אחרי ההצלחה והכיף של הסיור הקודם שלנו לפריז, אנחנו חוזרים לשם שוב לגלות את היופי והעושר של העיר המיוחדת הזו. ההיסטוריה העשירה של פריז כבירה של תרבות, שוזרת בתוכה מבט עשיר ומגוון על התפתחות האמנות המערבית מימי הרנסנס, דרך המודרניזם ומיקומה במשך תקופה ארוכה כמוקד האמנות העולמי, ועד לאמנות העכשווית. גם היום פריז היא כר פורה לעשייה אמנותית, שופעת בגלריות הטובות בעולם ומציעה מבט על האמנים העכשוויים החשובים ביותר שפועלים כיום.
נגלה יחד את פריז כמרכז תרבותי, מימי המודרניזם המוקדם ועד לאמנות העכשווית המתרחשת בעיר. לא מוזיאונים גדולים, ולא אתרי תיירות שחוקים. אנחנו בחיפוש אחר דברים אחרים.
ארכיון תגיות: אמנות עכשווית
כתיבת תגובה
סיורים מיוחדים בפסטיבל הצילום הבינ"ל 23.4-7.5.16
אני נרגשת לבשר לכם על שיתוף פעולה מיוחד בין Talking Art ופסטיבל הצילום הבינ"ל, במסגרתו נציע שלושה סיורים מודרכים בתערוכות בפסטיבל.
בשלוש השנים האחרונות מיצב את עצמו הפסטיבל כאירוע הצילום הגדול והחשוב בישראל, וגם השנה יוצגו בו כ-30 תערוכות של כמאתיים צלמים ישראלים ובינ"ל. האירוע הוא הזדמנות נהדרת להתקרב שוב לצילום הקלאסי וגם להיחשף לשפה הצילומית העכשווית, ולחגוג יחד את כוחו וקסמו של המדיום הנפלא הזה.
הסיורים של Talking Art יציעו הסבר מעמיק על האמנים והתערוכות והקשרן לחברה, לתרבות ולשדה האמנות העכשווית. בנוסף אנו משתדלים לתת מבט מבפנים על הסצנה, ולכן בכל סיור ישתתפו מנהלי הפסטיבל, אמנים ואוצרים הלוקחים חלק בפרוייקט.
הסיורים בהדרכת שני ורנר
כל הסיורים בני שעתיים וכוללים הליכה ברגל במתחמים השונים שבהם ממוקם הפסטיבל (באזור יפו העתיקה והנמל)
המחירים כוללים את כרטיס הכניסה לכל מתחמי הפסטיבל
SAVE THE DATE – סיורי אפריל
אביב בפתח וגם כאן במעבדה נרקמים סיורים חדשים, שיתופי פעולה ותכניות להמון דברים שצפויים לנו בקרוב. בינתיים שמרו את התאריך ביומנים, הנה סיורי אפריל שלנו, פתוחים לקהל:
8.4.16 סיור אמנות בתחנה המרכזית החדשה
הזדמנות נוספת למי שעוד לא היה בסיור המרגש הזה!
לא תאמינו אבל דווקא בתחנה המרכזית החדשה צומחת לה בועת אמנות עכשווית מרתקת במיוחד. זה ללא ספק אחד המבנים ההזויים, המטורפים והמדליקים בתל אביב, מרביתו נטוש וסגור לקהל – כולל ששה אולמות קולנוע, ושתי קומות של חנויות שמעולם לא נעשה בהן שימוש. במקביל הפכה התחנה מקום מפגש לכמה מקהילות הזרים שחיות בדרום תל אביב, כולל ערבי ריקוד, קריוקי ושלל חנויות מזון מהמזרח.
יחד עם כל האקשן הזה, התפתחה במקום גם קהילה של אמנים. זהו מקום מושבו של בית הספר לאמנות המיצג, מקום החזרות של תיאטרון אמנות מיוחד במינו, זירה של סטודיאות של אמנים וכאילו זה לא הספיק, כל הקומה העליונה של התחנה מוקדשת לאמנות רחוב של מיטב אמני הרחוב שפועלים כיום בארץ.
מחיר הסיור: 100 ש"ח
הסיור בהדרכת שני ורנר
להרשמה צרו קשר
תכנית הסיור "אמנות בקריית המלאכה" 25.3.16
אורית ברתיני "המסע החל!", אינדי מכון שיתופי לצילום
אזור קריית המלאכה בדרום תל אביב יועד לשמש כמתחם התעשייה של העיר. ברבות השנים כאשר הרבה מהתעשיות הזעירות נעלמו מן העולם, החלו להינטש חללי העבודה. מובן שהאמנים היו הראשונים לאמץ לעצמם את החללים הריקים ולמקם שם את הסדנאות שלהם. בהדרגה החלו לנדוד לאזור כמה מהגלריות התל אביביות הוותיקות ולהיפתח שם גם גלריות חדשות. בשנים האחרונות הפכה קריית המלאכה לאזור הצעיר והתוסס של האמנות העכשווית בארץ, כאשר את קירות המתחם מעטרת אמנות רחוב של מיטב האמנים שפועלים כיום בארץ.
הסיור ישלב ביקור גלריות והדרכת אמנות רחוב בסמטאות הקרייה.
להיות בלי, להרגיש עם
בשנים האחרונות ניתן לעקוב אחר מגמה בולטת בתחום הצילום העכשווי בארץ שניתן לקרוא לה בהכללה "צילום שחוקר את עצמו". רצף תערוכות הצילום שהוצגו לאחרונה במוזיאון תל אביב יוכל לשמש כאבטיפוס לתופעה זו; תערוכות יחיד של צלמים ישראלים צעירים, המשתמשים בשיטות שונות להוכיח את אין-אונו הנוכחי של הצילום, ואולי להכריז (אם כי מעט באיחור) על מותו. טכניקות מגוונות של צילום ללא מצלמה, צילומים המאיינים את חשיפת האירוע ההיסטורי העומד מאחוריהם – כלומר שוללים את ה"אמת" הגלומה במדיום, צילומים מנוכסים, צילומים שהומצאו בתוכנת הדמיה ממוחשבת, וצילומים שהופכים לאובייקטים תלת ממדיים. בכל התערוכות הללו נשבה רוח אנליטית, קרה ומנוכרת, שהצביעה אמנם על מצבו העגום של הצילום, ובפרט הצילום האמנותי כיום, אך גם שללה ממנו את תכונותיו הטובות, מרנינות הלב. הנה כפלא, הגיחה תערוכתו של בועז אהרונביץ' המוצגת אף היא במוזיאון, ומציעה הערה נוקבת על טיבו של הצילום העכשווי, בלי לאבד את הנפח והחומריות, והחום הגלומים במדיום.
חידושים והמצאות מבית Talking Art
סיור אמנות בפריז 2016
החורף הזה – יש תחושה שהוא אורך נצח, הכול אפור ורטוב כל הזמן, ואפילו שיש תערוכות מאלפות בזמן האחרון, בכל זאת קשה לצאת מהבית החם. אבל שתדעו לכם, שאני לא עוצרת לרגע. אדרבא, תקופת הרגיעה הזאת רק עושה לי חשק ליזום דברים חדשים. ואכן, יש המון הפתעות (ממש מרגשות!) שמחכות לכם ממש בקרוב.
הזמנה לתערוכה: "השמיים עוברים לארץ אחרת", טל ניסים
שמחה לשתף אתכם בטקסט שכתבתי לתערוכה היפה של טל ניסים "השמיים עוברים לארץ אחרת".
התערוכה תפתח ביום חמישי 28.1.16 בשעה 20:00, גלריה אינדי, שביל המרץ 5, בניין 7, תל אביב
אירוע פייסבוק
עץ אקליפטוס בודד ניצב על גבעה יבשה של אמצע הקיץ ברמת הגולן. הוא ניטע שם לפני שנים רבות, זר מארץ רחוקה שיובא בחסות חלומות לא לו. תחילה היו סביבו רק בני מינו, שיחים ועצים אחרים, אך ברבות הימים יכול היה לצפות באנשים ממרחק, עודרים, חורשים, זורעים ובונים. לא עבר זמן רב והחלה התזזית של בני האדם רוחשת וגועשת, עתות מלחמה בפתח. מעברה השני של הגבעה זורעים כעת מוקשים, סימון טריטוריה. המולה, טנקים והפצצות, חיילים רצים, ודם נישפך צובע את האדמה ונספג בה. לפתע, ממש ברגע, שקטו הרוחות. מה שהיה שלהם עכשיו הוא של האחרים, ורק המוקשים – צלקות מלחמה מגוידות, עוד טמונים באדמה, דוממים לצד שורשיו.
סיורי ינואר של Talking Art
גם בחודשים הקרים, אנחנו לא מפסיקים לראות אמנות, וחוזרים עם שני סיורי "שישי קולטורה" פתוחים לקהל.
סיור האדריכלות בשוק הפשפשים שזכה לביקורות נלהבות, חוזר במתכונת חורפית וכולל כניסה לבתים באזור השוק, ויש לנו סיור חדש ומיוחד ברחבי אוניברסיטת תל אביב.
בואו לדבר אמנות אתנו.
*הסיורים מיועדים לקבוצות של עד 25 משתתפים
*כל הסיורים הם של שעה וחצי וכוללים הליכה ברגל
להרשמה ופרטים נוספים צרו קשר
22.1.16 קצוות פרומים; מרקם שוק הפשפשים וסביבתו
שוק הפשפשים הוא אחד המקומות המעניינים ביותר בעיר – רווי במצבים משתנים, ביופי ובכיעור, אינטנסיבי ומלא בקסם ובמסתורין.
השוק, אשר החל את דרכו במאה ה-19 תחת השלטון העות'מאני עבר מן הסתם שינויים רבים. בעשור האחרון, הפך להיות למתחם שוקק של חנויות, מסעדות ומרכזי תרבות. עליאל קיי, מדריכת הסיור הייתה חלק מהמשרד האחראי לשיפוצו ושיקומו. בסיור נשוטט בשוק, נדבר על העקרונות התכנוניים אשר עמדו מאחורי שיקומו, ננסה להבין מה האופי האמתי של המקום ומה תכנון אדריכלי מאפשר.
שלוש עבודות בלבד, סיכום 2015
קרולין לרסן, House Plants, הוצגו בגלריה גורדון 2
כבר הצהרתי על עצמי בעבר בתור חובבת סיכומים ולכן, גם עכשיו כששנת 2015 מסתיימת, פניתי אחורה להיזכר מה היה לנו השנה. אם כן, בשנה שחלפה עשינו יחד לא פחות מ-20 סיורי ״שישי קולטורה״ – סיורי אמנות הפתוחים לקהל הרחב. יצאנו יחד אל הגלריות הרבות הפזורות בתל אביב, לתחנה המרכזית החדשה, למלון מרינה (לאונרדו ארט), לסיורי אדריכלות ולביקורי סטודיו אצל אמנים. במקביל המשכתי עם עשרות הדרכות פרטיות וביניהן גם עם חברי משלחת איפא״ק מארה"ב שמסיירים אתי כל שנה, חברות ישראליות שונות, ותלמידים בבתי ספר ומכללות מכל הארץ.
בתחום הכתיבה, זו ללא ספק הייתה השנה הכי פורייה שלי אי פעם 51 (!) פוסטים התפרסמו בבלוג, וגם המשכתי לכתוב עבור ערב רב, והתחלתי לכתוב למגזין החיים הטובים. כיף גדול.
אבל אנחנו לא באמת רוצים לדבר עליי – אלא על האמנות שהמעולה שהיתה לנו בשנת 2015. כדי לא להלאות אתכם יותר מדי, החלטתי הפעם לבחור שלוש יצירות אמנות בודדות שעשו לי את זה השנה. כאלה שמעוררות מחשבה ורגש והשתאות – כיאה לאמנות טובה.
שתהיה לכולנו שנת 2016 נהדרת, וכמובן מלאה באמנות משובחת.
רודפי העפיפונים
חגית קיסר, צילום אוויר עצמאי, 2012, ירושלים
בימים אלה מוצגת התערוכה "שמיים משוחררים", אשר עניינה בצילום האווירי, על משמעויותיו הפוליטיות ומקומו בחיינו העכשוויים. התערוכה – המוצגת בחלל הסטרילי של מתחם "ארטרפורט" אנמית למדי למראה; עבודות מעטות, אחידות כמעט מבחינה צבעונית, ודלות מבחינה סגנונית. אופן ההצבה מתנ"סי ולא מהוקצע, קוליסות משתלשלות מתקרה, בריסטולים ועליהם הדבקות נייר וטקסט בטושים צבעוניים, מסך אייפד שתוכל בקלות לגעת בו ולעשות בו כרצונך, וטקסטים כתובים בלורד שחור על הרצפה. עם זאת, מהר מאוד מתבהר שכוחה של התערוכה אינו בסגנון או בשכלולם של המוצגים. אדרבא, ייתכן כי זו אינה תערוכת אמנות כלל, וזאת אפילו במסגרת האמנות העכשווית שפרצה מזמן את גבולות הדימוי הויזאולי גרידא; שכן, התערוכה מציבה את האמנות במקום הנושק לאקטיביזם, כמעין שופר פוליטי שמטרתו לנבוח במקום שהדמוקרטיה ועמה העיתונות כבר נכשלו.