ארכיון תגיות: לילי כהן פרח-יה

יש סדק בכל דבר, כך נכנס האור. המלצות סוף השבוע 27.2-1.3

Ring the bells that still can ring / Forget your perfect offering / There is a crack, a crack in / everything / That's how the light gets in
קל להתייאש אל מול עומקם של הסדקים שמתגלים בעצם יסודות הקיום שלנו כאן. לאחת ההמלצות הקודמות קראנו "הכל כל כך פריך" והנה לפעמים נדמה שזה כבר לא פריך, אלא ממש מתפורר. אבל כמו שמזכיר לנו לאונרד כהן הגדול – לפעמים כדי שיכנס אור צריך להפער סדק. תערוכות השבוע מתבוננות בסדקים האלה, שלפעמים ממש בלתי נסבל להביט עליהם, ומנסות לשפוך לתוכם אור.
במשכן האמנים בהרצליה מפנה גוסטבו סגורסקי את מצלמתו אל ההבטחות שבשוליים; גלריה ק' לאמנות קווירית חוגגת שנתיים להקמתה; ובמקום לאמנות, תערוכה שמכניסה אור אל המקום הכי אפל. וגם – תערוכת המכירה השנתית למען ספריית לוינסקי חוזרת.
שיהיה סופ"ש נעים ככל האפשר, ושיחזרו כולם וכולן הביתה בשלום – עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

גוסטבו סגורסקי, מתוך תערוכת יחיד במשכן האמנים בהרצליה.

'מארש אחרון', תערוכת יחיד של גוסטבו סגורסקי. אוצר: רן קסמי-אילן
מה נותר אחרי שסדר חיים אחד מתפרק, אבל אחד אחר עוד לא התגבש מספיק כדי להחליפו? זו השאלה שעומדת בבסיס התערוכה המהורהרת והפיוטית של הצלם גוסטבו סגורסקי. סגורסקי מצלם רגעים כמעט אגביים בדרך הרגלית המובילה אותו לסטודיו שלו בלול הנטוש במושב עמינדב שבהרי ירושלים. עדשת המצלמה הרגישה של סגורסקי חושפת בצורה מעודנת את שכבות ההיסטוריה של המקום ואת ההבטחות השונות שקמו ונפלו בו – מהחזון הציוני, אל החדשנות החקלאית, ומשם אל תקווה נדל"נית ואל פרבר ירושלמי מנומנם. בין ההבטחות השונות נפערים סדקים ממשיים, בתוכם יכולים חיים אחרים, ספונטניים ונסתרים להתיישב, עד אשר עדשת המצלמה עוברת על פניהם. המקום הנשקף אלינו מהצילומים הוא המושב עמינדב – אך הוא יכול להיות עוד אינספור מקומות שנמצאים מעט בשוליים, בהם החיים מציצים מבעד לסדקים.
אירוע פתיחה: יום שישי, 28.2, 12:00, משכן האמנים, יודפת 7, הרצליה
שעות פתיחה: ימים ב׳, ד׳, ו׳ ושבת: 10:00-14:00, ימים ג׳ ו-ה׳: 15:00-19:00
פרטים נוספים באתר הגלריה

'אנחנו', תערוכה קבוצתית. אוצר: אילן מויאל
בעולם שאחרי עלייתו המטאורית של דונלד טראמפ, נמצאת הזהות הקווירית במתקפה חסרת תקדים. הישגים שנקנו בעמל וקורבנות רבים, ונחשבו כבר לכמעט מובנים מאליהם, נראים כעת שבריריים מתמיד. לאחר עשור או שניים בהם נראה שהקהילה הלהטב"קית נמצאת פחות או יותר על דרך המלך (מרובת מהמורות ככל שתהיה) לכיוון הכרה וקבלה, חזרה אחורה לימים הרעים ההם עושה רושם של איום ממשי. גם בארץ יש כמובן כוחות חזקים המבקשים להחזיר את הקהילה לארון ולבטל את הישגיה. חגיגות שנתיים להיווסדה של גלריה המוקדשת לאמנות קווירית היא אם כן אירוע משמח, אך גם בעל משמעויות פוליטיות וחברתיות עמוקות. התערוכה מאגדת עבודות של אמניות ואמנים שמתמודדים כל אחד ואחת עם זהותו או זהותה ומנסים להגדיר מה זה "אנחנו" בעולם של זהות נזילה.
בהשתתפות: אורית זיסמן, אילן מויאל, אלמירה גרייבר אפי כהן, דודו גליל, דוריה שרה, דניאל מנו-בלה, דפנה פופינקה, זהר נייגר, לאה דור, לילי כהן פרח-יה, לירוי בר-נתן, מירב טלאור, מרים שטרמן, סיון כהן, ענת הורן, צבי בן-ארץ.
אירוע פתיחה: יום חמישי 27.2, 19:30 גלריה ק', לוינסקי 71 תל אביב
אירוע פייסבוק

'במקום הכי נמוך, האור הכי גבוהההה', תערוכת יחיד של ארז חרודי. אוצר: יאיר ברק
היינו עדים להרבה זוועות בשבעה באוקטובר, אחת הקשות שבהן היתה הרצחה של משפחת קדם כולה – ההורים תמר וג׳ון והילדים ארבל, שחר ועומר. במהלך שמעביר רעד של ממש בגוף, נכנס הצלם ארז חרודי אל הממ"ד בו נספתה המשפחה כולה. באופן מצמרר, חורי הירי יוצרים תופעה של "קמרה אובסקורה" הגורמת לדימויים מן החוץ להשתקף על קירותיו של חלל חשוך מתוך חור קטן. בצילומים בתערוכה מפלחות קרני אור את החשיכה מבעד לחורים בקיר. הצופה נחרד לגלות כי נקודת המבט של הצילומים היא הממ"ד האפל והאור פורץ מבעד לחורי הכדורים ועדיין, אי אפשר שלא להתפעם מהיופי. שם התערוכה הגיעה מראומה קדם, אמה של תמר, שאת הצילום האיקוני שלה בהפגנה עם שמות בני משפחתה הנרצחים כתובים על ידה צילם חרודי. כאשר ראתה ראומה את הצילומים אמרה: "במקום הכי נמוך, האור הכי גבוה". אם יש שמץ של תקווה בסיפור הנורא הזה, אולי הוא – אנחנו כעת במקום הנמוך ביותר ואליו עוד יגיע האור הגדול ביותר. הלוואי.
באותו ערב יפתחו בגלריה גם תערוכות של גילה רוסו צימט ושל יעל סגל
אירוע פתיחה: יום חמישי, 27.2, 20:00, מקום לאמנות, המרץ 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

וגם –
תערוכת המכירה השנתית למען ספריית גן לוינסקי. אוצרת: רווית הררי
מכירת האמנות השנתית למען ספריית גינת לוינסקי היא אחת הותיקות והמוצלחות שבין תערוכות התרומה במקומותינו. ככזאת, היא מושכת אליה אמנים מכל רוחב הספקטרום של עולם האמנות המקומי – מהמוכרים והנחשבים ביותר ועד שמות חדשים ומבטיחים בתחילת דרכם. בכל מקרה, עם כמעט 800 עבודות של יותר מ-200 אמנים ואמניות – כל אחד ימצא כאן משהו לטעמו. במחיר האחיד והרגוע של 2000 ש"ח לכל העבודות והידיעה שסכום הרכישה מתחלק חצי חצי בין האמנים לבין פרוייקט ספריית גן לוינסקי מעורר ההשראה, הופך את התערוכה להזדמנות פז לרכישת אמנות משובחת ותרומה לקהילה.
המכירה תתקיים באופן מקוון בלבד. אתר המכירה ייפתח לביקור ולרכישה למשך ארבעה ימים בלבד: מיום רביעי 26.2 בשעה 11:00 ועד מוצ"ש 1.3 בשעה 22:00. כניסה לאתר המכירה כאן בקישור
בהשתתפות (רשימה חלקית ביותר): Know Hope , סיגלית לנדאו, אבי סבח, גבריאל קלזמר, גלעד רטמן, לארי אברמסון, יאיר גרבוז, מיכל נאמן, מיכל היימן, עדו בראל, יצחק ליבנה, פיליפ רנצר, עילית אזולאי, ליאת אלבלינג, אורי גרשוני, יאיר ברק, זויה צ'רקסקי, נטליה זורבובה, צוקי גרביאן, טליה קינן, גיא גולדשטיין, הילה לולו לין, רותי הלביץ כהן, שי עיד אלוני, רונית פורת, מורן קליגר, ליהי תורג'מן, גליה פסטרנק, נעם ונקרט, גבריאלה קליין, אביטל כנעני, בועז נוי, עידו מרקוס, ועוד רבים וטובים.
מתי: רביעי-שבת, 26.2-1.3 באופן מקוון באתר המכירה

סיון כהן, מתוך תערוכה בגלריה ק', תל אביב

זר לא יבין זאת. המלצות הסופ"ש 2-4.5

גלריה שנפתחת מחדש לאחר אירוע טראומתי, אמנית שלוקחת את עבודתה עוד צעד קדימה ואמנים שמשתמשים בחוויותיהם האישיות כדי לספר סיפור רחב יותר. את כל אלה קשה לראות במבט חיצוני והם דורשים הכרות מעמיקה יותר עם שדה האמנות והדמויות המרכיבות אותו. המלצות השבוע הן הנסיון שלנו להכניס אתכם בסוד העניינים.
גלריה בארי פותחת את הסניף התל אביבי המיוחל שלה עד שתחזור למקומה הטבעי בקיבוץ; במעבדה מפרקת לילי כהן פרח-יה את הציור למרכיביו הראשוניים; ובגלריה רוזנפלד מציג הצמד נוי ותמיר תערוכה אישית מאוד וציבורית מאוד בו זמנית. בהמלצת הלוקאלז שלנו תערוכה לעאישה עראר בגלריה דביר בפריז.

ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

לילי כהן פרח-יה, מתוך תערוכת יחידה במעבדה, תל אביב

'ואני, לו רק הייתי יכול, הייתי', תערוכת יחיד של מתי אלמליח והשקה של גלריה בארי בתל אביב. אוצרת: סופי ברזון מקאי

כמה חיכינו להמלצה הזו. בתוך ים שברון הלב של השבעה באוקטובר, התמונה של גלריה בארי שרופה עד היסוד דקרה לנו בלב במיוחד. אחרי חודשים שבהם תערוכות הגלריה התארחו בחללי אמנות ברחבי הארץ, סוף סוף היא משיקה את החלל החדש, וכפי שהם מדגישים, הזמני – בתל אביב!  נדמה שאין מתאימה מתערוכתו של מתי אלמליח כדי להשיק את חלל הגלריה החדש – הצילום של אלמליח מציג דיוקנאות עצמיים שלו מלאי עדינות ושבריריות בתוך חללים שנראים כחדרי מלון וחדרי המתנה. השילוב בין החשיפה האינטימית של אלמליח לבין החדרים הזרים מסמל אולי במשהו את הגלריה שנעקרה ממקומה. ובעיקר התמונות מזקקות מבט עדין ומלא חמלה על זהות, מגדר, גוף וגיל. אלה ימים שקשה לדבר בהם על ניצחון. המילה המפוארת הזו קיבלה משמעות אחרת ומורכבת יותר אחרי מאורעות השבעה באוקטובר והמלחמה הקשה שפרצה בעקבותיהם. ובכל זאת, נצחונות אפשר וצריך לחגוג, גם אם הם לא מושלמים. הקמתה המחודשת של גלריה בארי, במיוחד כשנעשתה באמצעות סולידריות של קהילת האמנות הישראלית כולה, היא בהחלט ניצחון כזה. ברכות חמות לצוות גלריה בארי, מתרגשים איתכם עד השיבה הביתה ואחריה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.5, 20:00, גלריה בארי, בית רומנו, דרך יפו 9, קומה 1, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'תנשמי', תערוכת יחידה של לילי כהן פרח-יה. אוצר: שרון תובל

בתערוכה החדשה שלה במעבדה של שרון תובל ברחוב הרצל בתל אביב, ממשיכה לילי כהן פרח-יה לאתגר את המצע הציורי כפי שהיא עושה באופן עקבי בעבודותיה בשנים האחרונות. אנחנו עוקבים במשך שנים ארוכות אחרי עבודותיה של כהן פרח-יה ולא נדיר למצוא אותה מציירת על ניירות פרגמנט, או הדפסים בפורמטים לא שגרתיים ועוד דרכים לאתגר את המדיום. כעת היא פורצת גבולות חדשים ומפרקת את הציור לחלוטין לאלמנטים פיסוליים נפרדים שממלאים את חלל הגלריה ומאפשרים לצופה להיטמע בתוך יצירת האמנות. גם כאן, לא מסתפקת האמנית בפירוק הציור בלבד, אלא גם עושה שימוש בחומרים ואלמנטים לא שגרתיים כמו נייר מכווץ, ניילון ואלמנטים פיסוליים אחרים בכדי לייצג את חלקיו השונים של הציור המפורק. המסע הארוך שלנו בעקבות עבודתה של לילי כהן פרח-יה לאורך השנים תמיד הניב רגעים מרתקים ונראה שזה עוד אחד מהם. יש למה לחכות.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.5, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב
אירוע פייסבוק

'בפרקים הקודמים', תערוכת יחיד של נוי ותמיר. אוצרת: מיה פרנקל טנא

מה שמחבר קהילה למקום הוא אוסף של סיפורים. לפעמים הסיפורים האלה מרגישים פרטיים ואישיים, אבל ברגע שמספרים אותם למישהו אחר מגלים שהוא או היא חיו סיפור דומה מאוד. כך נוצר בית. צמד האמנים הצעיר יחסית נוי ותמיר הספיקו כבר לעשות לא מעט בקריירה הקצרה שלהם וכעת בתעוזה שלא לומר מעט חוצפה בריאה האופיינית להם הם עורכים סוג של "רטרוספקטיבה בתערוכתם הראשונה בגלריה רוזנפלד. נוי ותמיר יוצרים תערוכה שהיא בו זמנית גם אינטימית ואישית מאוד, אבל גם ממקמת אותם בתוך קהילות רחבות יותר ובתוך הזמן בו הם חיים. כך אנחנו מקבלים נקודות מבט ייחודיות על החוויה של נוער קווירי בארץ, על אקטיביזם מתמשך, על החיים לצד ובתוך מלחמה שאינה נגמרת ועוד. כמעט כל אחד מאיתנו ימצא את עצמו בתוך אחד מהתרחישים הללו. שלבו את זה עם הסגנון הבלתי ניתן לחיקוי של הצמד והחיבה שלהם לפיסול לא שגרתי ותקבלו קרנבל מאוד ישראלי ועכשווי. תענוג

אירוע פתיחה: יום חמישי, 2.5, 19:00, גלריה רוזנפלד, המפעל 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – פריז

 ‘There was love, there was death, and there was you’ תערוכת יחידה של עאישה עראר

תערוכת יחידה של אמנית פלסטינית בגלריה ישראלית בפריז – בימים אלו זה נשמע מינימום כמו "ואריה עם גדי ירבץ" והנה זה בדיוק מה שקורה כרגע בסניף הפריזאי של גלריה דביר. האמנות של עאישה עראר לא משדרת מייד פוליטיקה, אבל היא בהחלט זועקת מעומק הלב זהות, נשיות ואחרוּת. הציור הפראי והיצרי של עראר הולך כנגד כל סטריאוטיפ שננסה להלביש על הסיטואציה ואולי דרך שבירת המוסכמות הצפויות נצליח ליצור גשר בר קיימא בין תרבויות.

התערוכה מוצגת עד 15.6, בגלריה דביר, פריז
בכתובת: Dvir Gallery, 13, rue des Arquebusiers, Paris
פרטים נוספים באתר התערוכה

נוי ותמיר, מתוך תערוכת יחיד בגלריה רוזנפלד, תל אביב

מה מספרים לנו קירות החדר? המלצות הסופ"ש 13-15.10


מאיה אטון ומיה גורביץ', "הכנסת אורחות 1", המשולש – חלל לאמנות

התנועה השקטה ממשיכה גם השבוע וכנראה שתלווה אותנו במהלך כל תקופת החגים. בכל זאת, בסוף השבוע הקרוב תוכלו ליהנות משלוש תערוכות חדשות, כל אחת אינטימית בדרכה. תערוכת היחיד של אוה שוורץ בגלריה מקום לאמנות, תעסוק בהתמודדות עם השכול, עשר שנים לאחר בואו; שתי תערוכות מקבילות תפתחנה ממש בקומה מעל ובהן חגיגת סיום המחזור הראשון של פרוייקט הרזידנסי "הכנסת אורחות"; ואילו אורח נוסף צפוי לנו בגלריה גבעון שם יציג האמן הגרמני ארנה שרייבר ציורי קיר גיאומטריים. גם אנחנו מארחים ומתארחים בסיור ביקורי סטודיו מיוחד מיד אחרי סוכות. כל הפרטים בהמשך.
עריכה ותוכן: שני ורנר

להמשיך לקרוא