ארכיון תגיות: אסתר שניידר

בין קודש לחול. המלצות סוף השבוע 20-22.3

כתיבת תגובה

אמנות היא הרבה דברים – היא נשגבת ופיוטית, נוגעת בנימי הנפש הדקים ביותר ונותנת בסיס רוחני גם לחיים החילוניים ביותר. ומצד שני היא אובייקט מסחרי, מותאמת למצב רוח משתנה של האמן והצופה, שלא לומר מותאמת לצבע הספה בסלון. בשבילנו המתח הזה הוא אחד מהדברים שהופכים את האמנות למרתקת ורלבנטית תמיד. בין אוהל מועד למטבח, בין שני אבות רוחניים של עולם האמנות ובין הגוף והקו – תערוכות השבוע מפגישות בין עולמות שונים ועושות זאת בדרכה הייחודית של האמנות.

במוזיאון בת ים מערבבת אסתר שניידר בין המיסטי ליומיומי; בקיבוץ כברי מפגש ענקים אמנותי אמיתי; בבית האמנים הגוף האנושי והזמן יוצרים יחד קו. וגם – גיא בר אמוץ בקברט מכני-אנושי היברידי וחצוף במעבדה.
שיהיה סופ"ש נעים ככל האפשר, ושיחזרו כולם הביתה בשלום – עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

עדי ארגוב, מתוך תערוכה בבית האמנים בירושלים. צילום: יובל חי

'הושענא', תערוכת יחידה של אסתר שניידר. אוצרת: הילה כהן שניידרמן
המורה הבודהיסטי הוייטנאמי טיך נאט האן ידוע בכך שעודד את תלמידיו למצוא את ההתעלות וההארה גם ברגעים היומיומיים ביותר. באחד הטקסטים היפים שלו הוא משווה בין שטיפת הכלים לבין רחיצת בודהא התינוק. כלומר, גם בתוך הרגע היומיומי ביותר שרובנו מתייחסים אליו כאל מטרד משעמם יכולות להמצא קדושה, כבוד ויראה. אנחנו לא יודעים עם האמנית המצויינת אסתר שניידר קראה את כתביו של המורה הוייטנאמי הגדול, אבל תערוכתה החדשה במוזיאון בת ים בהחלט מתכתבת עם תורתו. בתערוכתה מחברת שניידר בין העולמות העליונים לאלה התחתונים. בין קודש הקודשים של הדת היהודית – אוהל מועד, משכנו המדברי של ארון הקודש – לבין הבית הפרטי והצורך האינסופי לתחזק לנקות ולסדר אותו. האמנות של שניידר מגלמת בדיוק את החיבור הזה בין זיקה עמוקה למיסטיקה יהודית ואחרת לבין ציור ופיסול עדין ויפהפה בפורמט אנושי. אמנות שמרגישה בנוח באותה מידה בבית פרטי ובבית מקדש.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 20.3, 19:00, מוזיאון בת ים, סטרומה 6, בת ים
התערוכה תוצג עד 15.6. שעות פתיחה: שני ורביעי: 14:00-10:00, שלישי וחמישי: 20:00-16:00, שישי ושבת: 14:00-10:00

'מפגש מאוחר', שלוש תערוכות לרגל 100 שנה להולדתם של אורי ריזמן ויחיאל שמי.
גם בסצינת האמנות הצעירה שלנו יש כמה "אבות קדמונים" – אמנים מיתולוגיים עם פרסונה גדולה מהחיים שהאדוות של השפעתם, עדיין מורגשות גם שנים רבות לאחר לכתם. אורי ריזמן ויחיאל שמי הם דוגמה מובהקת לשניים שכאלה – שני אמנים שהושפעו עמוקות מתנועות מודרניות של האמנות העולמית, אך נטעו אותה היטב באדמה, החומר והאור המקומיים. שמי הוא ממנסחיה המובהקים של שפת הפיסול הישראלי המודרני ואילו ריזמן היטיב לתפוס בציוריו את האור והנוף הישראליים, גם כשפעל על סף הציור המופשט. שניהם לא הסתפקו בעבודת הסטודיו והתערבו בעולם בצורה הישירה ביותר – הם בין מקימיו של קיבוץ כברי, הקימו בו את הסטודיות שלהם והיו מהסיבות שהפכו אותו למרכז האמנותי שהוא היום. כעת נפתחות בחללי האמנות הנחשבים של הקיבוץ שלוש תערוכות מקבילות המוקדשות לפועלם של השניים לרגל 100 שנים להולדתם. עכשיו עם בוא השקט לצפון והופעתו של האביב – כדאי ואף חשוב לבוא ולהיחשף לעומק תרומתם של השניים לעולם האמנות הישראלי ובכלל.
אירוע פתיחה: שבת, 22.3, 13:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי
את התערוכה באטליה שמי אוצרת סמדר שינדלר. בנוסף מוצגות תערוכות גם במרכז גוטסמן לתחריט (אוצרת: עפרה רעיף) וגם בגלריה השיתופית יהודית ערבית בגליל (אוצרת: תמר הורביץ ליבנה)

'ראי את הקו, שאת והזמן עושים יחד', תערוכת יחידה של עדי ארגוב. אוצרת: הדסה כהן
גם בימי הבינה המלאכותית, הקו הרישומי דורש גוף אנושי. מעבר לכל רעיון ואידאה, כדי ליצור קו רישומי חי, רוטט ובעל משמעות, צריכה להיות שם יד אנושית המחוברת לגוף ומחפשת משהו באמצעות הקו. עדי ארגוב, נשענת על ציטוט מתוך ספרו המיתולוגי של פסח סלבוסקי ז"ל 'ההשראה החוזרת לתיקונה'. הדימוי היפה הזה של שיתוף הפעולה בין האמן או האמנית לזמן כדי ליצור קו, עומד בבסיסה של תערוכתה החדשה של ארגוב בבית האמנים בירושלים. ארגוב מכניסה את הגוף אל תוך עבודותיה בשתי דרכים – פעם אחת באמצעות רישומי שלדים המייצגים את הגוף במצבו החשוף ביותר ופעם אחת באמצעות כוריאוגרפיות רישומיות רוטטות ותזזיתיות. השילוב יוצר סביבה קווית חיה ונושמת שמטעינה את הרישום במשמעות שהיא מעבר לתוצר הסופי ולמעשה נטועה עמוק בתהליך העבודה עצמו. תערוכה שעדינות ועוצמה משחקות בה יחדיו.
באותו יום יפתחו גם תערוכות של יונתן גולד, מרב צור ורוזה יגזאו
אירוע פתיחה: יום שבת, 22.3, 12:00, בית האמנים, שמואל הנגיד 12, ירושלים
פרטים נוספים באתר הגלריה

וגם –
'שירומן', תערוכת יחיד של גיא בר אמוץ. אוצר: שרון תובל
גיא בר אמוץ הוא אמן שמשלב בין היי טק ללואו טק, בין רובוטיקה לבין גרוטאות, בין מוזיקה לבין רעש, בין אמנות גבוהה לטעם רע שחוגג את עצמו בלי בושה. בחלל המעבדה בהרצל יוצר בר אמוץ מופע פרפורמטיבי-מוזיקלי-קרקסי של מוזיקאים, רובוטים מזמרים והיברידים אנושיים שיחד עם תוכנת דיבור ממוחשבת חוצים גבולות בין אנושי לרובוטי באופן מלא הומור עצמי, אך גם מתוחכם ומעורר מחשבה. מומלץ להגיע עם ראש פתוח.
אירוע פתיחה: יום שבת, 22.3, 19:00, המעבדה, הרצל 119, תל אביב
אירוע פייסבוק
שעות פתיחה: ראשון–חמישי סגור; שישי ושבת 11:00–14:00

יחיאל שמי ואורי רייזמן, מתוך תערוכה בקיבוץ כברי. צילום: הדר סייפן

 

נשים מציירות. המלצות סוף השבוע 6-8.3

כתיבת תגובה

בשבוע שעבר ציטטנו את שירו של לאונרד כהן "המנון", שם הוא מפיח בנו תקווה שבין הסדקים חודר אור גדול. את ההמלצות השבוע אנחנו מקדישים לאמניות נשים וזאת כמו בכל שנה, לקראת יום האישה הבינלאומי. מי שעוקב אחר הזירה הבינלאומית של האמנות חש ודאי שבין הסדקים מוקרן בשנים האחרונות אור חדש על אמנות נשים מתקופות שונות. עוד ועוד תערוכות וגלריות ייעודיות פותחות את שעריהן לתצוגת אמניות שלא זכו להכרה בזמנן. מבט מחודש על היצירה שלהן גורם לחשוב על היסטוריה שנכתבה "על ידי המנצחים", על ידי גברים ממעמד מסוים שביצעו לעתים בחירות גסות ובטח שלא שוויוניות.
ובכל זאת, יש איזו תחושה עקומה בלהמשיך ולהקדיש מדור שלם לאמניות נשים. עד מתי נצטרך לעשות זאת? הלוואי ונגיע ליום בו לא יהיה צורך להעלות נשים על נס באשר הן נשים.
בכל מקרה, אספנו ארבע תערוכות מעולות של אמניות נשים שעובדת היותן נשים משתקפת באמנותן במגוון הדרכים האדיר בה נשיות באה לידי ביטוי. בגלריה של קיבוץ גבעת חיים איחוד מציגה אתי יעקבי ציור ריאליסטי של נופי הקיבוץ המפלרטטים בין הדוקומנטרי לרגשי ולטעון; במוזיאון תל אביב מפנים זרקור אל אמנית נשכחת מהעבר; בגלריה רוזנפלד רחל קיני מלהטטת במדיום האקוורל אשר שימש אותה פעמים רבות לתיאור הנוזליות של הגוף הנשי וכעת הוא מקבל שימוש חדש ושונה לגמרי. בפינת הבונוס – טובה לוטן יוצרת תערוכה שהיא טקס פרידה.

רגע לפני שנפנה להמלצות עצמן נזכיר לכם שההרשמה לסיור המושלם שלנו בפריז כבר בעיצומה, שתי הקבוצות שיצאו לסיור של שלושה ימים בפריז ביוני הקרוב – כבר מתמלאות. אנחנו נרגשים מאד לצאת לדרך לעוד הרפתקה בעקבות האמנות העכשווית בפריז. פרטים נוספים כאן

שיהיה סופ"ש נעים ככל האפשר, ושיחזרו כולם וכולן הביתה בשלום – עכשיו.
שני ורנר וצוות Talking Art

אתי יעקבי, מתוך תערוכת יחידה בגלריה של קיבוץ גבעת חיים איחוד. צילום: אבי אמסלם

'דברים שרואים מכאן', תערוכת יחידה של אתי יעקבי. אוצרת: חנוש מורג
טכניקת הציור הריאליסטית דורשת מבט אובייקטיבי לחלוטין על מושא הציור (אדם, נוף, או טבע דומם) ופירוק שלו לכתמים, קווים ותתי גוונים. כדי להגיע לתוצאות המבוקשות בציור נוף למשל, יש להפשיט מקומות מהמשמעויות התרבותיות והאישיות שלהם ולהתמקד בדרך בה האור משתקף בעלים או הדרך בה הקו שהוא העץ פוגש את הקו שהיא האדמה. באופן פרדוקסלי, אם ציור כזה נעשה בצורה נכונה, בסופו של התהליך היצירה ה"אובייקטיבית" הופכת לרוויה במשמעות והקשרים. אם יש נוף אשר בשנה וחצי האחרונות נוספו לו משמעויות  מצמררות, הרי זה הנוף הקיבוצי. השער הצהוב, שמות כמו "מגורי הצעירים" ודומיהם הפכו לזירות קרב של ממש. הציירת אתי יעקבי משוטטת בקיבוץ גבעת חיים איחוד – במרחבים הציבוריים ובמרחבים האישיים והאינטימיים – ומפנה עין ויד ציורית ואנליטית אל עבר הנופים שהיא רואה שם. התוצאה היא הכל חוץ מאובייקטיבית. כל נדנדת ילדים נטושה, כל כתם צהוב זועקים את המציאות על כל כאביה.
אירוע פתיחה: יום שבת, 8.3, 12:00, גלריה לאמנות קיבוץ גבעת חיים איחוד
התערוכה תוצג עד 22.3. שעות פתיחה: יום שישי 11:00-14:00, יום שבת 11:00-15:00
או בתיאום מראש בטלפון 054-9039945

'בין מים למים', תערוכת יחידה של בלה בריזל. אוצרת: עדי דהן
אנחנו מאוד אוהבים לגלות אמניות נשכחות ובמיוחד כאשר הן מקבלות סוף סוף את המקום הראוי להן בקאנון המקומי באמצעות תערוכה גדולה במוזיאון תל אביב. סיפורה של האמנית בלה בריזל נשמע כאילו נלקח מהקולנוע או הספרות – נערה חרדית נשבית בקסמה של האמנות ועוברת לעיר הגדולה, שם היא פוגשת אמן כריזמטי והופכת לבת זוגו. יחד הם נוסעים לפריז ואז משתקעים באי ספרדי נידח – מקדישים את חייהם ליצירה ואהבה. מותו הטראגי של בן הזוג ומותה שלה שנים ספורות לאחר מכן רק מוסיף לרומנטיקה. בלה בריזל מציגה ציור אחר מאוד ממה שהיה מקובל בארץ בתקופת פעילותה. בשנים שכאן פרחו אופקים חדשים, מופשט חמור ומהלכים קונספטואליים רדיקליים, הציור של בריזל ספוג בסוריאליזם ונשען על מיסטיקה ומיתולוגיה. מעניין לחשוב מה היה קורה אם הסגנון הציורי שלה היה תופס לו חזקה במקומותינו בזמן אמת. גם האוצרת עדי דהן מתעניינת כנראה בשאלה זו ואל התערוכה הרטרוספקטיבית היא מצרפת פרק נוסף ובו תערוכה קבוצתית של אמניות הפועלות ברוח יצירתה של בריזל, גם אם לא הכירו את פועלה. תערוכה מרגשת וחשובה.בהשתתפות: חניתה אילן, עומר הלפרין, שחר יהלום, אתי לוי, מרב קמל, תומר רוזנטל, אסתר שניידר.
התערוכה תוצג עד 30.8 במוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
שעות פתיחה: ראשון–שני: סגור; שלישי, חמישי: 10:00–21:00; רביעי, שבת: 10:00–18:00;
שישי: 10:00–14:00
פרטים נוספים באתר המוזיאון

'קריאה לסדר', תערוכת יחידה של רחל קיני. אוצרת: מיה פרנקל טנא
רחל קיני היא לפני הכל מאסטרית של צבעי מים. בביקורים שלנו בסטודיו שלה במהלך השנים, נחשפנו לשיטות העבודה שלה ולדרכים הלא שגרתיות בהן היא משתמשת במדיום הציורי המרתק הזה. בציורים המוצגים בתערוכתה החדשה בגלריה רוזנפלד למשל, היא מוסיפה למים והצבע גם פיגמנט מיוחד המשמש לרַפָּאוּת (רסטורציה) של כלי חרס עתיקים. בדרך זו, הציורים נטענים במשמעויות ומטאפורות של ריפוי ותיקון, עוד לפני שמגיעים לנושא המצויר. בנוסף, התוספת הזו לחומר הציור הקלאסי יוצרת "הפרעות" במהלך הציורי והולכת נגד העדינות והאווריריות הקשורות בדרך כלל למדיום האקוורל. דרך נוספת בה קיני "מפריעה לעצמה לצייר" היא באמצעות הערמה של שכבות ציוריות זו על גבי זו עד שהדימוי מתערבב כל כך עד שהוא כמעט ונעלם. קיני עוסקת בציוריה בין השאר בדרך בה קבוצות של אנשים מסתדרות יחד. בציורים שנולדו מתוך ההפגנות נגד הממשלה ולמען השבת החטופים היא מציגה חבורות של אנשים שספק פועלות יחד ספק נמצאות במאבק בלתי ניתן להתרה – מטאפורה חזקה ומושחזת למצב העניינים הנוכחי.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.3, 19:00, גלריה רוזנפלד, רחוב המפעל 1, תל אביב
התערוכה תוצג עד 19.4. שעות פתיחה: שלישי–חמישי, 18:00–12:00; שישי, 14:00–11:00;
שבת, 13:00–11:00
אירוע פייסבוק

וגם –
'שלשה לפרידה', תערוכת יחידה של טובה לוטן. אוצר: אורי דרומר
טובה לוטן יוצרת אמנות פמיניסטית, נוגעת ללב ומעוררת מחשבה כבר כארבעה עשורים. האמנות שלה מתפרשת על מגוון מדיומים והיא נוגעת ברגישות אך בצורה נוקבת בנושאים של גוף, בגד ובית. התערוכה הנוכחית היא מעין טקס פרידה מחללים בהם חיה ופעלה בשנים האחרונות. לוטן מטפלת בחפצים ספציפיים מביתה, הסטודיו שלה וחלל הגלריה בו היתה שותפה. חומרים ביתיים כמו קפה, נעליים ואפילו עור הכורסאות עליהן ישבה משמשים כבסיס למיצב תלוי מקום עדין וטעון ברבדים של משמעויות. מים שקטים חודרים עמוק.
אירוע פתיחה: יום שישי, 7.3, 11:00, גלריה קוביה 6, שביל המרץ 6, תל אביב
התערוכה תוצג עד 5.4. שעות פתיחה: רביעי, שישי ושבת 11.00 – 14.00
או בתיאום מראש בטלפון 054-5245140

רחל קיני, מתוך תערוכת יחידה בגלריה רוזנפלד, תל אביב

חיפוש חומרי. המלצות הסופ"ש 22-24.12

כתיבת תגובה

אמנות טובה היא טמונה ביכולת להעביר רעיון באמצעים ויזואליים – חומריים. כשהדבר אינו צולח אנו נשארים עם דימוי לא מפתה, או רעיון לא מובן. במלים אחרות, יש משהו במסע שעובר דרך החומר שנותן לאמנות טובה את כוחה. האמניות המציגות בתערוכות השבוע יצאו כולן לחיפוש שמתחיל ונגמר בטיפול בחומר וכך הגיעו לעולם שלם ולא צפוי.

בגלריה רו ארט יוצרת אסתר שניידר מקדש לציור; נטעלי שלוסר מציגה בגלריה דביר אובייקטים חידתיים בעלי מקור מפתיע; במעבדה טווה אופירה שפיץ היסטוריה אישית וחברתית בחוט אדום. ובהמלצת הלוקאלז שלנו ציור שקופץ בין זמנים והקשרים בלונדון.

שני ורנר וצוות Talking Art

NASIM HANTEHZADEH

'Ray of Light', תערוכת יחיד של Nasim Hantehzadeh

'נושאת כלים', תערוכת יחיד של אסתר שניידר. אוצרת: מאיה במברגר

הציירת המוצלחת אסתר שניידר משלבת בעבודתה אלמנטים של מיסטיקה יהודית יחד עם ציור הנשען על ההיסטוריה של האמנות. במבט בציורים של שניידר לא ברור בדיוק האם הם התחילו מביטוי אישי אינטואיטיבי והגיעו למחוזות ארכיטיפיים ומיתולוגיים ואולי בדיוק להפך – הדימויים יצאו מתוך מיתולוגיה, פולקלור והיסטוריה ודרך ידה של האמנית התערבבו בשפתה האישית והמיוחדת. הציורים של שניידר הם גם אף פעם לא "רק ציור", היא משלבת בהם אלמנטים רקומים ושזורים כדי ליצור אובייקטים חידתיים. דוגמה טובה לכך ממוקמת במרכז התערוכה: במה או מזבח ממנה ניתן לצפות בציורים ולהכנס לתוך הטקס הדתי-אמנותי שהאמנית מבקשת להעביר אותנו. התערוכה כולה עוסקת בדמותה של אישה שספק מביטה במעשה הבריאה בפליאה מבחוץ וספק מתערבבת בתוכו נראה גם שזוהי העמדה שמתוכה יוצאת יצירתה של שניידר בכללותה.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 20:00, גלריה רו-ארט, רחוב המרץ 3, תל אביב
אירוע פייסבוק

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 20:00, גלריה רו-ארט, רחוב המרץ 3, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'יקיצת הממלכה', תערוכת יחיד של נטעלי שלוסר

יש יצירות אמנות שהדרך אליהן ישירה וקצרה – דימוי מושך את העין, מכחול עם צבע, קנווס מתוח וציור היוצא מתוך פרשנותו של האמן. אלה עבודות בהן ניתן לראות נתיב ברור בין השראה ליצירה – זה לא המקרה בעבודות המוצגות בתערוכתה של נטעלי שלוסר בגלריה דביר. המבקר בתערוכה יפגוש אובייקטים מיסתוריים עשויים ברונזה המזכירים צלמיות אלים או מסכות עתיקות. אך למעשה מדובר במשהו אחר ועכשווי הרבה יותר. במהלך ביקוריה במדבר, צילמה האמנית סלעים ואבנים ועשתה מניפולציות דיגיטליות שונות על הדימויים כמו הכפלה ויצירת תמונת מראה. את הדימויים החדשים שנוצרו תרגמה לקבצים דיגיטליים אותם הדפיסה במדפסת תלת מימד והם בתורם נוצקו בברונזה. כך, בדרך הארוכה נוצרו אובייקטים שנראים כמו אלי מדבר עתיקים ואולי זו ההוכחה שדווקא הנתיב המפותל מוביל לאיזו אמת שהיתה מתפספסת בכל דרך אחרת.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 18:00, גלריה דביר, רחוב שוקן 27, קומה 3 (קוד בכניסה 02772), תל אביב

'מפסלת עיני חיה', תערוכת יחיד של אופירה שפיץ. אוצר: שרון תובל

דרום תל אביב הוא מרחב מגוון מאוד, במרחק קצר זה מזה ניתן למצוא מתפרה וגלריה לאמנות וגם מוסכים, מסעדות ומשרדים. המיצב שבונה אופירה שפיץ בחללים של המעבדה ובית האופנה קדם ששון ברחוב הרצל מבקש לחבר בין המרחבים השונים האלה ובין החוץ והרחוב לפנים. שפיץ עושה שימוש בחוטים אדומים שנמתחים בין חלל המעבדה לחלל האופנה וממלאים גם אותם וכך יוצרים שיבוש וערעור של צורתו של המרחב העירוני וכל אחד משני המרחבים האלה ביחד ולחוד. השימוש בחוט מתייחס להיסטוריה המשפחתית של האמנית שסבתה היתה תופרת של אופנה עילית – וגם להיסטוריה של התעשייה הזו כולה שעברה מעשייה ידנית לתפירה תעשייתית ואז חזרה לעבודת היד האמנותית על ידי יוצרים שביקשו להשיב את הנגיעה האישית. כך טווה שפיץ סיפור שהוא חברתי ופוליטי ובאותה עת אישי ואינטימי.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.12, 19:30, בשני חללים: המעבדה, הרצל 119 ובית קדם ששון, הרצל 144, תל אביב.  אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון

'Ray of Light', תערוכת יחיד של Nasim Hantehzadeh

האמן האיראני-אמריקאי נאסים האנטחזאדה עובד במגוון של מדיומים וחומרים ויוצר עבודות תוססות ומרתקות המרמזות על מגוון הקשרים, כולל ציורי מערות, אמנות ילידית ממקסיקו ושטיחים פרסיים עתיקים. העבודה של האנטחזאדה חושפת לעתים קרובות עניין מיוחד באמנות ובחפצי אמנות של תרבויות קדם איסלאמיות ואחרות, בהן היתה קיימת גישה פלואידית ומכילה יותר למגדר ומיניות.

ומעבר להכל העבודות של האנטחזאדה יפות ומלאות רגש ונראות כמו יצירות שמעבר לזמן ולמקום הנוכחיים.

התערוכה מוצגת עד 7.1.23 בגלריה Pippy Houldsworth

בכתובת Pippy Houldsworth Gallery, 6 Heddon Street, London

שעות פתיחה: שלישי-שישי: 10:00-18:00.

שבת: 11:00-18:00.

ראשון ושני: סגור.

פרטים נוספים באתר התערוכה

אופירה שפיץ, מתוך, 'מפסלת עיני חיה', תערוכת יחיד במעבדה, תל אביב. צילום יובל חי

שישי חם. המלצות הסופ"ש 17-19.2

כתיבת תגובה

בשביל אמנים ושוחרי אמנות, יום חמישי בערב הוא טקס קבוע של יציאה לפתיחות תערוכות של קולגות וחברים. אל תוך שלוש השעות האלה בשבוע נדחסים: פרגון לאמנים, הכרות עם מה שמתחדש בעולם האמנות וכמובן גם מינגלינג. אולי בגלל הפריחה של עוד ועוד חללי תצוגה ואולי בגלל הדרישה בימי קורונה לרווח מעט את ההתכנסויות, אנחנו רואים יותר ויותר פתיחות שמתקיימות מחוץ למועד "המקודש" הזה. השבוע אספנו לכם שלוש תערוכות שנפתחות דווקא ביום שישי, כאלה שאפשר להספיק להגיע אליהן לפני שקונים פרחים לשבת.
ואפרופו משהו לעשות בימי שישי – אספנו עבורכם כמה מהסיורים החדשים שלנו שלא כדאי שתחמיצו. הישארו עד סוף ההמלצות לרשימת הסיורים המלאה.

בגלריה חזי כהן תערוכה של האמן המשפיע אריה ארוך; במוזיאון על התפר האהוב והחשוב תערוכה על תפקידה של האמנות בימים של חוסר יציבות; ובגלריה הלובי שילוב מרתק בין שני אמנים עכשוויים לאמנית שעזרה לנסח את האסתטיקה המקומית.

שיהיה שישי נעים שאחריו שבת מנוחה,
שני ורנר וצוות Talking Art

מישל פלטניק, מתוך התערוכה 'נגע' במוזיאון על התפר, ירושלים

אריה ארוך. תערוכת יחיד
לאחרונה נראה שגלריה חזי כהן מבקשת ללכת נגד התפישה המקובלת לפיה גלריות מציגות אמנות עכשווית ואילו מקומם של מאסטרים הוא במוזיאון. נדמה שמאז המעבר למיקומה החדש, מציגים שם תערוכות של אמנים מהקלאסיקה הישראלית לצד תערוכות של אמני הגלריה הפעילים כיום. זכורה במיוחד תערוכתו של תומרקין מהזמן האחרון, בה הוצגה גם עבודתו האיקונית "הוא הלך בשדות". כעת נפתחת בגלריה תערוכתו של אחד האמנים המשפיעים ביותר בזירה המקומית – אריה ארוך. הסגנון הייחודי שלו ששילב אבסטרקט ופופ והכניס אלמנטים של רישום חופשי ושירבוט, עיצב במידה רבה את הנראות של אמנות ישראלית כפי שאנחנו מכירים אותה. יש משהו אחר – אינטימי ובלתי אמצעי יותר – בלחוות את הקלאסיקות האלה מחוץ לכתלי המוזיאון המעונבים. איזה כיף.
אירוע פתיחה: יום שישי, 18.2, 10:00, גלריה חזי כהן, לילנבלום 33, תל אביב. אירוע פייסבוק

"נגע", תערוכה קבוצתית. אוצר: אלון רזגור
מוזיאון אחד שבהחלט לא שומר על חזות מעונבת וקרירה הוא מוזיאון על התפר אותו אנחנו אוהבים מאוד. השילוב המנצח בין אמירה חדה וברורה, בחירה קפדנית של עבודות אמנות יפהפיות ומעוררות מחשבה ושיתוף פעולה עם אמניות ואמנים מהשורה הראשונה הופכת את הביקור במוזיאון להימור בטוח. התערוכה הקרובה תעסוק בנושא האקטואלי של התמודדות עולם האמנות עם משבר הקורונה והדרך שבה אמניות ואמנים מגיבים אליו. האמנות המוצגת בתערוכה מעלה שאלה חשובה לגבי תפקידה של אמנות בעתות משבר – האם היא צריכה להיות ביקורתית ונשכנית, או לספק מקור של יופי ונחמה. אפשר לסמוך על מוזיאון על התפר שיצעד באלגנטיות על התפר ויראה לנו שהאמנות, כמו המציאות, תמיד מורכבת יותר.
אירוע פתיחה: יום שישי, 18.2, 11:00, מוזיאון על התפר, חיל ההנדסה 4, ירושלים אירוע פייסבוק

תערוכה משולשת של שי יחזקאלי, ציונה שמשי ואסתר שניידר. אוצרת: אורית מור
לתערוכה הזו אין שם, אבל רק שילוב השמות של המציגים בה מספיק כדי להצית את הדמיון ולצייר בראש תמונה של נתיב ייחודי באמנות הישראלית.  שי יחזקאלי ואסתר שניידר הם שני אמנים עם שפה ציורית עשירה במיוחד שמשלבת היטב בין הישענות בוטחת על ההיסטוריה של האמנות והתרבות המקומית לבין השפעות של תרבות פופולרית עכשווית מאוד. מרגשת במיוחד החבירה שלהם לאמנית והמעצבת ציונה שמשי שבמו ידיה יצרה כמה מהדימויים האיקוניים של האסתטיקה הישראלית המתחדשת. אם כתבנו קודם על ההבדלים שבין אופי התצוגה בגלריות ובמוזיאונים, הרי שחיבור שכזה יכול כנראה לקרות רק מחוץ לכותלי המוזיאון ובמיוחד בגלריה עצמאית ולא מסחרית כמו הלובי. מרגש ומעורר ציפייה
אירוע פתיחה: יום שישי, 18.2, 12:00, גלריה הלובי, ארלוזורוב 6, תל אביב אירוע פייסבוק

הסיורים הקרובים שלנו
כבר הרבה זמן שעמוד הסיורים הפתוחים לא התפקע ככה מסיורים מעולים וזו כמובן לא רק הכמות אלא האיכות שמדברת! זה הזמן להירשם לאחד הסיורים ולפנק את עצמכם באמנות מעולה.
אז מה יש לנו שם?

כנראה המלהיב והמרגש מכולם הוא הסיור שלנו בביאנלה בונציה! מכירים את הנופשונים שלנו? אז תכפילו את זה פי מאה ותוסיפו פרמז'ן מלמעלה. הצטרפו אלינו לסיור עומק באירוע האמנות החשוב בעולם.
הכנסו לקישור לפרטים והרשמה

לכבוד יום האישה אנחנו יוצאים לסיור בעקבות שלוש אמניות מעולות, בכלל כרגע כמה מהתערוכות הטובות ביותר בעיר הן של אמניות נשים – בואו נגלה אותן יחד!
לפרטים והרשמה הכנסו לקישור

הסיור שלנו שהפך לרב מכר בעקבות אמנות במלונות בוטיק באלנבי כמעט מלא. חבל לפספס.
הכנסו לקישור לפרטים והרשמה

חוץ מזה, סיורי קוסאמה שלנו נמשכים במלוא המרץ עם סיור ערב מיוחד וסיור בשעות הבוקר לפני ההמולה.
לסיור הערב הכנסו לקישור
לסיור הבוקר הכנסו לקישור

ציונה שמשי, מתוך תערוכה בגלריה הלובי, תל אביב

נירה פרג

חוק וסדר. המלצות הסופ"ש 8-10.7

כתיבת תגובה

אמנות מתקשרת אצל רבים מאיתנו עם שחרור מוחלט מחוקים ומוסכמות – אותו "חופש יצירתי" מקודש שיש להגן עליו בחירוף נפש כאשר הוא בסכנה. תערוכות השבוע הולכות לכאורה בכיוון הפוך, הן מציגות את תוצריהם של מהלכים אמנותיים שמקורם במערכות של חוקים וכללים שמגיעים מהאמנים והאמניות עצמם. התוצאות מוכיחות ששחרור הוא לא ערך עליון בהכרח והחופש האמיתי יכול להמצא דווקא בתוך המסגרת.

בגלריה ברוורמן הופכת נירה פרג אלמנטים של שליטה וארגון קהל לאובייקטים פיסוליים; במוזיאון בת ים ובבית שלום אש בבת ים תערוכה שאפתנית מחברת בין עזבונו של אמן נשכח לנקודת המבט של אמנים עכשוויים; בגלריה רוזנפלד שי דרור מצביע על התשוקה והדחיה של האדם העכשווי מהטבע; ובפינת הבונוס דן אורמיאן משיק ספר אמן שמציג את תוצריו של "ריטריט" רישום שיצר לעצמו.

מאחלים לכולנו סופ"ש של שחרור,

שני ורנר וצוות Talking Art

יששכר בר ריבק

יששכר בר ריבק, מתוך הסדרה "שטעטל ביתי החרב הוא זיכרון", מוזיאון בת ים

"תוספת שבת", תערוכת יחיד של נירה פרג. אוצר: עמי ברק

גבולות, מחסומים ופוליטיקה נפיצה אינם זרים לעבודתה של נירה פרג. זכורה במיוחד עבודת הוידאו המונומנטלית שלה שעסקה במשטר ההפרדה והחיבור הקפדניים שמאחורי הקלעים של מערת המכפלה בחברון. בעבודה על תערוכתה הנוכחית הגיעו המחסומים לתוך המרחב האינטימי ביותר של האמנית – הסטודיו. הסגרים הכריחו את פרג להשאר בפנים ולהביא את מושאי המחקר שלה אליה. גם להגבלות וחוקים פרג אינה זרה – לעתים קרובות היא יוצרת לעצמה סטים של חוקים שהיא מחוייבת לפעול לפיהם במטרה ליצור את עבודתה. מחסומים, גדרות ניידות, קונוסים זוהרים ואמצעי הגבלה אחרים הפכו בסטודיו של פרג לאלמנטים פיסוליים וקישוטיים, הופשטו ממשמעותם המקורית ונטענו במשמעות חדשה.

בערב הפתיחה בשעה 19:30 יתקיים פרפורמנס בהשתתפות רקדנית.
אירוע פתיחה: יום שישי, 8.7, 18:00-22:00, גלריה ברוורמן, אילת 33 תל אביב
אודות התערוכה באתר הגלריה בקישור

״סערה בכוס תה: יששכר בר ריבק בדיאלוג״, תערוכה קבוצתית. אוצרות: נעמה ערד והילה כהן-שניידרמן

לפעמים הכל תלוי באיך מסתכלים על הדברים. למשל, אוצרת במוזיאון יכולה להסתכל על עזבונו של אמן נשכח שנתרם לאוסף שבאחריותה כמטרד שמפריע לה בעבודת האוצרות "האמיתית", אחרת תראה בכך דווקא הזדמנות למחקר והרחבת הפריזמה האוצרותית. זה בדיוק מה שעשתה אוצרת מוזיאון בת ים הילה כהן-שניידרמן עם אוסף עבודותיו של האמן יששכר בר ריבק שנתרם למוזיאון לפני שנים ועבר לאחרונה עבודת רסטורציה מקיפה. כהן שניידרמן חברה לאמנית נעמה ערד ויחד הן בחרו להציג את עבודותיו של האמן – שנפטר בשנות השמונים ועסק בהוויי השטייטל היהודי, יחד עם עבודותיהם של אמנים ואמניות עכשוויים. המהלך הכפול הזה – של הצגה מחודשת של אמן נשכח יחד עם יצירת הקשר חדש ועכשווי לעבודתו היא מה שהופך מוזיאונים כמו מוזיאון בת ים לחשובים כל כך לשדה האמנות הישראלית.

בהשתתפות: אתי אברג׳יל, יעל אפרתי, ביאנקה אשל גרשוני, עדן בנט, יובל בצלאל, נועה גלזר, מיכל הלפמן, אנה ים, גיא ניסנהויז, שיר מורן, אוהד מרומי, שי לי עוזיאל, רותי דה פריס, גליה פסטרנק, שני פרי-נס, אלכסנדרה צוקרמן, סמואל קראוס, אפרת רובינשטיין, יששכר בר ריבק, מארק שאגאל, נועה שוורץ, אסתר שניידר, פרל שניידר.

אירוע פתיחה: יום חמישי 8.7, 20:00, מוזיאון בת ים לאמנות, סטרומה 6, בת ים ובית שלום אש, ארלוזרוב 50, בת ים

אירוע פייסבוק

"ספארי", תערוכת יחיד של שי דרור. אוצרת: מיה פרנקל טנא

בתקופה האחרונה נראה שכולנו הפכנו לאשפי גינון. תמונות של מרפסות פורחות וסוקולנטים מעניינים מציפות את אינסטגרם, פייסבוק מלא בקבוצות החלפה של ייחורים וזה כבר כמעט לא נחשב סלט בלי לפחות רכיב אחד מהגינה או האדנית הפרטית. אבל בתערוכתו החדשה בגלריה רוזנפלד מצביע שי דרור על מה שהוא רואה כפרדוקס מעניין – ככל שהאדם המודרני משקיע יותר זמן ומשאבים בהפיכת הסביבה הביתית שלו לדומה לטבע, כך הוא בעצם מבקש להתרחק יותר ויותר מהטבע האמיתי. כי מי באמת רוצה לצאת החוצה אל החום והיתושים, כשאפשר לקבל סביבה נשלטת וממוזגת בתוך הבית? דרור מציג דימויים של טבע מאולף לצד פסלים המורכבים משאריות עירוניות שאבד עליהן הכלח ומציג נקודת מבט מעניינת על חיינו היום.

באותו ערב תפתח בחלל הפרויקטים של הגלריה גם תערוכת יחיד של אורי זמיר.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.7, 21:00-19:00, גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

פינת הבונוס: "ריטריט", השקת ספר אמן ותערוכת פופ-אפ של דן אורמיאן

בניגוד למצופה בימים אלו, "ריטריט" הרישום של דן אורמיאן לא התחיל כתגובה לסגרי הקורונה, אלא הרבה לפני כן כשהחיל על עצמו סדרה של חוקים של מדיום ופורמט עבודה. התוצאה התגלמה בסדרת רישומים מינימליסטיים ופואטיים שמתכתבים עם קליגרפיה יפנית. כעת הוא משיק ספר אמן שמאגד את חלקם ומלווה את ההשקה בתערוכת פופ אפ לערב אחד.
מתי ואיפה: יום שישי, 9.7, 12:30-14:30, סדנאות האמנים בתלפיות, רחוב האומן 26, ירושלים.
שימו לב – התערוכה תעמוד רק בשעות השקת הספר
אירוע פייסבוק
קישור לרכישה מוקדמת של הספר

דן אורמיאן 03

"ריטריט", השקת ספר אמן ותערוכת פופ-אפ של דן אורמיאן, סדנאות האמנים בתלפיות, ירושלים

אסתר שניידר

כמו פטריות אחרי הגשם, המלצות הסופ"ש 9-11.1

כתיבת תגובה

בניגוד לסערות ממשיות, שיכולות להביא לתוצאות קשות ואף טרגיות, סערות אמנותיות מביאות להצפה של רעיונות, מחשבות וזוויות מבט חדשות. סוף השבוע הקרוב בקריית המלאכה נראה סוער במיוחד ולא רק מסיבות מטאורולוגיות – המון המון תערוכות נפתחות בקריה עצמה וברחובות הסמוכים לה. כידוע לכם, אופייה הקומפקטי של קריית המלאכה מאפשר לשוחרי האמנות השאפתנים לעשות סיבוב פתיחות עמוס במיוחד. רק לא לשכוח מטרייה ומגפיים.
בגזרה שלנו, אנו שמחים לבשר שנותרו מקומות אחרונים בהחלט לסיור הבוטיק בירושלים. 30-31.1 יומיים של אמנות משובחת ופינוקים, פרטים בקישור
בנוסף, למקרה שפספסתם את סיכום השנה שלנו – הנה הוא בקישור.

שיהיה סופ"ש עמוס בכל טוב,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא ←

רונית פורת

בעין הסערה, המלצות הסופ"ש 28-30.11

כתיבת תגובה

שבוע האיור נמשך בכל הכח ואנחנו מתרוצצים בכל העיר עם הקבוצות שלנו, פוגשים מאיירים ואוצרים ורואים המון תערוכות מצויינות שמרחיבות למשתתפי הסיורים והאמת שגם לנו את המושג על מהו איור עד לקצה גבולותיו. כיף! בתוך הבלאגן הצבעוני של שבוע האיור עולם האמנות ממשיך כמנהגו ותערוכות חדשות נפתחות. אומרים שעין הסערה, אותו מרכז בו לכאורה אמור להיות הכי סוער, דווקא שם מוצאים את השקט הגדול ביותר. ברוח זו בחרנו לכם הפעם כמה תערוכות שקטות יותר, אולי מתוך המחשבה על השקט שאחרי הסערה שהיא שבוע האיור, ואולי סתם מתוך החשק לקחת נשימה עמוקה ולצלול למקום עדין יותר.

בגלריה אינדי מציגה רונית פורת את הגרסה שלה לזרם הצילום ללא מצלמה ומשהה את מבטה דווקא על חללי מעבר המובילים אל הדבר האמיתי; ברו ארט מזמינה אוצרת הגלריה החדשה את אמני הגלריה לתערוכה קבוצתית ראשונה זה זמן רב ומאתגרת אותם לעסוק במדיום לא להם; ובגלריה העמקים המתחדשת מציגה רותי דה-פריס המצויינת תערוכה המפגישה את אופיה העירוני עם עבודותיו של אמן הקיבוץ המקומי.
מאחלים סופ"ש שקט וצלול לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא ←

אלעד רוזן

זמן מקום, המלצות הסופ"ש 14-16.11

כתיבת תגובה

נכון לזמן כתיבת שורות אלה לא ברור כל כך לאן יתפתח המצב הביטחוני. אנחנו כמובן מתפללים שהכל יירגע בקרוב ויבוא שקט על כל חברינו היכן שלא יהיו. בכל אופן, אנו מצרפים בינתיים את ההמלצות שלנו לסוף השבוע הקרוב. הלוואי והכל ייפתח כפי שמתוכנן, כי אמנות טובה חייבת להמשיך ולפעום, בכל מצב.

בין התערוכות בהמלצות השבוע ישנן כאלה העוסקות במרחב ובזמן בצורה יצירתית. אם באמצעות פרשנות אמנותית על המרחב העוטף אותנו ביום יום ואם באמצעות שימוש לא שגרתי במשאבי המקום והזמן העומדים לרשותה של הגלריה בכדי לשבור את השטאנץ המוכר של תערוכה. נראה שאנחנו שבים שוב ושוב לעיסוק באלמנטים האלה של זמן ומרחב, זה לא כל כך מפתיע בתקופה שבה קצב החיים הולך ומתגבר ולעומת זאת מרחב המחייה שלנו הולך ומצטמצם, או לפחות עומד במבחן תמיד.
בגלריה רוזנפלד מציג מדריכנו המהולל אלעד רוזן תערוכת ציור חדשה המסמנת כיוון חדש בעבודתו; בגלריה נולובז מציגים תערוכה תמציתית ומרוכזת לרועי אלטר לסוף שבוע אחד גדוש באירועים; ובגלריה באצטדיון טדי בירושלים תערוכה קבוצתית העוסקת בהיבטים השונים של המרחב וההתמצאות בו.
לסיום שמחים לעדכן כי נותרו מקומות בודדים לסיור בפריז. לא לפספס!

מאחלים לכם סופ"ש עם כל הספייס שאתם צריכים,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא ←

מיכל סופיה טוביאס.

These are a few of my favorite things, המלצות הסופ"ש 24-26.1

כתיבת תגובה

אחרי הטון הנוגה והמורבידי של המלצות השבוע שעבר, החלטנו לעודד את עצמנו ולהתמקד בדברים שמשמחים אותנו בעבודה. האמת צריכה להיאמר שאנחנו מאוד נהנים ממה שאנחנו עושים, היכולת לקום בבוקר ולנשום, לאכול ולשתות אמנות ישראלית היא פריבילגיה שלא מפסיקה לרגש אותנו. ובכל זאת בתוך כל הטוב הזה יש דברים שמשמחים אותנו במיוחד – כמו לעבוד עם צוות מדריכים שרובם גם אמנים פעילים בשדה האמנות וללכת לראות תערוכות שלהם. כמו לראות שאמן מצליח ומבוסס בוחר לצאת מאזור הנוחות שלו ולהתנסות בתחום אחר מהצפוי ממנו, או להיות עדים למסורת שפורחת מתוך הפינות החביבות עלינו במפת הסיורים שלנו.
בסדנאות האמנים בתל אביב מציגה האמנית מיכל סופיה טוביאס – שהיא גם התוספת הטריה ביותר לצוות ההדרכה שלנו – תערוכה הממשיכה את העיסוק שלה בקשר שבין פיסול לגוף האנושי; בגלריה ברבור גוסטבו סגורסקי הידוע בעיסוקו בצילום, מפתיע בתערוכת ציור המרחיבה את המנעד היצירתי שלו; ובחלל אלטרנטיבי בדרום תל אביב, פסטיבל הפנזינים המחתרתי שהתחיל את דרכו בתוך הכאוס של התחנה המרכזית החדשה האהובה עלינו כל כך, חוגג את שנתו השמינית.
מאחלים לכולנו סופ"ש של אהבות קטנות וגדולות,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא ←