ארכיון תגיות: אמנות רחוב

גבר, פסל, דיוקן. המלצות הסופ"ש 7-9.9

כתיבת תגובה

גברים ופיסול זה סיפור ותיק כמו ההיסטוריה של האמנות. הדימוי של הפַּסָּל שנאבק עם גושי חומר – חימר, שיש, או ברזל ומאלף אותו לצורה בכח ידיו הוירטואוזיות נטוע עמוק בתרבות. כמובן שבחלוף הזמן הדימוי הזה הספיק כבר להשבר פעמים אין ספור, אנחנו כבר מכירים פיסול נשי עז מבע ועוצמתי ופיסול גברי עדין ושברירי – ועדיין יש משהו בארכיטיפים שצולח את השנים.

השבוע באורח מקרי נפתחות שלוש תערוכות של פסלים שהמגע שלהם בחומר יש בו מהאנרגיה הזו ששואפת אל הגדול, הגולמי והעוצמתי. מבט נוסף בעבודותיהם של ללוש, לחמן ולוינסון חושף את השברים, את העדינות ואת הספקות שמסתתרים מאחורי החזות המסוקסת.

מעניין להסתכל על התערוכות האלה ביחס לתערוכתו הגדולה של אלברטו ג'קומטי המוצגת כעת בביתן הלנה רובינשטיין לשעבר. לא שאלנו אותם, אבל משהו אומר לנו שבשלב מסוים בקריירה שלהם כולם הושפעו ממנו בצורה כזו או אחרת.

סופ"ש נעים ושקט,
שני ורנר וצוות Talking Art

עופר ללוש בסטודיו. צילום: אלכס ליבק

'עבודות חדשות', תערוכת יחיד והשקת ספר אמן של עופר ללוש

עופר ללוש הוא מאסטר מקומי במלוא מובן המילה. החל מהפרסונה, ספון בסטודיו עם בגדי עבודה ומבט רושף; ועד כמובן הקריירה הנפרשת על פני כמה עשורים וארסנל של פסלים וציורים מרשימים, עזי מבע ולא מתחנפים. ביקור בסטודיו שלו – ולנו היתה הזכות הזו בסיורים שלנו כמה פעמים, היא חוויה מעוררת השראה של ממש שנותנת תחושה של ביקור בסטודיות של המאסטרים הגדולים. הפסלים והציורים של ללוש הם בדרך כלל דיוקנאות שנמצאים על סף המופשט אבל עדיין שומרים על אקספרסיביות עזה ומתפרצת שטוענת אותם באישיות ייחודית משלהם. התערוכה בגלריה גורדון מוצגת במקביל לתערוכת יחיד של ללוש במוזיאון האלברטינה הנחשב בוינה ואין ראוי יותר מצמד תערוכות כאלה לאמן במעמדו. ממליצים להגיע לגלריה (אם תגיעו גם לוינה בכלל נתמלא קנאה) ולהקיף את עצמכם בעבודותיו העוצמתיות של מאסטר ללוש.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 7.9, גלריה גורדון, הזרם 5, תל אביב

'פָּנִים אֶל פָּנִים', תערוכת יחיד של צבי לחמן. אוצר: יניב שפירא

צבי לחמן הוא פסל ותיק אשר יוצר פסלי ברונזה אקספרסיביים ומרשימים. בימי הקורונה ביקרנו עם קבוצות בחצר ביתו היפה, אותה הפך לגן פסלים של ממש. כמו ללוש, גם לחמן יוצר דיוקנאות מלאי הבעה ועזים, אבל לחמן נוקט בשפה יותר סימבולית ואלגורית, בעודו יוצר בטכניקת יציקת ברונזה מעניינת וייחודית. משמח לראות תערוכה גדולה של לחמן במוסד מכובד כמו המשכן לאמנות בעין חרוד. זו הזדמנות מעולה לחוות את המנעד הרחב של עבודתו שנוצרה במהלך קריירה ארוכה ופורה. התערוכה סובבת סביב נושאים שהם במובנים רבים הצירים של אמנות מערבית מראשיתה – לידה, עקדה ומוות – וכך ממקמת את עצמה בתוך רצף ההיסטוריה של האמנות ומוסיפה לו עוד נדבך. עכשיו כשהקיץ מעט נסוג והצפון התרוקן ממטיילים זה הזמן המושלם לעלות לחלל האמנות היפה בארץ ולראות אמנות גדולה – תרתי משמע.

באותו יום יפתחו במשכן גם תערוכות יחיד של חיה גרץ-רן ושל זהר טל ענבר
אירוע פתיחה: יום שישי, 8.9, 11:30, משכן לאמנות עין חרוד. הסעה מתל-אביב לפתיחה בהרשמה מראש בטלפון 04-6486038 או במייל, (ההסעה כרוכה בתשלום ומותנית במינימום נרשמים)

'בחזרה למקור', תערוכת יחיד של אבנר לוינסון

אבנר לוינסון הוא הצעיר שבחבורת ההמלצות הפעם, אך עבודתיו – פסלי חימר וברונזה גושניים וגדולי מימדים – הן בעלות איכויות על זמניות שכמו נלקחו מזמן וממקום אחר, אך עדיין נטועות עמוק בכאן והעכשיו.  את עבודותיו המרשימות של לוינסון ניתן לראות ברחבי הארץ – בין השאר על הצוקים של מלון בראשית במצפה רמון, מול בית האמנים בתל אביב ומחוץ לגלריה מאיה שהוא אחד ממקימיה. התחושה מול העבודות האלה היא תמיד של רצון לחדור מעבר לנראה לעין אל עבר עומקם של הדברים. בפסלים ניכרת הדחיפות בה עובד לוינסון וניתן ממש לראות את סימני הידיים הבוצעות, לשות וקורעות בחימר החי. התוצאה היא דיוקנאות שהם אולי לא ריאליסטיים, אבל עדיין מצליחים לתפוס באופן עמוק את מושא הפורטרט. גלריה Sheetrit & Wolf היא חלל תצוגה אלגנטי בנווה צדק השקטה והניגוד בין החלל הנקי והלבן לפיסול הגולמי כמעט של לוינסון חושף אותו באור אחר ומרתק.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 6.9, 19:00, גלריה Sheetrit & Wolf – שבזי 35, תל אביב

המלצת הלוקאלז – פריז

טאקאשי מורקמי בסניף גלריה גגוזיאן ב-Le Bourget

הפעם מדובר בהמלצה שהיא יותר "למיטיבי לכת" פריזאים, ואולי פחות מתאימה לביקור ראשון בעיר או לסוף שבוע חפוז. אבל אם אתם בעיר למעט יותר זמן זה בהחלט שווה את היציאה הקצרה מהעיר. בחלל התצוגה הענק והמרשים של גלריה גגוזיאן החשובה בפרבר הפריזאי Le Bourget מוצגת תערוכה גדולה מהחיים של "אנדי וורהול היפני" טאקאשי מורקמי. בשלב זה מורקמי הוא כבר לגמרי מותג והוא יהיה הראשון שמודה בזה בשמחה. אמנות פופ צעקנית, על גבול הקיטשית שלא מתביישת לעשות שימוש בתרבות הפופולארית וגם ממש להצטרף אליה. פרחי ענק חייכנים, פסלי ברונזה של דמויות מנגה וציור מפוקסל. והכל בחלל תצוגה תעשייתי מדליק. שווה לעלות על רכבת.

בכתובת: Gagosian Le Bourget, 26 avenue de l’Europe, Le Bourget
שימו לב, בכל שבת במהלך התערוכה, מפעילה הגלריה שאטלים חינם מתחנת הרכבת Le Bourget Gare RER (יציאה 1: Place des Déportés)אל חלל התצוגה וחזרה. השאטלים יוצאים כל עשרים דקות מ-14:00 עד 18:00. אין צורך בהזמנה מראש

פרטים נוספים בקישור:
מגיעים לפריז ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור במרכז פומפידו?
30% הנחה על כל סיורי ספטמבר בפריז עם קוד קופון "חגשמח"

הכנסו לקישור ובחרו סיור 

אבנר לוינסון, מתוך תערוכה בגלריה Sheetrit & Wolf, תל אביב

חשיבותה של התמדה. המלצות הסופ"ש 31.8-2.9

כתיבת תגובה

בתוך הכאוס הישראלי המוכר, קשה מאוד לקיים מוסדות לאורך זמן. לעומת אירופה בה קיימים מוזיאונים וגלריות בני עשרות ומאות שנים, אנחנו כאן עובדים בקנה מידה צנוע יותר. ועדיין יש לנו את המתמידים שלנו שדואגים לשמור על גחלת תרבותית רציפה ורוחשת – ולהם מוקדשות המלצות השבוע. אימרה מוכרת בין אמנים גורסת שהשראה היא חשובה וטובה, אבל אם לא מתייצבים בסטודיו מדי יום לאורך זמן, יכול להיות שכאשר היא כבר תגיע – לא יהיה אף אחד כדי לקבל את פניה. הגלריות בהמלצות השבוע דואגות שההשראה לא תגיע אף פעם לבית ריק.

תוכנית שהות האמן היוקרתית 'ארטפורט' חוגגת עשור עם תערוכת סיום מחזור נוספת; צמד אמנים בלתי נלאה מקבל לידיו גלריה עירונית חדשה בתל אביב; בגלריה פי8 חוגגים 15 שנות פעילות עם תערוכת מכירה מגוונת. וגם אנחנו מתמידים בהמצאה של תכנים חדשים ורלוונטים, ומשיקים סיור חדש בפריז בעקבות אמנות רחוב ענקית ברובע ה-13 האחר.

סופ"ש  של השראה ושל התמדה,
שני ורנר וצוות Talking Art

חן כהן, מתוך תערוכה קבוצתית בארטפורט, תל אביב

'נונפיניטו', תערוכה קבוצתית. אוצרת: ורדית גרוס

קשה לדמיין את סצינת האמנות המקומית בלי ארטפורט. תוכנית שהות האמן היוקרתית שהיא כבר הרבה יותר מ"רק" תוכנית שהות אמן, עם גלריה משובחת ויוזמות כמו יריד ספרי האמנות, שיחות אמן, הרצאות, אירועי תרבות ועוד. אבל בליבו של ארטפורט הזה יושבת תוכנית שהות האמן שמצליחה שנה אחר שנה לגבש קבוצה איכותית של אמניות ואמנים שנמצאים בנקודה המדוייקת שבין הבטחה גדולה למימוש ולתת להם כלים נוספים להצלחה. התערוכה 'נונפיניטו' חוגגת כל שנה את סיומו של עוד מחזור עם פרויקטים שאינם תערוכות סיום אלא סימון נקודה בזמן בקריירה של האמנים. הפעם פתיחת התערוכה היא חגיגה כפולה שמציינת גם עשור לפעילותו המוסד החשוב הזה. עשר שנים של מוסד אמנותי עצמאי ושאינו נתמך על ידי המדינה, זה לא הולך ברגל, בודאי לא במקומותינו – אנחנו נקרא לזה עשר השנים הראשונות ונחכה בסקרנות לראות מה מתכננים כאן להמשך.

בהשתתפות: אירה אדוארדובנה, יעל אפרתי, חן כהן, לי נבו, אבנר פינצ'ובר, הלל רומן
אירוע פתיחה: שבת, 2.9, 20:00, ארטפורט, העמל 8, תל אביב
אירוע פייסבוק

'תגובה פשוטה להודעה בסיסית', תערוכה קבוצתית והשקת גלריה עירונית חדשה. אוצרים: יואב וינפלד ועומר שיזף

קשה להאמין, אבל הפעם האחרונה שנפתחה בתל אביב גלריה עירונית היתה לפני כעשרים שנה – אז היתה זו גלריה קו 16 שעדיין ממשיכה לפעול בהצלחה. אלה חדשות משמחות במיוחד לשמוע על פתיחת גלריה עירונית חדשה, במיוחד בימים טרופים אלו. הגלריה אשר מתהדרת בשם המושחז 'תער' תופעל ע"י הצמד הדינמי יואב וינפלד ועומר שיזף. השניים עומדים מאחורי חלל התצוגה 'אופנובנק' אותו הפעילו מתוך הסטודיו המשותף שלהם במרכז "סטודיו בנק" (אף הוא היה בתמיכת העירייה), לאחר שנאלצו לפנות את הסטודיו פתחו את הגלריה מחדש בסטודיו החדש שלהם ולאחר שפונו גם משם המשיכו להפעיל אותו מתוך חללים מארחים. כעת הם מקבלים חלל משלהם במימון העירייה ומלמדים אותנו משהו על חשיבותה של עקשנות והתמדה במאבק על יצירת תרבות עצמאית ובועטת. הגלריה תפעל בתוך גינת אלוף בצלות המקסימה והמשופצת בפלורנטין מתוך אג'נדה של הכנסת האמנות לחיי היום יום של התושבים בעיר. בהצלחה!

בהשתתפות: מוחמד טוחי, אורי טוכמן, אליאב ליבוביץ׳, יואל פלד ועמוס פלד, שוש קורמוש, נעה שחף שמחיוף
אירוע פתיחה: יום חמישי, 31.8, 18:00, גלריה תער, גינת אלוף בצלות, סמוך לרחוב הרצל 53, תל אביב
אירוע פייסבוק

'סלון P8  – הגלריה מארחת', תערוכת מכירה. ליווי אוצרותי: מיטל מנור
גלריה פי8 היא לא גלריה של רעש וצלצולים, במשך כל שנות פעילותה היא עוברת בין חלל צנוע מידות אחד למשנהו ובהתאמה התערוכות המוצגות בה – אפשר לומר קאמריות באופיין. אבל יחד עם הצניעות הזו, הגלריה השיתופית פועלת באופן רציף ועקבי כבר 15 שנה שבהן התחלפו הרבה מהאמנים המפעילים אותה ואיתם השתנה והתפתח אופיה של הגלריה, התקיימו שיתופי פעולה עם אוצרים ואוצרות שונים והוצגו תערוכות של אמנים צעירים ומבטיחים לצד ותיקים וחשובים. כעת חוגגים כאן 15 שנות פעילות באמצעות תערוכת מכירה מיוחדת שנותנת מקום לאמנים והאמניות שעבדו עם הגלריה במהלך השנים. התערוכה פתוחה במהלך סוף שבוע אחד בלבד ומציעה למכירה במחירים נוחים למדי עבודות אמנות מכל הסוגים – מציור עד הדפס, מפיסול עד צילום. חצי מהרווחים יתרמו על ידי האמנים לתנועת המחאה "בונות אלטרנטיבה". קנו לעצמכם מתנה לחג

 בהשתתפות: עופרה אוחנה, מתי אלמליח, רות ביגר, לי ברבו, רוני בן פורת, טל גולני, נטע דרור, כרמלה וייס, איתי זלאיט, ינון כלפון, תמר לב-און, רונית מירסקי, אלינור סאם, אבשלום סולימן, אשחר חנוך קלינגבייל, נעמה קליימן, מור קליינר, מיכל קליסקי, סלי קריסטל, צח שיף, עדי שמעוני

התערוכה תהיה פתוחה במהלך הסופ"ש בלבד. שעות פתיחה: רביעי  30.8.23, 14:00-20:00 חמישי 31.8.23, 14:00-22:00 ובשעה 19:00 מסיבת סוף הקיץ. שישי, שבת 1-2.9.23, 10:00-16:00.
גלריה P8, הפטיש 1, תל אביב
אירוע פייסבוק

סיור פריזאי חדש! ציורי קיר XXL ברובע ה-13

החל משנות השישים של המאה הקודמת, החלו להופיע על קירותיו של הרובע ה-13 יצירות אמנות גדולות מימדים שנוצרו על ידי אמנים שונים ובתמיכת העירייה. בשנים האחרונות הפכו אזורים מסוימים ברובע למוזיאוני רחוב של ממש!

כמו באיזורים דומים בעולם, גם כאן מדובר באיזור תעשייתי בו מוקמו מפעלים ושוכנו בו בני מעמד הפועלים, אשר עם השנים שינה את פניו ואת אוכלוסייתו. אמנות רחוב היא גם סיבה וגם תוצאה של התהליכים האלה. בשל נוכחותם של מגדלים ובנייני דירות רבים שנבנו לאחרונה, הרובע בעל חזות מודרנית ששונה מאוד ממרכז פריז ההיסטורי.

הצטרפו אלינו לסיור צבעוני בין עבודות אמנות רחוב ענקיות, בחלק האחר של פריז.
פרטים והרשמה בקישור

לי ברבו, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה פי8

אדוות של קיץ. המלצות הסופ"ש 17-19.8

תגובה אחת

קורה די הרבה ששואלים אותנו בסיורים מי מחליט "מהי אמנות ראויה", מה יעלה למרכז השיח ומה יישאר בשוליו; ובכן, כמו בכל תחום גם באמנות יש קובעי טעם או שומרי סף – יהיו אלה, האוצרים, מבקרי האמנות או האספנים. זו מגמה תקינה וחשובה כי כל כמה שיצירה היא תמיד טהורה ויפה, לא הכל יכול להגיע למוזיאונים. במקביל לאמירה הזו, בעשור האחרון יש שינוי מתמיד שמגיע דווקא מהפריפריה, והוא מגיע בדמות של עשרות מרכזי אמנות אלטרנטיביים שיוצרים שדה אמנות מקביל. המגמה הזו מייצרת שיח אלטרנטיבי שבו קובעי הטעם ההגמונים פחות רלוונטיים, ומה שמשמח עוד יותר הוא שיש זליגה הדדית מהשוליים למרכז ולהפך.

תערוכות השבוע – חלקן חדשות וחלקן כבר באוויר, מתקיימות כולן באזורי הספר של העיר הגדולה, ושל לב העשייה האמנותית בארץ.

בגלריה העירונית בראשל"צ שתי תערוכות יפות ואינטימיות של מורן קליגר ואליסיה שחף; שלושה אירועים שנוגעים באחד הנושאים החמים באמנות – סאונד; אמנים מתחומי עשייה שונים וכאלה שמוכרים פחות יציגו במקבץ תערוכות חדש במוזיאון וילפריד;  ולקינוח, אם מעניין אתכם לגעת בכל תחומי העשייה בארץ – המוכרים יותר והפחות, אנו מזמינים אתכם להצטרף לתוכנית השנתית שלנו, נותרו מקומות ספורים בתוכניות השונות.

שיהיה סוף שבוע מלא בתערוכות 

שני ורנר וצוות Talking Art

"גן התענוגות" תערוכת יחיד של מורן קליגר, הגלריה העירונית ראשון לציון

מקבץ תערוכות חדש במוזיאון וילפריד. אוצרת ראשית: שיר מלר-ימגוצ'י

מוזיאון וילפריד הקסום הוא מקום שניתן להגדירו כפרפריאלי מאוד, גם מבחינת המיקום שלו אבל יותר מכך בגלל הסיפור שמאחוריו והאוסף שמגיע מאומנות המזרח הרחוק. אבל, בשנים האחרונות ובהנהגת האוצרת שיר מלר ימגוצ'י, עושה המוזיאון צעדי ענק בקרבה וברלוונטיות שלו. אחד הדברים החשובים שקורים במקומות כאלה הוא המפגש בין אמנות היסטורית לעכשווית והמפגש בין אמנים מוכרים יותר ופחות. כעת תפתחנה במוזיאון מספר תערוכות המציגות תערובת כזו של אמנים וגם מפגש בין זמנים ומדיומים שונים. קרמיקה סינית/הולנדית/ישראלית, ציור, רישום, צילום ומגילות סיניות עתיקות – הכל נמהל זה בזה ויוצר תמונה מגוונת על עשייה ישראלית עכשווית והזיקה הכביכול לא אפשרית שלה על אומנויות המזרח העתיקות.

התערוכות הנפתחות:
כלים שלובים: נועה צ'רניחובסקי ואודי צ'רקה- קרמיקה עכשווית  לצד כלים כחול על לבן מאוסף המוזאון; תדר פתוח: אורית ליבנה, דנה הראל, לזלי רובין קונדה, שיאן רוז בן סירה; טבע ראשון, טבע שני: צילום סיני של ג'אנג קצ'ון ומגילות סיניות מאוסף המוזיאון
אירוע הפתיחה ביום שישי 18.8.23 בשעה 11:00. מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח, קיבוץ הזורע. מידע נוסף באתר

שלושה אירועי סאונד בתל אביב וירושלים

לפני כעשור הוצגה בביתן הלנה רובינשטיין התערוכה המצוינת SHOW TIME באוצרותה של הדס מאור. התערוכה היתה כמבשרת של עידן חדש באמנות המקומית, כזו שמתרחקת מהזיקה האסתטית ומתקרבת לאמנות חווייתית, פרפורמטיבית, ושנוגעת בחושים השונים. מאז ועד היום נעשה תהליך משמעותי בהקשר הזה ואמנות סאונד, או כזו המשלבת יצירה פלסטית וסאונד היא אחת המגמות הבולטות כאן (ולראייה התערוכה "פה פעור" המוצגת כעת במוזיאון תל אביב). שלושה אירועים שונים יתקיימו השבוע ויחגגו את המדיום החדש והמסקרן הזה.

"החסרה" מיצב סאונד של יותם שלזינגר בו נוצר חלל מדיטטבי להקשבה. הסאונד הוא אוסף הקלטות מרחבי תל אביב המושמעות לאחר התערבות של האמן בהן.
קולקטיב גרוסו מודו, אלפסי 31, תל אביב. שימו לב לשעות הפתיחה. לפרטים נוספים

קולנוע הפסגה ביפו

קולנוע הפסגה הוא אולי הדבר המגניב ביותר שקורה במסגרת הפעילות להחייאת יפו העתיקה באמצעות אמנות ותרבות. הפעם הם משיקים אירוע מסוג חדש: הקרנת סרט בליווי מוזיקה חיה!

הקרנה של הסרט "האיש עם מצלמת הקולנוע" של הקולנוען דז'יגה ורטוב (1929) בליווי פסקול חי של תאי רונה.
רביעי 16.8 בשעה 21:00 גן הפסגה. הכניסה חופשית! אירוע פייסבוק

מסע אמנותי־פרפורמטיבי עם חברי קולקטיב ff003

מסע אמנותי־פרפורמטיבי בנבכי בניין כלל עם חברי קולקטיב ff003. מסע אודיו המתרחש בנבכי אחד הבניינים המוזרים בירושלים בו יבחנו חברי הקבוצה את הכשלונות שלהם תוך שילוב מדיומים שונים ומפגשים אישיים.

חמישי 17.8, נפגשים ב-18:00 בכניסה הראשית לבניין כלל מכיוון כיכר הדוידקה. אירוע פייסבוק

מקבץ תערוכות קיץ בגלריה העירונית ראשל"צ

וואלה, בראשון לציון יש מלא אמנות מסתבר. קירות אמן בבנין העירייה, גלריה עירונית שווה, גלריה בבית יד לבנים ובית אמנים שוקק. כפי שכתבנו בהתחלה במקומות מסוג זה נוצר תמהיל מרגש בין אמנים מוכרים וכאלה שפחות וכיף לראות שגשוג של אמנות עכשווית טובה גם מחוץ לבועה התל אביבית. בעוד תערוכות קיץ הן בדרך כלל משמימות, כאן תוכלו למצוא תערוכה עדינה ויפהפיה של אליסיה שחף שהיא צלמת שאנחנו אוהבים מאוד והפרויקט האחרון שלה משתמש בבינה מלאכותית בצורה שטרם ראינו אצל אחרים; תערוכת רישומים של מורן קליגר המוכרת שהוצגה במסגרת הביאנלה השמינית לרישום 2023, ירושלים ומגיעה כעת למרכז;  ועוד מספר תערוכות מרשימות.

מידע נוסף באתר הגלריה

מקומות אחרונים לתוכנית השנתית שלנו

התוכנית השנתית היא ספינת הדגל שלנו, במסגרתה אנחנו נפגשים עם האמנים, האוצרים ואנשי האמנות המובילים, בסטודיות, בגלריות, במוזיאונים ובמקומות מפתיעים אחרים. אנחנו מגיעים למקומות שחובב האמנות הרגיל פשוט לא יכול להגיע אליהם ומקבלים את ההקשר הרחב ביותר בנוגע לכל מה שחם היום בעולם האמנות.

לפרטים והרשמה, דברו עם נטע 052-879-2935

מידע נוסף בקישור

"האיש עם מצלמת הקולנוע" של הקולנוען דז'יגה ורטוב (1929), הקרנה במסגרת קולנוע הפסגה

אירופה האחרת. המלצות הסופ"ש 10-12.8 פראג-ורשה-מילאנו-המבורג

כתיבת תגובה

העונה השקטה של סצינת האמנות הישראלית נמשכת ואנחנו ממשיכים להסתכל מעבר לים.
בשבוע שעבר יצאנו לסיבוב בין הלוקאלז שלנו באירופה. אבל מה קורה בערי אירופה אליהן עוד לא התרחבה רשת הלוקאלז שלנו? בדיוק בשביל זה יש את ההמלצות האישיות שלנו! נוסעים לעיר אירופאית שאין לנו בה מדריכים? אין בעיה, כתבו לנו בפייסבוק או אינסטגרם ואנחנו כבר נדאג לכם לקובץ המלצות במיוחד בשבילכם!
המלצות השבוע שלנו לקוחות מתוך מדגם מייצג של המלצות אישיות שארגנו ללקוחות בשבועות האחרונים.
נסו אותנו, אנחנו אוהבים אתגרים.

שיהיה סוף שבוע של חידושים והפתעות (טובות, רק טובות),
שני ורנר וצוות Talking Art

מתוך תערוכה לרגל חמישים שנה לרחוב סומסום בהמבורג

מילאנו

Pirelli Triennale di Milano

כראוי לבירת תרבות ואמנות כמו מילאנו מדובר במקום עם קלאסה. Pirelli הוא מרכז אמנות ועיצוב שאפתני הממוקם בבניין הפאלאצו דל ארטה, שנבנה בשנות השלושים של המאה הקודמת ושופץ בתחילת שנות האלפיים. יש כאן הכל, החל מתערוכת קבע של עיצוב איטלקי איקוני ועד לגן פסלים של כמה מהשמות הגדולים ביותר של המודרניזם. אמרנו כבר שבמילאנו עסקינן, אז כמובן שלא ויתרו כאן על חנות מעוצבת ובית קפה מפונפן. הפאלאצו דל ארטה, כשמו כן הוא הוא ארמון מודרניסטי של ממש המוקדש לאמנות והוא (אין מילה אחרת לזה) – מהמם. ריבוי התערוכות והאטרקציות במרכז הגדול והמגוון הזה אומר שקשה לפספס כשמבקרים במקום, ויש כאן משהו בשביל כולם – החל מחובבי אמנות כבדים ועד מחפשי התמונה האינסטגרמית המושלמת.

כתובת: Triennale Milano, Viale Alemagna, 6 20121 – Milan

כדאי להתעדכן על שעות התערוכות השונות, החנות ובית הקפה באתר הטריאנלה

המבורג

Museum für Kunst und Gewerbe – מוזיאון האמנות והעיצוב

זה סוד גלוי שלעתים קרובות מוזיאוני עיצוב מצליחים להפתיע ולהתעלות מעל המצופה ולהציג אמנות ועיצוב רדיקליים ומעולים. כשהם עשויים טוב, המוזיאונים האלה יכולים לספק חוויה שהיא גם נגישה וגם מעמיקה לנושאים שנוגעים לכולנו. מוזיאון האמנות והעיצוב בהמבורג הוא אחד מהטובים והמגוונים שבהם. לראיה מספיק להסתכל על רשימת התערוכות שבאופן מדהים למדי מציגה זו לצד זו מצד אחד תערוכה לרגל חמישים שנה לרחוב סומסום ומצד שני תערוכת מחווה לגורילה גירלז – תנועת אמנות פמיניסטית רדיקלית ולוחמנית. תערוכה על מוזיקה ובינה מלאכותית ותערוכה של כרזות מחאה מהאביב הערבי משלימות את התמונה. בקיצור – כדאי מאוד

כתובת: Museum für Kunst, und Gewerbe Hamburg, Steintorplatz, Hamburg
שעות פתיחה: שלישי-ראשון 10:00-18:00, יום חמישי 10:00-18:00, יום שני סגור

פרטים נוספים באתר המוזיאון

ורשה

מרכז Ujazdowski לאמנות עכשווית

למרות הדימוי האפרורי והקריר שיצא לפולין במקומותינו, ורשה היא דווקא מרכז תרבותי חי ובועט מאוד. יש כאן הרבה מה לראות והקסם הוא בחיבורים המפתיעים. מרכז Ujazdowski לאמנות עכשווית הוא דוגמה מצויינת לחיבור כזה. מדובר בטירה פולנית עתיקה שהפכה למרכז אמנות תוסס, המתמקד באמנות עכשווית, מחאה חברתית והחיבור ביניהם. המקום צבר מוניטין כאחד ממרכזי האמנות החשובים של פולין והוא עושה כבוד לסצינה אמנותית שהתפתחה תחת מלחמות עולם, משטרים דיקטטוריים ונפילת מסך הברזל.. בין התערוכות המוצגות שם כעת – תערוכה המתמקדת באמנות המחאה המחתרתית שנותרה בפולין בשנות השמונים כנגד המשטר הקומוניסטי הדכאני. הניגוד בין הטירה השלווה לאמנות הרדיקלית מעניין במיוחד.

כתובת: Ujazdowski Castle, Centre for Contemporary Art, Jazdów 2, 00–467 Warsaw

שעות פתיחה: שלישי-ראשון 11:00-19:00, יוֹם חמישי 11:00-20:00, בימי חמישי הכניסה חינם. בימי שני סגור

פרטים נוספים באתר המרכז

פראג

Infamous Beauty' תערוכת יחיד של אנדרה סראנו במרכז DOX

אנדרה סראנו הוא אחד האמנים המרכזיים של שנות התשעים בארה"ב שהצליח להגיע לגדולה לא מעט בזכות צילומים פרובוקטיביים שחוץ מפרסום גם הכניסו אותו ללא מעט צרות. בנוסף הוא גם צלם עסוק שצילם עטיפות אלבומים לגדולים כמו מטאליקה ואחרים. התערוכה כאן מקיפה את שני הצדדים האלה באישיות האמנותית של סראנו – מצד אחד סדרת צילומים שעוסקת ביופי, כפי שהוא רואה אותו. ולצידה סידרה של עבודות העוסקות בחוסר צדק הטמון באי שווייון והפרדה גזעית. שני העולמות האלה לכאורה לא משתלבים, אבל דווקא החיבור הזה יוצר תערוכה מטלטלת ומעוררת מחשבה על הקשרים הגלויים והסמויים בין אידאלי היופי השונים לבין חוסר הצדק השורר בעולמנו. מרכז DOX שווה ביקור גם בפני עצמו עם עיצוב רדיקלי ואולם האירועים בצורת צפלין עץ המרחף מעליו.

התערוכה מוצגת עד 7.1.24 במרכז DOX

כתובת: DOX Centre for Contemporary Art, Poupětova 1, Prague 7

שעות פתיחה: רביעי-ראשון – 12:00-18:00. שני ושלישי סגור

פרטים נוספים באתר התערוכה

מתוך תערוכת עיצוב איטלקי במילאנו

המלצות הלוקאלז שלנו. המלצות הסופ"ש 3-5.8

כתיבת תגובה

אוגוסט הגיע, העונה השקטה של סצינת האמנות הישראלית. כמובן שיש עוד תערוכות נפלאות ברחבי הארץ, אבל אין ספק שמורגשת האטה. זוהי הזדמנות מצויינת להציץ מעבר לים למה הולך אצל הלוקאלז שלנו במרכזי האמנות של אירופה. חדות וחדי העין ישימו לב לעיר חדשה ברשימה שלאט לאט תכנס למחזור הסיורים – אתונה! הצטרפו אלינו למסע אמנות קיצי באירופה.

שיהיה סוף שבוע קריר,
שני ורנר וצוות Talking Art

עבודה של Aristeidis Lappas מתוך תערוכה באתונה

עבודה של Aristeidis Lappas מתוך תערוכה באתונה

פריז
הקהל הישראלי מכיר את הצלמת ההולנדית ריניקה דיקסטרה בזכות צילומי "הפרויקט הישראלי" שלה מסוף שנות התשעים, במסגרתו הגיעה לארץ כדי לצלם חיילים, בני נוער וצעירים שונים ממגזרים מגוונים; אותם הציגה במבט קרוב דווקא כזרה שהגיעה מרחוק. יש לדיקסטרה יכולת להתחבר לאנרגיה של הילדות והנעורים ולהציג אותם בצורה טבעית ואמיתית, עם כל השובבות, הפוטנציאל וגם המבוכה והפחד שגלומים בהם. כעת מוצגת בבית הצילום האירופאי האהוב עלינו בפאתי המארה, תערוכה גדולה דווקא של עבודות הוידאו של האמנית. דיקסטרה מתמקדת בוידאו בשנים האחרונות ונראה שהוא מאפשר לה לזקק אפילו יותר את אבני הבסיס של עבודתה.
בכתובת MEP, 5/7 rue de Fourcy, 75004 Paris
שעות פעילות: רביעי ושישי 11:00-20:00, יום חמישי 11:00-10:00, שבת וראשון 10:00 – 20:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

לונדון
ריצ'ארד אבדון (Avedon) הוא אחד ממנסחיו של הצילום המודרני והעכשווי. עבודותיו בעולם האופנה והזוהר מצליחות להתעלות מעל התחום הצר ולהפוך ליצירות אמנות של ממש. כשהלך לעולמו בתחילת שנות האלפיים לאחר כשישים שנות קריירה הוא השאיר אחריו חותם שלא נעלם במהרה. במידה רבה אבדון אחראי לדרך שבה צילום אופנה עכשווי הוא כפי שאנחנו מכירים אותו היום. במלאת 100 שנה להולדתו עורכת הגלריה שעבדה איתו במהלך חייו, תערוכה של עבודותיו מתחום צילום הזוהר. כצפוי, כל המי ומי מופיעים כאן – אנדי וורהול וחבורתו, טינה טרנר, דוגמניות על ודוכסיות מלכותיות. כולם נתפסו בעדשתו של אבדון שהצליח גם להוציא אותם גדולים מהחיים אבל גם לשים דגש על הצד האנושי שבהם. תערוכת חובה לחובבי הצילום וגם לחובבי ההיסטוריה של עולם הזוהר.
פרטים נוספים באתר התערוכה

ברלין
אפשר לאהוב את דמיאן הירסט אפשר לשנוא אותו, אבל אי אפשר להתעלם ממנו. פרובוקטור, אמן גדול, איש מכירות גאוני, או שילוב יחודי של השלושה – הירסט שולט בסדר היום של האמנות העכשווית כבר כארבעה עשורים. דבר אחד בטוח, הוא לא משעמם. גם אם לפעמים נדמה שהוא ציני, עבודותיו של הירסט עוסקות תמיד בקו התפר שבין יופי למוות, הציר שסביבו חגה האמנות מאז ומעולם. גולגלות מוזהבות, פרפרים חנוטים ופרחים שבריריים – כולם מסבים את תשומת לבנו לאופיים החולף והזמני של החיים. אם מצליחים להביט מעבר להומור הפרוע, השובבות הכמעט ילדותית והאירוניה המושחזת, אפשר למצוא אצל הירסט אפילו פואטיות. התערוכה כאן קטנה יחסית, אבל מציגה כמה "להיטים" מהשנים האחרונות. שווה ביקור
גלריה Bastian, בכתובת Taylorstraße 1, 14195 Berlin
שעות פתיחה: רביעי-שבת 11:00-17:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

אתונה
גלריה Breeder האתונאית התפתחה ממגזין מקומי הנושא את אותו השם, ונוסדה בשנת 2002. מאז 2008, היא פועלת במפעל גלידה נטוש משנות ה-70 הממוקם בשולי שכונת אקסרכיה – אחד האזורים הצעירים ומלאי החיים באתונה. הגלריה מתאפיינת בבחירות אמנותיות ששוברות את המוסכמות השמרניות, ומציגה הרבה פעמים אמנות נשכנית, פוליטית ואוונגרדית. בימים אלו מוצגת בגלריה תערוכת ציורים של האמן היווני הצעיר Aristeidis Lappas. התערוכה נוצרה בהשראת ספר של רוברט גרייבס בו הוא מתאר קשרים בדיוניים בין מיתולוגיות יווניות לעתיד פסיכדלי. גם בסדרת ציורים נוספת (וארוטית למדי) הוא ממשיך את המחקר האישי שלו בנוגע לזהות ושייכות לעבר המקומי וביחס לחיים היום. תערוכה צבעונית, מרגשת ומלאת חיים.
גלריה Breeder, בכתובת Iasonos 45, Athina, שעות פתיחה: שלישי-שישי 11:00-19:00, שבת 11:00-17:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

דמיאן הירסט, מתוך תערוכה בברלין

דמיאן הירסט, מתוך תערוכה בברלין

איור במוזיאון. המלצות הסופ"ש 20-22.7

כתיבת תגובה

בשנים האחרונות אצר יובל סער את שבוע האיור של תל אביב. אירוע אמנות ואיור מרשים ושאפתני שהשתלט על כל העיר ואפילו על חלקים משכנותיה. הפסטיבל השנתי הזה כלל עשרות תערוכות בהשתתפות מאות מאיירים בחגיגה אמיתית של איור מקומי ועולמי. גם אנחנו השתתפנו בחלקנו הקטן עם הדרכה של סיורים והנגשה לקהל. השנה לא התקיים שבוע האיור ובעוד שאנחנו הצטערנו לשמוע, יובל סער כבר היה עסוק בתכנונים אחרים. כמקום שבוע האיור – תערוכה במוזיאון. אבל לא רק תערוכה אחת אלא השתלטות של ממש. מחזור התערוכות שיפתח במוזיאון הרצליה השבוע מוקדש כולו לאיור ישראלי וכמה שזה משמח ומרגש. המשפט הידוע אומר – כשנסגרת דלת נפתח חלון. נראה שזה משפט שכתוב ליובל סער מעל שולחן העבודה.

פרטים נוספים באתר המוזיאון

אוצר: יובל סער, אוצרות שותפות: שוע בן ארי וענבל ראובן
בהשתתפות: סרגיי איסקוב, זאב אנגלמאיר, אראלה, גל בולקא, נינו ביניאשוילי, אלון ברייאר, שירה גלעדי, ענבל גרי, אורי גרינברג, רן דסקל, שני יסמין, מעיין כהן, נועה כהנא, אביב כץ, נעה כ”ץ, קרן כץ, שמואל כץ, שלי לבבי, בן מולינה, מרב סלומון, גלעד סליקטר, גאי ספרן לולאי, עפרה עמית, עדן פוקסיניאנו, רוני פחימה, רות צרפתי, בתיה קולטון, מירי קונצמן, מישל קישקה, יעל רוזן קרן, לילך רז, ניב תשבי.

כל התערוכות נפתחות ביום שבת, 22.7, 10:00-14:00, מוזיאון הרצליה, הבנים 4, הרצליה
הנה כמה שמעניינות אותנו במיוחד.

שיהיה סוף שבוע של חלונות נפתחים,
שני ורנר וצוות Talking Art

ניב תשבי, מתוך 'הקרנבל'. צילום: דניאל חנוך

'ההיסטוריה המטורפת של האיור הישראלי', תערוכה קבוצתית. אוצר: יובל סער

כמו האמנות הישראלית, ההיסטוריה של האיור הישראלי קצרה למדי ביחס למקבילותיה בעולם. כסצינה צעירה, היא גם חסרה את הרומנטיקה של סצינות שהתחילו את דרכן אי שם בהיסטוריה לצד מלכים ואפיפיורים, בזמן מלחמות גרנדיוזיות ונפילתן של אמפריות. מזל שכח העל של מאיירים הוא לקחת מציאות אפרפרה ולהדגיש אותה בצבעים זוהרים. כך מקבלים אירועים מכוננים בתולדות סצינת האיור הישראלית פרשנות פומפוזית מתובלת בהומור. ואנחנו מקבלים היסטוריה אלטרנטיבית עסיסית. בהשתתפות: זאב אנגלמאיר, לילך רז, קרן כץ

'הקרנבל', תערוכת יחיד של ניב תשבי. אוצר: יובל סער

את ניב תשבי הכרנו באחד משבועות האיור לפני כמה שנים, כשעוד היה יחסית טרי בסצינה. כבר אז התרשמנו מהשפה הגרפית המגובשת והתרגום שלה לפיסול גדול מימדים ומלא הבעה. איכשהו עבודותיו של תשבי מצליחות להיות גם מתקתקות, ורדרדות ועשויות בקו נקי, וגם גרוטסקיות, עוכרות שלווה ומטרידות. התערוכה החדשה של תשבי שואבת השראה ממצעדים צבאיים וקרנבליים ומציגה אלימות מצופה בשכבה דקה מאוד של סוכר.

'אבן, בד ומספריים', תערוכה קבוצתית. אוצרים: שוע בן ארי, יובל סער

בנוסף להמון איור צעיר, מחזור התערוכות במוזיאון עושה כבוד גם לאמהות והאבות המייסדים של התחום בארץ, אלא שחקוקים אצל רבים בעקבות ספרי הילדות הקלאסיים. שלושה כאלה הם אראלה, שמואל כץ, רות צרפתי שיחד ולחוד ניסחו את השפה האיורית הישראלית לאורך השנים. איורים לספרים כמו "דירה להשכיר" של כץ; "דודי שמחה" של צרפתי ו-"איה הג'ינג'ית" של אראלה הפכו כבר לנכס צאן ברזל ויזאולי של כולנו. בתערוכה הזו, במקום להסתמך על הקלאסיקות, נחשפים מהלכים אמנותיים בלתי מוכרים של השלושה בתחומים המשיקים לאיור כמו קרמיקה, טקסטיל ופיסול. כך נחשף עוד נדבך בעבודתם של המאיירים החשובים האלה. בהשתתפות: אראלה, שמואל כץ, רות צרפתי

'ספרו לי עוד: בעקבות הרומן הגרפי', תערוכה קבוצתית. אוצרים: שוע בן ארי, יובל סער

התערוכה, שנותנת למחזור התערוכות את שמו, מבקשת מכמה מהיוצרים החשובים ביותר בעולם האיור והקומיקס הישראלי לעשות בדיוק את זה – לספר לנו עוד על הרומנים הגרפיים שהוציאו. אבל כמובן לא פשוט רק לספר לנו על זה, אלא להתבונן יחד איתנו ביצירתם מזווית שונה. התוצאה היא יציאה מהספר והנייר למידיומים חדשים, אבל גם לצורות הבעה וזוויות סיפור שונות. מדליקה במיוחד תצוגת השושקות של אנגלמאייר שאסף ממעריצים וקולגות ונותנות ריבוי גרסאות של הדמות האהובה.

בהשתתפות: זאב אנגלמאיר, נינו בניאשוילי, אלון ברייאר, נעה כ"ץ, קרן כץ, גלעד סליקטר, עפרה עמית, מישל קישקה

שמואל כץ, מתוך 'אבן, בד ומספריים'

זכרון מופשט. המלצות הסופ"ש 13-15.7

כתיבת תגובה

זכרון הוא אף פעם לא דבר אחד – הוא תמיד משתנה על פי נקודת המבט, על פי הזמן שעבר ועל פי הסיפור שאנחנו מספרים. זכרון הוא גם תמיד מטושטש במידת מה, לא משנה כמה טוב הזכרון שלנו, הוא תמיד נותר גמיש ונתון לשינויים. תערוכות השבוע מבקשות להשתמש בזכרון כמו חומר גלם – ליצור ולעצב ממנו סיפורים וזוויות חדשות.

בחלל החדש של גלריה זומר בקריית המלאכה מסמנת נרדין סרוג'י עקבות של בית; בגלריה חנינא מלקט עירן ששון שאריות מסביבת הסטודיו שלו ויוצר מהן פיסול פיוטי; בעמק חפר נפתח מרכז תרבות ואמנות חדש. ופעילות הלוקאלז שלנו מתרחבת לעיר אירופאית חדשה עם סיור חדש באחד המוזיאונים החשובים בעולם!

שיהיה סופ"ש של זכרונות טובים,
שני ורנר וצוות Talking Art

עירן ששון, מתוך תערוכת יחיד, גלריה חנינא, תל אביב

'עשיתי כך ולא עשיתי כך', תערוכת יחיד של נרדין סרוג׳י

בחלל הגלריה החדש והמשופץ של גלריה זומר בקריית המלאכה נרדין סרוג'י מסמנת בית. לבנות בית ולסמן בית אלה שני דברים שונים מאוד – האחד ממשי, עשוי לבנים ובטון ואפשר לחיות בתוכו בבטחון ואילו השני ערטילאי, עשוי בעיקר מזכרון וחלום והוא בעיקר מדגיש את מה שאינו ואולי היה ואבד. בתוך חלל הגלריה מציבה סרוג'י פרגמנטים של בית – דלת, חלון, שולחן ומעטרת אותם ברקמה פלסטינית מסורתית. מה שנוצר הוא מיצב שלא מנסה להיות בית ממשי, אלא מבקש לדבר על מהותו של בית – מה זה אומר שיש לך ומה זה אומר שאין לך – ועושה זאת בדרך עדינה אך עוצמתית. תערוכתה של סרוג'י היא הראשונה בחלל החדש של זומר אחרי שעבר שיפוץ מאסיבי וכעת ניתן לומר שהגלריה החשובה הזו חזרה ובגדול ועושה זאת הישר אל מרכז העניינים של קריית המלאכה. כיף!

אירוע פתיחה: יום חמישי, 13.7, 20:00, גלריה זומר, התנופה ,6 קומה ,4 תל אביב. אירוע פייסבוק

'טורף שקט', עירן ששון. אוצרת: הדסה כהן

כשיוצאים לטיול בטבע פעמים רבות אנחנו מוצאים איזה ענף יפה או אבן מעניינת ואוספים אותם כדי לקבל השראה. אם אנחנו טיפוסים יצירתיים אולי נשתמש באלמנטים האלה ליצירה שתכניס לנו את הטבע הביתה. אבל מה קורה כאשר הסטודיו ממוקם בדרום תל אביב, איזור שהטבע הוא לא הצד החזק שלו בלשון המעטה? עירן ששון יוצא מהסטודיו ללקט ואוסף את מה שגדל בסביבתו הטבעית – כלומר שיירים של תעשייה זעירה, בתי מלאכה וחנויות. חומרים שיועדו להיות רהיטים, גופי תאורה או מכונות והושלכו. ששון אוסף אותם, מנקה וממיין אותם ובונה מהם אובייקטים שמתייחסים לחומר ממנו הם עשויים, אבל לוקחים אותו למקומות אחרים לגמרי. בצורה אינטואיטיבית ובהקשבה לחומר ששון מטמיר את מה שהושלך לאשפה לפסלים עדינים ופיוטיים שמשאירים את הצופה להרהר על מה שנותר מאחור בתהליכי היצור של תרבות הצריכה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 13.7, 20:00, גלריה חנינא, שביל המרץ 5, תל אביב. אירוע פייסבוק

אנחנו נבקר בתערוכה המסקרנת הזו בסיור החדש שלנו 'אני טבע' ב-28.7. הצטרפו אלינו! פרטים והרשמה בקישור

'שמורה', תערוכה זוגית של אור דגן ועמליה שם טוב והשקת מרכז תרבות חדש.

השקה של מרכז תרבות ואמנות חדש היא תמיד בשורה משמחת, בוודאי באיזור שאינו עמוס בכאלה כמו עמק חפר (לא שכחנו אותך, גלריה זוזו). כשחושבים על זה, עמק חפר הוא אידיאלי לפרויקטים שכאלה, עם עשרות של מבנים עתיקים שכעת יושבים ללא שימוש, או שנעשה בהם שימוש בלתי יצירתי בעליל. מה יותר טוב מאשר להשיב עטרה ליושנה ולהחזיר את המבנים האלה להדרם הישן ולתת להם שימוש ציבורי אמנותי. בדיוק את זה עשו עם הבניין היפהפה של "בית הראשונים" במושב ביתן אהרון שהתחיל את דרכו כבית חווה ערבי במאה ה-19, נרכש על ידי הקק"ל בשנות השלושים ומאז עבר גלגולים רבים. כעת, לאחר שיפוץ מקיף בשיתוף הקהילה, נפתח המתחם מחדש כמרכז אמנות מרשים הכולל סדנת הדפס, תוכנית רזידנסי, חלל תערוכות וחללי סדנאות והרצאות.כדי לחגוג את האירוע המשמח הזה יתקיים ביום חמישי אירוע השקה עם הופעות וסדנאות ופתיחת תערוכתן של צמד המעצבות אור דגן ועמליה שם טוב, בוגרות המחזור הראשון של תוכנית הרזידנסי במקום. בהצלחה!

אירוע פתיחה: יום חמישי, 13.7, 19:30, בית הראשונים, ביתן אהרון, עמק חפר. אירוע פייסבוק

עיר חדשה – סיור חדש – מוזיאון הפראדו במדריד

תגידו מזל טוב – הצטרפה עיר חדשה ללוקאלז – מדריד!

עיר חדשה צריך להתחיל חזק – ואין יותר חזק ממוזיאון הפראדו במדריד, שמאכלס את אחד מאוספי הציור החשובים ביותר בעולם.

הצטרפו אלינו לסיור במוזיאון החשוב הזה ותנו לנו לעשות לכם סדר בהיסטוריה העשירה של הציור העולמי.

פרטים והרשמה בקישור

אור דגן, מתוך תערוכה זוגית בבית הראשונים, ביתן אהרון, עמק חפר

פרא, אדם. המלצות הסופ"ש 6-8.7

כתיבת תגובה

כולנו, ובוודאי אלה שמתעניינים באמנות, שואפים להיות בני תרבות. אנחנו לובשים עלינו כמו בגד את מנהגיה, גבולותיה וסמליה של התרבות כדי לבדל את עצמנו מהחייתי והלא מבויית. לא סתם בכל העולם עמי אויב מסומנים כברברים – כאלה שמחוץ לתרבות. אבל בפאתיה של התרבות תמיד ממתין הפיתוי של הפראיות – של השחרור מכבליהן של המוסכמות החונקות וחיבור למקום שנחשב לאותנטי ואמיתי יותר. תערוכות השבוע עוסקת במתח המרתק הזה.

בגלריה אלפרד עולמות המשפט והטבע מתערבבים זה בזה; במוזיאון יפו, פרחי אוצרוּת עוסקים בחזרה לפראי לאחר שהפיתוח המואץ כיסה אותו; במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון, תערוכה על טבעה הסבוך של גבריוּת. ואנחנו גם מתפרעים ומשיקים סיור חדש בעקבות טבע באמנות העכשווית בדרום תל אביב.

שיהיה סוף שבוע פראי בדיוק במידה,
שני ורנר וצוות Talking Art

גליה עופרי, מתוך תערוכת יחידה בגלריה אלפרד, תל אביב

'זִמּוּן הפִּרְאִי', תערוכת יחידה של גליה עופרי. אוצרת: ד״ר רויטל משעלי

העולם המשפטי והעולם החייתי- לכאורה שני עולמות מנוגדים בתכלית זה לזה. אחד עוקב אחרי חוקי הטבע וניזון מאינסטינקטים ויצרים והשני הפוך ממנו ולמעשה נועד לדכא ולמשטר אותו. את שני העולמות האלה משלבת גליה עופרי בתערוכתה החדשה בגלריה אלפרד. החיבור שעושה עופרי אינו מובן מאליו, אך כמו שקורה פעמים רבות באמנות – כשהיא מוצלחת החיבור הבלתי אפשרי הופך למתבקש. עופרי מביטה בסצינות של אלימות מתפרצת בבית המשפט – כאשר המשטור מפסיק לעבוד והיצר הפראי יוצא החוצה, ומתעדת אותן בציור. לצד הרגעים האלה היא מציירת תמונות של בעלי חיים שנעשה בהם שימוש בידי האדם, בניסויים או באילוף ולבסוף היא מציירת סצינות של היררכיה טבעית כמו שרשרת המזון בה החזק טורף את החלש. כל אלה מצויירים על דפי פרגמנט שקופים למחצה שנערמים זה על גבי זה ויוצרים שכבות של סיפור על הדרך בה האדם מנסה לשלוט על טבעו ועל הדרכים בהן הטבע הזה מתפרץ החוצה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.7, 20:00, גלריה אלפרד, שביל המרץ 6, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'הפראה', תערוכה קבוצתית. אוצרת מלווה: תמי כץ-פריימן

אחד האתוסים המכוננים של ישראל הוא "הפרחת השממה" במסגרתה הפכו החלוצים את מה שנדמה כשממה עזובה לשדות מוריקים ומניבים. פרוייקט הדגל של הגישה הזו היה ייבוש ביצת החולה – דונמים על דונמים של ביצה טבעית הפכו לאדמת חקלאות ומגורים. שנים אחר כך הוכר הפרוייקט הזה כטעות היסטורית והרס של משאב טבע חסר תחליף. כיום מהלך כזה עומד בניגוד להגיון האקולוגי העכשווי של נתינת מקום לטבע פראי לשגשג לצד פיתוח ובניה ובריכות אקולוגיות – שהן למעשה סוג של ביצות עירוניות – צצות בכל שכונה. "הפראה" הוא תהליך החזרה לפראיות אשר חוקרים ומומחים תולים בו תקוות למאבק בתוצאות הקשות של פיתוח מואץ וחסר מעצורים. התערוכה היא פרוייקט הסיום של התוכנית ללימודי אוצרוּת של הבית לאמנות ישראלית המוצלח – פרחי אוצרוּת בניצוחה של האוצרת הותיקה והמוערכת תמי כץ-פריימן אספו אמניות ואמנים מעולים לכדי תערוכה שעוסקת במתח הזה בין התרבותי לפראי. תערוכת סיום שכל האמניות והאמנים בה מבוססים ומוכחים – בעינינו זה סטארטאפ של ממש.

בהשתתפות: מונה אורן, ניבי אלרואי, בני אפרת, מיכל בלייר, מיכל בראור, פסי גירש, קרן גלר, שגית זלוף נמיר, עלמה יצחקי, דנה לוי, אלה ליטביץ, אסי משולם, סיוון נשרי, תומר ספיר, הילה עמרם, עינת עריף גלנטי, אנה פרומצ'נקו, מורן קליגר, רונן רז, נעה רז מלמד, יעל תורן.

צוות האוצרוּת: אודליה אלחנני, משכית בנדל, ליסה דודזון, מאיה דונייק, אנדריאן ז'ודרו, עמליה זאבי, הילה חנון, מיכל חסון גליזר, מרים יעל חסיד, ריטה כץ, עינת כהן, סיגל כספי, מרים מאוריץ, ליאת מולכו, אביב מעוז, נירה מעין נחמה, אתי נמיר, גלי סימן טוב, טלי עצמון, נעה צורן, גילה רוסו-צימט, אלעד קינן, גילי רוזין, מרב שר-אל.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 6.7, 19:00, מוזיאון יפו העתיקה, טיילת מפרץ שלמה 10, תל אביב. אירוע פייסבוק

'מה קורה גבר', תערוכה קבוצתית. אוצר: מאיר טאטי

לא נעים להגיד, אבל אם בפראיות עסקינן חייבים לדבר גם על גבריות וגברים שפעמים רבות (לא כולם כמובן) האנרגיה שלהם מתקשרת עם הצדדים האלה של האישיות. התערוכה החדשה במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון מבקשת לבדוק מה קורה כשגברים נפגשים. בעולם שבו ההבדלים בין גברים ונשים מטושטשים והמפגש בין השניים לא תמיד הרמוני, התערוכה הזו לא באה להאדיר את הגבר או להחזיר לעולם של הגמוניה גברית, אך מצד שני גם לא לבטל ולהשתיק את האנרגיה הזו. טווח הדורות הרחב בתערוכה משרטט מרחב של השפעות בין "אב לבן" אמנותיים ועבודות האמנות דנות בשאלה מה זה להיות אמן גבר ואף מה זה להיות גבר בכלל. בעידן שאחרי תנועת "מי טו" כאשר הסטנדרטים של מה אסור לעשות כגברים נעשים ברורים יותר ומובהקים יותר (וטוב שכך) יש חשיבות מיוחדת לשאלה מה כן. התערוכה הזו מדמה את עצמה למעגל גברים בו אפשר לשחק עם האנרגיה הזו שכח וסכנה שזורים בה יחדיו.

בהשתתפות: גיא ברנרד רייכמן, יהונתן רון, זיו בן דב, ליאור שוויל, סורן דהלגרארד, תמיר צדוק, אבנר פינצ'ובר, אורי ליפשיץ, שיבץ כהן, גבי קריכלי

אירוע פתיחה: שבת, 8.7, 20:00, המרכז לאמנות דיגיטלית, האמוראים 4, חולון.  אירוע פייסבוק

סיור חדש! 'אני טבע' – בעקבות טבע ואקולוגיה באמנות עכשווית בדרום תל אביב 28.7

גינות פרטיות וציבוריות, האדנית הפורחת על אדן החלון, ציור הנוף על קיר הסלון, אגרטל עם פרחים על השולחן. כל אלה ניסיונות לשחזר את החוויה של הטבעי בכל מקום בו אנו נמצאים. איזה צורך אנושי זה ממלא? כנראה שהתקשורת עם הטבע טבועה בנו באופן עמוק ממה שחשבנו.

בתחומי האמנות והעיצוב נשמעת קריאה לנהל דיאלוג מחודש עם הטבע. קריאה ליצירה שמהדהדת את הטבע, שמבקשת לתקן, לרפא אותו, אותנו

הסיור משלב בין המרחב הטבעי לאורבני. דרך הגן הבוטני בדרום תל אביב ,נבקר בגלריות, גינת פסלים ונושחח עם  אמנים שיוצרים בדיאלוג עם סביבתם הטבעית.

הצטרפו אלינו במחיר השקה מיוחד –  יום שישי 28.7, פרטים והרשמה בקישור 

תמיר צדוק, מתוך תערוכה קבוצתית במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון

התפרקות. המלצות הסופ"ש 29.6-1.7

כתיבת תגובה

התפרקות היא מילה מפחידה. אף אחד מאיתנו לא רוצה להתפרק, או שיתפרקו הדברים עליהם עמלנו לבנות. אך יכול להיות במילה הזו גם צד אופטימי – התקווה כי מתוך הפירוק ניתן יהיה לבנות מחדש בצורה טובה ויציבה יותר. תערוכות השבוע עוסקות בפירוק של המעשה האמנותי ודרכי התצוגה שלו. מה נבנה לאחר הפירוק הזה? נצטרך ללכת לראות.

בבית בנימיני ענבר פרים ורותם רוזנבוים הם הפכים משלימים; בגלריה בנימין מבקשים אמני ואמניות הגלריה לפרק את הגלריה במובן הממשי והמטאפורי; בקיבוץ כברי מתחברות שתי גישות נזיריות לאמנות. ובהמלצת הלוקאלז שלנו – כריס אופילי בלונדון.

שיהיה סופ"ש שההתפרקות היחידה בו היא שנ"צ,
שני ורנר וצוות Talking Art

אמנון בן-עמי, מתוך תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי

'מחלות רקע', תערוכה זוגית של ענבר פרים ורותם רוזנבוים. אוצרת: הדסה כהן

לכאורה אין שונים יותר מבחינה אמנותית מענבר פרים ורותם רוזנבוים. פרים היא קרמיקאית וירטואוזית שיוצרת אובייקטים עדינים, גם אם לפעמים מורבידיים באופיים, מפורצלן מבהיק מלובן. ואילו רוזנבוים הוא צייר פראי עם עבודות שמפלרטטות עם גבול הטעם הטוב. אז אולי על הנייר החיבור הזה נראה בלתי אפשרי, אבל החיים והאמנות מוכיחים אחרת. פרים ורוזנבוים הם זוג בחיים שבנוסף לקריירות האישיות שלהם גם יוצר יחד. פרים יוצרת את האובייקטים בעלי הקו המדוייק והנקי ואילו רוזנבוים "מלכלך" אותם עם ציור מלא הומור גרוטסקי וזה עובד מצוין. המפגש ביניהם מפרק את היום יום הבנאלי ויוצר סצינות שפורעות את הסדר ואת השגרה. כמו שמן ומים, שמפגש ביניהם בטמפרטורה גבוהה יכול להיות נפיץ – כך גם הזוג הלא שגרתי הזה מוציא ניצוצות כאשר הם נפגשים תחת החום של תנור הקרמיקה.

באותו הערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של של בוריס כץ

אירוע פתיחה: יום חמישי, 29.6, 19:30, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'כרסום היסודות', תערוכה קבוצתית. אוצר: ד"ר אלעד ירון

"דה קונסטרוקציה" או בעברית פשוטה – פירוק, היא אחת המגמות המובילות באמנות עכשווית. בתקופה שמגיעה אחרי שנראה שנעשה ונאמר כבר הכל, אחת המשימות החשובות של האמנות היא לפרק מבנים תרבותיים מקובלים, להתבונן בהם בדרך חדשה ולחשוב כיצד להרכיב אותם בצורה טובה יותר. אבל אם בדרך כלל מדובר על פירוק מטאפורי ורעיוני בלבד, יש מי שלוקח את העניין בצורה מילולית. התערוכה החדשה שאצר ד"ר אלעד ירון בגלריה בנימין מבקשת לפרק את הגלריה במובן הליטרלי של המילה. קבוצת האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה שהו בחלל הגלריה, חקרו את תשתיות המבנה, פירקו את מה שאפשר והרכיבו מחדש את מה שנשאר. הרבה פעמים אנחנו קוראים בטקסטים של תערוכות שהן "מבקשות לפרק את הקוביה הלבנה של הגלריה" והנה כאן, קבוצת האמנים עושה בדיוק את זה ובצורה פיזית ממש.

בהשתתפות: נאוה ג׳וי אוזן, שרית אכטנברג, מיכל בלייר, רובי בקל, עדי ט. הופמן, ענבל כהן חמו, איריס חסיד, דינה לוי, יונתן לוי, שלומית ליוור, דורון פישביין, תמר שפר

אירוע פתיחה: יום שישי, 30.6, 12:00, גלריה בנימין, שביל המרץ 5, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'מסטודיו לסטודיו', תערוכת יחיד של אמנון בן-עמי. אוצרת: סמדר שינדלר

הציור של אמנון בן-עמי הוא מינימליסטי, כמעט נזירי. אולי קצת מוזר לומר "נזירי" על ציורים עזי צבע של משקפיים או שפתיים, אבל יש משהו בדרך בה מזקק בן-עמי את האלמנטים היומיומיים האלה לכדי קו וכתם שבהחלט גורם לנו לחשוב על נזיר שחוזר שוב ושוב על אלמנטים ציוריים פשוטים במטרה להגיע למשמעות עמוקה יותר. גם יחיאל שמי, שבאטליה שלו מתארחת התערוכה, היה סוג של נזיר זן אמנותי, אבל מסוג אחר לגמרי. בעוד ש-שמי יוצר מחוות גדולות בברזל שמשתלטות על סביבתן, בן-עמי יוצר ציורים לכאורה פשוטים על בדי סאטן דקים שכמעט אפשר לדמיין אותם מתנופפים כדגלים. אך נדמה שלשני האמנים מטרה דומה – להגיע להפשטה אמנותית של חיי היומיום ואולי כך לחלץ אותם מהבנאליות השגרתית ולהביא אותם למעמד אחר. ובזה בעינינו, יש משהו כמעט דתי.

אירוע פתיחה: יום שבת, 1.7, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי

המלצת הלוקאלז – לונדון

'The Seven Deadly Sins', תערוכת יחיד של כריס אופילי

כריס אופילי החל את דרכו כאמן שנוי במחלוקת ופרובוקטיבי אי שם בשנות התשעים העליזות עם תערוכות שאפילו ראש עיריית ניו יורק ניסה לצנזר. היום, עשורים אחר כך, נראה שמשהו באופילי נרגע, אבל זה לא פגע באמנות שלו כהוא זה, דווקא להפך. כיום הוא יוצר עבודות מלאות קסם ומסתורין שאנחנו מוצאים את עצמנו בלי מילים מולן. שווה מאוד.

התערוכה מוצגת עד 29.7
בכתובת: Victoria Miro Gallery, 16 Wharf Road, London N1 7RW

שעות פתיחה: שלישי-שבת: 10:00-18:00

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור במוזיאון הטייט מודרן?

הכנסו לקישור ובחרו סיור 

שלומית ליוור, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה בנימין, תל אביב

יהלומים. המלצות הסופ"ש 22-14.6

כתיבת תגובה

אנחנו רואים המון אמנות ישראלית. כל שבוע סיורים בין גלריות וביקורי סטודיו, כל יום חמישי סיבובי פתיחות מקיפים. למרבה השמחה יש המון אמנות מעולה והמון אמנים ואמניות מצויינים. אי אפשר לבחור מי "הכי הכי", אבל בכל זאת יש כמה אמנים וחללי אמנות שנכנסו לנו ללב ושמטבע הדברים אנחנו פוגשים אותם שוב ושוב. רצה הגורל והשבוע כמה מהם פותחים תערוכות. איזה כיף!

בגלריה זימאק, תערוכה זוגית של הפאוור קאפל האולטימטיבי – דדה וניצן מינץ; בגלריה שלוש המעולה תערוכה של שי יחזקאלי; בבניין אורי ליפשיץ תערוכה ראשונה של אמן שאינו ליפשיץ. ובהמלצות הלוקאלז שלנו, תערוכה של אמן ההיפר ריאליזם רון מיואק בפריז.

שיהיה סוף שבוע הכי הכי,
שני ורנר וצוות Talking Art

שי יחזקאלי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה שלוש, יפו

'העין היא דלת', תערוכה זוגית של דדה וניצן מינץ. אוצר: ירון הרמתי

השבוע תפתח תערוכתם של מי שמכונים לא פעם "הפאוור קאפל של אמנות הרחוב" הלא הם כמובן דדה וניצן מינץ. התערוכה נולדה מתוך חוויה תל אביבית מוכרת וכואבת: בעלת הסטודיו של ניצן ודדה החליטה להכפיל את שכר הדירה שלהם וכך אילצה אותם בעצם לעזוב את הסטודיו, אותו שיפצו השניים יחד במו ידיהם לכדי חלל יצירתי ומרהיב. בעוד שרבים אחרים היו כנראה שוקעים במרירות וכעס ולכל היותר מתלוננים על כך בשיחות סלון עם חבריהם או פוסט זועם בפייסבוק, החליטו דדה וניצן להתמודד עם המצב בדרך אותה הם יודעים הכי טוב – באמצעות אמנות. כך הפכו חפצים וחלקים מהסטודיו ליצירות אמנות. שולחנות, דלתות ואפילו תיבת הדואר הפכו לאובייקטים אמנותיים מרהיבים. אנחנו עוד הספקנו לקבל הצצה מקדימה במהלך סיור השבוע ולא הופתענו לגלות שמדובר בחגיגה אמיתית. ככה הופכים לימון ללימונדה!

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.6, 20:00, גלריה זימאק, רחוב ה' באייר, תל אביב. אירוע פייסבוק

'צל בצלע הר', תערוכת יחיד של שי יחזקאלי

מבט בציוריו של שי יחזקאלי מזמן חוויה מעניינת לצופה בהם. נדמה שהם קיימים בשני זמנים בעת ובעונה אחת. מצד אחד, ברור שמדובר בציורים עכשוויים מאוד, שמי שיצר אותם נטוע היטב בתוך זמננו אנו, עם האתגרים ודרכי הביטוי המיוחדות לו. ומצד שני, נראה כאילו הציורים האלה היו כאן תמיד – מדברים בצורה שוטפת את שפתו של הציור הישראלי הקאנוני ומתכתבים עם היסטוריה, ספרות ואפילו עם פולקלור יהודי.
היכולת הזו להיות גם וגם, היא שנותנת לעבודתו של יחזקאלי הרבה מכוחה. בתערוכה חדשה בגלריה שלוש הציור של יחזקאלי נראה מפורק מתמיד, אולי כעדות לרוח התקופה ואולי, שוב, יש פה מבט על זמני. מבט שמזכיר לנו שהמציאות, בודאי במקומותינו, תמיד היתה מסוכסכת ומפורקת גם בעולם שבחוץ, אבל גם בתוך הציור פנימה.

אירוע פתיחה: יום חמישי 22.6, 20:00,  גלריה שלוש, רחוב הצורפים 15 תל אביב. אירוע פייסבוק

תערוכת יחיד של אבנר בן גל בבניין אורי ליפשיץ

בניין אורי ליפשיץ הוא אחד מיוזמות האמנות המשמחות ביותר של השנה האחרונה, גם אם מקורה עצוב. הסטודיו ההיסטורי של הצייר המנוח אורי ליפשיץ הפך על ידי משפחתו לחלל שגם מרכז את העיזבון האמנותי שלו (ומאפשר לקהל גישה אליו) וגם מציג את עבודותיו בחלל הסטודיו שהפך לגלריה. בחודשים האחרונים התקיימו שם כמה תערוכות מעבודותיו של ליפשיץ וכעת נראה שנוקטים שם בצעד הבא ומציגים תערוכה של אמן אחר, במקרה הזה צייר מוערך מדור אחד צעיר מליפשיץ – אבנר בן גל. בדומה לליפשיץ, גם עבודותיו של בן גל מפלרטטות עם אלימות כבושה ועם אנרגיה שניתן אולי לכנות אותה "גברית". יש משהו מתבקש מאוד בתצוגה של אמן אחר בתוך הסטודיו של ליפשיץ, זה מאפשר מבט רוחב בתוך הקונטקסט של האמנות הישראלית. בניין אורי ליפשיץ הוא תחנה קבועה בסיורי התוכנית השנתית שלנו השנה וזו תמיד חוויה מרגשת ומאירת עיניים. ממש כמו התערוכה הזו.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 22.6, 20:00, בניין אורי ליפשיץ, אברבנאל 2, תל אביב

המלצת הלוקאלז – פריז

תערוכה של רון מיואק בפונדסיון קרטייה

מפגש עם עבודות של רון מיואק זורק את הצופה לתוך עולם אחר – מעין גרסה אפלולית של אליס בארץ הפלאות. מיואק מתמחה בפיסול היפר ריאליסטי. הדמויות שהוא יוצר נראות בדיוק, אבל בדיוק כמו אנשים אמיתיים, עם הבדל אחד – בדרך כלל מדובר בדמויות ענקיות שמגמדות את הצופה בהן. החוויה של בתינוק ענקי או קשישה עצומה מרגישה כמו סצינה מסרט או מחלום משונה במיוחד. כעת מוצגת תערוכה של עבודותיו בפונדסיון קרטייה היפה. לא להחמיץ.

התערוכה מוצגת עד 5.11
כתובת: Fondation Cartier, 261 Bd Raspail, 75014 Paris

פרטים נוספים באתר התערוכה

אבנר בן גל, מתוך תערוכת יחיד בבניין אורי ליפשיץ, תל אביב