בשבוע שעבר כתבנו על תחושת הציפה, להיות בין שמיים ומים ולשמור על הגוף יציב. התחושה הזאת של תקופת מעבר עדיין מורגשת, המלחמה עוד כאן אבל איכשהו "נוכחת" פחות, התמונות כואבות אחרת, יש איזה אופק ותקווה. לא ברור

תערוכות השבוע עוסקות כולן במתחים ובמפגשים בין העבר וההווה, בחינה של אמנות "ותיקה" באור חדש, ציטוטים מתולדות האמנות לצד רפרנסים מקראיים, והרבה נוסטלגיה למקום קריר ושקט יותר, ולטבע, ולשלווה. דברים שנראים עכשיו רומנטיים ורחוקים כל כך.

במעבדה של שרון תובל האמנית הרוסיה אליזבטה גוסבה מציגה חקירה קרמית ונופים מדומיינים; יונתן הירשפלד בסדרת עבודות חדשה המתייחסת לסיפורו התנ"כי של יוסף; בגלריה שלוש מחווה לציון שני עשורים למותה של המאסטרית פמלה לוי; ואצלנו, כדי לחמם את הלב – סיור נוסף בגורדון ביצ'.

מאחלים לכולנו קצת שקט,

שכל החטופים יחזרו – כולם, במהרה.

שני ורנר

וצוות Talking Art

יונתן הירשפלד, יוסף פותר את חלום שר המשקים, 2023, תערוכה בגלריה גבעון, תל אביב

"חיי יוסף" תערוכת יחיד ליונתן הירשפלד

מה נגיד על יונתן הירשפלד? עוף מוזר? יציר כלאיים, זה שנודד הולך ושוב בין העבר וההווה, מרצה בחסד, מספר סיפורים, אמן מהסוג המיוחד הזה שמצליח לשלב תאוריה ופרקטיקה בכל מעשיו. בסדרת הציורים החדשה שלו – עליה עבד בשנתיים האחרונות, מקבל תפקידו של "מספר הסיפורים" מקום מרכזי. כמו תמיד, הביוגרפיה האישית של הירשפלד נמהלת בציורים בדיוקן עצמי בתפקידים שונים. כעת הירשפלד מגלם במובן מסוים את תפקידו של יוסף המקראי וסצנות דתיות שצוירו בציורי האולד מאסטרז והרנסנס מקבלות חיים חדשים, עכשוויים וישראלים. בתוך התמהיל הכמעט לא הגיוני הזה משתלבים גם הפסים הקופפרמנים שנוכסו כבר מזמן לציורים של הירשפלד, ואלה נראים לעתים כמו כותנת פסים של יוסף, ושל היהודים במחנות הריכוז. כמו תמיד, אנו צופים לתערוכה אינטנסיבית, גדושה, הנעה בין המופשט, הלירי, המיסטי, וההיסטורי.

פתיחה: שישי 1.12 בשעה 12:00 גבעון גלריה לאמנות גורדון 35, תל אביב

פרטים נוספים בקישור

"גיא בן הינום", תערוכת יחידה לפמלה לוי. אוצרת: נירה יצחקי

מאז מעברה למשכן החדש ביפו, גלריה שלוש לא מאכזבת, עם רצף של תערוכות יחיד עמוקות, מושקעות, עשירות. על אף הוותק של הגלריה והיכולות המפתיעות תמיד של נירה יצחקי, נראה שהמעבר ליפו ולמבנה המיוחד והמחייב בו היא שוכנת כעת, הקפיץ את הגלריה לרמה אחרת. השבוע תפתח תערוכת יחיד שתציין שני עשורים למותה של פמלה לוי הנהדרת – מהאמניות הבולטות באמנות הישראלית החל מסוף המאה ה-20. לוי תמיד הציעה משהו שונה מעט ואולי אף מקדים את זמנו לשדה האמנות. כבר בשנות השבעים עסקה לוי ביצירה בעלת אופי פמיניסטי, בדומה לאמניות נוספות בתקופה, עם זאת היא הצליחה לרתום את הציור הפיגורטיבי – שנחשב עד אז לנאיבי – לטובת אמנות פוליטית מובהקת. כעת, כעשרים שנה לאחר מותה וכשציור פיגורטיבי ואמנות פוליטית הם חלק מרכזי באמנות העכשווית, מעניין לראות את ציוריה של לוי ולבחון אותם שוב לאור התקופה.

פתיחה: שבת 2.12 בשעה 12:00. גלריה שלוש, הצורפים 15, תל אביב

פרטים נוספים בקישור

 "חקירה קרמית. טבע." , תערוכת יחידה לאליזבטה גוסבה. אוצר : שרון תובל

רוח קרירה ומרעננת מגיעה מהתערוכה החדשה שתפתח השבוע במעבדה של שרון תובל בתל אביב. כחלל ייעודי שחרט על דגלו להתנסות בחקירה אמנותית ולא בתצוגה קונבנציונלית, מוצגות בו לעתים קרובות תערוכות שמשרטטות קווי מחשבה, כמעין סטודיו פתוח, ולאו דווקא תוצרים מוגמרים ומהודקים. אליזבטה גוסבה היא אמנית רב תחומית שהגיעה מרוסיה לישראל בעקבות המלחמה עם אוקראינה, ונחתה כאן למציאות כואבת לא פחות. בתערוכה החדשה היא תפתח סטודיו לקרמיקה שיקיף את חלל הגלריה ויהיו בו עמדות שונות שבכל אחת מתפתח תהליך שמרכזו עבודה קרמית. גוסבה מתחברת לפן הטבעי שעוד קיים בקרמיקה וחימר ויוצרת באמצעותו כמו נופים אלטרנטיביים, כאלה המזכירים לה את מחוזות עברה.

פתיחה: שישי 1.12 בשעה 11:00 (ללא אירוע) המעבדה, הרצל 119, תל אביב

פרטים נוספים בקישור

בעקבות הביקוש: סיור נוסף – אוסף דובי שיף במלון גורדון ביץ' 8.12, בהדרכת עמית רובין

הצטרפו אלינו לסיור מיוחד המתמקד בשיטוט במסדרונותיו של מלון "גורדון ביץ'", שם מוצג אוסף דובי שיף המרהיב לציור פיגורטיבי ריאליסטי. זהו סיור המציע מפגש בין עולמות, וביקור באחד החללים המפתיעים בתל אביב, עם תצוגה לא שגרתית ואמנות יוצאת מהכלל.

תצוגת אמנות עכשווית מעולה במלונות יוקרה היא טרנד עולמי ומה שמייחד את מלון גורדון ביץ' בתוך הטרנד הזה הוא כי על קירותיו תלויות אך ורק יצירות מאוסף דובי שיף הנחשב לאמנות. השילוב הזה בין אחד מאוספי האמנות החשובים בארץ לבין חללי המלון המוקפדים יוצר חוויה אחרת שמעשירה את שני הצדדים.

הכנסו איתנו אל מאחורי הקלעים של המלון והאוסף

הסיור מתחיל בשעה 10:00. אורך הסיור כשעה וחצי-שעתיים

במקום ישנו מרחב מוגן והוא פועל על פי תקנות פיקוד העורף

פרטים נוספים והרשמה בקישור

"חקירה קרמית. טבע." , תערוכת יחידה לאליזבטה גוסבה. תערוכה ב"המעבדה" תל אביב

המצב ממשיך להיות קשה ואנחנו ממשיכים להאמין בכוחה של האמנות – גם אם לא להציל את העולם ממש, לפחות לתת רגעים של נחמה או רק הסחת דעת. אנחנו רואים כבר די הרבה דוגמאות של אמנים שמגיבים בזמן אמת למצב ועל כך עוד ניתן את הדעת בהמשך. בינתיים זה מחזק אותנו בהבנה שאמנות היא קריטית לנפש האדם, גם ואולי במיוחד ברגעי משבר. אחרי המלצות ההאזנה של שבוע שעבר, אספנו לכם המלצות צפיה אמנותיות במיוחד. קחו הפסקה מהחדשות והפייסבוק ותנו לעצמכם רגעים של תרבות ושקט.

ממשיכים להתפלל לרגיעה וחזרה לשגרה,
שני ורנר וצוות Talking Art

יהושע בורקובסקי, מתוך סדרת הרשת 'רצפים' של בית האמנים בירושלים

רצפים – סרטונים קצרים על אמנים ירושלמים

סצינת האמנות של ירושלים היא קטנה יותר מזו התל אביבית, זה בטוח. מבחינה כלכלית היא גם כנראה הפחות משמעותית (למרות שכניסתן של גלריות כמו גורדון לעיר משנות מעט את התמונה) אבל על כל זה היא מפצה בקהילת אמנים מחוייבים ומעוררי השראה שהופכים את העיר לאחת מהמרתקות ביותר מבחינה אמנותית. בית האמנים הירושלמי, שמרכז את פעילותם של רבים מאמני העיר, יצר לפני מספר שנים סדרה של דיוקנאות וידאו פואטיים ואסתטיים להפליא על כמה מהם, עם דגש על הותיקים שבהם. כל פרק פותח צוהר לעולם מרגש של אמנות וחיים. מומלץ כמו מים זכים לנפש.

רשימת הסרטונים המלאה בקישור

דוד וגוליית – סדרת שיחות אמן של דוד וקשטיין

דוד וקשטיין הוא מפעל אמנות של איש אחד. במהלך הקריירה הארוכה שלו נראה שהוא מתעניין פחות ביצירה האישית והסינגולרית שלו, אלא מקדיש את זמנו ואת מרצו לשיתופי פעולה בתוך עולם האמנות וגם מחוצה לו  עם יצירות מונומנטליות בשיתוף הקהילה. אחד הפרויקטים המרשימים ביותר של וקשטיין היא סדרת שיחות האמן שהוא עורך עם אמנים מכל קצוות עולם האמנות כבר עשרות שנים ומתעד בוידאו. מדובר על מסמך ייחודי ומתמשך שמראה שדה אמנותי עשיר ומתפתח ונותן פרספקטיבה אחרת על עולם האמנות. הסדרה שעליה אנחנו ממליצים היא סידרת המאסטרים שלו – שיחות ארוכות ומעמיקות עם כמה מהאמנים הותיקים והחשובים שפעלו ופועלים כאן. לא מדובר בסרטונים קצרים ותזזיתיים לצפיה אגבית, אלא בשיחות רחבות יריעה ומרתקות ששווה לפנות להן זמן (או לשמוע אותן ברקע לפעילות אחרת) נותן אוויר ומחזק.

השיחות המלאות בקישור

י(ו)צרים – סדרת הרשת של שחף דקל

סדרת הרשת המוערכת של היוצרת שחף סגל מפגישה את הצופים עם יוצרות ויוצרים מובילים מכל קצוות הקשת היצירתית. החל מהמשורר, המוזיקאי והאקטיביסט נטע וינר, דרך הצייר יונתן הירשפלד ועד הזוג המלכותי של אמנות הרחוב דדה וניצן מינץ. בדרך עוברת דקל דרך מעצבי אופנה, קומיקסאים, כוריאוגרפים ועוד ועוד.  הסרטונים קצרים, ערוכים היטב ומצליחים להביא בצורה מונגשת ונעימה את סיפורם של כל אחד וגם של התרבות והיצירה הישראלית. בגלל אורכם, ניתן לטעום את הסרטונים במנות קטנות בכל פעם, או לעשות בינג' אחד של תרבות ואמנות במקום חדשות וחרדות.

הסדרה המלאה בקישור

ערוץ הוידאו של מוזיאון לואיזיאנה בדנמרק

למרות השם המבלבל, לא מדובר במוזיאון מורשת הג'אז בניו אורלינס, אלא במוזיאון חשוב מאוד לאמנות מודרנית ועכשווית בדנמרק. למרות המיקום המפתיע והנידח משהו, הצליח המוזיאון להפוך את עצמו לאבן שואבת ומוקד עליה לרגל לכמה מהאמנים החשובים הפועלים בזירה העולמית בעשורים האחרונים. כמי שממוקם בסוף העולם שמאלה, השכיל המוזיאון לתחזק ערוץ יוטיוב פעיל ומגוון ובו ראיונות מרתקים (באנגלית) עם אמנים ואנשי תרבות מכל העולם. סדרת הסרטונים "עצות לצעירים" היא מרגשת במיוחד ובה אמנים ותיקים ומבוססים חולקים מנסיון חייהם ומהפרספקטיבה שקיבלו במהלך הקריירה הארוכה שלהם כדי לתת מילת חוכמה או שתיים לדור הצעיר. גם לא צעירים יהנו מכך.

הסרטונים בקישור

יאיר גרבוז בשיחה עם דוד וקשטיין

אם יסלחו לנו על הסטריאוטיפ, הביאנלה לרישום היא אירוע אמנות ירושלמי מאוד. לקחת מדיום ותיק ובעל מוניטין מיושן ורציני, לעדכן אותו ולטעון בו רלבנטיות עכשווית, כל זאת מבלי לשכוח את המסורת – אין כמו הסצינה הירושלמית כדי לעשות את זה. כמובן שאם אפשר לעשות זאת בחללי אמנות מגוונים ומרשימים בהם נוכחת ההיסטוריה המסוכסכת של העיר המיוחדת הזו – מה טוב. כמו תמיד באירוע הזה, לא מסתפקים בפחם על נייר והפרשנות למונח "רישום" היא רחבה כמעט כמו מספר האמנים המשתתפים.

זוהי הפעם השמינית בה מתרחשת הביאנלה לרישום, ועם הזמן המוטיבציה רק עולה – יותר משבעים אמנים, על פני שישה חללי אמנות שהם מגוונים ושונים מאוד, אבל גם נמצאים כולם במרחק הליכה נוח ולכן אידאלי ליום אמנות ירושלמי מהנה ומרתק.

אנחנו כאן כדי לעשות קצת סדר ולשים את הזרקור על הדברים שעניינו אותנו במיוחד, אך כמו תמיד אנחנו מעודדים אתכם להיכנס לאתר הביאנלה ולבחור בעצמכם מתוך ההיצע העשיר.

כל התערוכות פתוחות ומוצגות עד 25.2.2023

שיהיה סוף שבוע נעים וחמים,
שני ורנר וצוות Talking Art

אבי סבח ומיכל סופיה טוביאס, מתוך תערוכה בבית האמנים, ירושלים. צילום: אלעד שריג

'יותר מאחד', תערוכה קבוצתית בבית האמנים ירושלים. אוצרת: אירית הדר

התערוכה המרכזית של הביאנלה נושאת את שמה 'יותר מאחד' שמתייחס לנושא שנבחר לה השנה – רישומים שאינם עומדים בפני עצמם, אלא הם חלק מסדרה או מקבץ. הפעם חיפשה אירית הדר – האוצרת הראשית של הביאנלה, לא את המופעים היחידאיים של הברקה רישומית, אלא את המהלך הכולל, את הסיפור ואת האבולוציה של הרישום. כמובן שמדיום הרישום, כמדיום מהיר יחסית, הוא אידאלי לסוג כזה של חשיבה סדרתית ולכן ניתן למצוא כאן כמה מקבצי עבודות אפקטיביים ונוגעים ללב. למשל עבודתם המשותפת של מיכל סופיה טוביאס ואבי סבח שמשלבת בין רישומים של שניהם לבין מערכי גרמי השמיים המחוררים בקיר שהם חלק מהפרקטיקה האמנותית של טוביאס; או סדרת הרישומים הצבעוניים של דוד דובשני שנוצרו בהשראת הדפסים אירופאים מהמאה ה 17 של מלחמות דת וכיבוש אמריקה. נקודת פתיחה חזקה לביאנלה.
רשימת האמנים המלאה ועוד מידע באתר​

בית האמנים ירושלים, שמואל הנגיד 12, ירושלים, שעות פתיחה: שני-חמישי 10:00-18:00; שבת 11:00-14:00, ראשון ושישי סגור

'חושך זה וזה', תערוכה קבוצתית בגלריית המפעל. אוצר: מידד אליהו

אם קישרנו בין רישום לבין הפחם השחור, הרי שאפלה אינה זרה לעוסקים ברישום. נוכל גם להיות מעט פילוסופיים ואפילו פואטיים, ולומר שנקודת ההתחלה של הרישום היא האפלה. זוהי גם נקודת המוצא ממנה יצר מידד אליהו את התערוכה בגלריה המפעל. התערוכה שאצר אליהו נוגעת לרגע טראומתי בתולדות הבניין עצמו בו מתרחשת התערוכה – הרגע בו ננטש מיושביו בעקבות המלחמה ב1948. נקודת הפתיחה הזו ממלאת את חלל הגלריה שהיה פעם בית מגורים, ברוחות העבר בדמות דיוקנאות מלחמה, סצינות הרס ובניה ומסכות גרוטסקיות. בירושלים, ובישראל בכלל, איפה שתחפור קצת תגלה את שייריו של עבר סבוך שאת משקעיו אנו חווים עד ימינו אנו. התערוכה הזו מבקשת מאיתנו להישיר מבט אל האפלה ואלי כך למצוא את הדרך אל האור.
בהשתתפות: אורית אדר בכר, רעיה ברוקנטל, אילנה חמאוי, מיכל לזרוביץ, נטע ליבר שפר, ראובן קופרמן

גלריה המפעל, רחוב המערביים 3, ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 11:00-00:00, שישי 10:00-16:00, שבת סגור

‘ליל חלום', תערוכה קבוצתית בגלריה ברבור. אוצרוּת: אברהם קריצמן ורעות ישעיהו

אפלה אחרת היא זו של הלילה והשינה שמגיעה איתו. החלום הוא המקור הראשון והזמין ביותר לדימויים פנטסטיים ומשונים בחיי היומיום שלנו ותנועות אמנות רבות (כמו הדאדא והסוריאליזם למשל) העלו על נס את החלום כמקור אותנטי של חיבור אל התת מודע ואל הווייתו האמיתית של האדם ללא הגבולות של החיים הערים. כמובן שגם הפסיכולוגיה המודרנית מבית מדרשו של פרויד יוצאת מנקודת הנחה כי הדימויים שנגלים אלינו בחלום הם בעלי משמעות סימבולית שמתוך הניתוח שלהם ניתן להגיע לפריצות דרך נפשיות. מתוך הטשטוש שבין הממשי לחלומי יוצאים הדימויים שבתערוכה הזו. כמו בחלום, העולם שנגלה בהם הוא מוכר – אבל אחר, ומאוד מפתה לנסות לחלץ ממנו משמעויות עמוקות. אך לפני שצוללים לניתוחים כאלה ואחרים, אפשר גם פשוט לתת לו לסחוף אותנו ולראות לאן נגיע.

בהשתתפות: טמיר חן, רון חן, טליה ישראלי, גבריאלה קליין, רחל רבינוביץ

גלריה ברבור, הסורג 2, ירושלים. שעות פתיחה: שני-חמישי 16:00-20:00, שישי 11:00-14:00, שבת וראשון סגור

'רישום ברצף', תערוכה קבוצתית בסדנת ההדפס. אוצר: אריק קילמניק

הקשר בין רישום להדפס הוא מובהק וארוך שנים. למעשה ניתן לומר שמטרתו הראשונה של ההדפס היא להפוך את הרישום מאירוע יחיד חד פעמי, לאובייקט שניתן לשכפל ולהפיץ. לעתים קרובות, לעין הבלתי מיומנת ניתן להתבלבל בין רישום ישיר לבין תוצריו של מכבש הדפוס. אם כבר הגדרנו את הביאנלה לרישום כאירוע ירושלמי מאוד, הרי שסדנת ההדפס היא מוסד ירושלמי מובהק. בית אבן מרשים השוכן בצומת שבין מזרח העיר הערבית, מאה שערים החרדית ומערב העיר. בתוך כתליה העבים של הסדנא עוסקים אנשי מקצוע מיומנים בטכניקות שחלקן בנות מאות שנים ומתוך המסורת והוירטואוזיות הטכנית מקפידים שלא ליפול לתוך מלכודות של נוסטלגיה מתקתקה ולא שוכחים לחבר את העשייה להוויה העדכנית והרוטטת של הזמן והמקום בהם הם פועלים. בנוסף לסדנאות המאובזרות, התחדשו כאן בחללי תצוגה מוקפדים ונעימים והתערוכה המוצגת כעת מוקדשת לנושא שגם הוא משותף להדפס ולנושא הביאנלה – סדרתיות ורצף.
מידע נוסף באתר​

בהשתתפות: דיויד אייזקס, יעל בוברמן־אטאס, מיה בלוך, מיכל בקי, אפרת גל־נור, רותי דה פריס, נועה הגלעדי, יונתן הירשפלד, מיכאל רורברגר, עתליה שחר

סדנת ההדפס ירושלים, רחוב שבטי ישראל 38 (פינת הנביאים), ירושלים. שעות פתיחה: ראשון-חמישי 15:00-08:00, בימי שישי בתיאום מראש, שבת סגור

נועה הגלעדי, מתוך התערוכה בסדנת ההדפס

חיבור, שיתוף ועכשיו אהבה – אווירה חיובית שורה על המדור שלנו בשבועות האחרונים. אם אנחנו רק משקפים את הנעשה בחוץ, אז כנראה שמשהו טוב עובר על עולם האמנות והתרבות באופן כללי. אבל בסופו של דבר, אחרי תקופת משבר לא פשוטה, יש משהו מאוד טבעי בלחפש את המשותף, את המחבר ואת האוהב.
במרכז התרבות החדש "תאו" בהרצליה תערוכה שחוקרת את האהבה על גווניה השונים; בגלריה של בית ביאליק האמנית אסתר כהן חוברת להוריה כדי להעמיק את שורשיה ולהתקדם קדימה; בגלריה פרטר אמנית שהתפרסמה מכל הסיבות הלא נכונות מבקשת להכיר לנו ולעצמה צדדים אחרים בה. ובפינת הבונוס הבינלאומית שלנו תערוכת צילום מונומנטלית בפריז.

ברוח אוהבת זו, עבורנו אין דרך טובה יותר להתחבר אליכם מאשר דרך התוכנית השנתית שלנו שהיא כל כולה אפשרות להתעמק בעולם האמנות ולהכיר טוב יותר. שבע קבוצות יצאו לדרך השנה ונותרו מקומות ספורים. ההרשמה תכף נסגרת, מהרו להירשם והצטרפו אלינו בקישור
שיהיה סופ"ש מוצלח ומתוק,
שני ורנר וצוות Talking Art

מריה סלאח מחאמיד, מתוך התערוכה "אהבה נזילה", מרכז תאו, הרצליה

"אהבה נזילה", תערוכה קבוצתית. אוצרת: דריה קאופמן 

"תאו" – מרכז התרבות החדש והמסקרן בהרצליה, כבר הספיק בחודשים המעטים בהם הוא פתוח להציג מספר תערוכות מעניינות, וזאת בנוסף להרצאות ומופעי מחול ומוזיקה המתקיימים במקום. תמיד משמח לשמוע על מרכז אמנות חדש שנפתח ועל אחת כמה וכמה בתקופה המשונה והלא יציבה הזו שאנחנו בעיצומה. התערוכה החדשה בגלריה של המרכז מכוונת גבוה ובוחנת לא פחות מאשר את טבעה של האהבה על שלל מופעיה. אם זו תחושת ההגנה השברירית כפי שהיא באה לידי ביטוי בשמיכות הנייר העדינות של ביאנקה ספריינס; או האלמנטים הנרקסיסטיים של האהבה בעידן הדיגיטלי בצילומים של ינון גל-און; או אהבה אמהית חרדתית במיצב של מריה סלאח מחאמיד בעל השם המצמרר "מות הבן". עבודות שונות המספקות זוויות מגוונות על אחד הכוחות המרכזיים המניעים את עולמנו.

בהשתתפות: מריה סאלח מחאמיד, ביאנקה ספריינס, מורג'אן אבו-דיבה, נדב בכר, אורלי ברנח, ינון גל און,יונתן הירשפלד, היאם מוסטפה, דנה מרכוס, לנה רבנקו, סימוני רוטשטיין וגרו טורסן.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 30.9, 19:30, מרכז תאו, וינגייט 168 הרצליה

פרטים נוספים באתר הגלריה בקישור

"וחציים חלומות", תערוכה משולשת של אסתר כהן רות כהן ודני כהן. אוצרת: ד"ר סמדר שפי

בניגוד לדימוי הרומנטי של אמנות עכשווית כמרד מתמשך וניתוק מתמיד מהשורשים והעבר, ישנם אמנים ואמניות רבים המוצאים דווקא בשורשיהם מעיינות של השראה וחומרי עבודה שעוזרים לדחוף את עבודתם קדימה. אמנית כזו היא אסתר כהן הידועה בציוריה העדינים ומכמירי הלב הנעשים בעט כדורי על מצעים שונים. המוטיבים החוזרים בציוריה מתבססים על צמחי ארץ ישראל, תכשיטים, קמעות וכלי קודש של יהדות תימן ועוד. בתערוכתה החדשה בחלל התערוכות המקסים של בית ביאליק היא מעמיקה את המחקר שלה באמצעות חבירה לשני הוריה. אמה של כהן מנהלת כבר כשלושים שנה פרקטיקה יומיומית של יצירת דוגמאות אורנמנטיות צבעוניות שניצבות בקונטרסט למונכרום המאופק של אסתר. אביה של האמנית יצר בשיתוף איתה מעין מילון מצוייר של מילים בארמית כורדית – שפת אימו. כך מתחברת אסתר כהן אל שורשיה האישיים והאסתטיים בכדי לתת לנו תמונה שלמה יותר על מקורות יצירתה ועל הכיוון אליו היא לוקחת אותה.

אירוע פתיחה: יום שישי, 1.10, 11:00, בית ביאליק, ביאליק 22, תל אביב. בפתיחת התערוכה ינגן וישיר אמיתי אריכא משירת הדיוואן התימנית. מידע נוסף בקישור

אולה טימר קרבצ׳נקו, תערוכת יחיד. אוצרות: תמה גורן ורועי ברנד

שמה של אולה טימר קרבצ'נקו עלה לכותרות בנסיבות הגרועות ביותר שאפשר כנראה לדמיין. תחת ראשי התיבות א"ק, הוכתם שמה בהאשמות חמורות בפני מדינה שלמה ובמיוחד בסרט "צל של אמת" המתחקה אחר פרשת רצח תאיר ראדה (סיפורה של טימר קרבצ'נקו בקישור)

כמתמודדת נפש עוד לפני המקרה, החשיפה השלילית (והשקרית) לא תרמה למצבה. אחת הדרכים בהן בוחרת טימר קרבצ׳נקו להתמודד היא באמצעות האמנות. בתערוכת היחיד שלה במרכז פרטר היא מציגה עבודות ציור ורישום שמתמקדות סביב פנים הבית ודיוקנאות עצמיים. האמנות היא למען עצמה, אך אולי גם כדי להראות לעולם שבחוץ את עולמה הפנימי על צדדיו השונים. טימר קרבצ׳נקו היא אמנית אוטודידקטית שלא מגיעה מרקע מוסדר של לימודי אמנות והתערוכה תלווה בשיחות ומפגשים שיתמקדו בנושא של אחרוּת ואאוטסיידריוּת באמנות והדרך בה אנחנו מתייחסים אליה.

אירוע פתיחה: יום שישי, 1.10, 11:00-14:00, פרטר, פרישמן 37 תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס: המלצה מעבר לים

יצירות מופת של הצילום המודרני 1900-1940
התערוכה הזו היא סוג של שני כרטיסי טיסה במחיר אחד – מוזיאון המומה מניו יורק מתארח במוזיאון הצילום המעולה "ז'ה דה פום" בפריז, עם עבודות מתוך אוסף תומס וולטר הנחשב לצילום. תערוכה שהיא חובה לחובבי הצילום עם עבודות של כל הגדולות והגדולים שהפכו את מדיום הצילום למה שהוא היום.

איפה ומתי: התערוכה מוצגת עד 13.2.22. ז'ה דה פום, 1 Pl. de la Concorde, פריז

מידע נוסף והזמנת כרטיסים באתר המוזיאון

אסתר כהן מתוך התערוכה "וחציים חלומות", בית ביאליק, תל אביב