זיכרון הוא דבר מתעתע, הוא מעלה לפני השטח פרטים מסוימים – חשובים יותר או פחות, ובו זמנית מסתיר מאיתנו דברים אחרים. מעניין תמיד להתבונן ולחשוב מה אנחנו בוחרים לזכור ומה אנחנו בוחרים לשכוח. אולי אפילו יותר מעניין – מה בוחרים להזכיר לנו ומה בוחרים במכוון או שלא במכוון להשכיח מאיתנו ולהחביא בנבכי ההיסטוריה שנכנסת לקאנון. ובכן, כל התערוכות המומלצות של השבוע עוסקות בנושאים אלה, בזיכרון ושכחה, חשיפה והסתרה.
בגלריה דביר, תערוכת זיכרון נוגעת ללב לאמן הקובני-אמריקאי פליקס גונזלס טורס שהגיב בזמן אמת למגפת האיידס ואז נספה בה בעצמו; בגלריה מקום לאמנות תערוכה בשיתוף אספן האמנות בנו כלב במלאת 30 שנה למותה של אביבה אורי, אשר בוחנת במבט לאחור את עבודתה של אמנית חשובה זו; במוזיאון בת ים תושק עבודתו החדשה של ניסן אלמוג שיצר שביל שעובר בין אתרים משמעותיים בנוף העירוני של בת ים שנשכחו והושכחו במהלך השנים; ובפינת הבונוס שתי תערוכות שמבקשות לשבור את מערכת היחסים הפסיבית שבין אמן לצופה ומבקשות לערב את הקהל בתהליך היצירה עצמו.
שיהיה סופ"ש בלתי נשכח!
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא ←

בזמן האחרון נפרדנו מכמה מהדמויות החשובות בעולם האמנות הקטן שלנו, והעצב הזה כל פעם מכה מחדש. השבוע נתבשרנו על אבדה גדולה נוספת, ומפתיעה במיוחד. אורי קצנשטיין אמור היה להשתתף בתכנית ההרצאות שלנו וגם בסיורים בשנה הבאה. קצנשטיין היה אמן נדיר – אמיץ, בלתי מתפשר, פורץ דרך, אוונגרדי ומעורר מחשבה. קולו הייחודי יחסר מאוד בשדה האמנות הישראלית.
תנחומינו החמים למשפחה. יהי זכרו ברוך.

כמו העצב הגדול, גם הידיעה שהחיים חייבים להמשך מרגשת כל פעם, ובבחירת ההמלצות השבוע יש איזה סימן דווקא של התחדשות. מתצוגה בחללים מסוג אחר – כמו בתי מלון ומוזיאוני טבע ארכאיים; מפגש בין קראפט לאמנות; חללי תצוגה חדשים כחלק מהרנסנס היפואי האהוב עלינו, ויומרות אמנותיות וחברתיות שהם מביאים עמם.

מאחלים לכולכם סופ"ש של בשורות טובות,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא ←