ארכיון תגיות: קריית המלאכה

השלמת פערים. המלצות סוף השבוע 20-22.2

שלוש-ארבע המלצות בשבוע זה ממש לא מרחב מספיק בכדי להקיף את כל העושר של סצינת האמנות המקומית הדינמית והתוססת. לפעמים תערוכות מעולות פשוט נאלצות להשאר מחוץ להמלצות השבועיות. לכן אנחנו משתדלים אחת לכמה זמן לעשות השלמת פערים בכדי לתת את הבמה לתערוכות מצויינות שחבל לפספס רק בגלל מגבלות הפורמט. מעניין שבאופן מקרי כל המלצות השבוע הן על תערוכות של אמנים גברים. גבריות ואמנות גברית עומדת במרכזו של אחד הסיורים המוצלחים ביותר של התוכנית השנתית שלנו השנה ועולות בו שאלות מרתקות על מה מייחד, אם בכלל, אמנות שנוצרת על ידי אמנים שהם במקרה או שלא במקרה גברים. האם אתם רואים משהו משותף בין אמני ההמלצות השבוע? כתבו לנו.
בגלריה נולובז מציג שוני ריבנאי ציור שנע בין הדיגיטלי לגופני; במוזיאון תל אביב שואל רונן זן שאלות בנוגע לאמינות הזכרון הצילומי; בגלריה רוטשילד חוזר רן טננבאום לציור מהתבוננות. וגם – תמיר שר מפגיש בין תיעוד תרבות אידאלי לבין מגבלות המציאות.
שיהיה סופ"ש נעים של בשורות טובות, ושיחזרו כולם וכולן הביתה בשלום – עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

שוני ריבנאי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה נולובז, תל אביב

'המקום כבר יקרָא', תערוכת יחיד של שוני ריבנאי. אוצר: אבשלום סולימן
כאשר מתארים את הציור של שוני ריבנאי אפשר להשתמש בשתי שפות שונות מאוד. מצד אחד הציור שלו מתכתב עם העולם הדיגיטלי והוירטואלי – בתוך המרחב המופשט מזדהרים אובייקטים חידתיים בוהקים שנראים כמו אלמנטים של גרפיקה ממוחשבת שבאופן מפתיע נראים לפעמים כמו אורגניזמים מתחת לעין המיקרוסקופ. המשחק בין הרקע לקדמת הציור והגבולות החדים שריבנאי נותן לאובייקטים הציורים שלו באמצעות שימוש במגון טכניקות, כמו מסקינג טייפ שיוצר את הגרפיות הקווית, משוות לציור שלו מראה של משהו שנוצר אולי על ידי מכונה או אלגוריתם מתוחכם. מצד שני – משיחות המכחול הפראיות והנחת הצבע הבשרנית זועקות לנו שיש לנו כאן עניין עם יד, עין ולב אנושיים. בימים אלה, שבהם אנחנו מצויים בתחילתו של מאבק איתנים בין הבינה המלאכותית לזו האנושית, בכל הנוגע ליצירה של אמנות – עבודותיו של ריבנאי נראות כמו מפגש פסגה קריטי בין הצדדים. התוצאה היא ציור עכשווי ורלבנטי מאוד.
התערוכה מוצגת עד 15.3 בגלריה נולובז, שביל המרץ 3, קומה 3, קריית המלאכה, תל אביב
שעות פתיחה: רביעי 12:00-16:00, חמישי 17:00-21:00, שישי-שבת 10:00-14:00

'הולך אל תוך', תערוכת יחיד של רונן זן. אוצרת: סופיה בארי
כאשר קבוצות התוכנית השנתית שלנו ביקרו בסטודיו של רונן זן לפני ארבע שנים, הוא עוד היה סטודנט בתואר השני של בצלאל. אבל כבר אז זיהינו בו קול יחודי ומרתק שלא היה לנו ספק שיותיר חותם בעולם האמנות והצילום הישראלי. והנה כעת הוא מציג תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב בעקבות זכייתו בפרס פרסר לצלם ישראלי צעיר לשנת 2023. זן עושה שימוש מקורי במניפולציות צילומיות שונות בכדי לבחון את אמינותו של הזכרון כפי שהוא בא לידי ביטוי בתיעוד צילומי. המורשת הדרוזית של זן באה לידי ביטוי טעון במיוחד בעבודות שנוצרו בזמן המלחמה האחרונה ונוגעות בשורשיו בצפון הארץ ובפיצול של משפחתו בין ישראל לסוריה. צילומים מהארכיון המשפחתי משתלבים בצילום היסטורי יחד עם צילום בזמן אמת של קהל הצופים בתערוכה עצמה ומה שמתקבל מתגלם בתערוכה חכמה ונוגעת ללב ששואלת שאלות על גבולות, על היסטוריה אישית ועל מגבלותיה של הטכנולוגיה.
התערוכה מוצגת עד 12.7 במוזיאון תל אביב, שדרות דוד המלך 27, תל אביב
שעות פתיחה: ראשון–שני: סגור, שלישי, חמישי: 10:00–21:00, רביעי, שבת: 10:00–18:00,
שישי: 10:00–14:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

'מקלעת השמש', תערוכת יחיד של רן טננבאום
בשבעה באוקטובר אחד מהדברים שהתערערו הוא תפיסת המציאות – טראומה בלתי נתפשת התרחשה וזעזעה עד היסוד את האמון שהיה לרבים מאיתנו בדברים כמו – כוחה של המדינה להגן עלינו, כוחו של צה"ל ואפילו דבר יסודי כמו רוח האדם. כדי להתמודד עם הערעור הזה, פונה כל אחד לעוגנים ויסודות שיכניסו יציבות לחייו. בשביל רן טננבאום, צייר וירטואוזי ומורה מוערך לציור, העוגן הזה היה ציור מהתבוננות. לאחר שלא עסק במדיום הזה במשך שנים – חזר טננבאום לסשנים קבועים של ציור בטבע ומול מודל. הוא מנקה את הראש ממחשבות ומתמסר לאור ולדרכים העדינות שבהן הוא משנה את האובייקט המצוייר. המבט הישיר אל המציאות שמול העיניים עזר לטננבאום להתקרקע מחדש אל עולם שנדמה שאיבד את הקרקע שלו. התערוכה המוצגת כעת בגלריה רוטשילד מציגה חלקים מתוך פרץ הציור הגועש של השנתיים האחרונות. במקביל מוצגת במוזיאון רמת גן תערוכה מעבודותיו של טננבאום לצד פורטרטים מאוסף צטלין – פרי יצירתם של אמנים מובילים מסוף המאה ה-19 ותחילת ה-20, מרביתם מברית המועצות לשעבר. השילוב בין שתי התערוכות מראה את רן טננבאום כצייר בשיא אונו, אשר הציור הוא הפריזמה דרכה הוא מטעין את העולם במשמעות.
התערוכה מוצגת עד 15.3 בגלריה רוטשילד אמנות, רחוב מאור משה 2, תל אביב
שעות פתיחה: שלישי – חמישי 11:00-18:00 , שישי-שבת  10:00-14:00
פרטים נוספים באתר הגלריה 
התערוכה במוזיאון רמת גן מוצגת עד 30.6, פרטים נוספים באתר המוזיאון

וגם –
'הספרייה האינסופית', תערוכת יחיד של תמיר שר. אוצרת: קרן בר-גיל
בתערוכת היחיד שלו בחלל האמנות היפה של קרן בר-גיל, שואל הצלם תמיר שר שאלות לגבי אופיו של הידע האנושי והמאמצים לשמר אותו. בקו התפר שלפני מעבר הספריה הלאומי למשכנה החדש והמרהיב, בילה שר במרתפי הספריה ותיעד את מאמצי השימור והדיגיטציה של נכסיה הספרותיים של ישראל. בעבודותיו, שמערבבות צילום תיעודי קלאסי ועבודות קולאז' פיוטיות, מעמת שר את האידאה של שימור ללא גבול עם מגבלותיו של העולם הפיזי. אסתטיקה, פואטיקה ופוליטיקה נפגשות לתערוכה רבת יופי.
ביום שבת, 22.2 בשעה 11:00 יתקיים בתערוכה  שיח גלריה בהשתתפות האמן, האוצרת והצלם תומר אפלבאום. הכניסה חופשית.
התערוכה מוצגת עד 28.2 בחלל האמנות של קרן בר-גיל, נווה רעים 29 א' רמת השרון
(הכניסה דרך הסמטה שבין 27 ל 29)
שעות פעילות: חמישי ושישי 10:00-14:00, או בתיאום מראש בטלפון 054-7244311

רונן זן, מתוך תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב

דיוי בראל, מתוך תערוכת יחיד בגלריה אינדי

רומנטיקה בקריית המלאכה – הצעה לסיבוב גלריות עצמאי לכבוד וולנטיינס דיי 14.2

וולנטיינס דיי בפתח ואנחנו נתקפים במצב רוח רומנטי. או אולי ליתר דיוק – נאחזים ברומנטיקה בכדי לרכך מעט את המציאות הלא פשוטה שמסביב. לכבוד היום הזה אנחנו מציעים מסלול אמנות עצמאי שכיף לעשות בזוג (אבל האמת שגם בנפרד) לדייט קצת אחר באווירה יצירתית.
אנחנו מתמקדים בקריית המלאכה אהובתנו וסביבתה ומשלבים בין אמנות בגלריות לבין אמנות רחוב. הכניסה לכל המקומות חופשית.
אפשר לעשות את המסלול כמובן גם "מהסוף להתחלה", או באיזה סדר שתרצו למעשה
שיהיה יום (ואם אפשר ימים) של אהבה ויצירה.
שני ורנר וצוות Talking Art

ערבה אסף. מתוך תערוכה זוגית עם משי כהן בגלריה אלפרד

ערבה אסף. מתוך תערוכה זוגית עם משי כהן בגלריה אלפרד

נתחיל מעט מחוץ לקריה עצמה בפינת הרחובות הפטיש והמנור למרגלות יצירתם המונומנטלית של הזוג המלכותי של אמנות הרחוב הישראלית – הלא הם ניצן מינץ ודדה האהובים. השורות החידתיות והעדינות של מינץ בשילוב עם צמד הציפורים היפהפה של דדה, מכניס אותנו למצב רוח רומנטי למרות הסביבה הקשוחה. "כל הגוף שמש. העור מצמיח אצבעות. אני מעבירה לך חשמל מפה לפה".

משם נמשיך לבית בנימיני – אחד ממרכזי האמנות והעיצוב החביבים עלינו בקריית המלאכה ובכלל – לשלישיית תערוכות שזהו ממש סוף השבוע האחרון לראות אותן.

בקומת הקרקע נמצא את תערוכתו של אודי צ'רקה – אמן וקרמיקאי מוערך – המשלב כאן בין פיסול בפורצלן לבין עבודה עם גלמים של תולעי המשי – התוצאה יחודית ונוגעת ללב. (אוצרת: שלומית באומן)
במדפיה של "הגלריה הקטנה" נמצא את פסלי הזכוכית היפים של רובין פנטופרו (אוצרות: רעות רבוח ושלי שביט) שצורתם מרמזת כלי קיבול, אך הן נוצרו ללא היכולת להכיל.
ובקומה השניה, מיצב הסאונד של אמי ספרד (אוצרת: ניצן שובל-אבירי) מתאים במיוחד לביקור זוגי, אפשר לשבת יחד על הספסל העגול ולהאזין לקולות הנשיים המספרים סיפור מתוך כדי הקרמיקה המיוחדים. לא לפספס עליה לגג עם תצפית ייחודית על הסביבה.
מידע נוסף

נמשיך אל תוך הקריה אל גלריה אלפרד, לתערוכתן הזוגית של ערבה אסף ומשי כהן – נימה (אוצרת: קמיע סמית). תערוכה עדינה עדינה של שתי אמניות צעירות שהן אשפיות המגע המינורי. העבודות המונוכרומטיות והשקטות עוסקות במוטיבים של לידה, התחדשות והתפרקות.
ערבה אסף מציגה כאן הדפסים בטכניקות מיוחדות ועבודות שאותן הרכיבה בחיבור חלקיקים זעירים זה לזה. משי כהן מגלפת בנייר עד דק והופכת אותו לאובייקט בפני עצמו – כזה שחדיר לאור מולו הוא מוצב. לצד הניירות המגולפים היא מציגה אובייקטים יצוקים מחומרים כמו אדמה, כסף ופליז. שם התערוכה ׳נימה׳ מרמז לדבר מה דק כחוט השערה ואכן התערוכה הזו "מנגנת" בצליל דק מן הדק. וזה יפהפה.
מידע נוסף

הבאה בתור היא גלריה אינדי, עם "יש מלשינה בשכונה" – תערוכת יחיד של דיוי בראל, אחד היוצרים הכי עדינים ומשעשעים שיש כאן. בראל מערבב דימוים אייקונים מאינצקלופדית תרבות יחד עם צילומי ארכיון של שיכונים ישראלים. הוא יוצר תמונת מצב בדיונית על ישראל של פעם, איפה הכל התחיל. מה שנקרא חלום ושברו. אבל אל תתעצבו, זו תערוכה לירית, יפה ומצחיקה. לא סתם אנחנו ממליצים עליה אפילו בולנטיינס. מידע נוסף

נקנח בעבודת הקיר הגדולה של אורן פישר "זה בידיים שלנו" שנמצאת ברחוב התנופה 7. העבודה נוצרה כחלק מפרויקט בינלאומי לכבוד 50 שנה לארגון גרינפיס. כמו תמיד, פישר משלב בין סגנון גרפי וכמעט נאיבי, הרבה הומור והרבה הרבה ציניות בכדי לדבר על הנושאים הבוערים ביותר. עם כל הכאב ביצירה שלו, תמיד אפשר למצוא בה גם פינה של אופטימיות.

מומלץ להצטייד בקפה בבית הקפה "הרשמי" של קריית המלאכה 'קופילאב' שמתמחה בקפה איכותי במיוחד ואווירה נעימה בחלל רחב ידיים בו אפשר לפתוח את היום, או לעשות הפסקה כאשר מתעייפות הרגליים…

וכמובן שאף דייט לא שלם בלי משהו לאכול – אה לה רמפה היא מסעדה נעימה וטעימה המשקיפה על אמנות הרחוב של הכניסה לקריית המלאכה. ניתן למצוא כאן אוכל צמחוני ואיכותי וללוות אותו ביין טוב. בעומק הקריה, בבניין של גלריות וסטודיות, נחבאת "למעלה" מסעדה מקסיקנית איכותית ושמחה. שני ספוטים מעולים לסיום הדייט ושיחה על מה שראיתם.

אז שיהיה באהבה!

אורן פישר "זה בידיים שלנו"

אורן פישר "זה בידיים שלנו"

מחוץ למרכז. המלצות סוף השבוע 23-25.1.25

בימים אלו הלב, הראש והנפש נמצאים רובם ככולם במקום אחד – בציפייה מתוחה לשובם של החטופים והחטופות. המראה של ראשונות החטופות חוזרות אל משפחתן, מגמד כל דבר אחר – גם את האמנות הטובה ביותר. סביר שכך יהיה לאורך כל תקופת מימוש העסקה, ובכל זאת, אנחנו כאן כדי לדבר אמנות. אספנו כמה תערוכות המוצגות מחוץ למרכז הארץ, אולי זו הזדמנות טובה לנצל את מזג האוויר היפה כדי לנשום קצת ולראות אמנות.
בגלריה לאמנות גבעת חיים איחוד מצהירה מיכל גולדמן נאמנות לציור כבר למעלה מארבעים שנה; בגלריה של בית אוסף קופפרמן בקיבוץ לוחמי הגטאות, החיים נכנסים אל האמנות בדלת האחורית; בגלריה העירונית עפולה ליעד בן יהודה עובר מקירות הרחוב אל הקירות הלבנים של הגלריה. וגם שני אמני דיוקן שונים מאוד אך גם דומים מציגים תערוכה זוגית בגלריה של קיבוץ מחניים.
שיהיה סופ"ש נעים של בשורות טובות, ושיחזרו כולם וכולן הביתה בשלום – עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

'קחי למשל ציור', תערוכת יחידה של מיכל גולדמן. אוצרת: ורד נחמני
ציור – הוותיק שבמדיומים האמנותיים וכנראה אחד המושמצים שבהם. כמה פעמים כבר הרגו אותו, את הציור, עם האמירה המפורסמת "הציור מת". כמה פעמים כבר טענו בתוקף שהוא לא רלבנטי אל מול מדיומים אמנותיים חדשים וחדישים יותר כמו צילום, וידאו ומיצב. ועדיין ציירים וציירות קמים מדי יום בנאמנות לסטודיו והציור חי וקיים. מיכל גולדמן, שמאחוריה כבר יותר מארבעים שנה של ציור רציף ועמלני, אך לא תמיד בליבו של המיינסטרים, היא בדיוק ציירת נאמנה שכזו. כיאה לציירת ותיקה, מנעד הנושאים שבהם עוסקת גולדמן הוא רחב. אך תמיד נראה שהיא מפנה את עינה ואת מכחולה אל הזנוח והנשכח – תהיה זו פינה נסתרת בסטודיו, או סמטה מרופטת בדרום תל אביב. תערוכתה החדשה היא תצוגת תכלית של ציירת מנוסה שיודעת שהמדיום שלה, כאשר הוא במיטבו, הוא חסר תחליף ומלא עוצמה.
אירוע פתיחה: יום שבת, 25.1, 12:00, גלריה לאמנות גבעת חיים איחוד
התערוכה תוצג עד 1.3. שעות פתיחת:  יום שישי 11:00-14:00, יום שבת 11:00-15:00. ניתן לתאם ביקור במועדים אחרים עם ורד נחמני: 054-7820202

מיכל גולדמן, מתוך תערוכת יחידה בגלריה לאמנות גבעת חיים איחוד

'בשדות השלף', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ד"ר גליה בר אור
משה קופפרמן הוא מאבות המזון של האמנות הישראלית המודרנית. הציור שלו – שיצא מתוך המסורת של קבוצת "אופקים חדשים" המשפיעה, אך ידע לחדש ולפרק אותה – הפך במידה רבה לאחד המנסחים המרכזיים של ציור מופשט ישראלי. במהלך שנות פעילותו הרבות, היה קופפרמן עד – כמו כולנו כאן בארץ – לקונפליקטים רבים, גם פנימיים וגם חיצוניים. מלחמות, תהפוכות פוליטיות, משברים ועימותים רחשו וגעשו מחוץ לדלתות הסטודיו שלו בקיבוץ לוחמי הגטאות. אבל קופפרמן, אדם פוליטי בחייו הפרטיים שהסטודיו שלו, כמו במטאפורה אירונית במיוחד, ממוקם בין שדות הקיבוץ למוזיאון השואה והמרד – לא הכניס את המתרחש אל תוך הציור שלו. אך למציאות דרכים משלה להכנס אל הציור, במרומז ומהדלת האחורית. בתערוכה קבוצתית חדשה בסטודיו של קופפרמן שהפך לגלריה, משתתפים אמנים ואמניות שגם הם לא מכניסים את העולם אל תוך האמנות שלהם מהדלת הקדמית. אבל העולם נכנס פנימה בדרכיו העקלקלות.

בהשתתפות: פני הס יסעור, יקירה אמנט, שי זכאי ודב אור נר, דליה מאירי, משה קופפרמן וזיו שר
באותו יום תפתח בגלריה גם תערוכת יחידה של ברית אינשטיין
אירוע פתיחה: שבת, 25.1, 11:30, בית אוסף קופפרמן, קיבוץ לוחמי הגטאות
התערוכה תוצג עד חודש מאי.
שעות פעילות: שישי ושבת 10:00-15:00 ובתיאום מראש בטלפון 04-9933792/869

'בגוף שלישי', תערוכת יחיד של ליעד בן יהודה (I ❤️ Afula). אוצרת: מור ברק ריבלין
אנחנו מודים שבהתחלה כאשר קיבלנו את ההודעה על התערוכה הזו, בעיקר השתעשענו מהכינוי שבחר לעצמו האמן, שמחבר באופן מפתיע בין עפולה לניו יורק סיטי, לא פחות ולא יותר. אך למרבה השמחה, מבט בעבודותיו של ליעד בן יהודה – שהתערוכה החדשה בגלריה העירונית של עפולה חושפת אותו לראשונה בשמו המלא לאחר שנים של שימוש בכינוי השנון – מראה שיש פה כישרון אמיתי ולא רק שם גימיקי. הזכיר לנו קצת את יצירתו של Untay הלא הוא בעז סידס, מימיה הטובים של קריית המלאכה בתל אביב. כמו אמני רחוב רבים שעושים את המעבר לגלריה, בן יהודה שומר אמונים לסגנון הסטריט ארט ומציג כאן עבודות על מצעים שונים ומגוונים ולא רק על הקנווס המסורתי. אז עפולה כנראה אף פעם לא תהיה ניו יורק, אבל כיף לגלות בה כשרונות חבויים.
אירוע פתיחה: יום שישי, 24.1, 11:00, הגלריה העירונית, רחוב חטיבה תשע 15, עפולה
התערוכה תוצג עד 1.3
שעות פתיחה: ראשון: 10:00-15:00 ו 17:00-20:00 Ι שני, שלישי ורביעי: 10:00-15:00 Ι חמישי: 10:00-15:00 ו 17:00-20:00 Ι שישי: 10:00-13:00 Ι שבת: סגור

וגם –
'מפגשים אנושיים', תערוכה זוגית של מיכל ויטלס ודיויד אייזקס. אוצרת: נאוה הראל-שושני
מיכל ויטלס ודיויד אייזקס, שתערוכה זוגית שלהם נפתחת השבוע בגלריה בקיבוץ מחניים, הם שני אמנים שונים למדי. ויטלס מציירת סצנות מבויימות בקפידה שעוברות מרעיון, למודל חי ומשם לצילום ואז לציור שמן דשן ועשוי לעילא. לעומתה, אייזיקס יוצר בקו חופשי ומשוחרר יותר בדיו וגם באמצעות חוט ברזל מכופף ומפותל ביד אמן – במעבר מסקרן בין דו לתלת מימד. המשותף לשניהם הוא העיסוק בדמויות אנושיות ובדיוקן וביכולתם – כל אחד בסגנונו המיוחד – לתפוס משהו מנפשו של האדם אותו ציירו.
התערוכה מוצגת עד 8.3 בגלריה מחניים שבקיבוץ מחניים
שעות פתיחה: ימים ב', ד', ו'  ושבת  10:00-13:00. בימים א', ג', ה' – הגלריה סגורה, אך ניתן לתאם מראש ביקור בשיחה עם: דינה –  052-6065238  או עם יויו –  052-6065026  .

ליעד בן יהודה (I ❤️ Afula), מתוך תערוכה בגלריה העירונית של עפולה

אנשים שפגשנו. המלצות הסופ"ש 14-16.3

אחד הדברים המרגשים בעובדה שמאחורינו יותר מעשור של פעילות אינטנסיבית בטופ של האמנות הישראלית, הוא האמנים והאמניות שפגשנו בדרך. אנחנו לא מתביישים להגיד שאנחנו יודעים לזהות איזה טרנדים יהיו מעניינים ואיזה אמנים.ות יפרצו את הדרך, ובאמת מאלה שפגשנו בדרך ניתן להרכיב ממש "דרים טים" של אמנות. תערוכה קבוצתית מהחלומות או סוף שבוע שלם של פתיחות שכל אחת עשר. זה בדיוק מה שקרה הפעם – כל התערוכות השבוע הן של אמניות ואמנים שפגשנו בסיורים, התארחנו בסטודיו שלהם או שביקרנו במרכזים אותם הם מפעילים. ועכשיו גם אתם יכולים להנות.

במוזיאון על התפר, אסי משולם היחיד במינו מציג עוד נדבך בחזון האפלולי והמתוחכם שלו; בטרקלין האמנות של בית עלמא, מתארח מוזיאון בר דוד שפונה מקיבוץ ברעם הצפוני עם תערוכה של יעל סרלין; בגלריה חנינא תערוכה קבוצתית על הגבול הדק שבין מזל טוב לגורל מר. ובפינת הבונוס שלנו חגיגות יום הולדת למרכז ת"א תרבות ואירוע סטודיות פתוחים בקריית המלאכה.

שיהיה סוף שבוע של מפגשים משמחים,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

ליאב מזרחי, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה חנינא, תל אביב

'תֹּפֶת', תערוכת יחיד של אסי משולם. אוצרת: ד״ר שיר אלוני יערי

תערוכתו החדשה של אסי משולם במוזיאון על התפר בירושלים ממוקמת בקומת המרתף של המוזיאון ויש בכך משהו מתאים. לא חלילה בגלל שעבודתו המעולה לא ראויה לחללים מרכזיים ומוארים (בהם היא מוצגת לא מעט), אלא בגלל שמשולם מבקש בעבודתו להציג את תת המודע האפל של התרבות. העבודות, שלעתים קרובות מכילות דימויים מעוררי אימה ופחד כמו שוכנות בעצמן באיזו קומת מרתף אליה הוגלו על ידי התרבות המהוגנת ומשם הן מתכננות את השתלטותן. אסי משולם, שמגיע מרקע של לימודי ארכיאולוגיה יצר במהלך השנים מעין מיתולוגיה פרטית שלקוחה מדתות ומסורות רוחניות של המזרח הקדום ומפגיש אותה עם אסתטיקה שמזכירה לעתים סרטי אימה מודרניים. הפעולה הזו מבקשת לתת כלים להתמודדות עם עולם עכשווי שנראה שנכנס למערבולת של חוסר רציונליות וטירוף.

באותו ערב יפתחו במוזיאון גם תערוכות יחיד של מרסל הנסלאר, נלי אגסי והרי אומיי ותערוכה קבוצתית שאצר ד״ר דוד שפרבר, כולן במסגרת הביאנלה של ירושלים – אירוע אמנות משמח ושאפתני שמקיף את כלל חללי האמנות בבירה וגם כאלה שלא ידעו שהם כאלה. פרטים נוספים בקישור

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.3, 19:00, מוזיאון על התפר, רחוב חיל הנדסה 4, ירושלים.  אירוע פייסבוק

'ארץ אחרת', תערוכת יחידה של יעל סרלין. אוצרוּת: אבי איפרגן ומיטל מנור

כבר כתבנו פה רבות על הסמליות המיוחדת שנטענת בעבודות האמנות בימים שאחרי השבעה באוקטובר. מוזיאון בר דוד שוכן בקיבוץ ברעם שעל גבול הלבנון ומטבע הדברים פונה בתחילת המלחמה. כעת, באקט של סולידריות של עולם האמנות, הוא מתארח בחלל היפה של טרקלין האמנות בבית עלמא בתל אביב. כדי ליצור את עבודותיה מלקטת סרלין חפצים ותמונות מקהילות יהודיות שהתפוררו עם השנים, הקולאז'ים שהיא יוצרת מבקשים לתת עדות וקול לקהילות שאבדו. באופן סמלי ומעט מצמרר, סרלין מגיעה במקור מקיבוץ צפוני הסמוך לקיבוץ ברעם ולגבול לבנון, שגם הוא מפונה כעת. העיסוק בקהילות יהודיות שנעקרו ונמחקו, שהיה עד לא מזמן היסטורי בעיקרו, הפך לעדכני וקרוב הביתה באופן טרגי. התערוכה, שהיתה אמורה להפתח במוזיאון הצפוני, נפתחת במרכז תל אביב ומבקשת להזכיר לא רק את ההיסטוריה הרחוקה, אלא גם את המתרחש בימים אלו ממש, לא רחוק מכאן.

אירוע פתיחה: יום שישי, 15.3, 11:00, טרקלין האמנות עלמא,, רחוב שד"ל 6, פינת רוטשילד, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'מזל טוב', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ענבל מארי כהן

טרגדיות גדולות מזכירות לנו פעמים רבות את חשיבותו של מזל בחיים – השרירותיות של ההבדל בין חיים למוות ובין צער לשמחה יכולה להיות בלתי נסבלת לפעמים. ברכת יום ההולדת הקלאסית "מזל טוב" משמשת את ליאב מזרחי, ענבל מארי כהן ושירה ריימן כדי לחקור את קו הגבול השברירי הזה. התערוכה מביטה על פרקטיקות מקובלות של חגיגת יומולדת ישראלית – נרות, לבוש לבן, זר פרחים, כיבוד – ומראה את הקרבה המצמררת שלהם למנהגי אבלות. זר יום ההולדת הופך לזר אבל, הנר על העוגה הופך לנר נשמה והחולצה הלבנה החגיגית הופכת לתכריכים. בימים אלו שבהם כל שמחה נראית כאסקפיזם במקרה הטוב וכאצבע בעין במקרה הרע, אמני התערוכה מבקשים להראות את מרחק חוט השיערה שבין החיים למוות.

בהשתתפות: ליאב מזרחי, ענבל מארי כהן, שירה ריימן
אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.3, 20:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס –  יום הולדת למרכז 'ת"א תרבות' ואירוע סטודיות פתוחים בקריית המלאכה.

קריית המלאכה היא איזור שנמצא בשינוי מתמיד, אך נדמה שבשנים האחרונות השינוי קיבל מבער אחורי ועבר למצב טורבו. חוץ מצורתם האיקונית של הבניינים, כמעט ואין קשר כבר בין קריית המלאכה שהכרנו כשהתחלנו את סיורנו שם לאיך שהיא היום. אחת התוספות המבורכות לקריה הוא מרכז 'ת"א תרבות' – מרכז אמנות המיועד לקהילת האמנות המקומית ונועד לשרת אותה. גם אנחנו הספקנו כבר לעשות בו שימוש, להתארח בו ולקיים בו הרצאות ואירועים. כעת המקום חוגג שנתיים וכך הקריה לובשת חג בדמות עשרות חללי סטודיו פתוחים ופעילויות נוספות. מי יתן והאיזור המיוחד הזה ימשיך להשתנות יחד ולטובת קהילת האמנות הרוחשת בו.

האירועים יתקיימו במהלך הסופ"ש של שישי-שבת 15-16.3 בשעות 10:00-14:00, במרכז ת"א תרבות, המרץ 5, תל אביב ובכל רחבי הקריה.
כדאי להתעדכן במתרחש בקישור

אסי משולם, מתוך תערוכת יחיד במוזיאון על התפר, ירושלים

מחקר חומרי. המלצות הסופ"ש 22-24.2

אנחנו נסתכן באמירה קצת בוטה, אבל עם כל הכבוד לרוח ולקונספט, בלי חומר אין אמנות. ואם להסתכן באמירה קצת פואטית, ניתן לומר אולי שאמנות היא שירת החומר. משחר ההיסטוריה ידעו אמניות ואמנים מנוסים לחלץ אמירות נוגעות ללב ומעוררות מחשבה מתוך גושי אבן, פיסות עץ ושלוליות צבע. בתערוכות השבוע עובר החומר וחקירה האמנותית שלו למרכז הבמה. מרתק ומאיר עיניים לשפוך אור על מערכת היחסים הזו בין אמן לחומרי יצירתו.

בבית בנימיני מותח מארק צצולה את גבולותיו של הפורצלן האצילי; במקום לאמנות מתחברים יחדיו דרך החומר העבר והעתיד של קריית המלאכה; ובגלריה אינדי בוחנות שתי אמניות את יסודותיו של הצילום. ובהמלצת הלוקאלז שלנו – תערוכה חשובה באתונה.

שיהיה סופ"ש נעים ורגוע,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

יבגניה גוטרמן, מתוך תערוכה זוגית עם מיכל שני בגלריה אינדי, תל אביב

'התפוררות', תערוכת יחיד של מארק צצולה. אוצרת: שלומית באומן

 פורצלן הוא האציל שבחומרים הקרמיים. כאשר אנחנו שומעים את המילה פורצלן מייד עולים לראש כלים יפניים עדינים או סרוויסים אירופאיים מפוארים, ובכל מקרה נחשוב על טכניקה וירטואוזית ומעודנת. אין דבר רחוק יותר כאשר הדברים אמורים בעבודתו של האמן הפולני-ישראלי מארק צצולה. בעוד שאין ספק שצצולה הוא וירטואוז – אחרי עשורים של עבודה בכל האספקטים של אמנות וייצור קרמיים כולל עשרים שנה כמקים ומנהל המחלקה לקרמיקה בבית הספר היוקרתי פרסונס בניו יורק. – אבל מעדינות נראה שצצולה נמלט כמו מאש. האובייקטים המוצגים בתערוכה בבית בנימיני נשענים על עיצובים קלאסיים שרבים מאיתנו זוכרים מבית הסבתא, אך הם נראים ככאלה שעברה עליהם טראומה – שברים, ריקבון וקורוזיה מעוותים וחורצים את פני השטח העדינים ליצירת חפצים שהם מצד אחד מוכרים וביתיים ומצד שני זרים, מוזרים ומעוררי אי נוחות ושאלות.

באותו יום תפתח בבית בנימיני גם תערוכת יחיד של זיו גנל
אירוע פתיחה: שישי, 23.2, 10:00, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב
אירוע פייסבוק

'אינטליגנציה חומרית: מחקר גישוש'. אוצרוּת: יאיר ברק ושירה שובל

כל מי שהיה איתנו בסיור בקריית המלאכה, יודע שהמקום האהוב עלינו בתל אביב נולד כאיזור תעשייה עירונית זעירה ואיגד במתחם מפעלים קטנים כמו מרפדיות, נגריות, בתי יציקה, בתי דפוס ועוד. עם השנים ובעקבות תהליכים גלובליים ומקומיים, פינו את מקומם רבים מבעלי המלאכה ובמקומם הגיעו האמנים והגלריות שמאפיינים את המתחם כיום. במהלך יפה ומרתק שהוא פרי שיתוף פעולה בין מקום לאמנות למרכז ת"א תרבות מתחברים שני הפנים הללו של קריית המלאכה לתערוכה מרגשת אחת. שישה אמנים ואמניות שיתפו פעולה במהלך החודשים האחרונים עם ארבעה בעלי מלאכה מסורתיים ויצרו שיתופי פעולה שנותנים מקום לחוזקות של שני העולמות – הדמיון והחופש של האמנות העכשווית יחד עם הטכניקה והיצירתיות של בעלי המלאכה. התוצאה שמהדהדת את העבר ומראה את ההווה ואולי מסמנת את הדרך לעתיד של המתחם המיוחד הזה. איזה כיף

בהשתתפות: דבורה מורג בשיתוף עם רקמת שפרה, תמר אור בשיתוף עם סריגי פילטקס, חן פלמנבאום בשיתוף עם אלעד יציקות, ענבל כהן חמו בשיתוף עם יציקות ג'וני, יובל חי , יפעת זיו

באותו ערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחידה של גלית ראוכווגר
אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.2, 20:00, מקום לאמנות, המרץ 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

'נמוג', תערוכה זוגית של מיכל שני ויבגניה גוטרמן. ליווי אוצרותי: חן תמיר

קוראים וקוראות צעירים לא בהכרח יבינו את הקשר בין תערוכת צילום לבין מחקר חומרי – הרי בימינו צילום הוא דיגיטלי לחלוטין, כמה לחיצות כפתור בטלפון ועשרות תמונות עולות באופן מיידי לענן האינטרנטי. אבל כמובן שהותיקים יותר מבינינו זוכרים היטב כי צילום אנלוגי היה תלוי מאוד בתהליכים כימיים מורכבים, בהם איכות החומר וסוגו ואפילו רמת האור וכמות הזמן שהנייר מבלה באמבטיית החומר משנים דרמטית את התוצאה. מיכל שני, המציגה בתערוכה זוגית שתפתח השבוע בגלריה אינדי יחד עם יבגניה גוטרמן, משתמשת באספקטים החומריים של הצילום כדי ליצור את עבודותיה. כדי לפתח ולהדפיס את הצילומים שלה היא משתמשת בעיקר בחומרים מצויים או טבעיים, כמו נוזלי פיתוח על בסיס צמחי וניירות צילום שפג תוקפם. השימוש בחומרים הלא סטנדרטיים הללו מכניס מעט כאוס בריא ומקריות מסעירה לתוך מה שאמור להיות תהליך כימי מדויק ונשלט. יחד עם גוטרמן האמניות בוחנות את יסודות המעשה הצילומי ושואלות שאלות על הדרך שבה נוצרים דימויים.

אירוע פתיחה:  יום חמישי, 22.2, 20:00, גלריה אינדי, צ'לנוב 42, תל אביב
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – אתונה

'תהום', תערוכת יחידה של Renée Revah

לא הרבה אנשים מכירים את השלוחה העכשווית של מוזיאון בנקי, וחבל. זה מוזיאון קטן ואיכותי שבדרך כלל מוצגות בו תערוכות טובות. בימים אלה מוצגת בו תערוכה של Renée Revah – אמנית יווניה יהודיה שחוזרת לשורשים של משפחתה בזמן מלחה"ע השנייה. למעשה אלה השורשים של אביה ששרד, בזמן שכל משפחתו נספתה בשואה.

התערוכה היא תיעוד של מסע שערכה האמנית לאושוויץ, והיא מורכבת בעיקר מצילום שחור לבן ומעט וידאו. מעבר לסיפור המצמרר והמוכר, נדמה שהדבר החזק ביותר בתערוכה הוא דווקא השקט שלה, והאסתטיקה הפיוטית שנחשפת בצילומים. זה תמיד צורב מחדש, לגלות כמה יופי אפשר למצוא, גם במקומות כאלה שנגועים בכל כך הרבה רוע והמון המון עצב.

הנושא של השואה עלה באינספור יצירות במדיומים שונים אבל הוא מעולם לא נשחק, והתערוכה הזו רלוונטית, נוגעת ללב וחשובה. תמיד, ובמיוחד היום.

התערוכה מוצגת עד 19.5 במוזיאון Benaki
בכתובת: Koumpari 1, Athens 106 74
שעות פתיחה: חמישי וראשון: 10:00-18:00, שישי ושבת: 10:00-22:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

דבורה מורג, מתוך תערוכה קבוצתית במקום לאמנות, תל אביב

לא שגרה, ובכל זאת. המלצות הסופ"ש 2-4.11

אי אפשר לדבר על חזרה לשגרה, לא אחרי מה שעברנו כולנו רק לפני שבועות מעטים ולא כאשר המלחמה עדיין מתרחשת והעתיד לוט בערפל. ועדיין החיים כנראה חייבים להמשך ולאט לאט גלריות ומרכזי אמנות חוזרים להיפתח. אנחנו תמיד אומרים ולגמרי עומדים מאחורי זה – תרבות ואמנות אינן מותרות, אלא כורח המציאות. אנחנו קוראים – אם זה מרגיש לכם נכון ובטוח – דווקא עכשיו, לכו לראות אמנות!

שימו לב ששעות הפתיחה של הגלריות צומצמו והשתנו בהתאם למצב. כמובן שכדאי גם להיות קשובים להנחיות פיקוד העורף ולבדוק עם הגלריות עצמן לפני הביקור. לא בכל הגלריות יש מרחבים מוגנים

מאחלים לכולנו סוף שבוע של שקט יחסי,
שני ורנר וצוות Talking Art

גילית לוין רונן, מתוך תערוכת יחיד במקום לאמנות, תל אביב

'על החיים ועל המוות', תערוכה קבוצתית. אוצרת: נטע גל-עצמון
אין שם יותר סמלי מזה לתקופה העגומה שנפלה עלינו וגם נושא התערוכה מתאים כמו כפפה ליד. "ממנטו מורי" הוא זרם עתיק באמנות העוסקת במה שכולנו מנסים להדחיק – עובדת היותנו בני תמותה. עבודות האמנות בזרם הזה מזכירות לנו – גם ברגעים החזקים והשמחים מאין באנו ולאן אנו הולכים. התערוכה מציגה כמה מהאמנים המרכזיים בזרם הזה בארץ – כמו יצחק ליבנה עם ציורי הגולגלות שלו; דינה שנהב עם יצירות הספוג השבריריות שלה; ורוני לנדה שהפסלים דמויי הפורצלן שלה מסתירים תוך של בשר חי. אפשר לומר אולי שאמנות הממנטו מורי מבקשת לשבור לנו את הקונספציה שאנחנו בלתי פגיעים ובטוחים תמיד. קונספציה שכולנו התעוררנו ממנה בצורה האכזרית ביותר בתחילת אוקטובר.
בהשתתפות: נזקט אקיגי', רונית גורביץ, אורי גרשט, אילת כרמי, יצחק לבנה, רוני לנדה, יאנה מיטניק, שחר מרקוס, עינת עריף-גלנטי, ורה קורמן, דורון רבינא, דינה שנהב
גלריה זוזו, רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר. שעות פתיחה: שישי 10:00-14:00, שבת 10:00-14:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

'בזיליקה קיבוצית', תערוכת יחיד של זהר טל ענבר. אוצרת: עינת סיני-פסטרנק
כנראה שכל שם של תערוכה יראה לנו סמלי במיוחד בתקופה הזו ובמיוחד כזה שיש בו את המילה קיבוץ. התערוכה הזו של זהר טל ענבר יוצרת חיבור כמעט בלתי אפשרי בין שני עולמות לכאורה מרוחקים זה מזה – העולם הקיבוצי ואיקונוגרפיה נוצרית. במחשבה שניה אולי המרחק לא כזה גדול, לפחות לא בהקשר המקומי. איקונוגרפיה נוצרית עוסקת במיתולוגיה של ראשית הנצרות ודרכה ליצור זהות ואתוס שעזרו לבסס את הנצרות בכל העולם. בהקשר המקומי וכמובן הצנוע הרבה יותר, גם הקיבוצים הם סוג של מיתולוגיה ואתוס שסיפוריהם שזורים בזהות הישראלית ללא התר. אחרי שבשנים האחרונות נחשבו הקיבוצים לישובים כפריים, מנומנמים ופריבילגיים, החזירו אירועי השביעי לאוקטובר, בצורה הנוראה ביותר, את אתוס הגבורה הישן של הקיבוצים לקדמת הבמה.
במשכן מוצגות גם תערוכות של צבי לחמן ושל חיה גרץ-רן
משכן לאמנות, קיבוץ עין חרוד פרטים נוספים באתר המשכן

'תיקון', תערוכת יחיד של גילית לוין רונן. אוצר: יאיר ברק
פירוק בית ההורים ומיון החפצים שלהם לאחר מותם הוא אירוע מורכב ולא פשוט שדורש תעצומות נפש גדולות, לכל אחד יש את דרכו שלו להתמודד עם הרגע הכואב הזה. במקרה של גילית לוין רונן היתה זו האמנות ששימשה לה כלי להתמודדות ונחמה. בתערוכתה במקום לאמנות בקריית המלאכה היא מציגה את תוצריו של המסע שערכה בנבכי המגירות והארונות של הוריה. מכתבים רשמיים, מסמכים שעבר זמנם, מרשמים לתרופות ועוד ועוד, הופכים למעין דיוקן של אנשים שאינם, אך גם של תקופה שאיננה. את הכל מעבירה לוין רונן דרך פילטר האמנות ומוסיפה להם צבע, דימויים וחיבורים מפתיעים. היום, כאשר אנחנו עומדים מול מספר בלתי נתפס של בתים מפורקים שתכולתם פזורה לכל עבר, האמנות מציעה אולי קצה חוט לתחילתו של תיקון.
בגלריה מוצגות כרגע גם תערוכות יחיד של ג'רי שי שריג ושל איילת עמרני נבון
מקום לאמנות, המרץ 6, תל אביב
פרטים נוספים באתר הגלריה

'המטפלת הפצועה', תערוכת יחיד של עדי בצלאל. אוצרת: טל פרנקל אלרואי
המונח "המטפל הפצוע" הנותן לתערוכה את שמה מגיע מעולם הפסיכואנליזה והוא מתייחס לרעיון כי המטפל או המטפלת עוסקים בפצעים שלהם עצמם תוך כדי ובאמצעות הטיפול במטופל. יש המייחסים לאמנים ולאמנות בדיוק דרך המשקפיים של תאוריה זו, כי הרי מה היא האמנות אם לא נסיון של האמן לטפל בפצעיו תוך כדי יצירת עבודת אמנות שיכולה גם להביא את הצופה למבט מחודש ואחר על העולם, אם זה העולם שבחוץ או עולמו הפנימי שלו. עבודותיה של עדי בצלאל משלבות בין ציור לצילום ומנסות להיות גם הפצע וגם התרופה בו זמנית. בעולם שאחרי טבח הקיבוצים של 7.10, צירוף המילים "המטפלת הפצועה" מעביר רעד של צמרמורת בגב. אך בעולם של אחרי, הרעיון של פצועים שמרפאים פצועים מציע גם סוג של נחמה.
בבית האמנים מוצגות גם תערוכה קבוצתית של חברי הבית החדשים ותערוכות יחיד של עדן בצלאל חבס ושל ים עמרני
בית האמנים, רחוב שמואל הנגיד 12, ירושלים פרטים נוספים באתר הגלריה

עדי בצלאל, מתוך תערוכת יחיד בבית האמנים בירושלים

לילה לבן פריז 2023

לילה לבן בפריז 2023

אירועי הלילה הלבן השנתיים עמוסים במופעים, תערוכות, הקרנות וידאו, מוזיקה, מחול ועוד ועוד
בתוך כל השפע הזה, קל ללכת לאיבוד, וכיוון שהאירועים מתפרשים על כל העיר, השיטוט הוא אפשרי אבל יכול להיות מתסכל.
אז.. עשינו עבורכם את העבודה.
צוות המומחים שלנו, ניסח עבורכם מסלול של שעה הליכה, עם שבע נקודות עצירה שיכללו בתוכן את מיטב האירועים ששווה לדעתנו לראות.

הורידו לכם את התמונה ואת הקישור למסלול ותעשו חיים, גם בשבילנו!

באהבה,
שני ורנר וצוות Talking Art

מסלול "לילה לבן" פריז, מצוות המומחים של Talking Art

מיצב וידאו של לוקאס ארודה בכנסיית סן אסטאש
מידע נוסף
תערוכה קבוצתית במתחם האמנים ריבולי 59
מידע נוסף
הקרנת וידאו של סנדרין אלברג KOSMOS
מידע נוסף
תערוכה במוזיאון השואה
מידע נוסף
פסל צף של לודמילה רודריגז (החל משעה 22:00)
מידע נוסף
מיצב מראות של סבסטיאן לפבר
מידע נוסף
מופע רוק אלקטרוני מבוצע על ידי חפרפרות ענקיות (עד 22:30)
מידע נוסף
תערוכה ומיצג ב MAIF SOCIAL CLUB
מידע נוסף

סיור אמנות. צילום: תל אביבי

הסיור המשולב בקריית המלאכה

אזור קריית המלאכה בדרום תל אביב יועד לשמש כמתחם התעשייה של העיר. ברבות השנים כאשר רבות מן התעשיות הזעירות נעלמו מן העולם, החלו להינטש חללי העבודה והשכונה עמדה ריקה במשך יותר מעשור. מובן שהאמנים היו הראשונים לאמץ לעצמם את החללים הריקים ולמקם שם את הסדנאות שלהם. בהדרגה החלו לנדוד לאזור כמה מהגלריות התל אביביות הוותיקות ולהיפתח שם גם גלריות חדשות. בשנים האחרונות הפכה קריית המלאכה לאזור הצעיר והתוסס של האמנות העכשווית בארץ, כאשר את קירות המתחם מעטרת אמנות רחוב של מיטב האמנים שפועלים כיום בארץ.
הסיור ישלב ביקור גלריות, ביקורי סטודיו והדרכת אמנות רחוב בסמטאות הקרייה.

סיור גלריות ואמנות רחוב בקריית המלאכה

סיור גלריות ואמנות רחוב בקריית המלאכה. צילום: תל אביבי

תנועה מתמדת. המלצות הסופ"ש 17-19.3

האביב הוא זמן של שינויים וגם בלי קשר לעונה אין ספק שהתקופה הזו שבה אנחנו חיים לאחרונה מתבטאת בשינויים מרחיקי לכת. בהתאם, תערוכות השבוע מסמנות תנועה, התחדשות ושינוי – מהרמה המוניציפלית של עיר בהתחדשות ועד לדרכים האינטימיות בהן אנחנו פוגשים זה את זה.

אם כבר מדברים על שינויים ותנועה – גם אצלינו מתבשל משהו חדש ומרגש שאנחנו כבר ממש מחכים לספר לכם עליו. בקרוב!

בגלריה גורדון מציג עדו בר-אל דיוקן מופשט של העיר; גלריה דביר חונכת חלל חדש; תערוכה חדשה במרכז אדמונד דה רוטשילד בוחנת את הטקסים הקטנים של היום יום; ולקינוח, שווה להגיע לפינת הבונוס שלנו כדי לגלות את הסיורים הקרובים שלנו.

שיהיה סופ"ש חמים ונעים
שני ורנר וצוות Talking Art

עדו בר-אל, מתוך 'אוזן המן', תערוכת יחיד בגלריה גורדון, תל אביב

'אוזן המן', תערוכת יחיד של עדו בר-אל
איזה שם מצוין ואקטואלי לתערוכתו החדשה של האמן המוערך עדו בר-אל בגלריה גורדון בתל אביב (עוד לא התרגלנו לזה שצריך לציין את העובדה שזה קורה בתל אביב כי יש גם סניף בירושלים). בר-אל נותן פעמים רבות שמות שובבים כאלה לתערוכותיו, ונדמה שהשובבות הזו טמונה גם במהלך האמנותי. בר-אל מציג אובייקטים שאסף ברחוב וצייר עליהם, בשילוב של סקרנות כמעט ילדית יחד עם ידע והבנה עמוקה בהיסטוריה של האמנות והתרבות. אמנם העבודות של בר-אל מופשטות לחלוטין ולעתים קרובות הן נראות כמו ניסוי כימי שבודק אילו חומרים אסור לערבב יחד; ועדיין – הן מצליחות לשמש גם כמעין דיוקנאות של העיר שסביבו ולהוות ביטוי מדוייק וטעון לרוח הזמן והמקום.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 17.3, 19:00, גלריה גורדון, רחוב הזרם 5, תל אביב

'ראה שמש לעת ערב אדומה', תערוכה קבוצתית והשקת החלל החדש של גלריה דביר

כבר זמן מה אנחנו שומעים על התוכניות של גלריה דביר, מהגלריות החשובות והותיקות בארץ, לעבור מקום ולהתקרב עוד יותר למרכז העניינים של קריית המלאכה, וכעת הם עושים זאת. אחרי שנים של פעילות במתחם רחב ידיים בן מספר קומות ובעל מראה של מתחם מבוצר, עוברת הגלריה לחלל מעט צנוע יותר בקומה השלישית בבניין סמוך למערכת הארץ. מהלך דומה ראינו מכיוון גלריה זומר – עוד גלריה ותיקה וחשובה – שבימי שיא הקורונה עזבה את החלל הגדול בקומת הרחוב ברוטשילד לטובת חלל קטן (אך מושקע ומוקפד) בקומה שניה בבניין יפה ברחוב הרצל. אם כתבנו בהמלצה הקודמת על דיוקן של עיר, גם בשינויים והתזוזות האלה יש בכדי לסמן את דיוקנה של תל אביב שנמצאת במצב מתמיד של שינוי ותנועה. מאחלים הצלחה לדביר במקום החדש ומחכים כבר לראות מה מכינים לנו שם, אין ספק שהשם הטעון של התערוכה החדשה הוא כבר סימן מעניין לבאות.

אירוע פתיחה: יום שבת, 19.3, 12:00, גלריה דביר, רחוב שוקן 27, קומה 3, תל אביב

'נימוסים והליכות', תערוכה קבוצתית. אוצרת: טלי קיים

בתרבות הישראלית יצא שם רע לנימוס. במרחב המקומי החם והתוסס נתפסים הטקסים הקטנים האלה שבין אדם לחברו כבזבוז של זמן – התייפיפות מיותרת, וישראלים ידועים ברחבי העולם בישירות הבוטה שלהם – לטוב ולרע. בימי הריחוק החברתי של הקורונה קיבלו מחוות טקסיות של נימוס כמו לחיצת יד או נשיקה על הלחי עוד מכה והוכרזו כמסוכנות לבריאות. התערוכה שתפתח השבוע במרכז אדמונד דה רוטשילד מבקשת לשאול על מה אנחנו מוותרים כשאנחנו מוותרים על נימוסים והליכות, והאם ההתעקשות עליהם היא חוסר אחריות או מופת של אנושיות. נושא מרתק שאנחנו מרגישים שאמנות היא דרך מעולה לבחון אותו.

בהשתתפות: קארין אלמקיס, פנינה סימקוביץ, דקל סרי, תומר פרוכטר, תאיר אלמור, דוד (דוכי) כהן, רונאל פינס, סתיו טל

אירוע פתיחה: יום שבת, 19.3, 20:00, מרכז אדמונד דה רוטשילד, שדרות רוטשילד 104,תל אביב

אירוע פייסבוק

פינת הבונוס – סיורים קרובים

שני סיורים חדשים הולכים ומתקרבים ורצינו לספר לכם עליהם:

נופשון צפון 28-29.4
הדובדבן בקצפת של סיורי האמנות שלנו בתקופה האחרונה הוא ללא ספק הנופשונים – יומיים של אמנות, מוזיאונים, גלריות, מפגשי סטודיו וחללי אמנות שרק אנחנו משיגים גישה אליהם. כל זה בשילוב עם פינוקים כמו לינה במלון בוטיק, ארוחת שף והסעה פרטית צמודה – כל מה שאפשר בשביל ליצור את חוויית האמנות המושלמת. הפעם אנחנו יוצאים לצפון שפורח לא רק בגלל תחילת האביב אלא בגלל הסצינה האמנותית המופלאה שם. הצטרפו אלינו כדי לגלות אותה!

פרטים והרשמה בקישור או בטלפון 054-8087082

סיור גלריות בעקבות היסטוריה אלטרנטיבית 1.4
אם כבר מדברים על דובדבנים וקצפות, אז חייבים לדבר על סיור גלריות עם שני ורנר – מה יותר קלאסי מזה? הפעם לוקחת אותנו שני לסיור בעקבות היסטוריה אלטרנטיבית ובעקבות אמנים ואמניות שמבקשים לקחת סיפור מוכר ולספר אותו קצת אחרת. אולי הם לא תמיד נצמדים לעובדות, אבל דרך הבדיה וההמצאה הם מצליחים להגיע לאמת עמוקה הרבה יותר. פלא שקבענו את הסיור הזה באחד באפריל?

פרטים והרשמה בקישור

1. נעמה צבר, מתוך 'ראה שמש לעת ערב אדומה', תערוכה קבוצתית והשקת החלל החדש של גלריה דביר, תל אביב

בתוך ומחוץ. המלצות הסופ"ש 6-8.1

לפעמים היוצרות מתהפכות ואנחנו מגלים שאנחנו מרגישים הכי בבית דווקא בחוץ ואילו פנים הבית האינטימי לכאורה הפך להיות זר ומוזר. זה אולי נכון שבעתיים אחרי השנתיים האלה של סגרים, בידודים והגבלות.
תערוכות השבוע משחקות עם המבט הזה של פנים וחוץ, שייכות ושונות, ומראות לנו שלפעמים המבט מבחוץ דווקא רואה הכי עמוק ושאנחנו שנמצאים בפנים לא תמיד  בטוחים כמו שחשבנו.

בגלריה רוזנפלד תערוכת יחיד לאמנית הצעירה והנשכנית נועה אירוניק; יואב וינפלד ועומר שיזף חונכים מרחב תצוגה חדש; במעבדה של שרון תובל מזילה נעמה אופנהיים דמעות בשם האמנות; ובפינת הבונוס – פסטיבל מיצג בינלאומי.

סוף שבוע נעים ושתתחיל לה שנה טובה
שני ורנר וצוות Talking Art

נעמה אופנהיים מתוך תערוכת יחיד במעבדה של שרון תובל

'באתי לכבד', תערוכת יחיד של נועה אירוניק. אוצרת: מיה פרנקל טנא

אין ספק שנועה אירוניק היא סוג של עוף מוזר בסצינת האמנות הישראלית העכשווית. הציורים עזי הצבע המציגים דימויים כמעט וולגריים, לא נראים כשייכים לאף מורשת אמנותית מקומית מוכרת – איפה היא ואיפה דלות החומר. נראה שיותר משהיא נשענת על ההיסטוריה הכבדה של האמנות, אירוניק שואבת השראה מתרבויות שוליים מפוקפקות, בדיחות אינטרנטיות וסצינת המועדונים. ובכל זאת, עם כל ההומור השחור, הגסות והכאוס, יש בציור של אירוניק אותנטיות וכנות. נרצה או לא נרצה אירוניק מציבה מולנו מראה – יכול להיות שזו מראה מעוותת של פארק שעשועים, ועדיין היא מראה לנו צד של עצמנו שאי אפשר להתכחש אליו

באותו ערב תפתח בחלל הפרויקטים תערוכת יחיד של מתן גולן

אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.1, 19:00, גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

 'העיניים של אלנבי', עבודה חדשה של יוחאי אברהמי והשקת מרחב תצוגה חדש. אוצרים: יואב וינפלד ועומר שיזף

כבר כתבנו פה בעבר על חלל תצוגת האמנות "אופנובנק" שמפעילים האמנים יואב וינפלד ועומר שיזף מתוך הסטודיו שלהם. כמו שאנחנו רואים את זה יש הרבה נדיבות בהחלטה הזו להקצות חלק ניכר מחלל הסטודיו לצורכי תצוגה ולא פחות משמעותי מכך, להקצות משאבי זמן יקר לצורכי הפעלתו. לכן משמח במיוחד לראות שכעת הם מרחיבים את פעילותם לחלל נוסף ועוד כזה הזמין לצפייה 24/7. אם הסטודיו ממוקם בתוך מבנה של בנק לשעבר, מה יותר מתאים מאשר המשך התצוגה בכספומט? החור בקיר ששימש לאספקת מזומנים הופך לעמדת צפיה באמנות הנשקפת החוצה אל רחוב אלנבי. העבודה הראשונה המוצגת בכספומט היא של יוחאי אברהמי והיא הומאז' לאלנבי – על הברים הזולים, חיי הלילה הסליזיים והתשוקה המהולה בפחד המאפיינים אותו.

באותו ערב תפתח בחלל "אופנובנק" תערוכת יחיד של שאיה חזן
אירוע פתיחה:  יום חמישי, 6.1, 20:00, אלנבי 43, תל אביב, קומה 1 (בתוך בניין "המרחב החברתי")
אירוע פייסבוק

'לַקְרִימָה', תערוכת יחיד של נעמה אופנהיים. אוצר: שרון תובל

מעבדת האמנות של שרון תובל היא מקום שרגיל לצאת מאיזור הנוחות שלו ובהתאם להוציא גם את הצופים ממנו. בכל תערוכה החלל משתנה ומשנה את אופיו בצורה דרסטית ומספק למבקרים חוויה אחרת. וכך אחרי החלל הלבן והסטרילי שסיפקה לנו תערוכתה של רוני בן פורת בחודש שעבר, כעת מגיעה נעמה אופנהיים ומשנה את התמונה לחלוטין. במיצב טוטאלי בכל חלל הגלריה מתחקה אופנהיים אחרי פעולת הזלת הדמעות. אותו רגע אינטימי של עודפות רגש מנותח מכל כיוון ושוטף את הצופה בתערוכה, וזאת באמצעות אור, סאונד ואובייקטים מטופלים. ההזמנה קוראת למבקרים להגיע "בראש פתוח" וזה אכן רעיון טוב תמיד בביקור במעבדה. בתמורה המבקרים מרוויחים חוויית אמנות שכנראה לא היו מקבלים במקום אחר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.01, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס
'מה', פסטיבל מיצג בינלאומי. מנהלת אמנותית: תמר רבן

תמר רבן היא אחת האמהות הגדולות של אמנות המיצג בארץ שכבר בשנות השמונים הקימה מרכז מיצג במקלט בתל אביב שלאחר מכן הפך למה שאנחנו מכירים כיום כמרכז "במת מיצג" בתחנה המרכזית. כעת היא מביאה לנו פסטיבל בינלאומי מלא התרחשות ומסקרן במתחם "סטודיו אנט" של מרכז פליציה בלומנטל החדש בקריית המלאכה. בפסטיבל יופיעו כמה מהשמות הבולטים באמנות המיצג בארץ לצד מיצגים מצולמים של אמנים מהעולם. זאת לצד פעילויות וסדנאות מיוחדות. שווה להתעדכן באירוע הפייסבוק.

איפה ומתי: ימים שישי-ראשון, 7-9.1, סטודיו אנט, שביל המרץ 2, תל אביב
אירוע פייסבוק

סאקיקו ימאוקה, מתוך פסטיבל 'מה' לאמנות המיצג