בתרבות ובאמנות המילה 'מעמקים' יכולה לשמש כמטאפורה בעלת משמעות כפולה – התעמקות וירידה לפרטים יכולה להוות גם צלילה אל מעמקי הייאוש והפחד. אם תרצו, הקו הדק שבין תקווה לייאוש. תערוכות השבוע, שחלקן עושות שימוש במטאפורות ימיות של ממש משחקות את המשחק הכפול הזה בכישרון ורגישות וכמו דולי פנינים, מביאות לנו מן המעמקים משמעות ויופי.

בגלריה גורדון מציגה טל ירושלמי ציור שהתפרק והתאחה מחדש; בגלריה נגא יוצר יונתן צופי עבודות וירטואוזיות באמצעים הפשוטים ביותר; במעבדה מציג הלוקאל הלונדוני שלנו (לשעבר) מיצב מבריק ומפתיע. ובפינת הבונוס תערוכה ששמה עומד לנו על הלשון כבר חודשים.

שיהיה סוף שבוע של העמקה,
ושיחזרו אלינו כולן וכולם בשלום.
שני ורנר וצוות Talking Art

טל ירושלמי, מתוך תערוכת יחידה בגלריה גורדון, תל אביב

'מצולות', תערוכת יחידה של טל ירושלמי

בשבוע שעבר דיברנו על מקריות שאיגדה יחד שלוש ציירות מעולות. אם באופן מקרי תערוכתה של טל ירושלמי היתה מתקיימת בשבוע שעבר במקום השבוע, היא לגמרי היתה נכנסת לרשימה. בעיננו (ולגמרי לא רק בעיננו) מדובר על אחת הציירות המשובחות במקומותינו. ירושלמי יוצרת ציורים שנראים בעת ובעונה אחת גם כמו חלום סוריאליסטי וגם כמו אסופה של חפצים כמעט רנדומליים שאפשר אולי למצוא בכיס של ילדה הרפתקנית או בתחתית של מגירה ישנה. נרות, חבלים, שברי חרסים וציפורים אקזוטיות מתערבבים בחלל שהוא שילוב בין ביצה קדמונית לתוהו ובוהו מיתולוגי. אי אפשר שלא להביט בציורים האלה בעיניים אחרות אחרי השבעה באוקטובר – מרחבים מפורקים מנוקדים בשברי חפצים יומיומיים. גם ירושלמי מתייחסת לנושא ומדברת על עבודות שכמעט ניבאו את האסון ועל קומפוזיציות שהתפרקו וסירבו להתאחות. בסופו של דבר מצאו הציירת והציורים את דרכם החוצה מהפירוק אל תוך איחוי וריפוי – הלוואי שנצליח גם אנחנו.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.2, 19:00, גלריה גורדון, הזרם 5, תל אביב

פרטים נוספים באתר התערוכה

'הרישום הנושם', תערוכת יחיד של יונתן צופי

תערוכתו החדשה של יונתן צופי נקרא 'הרישום הנושם', אבל יש להודות שהמילה "רישום" בהקשר של העבודות בתערוכה היא מעט מטעה. עבודותיו של צופי לא נוצרו על ידי עפרון או פחם וגם לא על ידי מכחול וצבע. צופי יוצר את עבודותיו בעזרת חול, יציקות של דבק פלסטי והטבעה של חפצים. באמצעים הפשוטים לכאורה האלה שנשמעים קצת כאילו נלקחו משיעור מלאכה בבית הספר מצליח יונתן צופי ליצור עבודות וירטואוזיות ומלאות יופי מפעים. העבודות הנקיות והמינימליסטיות האלה משדרות מצד אחד רוגע ושקט, אבל במבט נוסף נראה שהכל נובע מריקנות ובדידות בתוך מרחבים שאין בהם נפש חיה. יש לנו הערכה גדולה לאמנים שמצליחים באמצעים הפשוטים ביותר ליצור עבודות מעוררות מחשבה ומלאות יופי.

 אירוע פתיחה: יום שישי 9.2, 12:00, גלריה נגא, אחד העם 60, תל אביב

'נְפִיל', תערוכת יחיד של אלעד ארגמן. אוצר: שרון תובל

יש להודות שאנחנו מעט משוחדים במקרה הזה – לפני שחזר לארץ משהות ארוכה בלונדון, היה אלעד ארגמן אחד הלוקאלז המוצלחים שלנו – מדריך ששילב ידענות עמוקה והיכרות עם הסצינה יחד עם קסם אישי וכריזמה. מה אפשר עוד לבקש. כך גם אלעד פועל כיוצר – שילוב מעורר השראה של ידענות וטכניקה עם ברק מחשבתי ונטיה לחיבורים מפתיעים. תערוכתו החדשה של אלעד למשל, מקבלת השראה מהתופעה הזואולוגית שבה לאחר מותו של לווייתן משמשת גופתו כמקור מזון רב שכבתי  וכמעט בלתי נדלה למגוון רחב של יצורים ימיים. את התופעה הזואולוגית הזו מחבר אלעד לתופעה האנושית מאוד של קרבות ירושה והשפעתם על המשפחה. את החיבור הזה הוא עושה באמצעות מיצב קינטי של צלחות שכמו משוחחות זו עם זו. בקיצור, לא משהו שרואים כל יום. מומלץ להגיע למעבדה ולהתאהב באלעד – כמו שקרה לנו.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.2, 20:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס –

'הואווו האאא אהההו', תערוכת פופ אפ זוגית של ענת גרינברג ואיה סריג. אוצרת: קרין מנדלוביץ

הרבה זמן לא נתקלנו בשם תערוכה שמייצג בצורה כל כך מדויקת את איך שאנחנו מרגישים בפנים.
ברצינות, מי מאיתנו לא רצה במהלך החודשים האחרונים לקפוץ לאוטו, לנסוע ליער או חורשה קרובים ולנהום שם כמו חיה פצועה את כל התסכול, הכאב והזעזוע שאנחנו חיים בתוכם?
בין הציורים הרישומיים והמעודנים של ענת גרינברג לפיסול המפורק ומאוחה מחדש של איה סריג, אפשר למצוא כאן גם מראה לתקופה וגם נחמה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.2, 20:00, גלריה נולובז, רחוב זבולון 19, תל אביב
התערוכה תהיה פתוחה במהלך סוף השבוע בלבד. בערב הפתיחה עד 23:00 ואז בשישי-שבת בשעות 10:00-17:00

אירוע פייסבוק

אלעד ארגמן, מתוך תערוכת יחיד במעבדה, תל אביב

בעשור האחרון, כמו גם באלו שלפניו דובר לא פעם על "מותו של הציור" בכל פעם נמצא רואה השחורות התורן שמספיד את המדיום וקובר אותו כלא עדכני ומיושן. אבל בכל פעם הציור מצליח לקום לתחייה ולהמציא את עצמו מחדש ולהוכיח שגם לוותיק שבין המדיומים יש רלוונטיות קריטית גם לצד הטכנולוגיות החדשות הנכנסות לאמנות בכל שנה. אנחנו פותחים את העשור בהמלצה על שלוש תערוכות ציור שמראות לנו שלמרות שגם בעשור החדש ובאלה שאחריו עדיין ימשיכו להספיד את הציור, הוא ימשיך לחדש ולהתחדש ללא הרף.
בגלריה מאיה מציג רותם רוזנבוים סדרה של רישומי מחשב שמצליחים לשמור על אופי גופני ופראי; בגלריה זימאק מוותר הרן כסלו על כלי הציור המסורתיים ועורם צבע באמצעות מה שבא ליד; ובגלריה נולובז מלווה אליסף קובנר את יציאת ספר שיריו החדש בתערוכת ציור רגישה; בפינת הבונוס – פיסול דווקא, ועוד כזה הנשען על מסורות של קרמיקה, שיח גלריה עם האמנית ליאורה קפלן במרכז לאמנות עכשווית.
מאחלים לכולנו שנה חדשה, טרייה מרגשת ועשירה באמנות מעולה.
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא ←