסרת פנים. מרתק ורלבנטי.

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של מאיה כהן לוי
אירוע פתיחה: יום שישי, 5.1.24, 11:00-14:00 גלריה גורדון, רחוב הזרם 5, תל אביב.
פרטים נוספים באתר התערוכה

'תחנת מעבר', תערוכה קבוצתית. אוצר: עדי יקותיאלי

אלו ימים של המְתנה- ממתינים לשובם של החטופים, ממתינים לסוף המלחמה, ממתינים לשמוע מה ילד יום ולמרבה האימה והצער – גם ממתינים לשמוע את אותם שמות כואבים "שהותרו לפרסום". מאז השבעה באוקטובר כולנו במעין מצב ביניים לא ברור ואין פלא שרבים מתפלאים שהחלה שנה חדשה כאשר אוקטובר בכלל עוד לא נגמר. אתר פינוי ומיון האשפה המיתולוגי חירייה הוא מרחב ביניים אליו מגיעה הפסולת של גוש דן בדרכה להטמן באדמה או להתמחזר ולהפוך למשהו חדש. במרכז החינוך הסביבתי של המתחם נפתחת כעת תערוכה שעוסקת בזמני ומרחבי ביניים ומעבר. יקירת המערכת ורד אהרונוביץ' עוסקת בילדות והזקנה שהם שלבי המעבר של החיים; טיגיסט יוסף רון ואנה לוקשבסקי יצרו עבודות הנוגעות לחוויית ההגירה ויחד איתן עוד רבות וטובות עוסקות בנושא מזוויות שונות. תערוכה מסקרנת בחלל ייחודי.

בהשתתפות: נורית דויד, טיגיסט יוסף רון, אנה לוקשבסקי, דודי זיסר, ורד אהרונוביץ', תמר ברניצקי, כרמל אילן, ליזבט ביגר, סרחיו דניאל צ'רטקוף, אלקנה לוי

שימו לב – הביקור באתר לא כרוך בתשלום אבל דורש הרשמה מראש.
אירוע פתיחה:  יום שישי, 5.1, 11:00, המרכז לחינוך סביבתי, פארק המיחזור חירייה
פרטים נוספים והרשמה לביקור באתר התערוכה

אשכול תערוכות חדש בגלריה לאמנות אום אל פאחם

הגלריה לאמנות אום אל פאחם היא לא מוסד בעל כח כמו המוזיאונים בתל אביב או בירושלים ולא ממוקמת במרכז העניינים כמו הגלריות בקריית המלאכה. אבל יחד עם זאת ניתן לומר שהגלריה לאמנות באום אל פאחם היא אולי חלל האמנות החשוב ביותר בארץ. הגלריה היפה שחרטה על דגלה דו קיום ושיתוף פעולה בין אמנים ואמניות יהודים וערבים בליבה של אום אל פאחם מייצרת שינוי אמיתי בעולם בלי לעסוק יותר מדי בפוליטיקה מלאכותית. כעת נפתחת הגלריה מחדש עם אשכול תערוכות שלאחר כל המילים הגדולות והיפות הן פשוט תערוכות מעולות. מומלץ מאוד לבקר, להינות מאמנות טובה ולתמוך בקולות של תקווה ושפיות.

במסגרת אשכול התערוכות מוצגות תערוכות יחיד של מאירה גרוסינגר, תמר לב און, סופי אבו שקרה, נירוואנה דבאח, לאה דיין ומקבץ תערוכות במסגרת חממת אמניות של אירם אגבאריה, בלודאן מרעי, לואה ג'בארה, סוהיילה אבו הדבה מונייר ורוזאן בטחיש

התערוכות מוצגות עד ספטמבר 2024 בגלריה לאמנות אום אל פאחם. שעות פתיחה: ראשון עד חמישי, 8:00 – 13:00, שישי –  סגור, שבת  8:00 – 13:00.
פרטים נוספים באתר הגלריה

פינת הבונוס – השקת אתר אינטרנט חדש לספרי אמן – מדף

עלייתם של ספרי האמן כמדיום אמנותי מרכזי הוא אחד הטרנדים המשמחים ביותר בעולם האמנות של השנים האחרונות. יש משהו ממש כיף בלרכוש יצירת אמנות במחיר שווה לכל נפש ולדפדף בה בבית. נראה שכיום אין כמעט אמן או אמנים שמכבדים את עצמם שלא מוציאים ספר אמן ונוצרו כבר כמה מוסדות של ממש סביב התופעה. שניים מהמוסדות האלה הם ארטפורט, שתרמו רבות לעליית הטרנד עם יריד ספרי האמן המושקע שלהם והבלוג "מעלעלת" של האמנית שירז גרינבאום שסוקר ספרי אמן נבחרים. כעת מתאחדים ארטפורט ומעלעלת יחד עם "מבואות" קרן הרעיונות ע"ש יואב בראל כדי ליצור את "מדף" אתר אינטרנט חדש שמוקדש כולו לספרי אמן. האתר מבקש להיות מאגר מקיף של המדיום המגוון הזה ועושה זאת בצורה מרהיבה ומאירת עיניים. שווה לבקר

לחצו כאן לביקור באתר מדף 

3. בלודאן מרעי, מתוך תערוכה בגלריה לאמנות אום אל פאחם. צילום: אדם שופאני

3. בלודאן מרעי, מתוך תערוכה בגלריה לאמנות אום אל פאחם. צילום: אדם שופאני

 

פטריות אחרי הגשם. המלצות הסופ"ש 21-23.12

כתיבת תגובה

זה כאילו נשמע הזוי, שבימים כאלה תהיה כזו חגיגה של אמנות ישראלית, ובעצם (לנו לפחות) זה מובן מאליו. בתור נציגים פעילים בעולם האמנות המקומי, אנחנו יכולים לומר שחווינו על בשרנו כמה הממסד והממשלה לא מבינים את חשיבותן של האמנות והתרבות, ברגע שיש משבר אנחנו יורדים לתחתית סולם החשיבות. עם זאת, ולמזלנו הרב אנחנו פעילים בסצנה שמורכבת מאנשים עם אופי שרדני ואת עולם האמנות הישראלי יהיה קשה מאוד לעצור.

כך קורה שדווקא עכשיו, בלבה של המלחמה הארורה הזאת, יש כזה שפע פתיחות של תערוכות חדשות, שמשימת הבחירה ביניהן לטובת ההמלצות היא כמעט בלתי אפשרית.

מאחלים לכם ולנו להישאר בתודעת השפע הזו

שכל החטופים יוחזרו בשלום

וסופ"ש שקט ונעים

שני ורנר וצוות Talking Art

מתוך ספר האמנית VENICE, מרב שין בן-אלון. גלריה אלפרד, תל אביב

"קשה לשכוח שם כזה" תערוכת יחידה למרב שין בן-אלון. אוצרת: ליאן וולף

יש לנו רומן מתמשך עם מרב שין בן אלון (באמת קשה לשכוח שם כזה!), זה התחיל בסיור הראשון של התכנית השנתית אי פעם, והמשיך בעשרות ביקורי סטודיו במהלך השנים, וכמובן תערוכות, שיתופי פעולה וחברות שנרקמה עם הזמן. בשנים האלה אנחנו עוקבים אחר היצירה של בן אלון ואחר הקריירה שלה ששתיהן עברו התפתחות משמעותית ומעניינת. בתערוכה החדשה נראה שהדברים מתרחבים ומזדקקים באותה העת. אחרי שהתרגלנו לאיורים המינימליסטיים של בן אלון ולאחר מכן גם לטקסט שנלווה אליהם בספרי האמנית שלה, כעת מחזירה אותנו התערוכה למדיומים קודמים ביצירה שלה כמו ציורי שמן וקולאז'ים. לצד זאת, אחרי שלושה עשורים של יצירה, ניתן לעשות תערוכות רוחביות שחוצות את השנים ושולפות עבודות שנושאן הוא אחד, והפעם ההתמקדות כרוכה בספר האמנית שיושק בתערוכה שעוסק בפגיעה מינית של בחורה צעירה שנוסעת לביאנלה בונציה.

באירוע הפתיחה יושק ספר האמנית החדש של מרב שין בן-אלון: VENICE
פתיחה: יום חמישי 21.12, בשעה 20:00. גלריה אלפרד, שביל המרץ 6, קרית המלאכה, תל אביב. מידע נוסף באתר

 "פולחן צהוב" תערוכת יחידה לפלורה דבורה. אוצרת: עדי דהן

יש מקרים שבהם שינוי קיצוני ובלתי צפוי פותח דלת למשהו חדש, למשל כשאילוץ פיזי מבקש מהגוף להמציא פתרונות, כשהמוגבלות הופכת ליתרון. כשמאטיס הזדקן ולא יכל עוד לצייר בביטחון, הוא עבר למגזרות הנייר שהולידו פרק חדש ומרהיב ביצירה שלו. פלורה דבורה נאלצה להיות מרותקת במיטה במשך חודשים לאחר שהתגלתה אצלה מחלת ה"ליים". גילוי מאוחר שנבע מזלזול של רופאים גברים בכאב נשי, מצב שבין עירות ושינה, ומגבלה פיזית – הולידו את סדרת העבודות החדשה של דבורה. מפיסול פיזי מאוד, היא עוברת לרישומים וציורי פסטל קטנים יחסית, ומדימויים ריאליסטיים (גם אם מקוטעים), היא עוברת לעולם חלומי סויראליסטי, רוחני; בו הגוף מרחף, צולל, נשטף, נחשף.
מהיכרותנו עם עדי דהן, סביר להניח שיתלווה לתערוכה טקסט מעולה.

פתיחה: חמישי 21.12, בשעה 19:00. גלריה קו 16, מרכז קהילתי נווה אליעזר, ששת הימים 6 תל אביב. מידע נוסף באתר

תערוכות נוספות שנפתחות השבוע ושווה לראות

שתי תערוכות חדשות במוזיאון תל אביב

"לגופם של דברים", תערוכת יחיד לשלום סבא. אוצרת : נעמה בר-אור

"שמיני עצרת", תערוכה קבוצתית בעקבות אירועי 7 באוקטובר מתוך אוסף האמנות הישראלית.

אוצרת: דלית מתתיהו

שדרות שאול המלך 27, תל אביב, ישראל. מידע נוסף באתר

שלוש תערוכות יחיד חדשות בגלריה החדשה טדי, ירושלים

"קמע-ציור" אלה כהן ונסובר, "ברעש נפילת הענפים" נדיה עדינה רוז, "שהות – קטמונים" נורית ירדן

אצטדיון טדי, שער 22, דרך אגודת ספורט בית"ר 1, ירושלים. מידע נוסף באתר

מאיר פיצ'חדזה : עבודות משנות ה-80-90  

גלריה חזי כהן, רחוב לילינבלום 33, תל אביב. מידע נוסף באתר

תערוכות חדשות במקום לאמנות

"כלב חוצות" ברוך רפיח, "Days of Glory" ג'ניפר בלוך, "מקום. קדוש. מסע בין קברי צדיקים בגליל" חני קריסטל

גלריה מקום אמנות, שביל המרץ 6 תל אביב. מידע נוסף באתר

"צבעי הסוואה" תערוכה קבוצתית בגלריה פריסקופ

חן פייפר, ג'יין לבטון, מיה דנציגר ולילך וישנבסקי. אוצרות התערוכה: שרי פארן ונירית דהן

גלריה פריסקופ, בן יהודה 176 תל אביב. מידע נוסף באתר

מתוך תערוכה למאיר פיצ'חדזה, עבודות משנות ה-80-90. גלריה חזי כהן,תל אביב