כל אמן חייב להאמין באמנות, אחרת לא היה יוצא למסע המפרך שהוא היצירה ותחזוקת הקריירה. האמנים בתערוכות השבוע צוללים עמוק יותר אל השורש המשותף בין המילים אמונה ואמנות וכפי שאפשר לצפות מצלילה, התוצאות הן עמוקות ומרתקות במיוחד.
בגלריה עינגע ממשיך שי אזולאי את עיסוקו ברוחני ובארצי על מצע השולחן שבסטודיו שלו; באטרפורט תערוכת יחיד לבוגר התוכנית גבי קריכלי שמציגה את תוצאותיו של פרויקט יוצא דופן ומפתיע; במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון תערוכה שמאירה מחדש פרק מתולדות האמנות הישראלית ומנסה להחיות אותו בימינו; ובפינת הבונוס הקרנת סרט על אחת הדמויות החידתיות והמעולות של עולם האמנות המקומי (שגם היא נוטה קצת לרוח ולמחקר הדת באמנות הישראלית).
שיהיה סופ"ש חדור אמונה ואמנות לכולם,
שני ורנר וצוות Talking Art
ארכיון תגיות: אלונה רודה
כתיבת תגובה
IT’S SHOWTIME!
ביתן הלנה רובינשטיין הוא אחד מהמקומות האהובים עליי בתל אביב. אמנם, אני עובדת במוזיאון תל אביב וכיוון שהביתן הוא שלוחה של המוזיאון ייתכן ואני מעט משוחדת, ובכל זאת אני יכולה בכנות לומר כי בשנה האחרונה הוצגו בביתן כמה מהתערוכות המוצלחות בעיר. בנוסף האדריכלות של המבנה לכשעצמה היא מחזה לעיניים, במיוחד בשל האופן שבו היא מאתגרת את הגדרות "הקובייה הלבנה" של הגלריה המסורתית.
בימים אלה מוצגת בביתן התערוכה הקבוצתית "שואוטיים" המציגה עבודות של שלוש אמניות – אחת קנדית ושתי אמניות ישראליות צעירות. שלושת המיצבים משלבים בין אסתטיקה חזותית לבין שימוש בסאונד באופן כזה המאתגר את הגבולות ביניהם. במובן זה, ייתכן ותהיה אכזבה קלה במפגש הראשון עם התערוכה, זו בהחלט אינה תערוכת אמנות קונבנציונאלית.