ארכיון תגיות: יאיר גרבוז

יש סדק בכל דבר, כך נכנס האור. המלצות סוף השבוע 27.2-1.3

Ring the bells that still can ring / Forget your perfect offering / There is a crack, a crack in / everything / That's how the light gets in
קל להתייאש אל מול עומקם של הסדקים שמתגלים בעצם יסודות הקיום שלנו כאן. לאחת ההמלצות הקודמות קראנו "הכל כל כך פריך" והנה לפעמים נדמה שזה כבר לא פריך, אלא ממש מתפורר. אבל כמו שמזכיר לנו לאונרד כהן הגדול – לפעמים כדי שיכנס אור צריך להפער סדק. תערוכות השבוע מתבוננות בסדקים האלה, שלפעמים ממש בלתי נסבל להביט עליהם, ומנסות לשפוך לתוכם אור.
במשכן האמנים בהרצליה מפנה גוסטבו סגורסקי את מצלמתו אל ההבטחות שבשוליים; גלריה ק' לאמנות קווירית חוגגת שנתיים להקמתה; ובמקום לאמנות, תערוכה שמכניסה אור אל המקום הכי אפל. וגם – תערוכת המכירה השנתית למען ספריית לוינסקי חוזרת.
שיהיה סופ"ש נעים ככל האפשר, ושיחזרו כולם וכולן הביתה בשלום – עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

גוסטבו סגורסקי, מתוך תערוכת יחיד במשכן האמנים בהרצליה.

'מארש אחרון', תערוכת יחיד של גוסטבו סגורסקי. אוצר: רן קסמי-אילן
מה נותר אחרי שסדר חיים אחד מתפרק, אבל אחד אחר עוד לא התגבש מספיק כדי להחליפו? זו השאלה שעומדת בבסיס התערוכה המהורהרת והפיוטית של הצלם גוסטבו סגורסקי. סגורסקי מצלם רגעים כמעט אגביים בדרך הרגלית המובילה אותו לסטודיו שלו בלול הנטוש במושב עמינדב שבהרי ירושלים. עדשת המצלמה הרגישה של סגורסקי חושפת בצורה מעודנת את שכבות ההיסטוריה של המקום ואת ההבטחות השונות שקמו ונפלו בו – מהחזון הציוני, אל החדשנות החקלאית, ומשם אל תקווה נדל"נית ואל פרבר ירושלמי מנומנם. בין ההבטחות השונות נפערים סדקים ממשיים, בתוכם יכולים חיים אחרים, ספונטניים ונסתרים להתיישב, עד אשר עדשת המצלמה עוברת על פניהם. המקום הנשקף אלינו מהצילומים הוא המושב עמינדב – אך הוא יכול להיות עוד אינספור מקומות שנמצאים מעט בשוליים, בהם החיים מציצים מבעד לסדקים.
אירוע פתיחה: יום שישי, 28.2, 12:00, משכן האמנים, יודפת 7, הרצליה
שעות פתיחה: ימים ב׳, ד׳, ו׳ ושבת: 10:00-14:00, ימים ג׳ ו-ה׳: 15:00-19:00
פרטים נוספים באתר הגלריה

'אנחנו', תערוכה קבוצתית. אוצר: אילן מויאל
בעולם שאחרי עלייתו המטאורית של דונלד טראמפ, נמצאת הזהות הקווירית במתקפה חסרת תקדים. הישגים שנקנו בעמל וקורבנות רבים, ונחשבו כבר לכמעט מובנים מאליהם, נראים כעת שבריריים מתמיד. לאחר עשור או שניים בהם נראה שהקהילה הלהטב"קית נמצאת פחות או יותר על דרך המלך (מרובת מהמורות ככל שתהיה) לכיוון הכרה וקבלה, חזרה אחורה לימים הרעים ההם עושה רושם של איום ממשי. גם בארץ יש כמובן כוחות חזקים המבקשים להחזיר את הקהילה לארון ולבטל את הישגיה. חגיגות שנתיים להיווסדה של גלריה המוקדשת לאמנות קווירית היא אם כן אירוע משמח, אך גם בעל משמעויות פוליטיות וחברתיות עמוקות. התערוכה מאגדת עבודות של אמניות ואמנים שמתמודדים כל אחד ואחת עם זהותו או זהותה ומנסים להגדיר מה זה "אנחנו" בעולם של זהות נזילה.
בהשתתפות: אורית זיסמן, אילן מויאל, אלמירה גרייבר אפי כהן, דודו גליל, דוריה שרה, דניאל מנו-בלה, דפנה פופינקה, זהר נייגר, לאה דור, לילי כהן פרח-יה, לירוי בר-נתן, מירב טלאור, מרים שטרמן, סיון כהן, ענת הורן, צבי בן-ארץ.
אירוע פתיחה: יום חמישי 27.2, 19:30 גלריה ק', לוינסקי 71 תל אביב
אירוע פייסבוק

'במקום הכי נמוך, האור הכי גבוהההה', תערוכת יחיד של ארז חרודי. אוצר: יאיר ברק
היינו עדים להרבה זוועות בשבעה באוקטובר, אחת הקשות שבהן היתה הרצחה של משפחת קדם כולה – ההורים תמר וג׳ון והילדים ארבל, שחר ועומר. במהלך שמעביר רעד של ממש בגוף, נכנס הצלם ארז חרודי אל הממ"ד בו נספתה המשפחה כולה. באופן מצמרר, חורי הירי יוצרים תופעה של "קמרה אובסקורה" הגורמת לדימויים מן החוץ להשתקף על קירותיו של חלל חשוך מתוך חור קטן. בצילומים בתערוכה מפלחות קרני אור את החשיכה מבעד לחורים בקיר. הצופה נחרד לגלות כי נקודת המבט של הצילומים היא הממ"ד האפל והאור פורץ מבעד לחורי הכדורים ועדיין, אי אפשר שלא להתפעם מהיופי. שם התערוכה הגיעה מראומה קדם, אמה של תמר, שאת הצילום האיקוני שלה בהפגנה עם שמות בני משפחתה הנרצחים כתובים על ידה צילם חרודי. כאשר ראתה ראומה את הצילומים אמרה: "במקום הכי נמוך, האור הכי גבוה". אם יש שמץ של תקווה בסיפור הנורא הזה, אולי הוא – אנחנו כעת במקום הנמוך ביותר ואליו עוד יגיע האור הגדול ביותר. הלוואי.
באותו ערב יפתחו בגלריה גם תערוכות של גילה רוסו צימט ושל יעל סגל
אירוע פתיחה: יום חמישי, 27.2, 20:00, מקום לאמנות, המרץ 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

וגם –
תערוכת המכירה השנתית למען ספריית גן לוינסקי. אוצרת: רווית הררי
מכירת האמנות השנתית למען ספריית גינת לוינסקי היא אחת הותיקות והמוצלחות שבין תערוכות התרומה במקומותינו. ככזאת, היא מושכת אליה אמנים מכל רוחב הספקטרום של עולם האמנות המקומי – מהמוכרים והנחשבים ביותר ועד שמות חדשים ומבטיחים בתחילת דרכם. בכל מקרה, עם כמעט 800 עבודות של יותר מ-200 אמנים ואמניות – כל אחד ימצא כאן משהו לטעמו. במחיר האחיד והרגוע של 2000 ש"ח לכל העבודות והידיעה שסכום הרכישה מתחלק חצי חצי בין האמנים לבין פרוייקט ספריית גן לוינסקי מעורר ההשראה, הופך את התערוכה להזדמנות פז לרכישת אמנות משובחת ותרומה לקהילה.
המכירה תתקיים באופן מקוון בלבד. אתר המכירה ייפתח לביקור ולרכישה למשך ארבעה ימים בלבד: מיום רביעי 26.2 בשעה 11:00 ועד מוצ"ש 1.3 בשעה 22:00. כניסה לאתר המכירה כאן בקישור
בהשתתפות (רשימה חלקית ביותר): Know Hope , סיגלית לנדאו, אבי סבח, גבריאל קלזמר, גלעד רטמן, לארי אברמסון, יאיר גרבוז, מיכל נאמן, מיכל היימן, עדו בראל, יצחק ליבנה, פיליפ רנצר, עילית אזולאי, ליאת אלבלינג, אורי גרשוני, יאיר ברק, זויה צ'רקסקי, נטליה זורבובה, צוקי גרביאן, טליה קינן, גיא גולדשטיין, הילה לולו לין, רותי הלביץ כהן, שי עיד אלוני, רונית פורת, מורן קליגר, ליהי תורג'מן, גליה פסטרנק, נעם ונקרט, גבריאלה קליין, אביטל כנעני, בועז נוי, עידו מרקוס, ועוד רבים וטובים.
מתי: רביעי-שבת, 26.2-1.3 באופן מקוון באתר המכירה

סיון כהן, מתוך תערוכה בגלריה ק', תל אביב

דיוקן של תקופה. המלצות סוף השבוע 6-8.2

איך נראה ומה משמעותו של הרגע הנוכחי? האם הוא הצטברות של כל מה שקרה עד עכשיו, או שהוא הניצנים של מה שעתיד להגיע, ואולי הוא תופעה יחודית לחלוטין שנמצאת כאן לרגע ומיד תחלוף? תערוכות השבוע יוצרות כל אחת בדרכה מראה של הזמן הנוכחי ומבקשות לראות מה עושים איתו, עם הרגע הזה.

במוזיאון רמת גן אשכול תערוכות מונומנטלי שמבקש להביא ריפוי; בגלריה P8 חיבור מפתיע בין שני אמנים מדורות שונים; בגלריה ברוורמן ממשיכה ליאורה קפלן לטפל ברדי מייד הנגוע בהיסטוריה ולקרוץ בעזרתו אל ההווה והעתיד. וגם – מירב הימן בעוד דיוקן מטאפורי נוקב של החיים בישראל.
שיהיה סופ"ש נעים של בשורות טובות, ושיחזרו כולם וכולן הביתה בשלום – עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

'מה שהלב רוצה – אמנות כשער לריפוי', אשכול תערוכות במוזיאון רמת גן לאמנות.
אוצרת ראשית: שרי גולן
אשכול התערוכות החדש במוזיאון רמת גן שואל שאלה שאנחנו לא ממש רגילים לשאול בהקשר של אמנות – מה אנו מחפשים באמנות? – החל מעליית המודרניזם של תחילת המאה העשרים, מקובל שאמנות נעשית לשם האמנות. היא יכולה להעביר מסר כלשהו או להתייחס לתופעות תרבותיות כאלה ואחרות, אבל חלילה לה מלהיות פונקציונלית באיזשהו אופן. אם ככה מה לנו כי נחפש בה משהו? אוצרת המוזיאון שרי גולן ממשיכה בקו תערוכות הלא מובן מאליו שהחל בתערוכה שהתייחסה למשחקיות באמנות הישראלית וכעת גיבשה אשכול תערוכות שעוסק בריפוי – לא פחות. והכי חשוב – מסתמן שהתערוכות יהיו משובחות ממש. האמנית בת קיבוץ בארי זיוה ילין מציגה תערוכת יחידה עם עבודות מלפני ואחרי השבעה באוקטובר (אוצרת: שרי גולן). תערוכה קבוצתית מחברת בין אמנים עכשוויים ליצירתו של אורי קצנשטיין ז"ל היחודי (אוצרת: רונית עדן). חיבור מרתק בין עבודותיו של הצייר רן טננבאום ליצירות של אמני דיוקן מהמאה ה-19 מאוסף צטלין (אוצרת: דינה יקרסון). אדוה דרורי יוצרת מיצב עוטף העשוי סוגים שונים של טקסטיל ומשלב בין עבודת יד לרדי מייד (אוצרת שרי גולן). בנוסף מוצגים במוזיאון קירות אמן.ית של יאיר גרבוז ו-זוהר מורג.
בקיצור – חגיגה שלמה של אמנות שמבקשת להוביל אותנו בדרך להחלמה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.2, 20:00, מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, דרך אבא הלל 146, רמת גן
אירוע פייסבוק
התערוכות יוצגו עד 30.6
שעות פתיחה: יום שני 10:00-14:00, יום שלישי 16:00-20:00, יום רביעי 10:00-14:00, יום חמישי 10:00-14:00  ו- 16:00-20:00, שישי-שבת | 10:00-14:00

ליאורה קפלן, מתוך תערוכת יחידה בגלריה ברוורמן, תל אביב. צילום: טל ניסים, באדיבות גלריה ברוורמן

'אמת נכונה לשעתה', תערוכה זוגית של צבי טולקובסקי ורותם רוזנבוים. אוצר: אבשלום סולימן
איזה שילוב אמנים מעולה ולא מובן מאליו לתערוכה הזוגית החדשה שתפתח השבוע בגלריה פי8! האמן צבי טולקובסקי, הוא אחד האמנים הותיקים והפורים במקומותינו. עם רקורד מרשים מאוד של שישה עשורי עשייה אמנותית, טולקובסקי הספיק להציג באינספור תערוכות, ליצור במגוון רחב של מדיומים, לזכות בפרסים, לעמוד בראש המחלקה לאמנות בבצלאל ומה לא. ועם זאת, גם ממעמדו הרם והמכובד, טולקובסקי שומר לאורך כל השנים על גישה רדיקלית ושובבה לאמנות ועבודותיו המאוחרות הן פראיות ומלאות הומור יותר משל אמנים צעירים ממנו בהרבה. רותם רוזנבוים יליד שנות השמונים, הספיק כבר לצבור לעצמו מוניטין של צייר של דימויים אינטנסיביים, הומוריסטיים ועוקצניים. בשנים האחרונות החל רוזנבוים לעסוק ביצירה באמצעות כלים של בינה מלאכותית והתוצאה סוריאליסטית ומסחררת. בתערוכה חוברים שני האמנים בני הדורות השונים כדי לשאול שאלות על משברי הזמן הנוכחי וכיצד טכנולוגיות מתקופות שונות יכולות להתמודד איתם. שילוב כוחות שאנחנו כבר סקרנים לראות.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.2, 20:00, גלריה P8, רחוב הפטיש 1, תל אביב
אירוע פייסבוק
התערוכה תוצג עד 15.3
שעות  פתיחה : רביעי – חמישי 20:00 – 15:00, שישי – שבת 15:00 – 10:00

'לשולמית, כהבטחתי, באהבה', תערוכה יחידה של ליאורה קפלן. אוצרת: עדי גורה
איך אנחנו אוהבים את האמנות של ליאורה קפלן. יש לה איזה קסם בידיים שמטעין את כל מה שהיא נוגעת בו ביופי שהוא מעבר לזמן והמקום. האובייקטים שהיא יוצרת נראים כאילו הם מוצגים מרהיבים במוזיאון עתיקות או אבטיפוס לטכנולוגיה עתידנית. הם נטועים במסורת של אמנות ועיצוב ישראליים מאוד, אבל יכלו באותה מידה להיות שרידים של ציוויליזציה חייזרית. בתערוכתה החדשה בגלריה ברוורמן, ממשיכה קפלן את השימוש שלה בתוצרים של טכניקות קראפט מסורתיות שמחוברים יחד לכדי טוטמים יפהפיים. השילובים – הלכאורה בלתי אפשריים – שמרכיבים אותם, נותנים פרשנות פואטית לצורך התמידי בהגדרה עצמית. האובייקטים של קפלן הם אף פעם לא רק משהו אחד – הם תמיד גם וגם. הביקור בתערוכה הוא כמו ביקור במחוז חלומי שיכול להשתנות בכל רגע.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.2, 19:00, גלריה ברוורמן, רחוב אילת 33, תל אביב
אירוע פייסבוק
התערוכה תוצג עד 3.4
שעות פתיחה: שלישי-חמישי: 11:00-18:00, שישי-שבת: 11:00-14:00

וגם –
'הכל בסדר', תערוכת יחידה של מירב הימן. אוצרת: אדריכלית סברינה צגלה
מירב היימן היא אמנית שמצליחה לנסח בצורה פיוטית ומדוייקת את החיים במקום הזה. עבודתה האיקונית יחד עם איילת כרמי 'שביל ישראל' הציגה תהלוכה צבעונית של מטיילים בשביל ישראל שבאמצעים שונים ומגוונים נמנעים מלגעת באדמה – מטאפורה נשכנית על החיים בישראל עם הרגליים נוגעות לא נוגעות בקרקע. עבודתה החדשה בבית ליבלינג עוסקת במוסד ישראלי ויהודי מכובד – ארוחת השבת. הרגע המסורתי הזה של חיבור משפחתי, מזון ורוגע בפתיחת סוף השבוע – הופך אצלה לכאוס בואכה אסון. זה תמיד היה נוכח, אבל השנה וחצי האחרונות חשפו עד כמה המרחק בין שלווה לאסון הוא קצר עד לא קיים כאן. עבודה מדויקת ומטלטלת.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.2, 19:30, בית ליבלינג, אידלסון 29, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה
התערוכה תוצג עד 14.6
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 8:00–19:00, שישי 8:00–14:00, שבת 9:00–14:00

אורי קצנשטיין וחנה פרוינד שרתוק, מתוך תערוכה קבוצתית במוזיאון רמת גן. צילום: נטע לנצמן

בקטנה. המלצות הסופ"ש 25-27.7

באוגוסט הקרוב אנחנו יוצאים להפסקה! לראשונה מזה 11 שנים מדור ההמלצות שלנו יצא לפגרה, כי באמת אנחנו זקוקים לזה הפעם. אנחנו בטוחים שתבינו.

אז באווירת סוף השנה הזו, כשהטמפרטורות עולות ופניכם ודאי גם להפוגות הקיץ שלכם, איגדנו מספר אירועים ותערוכות באופן קליל יותר מבדרך כלל.

במוזיאון תל אביב ממשיכים להתעמק בתקופה המודרניסטית עם תערוכה לצלם מוי-ור (משה רביב); בבית בנימיני תערוכה אלגנטית וחכמה לליאור גריידי; בגלריה רו ארט דוד דובשני מעמיק את המפגש בין הומור למציאות המורכבת בה אנו חיים; ובפינת הבונוס – האירוע השנתי בבית הספר הנביאים בחיפה.

מאחלים לכולנו חופשה נעימה עד כמה שאפשר

ושכולם יחזרו אלינו הביתה בשלום ובמהרה

שני ורנר וצוות Talking Art

אנה ורקין, מתוך התערוכה To The Studio, אירוע בבית הספר הנביאים חיפה

"ליד" תערוכת יחיד לליאור גריידי. אוצרת: שלומית באומן
למעשה זה לא אמור להפתיע אותנו שליאור גריידי מציג תערוכת קרמיקה. עשייה עם רמזים עמלנים וקראפטיים תמיד היתה נוכחת אצלו, ועוד יותר מכך – עיסוק מתמשך במושג של בית ברמה העמוקה והשורשית שלו. בהקשר הזה, קרמיקה יום יומית, שידות עץ בסגנון שנות ה-60 – מה שקראנו לו בבית "הויטרינה", שניהם מקבלים משמעות חדשה בחלל הגלריה. בתערוכת היחיד שלו בבית בנימיני גריידי מגיב לחלל הגלריה ולמיקום שלה בתוך קרית המלאכה. המפגש בין הלבן של המבנה עצמו ושל הקרמיקה ומה שהיא מייצגת, לבין השחור של דרום תל אביב, רמיזה לעוד נושא שהפך לחלק מהלקסיקון של גריידי. מההיכרות שלנו עם עולם הדימויים של גריידי צפויה לנו תערוכה אלגנטית, מדויקת ושקטה, כזו שמחלחלת לנשמה רק כמה זמן לאחר הצפייה.

פתיחה:  חמישי,  25.7.24 19:00, בית בנימיני רח' העמל 17 תל אביב
לצד תערוכתו של גריידי יפתחו גם תערוכות יחיד לאופיר נאור ולקובי רבר
פרטים נוספים באתר

"לחם דמעות" תערוכת יחיד לדוד דובשני
לדוד דובשני זרועות שלוחות לזירות שונות של עשייה אמנותית, ידו האחת באיור וכתיבה (למשל במדור שלו עם ג'וליה פרמנטו-צייזלר בעיתון הארץ)  וידו האחרת בתצוגה אמנותית בגלריות ומוזיאונים. הוא לא האמן הראשון שמשחק על שני התפקידים האלה, אפשר לחשוב על אבנר כץ ואפילו על יאיר גרבוז ששילב מחוות איוריות בציורים שלו. אבל נדמה כי אצל דובשני המעבר הזה יותר ישיר, שתי הזירות מתקיימות לא במקביל אלא כיצירה מתמשכת אחת. יכול להיות שזה מסמן שלב חדש, בעידן שבו אנחנו כל כך מוצפים במידע ויזואלי קשה ואולי גם מיותר לעשות הבחנה מדיומלית או קונטקסטואלית, זה אקדמי ואולי מיושן. באופן דומה פועלות גם העבודות עצמן, איגוד של השראות ויזואליות ממקורות שונים המתייחסות לאזור שלנו. בציורים הכל מותך יחד והופך למציאות בלתי אפשרית – כביכול.

אירוע פתיחה: יום חמישי 25.7 בשעה , 20:00. גלריה רו-ארט, תל אביב: המרץ 3 בניין 8 קומה 3
אירוע פייסבוק

"מודרניזם במעבר" תערוכת יחיד למוֹי וֶר/משה רביב. אוצרת: ד"ר רונה סלע
למוסד המוזיאלי יש כמה תפקידים, הוא אמור לאסוף, לשמר, לקטלג ולהציג אמנות ובסופו של דבר להיות מוסד חינוכי שמרחיב את ההשכלה האמנותית של מבקריו. מוזיאון טוב מצליח לעשות תמהיל בין תערוכות היסטוריות, תערוכות מחקריות ותערוכות עכשוויות. בהקשר הזה יש להוריד את הכובע בפני מוזיאון תל אביב שעושה את העבודה הזו נאמנה, מה שהפך אותו בעשור האחרון למוסד רלוונטי גם בזירה הבינן לאומית. השבוע תפתח במוזיאון תערוכה שמציגה את יצירתו הצילומית של מוי-ור, שהיה בין אלה שהביאו לארץ ישראל את הצילום האוונגרדי של אירופה בשנות ה1930. הצלמים האלה הצליחו ליצור קשר בין צילום חדשני לאידאלים מהפכניים (המהפכה ברוסיה או הרעיון הציוני). שיטות צילום ניסיוניות כמו החפפת דימויים (פוטומונטאז'), זוויות צילום חריגות, והדפסות קונטרסטיות – כל אלה לא רק שיקפו עולם דינמי ויצרני, אלא ביקשו גם להפוך את הצופה לדינמי ולו רק בעזרת הרחבת שדה הראייה שלו. ארכיון הצילומים של ור נחשף רק לפני כעשור וההבאה שלו למוזיאון היא נדבך חשוב במחקר של צילום ישראלי מהתקופה הזו, ושל צילום בכלל.

החל מ23.7. מוזיאון תל אביב לאמנות, שד' שאול המלך 27 תל אביב
מידע נוסף באתר המוזיאון

פינת הבונוס: יום פתוח בבית הספר לאמנות הנביאים
העוקבים אחר המדור הזה יודעים ודאי שיש לנו פינה חמה בלב לחברינו החיפאים בביה"ס הנביאים. שחר סיון, עידו מרקוס, רותם עמיצור ועוד רבים וטובים שאחראים למהפכה הכל כך מיוחדת של הזירה האמנותית בחיפה. לכן אנחנו תמיד שמחים כשהם פותחים את דלתות הבית ומזמינים להתארח, להכיר, לקנות ולנשנש.

ביום הפתוח יהיו סיורים בסדנאות האמנים, שיעורי הדגמה, פתיחה של תערוכות, מכירת קרמיקה, מוזיקה. גוד וויבז מובטחים.
26.7 בין השעות 12:00-15:30. בית הספר הנביאים, יחיאל 3, חיפה
אירוע פייסבוק

משה וורוביצ'יק-רביב (מוֹי וֶר), מתוך התערוכה "מודרניזם במעבר", מוזיאון תל אביב

זוזו. המלצות הסופ"ש 18-20.2

הללויה! כמה חיכינו לרגע הזה שאפשר יהיה שוב לכתוב המלצות במתכונת הרגילה שלהן. לבחור מתוך שלל אירועים ולהמליץ – כמו פעם. אנו רואים יותר ויותר גלריות שפותחות את שעריהן מחדש, והשמועה אומרת שבשבוע הבא ייפתחו גם המוזיאונים, אמנם במתכונות של קהלים מצומצמים, ובכל זאת – בשעה טובה! כדי להוסיף לחגיגה, החלטנו השבוע להמליץ על אירועים המתרחשים מחוץ לבועה התל אביבית, כדי לצ'פר אותנו גם בטיול בארץ בנוסף לאמנות.

בגלריה זוזו בעמק חפר תפתח תערוכה מרגשת כמחווה לאבנר כץ; בית תרבות חדש נפתח בירושלים ובו תערוכת יחיד של גיא זגורסקי; אירוע רב תחומי ומתמשך באטליה שמי בצפון; ובפינת הבונוס – מחיר מיוחד להרצאה של יונתן אולמן על .. משפחת סימפסון. מגניב.

שיהיה סוף שבוע נעים וחמים לכולם,

שני ורנר וצוות Talking Art

גיא זגורסקי

גיא זגורסקי, מתוך התערוכה "מעגל פתוח סגור". צילום: רויטל טפיול

"בונזו'ר מסייה כץ – מֶחְוָה לאבנר כץ", תערוכה קבוצתית. אוצרים: אסיה דובלין ויורי כץ

עבודותיו של אבנר כץ יכולות להיתפס בכמה אופנים – כמי שעבד גם באיור ילדים וגם באמנות "גבוהה" שנכנסה לקאנון האמנות הישראלית  – יש בהן מן ההומור ומן הרצינות, נושאים ילדיים לצד נושאים מורבידיים וביקורתיים. אנחנו מצדנו מבינים את העבודות שלו כתמהיל טבעי בין שני הצדדים האלה של האנושיות, כאילו שהם יכולים לדור יחד. בכל אופן, תערוכת המחווה ליצירתו תפתח השבוע – כחצי שנה לאחר מותו, ויוצגו בה עבודות של אמנים שהיו חבריו לצד עבודותיו שלו. אוצרי התערוכה כותבים כך: "העיסוק האמנותי של כץ במהלך חייו בנושאי אובדן, אבל ומורכבות חיינו המשתנים, הורחב בתערוכה לכדי התמה המרכזית".

מציגים:  אבנר כץ, אברהם חי, דני קרוון, דני קרמן, זיוה קרונזון, יאיר גרבוז, יהושע גריפית, יעקב דורצ'ין, מיכה אולמן, מיכל רובנר, שרון פוליאקין

פתיחה: יום שישי, 19.2 בשעה 10:00. גלריה זוזו, רחוב גשר העץ 46, פארק תעשיות עמק חפר

אתר הגלריה     עמוד פייסבוק

"מעגל פתוח סגור" תערוכת יחיד של גיא זגורסקי. אוצר: איתי מאוטנר

"פשוט בואו. לכו בעקבות האור." כך מבקשים מאיתנו בטקסט המצורף לתערוכתו של גיא זגורסקי אשר תפתח בבית התרבות החדש של פרוייקט "מקודשת" הירושלמי. המשפט הזה נדמה כמו לקוח מעולם אחר, טרום עידן הקורונה בו היה קל – פשוט לבוא, או פשוט ללכת. דווקא בשל כך יש באמירה הזו איזה קסם, קול קורא שמתאים כל כך גם ל"מקודשת" גם ליצירה של זגורסקי וגם לאוצר איתי מאוטנר. פרוייקט "מקודשת" (שגם מאוטנר הוא חלק מהאמונים עליו) שם לעצמו למטרה להמיס גבולות בעיר המשוסעת שהיא ירושלים. ביצירה החדשה שלו זגורסקי כותב בעברית וערבית יחד, ומשלב עבודות ניאון שנכבות ונדלקות – ובכך מכילות גם את החשכה וגם את האור.
התערוכה מוצגת על הקירות החיצוניים של המבנה, דולקת 7 ימים בשבוע, משקיעה ועד 23:00. את צוות מקודשת תוכלו לפגוש במקום בימי שני ורביעי בשבוע, החל מ-17:00.
כפי שאתם מבינים, יש כאן הזמנה לחוויה מעט אחרת, חופשית יותר, מיסטית, חוויה עם רוח ועם אוויר.

FEEL ביית – נעמי 4, ירושלים (בסמוך ל"יס פלנט")

סרטון מתוך התערוכה.    אתר מקודשת בקישור

פינת הבונוס: פברואר רב-תחומי באטליה שמי. ניהול התכנית: יעל כנעני, סמדר שינדלר
אטלייה שמי הקסום אשר נמצא בקיבוץ כברי הוא כבר מזמן לא רק הסטודיו לשעבר של יחיאל שמי. תחת אוצרותה המדוייקת של סמדר שינדלר, נרקמים במקום שיתופי פעולה מעניינים, חיבורים בין ישן וחדש והרחבה של גבולות השיח האמנותי על שמי ועל היצירה בת זמנו. במהלך חודש פברואר יועלו במקום מספר אירועים המשלבים מיצב, מוזיקה ותנועה כנקודות השקה דווקא ליצירה הכבדה, המתכתית והמונומנטלית של שמי. בשבת הקרובה תוכלו לראות עבודות של הכוראוגרפית מאי זרחי – עבודת וידאו ועבודת מחול שתתרחש במקום בסבבים ולקבוצות קטנות בכל פעם. לאחר מכן תתקיים שיחה עם זרחי.
המופעים בהרשמה מראש בטלפון: 052-8840215
שבת 20.2 בשעה 13:00. אטלייה שמי, קיבוץ כברי.   אירוע פייסבוק

אמנות בצהוב. מרצה: יונתן אולמן. בשיתוף עם פלטפורמת תרבותא
כיום בעונתה ה-31, 'משפחת סימפסון' הינה תוכנית הסיטקום שרצה במשך הזמן הרב ביותר בתולדות הטלוויזיה. במשך השנים סלבריאטים רבים, מחברי להקת ה'רד-הוט צ'ילי פפרס' ועד מארק צוקרברג הופיעו בהופעות אורח בתוכנית (ואף סיפקו את הקול לדמותם המצוירת). מסתבר שההומור הייחודי של התוכנית לא פסח על עולם האמנות. כך, אמנים רבים מצאו את עצמם מיוצגים כדמויות צהובות בעלות ארבע אצבעות. מי הם האמנים שנשאבו לעולם הזה? ומה יש ל'משפחת סימפסון' לומר על עולם האמנות?
28.2 בשעה 21:00, ZOOM.
מחיר מיוחד לחברים של Talking Art בהקשת קוד קופון TA2.   רכישת כרטיסים בקישור

מאי זרחי

מאי זרחי מתארחת בפברואר רב-תחומי באטליה שמי

ציור טוב, המלצות הסופ"ש 25-27.7

השבוע שייך לאוהבי הציור. המדיום המושמץ אך הקריטי הזה שוב חוגג את עוצמתו עם תערוכות שחלקן מציגות צדדים שונים של העכשווי מאוד וחלקן – נעז לומר שהן תערוכות היסטוריות של ממש. אשר הביקור בהן הוא חסר תחליף למבקשים להתעמק ולחקור את סצנת האמנות המקומית.
בגלריה רו-ארט הציירת אביב בן מבקרת אותנו ממקום מושבה בשיקגו עם ציור שמגיב בהיקסמות ואימה אל מול עולם משתנה; בגדה השמאלית מציג עידן ארז ציור מינורי ואנין טעם העוסק במפגש שבין התעלות לחולין; בגלריה גורדון תערוכה חשובה ואפילו חינוכית של עבודות מוקדמות של רפי לביא מאוסף בנו כלב; ובמוזיאון אשדוד שיח בין שתי אמניות הממוקמות משני צידיו של הספקטרום ההיסטורי המקומי.
מאחלים לכולנו סופ"ש מעולה,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

מרים כבסה

שיחה, המלצות הסופ"ש 23-25.5

על פניו בין התערוכות המומלצות שלנו השבוע אין המון מן המשותף: תערוכה זוגית אינטימית, תערוכה רבת משתתפים מאסיבית במוזיאון נודד ומיצב מונומנטאלי העוסק בקטסטרופה אקלימית; אך הסיפור האמתי מאחורי התערוכות האלו, הדבר שהניע להיוולדן הוא אקט השיחה או השאיפה אליו. כל אחת מהן מייצגת אמנים ואמניות המבקשים לשבור את השקט של הסטודיו ולשוחח – אם זה אחת עם השנייה, עם הקהילה בה הם פועלים או עם הזירה האקטואלית העולמית.
בגלריה עינגע תערוכה זוגית של יערה אורן ועדן בנט שנולדה בעקבות שנה של התכתבות אמנותית ביניהן; "זומו – המוזיאון הנודד" מגיע לתחנה השלישית של הפרוייקט ומביא איתו אמנות עכשווית איכותית אל חצור הגלילית; ובמוזיאון הרצליה מציגה ניבי אלרואי מיצב שאפתני וגדול ממדים המתאר תחזית פוסט אפוקליפטית מבהילה המשלבת בתוכה מחקר ממשי ובדיון.
שיהיה סופ"ש של דיאלוג איכותי,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

רונית פורת.

רגע לפני החג, המלצות הסופ"ש 29-31.3.2018

רגע לפני החג אנחנו מסיימים את השבוע עם המלצות על שלוש תערוכות שונות זו מזו מאוד. אך כולן מרגשות אותנו
כל אחת בדרכה. תערוכתו הראשונה של ניקולא טרצי כמנהל החדש של המרכז לאמנות עכשווית מתפרשת על פני ארבעה חללי אמנות ברחבי העיר ומתחילה את הקדנציה שלו בקול תרועה. ברו ארט מציג רועי מנחם מרקוביץ' פסלים שהם מונומנטים זעירים ומקטנותם מצליחים לבקר בחדות משעשעת את המוסדות הגדולים של התרבות הישראלית. במוזיאון תל אביב מציגה רונית פורת קולאז'ים העוסקים בקורבן שהפך לתוקפן ובהיפוך המבט בין הנשי לגברי.

בהזדמנות זו נאחל מכולנו חג חירות שמח, מלא באור ואהבה והרבה אמנות מעולה!
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

אבק ברוח, המלצות הסופ"ש 21-23.12.2017


זויה צ'רקסקי, תערוכת מכירה למען ספריית לוינסקי, בית בנימיני

קשה להתחיל את ההמלצות כרגיל, אחרי הטרגדיה של השבוע החולף. בנג'מין מץ, אמן צעיר ומבטיח שהשתתף כבר בכמה פרויקטים ותערוכות בארץ ובעולם והיה בשנתו השנייה בתוכנית התואר השני של בצלאל, מצא את מותו הפתאומי בתאונת דרכים כשרכב על אופניו ונפגע מאופנוע. עולם האמנות המקומי הוא בסופו של דבר קטן ומשפחתי וטרגדיה שכזו מכה בו חזק. עצוב להיפרד כך מאדם מתוק להפליא ואמן בתחילת דרכו אשר שלל הפוטנציאלים שלו יישארו לא ממומשים. אנו שולחים את תנחומינו הכנים למשפחתו וחבריו, ומעודדים את כולנו להיות זהירים וסובלניים יותר על הכביש.
ובמעבר חד מאוד, בפינת ההמלצות השבוע: תערוכת המכירה השנתית למען ספריית לוינסקי שתתקיים השנה בבית בנימיני נותנת לנו אפשרות להתחדש באמנות מקומית וגם לתמוך במיזם חשוב, במיוחד בימים אלו. בגלריה עינגע תפתח תערוכתה החדשה של אירית חמו העושה שימוש דווקא באבק הצנוע כדי לעשות מחווה לגדולי האמנות המודרנית ובשבוע הבא השקת ספרן החדש והמאתגר של יזמיות האמנות הבלתי נלאות אור תשובה ודניאל הייבלום "אלטרנטיבה לנרטיב".
ובנוהל, הישארו עד הסוף כדי להתעדכן בפרטים והרשמה לסיורים הקרובים שלנו.
בשורות טובות ושבוע נעים,
שני ורנר וצוות טוקינג ארט

רוצים לקבל את כל ההמלצות שלנו ישירות למייל? השאירו פרטים בקישור

להמשיך לקרוא

האמנות הישראלית שולחת זרועותיה – המלצות הסופ"ש 2-4.6


טפת אברהמי באירוע שר"ב

סוף השבוע הקרוב מוכיח לנו עד כמה האמנות הישראלית העכשווית מלבלבת ומשגשגת, ושולחת זרועותיה ברחבי הארץ וגם מעבר לים. אם ברכישות ובמעשים טובים חושקים אתם, אז כדאי לבקר בתערוכת ההתרמה הענקית לעמותת "לכל נפש" (בסופ"ש בלבד). המדרימים שביניכם מוזמנים לבוקר של סדנאות פתוחות בב"ש, ולמטיילים בחו"ל תערוכת אמנות ישראלית מומלצת מאוד בגרמניה.
אם כן, כל שנותר לכם זה לפתוח את המפות, ולבחור מה היעד הבא שלכם.

להמשיך לקרוא

באין ציפור שיר…


אלישבע לוי, "וילה"

לפני כשבועיים נפתחה במוזיאון תל אביב התערוכה "והזוכים הם:" תערוכת פרסי משרד התרבות והספורט
לאמנות ועיצוב, 2014. כיוון שאני עובדת במוזיאון אני לא נוטה בדרך כלל לכתוב עליו, אבל כשהדברים ממש טובים צריך לדבר עליהם, וכך המקרה גם בתערוכה הזו. נכון, זו קצת תערוכת 'שעטנז', 36 אמנים העוסקים בעיצוב ובאמנות, שאין ביניהם בהכרח קשר ושהעבודות שלהם נובעות מרקע, אג'נדה וסגנון שונים מאוד. יחד עם זאת, המגוון הרב ועושר העבודות מציעים פריזמה מעניינת ביותר על הקורה בארץ היום, המאפשרת בתוכה קריאות שונות. במחברים השונים בין העבודות ניתן לזהות נושאים שחוזרים על עצמם וביניהם העיסוק בבית, בזיכרון, בנוסטלגיה ובתרבות.

להמשיך לקרוא