ארכיון תגיות: שרון מורו

דימוי מתמוסס. המלצות סוף השבוע 19-21.12

לפי החלוקה הפשוטה של ז'אנרים אמנותיים, אמנות פיגורטיבית מתארת את המציאות הממשית ואמנות מופשטת מתארת מציאות פנימית או נפשית יותר. אך מה קורה כשהגבולות בין השניים מיטשטשים ומתמוססים? תערוכות השבוע צועדות על הגבול הדק שבין דימוי ריאליסטי ומופשט – איזור הדימדומים שבין המציאות לבין הנפש והדמיון. בימים שבהם המציאות עולה על כל דמיון על בסיס יומיומי, יש משהו במצב הביניים הזה שנראה לנו מדוייק כרגע.

בגלריה גבעון מציג ישראל קבלה ציורים שמורדים בעצמם; בגלריה בית המשאבות מציג חגי אולריך צילום שמתעלה על המצלמה; בגלריה גבעון גל וינשטיין מְאַכֵּל את עבודותיו שלו. וגם – המוזיאון הנודד 'זומו' חוזר לתחנה מרגשת ומשמעותית במיוחד.

שיהיה סופ"ש נעים, ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

ישראל קבלה, מתוך תערוכת יחיד בגלריה גבעון, תל אביב (פרט)

'האני הראשון', תערוכת יחיד של ישראל קבלה
בספרו 'הצייר הוא מרגל', כותב האמן לארי אברמסון שאחת הפרסונות שהוא עוטה על עצמו בסטודיו היא של מרגל של ממש – או במילותיו שלו: "סוכן חשאי שתר את הארץ לאורכה ולרוחבה ומביא אתו בחזרה לסטודיו את ממצאיו … לעתים הוא מביא אתו אובייקטים – ענף, קרש, ריבוע שחור ולעתים טקסטים". נראה שהאמן ישראל קבלה עובד על פי מוטו דומה, בתור אמן-אספן, הסטודיו שלו מתמלא באובייקטים שונים ומשונים, שלא פעם מוצאים את עצמם מודבקים על הציורים או מוצגים כאובייקט אמנותי בפני עצמו. בתערוכתו החדשה של קבלה בגלריה גבעון, נראה שהמהלך מתוחכם יותר – נראה שקבלה מבקש למרוד מרד כפול – באופן פרדוקסלי משהו, הוא מורד גם בציור המופשט וגם בציור הפיגורטיבי – הציור שלו מפלרטט לרגע עם המופשט אך אז עולה וצפה דמות. הוא מצייר דמות, אך היא מתמוססת אל תוך הציור. קבלה הצייר-המרגל מלקט רעיונות ואידאלים אמנותיים ומשתמש בהם זה כנגד זה.
אירוע פתיחה: יום חמישי 19.12, 19:00, גלריה גבעון, רחוב גורדון 35 תל אביב
אירוע פייסבוק

'X', תערוכת יחיד של חגי אולריך. אוצרת: שיר ויזל
כתבנו כאן בעבר על "צילום ללא מצלמה". מדובר על תת קטגוריה של ז'אנר הצילום שבה הדימוי נוצר לא בהכרח על ידי פעולת המצלמה, אלא על ידי תהליכים אחרים, חלקם שקושרים בצילום, באמצעות מניפולציות טכניות ועל המצלמה עצמה. חגי אולריך מציג בגלריה בית המשאבות בנווה שאנן עבודות שהתחילו כצילום פשוט, אבל אבל אז עברו תהליכים שונים של הקרנה על גבי גופים פיסוליים, צילום מחדש, והתערבויות בחיישן המצלמה. התוצאה חותרת נגד הדיוק והשליטה המיוחסים בדרך כלל לטכניקה הצילומית לטובת דימוי אחר, חסר שליטה ופראי יותר. הדימוי המקורי של עץ אותו צילם אולריך מתמוסס והולך ככל שהוא מתרחק יותר מהמקור. העובדה שהגלריה היא חלון ראווה והדימוי מתערבב בתוך הסביבה התזזיתית של נווה שאנן, מוסיפה לתערוכה עוד רובד של משמעות.
אירוע פתיחה: יום שישי, 20.12, גלריית בית המשאבות, רחוב רשי"ף 13, תל-אביב
התערוכה מוצגת בחלון ראווה וזמינה לצפיה 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע.

'איכול', תערוכת יחיד של גל וינשטיין
קראנו להמלצות השבוע "דימוי מתמוסס" מתוך מחשבה מטאפורית על איזור הגבול בין מופשט לפיגורה. אבל  בתערוכתו של האמן המוערך גל וינשטיין שנפתחת השבוע בגלריה גורדון השם הזה הופך לליטרלי לגמרי. שם התערוכה 'איכול' מרמז לתהליכים כימיים של הרס, התמוססות והתפוררות, לא בדיוק מילים שרוב האמנים רוצים שיתקשרו ליצירותיהם, אבל אלה בדיוק התהליכים שבהם עושה וינשטיין שימוש ליצירת עבודותיו. צמר הפלדה, שהפך עם השנים למזוהה עם אמנותו של וינשטיין משנה הפעם את תפקידו. במקום להיות בקדמת הבמה כחומר שממנו עשויות העבודות, הוא הופך לחומר גלם שהתהליכים שהוא עובר יוצרים את העבודה בלי שנשאר לו זכר. דימויי השטיח, צילומי האוויר והמפה הטופוגרפית שמהווים את השפה האמנותית של וינשטין חוזרים כאן, אך הפעם הם מופשטים הרבה יותר וסימני התהליכים ההרסניים שעברו ניכרים בהם. אדמה חרוכה מעולם לא נראתה אסתטית יותר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 19.12, 19:00, גלריה גורדון, הזרם 5, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

וגם –
'זומו שער הנגב', תערוכה קבוצתית. אוצרות: שירז גרינבאום ואביטל וכסלר.
אוצרת ראשית: מילנה גיצין אדירם
אין ספק שכבר לפני שבע שנים, כאשר נוסד פרויקט "המוזיאון הנודד" 'זומו', ניתן היה לראות את החשיבות של הפילוסופיה האוצרותית והאמנותית שעומדת מאחוריו – ההתעקשות להגיע עם אמנות מעולה לפריפריה, אך לא לעשות זאת בצורה מנותקת וחייזרית, אלא להתחבר לקהילה המקומית ולבנות איתה קשרים משמעותיים. הפרויקט הזה היה מרתק ומרגש גם בימים של שגרה, אך כוחו האמיתי התגלה כשהעולם נראה שהוא יורד ממסלולו בימי הקורונה וממשיך להתגלות מאז. אנשי זומו הפכו אותו למכשיר ליצירה של קהילות וריפוי וחיבור בין קהילות קיימות. התחנה הנוכחית של הפרויקט בחדר האוכל הישן של קיבוץ ברור חיל שבעוטף היא אולי המרגשת והמשמעותית מכולן – חדר האוכל ההיסטורי הפך לחלל אמנות שהרבה ממנה נוצרה בשיתוף פעולה בין האמנים לבין הקהילה המקומית וכל האמנות המוצגת נוצרה במטרה לקרב בין אנשים ולנסות להביא עוד קצת ריפוי לאיזור הפצוע הזה. פרויקט חשוב מאין כמותו שנותן תקווה

בהשתתפות: יעל אורן, מידד אליהו, סמיון אלקסנדרובסקי, ספיר אפריים, ביתמלאכה, צדוק בן-דוד, ג'וי ברנרד, מעין גוטפלד, עולש גולדברג, גיא גולדשטיין, נחמה גולן, אוסי גפן, לינור גפן, ספיר גז, אבישג דורון ויונתן קליין, מטריאל גירלז (שי ג׳רסי ועדי טל), אניעם לאה דרעי, נטע וייזר, גל וינשטיין, קולקטיב זמנתגובה, דפנה טלמון, ניתאי חלופ, משה טרקה, זיוה ילין, לי ינור, סטודיו Yarnatak (מריה פייגין וגאיה בלורי), נירית כהן קינן, יעקב כרמי, אורלי לנדבר, ניבי להבי, סובר לרנר, אורן מאסטרו סגל, רונית מירסקי, שרון מורו, ים מטרסו, עינב מינץ, טל מצליח, לימור מקס-צרפתי, דן (פפו) מרציפר, נטע נהרדיה ועדו צ'רני, ראובן נכון, אפרת נתן, עינת עריף גלנטי, אבישי פלטק, לימור צרור, מיטל קובו, פסי קומר, טליה קוץ-שמיר, שחר קושט וגלעד ואקנין, גלעד רטמן, ויטוריו קורינלדי, שרון קן-דור, אריה קוטלר, יוסי קוטלר, עלית קרייז, אבישג שאר ישוב, מיה שרבני, עלמה שניאור, רותם שרף, יובל תדהר-רימר, ריקי תירם.
אירוע פתיחה: שישי, 20.12,  11:00-16:00, חדר האוכל הישן של קיבוץ ברור חיל (אלונית ברור חיל בוויז)
לאחר מכן התערוכה תיהיה פתוחה עד 25.1.25, ימי חול 8:00-20:00, שישי-שבת 10:00-16:00.

הרשמה להסעה חינם לאירוע הפתיחה מתל אביב בקישור (מקומות מוגבלים מאוד)
אירוע פייסבוק

חגי אולריך, מתוך תערוכת יחיד בגלריה בית המשאבות, תל אביב

שילוב חומרים. המלצות הסופ"ש 7-9.4

גם בעולמנו שנראה שעובר יותר ויותר למחוזות הוירטואליים והדיגיטליים, עדיין אין מנוס ממגע בחומר ממשי. בעולם האמנות, אין תחליף לצבע, חימר, ברזל, בד וכו'. תערוכות השבוע מחזירות אותנו לעיסוק בחומר, אך עושות זאת באמצעות שילובים בלתי צפויים ומסקרנים.
בגלריה הקוביה בירושלים חיבור בלתי צפוי בין קרמיקאית לצייר; במעבדה מפיקה הילה ליזר בג'ה יופי ועדינות מהחומרים הקשוחים ביותר; בגלריה BY5 יוצרת שרון מורו כלים ואובייקטים חיים וצומחים ובהמלצת הלוקאלז (Locals) שלנו באמסטרדם תערוכה המשלבת בין שטיחים אאוטסיידריים לאמנות עכשווית.

סוף שבוע נעים ואביבי,
שני ורנר וצוות Talking Art

הילה ליזר בג'ה, מתוך 'אשה נפלה בין אנשים הולכים', תערוכת יחיד במעבדה, תל אביב

'מדף', תערוכה זוגית של עירית אבא וגבי קלזמר. אוצר: דן אורימיאן

איזה שילוב כוחות מעניין! אמנית הקרמיקה הותיקה והמוערכת עירית אבא חוברת לתערוכה זוגית עם גבריאל קלזמר. בתחילת הקריירה הארוכה שלו קלזמר פרץ גבולות של קונספט ואוונגרד וכיום הוא מנסח שפה ציורית מופשטת ועזת מבע. סוגי האמנות של שניהם – האחת יוצרת כלים קרמיים וירטואוזיים והשני ציור מופשט מזוקק – הם בדרך כלל כמו שמן ומים בעולם האמנות, לא משהו שאנחנו רגילים לראות יחד בתערוכה. אך לפחות בשביל עירית אבא זהו אינו נסיון ראשון בשילוב כזה והיא משתפת פעולה לאורך השנים עם אסף בן צבי, צייר ותיק ומוערך נוסף. בתור מי שדוגלים בלדבר אמנות, אנחנו תמיד שמחים לראות ז'אנרים אמנותיים שונים מדברים זה עם זה והתוצאה – מרתקת.
באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של אסנת ריצ'מן שאוצרת רחלי רוטמן גרג'י.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 7.4, 20:00, הקוביה, יהושע ייבין 13, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'אשה נפלה בין אנשים הולכים', תערוכת יחיד של הילה ליזר בג'ה. אוצר שרון תובל.

ברזל, אדמה, חלודה – החומרים בהם עוסקת הילה ליזר בג'ה בעבודתה, הם החומרים הקלאסיים של האמנות הישראלית. בדרך כלל הגברית. אך ליזר בג'ה משרה על החומרים הכבדים האלו איזושהי אינטימיות, אפילו עדינות. דימוי הבית חוזר שוב ושוב והוא מתעוות, נמתח ומשתנה באמצעות הלחמה, חיתוך וצריבה והופך למונומנט, לתכשיט ולגוף. אל המעבדה בהרצל מכניסה ליזר בג'ה את הרחוב לתוך הגלריה עם חומרי העיר עצמה – צינורות ביוב מבטון, קורות בניה מפלדה ואלמנטים שמצאה באתרי בניה. גם כאן בתוך הבלאגן והלכלוך העירוני מצליחה האמנית לזקק עדינות ויופי מתוך הגסות במהלך שמרמז על המעשה האמנותי עצמו.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 7.4, 20:00, המעבדה, רחוב הרצל 119, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'שמחת עניים', תערוכת יחיד של שרון מורו. אוצרות: גלית גאון וענבל ראובן

כדים מקרמיקה? ברור. בתים מברזל? כן למה לא. צלחות מנבטים? רגע, מה?? לזה לא היינו מוכנים. בתערוכתה החדשה בגלריה BY5 מציגה שרון מורו את תוצריו של פרויקט שמהלך על הגבולות שבין אמנות, ניסוי מדעי, עבודת מטבח ועיצוב. מורו מסדרת זרעים ונבטים בצורה כזו כך שעצם הצמיחה שלהם תהפוך אותם לכלי קיבול, או לפיסת טקסטיל או למנדלה בת חלוף. בכלל, היותם בני חלוף מטעינה את האובייקטים של מורו ברבדים של משמעות, גם על החיים בעולם משתנה ומוגבל במשאבים וגם על עצמנו כבני חלוף בעלי זמן קצוב. בהיותם עשויים מחומרים אורגניים, האובייקטים של מורו עוברים מולנו את כל שלבי החיים מנביטה דרך צמיחה וכלה ברקבון הבלתי נמנע. ומורו מצליחה להראות לנו את היופי הגלום בשלבים האלה לאורך כל הדרך.

אירוע פתיחה: יום שישי, 8.4, 11:00, גלריה BY5, בר יוחאי 5, תל אביב

פינת הבונוס – המלצת הלוקאלז

'תנו לבדים לדבר', תערוכת אמנות ושטיחים באמסטרדם

בסוף שנות החמישים ערך האדריכל ואיש החינוך המצרי רעמסס וויסה וואסף ניסוי חברתי יצירתי במסגרתו לימד ילדים חסרי נסיון אמנותי כיצד לארוג. התוצאה היא סדרה של שטיחים מקסימים ומלאי יופי והמצאה שאומרים משהו על הדרך בה אנחנו תופסים יצירתיות. אם אתם מגיעים לאמסטרדם בחודש הקרוב מומלץ מאוד לבקר בתערוכה המסקרנת הזו שמחברת בין השטיחים הללו לעבודות של אמנים מודרניים ועכשוויים כמו אתל עדנאן, קארל אפל ושילה היקס.

התערוכה מוצגת עד 1.5, מוזיאון סטדליק, Museumplein 10, 1071 DJ Amsterdam
פרטים נוספים באתר המוזיאון

רוצים לסייר באמסטרדם עם הלוקאלז שלנו? בקרו באתר ובואו נדבר אמנות באמסטרדם!

עירית אבא וגבריאל קלזמר, מתוך 'מדף', תערוכה זוגית בקוביה, ירושלים