ארכיון תגיות: מיה שרבני

דימוי מתמוסס. המלצות סוף השבוע 19-21.12

לפי החלוקה הפשוטה של ז'אנרים אמנותיים, אמנות פיגורטיבית מתארת את המציאות הממשית ואמנות מופשטת מתארת מציאות פנימית או נפשית יותר. אך מה קורה כשהגבולות בין השניים מיטשטשים ומתמוססים? תערוכות השבוע צועדות על הגבול הדק שבין דימוי ריאליסטי ומופשט – איזור הדימדומים שבין המציאות לבין הנפש והדמיון. בימים שבהם המציאות עולה על כל דמיון על בסיס יומיומי, יש משהו במצב הביניים הזה שנראה לנו מדוייק כרגע.

בגלריה גבעון מציג ישראל קבלה ציורים שמורדים בעצמם; בגלריה בית המשאבות מציג חגי אולריך צילום שמתעלה על המצלמה; בגלריה גבעון גל וינשטיין מְאַכֵּל את עבודותיו שלו. וגם – המוזיאון הנודד 'זומו' חוזר לתחנה מרגשת ומשמעותית במיוחד.

שיהיה סופ"ש נעים, ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

ישראל קבלה, מתוך תערוכת יחיד בגלריה גבעון, תל אביב (פרט)

'האני הראשון', תערוכת יחיד של ישראל קבלה
בספרו 'הצייר הוא מרגל', כותב האמן לארי אברמסון שאחת הפרסונות שהוא עוטה על עצמו בסטודיו היא של מרגל של ממש – או במילותיו שלו: "סוכן חשאי שתר את הארץ לאורכה ולרוחבה ומביא אתו בחזרה לסטודיו את ממצאיו … לעתים הוא מביא אתו אובייקטים – ענף, קרש, ריבוע שחור ולעתים טקסטים". נראה שהאמן ישראל קבלה עובד על פי מוטו דומה, בתור אמן-אספן, הסטודיו שלו מתמלא באובייקטים שונים ומשונים, שלא פעם מוצאים את עצמם מודבקים על הציורים או מוצגים כאובייקט אמנותי בפני עצמו. בתערוכתו החדשה של קבלה בגלריה גבעון, נראה שהמהלך מתוחכם יותר – נראה שקבלה מבקש למרוד מרד כפול – באופן פרדוקסלי משהו, הוא מורד גם בציור המופשט וגם בציור הפיגורטיבי – הציור שלו מפלרטט לרגע עם המופשט אך אז עולה וצפה דמות. הוא מצייר דמות, אך היא מתמוססת אל תוך הציור. קבלה הצייר-המרגל מלקט רעיונות ואידאלים אמנותיים ומשתמש בהם זה כנגד זה.
אירוע פתיחה: יום חמישי 19.12, 19:00, גלריה גבעון, רחוב גורדון 35 תל אביב
אירוע פייסבוק

'X', תערוכת יחיד של חגי אולריך. אוצרת: שיר ויזל
כתבנו כאן בעבר על "צילום ללא מצלמה". מדובר על תת קטגוריה של ז'אנר הצילום שבה הדימוי נוצר לא בהכרח על ידי פעולת המצלמה, אלא על ידי תהליכים אחרים, חלקם שקושרים בצילום, באמצעות מניפולציות טכניות ועל המצלמה עצמה. חגי אולריך מציג בגלריה בית המשאבות בנווה שאנן עבודות שהתחילו כצילום פשוט, אבל אבל אז עברו תהליכים שונים של הקרנה על גבי גופים פיסוליים, צילום מחדש, והתערבויות בחיישן המצלמה. התוצאה חותרת נגד הדיוק והשליטה המיוחסים בדרך כלל לטכניקה הצילומית לטובת דימוי אחר, חסר שליטה ופראי יותר. הדימוי המקורי של עץ אותו צילם אולריך מתמוסס והולך ככל שהוא מתרחק יותר מהמקור. העובדה שהגלריה היא חלון ראווה והדימוי מתערבב בתוך הסביבה התזזיתית של נווה שאנן, מוסיפה לתערוכה עוד רובד של משמעות.
אירוע פתיחה: יום שישי, 20.12, גלריית בית המשאבות, רחוב רשי"ף 13, תל-אביב
התערוכה מוצגת בחלון ראווה וזמינה לצפיה 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע.

'איכול', תערוכת יחיד של גל וינשטיין
קראנו להמלצות השבוע "דימוי מתמוסס" מתוך מחשבה מטאפורית על איזור הגבול בין מופשט לפיגורה. אבל  בתערוכתו של האמן המוערך גל וינשטיין שנפתחת השבוע בגלריה גורדון השם הזה הופך לליטרלי לגמרי. שם התערוכה 'איכול' מרמז לתהליכים כימיים של הרס, התמוססות והתפוררות, לא בדיוק מילים שרוב האמנים רוצים שיתקשרו ליצירותיהם, אבל אלה בדיוק התהליכים שבהם עושה וינשטיין שימוש ליצירת עבודותיו. צמר הפלדה, שהפך עם השנים למזוהה עם אמנותו של וינשטיין משנה הפעם את תפקידו. במקום להיות בקדמת הבמה כחומר שממנו עשויות העבודות, הוא הופך לחומר גלם שהתהליכים שהוא עובר יוצרים את העבודה בלי שנשאר לו זכר. דימויי השטיח, צילומי האוויר והמפה הטופוגרפית שמהווים את השפה האמנותית של וינשטין חוזרים כאן, אך הפעם הם מופשטים הרבה יותר וסימני התהליכים ההרסניים שעברו ניכרים בהם. אדמה חרוכה מעולם לא נראתה אסתטית יותר.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 19.12, 19:00, גלריה גורדון, הזרם 5, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

וגם –
'זומו שער הנגב', תערוכה קבוצתית. אוצרות: שירז גרינבאום ואביטל וכסלר.
אוצרת ראשית: מילנה גיצין אדירם
אין ספק שכבר לפני שבע שנים, כאשר נוסד פרויקט "המוזיאון הנודד" 'זומו', ניתן היה לראות את החשיבות של הפילוסופיה האוצרותית והאמנותית שעומדת מאחוריו – ההתעקשות להגיע עם אמנות מעולה לפריפריה, אך לא לעשות זאת בצורה מנותקת וחייזרית, אלא להתחבר לקהילה המקומית ולבנות איתה קשרים משמעותיים. הפרויקט הזה היה מרתק ומרגש גם בימים של שגרה, אך כוחו האמיתי התגלה כשהעולם נראה שהוא יורד ממסלולו בימי הקורונה וממשיך להתגלות מאז. אנשי זומו הפכו אותו למכשיר ליצירה של קהילות וריפוי וחיבור בין קהילות קיימות. התחנה הנוכחית של הפרויקט בחדר האוכל הישן של קיבוץ ברור חיל שבעוטף היא אולי המרגשת והמשמעותית מכולן – חדר האוכל ההיסטורי הפך לחלל אמנות שהרבה ממנה נוצרה בשיתוף פעולה בין האמנים לבין הקהילה המקומית וכל האמנות המוצגת נוצרה במטרה לקרב בין אנשים ולנסות להביא עוד קצת ריפוי לאיזור הפצוע הזה. פרויקט חשוב מאין כמותו שנותן תקווה

בהשתתפות: יעל אורן, מידד אליהו, סמיון אלקסנדרובסקי, ספיר אפריים, ביתמלאכה, צדוק בן-דוד, ג'וי ברנרד, מעין גוטפלד, עולש גולדברג, גיא גולדשטיין, נחמה גולן, אוסי גפן, לינור גפן, ספיר גז, אבישג דורון ויונתן קליין, מטריאל גירלז (שי ג׳רסי ועדי טל), אניעם לאה דרעי, נטע וייזר, גל וינשטיין, קולקטיב זמנתגובה, דפנה טלמון, ניתאי חלופ, משה טרקה, זיוה ילין, לי ינור, סטודיו Yarnatak (מריה פייגין וגאיה בלורי), נירית כהן קינן, יעקב כרמי, אורלי לנדבר, ניבי להבי, סובר לרנר, אורן מאסטרו סגל, רונית מירסקי, שרון מורו, ים מטרסו, עינב מינץ, טל מצליח, לימור מקס-צרפתי, דן (פפו) מרציפר, נטע נהרדיה ועדו צ'רני, ראובן נכון, אפרת נתן, עינת עריף גלנטי, אבישי פלטק, לימור צרור, מיטל קובו, פסי קומר, טליה קוץ-שמיר, שחר קושט וגלעד ואקנין, גלעד רטמן, ויטוריו קורינלדי, שרון קן-דור, אריה קוטלר, יוסי קוטלר, עלית קרייז, אבישג שאר ישוב, מיה שרבני, עלמה שניאור, רותם שרף, יובל תדהר-רימר, ריקי תירם.
אירוע פתיחה: שישי, 20.12,  11:00-16:00, חדר האוכל הישן של קיבוץ ברור חיל (אלונית ברור חיל בוויז)
לאחר מכן התערוכה תיהיה פתוחה עד 25.1.25, ימי חול 8:00-20:00, שישי-שבת 10:00-16:00.

הרשמה להסעה חינם לאירוע הפתיחה מתל אביב בקישור (מקומות מוגבלים מאוד)
אירוע פייסבוק

חגי אולריך, מתוך תערוכת יחיד בגלריה בית המשאבות, תל אביב

כאן, שם ובכל מקום. המלצות הסופ"ש 14-16.7

בשבועות האחרונים אנחנו ממש חובקי עולם – אלעד נסע לבלות את הקיץ בברלין, מיכל סופיה בחופשה בפריז ויעל נסעה לביאנלה בוונציה. באותו הזמן רשת הלוקאלז שלנו הולכת ומתרחבת לעוד ועוד ערים באירופה. כמובן שאלה מאיתנו שנשארו בארץ ממשיכים לדבר אמנות ביתר שאת. גם תערוכות השבוע ממוקמות בפינות שונות של הארץ, אך המשותף לכולן הוא אמנות טובה ומעוררת מחשבה.

בגלריה המדרגות אסמלבאז' נפגש החלום למצוא עולם אחר מעבר לים עם המציאות האפרפרה לפעמים; בגלריה זוזו בעמק חפר תערוכה מעוררת תאבון על אוכל באמנות; באטליה שמי מציג יואב וינפלד עבודות קרירות למראה אך רוחשות רגש מתחת לפני השטח; ובהמלצת הלוקאלז שלנו ברברה קרוגר האיקונית בברלין.

שיהיה סוף שבוע נעים, היכן שלא תהיו,
שני ורנר וצוות Talking Art

דניאל רולידר, מתוך 'EVERYWHERE', תערוכה קבוצתית בגלריה המדרגות אסמבלאז', תל אביב

'EVERYWHERE', תערוכה קבוצתית. אוצרת: נורית טל-טנא

בואו נודה על האמת, ישראל אינה מקום שפשוט לחיות בו. יוקר המחיה, החמסין, הסכסוך ועוד, גורמים גם לפטריוט הגדול ביותר לחלום לפעמים על מקום אחר – ולו לזמן מה. המבט החוצה גם טומן בחובו הבטחה (אמיתית יותר או פחות) לשינוי, הגשמה עצמית והצלחה. אמנים, שהמקצוע שלהם גמיש יחסית, נוטים להתפתות לא פעם ללכת אחר ההבטחות האלה של קריירה בינלאומית ותקציבי תרבות נדיבים ולנסות את מזלם מעבר לים. המפגש עם המציאות, כמו תמיד,  הוא מורכב הרבה יותר מהחלום ומלמד שלא תמיד מחכה אוצר אי שם מעבר לקשת. בתערוכה החדשה בגלריה המדרגות אסמבלאז' הזמינה האוצרת נורית טל-טנא אמניות ואמנים שמתגוררים כעת, או שחיו זמן משמעותי בחו"ל לחשוף משהו ממערכת היחסים המורכבת הזו בין הבית להבטחה שבעולם הגדול.

בהשתתפות: אורלי זיילר, גידי גילעם, דניאל רולידר, יוליה גת, לני דותן נדב הימן, ניר אריאלי, רועי גרינברג, רונה יפמן, שאשא דותן

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.7, גלריה המדרגות אסמבלאז', אלנבי 48, תל אביב. אירוע פייסבוק

‘הבשלנית הטובה', תערוכה קבוצתית. אוצרת: רותם ריטוב

לאחרונה נראה שמזון ואופן הכנתו השתלטו לחלוטין על סדר היום התרבותי. מתוכניות ריאליטי בישול בעלות רייטינג  שיא, לשפים כוכבים, למאות קבוצות של בשלניות, חובבי גריל ומומחים לוויסקי שממלאות את פייסבוק בדיונים ארכניים. זה לא מפליא בהתחשב בכך שאוכל נוגע לחלקים רבים כל כך מהחוויה האנושית כמו היחס לגוף, תרבות ומסורת וכמובן יחסים בין המינים. מספיק להרהר בכך שהביטוי "אישה למטבח" נחשב לעלבון שוביניסטי ובאותו הזמן רוב השפים המפורסמים הם גברים, כדי להבין שיש כאן סיפור גדול בהרבה. גם בעולם האמנות כמובן אוכל משמש השראה וחומר גלם במהלך ההיסטוריה ועד ימינו. בתערוכה שאוצרת רותם ריטוב בגלריה זוזו מציגים חבורה של אמנים מוצלחים ושונים למדי זה מזה (ביניהם גם אלעד רוזן שלנו) כל אחד את ההתייחסות היחודית שלו לנושא הגדול והטעון הזה. מההומוריסטי ועד לגרוטסקי, יש כאן משהו לכל חיך.

בהשתתפות: עינת אלוני, זאב אנגלמאיר, שירה גפשטיין, שגית זלוף נמיר, שחר מרקוס, עינת עריף-גלנטי, סנא פרח-בשארה, אלעד רוזן, מיה שרבני

אירוע פתיחה: יום שישי 15.7, 10:00, גלריה זוזו, רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר

'הנחות עורף', תערוכת יחיד של יואב וינפלד. אוצרת סמדר שינדלר

בשבוע שעבר עסקנו במדור בעדינות מתעתעת. לדעתנו עבודתו של יואב וינפלד נופלת בדיוק תחת הקטגוריה הזו. במבט ראשון עבודותיו של וינפלד נדמות טכניות וקרירות – הטכניקות שבהן הוא עושה שימוש, של עיבוד ממוחשב וציור באמצעות אייר-בראש ושבלונות, יוצרת עבודות בעלות מראה חלק ואלגנטי. עם זאת, מבט נוסף חושף עולם חבוי של רגש שרוחש מתחת לפני השטח של הציור. כאשר הן מוצגות בסטודיו ההיסטורי של יחיאל שמי – אחד המנסחים של הפיסול הישראלי המונומנטלי והגברי – עבודותיו של וינפלד מקבלות מטען נוסף של משמעות חתרנית. אפשר לראות בעבודות האלה מעין התרסה של גבריות חדשה שמרשה לעצמה להיות עדינה, שברירית ואפילו חרדתית ודווקא משם לשאוב את כוחה ובטחונה העצמי. ואולי בדיוק הבטחון העצמי הזה הוא המקום בו עבודותיו של וינפלד פוגשות את יחיאל שמי ומתחברות אליו.

באותו זמן תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של טלי בן בסט

הסעה מאורגנת לפתיחה תצא מרכבת ארלוזורוב בשעה 10:00, הרשמה בקישור.  אירוע פתיחה: שבת 16.7, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז: ברלין

'Please Cry', תערוכת יחיד של ברברה קרוגר

ברברה קרוגר עלתה לגדולה בזכות פוסטרים ומודעות שניסחה עם מסרים חתרניים ובוטים שהתפרסמו בעיתונות ובמרחב הציבורי. בעידן הנוכחי, של חוסר יציבות פוליטית וחברתית, המסרים שלה מקבלים משמעות חדשה. התערוכה של קרוגר בנויה נציונאל גלרי בברלין מורכבת מחדרי הטקסט המונומנטליים שמאפיינים את עבודתה בשנים האחרונות ומאפשרים לצופה לטבוע בתוך המסר.

עד 28.8, Neue Nationalgalerie, Potsdamer Straße 50, 10785 Berlin

פרטים נוספים באתר התערוכה

נוסעים לאירופה ורוצים להכיר את סצנת האמנות המקומית דרך האנשים שחיים אותה? הכנסו לקישור והצטרפו לסיור עם הלוקאלז שלנו

יואב וינפלד, מתוך 'הברות עורף', תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי

רונית פורת

בעין הסערה, המלצות הסופ"ש 28-30.11

שבוע האיור נמשך בכל הכח ואנחנו מתרוצצים בכל העיר עם הקבוצות שלנו, פוגשים מאיירים ואוצרים ורואים המון תערוכות מצויינות שמרחיבות למשתתפי הסיורים והאמת שגם לנו את המושג על מהו איור עד לקצה גבולותיו. כיף! בתוך הבלאגן הצבעוני של שבוע האיור עולם האמנות ממשיך כמנהגו ותערוכות חדשות נפתחות. אומרים שעין הסערה, אותו מרכז בו לכאורה אמור להיות הכי סוער, דווקא שם מוצאים את השקט הגדול ביותר. ברוח זו בחרנו לכם הפעם כמה תערוכות שקטות יותר, אולי מתוך המחשבה על השקט שאחרי הסערה שהיא שבוע האיור, ואולי סתם מתוך החשק לקחת נשימה עמוקה ולצלול למקום עדין יותר.

בגלריה אינדי מציגה רונית פורת את הגרסה שלה לזרם הצילום ללא מצלמה ומשהה את מבטה דווקא על חללי מעבר המובילים אל הדבר האמיתי; ברו ארט מזמינה אוצרת הגלריה החדשה את אמני הגלריה לתערוכה קבוצתית ראשונה זה זמן רב ומאתגרת אותם לעסוק במדיום לא להם; ובגלריה העמקים המתחדשת מציגה רותי דה-פריס המצויינת תערוכה המפגישה את אופיה העירוני עם עבודותיו של אמן הקיבוץ המקומי.
מאחלים סופ"ש שקט וצלול לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

מיה שרבני

בואו להתארח, המלצות הסופ"ש 3-5.10

החגים, שאנחנו ממש בעיצומם, הם שעתם הגדולה של טקסי וגינוני האירוח. נראה שבתקופה הזו אנחנו מבלים את זמננו או באירוח, או בהכנה אליו. בהתלבטות איזו מתנה להביא למארחים, או בפקקים בדרך להתארח אצל עוד דודים הרחק בצפון. הכל נסוב סביב אותה מסורת עתיקת יומין של הכנסת אורחים. בין התערוכות ואירועי האמנות השבוע יש כאלה העוסקות בפרקטיקת הכנסת האורחים כחלק מהנושא שלהן, אחרות משתמשות בפלטפורמה של התערוכה כדי לארח את הצופים לשיחה או אפילו להשתתפות במעשה היצירתי ממש.
במוזיאון הצפוני "אורי ורמי נחושתן" מאיר טאטי משתמש בשפתו הייחודית בכדי להפוך את הפוליטיקה העולמית לסוג של היבריד עכשווי; בגלריה של מרכז האמנות "אתר" האמנית מיה שרבני "פותחת שולחן" ונותנת את הזווית המיוחדת שלה על מסורת האירוח; ובפינת הבונוס הכפולה – האמן הרב תחומי אהד פישוף בשיחה מרתקת עם הבלשן עידן לנדו על מסתרי השפה ובגלריה רוזנפלד מזמינה הציירת המוערכת רחל קיני את הצופים להשתתף ביצירת ציור המבוסס על סיפוריהם האישיים.
מועדים לשמחה, ואירוח/ התארחות נעימים,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

מיכאל ליאני

צבע טרי, המלצות הסופ"ש 30.5-1.6

רק לפני שבועיים כתבנו כאן בשבחה של השגרה והנה כמעט בלי שהרגשנו מגיע האירוע הגדול ביותר בלוח השנה של האמנות המקומית – יריד צבע טרי. אז עם כל הכבוד לשגרה, צבע טרי הוא מסיבת האמנות הכי חמה בעיר. בעשר השנים בהן הוא מתקיים, שימש היריד כפלטפורמה למאות אמנים ואמניות צעירים והיווה במה לעשרות פרויקטים אמנותיים שאפתניים. אפשר להגיד על ירידי אמנות מסחריים כמו צבע טרי הרבה דברים, אבל אין ספק שמבחינת חשיפה של אמנות ועיצוב מקומיים מדובר באחת הבמות החשובות, אם לא החשובה שבהן. אפשר לאהוב אותו ואפשר לשנוא אותו, אבל אין אפשרות להתעלם ממנו.
השנה, לכבוד תחילתו של עשור פעילות חדש, החליטו ביריד על ריענון הפורמט – בנוסף למתחם היריד עצמו בגני התערוכה, יתקיים גם "סוף שבוע גלריות" במסגרתו יצאו שאטלים לרחבי העיר ויבקרו בגלריות השונות, היציאה הזו החוצה, מגדילה למעשה את היריד פי כמה וכמה ומוסיפה עושר ועניין לאירוע שהוא גם ככה מלא וגדוש.
כרגיל באירועים בסדר גודל כזה, אין לנו פה אפשרות לסקור את כל ההיצע האדיר וננסה להצביע על כמה אירועים ואמנים שנראים לנו מעניינים במיוחד. אנחנו ממליצים בנוסף לבקר באתר היריד ובעמודי הפייסבוק בכדי לבנות תכנית משלכם. וכמובן לא לשכוח להזמין כרטיסים
מאחלים לכם סופ"ש נפלא,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

אסתר כהן

ערים תאומות, המלצות הסופ"ש 18-20.10

מדור המלצות עמוס להתפקע השבוע כששני מרכזי האמנות החשובים של ישראל – תל אביב וירושלים, לובשים חג ופותחים שניים מפסטיבלי האמנות הגדולים והמרכזיים בארץ. בתל אביב חוזר סוף השבוע של אירועי "אוהבים אמנות" ובירושלים ייפתח בשבוע הבא "פסטיבל מנופים". במסגרת האירועים יפתחו תערוכות, יתקיימו סימפוזיונים ואירועים מיוחדים ותינתן ההזדמנות לפגוש אמנים במרחב העבודה הפרטי שלהם.
מעבר לאירועי הענק האלה, נמליץ השבוע גם על תערוכה מרגשת במיוחד שהיא שיר אהבה וגעגוע למבקרת האמנות המיתולוגית גליה יהב במלאת שנתיים למותה; ובפינת הבונוס, פרויקט מגניב ביותר של חביב המדור, אמן הרחוב DEDE שלוקח את הפלסטרים המוכרים שלו צעד נוסף קדימה.
אם כן, שנסו מותניים, פתחו יומנים – יש הרבה עבודה לפניכם.
שיהיה סופ"ש מעולה,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

פמלה לוי

לא המובן מאליו, המלצות הסופ"ש 15-17.3.2018

יש תערוכות שכוחן בישירות שלהן, הן תוקפות את הנושא חזיתית ומגישות לנו אותו על מגש של כסף. התערוכות בהמלצות השבוע בוחרות דווקאבדרך החלופית, הארוכה והמורכבת יותר:
תערוכת הדפסים מינורית של פמלה לוי משלימה את הרטרוספקטיבה המרשימה המוצגת כעת במוזיאון תל אביב; בגלריה קו 16 שבמתנ"ס נווה אליעזר אמנים עכשוויים מגיבים לעבודות נשכחות של תומרקין המוצגות דרך קבע על קירות המתנ"ס ובתורן מתייחסות לציורים של ואן גוך; ובגלריה של בית הספר בסיס מציגה מורן קליגר רישומים של קרובינו הרחוקים קופי אדם אשר מציבים לנו מראה על עצמנו והקירבה שלנו אל הפראי.
ולסיום יש לנו גם בונוס יפואי ויפה מאוד בשבילכם!
מקווים שיהיה סופ"ש מעולה, שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא