ארכיון תגיות: מיכל סופיה טוביאס

שני ורנר מדריכה בביאנלה בונציה 2022

2022 – היית גדולה מהחיים

סיכום השנה של שני ורנר
אני מסיימת את שנת 2022 בסערה קלה, בה חשש, תקווה והתרגשות מהולים אלה באלה. השנה הזו הביאה עמה הרבה מאוד אירועים גדולים, יותר ממה שהיה בשנים עברו. זו היתה שנה גדולה מהחיים – בפן האישי, העסקי, בעולם האמנות הישראלי, בתרבות המקומית ועוד.

2022 התאפיינה בתערוכות ענק, שוברות קופות. בזירה שלנו אנו יכולים לציין כמובן את קוסאמה במוזיאון תל אביב – תערוכה שפתחה לנו את השנה, ובה סיירנו עם מאות אורחים ולצידה את תערוכת היחיד של סיגלית לנדאו, איתה אנו סוגרים את השנה באופן דומה.
גם הביאנלה בונציה היתה אירוע משמעותי עבורי כיוון שזו הפעם הראשונה שיצאנו להדריך בה. הביאנלה שברה השנה את כל השיאים עם יותר מ800,000 מבקרים. אנחנו "תרמנו" 140 אורחים ב7 סיורים שהוצאנו לתערוכת הענק החשובה הזו.

השנה "מדברים אמנות" עברה גם מהפך מבפנים. האירוע המשמעותי ביותר היה ההשקה של סיורי אירופה שלנו ושל מותג Talking Art LOCALS. ערכתי עשרות ראיונות עם ישראלים שחיים בחו"ל עד הדיוק והמציאה של המדריכים הטובים ביותר עבורכם שימשיכו לקיים את הרוח של הסיורים שלנו גם במרחק. שמונה מדריכות ומדריכים חדשים הצטרפו לצוות שלנו, לצד מנהלת אדמיניסטרציה חדשה ואחראית הכשרות ובניית תכנים שנמצאת בלונדון – והשמחה רבה.

קרו גם כמה אירועים מדאיגים בעולם האמנות כאן. תערוכות שהוצגו בגופים ציבוריים וצונזרו בגלל שהכילו תכנים שסומנו כפוגעניים – עבודתו של דויד ריב והסערה סביבה במוזיאון רמת גן, הצגת תוכן "פוליטי מדי" במכללת ספיר ורק לאחרונה הורדה תערוכה בגלריה ביתא בירושלים בגלל שהציורים הציגו עירום נשי. נגיעת יד של שלטון בתחומי הרוח היא דבר מסוכן מאוד ועלינו להתייחס אליה בכובד ראש.

במרץ הקרוב אציין 10 שנים להקמה של Talking Art. בשנים האלה ראיתי את עולם האמנות הישראלי משתנה בצורה חסרת תקדים. ככל שתהליכי הגלובליזציה מעמיקים כך גם השדה המקומי, יוצא מהדלות שזוהתה בו כבר בשנות ה-1980 ומגיע על מחוזות חדשים, בינלאומיים, סקסיים – שתואמים סוף סוף את הלך הרוח העולמי. במקביל, התפתחה גם "תיירות אמנות". אם בתחילת הדרך, נחשבתי לעוף מוזר – חלק מקהילה קטנה של מסיירי אמנות, היום סיורי תרבות למיניהם הפכו לנחלת הכלל, ואמנות עכשווית אינה נתפסת כאליטיסטית ולא נגישה, אלא כחוויה המיועדת לקהל רב תחומי ורב דורי.
בכך, אני יכולה לומר שהחלום שחלמתי לפני עשור מתחיל להתגשם. שנת 2023 הולכת להיות כולה בסימן של חגיגות העשור!

ובנימה אופטימית זו גם אסיים. אני מודה לצוות המופלא שלי שבלעדיו 2022 לא היתה נראית כפי שהיא – צוות חכם, טוב, לויאלי ותומך שמניע יחד איתי את המיזם הזה קדימה כל הזמן.

השנה הזו גם לא היתה טובה כל כך לולא אתם – שוחרי האמנות, שממשיכים לבוא סקרנים ופתוחים, שנהנים מאמנות באמת ובוחרים בנו להביא אתכם אליה בדרך שלנו.
אני מאחלת לכולנו שנה אזרחית חדשה, טובה ומעשירה, רגועה, בריאה וכרגיל – מלאה באמנות משובחת. שלכם, שני ורנר

אני מאחלת לכולנו שנה אזרחית חדשה, טובה ומעשירה, רגועה, בריאה וכרגיל – מלאה באמנות משובחת.

שלכם,

שני ורנר

אלעד רוזן בית בנימיני

אלעד רוזן, מתוך התערוכה השלישי הנמנע בבית בנימיני. צילום שי בן אפרים

אלעד רוזן
השנה האמנותית שלי התחילה בצורה מרגשת במיוחד עם תערוכת יחיד שלראשונה הוקדשה כולה למדיום הקרמיקה בו אני עוסק לצד הציור בשנים האחרונות. האפשרות להציג את התערוכה במרכז הקרמיקה המוצלח 'בית בנימיני', שבו למדתי הרבה ממה שאני יודע על המדיום המרתק הזה, היתה מבחינתי סגירת מעגל אך גם פתיחה של מעגל וכיוון חדש. בשנה הזו ביליתי גם קיץ ארוך בברלין שבמהלכו אמנם לא יצרתי, אבל איפשרתי לעצמי לספוג את האמנות במוזיאונים ובגלריות. המנוחה הזו הוכיחה את עצמה ועם החזרה לסטודיו בארץ חזרתי גם לעשיה אינטנסיבית ואני מתחיל את 2023 עם להט יצירתי מחודש וכמה פרויקטים מרגשים בקנה.

מיכל סופיה טוביאס
2022 הייתה עבורי שנה מאד מרגשת. הרבה תהליכים שהתבשלו בסטודיו במשך זמן ארוך ראו אור במסגרת שלוש תערוכות מאוד יקרות לליבי (אחת מהן עדיין מוצגת במסגרת הביאנלה לרישום בירושלים). השילוב של שלושת המהלכים האלה יחד, איפשר לי לעשות שלום עם אירועים מורכבים מן העבר הקרוב והעבר הרחוק, ואני פותחת את שנת 2023 עם לב שמח.

עברי באומגרטן
זכיתי השנה לשהות כמעט שלושה חודשים עם בן זוגי בצרפת ובאיטליה. חוץ מאוכל מושלם, נופים מפעימים ואווירה משכרת זכיתי ללוות קבוצות של Talking Art בביאנלה המרהיבה של ונציה ולערוך תחקיר לקראת תערוכה היסטורית על חברת Olivetti האיטלקית (בקרוב בגלריית הויטרינה בHIT – חולון)!
אמן על כולנו בכל שנה….

יונתן אולמן
האירוע המשמעותי ביותר שקרה לי השנה הוא ש"קיבלתי" תערוכת יחיד "כמתנה" ליום ההולדת הארבעים שלי.
התערוכה 'אני רוצה את אמא' הוצגה בחלל המעבדה במהלך חודשי אוקטובר-נובמבר של השנה החולפת. לרגע היה נדמה שהתערוכה תיפתח ב-4 בנובמבר, שהוא גם היומולדת 40 האמיתי שלי.
התערוכה עסקה בלידה והיווצרות, ביצירה, באבהות וכמובן באמא (כי, איך אפשר שלא?). היא הייתה עבורי ציון דרך משמעותי בחיים וביצירה

עמית רובין
השנה האחרונה הייתה השנה הראשונה שלי ב- Talking Art וגיליתי אפילו יותר כמה אני נהנית לפגוש אנשים ולדבר על אמנות בצורה ישירה. יחד עם המשך לימודי התואר שני באוצרות בבצלאל, צללתי לעומקו של עולם האמנות העכשווית בארץ וגיליתי בו עושר גדול. עבדתי על הקמת פרויקט בית מדרש לאמנים שעומד לצאת לאור בקרוב ולאחרונה התחלתי לעבוד כעוזרת אוצר בחלל הפרויקטים 'פרטר'. השנה הזו הייתה מיוחדת מבחינה אמנותית גם בגלל שהספקתי לבקר במהלכה בביאנלה בונציה וגם בדוקומנטה בקאסל בהפרש זמן קצר, שניים מהאירועים החשובים ביותר בלוח השנה האמנותי הבינלאומי. אני מסיימת את השנה עם הרבה מאוד התרגשות וציפייה להמשך.

יונתן אולמן במעבדה

יונתן אולמן, מתוך התערוכה אני רוצה את אמא במעבדה. צילום טל ניסים

מה לראות בביאנלה לרישום בירושלים

אם יסלחו לנו על הסטריאוטיפ, הביאנלה לרישום היא אירוע אמנות ירושלמי מאוד. לקחת מדיום ותיק ובעל מוניטין מיושן ורציני, לעדכן אותו ולטעון בו רלבנטיות עכשווית, כל זאת מבלי לשכוח את המסורת – אין כמו הסצינה הירושלמית כדי לעשות את זה. כמובן שאם אפשר לעשות זאת בחללי אמנות מגוונים ומרשימים בהם נוכחת ההיסטוריה המסוכסכת של העיר המיוחדת הזו – מה טוב. כמו תמיד באירוע הזה, לא מסתפקים בפחם על נייר והפרשנות למונח "רישום" היא רחבה כמעט כמו מספר האמנים המשתתפים.

זוהי הפעם השמינית בה מתרחשת הביאנלה לרישום, ועם הזמן המוטיבציה רק עולה – יותר משבעים אמנים, על פני שישה חללי אמנות שהם מגוונים ושונים מאוד, אבל גם נמצאים כולם במרחק הליכה נוח ולכן אידאלי ליום אמנות ירושלמי מהנה ומרתק.

אנחנו כאן כדי לעשות קצת סדר ולשים את הזרקור על הדברים שעניינו אותנו במיוחד, אך כמו תמיד אנחנו מעודדים אתכם להיכנס לאתר הביאנלה ולבחור בעצמכם מתוך ההיצע העשיר.

כל התערוכות פתוחות ומוצגות עד 25.2.2023

שיהיה סוף שבוע נעים וחמים,
שני ורנר וצוות Talking Art

אבי סבח ומיכל סופיה טוביאס, מתוך תערוכה בבית האמנים, ירושלים. צילום: אלעד שריג

'יותר מאחד', תערוכה קבוצתית בבית האמנים ירושלים. אוצרת: אירית הדר

התערוכה המרכזית של הביאנלה נושאת את שמה 'יותר מאחד' שמתייחס לנושא שנבחר לה השנה – רישומים שאינם עומדים בפני עצמם, אלא הם חלק מסדרה או מקבץ. הפעם חיפשה אירית הדר – האוצרת הראשית של הביאנלה, לא את המופעים היחידאיים של הברקה רישומית, אלא את המהלך הכולל, את הסיפור ואת האבולוציה של הרישום. כמובן שמדיום הרישום, כמדיום מהיר יחסית, הוא אידאלי לסוג כזה של חשיבה סדרתית ולכן ניתן למצוא כאן כמה מקבצי עבודות אפקטיביים ונוגעים ללב. למשל עבודתם המשותפת של מיכל סופיה טוביאס ואבי סבח שמשלבת בין רישומים של שניהם לבין מערכי גרמי השמיים המחוררים בקיר שהם חלק מהפרקטיקה האמנותית של טוביאס; או סדרת הרישומים הצבעוניים של דוד דובשני שנוצרו בהשראת הדפסים אירופאים מהמאה ה 17 של מלחמות דת וכיבוש אמריקה. נקודת פתיחה חזקה לביאנלה.
רשימת האמנים המלאה ועוד מידע באתר

בית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים, שעות פתיחה: שני-חמישי 10:00-18:00; שבת 11:00-14:00, ראשון ושישי סגור

'חושך זה וזה', תערוכה קבוצתית בגלריית המפעל. אוצר: מידד אליהו

אם קישרנו בין רישום לבין הפחם השחור, הרי שאפלה אינה זרה לעוסקים ברישום. נוכל גם להיות מעט פילוסופיים ואפילו פואטיים, ולומר שנקודת ההתחלה של הרישום היא האפלה. זוהי גם נקודת המוצא ממנה יצר מידד אליהו את התערוכה בגלריה המפעל. התערוכה שאצר אליהו נוגעת לרגע טראומתי בתולדות הבניין עצמו בו מתרחשת התערוכה – הרגע בו ננטש מיושביו בעקבות המלחמה ב1948. נקודת הפתיחה הזו ממלאת את חלל הגלריה שהיה פעם בית מגורים, ברוחות העבר בדמות דיוקנאות מלחמה, סצינות הרס ובניה ומסכות גרוטסקיות. בירושלים, ובישראל בכלל, איפה שתחפור קצת תגלה את שייריו של עבר סבוך שאת משקעיו אנו חווים עד ימינו אנו. התערוכה הזו מבקשת מאיתנו להישיר מבט אל האפלה ואלי כך למצוא את הדרך אל האור.
בהשתתפות: אורית אדר בכר, רעיה ברוקנטל, אילנה חמאוי, מיכל לזרוביץ, נטע ליבר שפר, ראובן קופרמן

גלריה המפעל, רחוב המערביים 3, ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 11:00-00:00, שישי 10:00-16:00, שבת סגור

‘ליל חלום', תערוכה קבוצתית בגלריה ברבור. אוצרוּת: אברהם קריצמן ורעות ישעיהו

אפלה אחרת היא זו של הלילה והשינה שמגיעה איתו. החלום הוא המקור הראשון והזמין ביותר לדימויים פנטסטיים ומשונים בחיי היומיום שלנו ותנועות אמנות רבות (כמו הדאדא והסוריאליזם למשל) העלו על נס את החלום כמקור אותנטי של חיבור אל התת מודע ואל הווייתו האמיתית של האדם ללא הגבולות של החיים הערים. כמובן שגם הפסיכולוגיה המודרנית מבית מדרשו של פרויד יוצאת מנקודת הנחה כי הדימויים שנגלים אלינו בחלום הם בעלי משמעות סימבולית שמתוך הניתוח שלהם ניתן להגיע לפריצות דרך נפשיות. מתוך הטשטוש שבין הממשי לחלומי יוצאים הדימויים שבתערוכה הזו. כמו בחלום, העולם שנגלה בהם הוא מוכר – אבל אחר, ומאוד מפתה לנסות לחלץ ממנו משמעויות עמוקות. אך לפני שצוללים לניתוחים כאלה ואחרים, אפשר גם פשוט לתת לו לסחוף אותנו ולראות לאן נגיע.

בהשתתפות: טמיר חן, רון חן, טליה ישראלי, גבריאלה קליין, רחל רבינוביץ

גלריה ברבור, הסורג 2, ירושלים. שעות פתיחה: שני-חמישי 16:00-20:00, שישי 11:00-14:00, שבת וראשון סגור

'רישום ברצף', תערוכה קבוצתית בסדנת ההדפס. אוצר: אריק קילמניק

הקשר בין רישום להדפס הוא מובהק וארוך שנים. למעשה ניתן לומר שמטרתו הראשונה של ההדפס היא להפוך את הרישום מאירוע יחיד חד פעמי, לאובייקט שניתן לשכפל ולהפיץ. לעתים קרובות, לעין הבלתי מיומנת ניתן להתבלבל בין רישום ישיר לבין תוצריו של מכבש הדפוס. אם כבר הגדרנו את הביאנלה לרישום כאירוע ירושלמי מאוד, הרי שסדנת ההדפס היא מוסד ירושלמי מובהק. בית אבן מרשים השוכן בצומת שבין מזרח העיר הערבית, מאה שערים החרדית ומערב העיר. בתוך כתליה העבים של הסדנא עוסקים אנשי מקצוע מיומנים בטכניקות שחלקן בנות מאות שנים ומתוך המסורת והוירטואוזיות הטכנית מקפידים שלא ליפול לתוך מלכודות של נוסטלגיה מתקתקה ולא שוכחים לחבר את העשייה להוויה העדכנית והרוטטת של הזמן והמקום בהם הם פועלים. בנוסף לסדנאות המאובזרות, התחדשו כאן בחללי תצוגה מוקפדים ונעימים והתערוכה המוצגת כעת מוקדשת לנושא שגם הוא משותף להדפס ולנושא הביאנלה – סדרתיות ורצף.
מידע נוסף באתר

בהשתתפות: דיויד אייזקס, יעל בוברמן־אטאס, מיה בלוך, מיכל בקי, אפרת גל־נור, רותי דה פריס, נועה הגלעדי, יונתן הירשפלד, מיכאל רורברגר, עתליה שחר

סדנת ההדפס ירושלים, רחוב שבטי ישראל 38 (פינת הנביאים), ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 15:00-08:00, בימי שישי בתיאום מראש, שבת סגור

נועה הגלעדי, מתוך התערוכה בסדנת ההדפס

נועה הגלעדי, מתוך התערוכה בסדנת ההדפס

דרך ארוכה. המלצות הסופ"ש 24-26.11

פתגם יהודי עכשווי פופולרי אומר "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה". אמניות ואמני תערוכות השבוע מראים שהאימרה הזו רלבנטית לא רק לאמונה, אלא גם לאמנות. תערוכות השבוע הן תוצר של ריצות למרחקים ארוכים, של חפירות עומק ושל רוחב יריעה סבלני. בעידן של סיפוק מיידי ותרבות אינסטנט, יש בזה משהו מרענן ובעיקר חשוב מאוד.

בגלריה אלמסן יוצאת מיכל סופיה טוביאס שלנו למסע שמתחיל בציורי המערות ומסתיים קרוב לבית; בגלריה חזי כהן ישראל קבלה משוטט על הגבול; במוזיאון תל אביב נפתחת תערוכה לפסלת המוערכת דרורה דומיני; ובהמלצת הלוקאלז שלנו – תערוכת קרמיקה עכשווית בלונדון שהיא הרבה יותר מעוד ואזה לסלון.

שיהיה סוף שבוע של דרכים ארוכות שיגיעו כולן הביתה,
שני ורנר וצוות Talking Art

ישראל קבלה, מתוך 'אבן ישראל', תערוכת יחיד בגלריה חזי כהן, תל אביב

'כל מה שיוצא מההר', תערוכת יחיד של מיכל סופיה טוביאס

כל מי שהיה בסיור שלנו בהדרכתה של מיכל סופיה טוביאס מכיר את הסגנון המיוחד שבו היא ניגשת להדרכה – שילוב בין ידע עמוק ומגוון, חיבור אישי והתלהבות גדולה. ככה בדיוק ועוד יותר, ניגשת מיכל סופיה למעשה האמנות ובתערוכה שנפתחת לה בגלריה אלמסן בסוף השבוע זה ניכר מתמיד. התערוכה עוסקת בסוגים שונים של זכרון – החל מהקולקטיבי והכלל אנושי ועד לאישי והאינטימי ביותר. חלקה האחד של התערוכה מורכב מהדפסים המבוססים על ציורי מערות ודימויים מהמיתולוגיה המצרית הקדומה – שני תחומים שמיכל סופיה חוקרת בדרכה המיוחדת בשנים האחרונות. חלקה השני של התערוכה אישי וכואב הרבה יותר ונוגע לדודה הצייר שנהרג בגיל צעיר בטרם הספיק לממש את הפוטנציאל הגלום בו. באמצעות מחקר אסטרונומי משחזרת מיכל סופיה את מפת השמים ברגע מותו של הדוד ומחוררת אותה אל קירות הגלריה. אלא שטוביאס משמיטה את כוכבי הלכת המרכזיים ויוצרת ליקוי מאורות שמתוקן על ידי האמנות שלה עצמה.
האם אנחנו אובייקטיביים? כנראה שלא ממש. האם עדיין מדובר בתערוכה מצויינת ומומלצת של אמנית מעולה – ללא שום ספק!

אירוע פתיחה: יום חמישי, 24.11, 20:00, גלריה אלמסן, הפנינים 1, יפו. אירוע פייסבוק

'אבן ישראל', תערוכת יחיד של ישראל קבלה

ישראל קבלה הוא אמן שאוהב לשהות על הגבול. במהלך כל הקריירה שלו הוא נמצא על הגבול שבין להציג בגלריות נחשבות כמו גבעון בה היה חבר עד לאחרונה ולשמר אנרגיה של אאוטסיידר. הוא משוטט פיזית בגבולות העיר, שם הוא מלקט חפצים וגרוטאות לשימוש בעבודותיו שגם הן מתקיימות על הגבול שבין הישענות ידענית על היסטוריה של אמנות עולמית ומקומית, לבין אינטואיטיביות ופראות. כיאה למי שמלבד האמנות עוסק גם באספנות וליקוט, התערוכות של קבלה הן תמיד עמוסות ועשירות ונותנות לצופה הרבה מה לראות ולעבד. הציורים בתערוכה הנוכחית נראים כמי שבקעו מתוך המעמקים האפלוליים של עושר ההקשרים איתם פועל קבלה – ציורים שחורים ואקספרסיביים אליהם מוצמדים אלמנטים קולאז'יים ומוצגים לצד חפצים שונים ומשונים. ניתן לראות כאן איזו הערה או אבולוציה של "דלות החומר" המפורסמת של האמנות הישראלית. אצל ישראל קבלה, כמו תמיד, יש הרבה יותר ממה שנגלה לעין במבט ראשון.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 24.11, 19:00, גלריה חזי כהן, לילינבלום 33, תל אביב. אירוע פייסבוק

'צידה לדרך ארוכה', תערוכת יחיד של דרורה דומיני. אוצרוּת: דלית מתתיהו

מצד אחד, אין ספק שדרורה דומיני היא אחת האמהות הגדולות של הפיסול הישראלי . מצד שני, לקרוא למישהי "אם גדולה" מרמז על מישהי ששיאה מאחוריה, שאמנם מקומה בקאנון מובטח, אבל היא שייכת לעידן אחר. וזה הכי רחוק מהאמת ככל שנוגע לפסלת החשובה הזו. דרורה דומיני מצליחה לשמור על מקומה בקאנון המקומי וגם להמשיך להמציא את עצמה מחדש ולאתגר את עצמה ואת הצופים בפיסול רענן ורלבנטי. הפיסול של דומיני נוגע בנושאים אישיים ומקומיים מבלי להיגרר לקלישאות נוסטלגיות ומבלי להיות דידקטי ומטיפני ובאותה עת הוא שומר על רמת ביצוע וירטואוזית של מי שפעילה בשטח כבר זמן מה ויודעת דבר או שניים על עבודה עם חומר. אין ראויה ממנה לפרס רפפורט היוקרתי לאמן בכיר לשנת 2020 והתערוכה המקיפה שנתפתחת בשבוע הבא במוזיאון תל אביב היא חגיגה של ממש לאוהבי יצירתה ולשוחרי האמנות הישראלית בכלל.

באותו ערב יפתחו במוזיאון גם תערוכות יחיד של גיא בן נר והילה טוני נבוק

אירוע פתיחה: יום שני, 28.11, 19:00, מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב

המלצת הלוקאלז – לונדון

Strange Clay: Ceramics in Contemporary Art

קרמיקה היא ללא ספק אחד הטרנדים המובילים באמנות העכשווית העולמית של חמש השנים האחרונות. כמובן שלא מדובר בסרוויסים של הדודה, אלא בפיסול עכשווי בועט שנשען על הטכניקה העתיקה ומקפיץ אותה הרחק אל המאה ה-21. כעת מוצגת בגלריה Hayward תערוכה נרחבת שסוקרת את הפעילות בתחום בשנים האחרונות ומציגה כמה מהשמות המובילים בו. הזדמנות מצויינת למי שרוצה לצלול לתוך העולם המרתק הזה.

התערוכה מוצגת עד 8.1 בגלריה
כתובת: Hayward Gallery, Southbank Centre, Belvedere Rd, London SE1 8XX

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים לחוות את סצינת האמנות שלה עם מי שמכירים אותה מבפנים? הוספנו סיורי גלריות ואמנות רחוב בעיר המגניבה הזו. הכנסו לקישור ובחרו מועד שמתאים לכם

דרורה דומיני, מתוך 'צידה לדרך ארוכה', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב

סיכום השנה שלנו

סופי שנה הם תמיד זמן טוב להתבוננות ולהרהור על השנה שעברה, על הטוב והרע שהיה בה ובשבילנו כמובן, על האמנות שפגשנו וריגשה אותנו. בשנה החולפת יצאנו מנבכי המגיפה, עולם האמנות הישראלי נתן את כל מה שיש בו גם בתקופה הזו ועל כך אין לנו אלא לומר – שאפו! כמה גאווה יש בעשייה האמנותית הישראלית.

בגזרה שלנו גם היו כמה שינויים מרגשים, נפרדנו מחברי צוות שליוו אותנו במשך תקופה ארוכה והיוו חלק משמעותי מהעשייה שלנו; ולצידם התווספו לנו חברים חדשים בארץ ובאירופה. השקנו את סיורי הלוקאלז שלנו – עשייה מבורכת שההזדמנות לה קרתה דווקא בזכות המגיפה או בהשפעתה. חזרנו לסייר בחו"ל עם קבוצות ישראליות שהתלוו אלינו לונציה, לא פחות מ120 אורחים ואורחות סקרנים שכיתתו רגליהם איתנו בין התעלות בתערוכת האמנות הטובה בעולם.

לצד כל זאת, כל אחד מאיתנו המשיך גם בעשייה האישית שלו, חתונות, ילדים, רילוקיישנים, תערוכות יחיד וקבוצתיות, תהליכי אוצרות שיצאו לפועל ועוד.

ובנימה זו של אופטימיות, עם חגיגת הטוב שהיה ובציפייה לעוד שנה מבורכת, נאחל לכל ידידינו שנה טובה, של אמנות מעולה!

כמדי שנה וכמיטב המסורת, הנה סיכום השנה החולפת מטעם חברי הצוות של Talking Art, שבחרו את אירוע השנה שלהם.

אנט מסאז'ה, מתוך 'תשוקה, הפרעה', תערוכת יחיד במוזיאון תל אביב – הבחירה של יונתן אולמן

מפגש בסטודיו עם אורן אליאב – הבחירה של שני ורנר

שני ורנר – מפגש מחודש עם יצירתו של אורן אליאב

כבר כתבתי בעבר, שאחד הדברים שאני הכי אוהבת הוא מפגשי סטודיו והכרה קרובה יותר עם האמנים האהובים עליי. לא מזמן חזרו התיירים לבקר בארצנו, ועמם חזרו גם סיורי האמנות התפורים במיוחד עבורם. במסגרת זו, ביקרתי בסטודיו של האמן אורן אליאב, שאת עבודתו הכרתי היטב אך מרחוק. אורן אירח אותנו בנדיבות ובשמחה וחשף פן מרתק על העשייה שלו. מקורות ההשפעה הדיגיטליים והמגע שלהם עם מצע הציור הוותיק, ריגשו אותי מאוד וחיברו אותי באופן ישיר לאחד הנושאים החמים ביותר היום – אמנות וטכנולוגיה. תודה אורן!

נטע עשת – התערוכה 'בדלת אמות' של בתיה אפולו במוזיאון הרצליה

לא חסרות פנינים במחזור התערוכות הנוכחי שמוצג במוזיאון הרצליה. אני מצאתי את עצמי מתלהבת במיוחד מתערוכתה של בתיה אפולו. אפולו היא אמנית שלא פרצה לתודעת הקהל הרחב בחייה וכעת, ארבע שנים לאחר מותה, התערוכה הזו עושה שירות חשוב בלהביא את עבודתה לקדמת הבמה. אהבתי את סגנון הציור הפיגורטיבי שלה שהרגיש לי על התפר בין איור לציור. השילוב בין הצבעוניות לדימויים יצר משהו קצת קודר שהצליח לרגש אותי.

אלעד רוזן – התערוכה 'טעויות העתיד וכיבוד קל' של גיא גולדשטיין בארטפורט

כשרואים כל כך הרבה אמנות כל השנה, לפעמים כבר קצת קשה להיות מופתע. לכן שמחתי מאוד על ההפתעה הנעימה שחוויתי בכניסה לתערוכה המוצלחת של גיא גולדשטיין "טעויות העתיד וכיבוד קל" בגלריה של ארטפורט. אני מכיר את גולדשטיין כאמן רציני ואנליטי שתערוכותיו מעוררות מחשבה ונולדות מתוך מחקר מעמיק וארוך. היה זה גילוי משמח במיוחד לגלות תערוכה מלאת הומור עם המצאות ויזואליות וחיבורים מפתיעים בין אובייקטים. מצאתי את עצמי מסתובב בתערוכה עם חיוך על הפנים ובשבילי, כמי שלוקח הומור מאוד ברצינות – זו המחמאה הכי גדולה.

מימין: בתיה אפולו (פרט), מתוך תערוכת יחיד במוזיאון הרצליה – הבחירה של נטע עשת
משמאל: ערבה אסף, מתוך תערוכת יחיד בגלריה לחם ושושנים – הבחירה של עמית רובין

משה שק במוזיאון ארצות המקרא

מיכל סופיה טוביאס – היכרות עם עבודתו של האמן משה שק

כחובבת פרהיסטוריה ידועה, התערוכה שהייתה עבורי חגיגה גדולה היא כמובן התערוכה ״חפירות – אמנות מזמן עכשיו״ שאצרה בחוכמה ובנדיבות שירה פרידמן במוזיאון ארצות המקרא. מעבר לשילוב הנהדר של עבודות אמנות עכשוויות המגיבות לרוח קדמונית לצד הממצאים הארכיאולוגיים הפנטסטיים של תצוגת הקבע, התרגשתי במיוחד מגילויו של אמן ופסל נפלא שלא הכרתי – משה שק. התערוכה הזאת כאילו נולדה כדי לשים עליו אלומה רכה של אור ולומר: לפעמים אפשר להתגעגע לזמן אחר במקום הזה. זה בהחלט משהו ללכת איתו הביתה.

עברי באומגרטן – התערוכה 'פני מזרח מאדימין' של הינדה וייס בארטפורט

השנה התלהבתי במיוחד מהתערוכה "פני מזרח מאדימין" של הינדה וייס בארטפורט. התערוכה בחנה את הנוזליות של הזמן וההיסטוריה מנקודת מבט ייחודית על תקופת המגפה בניו יורק. הינדה יוצאת מתוך עיסוק בחומרים תיעודיים למסע מרגש ומרתק בין הקולקטיבי לאישי. שווה גם לציין את רמת ההפקה הגבוהה של התערוכה שיצרה חלל מרשים עם הקרנות ענק שעטפו את הצופה ולקחו את החוויה עוד צעד קדימה.

לירון אלקולומברה – אירועי 'אוהבים אמנות – עושים אמנות' בתל אביב

מבחינתי האירוע של השנה היה "אוהבים אמנות עושים אמנות",  ובפרט התערוכה המרכזית – "אליהו" ביד אליהו. סופ״ש גדוש באמנות והזכות להדריך סיורים שם ולחשוף אמנות לקהל כל כך רחב. מרגש במיוחד היה בשבילי לחזור להדריך לראשונה מאז היציאה לחופשת לידה. החזרה לשטח הרגישה גם כמו הרפתקה חדשה אבל גם כמו לחזור הביתה.

יונתן אולמן – התערוכה 'תשוקה, הפרעה' של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב

השנה שמחתי מאוד על ההזדמנות לפגוש את התערוכה רחבת היריעה של אנט מסאז'ה במוזיאון תל אביב לאמנות. אני אמנם מכיר את עבודתה של מסאז'ה כבר שנים רבות, אך מעולם לא הזדמן לי לפגוש תערוכה כל כך מקיפה שלה. בהמון מובנים, לדעתי, תערוכה שהציגה אמנות מעניינת בהרבה מהתערוכה המאוד מתוקשרת של יאיוי קוסמה (וזה מבלי להפחית בכלל מערכה של קוסמה) וחבל שעברה קצת 'מתחת לרדאר'.

הילה בן ארי בבית אנה טיכו – הבחירה של נועה מירו

דוד דובשני – 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל
זו תערוכה שהייתה ממש כפי ששמה מעיד – חגיגה של רישומים מהמאה האחרונה. מפול קליי ועד ויליאם קנטרידג'. בנוסף, בכניסה לתערוכה הייתה תערוכה אחרת שעסקה במגילת פירנצה. שני העולמות הכל כך שונים השלימו זה את זה והוכיחו שלא צריך יותר מפיסת נייר ודיו כדי לברוא עולמות.

נועה מירו – התערוכה 'קול הקורא אל עצמו' של הילה בן ארי בבית אנה טיכו

תערוכת השנה שלי היא תערוכתה של הילה בן ארי "קול הקורא אל עצמו" בבית אנה טיכו (אוצרת: תמנע זליגמן). לב התערוכה הוא מיצב הוידאו שיצרה בן ארי כמחווה לאמן מגזרות הנייר הנשכח משה רייפר. זוהי תערוכה חכמה ומלאת רגישות המשלבת בין המיצב של בן-ארי למגזרות הנייר של רייפר העשויות בדקדקנות מעוררת השתאות. מתוך האפלה מגיחות דמויות בודדות; ספק מתמזגות, ספק נאבקות במחול שדים עם יריעות נייר.  ההצבה בחלל מזמינה אותנו למעין מסע אל נבכי התת-מודע, למבט על גבולות ומגבלות הגוף והחומר, בין שברי הברות, בניסיון לברוא עולם יש מאין.

עמית רובין – התערוכה 'שתיהן אותה אחת' של ערבה אסף בגלריה לחם ושושנים

אחד מרגעי האמנות המרגשים ביותר שקרו לי בשנה האחרונה התרחשו בגלריית לחם ושושנים בתערוכת היחידה של ערבה אסף 'שתיהן אותה אחת'. האובייקטים והציורים היו מרגשים, אבל יותר מכל נגעה בי הקריאה בקלפים. לערבה יש מערכת קלפים, מצוירים בידה, שסביבם בנוי טקס עם קודים וחוקים לפתיחה. במסגרת התערוכה היא ערכה למבקרי ומבקרות התערוכה ואני ביניהם, טקסי פתיחת קלפים – אחת על אחת. לא אגלה מה שאלתי אבל הרמז היה מדויק ואפילו הספיק להתממש, ממליצה בחום לעקוב אחריה.

התערוכה 'חגיגה על נייר' במוזיאון ישראל (הצילום באדיבות מוזיאון ישראל) – הבחירה של דוד דובשני

גיא גולדשטיין - 1 צילום - טל ניסים

גיא גולדשטיין, מתוך 'טעויות העתיד וכיבוד קל', תערוכת יחיד בארטפורט, תל אביב. צילום: טל ניסים

טבע ותרבות. המלצות הסופ"ש 30.6-2.7

כאילו בתיאום מראש נפתחות בסופ"ש הקרוב שלוש תערוכות המוקדשות לקשר הסבוך שבין התרבות האנושית לטבע המקיף אותה. המונח "מקיף" אינו מדוייק – התרבות האנושית צמחה מתוך הטבע, תלויה בו ומשתמשת בו לצרכיה הפיזיים, אך גם ליצירת המיתוסים והמטאפורות של עצם היווצרה. הזדמנות טובה לזכור כמה אנחנו קשורים לטבע וכמה חשוב שנשמור עליו כדי שיוכל להמשיך לשמור עלינו.

במוזיאון פתח תקוה, מיכל סופיה טוביאס שלנו צוללת לתוך מחקר מרתק על טבע ותרבות; בגלריה N.D ברמת גן הטבע חודר לעיר והעיר זולגת אל הטבע; בגלריה 4 בתל אביב מביטה נועה רשף על מיתוסי בריאה קדומים ומודרניים ומחברת ביניהם; וגם חזית הסיורים שלנו באירופה רותחת עם עוד ועוד סיורים פתוחים חדשים.

שיהיה סוף שבוע של טבע, או לפחות ירוק עירוני
שני ורנר וצוות Talking Art

דורית נחמיאס, מתוך 'טבע העיר', תערוכה קבוצתית בגלריה N.D, רמת גן

'אהיה נחש (השעה הרביעית)', תערוכת יחיד של מיכל סופיה טוביאס. אוצרת: אירנה גורדון

תערוכתה החדשה של מיכל סופיה טוביאס – הלא היא מדריכתנו האהובה והמהוללת וחשוב מכך אמנית מעולה ומוערכת, משלבת בין שתי נקודות הכח שלה כיוצרת. האחת היא הקשר ההדוק שלה לעולם התנועה והגוף ממנו היא מגיעה כרקדנית לשעבר והשניה היא היכולת שלה לצלול לתוך מחקר מעמיק ורציני בעקבות דימויים ורעיונות שמעוררים אותה. המחקר שהיא עורכת, יהא זה על חללים מוזיאליים, ציורי מערות או כמו במקרה שלפנינו הקשר בין דמות הנחש להתפתחות הכתב המצרי, לא עוקב אחרי חוקי המחקר האקדמי היבש. במקום זאת, הוא יוצא מתוך נקודת פתיחה של תשוקה, ברק מחשבתי וחיבורים שאינם מובנים מאליהם. בפרויקט שנוצר במסגרת תוכנית החממה של מוזיאון פתח תקוה, חברה טוביאס לרקדניות אורטל אצבחה ודור פרנק ויצרה שפת תנועה חדשה. הכוריאוגרפיה המהפנטת תוצג לצד פסלי נחושת בקנה מידה אנושי שישלימו את התמונה לכדי מיצב עוצמתי שאנחנו כבר לא יכולים לחכות לראות.

תערוכתה של מיכל סופיה מוצגת במסגרת התערוכה "אם עץ נופל ביער", בה יוצגו גם פרויקטים של עומר אבן-פז, ניב גפני, אביב גרינברג, דנה יואלי, איילת השחר כהן, שי עיד אלוני, עינת עריף-גלנטי, מורן קליגר ואמיר תומשוב
אירוע פתיחה: יום חמישי, 30.6, 19:00, מוזיאון פתח תקוה, ארלוזורוב 30, פתח תקוה

'טבע העיר', תערוכה קבוצתית. אוצרת: רונית רוט חדד
במהלך השנים נדמה שהעיר והטבע היו אויבים מרים אך מאוזנים יחסית בכוחם. העיר השתלטה על עוד ועוד איזורי טבע וכיסתה אותה בשלמת בטון ומלט; ואילו הטבע המשיך לפלוש לתוך העיר, עם שורשי עצים שסודקים את המדרכה, עכברושים בערימות הזבל שלא פונו בזמן ואפילו תנים שמשוטטים בפארקים בלילות. אך בשנים האחרונות נראה שידה של העיר יותר ויותר על העליונה – הטבע נדרס תחת גלגלי הקדמה ומוגבל לאתרים של "טבע עירוני" שנשמרים בקנאות על ידי שוחריו. התערוכה החדשה בגלריה N.D ברמת גן מביאה את תגובותיהם של אמנים למשבר האקולוגי ההולך ומחריף ומזכירה לנו שלמרות שבריריותו של הטבע – בלעדיו האדם שברירי לא פחות והוא זקוק לו לטובת תפקודו הבריאותי, החברתי והנפשי. מסר חשוב ברגע קריטי.
בהשתתפות: רותי בן יעקב, נחמה גולן, אורנה דגני, עדי ט. הופמן, רחלי טסלר, יוליה ליברמן, דורית נחמיאס, דורית פיגוביץ גודארד, תרצה פרוינד, חיה פרידמן, מרינה קוטלר, רוני ראובן, אסף רהט, רונית רוט חדד, יהודה רחנייב, דנה שחל
אירוע פתיחה: יום שישי, 1.7, 11:00, גלריה N.D, עוזיאל 52, רמת גן.  אירוע פייסבוק

'על אלים וזוחלים', תערוכת יחד של נועה רשף. אוצרת: אורית מור
זה הקיץ שמוציא את כל הזוחלים ממחבואם? בצירוף מקרים מעניין, באותו סוף השבוע בו מוצגת תערוכתה של מיכל סופיה טוביאס על הקשר בין נחשים וראשית התרבות, מוצגת גם בגלריה 4 תערוכה המקשרת בין הזוחל האיקוני לבין מיתוס בריאה קדום. תערוכתה של נועה רשף מתבוננת במיתוס הבריאה השומרי ובוחנת את האופן בו הוא מתחבר לתאוריית "האסטרונאוט הקדמון", אותה תאוריה הטוענת כי מוצא האדם ותרבותו ממבקרים חוצניים לפני אלפי ועשרות אלפי שנים. בדומה לדתות השונות, יש משהו במיתוס הבריאה החילוני הזה שמבקש לתת סדר בתוך הכאוס של חיינו ולהסביר את שנדמה שאין לו הסבר. לתוך כל זה נראה שהנחש מזדחל לו בטבעיות – היצור המוזר הזה שזוחל על גחונו ומהווה איום ממשי לאדם נותן לנו הצצה לעולם קדמון של סכנה איתו ניסו אבותינו להתמודד באמצעים של סיפור ומסורת. בתערוכתה משתמשת נועה רשף בחפצים יומיומיים שעברו טיפול אמנותי על מנת ליצור מיתוס חדש ועכשווי.

אירוע פתיחה: יום שבת, 2.7, 19:00, גלריה 4, פלורנטין 6, תל אביב.  אירוע פייסבוק

לא רק הטבע מתעורר – גם סיורי הלוקאלז שלנו ברחבי אירופה צוברים תאוצה.
בשבועות הקרובים מתוכננים לא פחות משלושה סיורים פתוחים בערים שונות באירופה ואפילו בסיור לביאנלה בונציה בסתיו יש עוד מקום.
ב-8.7 נגלה את פריז האחרת בסיור בשכונת מונטריי האלטרנטיבית שטבעה הבוהמייני והשונה יפתיע גם את מכורי פריז הכבדים; ב-16.7 יערכו סיורים גם בביאנלה האוונגרדית של ברלין שמספקת אלטרנטיבה לביאנלה המבוססת של ונציה וגם ברובע המארה שהוא הלב האמנותי הפועם של פריז. ובתחילת ספטמבר נסייר שוב בביאנלה בונציה. בכל הסיורים יש מקום במיוחד בשבילכם.
כל הסיורים מפורטים בקישור. הצטרפו אלינו לדבר אמנות באירופה – בעברית!

נועה רשף, מתוך 'על אלים וזוחלים', תערוכת יחיד בגלריה 4, תל אביב

קורס קיץ 2022

בני טיפוחים – קורס קיץ בחממות האמנות בישראל

להיות אמן היום זו משימה קשה. מעבר לתהליך היצירתי המאתגר לכשעצמו, על האמנים הצעירים לקדם את עצמם, ליצור קשרים, להשיג מענקים, מלגות, תכניות עבודה ועוד. אחד ממקורות התמיכה החשובים ביותר היא תוכנית שהות אמן אשר מבקשת ליצור מעטפת תמיכה ולקדם אמנים נבחרים. היא מספקת תמיכה כלכלית, נטוורקינג, תמיכה אוצרותית ועוד, מתוך שאיפה לקדם את דור האמנים הבא.
השנה, נקדיש את קורס הקיץ לחממות האמנות הטובות ביותר בארץ. נבקר במתחם ארטפורט ובחממות מפעל הפיס שהחלו בפרוייטק מרגש בשיתוף עם המוזיאונים החשובים ברחבי המדינה. נבקר בתערוכות סיום הפרוייקטים השנתיים, נבין את המהלכים המובילים את תכנית שהות האמן, את היתרונות והחסרונות שלה, ואת התוצרים שהופקו בחסותה.
הסיורים בהדרכת שני ורנר ומיכל סופיה טוביאס

תכנית הקורס
5.8 ארטפורט
תכנית הרזידנסי של ארטפורט נחשבת לאחת הטובות בארץ. בסיור נבקר בתערוכות פיסול תלוי חלל של ניתאי חלופ ומעיין שחר – אמנים צעירים, שלקחו חלק בתוכנית קצרת מועד בארטפורט. לאחר מכן נפגוש את האמנית להלי פרילינג אשר לוקחת חלק בתוכנית בימים אלו.
19.8 מוזיאון פתח תקוה לאמנות – חממת מפעל הפיס
נושא החממה עוסק ביחסי הגומלין של האדם עם הטבע, החי והסביבה, בשיתוף עם גן החי ומוזיאון הפוחלצים במתחם. אמנים מציגים: עומר אבן-פז, ניב גפני, אביב גרינברג, מיכל סופיה טוביאס, דנה יואלי, איילת השחר כהן, שי עיד אלוני, עינת עריף-גלנטי, מורן קליגר, אמיר תומשוב
2.9 מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית – חממת מפעל הפיס
נושא החממה עוסק בקשר שבין מדע ליצירה, בין דמיון למציאות דרך התיאוריה המדעית של ריבוי יקומים ומציאות חילופית. אמנים מציגים: מאיה ארוך, שיר הנדלסמן, אורי זמיר, נועה יפה, דניאלה מרוז ורעות קרן.
16.9 מוזיאון בת-ים לאמנות
החממה  תתמקד בעבודת הסטודיו ובפיתוח אישי של האמנים. בבסיס תהליך העבודה יעמדו שכלול פרקטיקות הסטודיו ולמידה הדדית, בנוסף לפרויקט משותף שנע על הציר שבין האינדיווידואלי לקבוצתי. מיציגים: שגיא אזולאי, רון אסולין, אורלי סבר, רוני פקר ומשה רואס

פרטים
התוכנית תתקיים אחת לשבועיים בחודשים אוגוסט וספטמבר, בימי שישי בין השעות 10:30-12:30
עלות: 800 ₪ כולל מע"מ כחוק
המחיר כולל את דמי הכניסה למוזיאונים ולכל האתרים בהם נבקר בסיורים
הגעה עצמאית
הסיורים מוגבלים לקבוצה של כ-20 משתתפים
ניתן לארח חבר/ה בסיור אחד במהלך הקורס – ללא עלות נוספת

הרשמה בקישור
לפרטים נוספים צרו קשר במייל  infotalkingart@gmail.com

מחכים לראותכם,
שני ורנר וצוות Talking Art

דניאלה מרוז, חממת הפיס במוזיאון הרצליה

נפתחה ההרשמה לתכנית השנתית

התוכנית השנתית היא ספינת הדגל שלנו – תוכנית מגוונת, עשירה ומעמיקה של סיורים המכסים את כל שדה האמנות המקומי ומודרכים על ידי מיטב המדריכות שלנו בשילוב עם עוד מומחיות ומומחים שחיים ונושמים ובעיקר מדברים אמנות.
השנה אנחנו פותחים את המחזור השישי של התוכנית השנתית שלנו והוא מבטיח להיות מלא וגדוש מתמיד בביקורים במרכזי תרבות מהמבוססים ביותר ועד החדשים והניסיוניים ובמפגשים עם האנשים שמרכיבים את העולם המרתק הזה – אמנים, אוצרים, גלריסטים ויזמים.

כמדי שנה נצא לשמונה סיורים מעמיקים, מעשירים, מרגשים ויפים ברחבי הארץ בעקבות האמנות המעניינת ביותר שמתקיימת היום.
השנה תפתח גם תכנית מתחילים שמתטרתה להעניק ידע והבנה במושגי יסוד באמנות עכשווית, זאת לצד קבוצות התכנית הרגילות שלנו.

ידיעון 2021-22 לדוגמה (התכנית אינה מחייבת בשלב זה) בקישור

להרשמה יש ליצור קשר עם יעל בן ארי במייל infotalkingart@gmail.com או בטלפון 054-8087082

ניתן גם להשאיר פרטים בקישור ואנו נחזור אליכם

 

שיר מורן

לקפוץ מעל הפופיק. המלצות הסופ"ש 22-24.4

תערוכות השבוע מוצגות בחללים קטנים ועצמאיים, אבל הן לא נותנות לגודל או לאופי האכסניה שקיבלו לעצור אותן מלכוון גבוה. אם תהיתם למה אנחנו שוב ושוב מצהירים על אהבתנו הגדולה לגלריות עצמאיות, תערוכות השבוע מספקות את ההסבר המושלם – אמנות מעולה ובלתי מתפשרת שמרחיבה את השיח ומעשירה את כולנו בתהליך – ולא משנה כמה מטר רבוע היא מקבלת כדי לעשות את זה.

בגלריה פי8 אוצר האמן ליאב מזרחי תערוכה הבוחנת את מיתוס הגיבור הישראלי; בחלל האמנות החדש והמסקרן "התחיה" תערוכה לענק האמנות המינימליסטית סול לויט; בגלריה אינדי תערוכת יחיד ראשונה ושאפתנית של ליאל בומברג שפורצת את גבולות המרחב הפיזי. בפינת הבונוס – אירוע מוזיקלי לכל המשפחה בתערוכה "רועות" של מאיה דוניץ במשכן האמנים בהרצליה ומקומות אחרונים לסיור "שלוש ציירות" בהדרכת מיכל סופיה.

שיהיה סופ"ש מהמם לכולנו,

שני ורנר וצוות Talking Art

מאיה פולק

מאיה פולק, מתוך התערוכה "איך נפלו גיבורים", גלריה פי8

"איך נפלו גיבורים", תערוכה קבוצתית. אוצר: ליאב מזרחי

אנו מוצאים שבתערוכות שאוצר האמן ליאב מזרחי באה לידי ביטוי הפרסונה שלו כאיש חינוך. לא במובן הדידקטי והמשמים, אלא שכל תערוכה כזו חוקרת נושא או תזה שמעניינים אותו ומוצאת את הדרך להנגיש אותו לקהל. באופן נדיר למדי בשדה המקומי ועם זאת מבורך ביותר, התערוכות שאוצר מזרחי הן בדרך כלל לא "תערוכות לשם התערוכה" אלא מבקשות לתרום לחקר האמנות המקומי. בעיתוי מדויק לאחר תום החגים הלאומיים ואירועי הזכרון, מתמקד מזרחי בנושא הנפיץ של דמות הגיבור הישראלי – על כל המיתולוגיות ההרואיות שבו, המתנפצת אל קרקע המציאות העכשווית המורכבת.
בהשתתפות: אבנר בר-חמא, אברהם אילת, אודי צ'רקה, גבי יאיר, חיה גרץ-רן, חנה יגר, יעל יודקוביק, מאיה פולק, משה גרשוני, עמי רוזנברג, ציונה ת'גר

איפה ומתי: יום חמישי, 22.4, 20:00, גלריה פי8, הפטיש 1, תל אביב.  אירוע פייסבוק

"ציורי קיר", תערוכת יחיד של סול לויט

מסוג ההזמנות לתערוכה שגורמות לנו לשפשף את העיניים ולתהות אם ראינו נכון – תערוכה של סול לויט? ה-סול לויט, אחד מחשובי האמנים המינימליסטים ומהאמנים הגדולים של המאה העשרים? ועוד בחלל אמנות חדש ולא מוכר בפאתי יפו? בתערוכה יוצגו ציורי קיר שנעשו על פי הוראות מדויקות של לויט במה שהיה אחד המהלכים המרכזיים של יצירתו – ציורים מונומנטליים שנוצרים "בשלט רחוק" ללא מגע ידיו של האמן עצמו. הפרקטיקה הזו מאפשרת את המהלך המרגש של הצגת העבודות מחדש יותר מעשור אחרי מותו של האמן. "התחיה" הוא חלל אמנות חדש המופעל על ידי האמן אורן הופמן ומבטיח להביא סטדנרטים אוצרותיים גבוהים ולקדם חשיבה נסיונית באמנות. אם המשך הדרך יהיה כמו ההתחלה השאפתנית הזו, הדרך לקיום ההבטחה קצרה.

איפה ומתי: יום חמישי, 22.4, 20:30, התחיה, התחיה 14, תל אביב.  אירוע פייסבוק

"איך ליצור חברים אונליין" תערוכת יחיד של ליאל בומברג

כמי שמנהל את אחד מהליינים הלוהטים והמבוקשים ביותר של מסיבות קוויריות בעיר, לא פלא שתערוכת היחיד הראשונה של ליאל בומברג היא התפוצצות של התרחשויות, שיתופי פעולה ואמביציה שחורגים בהרבה ממידותיה הצנועות של גלריה אינדי שמארחת אותה. בומברג מגיע מלימודי תקשורת חזותית בשנקר, אסף את כל הפרטים האקלקטיים המרכיבים את עולמו – עיצוב, תיקלוט, מלכות דראג, אתרי היכרויות, משחקי אונליין ואקדמיה, וערבב הכל לעיסה צבעונית ומבריקה. זו תתקיים בו זמנית גם במרחב הפיזי וגם במרחב הוירטואלי ומזמינה את הקהל להשתתף: אם בהשתתפות בדיונים מקוונים או בשליחת וידאו של עצמם עם פילטר שנוצר במיוחד לתערוכה. יש משהו בבלאגן העליז הזה שמייצג היטב את הדור הזה ובמיוחד את תקופת הקורונה, בה האונליין הפך לממשי החדש.

איפה ומתי: יום חמישי, 22.4, 20:00, גלריה אינדי, רחוב צ׳לנוב 42, תל אביב
אירוע פייסבוק.   אתר התערוכה

פינת הבונוס:

"ממותות וילדים", אירוע מוזיקלי לכל המשפחה בתערוכה "רועות" של מאיה דוניץ

בתערוכתה "רועות" במשכן האמנים בהרצליה מזמינה מאיה דוניץ את הקהל לגעת, להאזין ואפילו לחבר את שלדי הפסנתרים שהפכה לפסלי סאונד אינטראקטיביים. מטבע הדברים ילדים, עם חוסר העכבות שלהם בנוגע לנגיעה ביצירות אמנות, מתחברים לתערוכה הזו במיוחד. בסוף השבוע מחזירה להם דוניץ טובה בדמות אירוע מוזיקלי שנוצר במיוחד בשבילם אבל מיועד לגמרי לכל המשפחה חובבת המוסיקה.

בהשתתפות אייל ואסף תלמודי
איפה ומתי: יום שבת, 24.4, 11:00, משכן האמנים, יודפת 7, הרצליה.  אירוע פייסבוק

מקומות אחרונים בסיור "שלוש ציירות"

שיר מורן, עלמה יצחקי, מאיה אטון – שלוש ציירות המייצגות זרמים שונים בציור עכשווי. האמניות בוחנות, כל אחת בדרכה ביטויים שונים ואלטרנטיביים למדיום הציור. שימוש במצעים אלטרנטיביים, ציור המותח את גבולות הריאליזם אל עבר הגרוטסקה וציור / רישום שהופך להיות למיצב תלת ממדי בחלל.

יום שישי 7.5, ביפו. הסיור בהדרכת האמנית מיכל סופיה טוביאס

פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

ממותות וילדים

"ממותות וילדים", אירוע מוזיקלי לכל המשפחה בתערוכה "רועות" של מאיה דוניץ

מאיה אטון

אי אפשר לבחור. המלצות הסופ"ש 4-6.3

ידענו שככה זה יהיה, אחרי הסגר הגדול מגיע גם שפע גדול. ברמה הטכנית זה מאוד הגיוני, כייוון שכל הגלריות נפתחות יחד בבת אחת ואיתן גם המון תערוכות חדשות. לנו זה עושה חיים קצת קשים, כי השבוע למשל יש רשימה כל כך מכובדת של יוצרים ויוצרות מהשורה הראשונה שיציגו תערוכות חדשות, והפעם ממש קשה לבחור ולסנן. על כן החלטנו לעשות השבוע משהו במתכונת מעט שונה ולהביא רשימה של תערוכות חדשות שאנחנו חושבים ששווה לראות. אין לנו מקום להרחיב על כולן, אז פשוט תצטרכו לסמוך עלינו בקטע הזה.

תערוכת היחיד של מאיה אטון נפתחת סוף סוף ביפו; מקבץ תערוכות חדש במוזיאון פ"ת; תערוכת יחיד לאירית חמו המיוחדת בגלריה ביד מרדכי ותערוכת יחיד למארק יאשאייב בגלריה העמקים; ותערוכת יחיד למתן בן טולילה בתל אביב.

ואם זה לא מספיק יש לנו גם הזמנות לשני סיורים לקהל הרחב במהלך חודש מרץ.

שיהיה בהצלחה עם המסע הזה,

שני ורנר וצוות Talking Art

שגית פרידמן

שגית פרידמן הלל, תערוכת יחיד במוזיאון פתח תקווה

״הרים סולאריים ולבבות שבורים״ תערוכת יחיד למאיה אטון. אוצרת: כרמית גלילי
זו תערוכה שחיכינו לה הרבה זמן. מאיה אטון ידועה בראש ובראשונה ביכולות הטכניות שלה, ויצירת רישומים עדינים, מדוייקים, מופלאים, מציאותיים ודימיוניים בה בעת. בתערוכה החדשה תשלב אטון פיסול, אנימציה ורישום לכדי יצירת מיצב המגיב לאירוע שהתרחש במאה ה-19, תקופה שכבר עסקה בה בעבר.

מגזין 3 יפו, החל מיום חמישי 4.3. הכניסה לחלל תהיה ברישום מראש בלבד בכתובת

אירוע פייסבוק

אשכול תערוכות חדש במוזיאון פתח תקווה

מוזיאון פתח תקוה עבר לאחרונה שינוי מהותי כאשר התמנו רעות פרסטר למנהלת המוזיאון וד״ר אירנה גורדון לאוצרת ראשית. למעשה זו יריית הפתיחה הרשמית של השתיים בתפקידיהן החדשים, ואנו צופים רבות וטובות לשילוב המרענן הזה. לא מפתיע אם כן שהתערוכה המרכזית תעסוק בקשר שבין המוזיאון לצופים שלו. לצדה תוצג תערוכה מדוברת של  שגית פרידמן הלל שעוקבת אחר זוגות של תאומות במהלך שנות התבגרותן.
קריית המוזיאונים, ארלוזורוב 30 פתח תקווה. באירועי הפתיחה 4-6.3 הכניסה חינם בהרשמה מראש. מידע נוסף
באתר הרשמה לאירועי הפתיחה בקישור

"גן יצחק" תערוכת יחיד לאירית חמו. אוצרת: רווית הררי

אירית חמו פיתחה בשנים האחרונות טכניקה מיוחדת בה היא אוספת אבק (כן, אבק!) ממקומות שונים ומשתמשת בו בכדי לייצר דימויים דו ממדיים המתחקים אחר אמנות ישראלית איקונית. בתערוכה החדשה תציג גן פסלים מזערי, שכולו העתקים של יצירות אמנות ישראליות מוכרות, אותם היא תכסה כמובן באבק.
פתיחה: שבת 6.3 בשעה 12:00. דנה גלריה לאמנות, יד מרדכי. אתר הגלריה (המאוד לא מעודכן!) בקישור

"אבן קלע אבן חן" תערוכת יחיד למארק יאשאייב. אוצרת: רות אופנהיים

מארק יאשאייב נמנה עם דור של צלמים צעירים העוסקים לא רק בדימוי כי אם בתכונות המולדות של מדיום הצילום, תוך כדי שהם מאתגרים את גבולותיו והגדרותיו הראשוניות. בטכניקה מעניינת, יאשאייב מצלם באזורים טעונים במשמעות (במקרה זה במרחבי קיבוץ שער העמקים), ולאחר מכן מדפיס את הצילומים ויוצר מהם מיצב אותו הוא מצלם שוב. זה יוצר תמונה מתעתעת ומרובדת ששוברת את יכולתו ה"תיעודית" של הצילום.

פתיחה ללא אירוע: שבת 6.3 בשעה 12:00 . גלריה העמקים, קיבוץ שער העמקים

אירוע פייסבוק

"נמר, נמר, אש להבות" תערוכת יחיד למתן בן-טולילה. אוצר: יונתן אולמן

הנה עוד תערוכה שחיכינו לה, לאחר תערוכת היחיד הנהדרת שהיתה לבן-טולילה לפני מספר שנים בגלריה נגא. ציוריו גדולי הממדים הם עולם שלם של תעתוע וניגודים. צבעוניות מיוחדת ועליזה לצד תכנים אפלוליים, מפגש לא צפוי בין רקע וקידמת הציור, קומפוזיציות מורכבות עם יחסי גדלים מבלבלים, ועולמות של כאן ושם, של פנטזיה ודמיון.

פתיחה: שישי 5.3 בשעה 10:00. בהרשמה מראש, ועם מגבלת כניסה של 10 מבקרים בכל חצי שעה.

גלריה נגא לאמנות עכשווית, אחד העם 60, תל אביב

אירוע פייסבוק

הסיורים הקרובים שלנו – סוף סוף!

13.3  סיור אמנות רחוב וצילום בסמארטפון להורים וילדים

במהלך הסיור נשלב סדנת צילום ונלמד טריקים חדשים לצילום יצירתי ומגניב בעזרת מצלמת הטלפון. בין היתר תוכלו להתנסות בצילום במצבים שונים לחקור זויות וקומפוזיציה מקוריות, להבין אור וצל ולגלות פיצ'רים מיוחדים במצלמת הטלפון שלכם.

פרטים נוספים בקישור

 26.3 סיור גלריות בקריית המלאכה

בסיור זה נבקר באזור הלוהט של דרום תל אביב – שכונת קריית המלאכה, בה משתלבים יחד סדנאות האמנים, הגלריות המובילות בארץ ואמנות רחוב בשפע.

הסיור בהדרכת האמנית מיכל סופיה טוביאס יוביל אותנו לתערוכות מרכזיות בהן מוצגת אמנות עכשווית ישראלית בשלל מדיומים: צילום, ציור, מיצב, וידאו ארט ופיסול. בין היתר נבקר בתערוכה עתירת הדמיון של האמניות תכלת רם ונעמה ערד במתחם ארטפורט, בתערוכת הציור היפה של זויה צ'רקסקי, ובתערוכה החדשה של האמנית שרון גלזברג.

פרטים נוספים בקישור

מתן בן טולילה,מתוך התערוכה ""נמר, נמר, אש להבות", גלריה נגא, תל אביב

דפנה טלמון

עוד קצת. המלצות לסוף הסגר (?!??!)

עוד שבוע נחתם בחוסר בהירות לגבי העתיד הקרוב. הסגר ממשיך? נגמר? ואם הוא יגמר, איך נחזור לשגרה? ובכלל – אפשר לקבל את החיים שלנו בחזרה? בכל מקרה, עולם האמנות שוב מרים ראשו, והשבוע בהמלצות שלנו – אמנות משנה חיים! מקבץ אמנים אשר משתמשים ביצירה שלהם על מנת להביא לשינוי.

נתחיל עם "אוטו המתנות" של דפנה טלמון – פרוייקט קהילתי / מיצג נודד של החלפת חפצים יד שנייה, כמעין מחאה על תופעות הניכור והצרכנות המסיבית של ימינו; ראיון עם האמנית מיכל סופיה טוביאס שמבקשת לחדור דרך הקירות אל אולם תאטרון נגה הסגור; הצלם מיקי קרצמן משיק ספר חדש המסכם את הפעילות האקטיביסטית שלו בעשורים האחרונים; ולקינוח – הרצאה של הצלמת הנהדרת ורדי כהנא שתדבר על צילום פורטרטים בישראל לאורך השנים ועל יכולתו של הצילום לנסח תודעה אסתטית קולקטיבית (נשמע מרתק!).

מאחלים לכולנו שבוע חדש של שינויים לטובה,

שני ורנר וצוות Talking Art

מיכל סופיה טוביאס, איילה בסלע, מונופרינט על נייר שחור, 2020

"מסע אוטו המתנות" פרויקט אמנות קהילתי-השתתפותי מאת דפנה טלמון. אוצרת: טלי קיים

עבודותיה של דפנה טלמון הן תגובת נגד מדויקת למצב העכשווי המתאפיין בניכור והתבודדות ולעומתם נטייה לפיצוי רגשי על ידי צרכנות עיוורת ו"תרבות שפע". בשנים האחרונות מאז סיימה את לימודיה בתוכנית ההמשך של המדרשה עוסקת טלמון בפרוייקט מתמשך של החלפת חפצים. מעין שרשרת של נתינה בסגנון "הזבל של האחד הוא אוצר בשביל האחר" – היא אוספת חפצים משומשים, עוטפת אותם בנייר גנרי – ומעבירה אותם הלאה כמתנות. כעת היא יוצאת למסע נדודים עם "אוטו מתנות" עטוף אף הוא בנייר, במהלך מסעה היא תפתח מעין דוכן החלפות נייד הכולל שיחה עם המחליפים על צרכנות, סיפורי חיים ומה שיעלה.

14.2 – 20.2, במקומות שונים בארץ (בהתאם להנחיות התו הסגול, תוך הקפדה ושמירה על הנהלים).

פרטים נוספים על המסלול בקישור

האתר של דפנה טלמון בקישור

יצירה בעין הסערה. ראיון עם מיכל סופיה טוביאס

האמנית (והמדריכה המהוללת שלנו!) מיכל סופיה טוביאס ניצבה בפני אתגר לפתח טקטיקות וטכניקות יצירה חדשות בשל מגבלות הקורונה והקושי להשיג את חומרי היצירה הרגילים שלה. מעבר לכך, לאחרונה הציגה מיצב צילומי בו השתמשה בדימויים מתערוכה קודמת, באופן כזה שהדמויות המצולמות נראות כאילו הן חופרות מנהרה אל תוך תאטרון נגה הסגור. החזרה לעבודה ההיא "עתות קריסה" נראתה רלוונטית מתמיד. ראיון עם שני ורנר בקישור

השקת הספר "עובד ארכיון" מאת מיקי קרצמן
מיקי קרצמן הוא אחד הצלמים האקטיביסטיים החשובים בארץ. במהלך הקריירה הארוכה שלו היה צלם בעיתון חדשות ובעיתון הארץ, מרצה באקדמיה לאמנות בצלאל וראש המחלקה לצילום, ממקימי ארגון “שוברים שתיקה“. אמן המגייס את השפה הויזואלית שלו למינוף הערכים הפוליטיים בהם הוא מאמין. ספרו החדש הוא אסופה של כתבים, ראיונות, זכרונות ועבודת ארכיון המאגדת את הפעילות רחבת ההיקף שלו בעשורים האחרונים. באירוע ההשקה ישתתפו:  עו"ד מיכאל ספרד, ד"ר ליאת לביא, ראשת תכנית התואר השני לתקשורת חזותית, בצלאל, פרופ' יולנדה גמפל, פסיכואנליטיקאית, הדס מאור, אוצרת עצמאית וכמובן מיקי קרצמן.

רביעי 10.2 בשעה 20:00. קישור לזום  אירוע פייסבוק

"הגבורה, העוז והמופת על גבורה והתפכחות בצילום הישראלי", הרצאה מקוונת של ורדי כהנא

כבר כתבנו בעבר על הפעילות החשובה של מוזיאון על התפר בירושלים שעושה עבודת קודש בקידום והעלאת מודעות לסוגיות בוערות ולגישור בין בני מעמדות, תרבויות ודתות שונות בארץ. המוזיאון, אשר נהנה בעבר מקרן שתמכה בו, נאלץ בשנים האחרונות להתקיים מתרומות נוספות, וכך הרצאה זו היא דרך של המוזיאון לגייס כספים להמשך פעילותו וכל ההכנסות הינן תרומה לדבר. הצלמת הנהדרת ורדי כהנא ניסחה בעשורים האחרונים שפת צילום פורטרטים ייחודית, ביקורתית ואסתטית שהפכה בסופו של דבר לארכיון המתאר את האנשים בארץ. בהרצאתה היא תדבר על צילום ככלי לניסוח תודעה ועל המעבר שהצילום הישראלי עשה מהיותו מגוייס לביקורתי.

יום רביעי 10.2 בשעה 20:00. עלות 75 ₪. מספר המקומות מוגבל, יש לשריין מקום מראש בקישור

ורדי כהנא

איתן בן אליהו, מפקד חיל האויר היוצא 2000. צילום של ורדי כהנא בסדרת "פורטרט ישראלי"