אתם יודעים שאנחנו מאמינים שאסור למוזות לשתוק דווקא עכשיו כשהתותחים רועמים ללא הפסק. ואכן מתוך ההלם והאלם של השבעה באוקטובר ואחריו עדיין נוצרת כאן אמנות מעולה ומשמעותית. אך האמנות הזו נושאת בתוכה את צילו של האירוע הטראומתי והמכונן – אירוע שממאן להסתיים. אל מול אוסף תערוכות כזה אנחנו יכולים רק לברך על קיומה של האמנות בחיינו כדי לתת נקודת מבט וזווית אחרת על הענן המאיים הזה שמרחף מעל ראשנו כבר יותר מדי זמן. אולי האמנות תהיה גם זו שתצביע על הדרך החוצה, אל האור.

במוזיאון נחום גוטמן יוצר אורי הולבן פנטזיה צבעונית על מפגש לא צפוי עם גיבור מלחמה; בגלריה בנימין תערוכה קבוצתית על אובדן השליטה הקולקטיבי והאישי; במוזיאון תל אביב תערוכת אוסף משובחת של עבודות שנוצרו בעקבות אירועי השנה האחרונה. ומעבר לים נוי ותמיר פותחים תערוכה בברלין.

שיהיה סופ"ש של אור ושלום,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

מיכל בלייר, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה בנימין, תל אביב

'אני לא רוצה לשכוח' תערוכה קבוצתית. אוצרת: מרי שק. עוזרת לאוצרת: ענת פלד
מה הכח שיש לאמנות אל מול זוועה וכאב? זוהי אולי אחת השאלות הגדולות של האמנות, בודאי החל מהמאה העשרים העקובה מדם. אל מול מלחמה וטרור, מה יואילו המכחול, הצבע והחומר? ועדיין אנו נוכחים שוב ושוב שגם ברגעים הקשים ביותר, בני אדם מתעקשים ליצור אמנות. כנראה שיש שם בכל זאת עוצמה וכח שדרושים לנו כדי לעבור זמנים קשים.
התערוכה החדשה שתפתח בתחילת שבוע הבא במוזיאון תל אביב מאגדת כמה מהאמניות והאמנים המוצלחים ביותר שפועלים בישראל כרגע, וכולם מציגים עבודות מהשנה האחרונה המנסות להתמודד בכליה של האמנות עם האסון האופף אותנו. האספנים היהודים-צרפתים מראווה וארתור אסבג מתעקשים להמשיך לרכוש יצירה ישראלית גם בעת הזו וכעת מציגים אותה כדי להביא נחמה, שיקוף ומזור.

בהשתתפות: שי אזולאי, אסנת בן דב, מתן בן כנען, יפעת בצלאל, יעל ברתנא, ציבי גבע, ניר הוד, אסף הינדן, מיכל הלפמן, גיא זגורסקי, רוני טהרלב, טגיסט יוסף רון, מרים כבסה, סיגלית לנדאו, מלאכי סגן-כהן, חנה סהר, יהודית סספורטס, עדי נס, ישראל קבלה, גבריאל קלזמר, מרב קמל וחליל בלבין, גדעון רובין, מיכל רובנר, ליהי תורג'מן
התערוכה תוצג החל מיום שלישי, 17.9, מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'מאונט קרייזי', תערוכת יחיד של אורי הולבן. אוצרת: מוניקה לביא
אמן ישראלי עם חיבה לרוחניות, צבעים עזים ונוסטלגיה אמריקאית, פוגש במהלך טיול בשווייץ לוחם ומטפס הרים ישראלי, ונוצרת ביניהם חברות מפתיעה שיכולה לקרות רק במסע בחו"ל. הסיפור הלא שגרתי הזה מקבל טוויסט אכזרי כאשר בשבעה באוקטובר, הלוחם – עידו "קרידו" רוזנטל – הלוחם הותיק ביותר בסיירת שלדג – קופץ מיוזמתו להגנה על ישובי העוטף, נהרג בהגנה על קיבוץ עלומים והופך לאחד מסמלי אותו יום נורא. כעת פותח האמן – אורי הולבן – תערוכה במוזיאון נחום גוטמן שחוגגת את המפגש הלא שגרתי בין השניים ומייצרת מעין קפסולה מרוכזת המשלבת בין המסע הפסטורלי, מדיטציה והתעוררות רוחנית לבין סמטאות עזה. יש פה שילובים מעוררי סחרחורת שיכולים להתקיים רק באמנותו של אורי הולבן וכנראה רק במציאות המשוגעת שהיא החיים (והמוות) בישראל.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 12.9, 20:00, מוזיאון נחום גוטמן, שמעון רוקח 21‎, תל אביב
אירוע פייסבוק

אובדן. שליטה. תערוכה קבוצתית: אוצר: ד"ר אלעד ירון
אמניות ואמני הגלריה השיתופית 'בנימין' מתכנסים לתערוכה קבוצתית הנוגעת באחת הנקודות הכואבות של התקופה האחרונה – התחושה הצורבת של אובדן השליטה שאוחזת בכולנו מאז אירועי השבעה באוקטובר ומה שהגיע אחריהם. העבודות בתערוכה מתייחסות לנושא בדרכים שונות ומעודנות – בין המציגות והמציגים רובי בקל מביט באבק שהצטבר בביתו בין סגרי הקורונה לימי המלחמה; מיכל בלייר מתייחסת לתאריך הלידה המשוער שלה שהוא גם תאריך פתיחת התערוכה; בוידאו מטלטל תרתי משמע, מוצגת האמנית שרית אכטנברג תלויה קשורה מהתקרה ומתנודדת כמטוטלת של שעון. ואולי עצם היצירה האמנותית היא נסיון להחזיר תחושת שליטה לחיים בעולם שנראה שהסתחרר מחוץ למסלולו.

בהשתתפות: אירית אברמוביץ, שרית אכטנברג, אפרת בואנה, מיכל בלייר, רובי בקל, עירית בראל בסן, ברנדון גאליס, נאוה ג'וי אוזן, עדי ט. הופמן, ענבל כהן חמו, אביב היילוייל ודינה לוי, יונתן לוי, שלומית ליוור, דורון פישביין ותמר שפר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 12.9, 20:00, גלריה בנימין, שביל המרץ 5 קומה 3, תל אביב
אירוע פייסבוק

מעבר לים –
'האחים ישראל', תערוכה של נוי ותמיר
הצמד נוי ותמיר לא עוצר. אחרי שבילו את הקיץ ברזידנסי הנחשב 'בתניאן' בברלין, הם מציגים שם תערוכה שמורכבת מהמיקס הרגיל שלהם, המורכב מהומור פרוע, פוליטיקה רדיקלית וברק חומרי ורעיוני. נוי ותמיר יצרו מעין היסטוריה אלטרנטיבית של בעליו הקודמים של הבניין בו התקיים הרזדינסי – צמד אחים יהודים שנאלצו להימלט לאחר עליית הנאצים לשלטון ולנטוש את מפעל התאורה שלהם. זוג האמנים, שהיצירה והאקטיביזם שזורים אצלם ללא הפרד, לא ניצלו את הרזידנסי המפנק בחסות ארטיס למנוחה ואסקפיזם, אלא יצרו אלגוריה חזקה על האשליה של השקט והמהירות המבהילה שבה כוחות פוליטיים אפלים יכולים לעלות.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 12.9, 19:00, Künstlerhaus Bethanien, Kottbusser Str. 10/d, Berlin
פרטים נוספים באתר התערוכה

אורי הולבן, מתוך תערוכת יחיד במוזיאון נחום גוטמן. מידול דוד חקי

אמנות טובה צריכה זמן, אמנות טובה צריכה רגע של שקט, רגע של חשיבה, רגע של בהיה. במציאות הישראלית, שהיא כאוטית גם בימים "כתיקונם" ובודאי שבעיתות מלחמה, קשה עד כמעט בלתי אפשרי למצוא את הרגע השקט הזה להתכנסות ויצירה. המלצות השבוע שלנו מוקדשות למוסדות ומרחבים שמציעים את המשאב יקר המציאות הזה לאמניות ואמנים נבחרים. תוכניות תואר שני ותוכניות רזידנסי נותנות לאמנים פרק זמן שבו הם יכולים להקדיש את רוב זמנם ליצירה. בדרך זו לא רק שהאמנים עצמם מתקדמים ומתפתחים, אלא עולם האמנות כולו יוצא נשכר.

בארטפורט בוחרים מתוך המאגר המרשים של בוגרות ובוגרים ומציגים שתי תערוכות יחיד משובחות; במתחם 'המפעל' בירושלים משיקים תוכנית רזידנסי חדשה; שלושת בתי הספר החשובים ביותר לתואר שני באמנות פותחים את התערוכות הסיום שלהם תוך יומיים. ובפינת הבונוס – גלריה וחנות חדשה לאמנות ועיצוב של אמנים עולים.

שיהיה סופ"ש שמאפשר רגע של שהות נינוחה,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

יאיר פרץ. מתוך תערוכת יחיד בארטפורט, תל אביב. צילום: טל ניסים

שתי תערוכות יחיד בארטפורט. אוצרת: נעמה הנמן
הגלריה של ארטפורט מציגה באופן כמעט בלעדי את בוגרי ובוגרות תוכנית שהות האמן שלהם. ומכיוון שמדובר בתוכנית הרזידנסי הנחשבת והמבוקשת ביותר בארץ, זה אומר שיש להם מאגר משובח במיוחד של אמנים ואמניות מהטובים ביותר שפועלים כרגע בארץ לעבוד איתם (רק לדוגמא – רות פתיר, בוגרת התוכנית – מייצגת אותנו עכשיו בביאנלה בונציה) אם כן, ביקור בתערוכות בארטפורט הוא סוג של "הימור בטוח" וצמד התערוכות שנפתחות בסוף השבוע הזה אינן שונות. יאיר פרץ הוא אחד הציירים המעניינים ביותר שפועלים בארץ בעשור ומשהו האחרונים. הציור של פרץ אינו מלטף או מתחנף – מדובר בציור פראי שמציג דמויות בתהליכי התנגשות והתפרקות שונים. המפגש של דמויותיו של פרץ עם העולם ואחת עם השניה אף פעם לא הרמוני אלא פורץ את גבולות הגוף והנפש בדרכים יצירתיות. שירן יצהרי יוצרת מיצב פיסולי שמתפשט על כל שטח הגלריה והופך אותה לסוג של אתר בניה. באמצעות עבודה עם אובייקטים כמו שקי חול ענקיים ויצירה של יציקות חול עדינות ויפות, היא מביטה בהוויה העירונית הישראלית כעל מרחב בהשתנות מתמדת של הרס ובניה. "החלום הישראלי" לדירה משלך מתנגש עם קרקע המציאות.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 27.6, 19:00, ארטפורט, רחוב העמל 8, תל אביב
אירוע פייסבוק

'אִין סִיטוּ', פתיחת שתי תערוכות והשקת תכנית שהות אמן חדשה
אם מדברים על מקומות שנותנים שהות לאמנים לעשות את הדבר שלהם, הרי ש'המפעל' בירושלים הוא אחת הדוגמאות המעניינות והמוצלחות לכך. מתחם אמנות שהפיח חיים חדשים בבניין היסטורי נטוש ומופעל על ידי חבורה של אמנים ואוצרים צעירים שמתעקשים לא לנוח על השמרים ולהמשיך להמציא מחדש את ההגדרה של חלל אמנות. כעת נפתחות במתחם שתי תערוכות חדשות שהן תוצר של תוכנית רזידנסי חדשה שהחלה לפעול שם. מיכאל שילה ניצל את זמן השהות שלו כדי ליצור משהו בין מעבדה, לחנות אלקטרוניקה למחסן של אלטע זאכען – הוא אסף מכשירי חשמל שהפסיקו לעבוד, פירק אותם לגורמים, הרכיב אותם מחדש ויצר מהם פסלים קינטיים משעשעים ונוגעים ללב. אוצרת: אביטל וכסלר
עוד מוצגת במתחם, תערוכה קבוצתית של חברות וחברי הגלריה השיתופית התל אביבית P8. התערוכה, שהיא המשך של פרוייקט שנוצר עבור גלריה בגרמניה, מתייחסת ישירות למבנה ההיסטורי בו שוכנת הגלריה ומנסה באמצעות התחקות אחרי היסטוריה אמיתית ומומצאת לחשוף איזו אמת המסתתרת בין הקירות. התערוכה בהשתתפות: לי ברבו, רוני בן פורת, רות ביגר, נטע דרור, כרמלה וייס, ינון כלפון, תמר לב-און, רונית מירסקי, נעמה קליימן,מור קליינר, סלי קריסטל.  אוצר: אבשלום סולימן
אירוע פתיחה: יום חמישי, 27.6, 20:00, המפעל, רחוב המערביים ,3 ירושלים
אירוע פייסבוק

תערוכות סיום התואר השני של בצלאל, המדרשה ואוניברסיטת חיפה
כנראה בלי לתאם מראש, שלושת בתי הספר החשובים ביותר לתואר שני באמנות פותחים את תערוכות הבוגרים שלהם באותו סופ"ש, שלא לומר באותו יום. בצלאל, המדרשה ואוניברסיטת חיפה הם שלושה מוסדות ותיקים וחשובים שמתהדרים כל אחד בסגנון מובחן משלו. בצלאל הותיק והמבוסס מכולם, מציג פעמים רבות תערוכות ברמה כמעט גלריסטית שאכן לא פעם נחטפות במהירות על ידי גלריה כזו או אחרת. ביה"ס המדרשה משלב תואר באמנות עם חינוך ולא פעם מוצגים בו פרויקטים רדיקליים וקונספטואליים יותר. אוניברסיטת חיפה, עם המרחק מהמרכז מאפשרת קצב שונה ואולי איזו התעמקות רבה יותר שמושכת אליה גם אמנים ותיקים יותר. הרבה נכתב, גם פה, על הרמה הלא אחידה והבוסרית לעתים של תערוכות סיום. בניגוד לתואר ראשון, בתואר שני לומדים הרבה פעמים כבר אמנים לכל דבר, מה שמגביר את הסיכוי לתערוכה בשלה ובוגרת יותר. ובסופו של דבר לדעתנו אין תחליף למפגש הראשוני הזה בתערוכת הסיום עם מי שירכיבו את סצינת האמנות המקומית בשנים ובעשורים הבאים.

תערוכת הסיום של המדרשה תיפתח ביום רביעי, 26.6, 20:00, הירקון 19, תל אביב.
תערוכות הסיום של בצלאל ואוניברסיטת חיפה יפתחו ביום חמישי, 27.6, 19:00
בצלאל, רחוב הרצל 119, תל אביב – אירוע פייסבוק
אוניברסיטת חיפה, המשכן לאמנויות, שדרות אבא חושי 199, חיפה – אירוע פייסבוק

פינת הבונוס
חנוכת גלריה KakdelArt ויריד אמנות ועיצוב בבית המכולות בנמל יפו
בסיורי התוכנית השנתית שלנו השנה ביקרנו בין השאר בסטודיו KakdelArt שמוקדש להפניית זרקור וקידום יצירתם של אמניות ואמנים עולים, בעיקר ממדינות חבר העמים לשעבר. הדבר הכיף ביותר בסטודיו הזה הוא שמדובר ביוזמה של האמניות ואמנים עצמם ושדרכי הפעולה שלהם יצירתיות בערך כמו העבודות שלהם. כעת הם פותחים גלריה וחנות חדשות במתחם 'בית המכולות' המדליק בנמל יפו שם ניתן יהיה להתרשם ולרכוש מעבודותיהם בתנאים אופטימליים. הם משיקים את המיזם החדש בפסטיבל ויריד של יומיים עם תערוכה, סטודיו צילום נייד, מוזיקה חיה, סדנאות יצירה ועוד ועוד. בילוי סופ"ש מושלם בנמל המתחדש.
מתי ואיפה: יום שישי, 28.6, 14:00-21:00 ויום שבת, 29.6, בית המכולות, נמל יפו 3, תל אביב
אירוע פייסבוק

מיכאל שילה, מתוך תערוכת יחיד במפעל, ירושלים