ארכיון תגיות: בית האמנים בירושלים

בין קודש לחול. המלצות סוף השבוע 20-22.3

אמנות היא הרבה דברים – היא נשגבת ופיוטית, נוגעת בנימי הנפש הדקים ביותר ונותנת בסיס רוחני גם לחיים החילוניים ביותר. ומצד שני היא אובייקט מסחרי, מותאמת למצב רוח משתנה של האמן והצופה, שלא לומר מותאמת לצבע הספה בסלון. בשבילנו המתח הזה הוא אחד מהדברים שהופכים את האמנות למרתקת ורלבנטית תמיד. בין אוהל מועד למטבח, בין שני אבות רוחניים של עולם האמנות ובין הגוף והקו – תערוכות השבוע מפגישות בין עולמות שונים ועושות זאת בדרכה הייחודית של האמנות.

במוזיאון בת ים מערבבת אסתר שניידר בין המיסטי ליומיומי; בקיבוץ כברי מפגש ענקים אמנותי אמיתי; בבית האמנים הגוף האנושי והזמן יוצרים יחד קו. וגם – גיא בר אמוץ בקברט מכני-אנושי היברידי וחצוף במעבדה.
שיהיה סופ"ש נעים ככל האפשר, ושיחזרו כולם הביתה בשלום – עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

עדי ארגוב, מתוך תערוכה בבית האמנים בירושלים. צילום: יובל חי

'הושענא', תערוכת יחידה של אסתר שניידר. אוצרת: הילה כהן שניידרמן
המורה הבודהיסטי הוייטנאמי טיך נאט האן ידוע בכך שעודד את תלמידיו למצוא את ההתעלות וההארה גם ברגעים היומיומיים ביותר. באחד הטקסטים היפים שלו הוא משווה בין שטיפת הכלים לבין רחיצת בודהא התינוק. כלומר, גם בתוך הרגע היומיומי ביותר שרובנו מתייחסים אליו כאל מטרד משעמם יכולות להמצא קדושה, כבוד ויראה. אנחנו לא יודעים עם האמנית המצויינת אסתר שניידר קראה את כתביו של המורה הוייטנאמי הגדול, אבל תערוכתה החדשה במוזיאון בת ים בהחלט מתכתבת עם תורתו. בתערוכתה מחברת שניידר בין העולמות העליונים לאלה התחתונים. בין קודש הקודשים של הדת היהודית – אוהל מועד, משכנו המדברי של ארון הקודש – לבין הבית הפרטי והצורך האינסופי לתחזק לנקות ולסדר אותו. האמנות של שניידר מגלמת בדיוק את החיבור הזה בין זיקה עמוקה למיסטיקה יהודית ואחרת לבין ציור ופיסול עדין ויפהפה בפורמט אנושי. אמנות שמרגישה בנוח באותה מידה בבית פרטי ובבית מקדש.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 20.3, 19:00, מוזיאון בת ים, סטרומה 6, בת ים
התערוכה תוצג עד 15.6. שעות פתיחה: שני ורביעי: 14:00-10:00, שלישי וחמישי: 20:00-16:00, שישי ושבת: 14:00-10:00

'מפגש מאוחר', שלוש תערוכות לרגל 100 שנה להולדתם של אורי ריזמן ויחיאל שמי.
גם בסצינת האמנות הצעירה שלנו יש כמה "אבות קדמונים" – אמנים מיתולוגיים עם פרסונה גדולה מהחיים שהאדוות של השפעתם, עדיין מורגשות גם שנים רבות לאחר לכתם. אורי ריזמן ויחיאל שמי הם דוגמה מובהקת לשניים שכאלה – שני אמנים שהושפעו עמוקות מתנועות מודרניות של האמנות העולמית, אך נטעו אותה היטב באדמה, החומר והאור המקומיים. שמי הוא ממנסחיה המובהקים של שפת הפיסול הישראלי המודרני ואילו ריזמן היטיב לתפוס בציוריו את האור והנוף הישראליים, גם כשפעל על סף הציור המופשט. שניהם לא הסתפקו בעבודת הסטודיו והתערבו בעולם בצורה הישירה ביותר – הם בין מקימיו של קיבוץ כברי, הקימו בו את הסטודיות שלהם והיו מהסיבות שהפכו אותו למרכז האמנותי שהוא היום. כעת נפתחות בחללי האמנות הנחשבים של הקיבוץ שלוש תערוכות מקבילות המוקדשות לפועלם של השניים לרגל 100 שנים להולדתם. עכשיו עם בוא השקט לצפון והופעתו של האביב – כדאי ואף חשוב לבוא ולהיחשף לעומק תרומתם של השניים לעולם האמנות הישראלי ובכלל.
אירוע פתיחה: שבת, 22.3, 13:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי
את התערוכה באטליה שמי אוצרת סמדר שינדלר. בנוסף מוצגות תערוכות גם במרכז גוטסמן לתחריט (אוצרת: עפרה רעיף) וגם בגלריה השיתופית יהודית ערבית בגליל (אוצרת: תמר הורביץ ליבנה)

'ראי את הקו, שאת והזמן עושים יחד', תערוכת יחידה של עדי ארגוב. אוצרת: הדסה כהן
גם בימי הבינה המלאכותית, הקו הרישומי דורש גוף אנושי. מעבר לכל רעיון ואידאה, כדי ליצור קו רישומי חי, רוטט ובעל משמעות, צריכה להיות שם יד אנושית המחוברת לגוף ומחפשת משהו באמצעות הקו. עדי ארגוב, נשענת על ציטוט מתוך ספרו המיתולוגי של פסח סלבוסקי ז"ל 'ההשראה החוזרת לתיקונה'. הדימוי היפה הזה של שיתוף הפעולה בין האמן או האמנית לזמן כדי ליצור קו, עומד בבסיסה של תערוכתה החדשה של ארגוב בבית האמנים בירושלים. ארגוב מכניסה את הגוף אל תוך עבודותיה בשתי דרכים – פעם אחת באמצעות רישומי שלדים המייצגים את הגוף במצבו החשוף ביותר ופעם אחת באמצעות כוריאוגרפיות רישומיות רוטטות ותזזיתיות. השילוב יוצר סביבה קווית חיה ונושמת שמטעינה את הרישום במשמעות שהיא מעבר לתוצר הסופי ולמעשה נטועה עמוק בתהליך העבודה עצמו. תערוכה שעדינות ועוצמה משחקות בה יחדיו.
באותו יום יפתחו גם תערוכות של יונתן גולד, מרב צור ורוזה יגזאו
אירוע פתיחה: יום שבת, 22.3, 12:00, בית האמנים, שמואל הנגיד 12, ירושלים
פרטים נוספים באתר הגלריה

וגם –
'שירומן', תערוכת יחיד של גיא בר אמוץ. אוצר: שרון תובל
גיא בר אמוץ הוא אמן שמשלב בין היי טק ללואו טק, בין רובוטיקה לבין גרוטאות, בין מוזיקה לבין רעש, בין אמנות גבוהה לטעם רע שחוגג את עצמו בלי בושה. בחלל המעבדה בהרצל יוצר בר אמוץ מופע פרפורמטיבי-מוזיקלי-קרקסי של מוזיקאים, רובוטים מזמרים והיברידים אנושיים שיחד עם תוכנת דיבור ממוחשבת חוצים גבולות בין אנושי לרובוטי באופן מלא הומור עצמי, אך גם מתוחכם ומעורר מחשבה. מומלץ להגיע עם ראש פתוח.
אירוע פתיחה: יום שבת, 22.3, 19:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב
אירוע פייסבוק
שעות פתיחה: ראשון–חמישי סגור; שישי ושבת 11:00–14:00

יחיאל שמי ואורי רייזמן, מתוך תערוכה בקיבוץ כברי. צילום: הדר סייפן

 

בית ישן חדש. המלצות הסופ"ש 7-9.12

נדמה לנו שאין צורך להכביר במלים על הכותרת שבחרנו לתת לרשימת ההמלצות השבוע. מושג הבית הפך עבור כולנו למושג טעון, שמתחוללים ביחס אליו תהיות, פחדים, אהבה וכאב. תערוכות השבוע מוצגות כולן במקומות שהם בית עבור אמנות ואמנים, מקומות שהקדישו את עצמם לעשייה שאינה תלוייה בדבר עשייה ערכית, מקומות הכרחיים לקיומה של תרבות עשירה.
כמה טוב שהעשייה ממשיכה גם בימים החשוכים האלה, ושהבתים של האמנות המקומית עוד ממשיכים לקיים אותה.

מקבץ תערוכות חדש ויפה בבית האמנים בירושלים; תערוכה של אמנית קיבוץ כיסופים שציוריה מקבלים משמעות חדשה ב"סטודיו משלך" בירושלים; ותערוכת קרמיקה עדינה אך מטלטלת בבית בנימיני; ואצלנו, כרגיל, בשביל לשמור על הלב – מפגש מיוחד עם יונתן אולמן ונטליה זורבובה על הברביזון הישן והחדש.

מאחלים לכולנו סופ"ש של בשורות טובות

ושכל החטופים יחזרו אלינו בשלום ובמהרה

שני ורנר

וצוות Talking Art

מתוך התערוכה "כיסופים", רעות ישעיהו. בית משלך, ירושלים

"לְעִתִּים כְּאַבְּסְטְרַקְט מִצְטַיֵּר גּוֹרָל" תערוכת יחידה למיה בלוך. אוצרת: דרורית גור אריה

את הציורים של מיה בלוך אנחנו כבר מזמן מעריכים מאוד – יש בהם מהאפלוליות והמסתורין לצד יכולות טכניות גבוהות ביותר, שמשכו את תשומת ליבנו. בתערוכה החדשה שלה בירושלים, יוצגו יחד ציורי שמן ורישומי גרפיט, כיוון שאצל אמניות מהסוג הזה הטכניקה חשובה וכשהיא מקבלת פרשנויות שונות בחומר מעניין יהיה לראות אותם אלה לצד אלה. הציור הפיגורטיבי של בלוך מציע גוף שהגבולות שלו רכים – מבחינה פיזית ורגשית. נחשפים בציור רגעים אינטימיים ששמורים לחשכה בדרך כלל, הגופים נוזלים זה לתוך זה ואל בכלל, והכל נדמה כמו מתקיים במתח שבין ערות לשינה, תשוקה ומוות.

לצד התערוכה ייפתחו התערוכות: שלמה אלפנדרי "קצוות פרומים" אוצר: אילן ויזגן, עינב צייכנר "מִנְשָׁךְ" אוצרת: מאשה יוזפפולסקי, אסף אלקלעי – זוכה הפרס לאמנות חזותית ע"ש מירון סימה לשנת 2023 אוצרת: הדס מאור

מידע נוסף באתר

פתיחה: שבת 9.12 בשעה 12:00, בית האמנים, רח’ שמואל הנגיד 12, ירושלים

"כיסופים" תערוכת יחידה לרעות ישעיהו. אוצרת: ליטל מרקוס מורין

כבר כתבנו בעבר שמאז ה7 לאוקטובר קשה לנו לראות אמנות כמו פעם, הכל נצבע בצבעים אחרים ואסוציאציות ויזואליות שולחות אותנו למקומות שלא ידענו שקיימים עד לפני חודשיים. בתערוכה "כיסופים" הקשר הוא ישיר לחלוטין ומצמרר במיוחד. סבה וסבתה של האמנית רעות ישעיהו היו ממקימי קיבוץ כיסופים, ונופי הקיבוץ היו מחוזות ילדותה. בציורים שלה הנופים האלה מופיעים שוב ושוב, לצד סצנות ביתיות וזכרונות מהקיבוץ. כמובן שכעת, הציורים מקבלים משמעות חדשה ונוגעת ללב. העבודות המוצגות הן למכירה במטרה לסייע עבור קמפיין גיוס תרומות למען שיקום הקיבוץ. ניתן לתרום בלי קשר גם כאן

פתיחה: שישי 8.12 בשעה 11:00,  גלריה "סטודיו משלך" כ"ט בנובמבר 10, ירושלים

"אתנחתא" תערוכה קבוצתית. אוצרת: שלומית באומן

החומר הקרמי, הלבן הקריר או האדמתי הרטוב, יש בו משהו מרגיע, בכלים – גם אם נשרפו בחום לוהט – יש משהו מנחם, יציב יומיומי ויפה. בבית בנימיני ביקשה האוצרת ליצור תערוכה שאמנם מושפעת כמובן מהמצב אבל לאו דווקא מגיבה אליו באופן ישיר. כותבת באומן: "התערוכה אתנחתא היא מחווה לריפוי, להפוגה, וליופי. זו תערוכה קבוצתית אשר מתמקדת בהצגת קרמיקה איכותית המאפשרת נשימה, ובחירה דווקא ברגעים אלו באנושי, במנחם, בחומל ובאופטימי. זו תערוכה שמבקשת לתת הפוגה לחיטוט עצמי בפצע, בקושי ובכאב, ולהציג סוג של אסקפיזם איכותי".

עם זאת, במהלך שנועד לערער מעט את השקט הקרמי, העבודות מוצגות בגובה נמוך, אשר מסכן אותן ושם אותנו הצופים בעמדה לא נוחה. זו תערוכה שמציעה נחמה, אבל לא מוחלטת.

בהשתתפות: עירית אבא, מאירה אונא, נעם אינה קיש, מעיין בן יונה, אברהם בן שושן, אלון גיל, מור גפן, נועם דובר ומיכל צדרבאום, יובל הראל, אילת זהר, רונן ימין, אליה לוי יונגר, רחל מנשה דור, אמנון עמוס, גור ענבר, יעל עצמוני, אילה צור, אודי צ'רקה, ג'קרנדה קורי, יבגניה קירשטיין, מרתה ריגר, שני רכס

פתיחה: שישי 8.12 בשעה 11:00,  בית בנימיני, רח העמל 17, תל אביב

22.12  הברביזון הישן והחדש – הרצאה ומפגש בסטודיו

על חשיבותה של קבוצת "הברביזון החדש" באמנות הישראלית אין עוררין. חברות הקבוצה אימצו לעצמן גישה ציורית היסטורית (להלן: הברביזון ה"ישן") ונתנו לה פרשנות עכשווית. ציור מהתבוננות שמפנה את המבט הפיוטי שלו אל עבר המציאות הנוקשה דווקא, ובתוך כך חושף עוולות חברתיות. לא מפתיע כי כל חברות הברביזון הן יוצאות מדינות בריה"מ לשעבר והן מייצגות גם את הדור הצעיר של העולים, אשר התבגר כאן אבל יש בו גם משם, ועוד נושא עמו את קשיי המפגש הבין תרבותי. לאחר ההרצאה נבקר בסטודיו של האמנית נטליה זורבובה מחברות הקבוצה. זורבובה היא ציירת עזת מבע, וגם הציור שלה מבקש לתאר מציאות ישירה ומיידית של החיים הסובבים אותה, לצד זיכרונות וסיפורים שליוו את חייה כמהגרת.

פרטים נוספים וכרטיסים בקישור

נועם קיש, מתוך התערוכה "אתנחתא", בית בנימיני

יוצאים לטיול, המלצות הסופ"ש 27-29.2

מתחילים להריח את האביב בפתח? זה סימן טוב. סימן שהטבע מתחיל ללבלב ובעיקר סימן שאפשר להוציא את הרגליים מהשמיכה החמה ולחזור ולראות אמנות בקצב נורמלי – כמו שצריך, שהרי הפריחה החביבה עלינו היא פריחה אמנותית והשיטוט האהוב עלינו הוא שיטוט גלריות. לשמחתנו המלצות השבוע מציעות שפע של תערוכות מעולות שישתלבו היטב בטיול מחוץ לעיר גם לכאלה שאוהבים את הצבע הירוק שלהם מרוח על קנבס.
אדרבא ואדרבא כאשר נפתחות השבוע תערוכות המציגות את עבודותיהם של כמה מהאמנים האהובים עלינו! שפע של כוכבים בהמלצות הסופ"ש הפעם למשל: מרים כבסה, עידו מרקוס, יהודית סספורטס, גדעון רובין ועוד רבים ומעולים.

במוזיאון הרצליה נפתח מחזור תערוכות חדש שהוא סבב ב' בתערוכות שעניינן הוא עיסוק בדיוקן; בית האמנים המשובח בירושלים פותח גם הוא מחזור תערוכות חדש המאפשר לאמנים המשתתפים בו להתנסות ולבחון גבולות יצירה חדשים; במוזיאון בר-דוד שבקיבוץ ברעם הצפוני תערוכה הסוקרת דווקא את הפן המכני של כמה מהציירים המוצלחים בשדה האמנות המקומי; ובפינת הבונוס שיחה על אקולוגיה ואופנה בתערוכתה של עינת עריף גלנטי במשכן האמנים בהרצליה.

הלוואי ותהיה שמש בסופ"ש הזה,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

מיכאל ליאני

צבע טרי, המלצות הסופ"ש 30.5-1.6

רק לפני שבועיים כתבנו כאן בשבחה של השגרה והנה כמעט בלי שהרגשנו מגיע האירוע הגדול ביותר בלוח השנה של האמנות המקומית – יריד צבע טרי. אז עם כל הכבוד לשגרה, צבע טרי הוא מסיבת האמנות הכי חמה בעיר. בעשר השנים בהן הוא מתקיים, שימש היריד כפלטפורמה למאות אמנים ואמניות צעירים והיווה במה לעשרות פרויקטים אמנותיים שאפתניים. אפשר להגיד על ירידי אמנות מסחריים כמו צבע טרי הרבה דברים, אבל אין ספק שמבחינת חשיפה של אמנות ועיצוב מקומיים מדובר באחת הבמות החשובות, אם לא החשובה שבהן. אפשר לאהוב אותו ואפשר לשנוא אותו, אבל אין אפשרות להתעלם ממנו.
השנה, לכבוד תחילתו של עשור פעילות חדש, החליטו ביריד על ריענון הפורמט – בנוסף למתחם היריד עצמו בגני התערוכה, יתקיים גם "סוף שבוע גלריות" במסגרתו יצאו שאטלים לרחבי העיר ויבקרו בגלריות השונות, היציאה הזו החוצה, מגדילה למעשה את היריד פי כמה וכמה ומוסיפה עושר ועניין לאירוע שהוא גם ככה מלא וגדוש.
כרגיל באירועים בסדר גודל כזה, אין לנו פה אפשרות לסקור את כל ההיצע האדיר וננסה להצביע על כמה אירועים ואמנים שנראים לנו מעניינים במיוחד. אנחנו ממליצים בנוסף לבקר באתר היריד ובעמודי הפייסבוק בכדי לבנות תכנית משלכם. וכמובן לא לשכוח להזמין כרטיסים
מאחלים לכם סופ"ש נפלא,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

יערה אורן

אין גבול. המלצות הסופ"ש  23-25.8

הו, לו רק חיינו בעולם ללא גבולות, כמה שונים היו הימים. לטוב ולרע, הגבולות הם חלק מהיום יום שלנו, ומזל שיש לנו את האמנים – שקצת נשבר להם ומנסים לאתגר אותם. המלצות השבוע מגיבות לגבול – הגבול הממשי של המדינה, הגבול שבין עיצוב אופנה לאמנות "גבוהה", הגבולות של הגוף ועוד.
בגלריה אלפרד מציגים המעצבת מעין גוטפלד והאמן יואב היינבך את תוצריו של מסע קיצי שערכו בין סטודיות של אמנים איתם יצרו פריטי טקסטיל ייחודיים שיועמדו למכירה; בבית האמנים בירושלים מציג טל רוזן אליעזר פרק נוסף במחקר האמנותי המתמשך והמוזר שלו; ובמקום לאמנות בקריית המלאכה מציג הרן כסלו ציור המתמודד ישירות עם המצב הנפיץ בעוטף עזה – אזור מגוריו.

רגע לפני ההמלצות – בגזרה שלנו, נמשכת ההרשמה לתכנית הסיורים השנתית והמשובחת שלנו. ארבע קבוצות כבר התמלאו, אז כדאי להזדרז. כל הפרטים והרשמה בקישור 

מאחלים לכולנו סוף שבוע פורץ גבולות ומרגש,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא