כשהאמן חליל בלבין נולד, דודו פנחס כבר היה אסור בבית כלא בארה"ב, מרצה את עונשו בעוון רצח שביצע בעת שוד יהלומים שהשתבש. פיני הזה – בכלא הרחוק, היה אולי דמות בלתי נראית, אבל דובר בו רבות, כמעין אות קין או אות אזהרה המרחפת מעל המשפחה. בעיקר מעל בלבין הילד, שיש להגן עליו מפני השפעת הדוד או מפני שורשי הרוע שאולי טמונים אף בו מבחינה גנטית ועל להם להתפרץ. גם קולו של פיני עצמו חלחל אל מסדרונות הבית, ודמותו התגבשה בזכות מכתביו שהגיעו באופן קבוע ולעתים אף בצרוף תמונה. דמותו חוזרת בעבודותיו של בלבין – הן בפרויקט הגמר שהציג בתום לימודיו בבצלאל, שם גוללו קורות הפרק הראשון בסיפור; וכעת שוב, והפעם עם האמנית מרב קמל – בת זוגו ושותפתו ליצירה, בתערוכה המאמללת והנהדרת "פנחס" בגלריה הקיבוץ.
לצלול במים עמוקים
כתיבת תגובה