ארכיון תגיות: רווית הררי

יש סדק בכל דבר, כך נכנס האור. המלצות סוף השבוע 27.2-1.3

Ring the bells that still can ring / Forget your perfect offering / There is a crack, a crack in / everything / That's how the light gets in
קל להתייאש אל מול עומקם של הסדקים שמתגלים בעצם יסודות הקיום שלנו כאן. לאחת ההמלצות הקודמות קראנו "הכל כל כך פריך" והנה לפעמים נדמה שזה כבר לא פריך, אלא ממש מתפורר. אבל כמו שמזכיר לנו לאונרד כהן הגדול – לפעמים כדי שיכנס אור צריך להפער סדק. תערוכות השבוע מתבוננות בסדקים האלה, שלפעמים ממש בלתי נסבל להביט עליהם, ומנסות לשפוך לתוכם אור.
במשכן האמנים בהרצליה מפנה גוסטבו סגורסקי את מצלמתו אל ההבטחות שבשוליים; גלריה ק' לאמנות קווירית חוגגת שנתיים להקמתה; ובמקום לאמנות, תערוכה שמכניסה אור אל המקום הכי אפל. וגם – תערוכת המכירה השנתית למען ספריית לוינסקי חוזרת.
שיהיה סופ"ש נעים ככל האפשר, ושיחזרו כולם וכולן הביתה בשלום – עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

גוסטבו סגורסקי, מתוך תערוכת יחיד במשכן האמנים בהרצליה.

'מארש אחרון', תערוכת יחיד של גוסטבו סגורסקי. אוצר: רן קסמי-אילן
מה נותר אחרי שסדר חיים אחד מתפרק, אבל אחד אחר עוד לא התגבש מספיק כדי להחליפו? זו השאלה שעומדת בבסיס התערוכה המהורהרת והפיוטית של הצלם גוסטבו סגורסקי. סגורסקי מצלם רגעים כמעט אגביים בדרך הרגלית המובילה אותו לסטודיו שלו בלול הנטוש במושב עמינדב שבהרי ירושלים. עדשת המצלמה הרגישה של סגורסקי חושפת בצורה מעודנת את שכבות ההיסטוריה של המקום ואת ההבטחות השונות שקמו ונפלו בו – מהחזון הציוני, אל החדשנות החקלאית, ומשם אל תקווה נדל"נית ואל פרבר ירושלמי מנומנם. בין ההבטחות השונות נפערים סדקים ממשיים, בתוכם יכולים חיים אחרים, ספונטניים ונסתרים להתיישב, עד אשר עדשת המצלמה עוברת על פניהם. המקום הנשקף אלינו מהצילומים הוא המושב עמינדב – אך הוא יכול להיות עוד אינספור מקומות שנמצאים מעט בשוליים, בהם החיים מציצים מבעד לסדקים.
אירוע פתיחה: יום שישי, 28.2, 12:00, משכן האמנים, יודפת 7, הרצליה
שעות פתיחה: ימים ב׳, ד׳, ו׳ ושבת: 10:00-14:00, ימים ג׳ ו-ה׳: 15:00-19:00
פרטים נוספים באתר הגלריה

'אנחנו', תערוכה קבוצתית. אוצר: אילן מויאל
בעולם שאחרי עלייתו המטאורית של דונלד טראמפ, נמצאת הזהות הקווירית במתקפה חסרת תקדים. הישגים שנקנו בעמל וקורבנות רבים, ונחשבו כבר לכמעט מובנים מאליהם, נראים כעת שבריריים מתמיד. לאחר עשור או שניים בהם נראה שהקהילה הלהטב"קית נמצאת פחות או יותר על דרך המלך (מרובת מהמורות ככל שתהיה) לכיוון הכרה וקבלה, חזרה אחורה לימים הרעים ההם עושה רושם של איום ממשי. גם בארץ יש כמובן כוחות חזקים המבקשים להחזיר את הקהילה לארון ולבטל את הישגיה. חגיגות שנתיים להיווסדה של גלריה המוקדשת לאמנות קווירית היא אם כן אירוע משמח, אך גם בעל משמעויות פוליטיות וחברתיות עמוקות. התערוכה מאגדת עבודות של אמניות ואמנים שמתמודדים כל אחד ואחת עם זהותו או זהותה ומנסים להגדיר מה זה "אנחנו" בעולם של זהות נזילה.
בהשתתפות: אורית זיסמן, אילן מויאל, אלמירה גרייבר אפי כהן, דודו גליל, דוריה שרה, דניאל מנו-בלה, דפנה פופינקה, זהר נייגר, לאה דור, לילי כהן פרח-יה, לירוי בר-נתן, מירב טלאור, מרים שטרמן, סיון כהן, ענת הורן, צבי בן-ארץ.
אירוע פתיחה: יום חמישי 27.2, 19:30 גלריה ק', לוינסקי 71 תל אביב
אירוע פייסבוק

'במקום הכי נמוך, האור הכי גבוהההה', תערוכת יחיד של ארז חרודי. אוצר: יאיר ברק
היינו עדים להרבה זוועות בשבעה באוקטובר, אחת הקשות שבהן היתה הרצחה של משפחת קדם כולה – ההורים תמר וג׳ון והילדים ארבל, שחר ועומר. במהלך שמעביר רעד של ממש בגוף, נכנס הצלם ארז חרודי אל הממ"ד בו נספתה המשפחה כולה. באופן מצמרר, חורי הירי יוצרים תופעה של "קמרה אובסקורה" הגורמת לדימויים מן החוץ להשתקף על קירותיו של חלל חשוך מתוך חור קטן. בצילומים בתערוכה מפלחות קרני אור את החשיכה מבעד לחורים בקיר. הצופה נחרד לגלות כי נקודת המבט של הצילומים היא הממ"ד האפל והאור פורץ מבעד לחורי הכדורים ועדיין, אי אפשר שלא להתפעם מהיופי. שם התערוכה הגיעה מראומה קדם, אמה של תמר, שאת הצילום האיקוני שלה בהפגנה עם שמות בני משפחתה הנרצחים כתובים על ידה צילם חרודי. כאשר ראתה ראומה את הצילומים אמרה: "במקום הכי נמוך, האור הכי גבוה". אם יש שמץ של תקווה בסיפור הנורא הזה, אולי הוא – אנחנו כעת במקום הנמוך ביותר ואליו עוד יגיע האור הגדול ביותר. הלוואי.
באותו ערב יפתחו בגלריה גם תערוכות של גילה רוסו צימט ושל יעל סגל
אירוע פתיחה: יום חמישי, 27.2, 20:00, מקום לאמנות, המרץ 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

וגם –
תערוכת המכירה השנתית למען ספריית גן לוינסקי. אוצרת: רווית הררי
מכירת האמנות השנתית למען ספריית גינת לוינסקי היא אחת הותיקות והמוצלחות שבין תערוכות התרומה במקומותינו. ככזאת, היא מושכת אליה אמנים מכל רוחב הספקטרום של עולם האמנות המקומי – מהמוכרים והנחשבים ביותר ועד שמות חדשים ומבטיחים בתחילת דרכם. בכל מקרה, עם כמעט 800 עבודות של יותר מ-200 אמנים ואמניות – כל אחד ימצא כאן משהו לטעמו. במחיר האחיד והרגוע של 2000 ש"ח לכל העבודות והידיעה שסכום הרכישה מתחלק חצי חצי בין האמנים לבין פרוייקט ספריית גן לוינסקי מעורר ההשראה, הופך את התערוכה להזדמנות פז לרכישת אמנות משובחת ותרומה לקהילה.
המכירה תתקיים באופן מקוון בלבד. אתר המכירה ייפתח לביקור ולרכישה למשך ארבעה ימים בלבד: מיום רביעי 26.2 בשעה 11:00 ועד מוצ"ש 1.3 בשעה 22:00. כניסה לאתר המכירה כאן בקישור
בהשתתפות (רשימה חלקית ביותר): Know Hope , סיגלית לנדאו, אבי סבח, גבריאל קלזמר, גלעד רטמן, לארי אברמסון, יאיר גרבוז, מיכל נאמן, מיכל היימן, עדו בראל, יצחק ליבנה, פיליפ רנצר, עילית אזולאי, ליאת אלבלינג, אורי גרשוני, יאיר ברק, זויה צ'רקסקי, נטליה זורבובה, צוקי גרביאן, טליה קינן, גיא גולדשטיין, הילה לולו לין, רותי הלביץ כהן, שי עיד אלוני, רונית פורת, מורן קליגר, ליהי תורג'מן, גליה פסטרנק, נעם ונקרט, גבריאלה קליין, אביטל כנעני, בועז נוי, עידו מרקוס, ועוד רבים וטובים.
מתי: רביעי-שבת, 26.2-1.3 באופן מקוון באתר המכירה

סיון כהן, מתוך תערוכה בגלריה ק', תל אביב

הכל כל כך פריך. המלצות סוף השבוע 13-15.2

תערוכות השבוע הן אוסף של ניסיונות עכשוויים ליצור אמנות במעמד מורכב וטעון, אולי לחזור ולעסוק בנושאים בנאליים לכאורה, כמובן מאליו ששום דבר הוא לא כמו שהיה. עיסוק בגוף חושף פצע; מחשבה על חומר יומיומי כל כך כמו גבס והמקום שלו בעולם האמנות מבקשת לטפל ביסודות שמרכיבים הכל ומתפוררים באחת; החזרה להיסטוריה של מלחמת העולם השנייה ולזו של ישראל בתקופה נאיבית יותר – יכולה להתפרש כנבירה בעבר שהביא אותנו לאן שאנחנו היום.

וכן, הכל פריך. היסודות נבנו בגבס, חיזקו אותם בידיים עמלות, באמונות ובחלומות. אבל עכשיו, מה?

במוזיאון פתח תקווה נפתח מחזור תערוכות מונומנטלי העוסק בגוף; בגלריה הקוביה מקבל חומר גלם זנוח את מרכז הבמה; בגלריה אינדי משלב דיוי בראל בין עולמות קשורים-לא קשורים. וגם – בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי תערוכה של הצלם הוירטואוז רועי קופר.

שיהיה סופ"ש נעים של בשורות טובות, ושיחזרו כולם וכולן הביתה בשלום – עכשיו.

שני ורנר וצוות Talking Art

דיוי בראל, מתוך תערוכת יחיד בגלריה אינדי

עונת תערוכות חדשה במוזיאון פתח תקווה. אוצרת: ד"ר אירנה גורדון
במוזיאון פתח תקווה פותחים את עונת 2025 עם מחזור תערוכות חזק במיוחד שמתייחס בדרכים שונות לגוף וגופניות. התערוכה המרכזית שאוצרת אירנה גורדון עוסקת בשבריריות של הגוף, המפגש הפריך שלו עם העולם, וכיצד המפגש הזה בא לידי ביטוי באמנות הישראלית לדורותיה. הילי לב-גרינפלד ושיראל ספרא מציגים בתערוכה זוגית את המעברים העדינים בין ילדות לבגרות (אוצרת: הדס גלזר). דניאל קיצ'לס מפתיע כמו תמיד ומציג לא פחות מאשר יצירה מוזיקלית לשתי מקהלות הנוסעות במוניות שירות. (אוצרת: אירנה גורדון) בתערוכתה של כרמית חסין, מתנגש הגוף האנושי השברירי עם מבנים ארכיטקטוניים מונוליטיים. (אוצרת: דניאל צדקה כהן). בתערוכה זוגית מיוחדת, מחברת האוצרת סיגל קהת קרינסקי בין אירה יאן וארתור קולניק – שאיירו יצירות של הסופר י"ל פרץ – ומציגה איורים מאוסף המוזיאון שנוצרו בעקבות אירועים טראומטיים בחיי עם ישראל. ואילו ליאור גריידי מציג את תוצריה של תוכנית שהות אמן בסדנת ההדפס של המוזיאון (אוצרת: אירנה גורדון). שש תערוכות מגוונות ומסקרנות באחד המוזיאונים המוצלחיםבמרכז הארץ.
פתיחה: יום שישי, 14.2, 11:00, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, רחוב ארלוזורוב 30, פתח תקווה
התערוכות יוצגו עד 28.6
שעות פתיחה: ב', ד', שישי ושבת 14:00-10:00, ה' 16:00-20:00
פרטים נוספים באתר המוזיאון 

'גבס 101 – התקווה לנצח', תערוכה קבוצתית. אוצר: יונתן אולמן
גבס הוא אחד מחומרי היצירה הותיקים בעולם האמנות. אך למרות שהשתמשו בחומר המגוון הזה כמה מהאמנים הגדולים ביותר לאורך ההיסטוריה, הגבס נותר או "מאחורי הקלעים" כחומר גלם לתבניות יציקה או לסקיצות לפסלים, או כחומר ממנו עשויים העתקים זולים באיכות ירודה. עם זאת, לאורך השנים ישנם אמנים שאימצו את החומר הזה לתוך יצירתם ומנצלים דווקא את התכונות "הבעייתיות" שלו. אחד מאותם אמנים הוא חברנו המדריך והמרצה המהולל יונתן אולמן, שגם הגדיל לעשות ואסף כמה מאותם אמנים שיוצרים בגבס ואצר תערוכה המוקדשת לו. אולמן יצר תערוכה המשלבת בין אמנים שהשימוש שלהם בגבס הוא מתבקש ומשתלב בטבעיות בעבודתם ובין כאלה שמפתיע לגלות דווקא כאן. תערוכה שמוכיחה שגם לבן על לבן יכול להכיל תתי גוונים מרתקים.
בהשתתפות: אתי אברג'יל, יונתן אולמן, זוהר גוטסמן, איצ'ה (יצחק) גולומבק, משה גרשוני, ארז ישראלי, פיטר יעקב מלץ וגבי קלזמר.
פתיחה: 13.2, 19:00, הקוביה, יהושע ייבין 13, ירושלים
התערוכה תוצג עד 4.4
שעות פתיחה: ימים א׳—ה׳: בין השעות 9:00 —17:00, ימי ו׳: בתיאום מראש בטלפון 02-5456222
אירוע פייסבוק

'יש לנו מלשינה בשכונה', תערוכת יחיד של  דיוי בראל. ליווי אוצרותי: טל יחס
את מה שדיוי בראל עושה עם מדיום הצילום אנחנו אוהבים, תמיד אהבנו; הדימויים שהוא מיצר הם שילוב של שימוש במאגרי צילום קיימים, מלאכה עדינה, וצילום סטודיו. בסופו של דבר, בראל הוא אשף של חיבורים מפתיעים ולא שגרתיים. הוא משתמש בהומור דק שנשזר ומתבל את העיסוק שלו בעניינים רציניים ביותר. תערוכתו החדשה של בראל בגלריה אינדי חוזרת לשני מפעלים אנושיים אדירים שקמו מתוך אג'נדה של קידום החברה, אך מבט לאורך זמן חשף את נקודות התורפה שלהם. השיכונים הישראליים נועדו ליצור שכונות שלמות יש מאין בזמן קצר, כדי ליישב בזול ובנוחות יחסית את המוני העולים בישראל הצעירה. אנציקלופדיה 'תרבות' – עם האיורים האייקונים – נועדה לייצר קורפוס של ידע נגיש לכל, שיביא להמונים את מה שמחבריה חושבים שבני תרבות צריכים לדעת. שני פרויקטים שנוצרו מתוך תקווה טובה, אך כמו כל דבר שמוכתב מלמעלה – המפגש עם המציאות לא תמיד היה חלק. בראל יוצר מעין קולאז'ים המחברים בין צילומי שיכונים מתפוררים ונטושים לבין האיורים האידיליים של האנציקלופדיה האגדית ויוצר מרחבים סוריאליסטיים וחלומיים שהם גם מאוד ישראליים.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 13.2, 20:00, גלריה אינדי, רחוב התנופה 6 (המפעל 5), קומה 4, תל אביב
התערוכה תוצג עד 15.3
שעות פתיחה: ד׳-ה׳ 11:00-18:00, שישי-שבת: 10:00-14:00
אירוע פייסבוק

וגם –
'חומה אטלנטית', תערוכת יחיד של רועי קופר. אוצרת: רווית הררי
רועי קופר הוא אחד הצלמים האנינים והחכמים בארץ. לאורך הקריירה הארוכה שלו הוא בונה גוף עבודות של צילומים שהם בחזקת "מים שקטים חודרים עמוק". הסצנות המצולמות נראות במבט ראשון שקטות ונינוחות, אך מבט נוסף מטעין אותן במשמעויות מצמררות. תערוכת היחיד החדשה של קופר בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי עוסקת בשיירים של הביצורים הנאציים לחופי דנמרק מימי מלחמת העולם. כיום הם נותרים נטועים כאנדרטאות אלמוניות בין מפריחי עפיפונים וילדים משחקים בחול. המיקום בגלריה בעוטף מוסיף רובד נוסף של משמעות מצמררת.
התערוכה מוצגת בגלריה דנה, קיבוץ יד מרדכי
שעות פתיחה: רביעי, חמישי ושישי 11:00-15:00, שבת 11:00-16:00 ובתיאום מראש 054-3269727

יונתן אולמן, מתוך תערוכה בקוביה, ירושלים. צילום: טל ניסים

 

אמנות בדרום הארץ. המלצות הסופ"ש 5-7.10

החגים הבלתי נגמרים גורמים לדלילות מסויימת בחזית הפתיחות החדשות וזה זמן אידאלי אם כן לצאת שוב לטיול דרומה בעקבות אמנות מעולה. למרבה השמחה, כל התערוכות בהמלצות השבוע הן לא רק "על הדרך" אלא מעולות ומצדיקות נסיעה מיוחדת בפני עצמן. כולן גם מספרות, באמצעים אמנותיים ופואטיים, סיפורים של מקום וזמן ולכן מתאימות מאוד גם לאוירת טיול.

בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי מציגה איילת השחר כהן דיוקן של מקום דרך שיטוט בספריה; בגלריה בקיבוץ בארי יוצרת אסנת בן דב שירה צילומית; ובבאר שבע חושף אליהו אריק בוקובזה את סיפורה האישי של משפחתו ודרכו את סיפורה של קהילה שלמה. בגזרה האישית שלנו, אנחנו מתרגשים להשיק סיור גלריות בעיר חדשה – אתונה!

סוף שבוע נעים וחג שמח
שני ורנר וצוות Talking Art

איילת השחר כהן גלריה דנה

'הספריה החלופית', תערוכת יחיד של איילת השחר כהן. אוצרת: רווית הררי

איילת השחר כהן היא אמנית מלקטת – במהלך העבודה שלה היא מלקטת אובייקטים, תמונות, צמחים ואבנים יוצרת מהם קומפוזיציות ממשיות וצילומיות. באמצעות הליקוט יוצרת לנו השחר כהן סוג של דיוקן סביבתי של האיזור בו יצאה לשיטוט והיא מציגה לנו אותו דרך הפילטר האישי שלה. תערוכתה הנוכחית מוצגת בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי שחוגג 80 להיווסדו. שם היא יוצאת לשיטוט ליקוט בספריה הקיבוצית בשיתוף עם הספרנית המיתולגית שגם היא חוגגת 80 השנה. השיטוט הזה מביא לנו דיוקן אמנותי של הקיבוץ דרך הספרים והאובייקטים השמורים בספרייה. ההיסטוריה של יד מרדכי שזורה בהיסטוריה של המדינה והעם וכך גם התערוכה הזו מספקת לנו תמונה היסטורית פואטית של מה שהיה ומה שעכשיו.

גלריה דנה, קיבוץ יד מרדכי.
שעות פתיחה: ימי רביעי ושישי: 11:00-14:00, ימי שבת וחג: 11:00-16:00

פרטים נוספים בעמוד הגלריה בפייסבוק

'צֵל שֶׁל צִפּוֹר חוֹלֶפֶת', תערוכת יחיד של אסנת בן דב. אוצרת: סופי ברזון מקאי

יש ציירים שמבקשים לדמות את הציורים שלהם לצילום. הצלמת אסנת בן דב לעומת זאת יוצרת צילום שנשען על מסורת ציורי טבע דומם אירופאים. תחילת דרכה של בן דב היא בצילום מזון, ולא מפתיע שהמשיכה הזו ממשיכה גם עכשיו גם ברשימת האובייקטים המצולמים. אבל באמצעים הבסיסיים של הצילום מצליחה בן דב להטמיר אותם לשירה מצולמת של ממש. על שולחנות גסים ופשוטים למראה ברחבי הבית פורשת בן דב את מרכולתה. קצת כמו בבישול, היא עושה שימוש בזמן, טמפרטורה וערבוב מדויק כדי להביא לתוצאות מפעימות. לפעמים כל מה שצריך זה שילוב של שני אובייקטים צנועים כמו חציל ומטפחת לבנה כדי לספר סיפור חידתי ומסתורי. נראה שבן דב מחזירה את הכבוד האבוד לז'אנר הטבע הדומם העתיק ומצליחה לצקת יופי ומשמעות לתוך היום יום הבנאלי.

התערוכה מציגה עד  14.10 בגלריה בקיבוץ בארי. שעות פתיחה: שני, רביעי וחמישי: 10:00-14:00, חמישי גם: 17:00-19:00, שישי: 09:00-13:00, שבת 11:00-14:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

'עניין משפחתי', תערוכת יחיד של אליהו אריק בוקובזה. אוצרת: שרון לאור סירק

במוזיאון המיוחד לתרבות האסלאם ועמי המזרח, מציג אליהו אריק בוקובזה תערוכה שמספרת את סיפורה של משפחתו ודרכו את הסיפור של עלייתה מתוניסיה ושל העליות הגדולות מצפון אפריקה וארצות המזרח בכלל. בוקובזה עושה בתערוכה הזו מהלך משולב בין תצוגה כמו פולקלוריסטית של חפצים ממשיים שהביאה משפחתו מתוניס אותם הוא מציג לצד עבודות ציור ופיסול שיצר בעצמו. בוקובזה לא הסתפק בחפצים שהביאה משפחתו אלא הזמין גם יוצאי תוניסיה אחרים להציג את החפצים אותם הביאו משפחותיהם בעת העליה לארץ. כך נוצרה תערוכה שמהלכת בין האישי לציבורי, בין הסיפור של משפחה אחת לבין סיפורה של קהילה ותרבות. עבודתו של אליהו אריק בוקובזה היא אידאלית לצורך משימה שכזו – הסגנון הפופי כמו ילדותי של עבודותיו, שהפך כבר לסימן ההיכר המובהק שלו, מאפשר לו להעביר מסרים מורכבים ולעיתים לא פשוטים לבליעה במעטפת מתוקה וצבעונית שחודרת מתחת להגנותיו של הצופה ולעורר הזדהות.

התערוכה מוצגת עד מאי 2024 במוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, רחוב העצמאות 60, באר שבע
שעות פתיחה: שני, שלישי וחמישי: 16:00-10:00, רביעי: 19:00-12:00, שישי ושבת: 14:00-10:00/
פרטים נוספים באתר התערוכה
כמובן שאם הגענו כבר לבאר שבע, חובה לבקר גם בתערוכתה של נירית טקלה במוזיאון הנגב, עליה המלצנו בשבוע שעבר. מוזמנים לקרוא את ההמלצה בקישור 

סיור גלריות חדש באתונה, בהדרכת לא אחרת מאשר שני ורנר!
סיור ראשון ביום חמישי 19.10

כמו דברים רבים באתונה, גם עולם האמנות המקומי נע במתח שבין הישן והחדש, בין העכשווי למודרני, בין עושר לעוני, בין הדור השמרני והממוסד לדור הצעיר שמבקש ליצור לעצמו עתיד עצמאי.
כאשר בתוך כל זאת מתלווה כמעט תמיד איזו התרפקות נוסטלגית על העבר ההירואי של היוונים שהסממנים שלו שזורים בכל תוואי בעיר והוא ללא ספק הסיבה העיקרית לפופולריות שלה.
בשכונות השונות של מרכז העיר ישנם כמה מרכזי אמנות שלכל אחד מהם אופי שונה וכולם מבטאים את אותם מתחים.
הסיור שלנו יצא בכל פעם לשכונה אחרת, ביחס לתערוכות המוצגות.
אם אתם באתונה, או מכירים כאלה שנוסעים בזמן הקרוב, קחו הפסקה מהטברנות והבטן גב ובואו לגלות את סצינת אמנות העשירה של העיר!

פרטים והרשמה בקישור 

אסנת בן דב בגלריה של קיבוץ בארי

להיות בשוק הכרמל ולהרגיש בורסאי. המלצות הסופ"ש 28-30.9

לפני כמה שבועות המלצנו כאן על מקבץ של תערוכות פיסול גבריות. דיברנו אז על הסטריאוטיפים שיש לכולנו על ההבדלים בין אמנות גברית לאמנות נשית ואיך הם נשברים כל יום מחדש. מפתה להתייחס לתערוכות השבוע – שכולן נוצרו על ידי נשים – דרך פריזמה מקבילה. אנחנו לא בטוחים אם התערוכות האלה "נשיות" דווקא, אבל כן יכולים לומר שבכולן יש איזשהו ממד פנטסטי. ארבע תערוכות יחיד של אמניות שמצליחות להאיר את המציאות האפרורית בזוהר אלגנטי שכמו לקוח מעולם אחר, רחוק מאוד אך מוכר בו זמנית.

אתי אברג'ל ממשיכה את הממואר שלה ומספרת דרך חפצים יום יומיים ופשוטים על עולם של נסיכות בין מרוקו טבעון ופריז; ליהי תורג'מן שואבת אותנו פנימה לתוך ציוריה ולעולם קדמוני מומצא; נירית טקלה בתערוכה מוזיאלית ראשונה מציגה את החברה האתיופית באור גדול מהחיים; ובלונדון פאולה רגו האחת והיחידה.

ואנחנו? לנו טוב להסחף בפנטזיה, בעיקר אם מובילה אותנו לשם אמנות משובחת.
סוף שבוע נעים וחג שמח,
שני ורנר וצוות Talking Art

ליהי תורג'מן, מתוך תערוכה בגלריה לאמנות עכשווית, רמת השרון

'מֶמוּאָר', תערוכת יחיד של אתי אברג'ל. אוצרת: תמר מרגלית

אתי אברג'ל היא ההוכחה שבאמנות טובה השלם גדול מסך חלקיו. רשימת החומרים בעבודותיה של אברג'ל לא יכולה להיות צנועה יותר – סלי שוק, קוביות משחק, סרגלים – נשמע כמו רשימת קניות לחנות "הכל בדולר" ובאמת בהרבה מהפעמים אלה המקומות מהם מביאה אברג'ל את חומרי הגלם לאמנותה. אבל כמו בסיפור על הנסיכה שטווה קש לזהב, גם כאן מצליחה האמנית ליצור קסם ופיוט משילוב החומרים הצנועים האלה. קשה לשים את האצבע על מה הופך את עבודותיה של אברג'ל לקסומות – אולי זו התחושה הזו שהן כל כך מוכרות ומקומיות (כולנו גדלנו עם קוביית שש בש ביד) ובאותו הזמן חלומיות ומיסטיות כמעט. התחושה היא קצת כמו לחלום שביקרנו בשוק הכרמל והכל היה אותו דבר אבל גם מאוד מאוד אחר. התערוכה החדשה של אתי אברג'ל במרכז לאמנות עכשווית נפרשת על פני שתי הקומות של המרכז ונראית כתפורה בדיוק למידותיה – שילוב מושלם בין שאפתנות וירטואוזית לעדינות מדוייקת. מרגשת אותנו.

התערוכה מוצגת עד 18.11 במרכז לאמנות עכשווית, צדוק הכהן 2, תל אביב
שעות פתיחה: שני-חמישי: 19:00-14:00, שישי-שבת: 14:00-10:00

פרטים נוספים באתר התערוכה 

'אדישותו של התת קרקעי', תערוכת יחיד של ליהי תורג'מן. אוצרת: רווית הררי

הציורים של ליהי תורג'מן משחקים משחק כפול. מצד אחד הם פיזיים מאוד – קנווסים מונומנטליים שהציורים עליהם נוצרים פעמים רבות על ידי חומרים קשוחים כמו חלודה או טיח שנתלש מהקיר. אבל באותו הזמן הציור של תורג'מן הוא בעל איכות כמעט מיסטית, עם דימויים שנדמה שלקוחים מתרבות עתיקה ונשכחת או ממפות כוכבים. תורג'מן עושה שימוש בטכניקות מעולם שימור הארכיאולוגיה – כמו טכניקת קילוף הטיח המצוייר מהקיר. אבל הארכיאולוגיה של תורג'מן היא מדומיינת ויוצרת עולם מקביל וחידתי. ביקור בתערוכה של תורג'מן דומה קצת לביקור במוזיאון ארכיאולוגי במדינה זרה שאנחנו לא דוברים את שפתה ואנחנו נותרים לנסות לפענח את המוצגים ממבט בלבד. אם זה לא מספיק, תורג'מן מטמינה בציורים שלה חורים המאיימים לבלוע את הצופה. פה כבר לא מדובר בביקור תמים במוזיאון ארכיאולוגיה אלא בהרפתקה של ממש בנוסח אינדיאנה ג'ונס. כמה מסעיר!

בגלריה מוצגות גם תערוכות יחיד של אורית רף ושל גבי קלזמר
התערוכה מוצגת עד   בגלריה לאמנות עכשווית רמת השרון,  שדרות ויצמן 20, רמת השרון
שעות פתיחה: שני-חמישי 09:00-17:00; שישי-שבת 10:00-14:00

'כרומטיק', תערוכת יחיד של נירית טקלה. אוצר: רון ברטוש

כיאה לשנה החדשה יש בתערוכה הזו התחדשות כפולה – גם תערוכתו הראשונה במוזיאון כאוצר ראשי של רון ברטוש וגם תערוכה מוזיאלית ראשונה לאמנית נירית טקלה. בשני המקרים מדובר בהתחלות חדשות מרגשות ומעוררות תקווה. הציור של נירית טקלה מכה גלים כבר זמן מה. ניתן לומר שהיא משתמשת בציור שלה כדי לתת קול ולחזק את הקהילה שלה – קהילת יוצאי אתיופיה. טקלה מציירת דמויות וסצינות מחיי הקהילה ועושה זאת במימדים מונומנטליים ובצבעים עזים וכך לדבריה מבקשת להציג אותם כמלאי כח והשפעה. במובנים מסויימים זהו ציור אקטיביסטי המבקש להשפיע על העולם באמצעות צבעים וקומפוזיציה, אבל אין כאן מימד של תעמולה או יפוי מיותר של המציאות, אלא חוויה אישית אותנטית ורצון לחזק את הקהילה מבפנים ומבחוץ.

התערוכה תוצג עד 31.12 במוזאון הנגב לאמנות, רח' העצמאות 60, באר שבע.
שעות פתיחה: שני, שלישי וחמישי 16:00-10:00, רביעי 19:00-12:00, שישי ושבת 14:00-10:00.
פרטים נוספים באתר התערוכה

המלצת הלוקאלז – לונדון

'Letting Loose', תערוכת יחיד של פאולה רגו

פאולה רגו (Paula Rego) היתה אחד הקולות החשובים של תחיית הציור הפיגורטיבי בשנות השמונים. לאחר עשורים בהם שלטה האמנות המופשטת והקונספטואלית בכיפה, ביקשה תנועת הציור החדשה לגאול את עולם האמנות מהיובש הקר שדבק בו ולהחזיר מעט חיים, הומור וגוף לציור. פאולה רגו יצרה קנווסים גדולים ועשירים בדמויות גרוטסקיות. הציורים של רגו מלאים הומור ואבסורד, אך גם טעונים באנרגיה אחרת, אפלה ועמוקה יותר. תערוכת חובה לחובבי הציור שרוצים לחזור להאמין במדיום.

התערוכה מוצגת עד 11.11 בגלריה  Victoria Miro

בכתובת: Victoria Miro Gallery, 16 Wharf Road, London

שעות פתיחה: שלישי-שבת: 10:00-18:00

פרטים נוספים באתר התערוכה

נירית טקלה, מתוך תערוכה במוזיאון הנגב, באר שבע

מקבץ של מקבצים. המלצות הסופ"ש 9-11.3

אנחנו מודים, אפילו לנו, שמסתובבים בכל הארץ והעולם בעקבות אמנות – לצאת מתל אביב זה לא תמיד קל.  כדי להקל על היציאה אספנו מקבץ של מקבצים, סוג של 'שלושה במחיר אחד', אם תרצו. בכל אחת מהגלריות השבוע מוצגות שלוש או ארבע תערוכות תחת גג אחד ואנחנו מרוויחים ביקור אמנותי מרוכז ואינטנסיבי מבלי לכתת רגליים יותר מדי. שווה להשתחרר מכח הכבידה העירוני.

שיהיה סופ"ש מוצלח לכולנו, 
שני ורנר וצוות Talking Art

טל גולני, מתוך תערוכת יחיד בבית האמנים, ירושלים. צילום: טל ניסים

שלוש תערוכות יחיד בסטודיו משלך, ירושלים. אוצרות: מיטל מנור וגילי זיידמן
בדיוק בזמן ליום האישה הבינלאומי שחל השבוע נפתח בגלריה 'סטודיו משלך' בירושלים, המוקדשת לאמנות נשית, מחזור תערוכות חדש. נשית או לא נשית, כמו תמיד בסטודיו משלך, מדובר פשוט באמנות מעולה, רלבנטית ומעוררת מחשבה. אולי בעקבות האביב שנראה שכבר הגיע, מקבץ התערוכות הנוכחי מציע מבט קצת אחר על הטבע הסובב אותנו, אבל גם ממשיך את ההתבוננות פנימה אל המבנה ההיסטורי בו שוכנת הגלריה. אנה פרומצ'נקו יוצרת שילוב בלתי אפשרי לכאורה בין כוורות דבורים, בינה מלאכותית וקולאז' כדי לשאול שאלות לגבי הדרך בה אנו מחפשים משמעות בעולם. המסע של אביטל כנעני ועינת אמיר מתחיל, מכל המקומות,  בבית מלון נטוש בפינלנד ומגיע לבית ליטבינובסקי בו ממוקמת הגלריה. יחד הן מראות את הדרכים העדינות בהן משתלט הטבע על מרחבים אותם נטש האדם. לצד אלה, בתערוכתה הפיוטית והנוגעת ללב, מתבוננת יהודית ברמץ במחזוריות הטבע ובמחזוריות חיי האדם ומוצאת בהם את היופי הטמון בגלגל החוזר. 
אירוע פתיחה: יום שישי, 10.3, 11:00, גלריה ׳סטודיו משלך׳, כ"ט בנובמבר 10, ירושלים.  אירוע פייסבוק

שלוש תערוכות יחיד בגלריה לאמנות עכשווית רמת השרון. אוצרת: רווית הררי
הגלריה לאמנות עכשווית ברמת השרון ממשיכה לקיים את ההבטחה שהיתה גלומה בפתיחה שלה לפני כשלוש שנים וממצבת את עצמה כמרכז אמנות חשוב מחוץ לתל אביב, זאת בזכות עבודה קפדנית של האוצרת החרוצה רווית הררי. הרבה מסוד הקסם טמון בהתעקשות ליצור הקשרים ונושאי-על בין המוצגים – גם כאשר מדובר במקבץ של תערוכות יחיד. מקבץ התערוכות הנוכחי סובב כולו סביב הקשר החמקמק בין הגוף האנושי לבין בית וכל התערוכות נוצרו במיוחד לחלל הגלריה המיוחד. עבודותיה של טל אמיתי-לביא הן מארג עמלני אבל עדין מאוד של אלפי חוטי ניילון שקופים היוצרים אלמנטים מוכרים של ריהוט וארכיטקטורה שאופיים החומרי משווה להם מראה חלומי וערטילאי ומפרק את החלל המיוחד של חדר הבאר ההיסטורי. מאיה ז"ק מציגה את עבודתה האישית ביותר עד כה ויוצרת חיבור בין דורי מרגש שנמתח בין זכרון אמה המתה לבין חוויית ההורות הטריה שלה עצמה. ואילו ליאור גריידי מתכנס פנימה בעקבות האבל על מות אביו ומציג סדרת עבודות לירית המשלבת בין הטבעת ידיו למעין ביצורים רכים המבקשים להגן עליו מן העולם.

אירוע פתיחה: יום שישי 10.3, 12:00, הגלריה לאמנות עכשווית, שדרות ויצמן 20, רמת השרון

 

מקבץ תערוכות בבית האמנים בירושלים. אוצרות: טלי בן-נון, בר גורן, נטע גל-עצמון ומרב סודאי
תחנת חובה בסיורים שלנו בעיר, בבית האמנים הירושלמי תמיד יש מה לראות. כעת יש שם חגיגה של ממש עם ארבע תערוכות של אמניות מצויינות היוצרות במגוון מדיומים – החל מציור והדפס ועד וידאו ומיצב. כאן כל תערוכה היא עולם ומלואו ובמקום תמה מאחדת אנחנו מקבלים גלקסיה שלמה של נקודות מבט, חקירות אמנותיות ותחומי עניין – כיד האמנית הטובה עליה. יעל סלומה שואלת דימויים מנבואות החורבן של היהדות והנצרות כדי להציג מעין נבואת זעם עכשווית ועדכנית על פניה של חברה במשבר עמוק. ספיר גל שואבת השראה ממסורות ואניטס והממנטו מורי העתיקות ובעזרת ציור וירטואוזי ומוקפד מתבוננת בזמניותו של הגוף. טל גולני ממשיכה את העיסוק שלה במרחבים ארכיטקטוניים שנדמים ריקים ונייטרליים, אך למעשה הם טעונים בזכרון וגעגוע. ואילו זהר אלף יוצאת מתוך השבר שנוצר בעקבות חשיפת סוד משפחתי ובונה את האמת ואת תפיסת המציאות שלה כולה מחדש.

אירוע פתיחה: יום שבת, 11.3, 12:00, בית האמנים, שמואל הנגיד 12, ירושלים

המלצת הלוקאלז – פריז
'Retour d'Egypte', תערוכת יחיד של Moataz Nasr
מסע מסחרר בין צפון אפריקה, המזרח התיכון והשפעות המערב. האמן המצרי Moataz Nasr, יוצר מיקס צבעוני ומלא הומור נשכני על האיזור המסוכסך שגם אנחנו חלק ממנו ואיכשהו לא מצליח לשבת בשקט כבר אלפי שנים. אלים מיצריים עתיקים, הקשתות של מקדונלדס וארכיטקטורה איסלאמית – כולם מקבלים כאן טיפול מיוחד.

התערוכה מוצגת עד 2.4 בגלריה Continua
בכתובת: Galleria Continua, 87 rue du Temple, Paris
פרטים נוספים באתר התערוכה

התערוכה הזו והגלריה שבה היא מוצגת הן תחנות קבועות בסיור הגלריות שלנו במארה – תצטרפו?
כל הפרטים על הסיורים הקרובים שלנו בקישור

מאיה ז"ק, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לאמנות עכשווית ברמת השרון
 
מאיה אטון

אי אפשר לבחור. המלצות הסופ"ש 4-6.3

ידענו שככה זה יהיה, אחרי הסגר הגדול מגיע גם שפע גדול. ברמה הטכנית זה מאוד הגיוני, כייוון שכל הגלריות נפתחות יחד בבת אחת ואיתן גם המון תערוכות חדשות. לנו זה עושה חיים קצת קשים, כי השבוע למשל יש רשימה כל כך מכובדת של יוצרים ויוצרות מהשורה הראשונה שיציגו תערוכות חדשות, והפעם ממש קשה לבחור ולסנן. על כן החלטנו לעשות השבוע משהו במתכונת מעט שונה ולהביא רשימה של תערוכות חדשות שאנחנו חושבים ששווה לראות. אין לנו מקום להרחיב על כולן, אז פשוט תצטרכו לסמוך עלינו בקטע הזה.

תערוכת היחיד של מאיה אטון נפתחת סוף סוף ביפו; מקבץ תערוכות חדש במוזיאון פ"ת; תערוכת יחיד לאירית חמו המיוחדת בגלריה ביד מרדכי ותערוכת יחיד למארק יאשאייב בגלריה העמקים; ותערוכת יחיד למתן בן טולילה בתל אביב.

ואם זה לא מספיק יש לנו גם הזמנות לשני סיורים לקהל הרחב במהלך חודש מרץ.

שיהיה בהצלחה עם המסע הזה,

שני ורנר וצוות Talking Art

שגית פרידמן

שגית פרידמן הלל, תערוכת יחיד במוזיאון פתח תקווה

״הרים סולאריים ולבבות שבורים״ תערוכת יחיד למאיה אטון. אוצרת: כרמית גלילי
זו תערוכה שחיכינו לה הרבה זמן. מאיה אטון ידועה בראש ובראשונה ביכולות הטכניות שלה, ויצירת רישומים עדינים, מדוייקים, מופלאים, מציאותיים ודימיוניים בה בעת. בתערוכה החדשה תשלב אטון פיסול, אנימציה ורישום לכדי יצירת מיצב המגיב לאירוע שהתרחש במאה ה-19, תקופה שכבר עסקה בה בעבר.

מגזין 3 יפו, החל מיום חמישי 4.3. הכניסה לחלל תהיה ברישום מראש בלבד בכתובת

אירוע פייסבוק

אשכול תערוכות חדש במוזיאון פתח תקווה

מוזיאון פתח תקוה עבר לאחרונה שינוי מהותי כאשר התמנו רעות פרסטר למנהלת המוזיאון וד״ר אירנה גורדון לאוצרת ראשית. למעשה זו יריית הפתיחה הרשמית של השתיים בתפקידיהן החדשים, ואנו צופים רבות וטובות לשילוב המרענן הזה. לא מפתיע אם כן שהתערוכה המרכזית תעסוק בקשר שבין המוזיאון לצופים שלו. לצדה תוצג תערוכה מדוברת של  שגית פרידמן הלל שעוקבת אחר זוגות של תאומות במהלך שנות התבגרותן.
קריית המוזיאונים, ארלוזורוב 30 פתח תקווה. באירועי הפתיחה 4-6.3 הכניסה חינם בהרשמה מראש. מידע נוסף
באתר הרשמה לאירועי הפתיחה בקישור

"גן יצחק" תערוכת יחיד לאירית חמו. אוצרת: רווית הררי

אירית חמו פיתחה בשנים האחרונות טכניקה מיוחדת בה היא אוספת אבק (כן, אבק!) ממקומות שונים ומשתמשת בו בכדי לייצר דימויים דו ממדיים המתחקים אחר אמנות ישראלית איקונית. בתערוכה החדשה תציג גן פסלים מזערי, שכולו העתקים של יצירות אמנות ישראליות מוכרות, אותם היא תכסה כמובן באבק.
פתיחה: שבת 6.3 בשעה 12:00. דנה גלריה לאמנות, יד מרדכי. אתר הגלריה (המאוד לא מעודכן!) בקישור

"אבן קלע אבן חן" תערוכת יחיד למארק יאשאייב. אוצרת: רות אופנהיים

מארק יאשאייב נמנה עם דור של צלמים צעירים העוסקים לא רק בדימוי כי אם בתכונות המולדות של מדיום הצילום, תוך כדי שהם מאתגרים את גבולותיו והגדרותיו הראשוניות. בטכניקה מעניינת, יאשאייב מצלם באזורים טעונים במשמעות (במקרה זה במרחבי קיבוץ שער העמקים), ולאחר מכן מדפיס את הצילומים ויוצר מהם מיצב אותו הוא מצלם שוב. זה יוצר תמונה מתעתעת ומרובדת ששוברת את יכולתו ה"תיעודית" של הצילום.

פתיחה ללא אירוע: שבת 6.3 בשעה 12:00 . גלריה העמקים, קיבוץ שער העמקים

אירוע פייסבוק

"נמר, נמר, אש להבות" תערוכת יחיד למתן בן-טולילה. אוצר: יונתן אולמן

הנה עוד תערוכה שחיכינו לה, לאחר תערוכת היחיד הנהדרת שהיתה לבן-טולילה לפני מספר שנים בגלריה נגא. ציוריו גדולי הממדים הם עולם שלם של תעתוע וניגודים. צבעוניות מיוחדת ועליזה לצד תכנים אפלוליים, מפגש לא צפוי בין רקע וקידמת הציור, קומפוזיציות מורכבות עם יחסי גדלים מבלבלים, ועולמות של כאן ושם, של פנטזיה ודמיון.

פתיחה: שישי 5.3 בשעה 10:00. בהרשמה מראש, ועם מגבלת כניסה של 10 מבקרים בכל חצי שעה.

גלריה נגא לאמנות עכשווית, אחד העם 60, תל אביב

אירוע פייסבוק

הסיורים הקרובים שלנו – סוף סוף!

13.3  סיור אמנות רחוב וצילום בסמארטפון להורים וילדים

במהלך הסיור נשלב סדנת צילום ונלמד טריקים חדשים לצילום יצירתי ומגניב בעזרת מצלמת הטלפון. בין היתר תוכלו להתנסות בצילום במצבים שונים לחקור זויות וקומפוזיציה מקוריות, להבין אור וצל ולגלות פיצ'רים מיוחדים במצלמת הטלפון שלכם.

פרטים נוספים בקישור

 26.3 סיור גלריות בקריית המלאכה

בסיור זה נבקר באזור הלוהט של דרום תל אביב – שכונת קריית המלאכה, בה משתלבים יחד סדנאות האמנים, הגלריות המובילות בארץ ואמנות רחוב בשפע.

הסיור בהדרכת האמנית מיכל סופיה טוביאס יוביל אותנו לתערוכות מרכזיות בהן מוצגת אמנות עכשווית ישראלית בשלל מדיומים: צילום, ציור, מיצב, וידאו ארט ופיסול. בין היתר נבקר בתערוכה עתירת הדמיון של האמניות תכלת רם ונעמה ערד במתחם ארטפורט, בתערוכת הציור היפה של זויה צ'רקסקי, ובתערוכה החדשה של האמנית שרון גלזברג.

פרטים נוספים בקישור

מתן בן טולילה,מתוך התערוכה ""נמר, נמר, אש להבות", גלריה נגא, תל אביב

גרגורי אבו

אל הרוח, אל המים אל האש. המלצות הסופ"ש חוזרות

ימים קשים עברו על האנושות בשנה האחרונה, ימים שאמנם עוד לא נגמרו אבל גם ההשפעה שלהם עוד תורגש בעתיד הקרוב והרחוק, וגם תיבחן בהתאם. גם על עולם האמנות עובר משהו, מוקדם מדי לדבר על הדבר כתופעה קולוסלית, אבל בהחלט ניתן לראות את ההשפעה של משבר הקורונה על העולם הפנימי, הסובייקטיבי והקטן של האמנים כמו של כל אחד מאיתנו. עולם האמנות עוד לא פונה לתערוכות דרמטיות ופוליטיות, אלא דווקא מתכנס ברגע הזה, ובנחמה שהוא יכול להציע. תערוכות השבוע עוסקות בתכנים דומים, הן מבקשות לתת מנוחה, לעצור לרגע ולנשום.

בגלריה של המרכז ליהדות נווה שכטר תפתח תערוכת יחיד לסימה מאיר שמשלבת את היומיומי והרוחני; תערוכת יחיד לגרגורי אבו שמגיעה לאחר פעולה שעשה במקום הנטוש בזמן הסגר הראשון; קמפוס האמנויות של מכללת סמינר הקיבוצים עובר למרכז העיר ומציג תערוכה חדשה שתעסוק בהפרעות תקשורת; ובפינת הבונוס: ההזדמנות שלנו לעשות טוב בתערוכת המכירה השנתית למען גן לוינסקי.

כמה כיף לחזור לשגרת כתיבת ההמלצות,

שבת שלום ושלווה

שני ורנר וצוות Talking Art

"זמזומים" תערוכת יחיד לסימה מאיר. גלריה נווה שכטר

"זמזומים" תערוכת יחיד לסימה מאיר. אוצרת: שירה פרידמן

הרבה פעמים אמנות טובה מצטיינת בכך שהיא מצליחה ליצור תמהיל בין עולמות שונים, לשלב יחד את מה שנראה היה כבלתי ניתן לשילוב ולייצר עבור הצופים נקודת מבט חדשה על דברים שהם אולי מובנים מאליהם. כך הדבר גם בעבודותיה של סימה מאיר, ציירת ותיקה אשר מוכרת בעיקר בזכות ציורי הטושים שלה על גבי מצעים מן המוכן – ובעיקר פורמייקה ודלתות של ארונות. בחירת החומרים המאוד לא שגרתית מייצגת אולי עולם עכשווי שטוח ובו החומרים הם חיקויים פלסטיים לדבר האמיתי. על כן מפתיע ומעניין שהדימויים אותם היא מייצרת לקוחים דווקא מעולם אחר: גבוה, יוקרתי, היסטורי וטבעי.

תערוכתה החדשה של מאיר מוצגת בגלריה שכטר אשר נמצאת בתוך מרכז ליהדות ועל כן משלבת תכנים דומים בתערוכות ובוחנת את האופן בו הדתי והרוחני יכולים להתגלם באמנות עכשווית. עובדה זו מוסיפה נדבך נוסף ליצירה של מאיר.

גלריית שכטר, רחוב שלוש 42 פינת רחוב אילת נווה צדק, תל אביב

שעות פתיחה ופרטים נוספים באתר הגלריה בקישור

"ידעתיך" תערוכת יחיד לגרגורי אבו. אוצרות: בת-שבע גולדמן-אידה ויניב שפירא

בזמן הסגר הראשון, אי אז לפני שנה פחות או יותר, הוזמן האמן הצרפתי-ישראלי גרגורי אבו למשכן האמנות בעין חרוד, לבצע פעולה בחללים הסגורים של המוזיאון. זו היתה הזמנה מעניינת, אך לא מפתיעה – שכן זה בדיוק מסוג המקומות שאבו מגיב אליהם. בין כתלי המשכן והארכיטקטורה הייחודית לו, בין האורות והצללים, ביצע אבו את אחד מהמיצגים האישיים שלו, כאלה שלא נעשים אל מול קהל אך מתועדים ונערכים מאוחר יותר לעבודת וידאו. הפעולות של אבו, הן תצרף של פעולות כמעין טקס פרטי שמורכב ממערכת סימנים, כלים, תנועות ומוזיקה היוצרת את השפה הייחודית שלו שיש בה ניחוח מיסטי החושף עולם פנימי רגיש ועדין. בתערוכה החדשה תתווסף העבודה שנעשתה במשכן לסדרת פעולות דומות במקומות אחרים בארץ ובעולם.

החל מיום שלישי 23.2. המשכן לאמנות ע״ש חיים אתר, עין חרוד

עוד על התערוכה באתר של גרגורי אבו בקישור

אתר המשכן לאמנות בעין חרוד בקישור

שתי תערוכות ראשונות בגלריה לאמנות החדשה של מכללת סמינר הקיבוצים, אחד העם 9. אוצרת : דרורית גור אריה

בתוך הלימבו שהביא איתו משבר הקורונה קרו גם דברים מעודדים, בין היתר המעבר של הקמפוס לאמנות של מכללת סמינר הקיבוצים אל לב תל אביב והמינוי של יאיר ברק ודרורית גור אריה כדמויות מפתח בפרוייקט הזה. עם זאת, התערוכה הראשונה בגלריה החדשה לא אופטימית כל כך ותוקדש לשיבושי התקשורת של התקופה האחרונה. העבודות בתערוכה מגיבות לזמן הזה, בו המרחבים הדיגיטליים הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים שלנו, ויצרו – לצד הניכור החברתי המתבקש – עולם חברתי מקביל ולו שפה ומערכת חוקים משלו. בכל זאת, כותבת אוצרת התערוכה :"בכל העבודות לצד ניתוץ הרצף הכרונולוגי והמרחב הסדור בולטת גם התשוקה אל המרחב האנושי ולהשבת הסדר על כנו".

שתי תערוכות קבוצתיות מקבילות: "שדר", "הפרעת תקשורת". החל מיום שלישי, 23.2. גלריה "אחד העם 9", רחוב אחד העם 9, תל אביב

מידע נוסף בדף הפייסבוק של סמינר הקיבוצים בקישור

פינת הבונוס: תערוכת המכירה השנתית למען ספריית גן לוינסקי. אוצרת: רווית הררי

החל משנת 2009 פועלת "ספריית גן לוינסקי" – פרוייקט קהילתי-חברתי-אמנותי שנוצר על ידי גופים ללא מטרות רווח, באזור דרום העיר, ליד התחנה המרכזית. היא מכילה ספרים ב-16 שפות, כולל עברית, ומתופעלת על ידי מתנדבים. מטרת הספרייה לגשר בין אוכלוסיות שונות באזור, לפתוח צוהר לפעילות תרבותית לעובדים הזרים ופליטים ולהקל על חייהם הקשים.

מדי שנה מתקיימת מכירת אמנות גדולה שמטרתה לקדם ולתמוך בפעילות הספרייה, כל ההכנסות הכספיות הינן מקור המימון המרכזי לפעילות הספרייה ומהוות בסיס כמעט בלעדי לפעילותה השוטפת. במכירה, תורמים אמנים מרקעים שונים ידועי שם לצד אמנים צעירים עולים את עבודותיהם למכירה.

תערוכה מקוונת בין התאריכים 24-24.2. בקישור

חניתה אילן, אופקים חדשים, 2016, תערוכת המכירה למען גן לוינסקי

יעל שלח

ניצנים. המלצות הסופ"ש 23-25.7

את כותרת הרשימה שלנו השבוע אפשר לקחת למחוזות שונים. אפשר לראות בה כתיאור מלא תקווה למצב העכשווי בו מסתמנת איזו התעוררות בעולם האמנות. אפשר לייחס אותה לעונת תערוכות הבוגרים אשר הסנוניות שלה מופיעות השבוע, ויש בה תמיד התרגשות של התחלה חדשה. היא יכולה להתאים גם לתערוכה החדשה באגף החינוך של מוזיאון תל אביב, אשר מאגדת יצירות אמנות שעשו הורים אמנים – לילדיהם. בגלריה ברמה"ש השרון תפתח תערוכה חדשה שתעסוק במים – בהיבט האקולוגי, הרגשי, המיסטי והויזואלי, והרי מים – הם מקורו של כל ניצן.

מאחלים לכולנו סופ"ש מרענן ומלא הבטחה,
שני ורנר וצוות Talking Art

רועי רוזן
רועי רוזן, מתוך התערוכה "אוֹמְרִים אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם", מוזיאון תל אביב

"אוֹמְרִים אַהֲבָה יֵשׁ בָּעוֹלָם: מתנות מאמנים ואמניות לילדיהם". אוצר: עמית שמאע
רוח חדשה נכנסת למחלקת החינוך של מוזיאון תל אביב בדמותו של האוצר הצעיר עמית שמאע. בתערוכה הראשונה שהוא אוצר במוזיאון הוא מאגד יצירות שנוצרו על ידי אמנים מקומיים והוקדשו לילדיהם. איזה רעיון מתוק! ומרגש. בכל סוג של אוצרות כזו השולפת עבודות "מהמגירה" – כאלה שלא נועדו לקהל הרחב, יש משהו מסקרן. מה האמנים בוחרים לגנוז? ובמקרה הזה, מעניין לראות במה שונה ודומה היצירה האישית, המוקדשת, האוהבת, הילדית – לזו החשופה, טעונת האג'נדה ושרוצה להימכר.
החל מיום שישי, 24.7, ללא אירוע פתיחה. מוזיאון תל אביב לאמנות, שד' שאול המלך 27, תל אביב

"מי תהום", תערוכה קבוצתית. אוצרת: רווית הררי
לאחר יריית הפתיחה המוצלחת והמדוברת של הגלריה העירונית ברמה"ש, ממשיכה האוצרת רווית הררי להפציץ עם תערוכה עטורת כמה מהאמנים הטובים שפועלים היום. מדובר בפרק ראשון בטרילוגיית תערוכות שעניינן יהיה ביסודות הטבע, ובאופן מעניין בוחנת האוצרת את הזיקה שלהם למקום הגלריה. לרמה"ש קשר אמביוולנטי עם מים טבעיים, בהתחשב בעובדה שמי התהום של העיר הם מהמזוהמים שיש והעיר מתקיימת ממים מהמוביל הארצי. גם בלי קשר לנתון הזה, העיסוק במים הוא תמיד מרגש וסימבולי, והאמנים בתערוכה עושים בדימוי הזה שימושים שונים, מכואבים עד קסומים ומפוליטיים עד מהפנטים.
החל מיום שלישי 20.7, ללא אירוע פתיחה. הגלריה העירונית לאמנות עכשווית רמת השרון, רחוב ויצמן 29, רמת השרון

תערוכות בוגרים – התחלנו
עונת תערוכות הבוגרים היא עונה משמחת למדי בעולם האמנות המקומי. מהחגיגיות שקשורה בדבר, דרך האקלקטיות ועד הביקורתיות הנוקשה, תערוכות הבוגרים הן משהו שאפשר לאהוב מאד או לשנוא, אבל בסופו של דבר כיף לבקר בהן. כיאה למצב המוזר בו כולנו נמצאים בימים אלו, התערוכות יקבלו השנה אופי אינטימי יותר וחלקן אף יפתחו לקהל רק באופן וירטואלי. כך או כך, השבוע מתחילות להופיע הסנוניות הראשונות והרי לפניכם הפרטים.
"התקהלות", תערוכת בוגרי המכון לאמנות במכללת אורנים. אוצרת: הילה בן ארי
בין התאריכים 22.7-8.8. ימים ושעות הפתיחה: א'-ה' 11:00 – 18:00, ו' – 11:00 – 14:00, שבת 11:00 – 14:00.  המכון לאמנות במכללת אורנים, קרית טבעון
תערוכות הסיום של בוגרי מוסררה לשנת 2020
פתיחה: חמישי, 23.7 בשעה 19:30  עד לתאריך 6.8. ימים ושעות הפתיחה: א' – ה' 10:00-19:00, ו' 10:00-14:00
במתחם ביה"ס מוסררה – רחוב הע"ח 9 (בבניין ההיסטורי ובחצר בית הספר), ובקמפוס המקצועי בבית קנדה – רחוב שבטי ישראל 22, קומה 3, ירושלים.
לאתר תערוכת הבוגרים -2020
"התעוררות" תערוכת בוגרים מקוונת של החוג לתקשורת צילומית המכללה האקדמית הדסה ירושלים
מקבץ תמונות סטילס נבחרות מתוך העבודות לינק לתערוכה

מירב היימן
מירב היימן, מתוך התערוכה "מי תהום", רמה"ש
נאווה ג'וי אוזן

מעברים, המלצות הסופ"ש 5-7.7

המלצות השבוע עוסקות במעברים – מעברים בין מדינות שונות, בין מצב אורגני למכני ובין המציאות הממשית למדומה. התערוכות לוקחות אותנו בין מצבי הקיום השונים בכדי לחלץ משמעות עמוקה עליהם וכמובן גם על עצמנו.
בגלריה גבירול מציגה כרמי דרור רישומים דיגיטליים היברידיים שנעשו באמצעות סריקה תלת ממדית של אובייקטים עתיקים וגם של דמויות ממשחקי מחשב; בגלריה אלפרד צמד המייצבים של נאווה ג'וי אוזן ותמר שפר מציע סוג של מציאות אלטרנטיבית לעולם המנוכר שבחוץ; וזוג תערוכות יחיד של ז'וזף דדון צוללות לארכיונים האישי והביורוקרטי בכדי להגיד משהו על שייכות, זהות ומצבו של המהגר המתמיד.

מאחלים לכולכם סופ"ש – מעל ומעבר!
שני ורנר וצוות Talking Art

רוצים לקבל את כל ההמלצות שלנו ישירות למייל? השאירו פרטים בקישור

להמשיך לקרוא

אברהם אופק

חדש תחת השמש, המלצות הסופ"ש 31.5-2.6

התערוכות השבוע רוצות להציע סדר חדש, שינויים במערך התפיסות הקיים, או לפחות מבט מחודש על דברים ישנים. רטרוספקטיבה מרגשת לאמן המוערך אברהם אופק תפתח במוזיאון תל אביב; בגלריה P8 עדי ברנדה מסתכל על נשות מזרח התיכון ככוכבות החדשות בזירה הפוליטית; ובגלריה אידריס מיכאל ליאני ויובל אצילי בוחנים את תשוקת המבט ההומו אירוטי לאור האוריינטליזם של המזה"ת – אז והיום.

אבל רגע לפני ההמלצות, ובגלל שאנחנו מתרגשים מזה מאוד מאוד, רק נעדכן שהמקומות לסיור הVIP שלנו בירושלים הולכים ונגמרים. זהו הולך להיות סיור מיוחד מאוד המשלב אמנות עכשווית ועיצוב. נפגוש את האמנים, המעצבים והאוצרים, נבקר בתערוכות החדשות במוזיאון ישראל, בשבוע העיצוב, בתערוכת הענק "חמסה חמסה חמסה", ובסדנאות האמנים. כל זאת עם כל הפינוקים הרגילים – רכב צמוד, מלון בוטיק, מסעדת גורמה ועוד. שווה? שווה!
כל הפרטים בקישור

סופ"ש מקסים לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא