ארכיון תגיות: הציור הריאליסטי

נשים מציירות. המלצות סוף השבוע 6-8.3

בשבוע שעבר ציטטנו את שירו של לאונרד כהן "המנון", שם הוא מפיח בנו תקווה שבין הסדקים חודר אור גדול. את ההמלצות השבוע אנחנו מקדישים לאמניות נשים וזאת כמו בכל שנה, לקראת יום האישה הבינלאומי. מי שעוקב אחר הזירה הבינלאומית של האמנות חש ודאי שבין הסדקים מוקרן בשנים האחרונות אור חדש על אמנות נשים מתקופות שונות. עוד ועוד תערוכות וגלריות ייעודיות פותחות את שעריהן לתצוגת אמניות שלא זכו להכרה בזמנן. מבט מחודש על היצירה שלהן גורם לחשוב על היסטוריה שנכתבה "על ידי המנצחים", על ידי גברים ממעמד מסוים שביצעו לעתים בחירות גסות ובטח שלא שוויוניות.
ובכל זאת, יש איזו תחושה עקומה בלהמשיך ולהקדיש מדור שלם לאמניות נשים. עד מתי נצטרך לעשות זאת? הלוואי ונגיע ליום בו לא יהיה צורך להעלות נשים על נס באשר הן נשים.
בכל מקרה, אספנו ארבע תערוכות מעולות של אמניות נשים שעובדת היותן נשים משתקפת באמנותן במגוון הדרכים האדיר בה נשיות באה לידי ביטוי. בגלריה של קיבוץ גבעת חיים איחוד מציגה אתי יעקבי ציור ריאליסטי של נופי הקיבוץ המפלרטטים בין הדוקומנטרי לרגשי ולטעון; במוזיאון תל אביב מפנים זרקור אל אמנית נשכחת מהעבר; בגלריה רוזנפלד רחל קיני מלהטטת במדיום האקוורל אשר שימש אותה פעמים רבות לתיאור הנוזליות של הגוף הנשי וכעת הוא מקבל שימוש חדש ושונה לגמרי. בפינת הבונוס – טובה לוטן יוצרת תערוכה שהיא טקס פרידה.

רגע לפני שנפנה להמלצות עצמן נזכיר לכם שההרשמה לסיור המושלם שלנו בפריז כבר בעיצומה, שתי הקבוצות שיצאו לסיור של שלושה ימים בפריז ביוני הקרוב – כבר מתמלאות. אנחנו נרגשים מאד לצאת לדרך לעוד הרפתקה בעקבות האמנות העכשווית בפריז. פרטים נוספים כאן

שיהיה סופ"ש נעים ככל האפשר, ושיחזרו כולם וכולן הביתה בשלום – עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

אתי יעקבי, מתוך תערוכת יחידה בגלריה של קיבוץ גבעת חיים איחוד. צילום: אבי אמסלם

'דברים שרואים מכאן', תערוכת יחידה של אתי יעקבי. אוצרת: חנוש מורג
טכניקת הציור הריאליסטית דורשת מבט אובייקטיבי לחלוטין על מושא הציור (אדם, נוף, או טבע דומם) ופירוק שלו לכתמים, קווים ותתי גוונים. כדי להגיע לתוצאות המבוקשות בציור נוף למשל, יש להפשיט מקומות מהמשמעויות התרבותיות והאישיות שלהם ולהתמקד בדרך בה האור משתקף בעלים או הדרך בה הקו שהוא העץ פוגש את הקו שהיא האדמה. באופן פרדוקסלי, אם ציור כזה נעשה בצורה נכונה, בסופו של התהליך היצירה ה"אובייקטיבית" הופכת לרוויה במשמעות והקשרים. אם יש נוף אשר בשנה וחצי האחרונות נוספו לו משמעויות  מצמררות, הרי זה הנוף הקיבוצי. השער הצהוב, שמות כמו "מגורי הצעירים" ודומיהם הפכו לזירות קרב של ממש. הציירת אתי יעקבי משוטטת בקיבוץ גבעת חיים איחוד – במרחבים הציבוריים ובמרחבים האישיים והאינטימיים – ומפנה עין ויד ציורית ואנליטית אל עבר הנופים שהיא רואה שם. התוצאה היא הכל חוץ מאובייקטיבית. כל נדנדת ילדים נטושה, כל כתם צהוב זועקים את המציאות על כל כאביה.
אירוע פתיחה: יום שבת, 8.3, 12:00, גלריה לאמנות קיבוץ גבעת חיים איחוד
התערוכה תוצג עד 22.3. שעות פתיחה: יום שישי 11:00-14:00, יום שבת 11:00-15:00
או בתיאום מראש בטלפון 054-9039945

'בין מים למים', תערוכת יחידה של בלה בריזל. אוצרת: עדי דהן
אנחנו מאוד אוהבים לגלות אמניות נשכחות ובמיוחד כאשר הן מקבלות סוף סוף את המקום הראוי להן בקאנון המקומי באמצעות תערוכה גדולה במוזיאון תל אביב. סיפורה של האמנית בלה בריזל נשמע כאילו נלקח מהקולנוע או הספרות – נערה חרדית נשבית בקסמה של האמנות ועוברת לעיר הגדולה, שם היא פוגשת אמן כריזמטי והופכת לבת זוגו. יחד הם נוסעים לפריז ואז משתקעים באי ספרדי נידח – מקדישים את חייהם ליצירה ואהבה. מותו הטראגי של בן הזוג ומותה שלה שנים ספורות לאחר מכן רק מוסיף לרומנטיקה. בלה בריזל מציגה ציור אחר מאוד ממה שהיה מקובל בארץ בתקופת פעילותה. בשנים שכאן פרחו אופקים חדשים, מופשט חמור ומהלכים קונספטואליים רדיקליים, הציור של בריזל ספוג בסוריאליזם ונשען על מיסטיקה ומיתולוגיה. מעניין לחשוב מה היה קורה אם הסגנון הציורי שלה היה תופס לו חזקה במקומותינו בזמן אמת. גם האוצרת עדי דהן מתעניינת כנראה בשאלה זו ואל התערוכה הרטרוספקטיבית היא מצרפת פרק נוסף ובו תערוכה קבוצתית של אמניות הפועלות ברוח יצירתה של בריזל, גם אם לא הכירו את פועלה. תערוכה מרגשת וחשובה.בהשתתפות: חניתה אילן, עומר הלפרין, שחר יהלום, אתי לוי, מרב קמל, תומר רוזנטל, אסתר שניידר.
התערוכה תוצג עד 30.8 במוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
שעות פתיחה: ראשון–שני: סגור; שלישי, חמישי: 10:00–21:00; רביעי, שבת: 10:00–18:00;
שישי: 10:00–14:00
פרטים נוספים באתר המוזיאון

'קריאה לסדר', תערוכת יחידה של רחל קיני. אוצרת: מיה פרנקל טנא
רחל קיני היא לפני הכל מאסטרית של צבעי מים. בביקורים שלנו בסטודיו שלה במהלך השנים, נחשפנו לשיטות העבודה שלה ולדרכים הלא שגרתיות בהן היא משתמשת במדיום הציורי המרתק הזה. בציורים המוצגים בתערוכתה החדשה בגלריה רוזנפלד למשל, היא מוסיפה למים והצבע גם פיגמנט מיוחד המשמש לרַפָּאוּת (רסטורציה) של כלי חרס עתיקים. בדרך זו, הציורים נטענים במשמעויות ומטאפורות של ריפוי ותיקון, עוד לפני שמגיעים לנושא המצויר. בנוסף, התוספת הזו לחומר הציור הקלאסי יוצרת "הפרעות" במהלך הציורי והולכת נגד העדינות והאווריריות הקשורות בדרך כלל למדיום האקוורל. דרך נוספת בה קיני "מפריעה לעצמה לצייר" היא באמצעות הערמה של שכבות ציוריות זו על גבי זו עד שהדימוי מתערבב כל כך עד שהוא כמעט ונעלם. קיני עוסקת בציוריה בין השאר בדרך בה קבוצות של אנשים מסתדרות יחד. בציורים שנולדו מתוך ההפגנות נגד הממשלה ולמען השבת החטופים היא מציגה חבורות של אנשים שספק פועלות יחד ספק נמצאות במאבק בלתי ניתן להתרה – מטאפורה חזקה ומושחזת למצב העניינים הנוכחי.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.3, 19:00, גלריה רוזנפלד, רחוב המפעל 1, תל אביב
התערוכה תוצג עד 19.4. שעות פתיחה: שלישי–חמישי, 18:00–12:00; שישי, 14:00–11:00;
שבת, 13:00–11:00
אירוע פייסבוק

וגם –
'שלשה לפרידה', תערוכת יחידה של טובה לוטן. אוצר: אורי דרומר
טובה לוטן יוצרת אמנות פמיניסטית, נוגעת ללב ומעוררת מחשבה כבר כארבעה עשורים. האמנות שלה מתפרשת על מגוון מדיומים והיא נוגעת ברגישות אך בצורה נוקבת בנושאים של גוף, בגד ובית. התערוכה הנוכחית היא מעין טקס פרידה מחללים בהם חיה ופעלה בשנים האחרונות. לוטן מטפלת בחפצים ספציפיים מביתה, הסטודיו שלה וחלל הגלריה בו היתה שותפה. חומרים ביתיים כמו קפה, נעליים ואפילו עור הכורסאות עליהן ישבה משמשים כבסיס למיצב תלוי מקום עדין וטעון ברבדים של משמעויות. מים שקטים חודרים עמוק.
אירוע פתיחה: יום שישי, 7.3, 11:00, גלריה קוביה 6, שביל המרץ 6, תל אביב
התערוכה תוצג עד 5.4. שעות פתיחה: רביעי, שישי ושבת 11.00 – 14.00
או בתיאום מראש בטלפון 054-5245140

רחל קיני, מתוך תערוכת יחידה בגלריה רוזנפלד, תל אביב

התחדשות. המלצות הסופ"ש 4-6.4

בעולם האמנות היה זה שבוע של כמה התחדשויות מסקרנות – במוזיאון תל אביב מונתה שחר מולכו לתפקיד אוצרת האמנות העכשווית במוזיאון, במקומה של האוצרת המוערכת רותי דירקטור ואילו במוזיאון ישראל בירושלים מונתה טניה סירקוביץ׳ לתפקיד האוצרת הראשית של האגף לאמנויות. שתי בחירות מסקרנות במוסדות המרכזיים האלה שישפיעו בודאי לא רק על התנהלותם של המוזיאונים עצמם אלא גם על עולם האמנות כולו. זוהי תקופה שכולנו כמהים להתחדשות ומעבר פאזה ויש בחדשות האלה משהו מעודד. המלצות השבוע מוקדשות להתחדשות, ולפנים חדשות למיניהן.

בגלריה עזריאלי בירושלים חילופי משמרות נוספים – יוצאת אוצרת מוכשרת ומחליפה אותה אוצרת מוכשרת ומסקרנת אחרת; גלריה רוטשילד המשובחת נודדת דרומה לחלל חדש עם תערוכה חדשה של דוד ניפו; במוזיאון תל אביב מציגה נטע ליבר שפר תערוכה ששואלת "מה אם?". ובפינת הבונוס שלנו אירוע אמנות ומדע בחממה האקולוגית בעין שמר.

הלוואי שיהיה סופ"ש של התחדשות מרפאה,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

דיאנה קוגן, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה עזריאלי, ירושלים

'אדמה חרוכה', תערוכה קבוצתית. אוצרת: שני אביבי
גלריה שממוקמת בלובי של מכללה נשמע כמו מתכון בטוח לתצוגה דקורטיבית דלוחה שבמקרה הטוב יכולה להפיג קצת את השעמום בהמתנה לקפיטריה. אבל גלריה עזריאלי הנמצאת במכללה האקדמית הדסה בירושלים, היא הוכחה שהכל תלוי בידיים שאוחזות בהגה. בשנים האחרונות היתה זו האוצרת המוכשרת טלי קיים שניווטה את המקום ויצרה בו קו של תערוכות חכמות ולא מובנות מאליהן, במיוחד בחלל שרחוק מאוד מהקוביה הלבנה הקלאסית. כעת קיים מפנה את מקומה ובמקומה נכנסת האמנית שני אביבי. את שני פגשנו לראשונה בסיורים שלנו מאחורי הקלעים של מתחם סמינר הקיבוצים במגדל שלום, שם היא התארחה כסטודנטית בוגרת שסיפרה על תהליך הלימודים והיצירה שלה. התפעלנו לגלות אמנית צעירה ומבטיחה עם חזון אמנותי מורכב ומעניין. מאז ראינו אותה כבר מתחילה לקיים את ההבטחה בתערוכת יחיד בגלריה 4 בפלורנטין ובתערוכת הסיום של התואר השני. את כהונתה כאוצרת הגלריה היא מתחילה בתערוכה קבוצתית שבוחנת באמצעות המטאפורה של יער שעלה באש, מה פוטנציאל ההתחדשות שמביאה איתה קטסטרופה. רלבנטי ואקטואלי מאוד. בהצלחה רבה, שני!

בהשתתפות: מרים אדלר, קארין בן חיים, עומר געש, דניאל אלקיים, מאיה זהבי, שירה מטוסביץ, אלה מעיין, שחר מרקוס, אריאן ליטמן וורד סיוון, דיאנה קוגן.
אירוע פתיחה: יום רביעי , 3.4, 19:00, גלריה עזריאלי, רחוב הנביאים 39, ירושלים
אירוע פייסבוק

'ציפורים שרו', תערוכת יחיד של דוד ניפו וחנוכת החלל החדש של גלריה רוטשילד אמנות. אוצר: ד"ר דורון לוריא
מעטות הגלריות שיש להן טעם מובהק ומובחן כמו של גלריה רוטשילד אמנות, לא כל שכן טעם אנין ומעודן שכזה. בגלריה לא נוהים אחרי אופנות וטרנדים ומתמקדים בציור והצילום הפיגורטיבי ריאליסטי ולחובבי הז'אנר זו תחנת חובה. כעת, אחרי שהתחילו את דרכם בשדרות רוטשילד (כפי שמרמז השם) ואחרי כמה שנים ביהודה הלוי, מצטרפת הגלריה לנדידת עולם האמנות דרומה ומתמקמת בחלל חדש ומושקע לא רחוק מקריית המלאכה. אין אמן מתאים יותר להשקת החלל החדש של הגלריה מאשר דוד ניפו, אחד המובילים בז'אנר הציור הריאליסטי, שמשלב וירטואוזיות טכנית מעוררת השתאות עם עומק רעיוני ופואטי. הציורים בתערוכה שנוצרו בשנים האחרונות, משלבים דיוקנאות, סצינות טבע דומם ונופים, והם מצליחים לשלב שקט אידילי עם אווירה טעונה ונפיצה. שמחים מאוד על המצטרפת החדשה אל ליבו הפועם של עולם האמנות ומחכים לראות מה יביא החלל החדש.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 4.4, 20:00, גלריה רוטשילד אמנות, רחוב משה מאור 2 (פינת אלפסי 34), קומה ראשונה, תל אביב
אירוע פייסבוק

'על תקוות וחלופות אחרות', תערוכת יחיד של נטע ליבר שפר. אוצרת: ענת דנון סיון. עוזרת לאוצרת: נעמה בר-אור
בימי האינתיפאדה השניה, התפרסם ברדיו שיר פרודי בשם "למה לא אוגנדה" של ההרכב הקומי "מה קשור" בנימה משועשעת – אך גם בכנות השמורה לקומיקאים, ביכו חברי ההרכב את ההחלטה לקבוע את ביתו הלאומי של העם היהודי בישראל, במקום באוגנדה שהייתה אחת ההצעות האחרות. למרות היותו קומי ופרודי במובהק, הפך השיר ללהיט מפתיע ואולי לא כל כך מפתיע בהתחשב בכך שהסיפור של עמנו תמיד היה סיפור של פנטזיות גדולות של השאלה "מה אם?". את השאלה הגדולה הזו תוקפת הציירת המעולה נטע ליבר שפר מכיוון אחר, אך עדיין במקוריות טבולה ברוח משחקית. בתערוכה לרגל זכייתה בפרס שיף היוקרתי לאמנות פיגורטיבית ריאליסטית היא מציגה מפה שמייצגת את המקומות האלטרנטיביים שהוצעו לעם היהודי במהלך השנים במקום ארץ ישראל. את המפה הקיפה ליבר שפר ברישומי פחם ענקיים של סירות המאוכלסת בדמויות המייצגות כל אחת איזה "מה אם?" אחר. מה אם היינו מקיימים את חזונו האוטופי של הרצל כלשונו? מה אם היתה מתגבשת הנהגה נשית פמיניסטית? מה אם דרך השלום היתה מובילה מן ההתחלה? בימים אלו, בהם אמות הסיפין של החלום הציוני מזדעזעות, יש משהו מריר בביקור בתערוכת הפוטנציאלים הבלתי ממומשים הזו. אך באותו זמן, מה אם מסתתר כאן המפתח לעתיד?

התערוכה תעמוד עד 24.10 במוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

פינת הבונוס –
 אירוע 'ארטפטפת 4.0 – שימור החומר' תערוכת אמנות רב תחומית. ניהול אמנותי: עתר גבע, ניהול מדעי: נועה קינן

החממה האקולוגית בעין שמר היא כנראה מקום שיכול להתקיים רק בישראל וגם כאן היא נשמעת קצת כמו מדע בדיוני. מרכז מחקר חקלאי וביולוגי עם דגש אקולוגי שמחבר יחד יהודים וערבים ומשלב גם אמנות ואפילו ייצג את ישראל בביאנלה בונציה! בהתאמה, גם הפסטיבל השנתי שלהם משלב אמנות, מדע ואקולוגיה בדרכים ייחודיות ומרתקות. שווה להגיע לקיבוץ!

האירוע יתקיים ביום חמישי, 4.4 בשעות 17:00-20:00, התערוכה תוצג עד 14.04.24 ותהיה פתוחה לאורך שעות היום ואחר הצהריים למבקרים. החממה האקולוגית בעין שמר
אירוע פייסבוק

דוד ניפו, מתוך תערוכת יחיד בגלריה רוטשילד אמנות, תל אביב