ארכיון תגיות: אלדד רפאלי

את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק. המלצות הסופ"ש 26-28.10

אחרי שבועיים של הלם, עולם האמנות מתחיל לאט לאט להרים שוב את הראש. אמנם כולנו מבינים שדברים כנראה לא יחזרו להיות בדיוק כפי שהיו, בודאי לא כל כך מהר. אבל לרגע הזה ועם ההבנה והאמונה בחשיבות של אמנות, חלק מהגלריות והמוזיאונים מתחילים להיפתח מחדש. אמנות בשעה הקשה הזו יכולה להיות הרבה דברים – היא יכולה להוות נחמה, לתת רגע של אסקפיזם אבל גם לתת מראה, לפעמים לא פשוטה, שתאפשר לעבד את מה שקרה. בכל מקרה, גם כשהתותחים רועמים, אסור למוזות לשתוק וחייבים להמשיך לנגן.

שיהיה סוף שבוע של שקט ונחמה,
שני ורנר וצוות Talking Art

סשה סרבר, מתוך תערוכת יחיד בגלריה גורדון, תל אביב

"בית" תערוכת יחיד של סשה סרבר

סשה סרבר הוא פסל וירטואוזי שמשתמש ביכולות הטכניות המפעימות שלו כדי ליצור מחדש אובייקטים של תרבות פופולרית אבל "עם טוויסט" מיוחד ולעתים קרובות אפל שמשנה את המשמעות שלהם. מרשימה במיוחד היכולת של סרבר לתת לפסלים שלו את התחושה שהם עשויים מאבן, עץ ומתכת בעוד שלמעשה הם נוצרו מפלסטיק, קלקר וחומרים דומים אחרים. גם בימים כתיקונם העבודות של סשה סרבר יכולות לצמרר ולהטריד – הוא כבר יצר בעבר אחוזות קבר מזויפות להוריו בחלל הגלריה ועובד שנים רבות עם דימוי של פינוקיו לא ילדותי ולא תמים – אבל התערוכה שתפתח בסוף השבוע הקרוב בגלריה גורדון בתל אביב עוכרת שלווה באופן אקטואלי ומצמרר במיוחד. המיצב "בית" מדמה שיירים שרופים ומפוחמים של בית בתוכו ניתן למצוא עדויות לחיים שהיו ואינם כמו סוס עץ שרוף או שוב אותו פינוקיו לא בדיוק ילדותי. כשמראות כאלה ניבטים אלינו מיישובי העוטף במסכים, התערוכה של סרבר הופכת לאקטואלית ורלבנטית מתמיד. קחו בחשבון שזה עשוי להיות קשה לעיכול.

גלריה גורדון, רחוב הזרם 5, תל אביב
פרטים נוספים באתר התערוכה

'האם ייתכנו הדברים?', תערוכה קבוצתית. אוצרת: אתי שוורץ

אין ספק, דברים פשוטים מקבלים משמעות חדשה וכואבת בתקופה זו, גם שמות של תערוכות. המשפט "האם יתכנו הדברים?" שנותן לתערוכה בגלריה באצטדיון טדי את שמה, מהדהד את השאלה שאנו שואלים את עצמנו שוב ושוב בתדהמה אל מול זרם החדשות והעדכונים המחרידים של התקופה. התערוכה, שנפתחת מחדש אחרי הפסקה לרגל המצב, מציגה צילום שמביט על הגבול הדק שבין האישי לפוליטי והציבורי ועל הצורך לתעד אותם. משפט תמים לכאורה מתוך טקסט התערוכה כמו "החיבור בין העבודות קושר את המקומי אל שבריריותם של החיים. המאבק על גבולות, המשתנה שוב ושוב מאז הקמת המדינה, עובר מגבולות הארץ החיצוניים לתוך העורף האזרחי." מקבל גם הוא משמעות חדשה וכואבת לאחר אירועי השבועות האחרונים. מה שבטוח הוא שהצורך לתעד את הנעשה סביבנו ולחבר בין האישי לציבורי הפך רק לדחוף יותר.

בהשתתפות:  שירה אבולעפיה, רלי אברהמי, גסטון צבי איצקוביץ, מתי אלמליח, תומר אפלבאום, עודד בלילטי, סופי ברזון מקאי, טליה הופמן, פבל וולברג, קרן זלץ, אנה ים, פראנס לבה נדב, אלכס ליבק, סג׳א קוטינה, מיקי קרצמן, אלדד רפאלי, אתי שוורץ.

הגלריה החדשה של סדנאות האמנים בטדי, אצטדיון טדי (שער 22), ירושלים
פרטים נוספים באתר התערוכה

תערוכות במוזיאון וילפריד

גם התערוכות במוזיאון וילפריד נפתחות מחדש לקהל הרחב ונותנות יעד מוצלח לטיול התאווררות ואסקפיזם. כמו תמיד במוזיאון המוצלח הזה, התערוכות משלבות בין יחס יחודי לטבע, מבט מפתיע על קראפט, חשיפה של תרבות מזרח אסיה ושילוב שלה בנעשה כאן ועכשיו. האובייקטים הקרמיים שיוצר אודי צ'רקה משלבים בין חימר שחור וגס שנראה כמו בולע פורצלן לבן ועדין ומתכתבים עם האובייקטים האסייתיים מאוספי המוזיאון. אורית ליבנה עושה שימוש בתהליך עבודה ארוך וסיזיפי של הספגת נייר בדיו באמצעות צמר גפן במהלך מדיטטיבי שיכול להמשך גם שנה שלמה ובסופו נוצרים פרחים שחורים מרהיבים. ותערוכה נוספת משלבת בין מגילות יפניות עתיקות לבין עבודתו של צלם יפני עכשווי. השילוב הזה בין טבע מרגיע לארצות רחוקות הוא בדיוק מה שצריך בשביל מנת אסקפיזם בריאה שתאפשר לנו לעבור עוד שבוע.

מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת מזרח אסיה, קיבוץ הזורע
פרטים נוספים באתר המוזיאון

'Shape the Beauty', תערוכה קבוצתית. אוצרת: דרורית גור אריה

זו לא המלצת הלוקאלז כי אין לנו שם מדריכים ואפילו אי אפשר להמליץ להגיע לשם בגלל המצב הבטחוני ועדיין זה סיפור מעורר השראה על כוחה של האמנות שלא יכולנו לוותר עליו.
בשבוע הבא תפתח הביאנלה העשירית של איסטנבול. האוצרת המוערכת דרורית גור אריה הוזמנה להציג בה תערוכה אליה צירפה את שחר מרקוס ונאזקת אקיצ'י, רן סלווין ולי ינור. כל הקלפים נטרפו עם מאורעות ה-7.10 שאיתם הגיעה גם אזהרת מסע חמורה לאיסטנבול. אל מול מצב שנראה על פניו בלתי אפשרי, בחרה גור אריה בקולה של האמנות. כשהאוצרת  והאמנים לא יכולים להגיע להקים את התערוכה, ישלחו עבודות הוידאו בצורה דיגיטלית יחד עם הוראות הצבה מדויקות, אותן יבצעו אנשי הביאנלה עצמם שיקימו את התערוכה בהעדר הצוות הישראלי. כך יגיע קולה של האמנות הישראלית גם לאיסטנבול, דווקא עכשיו. המסר ברור – קולה של האמנות הישראלית לא יושתק והיא תמשיך ליצור גשרים גם בימים בהם הדבר נראה בלתי אפשרי. ישר כח!

אורית ליבנה, מתוך תערוכה במוזיאון וילפריד, קיבוץ הזורע

נכנסים לאירוע. המלצות הסופ"ש 8-10.6

הקיץ הוא זמנם של האירועים הגדולים, עם תערוכות הבוגרים השונות שמתחילות להפתח ויריד צבע טרי שאך זה נסגר, נראה שעולם האמנות מאיץ לקראת היציאה לפגרה של הקיץ. המלצות השבוע מוקדשות לכמה אירועי אמנות גדולים, וגם לאמנות המתעדת אירועים גדולים מתולדות המקום בו אנו חיים. לא פחות חשוב – כולם מתקיימים במזגן.

במוזיאון על התפר בירושלים, תערוכה המוקדשת לצילומי מחאה מתקופות שונות בארץ; בדיזנגוף סנטר (!) ביאנלה ראשונה לאמנות אקולוגית; במוזיאון יפו העתיקה, פסטיבל המוקדש להדפס רשת. ובהמלצת הלוקאלז שלנו בברלין, שני פרוייקטים של האמן והאוצר ליאב מזרחי (וגם סיור פתוח חדש שלנו בעיר).

שיהיה סוף שבוע מלא באירועים משמחים,
שני ורנר וצוות Talking Art

מתוך פסטיבל הדפס רשת במוזיאון יפו

'דמוקרטיה אומרת', תערוכה קבוצתית: אוצר: חן שפירא
ישראל היא מקום פוליטי וסוער – תמיד היתה. ההשתתפות הפוליטית אינה מסתכמת כאן בהליכה לקלפי פעם בכמה שנים (או חודשים…), אלא באה לידי ביטוי בנטייה שלנו כישראלים להביע את המחאה שלנו ולצאת לרחוב להפגין. בהתאם לאופי הזה, נוצר כאן ארכיון של צילומי הפגנות, ובתוכו כמה מהדימויים האיקוניים בתרבות הישראלית – חלקם מרוממי נפש ומעוררי השראה וחלקם טרגיים ושוברי לב. עם התפתחות אמצעי הצילום ואמצעי הפצת הדימויים ברשתות החברתיות למיניהן נראה שמארגני המחאות השונות יוצרים את ההפגנות מתוך תודעה של איך יראו בצילום ודואגים לייצר דימויים שישרתו את מטרותיהם. תערוכה חדשה במוזיאון על התפר המוצלח, אוספת פסיפס מרשים של דימויי מחאה מקומית מכל הזמנים ויוצרת דיוקן רועש ויצירתי של המקום בו אנחנו חיים.
בהשתתפות: גדעון אגז׳ה, אור אדר, תומר אסייג, תומר אפלבאום, אמיר גולדשטיין, נתן דביר, ברק היימן ואלון לוי, פבל וולברג, מאיר ויגודר, דפנה טלמון, בן כהן, ורדי כהנא, אביר סולטן, ענת סרגוסטי, עוזי פורת, הדס פרוש, מיקי קרצמן, אורי רוזנווקס, שמואל רחמני, אלדד רפאלי, יסמין שטינמץ ומיה בן דוד.

אירוע פתיחה: יום שישי, 9.6, 11:00, מוזיאון על התפר, חיל ההנדסה 4, ירושלים
אירוע פייסבוק

'כאילו אין מחר' ביאנלה לאמנות אקולוגית בדיזנגוף סנטר
כן, גם לנו צירוף המילים "ביאנלה לאמנות אקולוגית בדיזנגוף סנטר" היה נשמע מוזר בהתחלה, אבל מבט מעמיק ברשימת האירועים והמשתתפים הראתה שיש כאן אירוע עם פוטנציאל מסקרן ביותר. יציגו בתערוכה בוגרי בצלאל טריים לצד אמנים ותיקים וכולם מגיבים לסוגיות הבוערות בדרכים שונות. החיבור בין אמנות לאקולוגיה הוא אחד הנושאים החמים באמנות העכשווית כיום. עם עלייתו המאיימת של משבר האקלים לכותרות, עולם האמנות מתגייס כדי להעלות מודעות לנושא הבוער תרתי משמע וגם להשתמש ביצירתיות בכדי לחשוב על פתרונות. ואם מדברים על מחשבה מחוץ לקופסה, אין ספק שדיזנגוף סנטר הוא בחירה מבריקה לאירוע אמנות.
כרגיל באירועים ענקיים ומגוונים כאלה, הכי טוב לבדוק את התוכנייה המלאה באיוונט הפייסבוק ולבחור את מה שמתאים לכם. או פשוט לתת לזה לתפוס אתכם בהפתעה בדרך לסופר פארם.
הביאנלה פתוחה עד 30.6 בכל רחבי דיזנגוף סנטר ובמהלכה יתקיימו אירועים שונים.
את רשימת התערוכות והאירועים המלאה ניתן למצוא באירוע הפייסבוק

'מומצא ארכאולוגי, מיפו באהבה' פסטיבל הדפסי רשת ביפו העתיקה

קשה לומר אם הדפס חווה כרגע קאמבק בעולם האמנות, או שהוא פשוט מעולם לא עזב, אבל אין ספק שאנחנו רואים לא מעט הדפס בתערוכות לאחרונה. אולי יש לזה קשר לעלייתן המחודשת של מלאכות אמנותיות מסורתיות כמו קרמיקה, טקסטיל וגם הדפס, לקדמת הבמה של האמנות בארץ ובעולם. בכל מקרה זה משמח, במיוחד כשמדובר בהדפס רשת שהוא אחד המדיומים האמנותיים המגוונים והכיפיים ביותר שיש. כעת נפתח במוזיאון יפו היפה פסטיבל שמוקדש כולו להדפס רשת והוא מגוון ועשיר בדיוק כמו המדיום שמככב בו. אין ספק שהאירוע שהכי תופס את העין הוא תערוכה סדרת הדפסים חדשה של המעצב האגדי דוד טרטקובר שהפך גלויות שצייר במהלך השנים להדפסים בעזרת סדנת ההדפס "בעלי מלאכה" שגם מארגנת את הפסטיבל כולו. בנוסף יתקיימו במהלך הפסטיבל תערוכה קבוצתית גדולה, מיצב הדפסים משותף ואירוע הדפסה בלייב בשיתוף הקהל (בפתיחה ובנעילה) חגיגה אמיתית של הדפס רשת בתפאורה המושלמת של יפו.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 8.6, 19:00, מוזיאון יפו, טיילת מפרץ שלמה 10, יפו העתיקה
הפסטיבל יתקיים בתאריכים 8-24.6
אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – ברלין

אם להסתמך על מילותיו של השיר המפורסם, כנראה שהאמן והאוצר ליאב מזרחי כבר לקח את מנהטן, כי הנה הוא בא לקחת את ברלין. שתי תערוכות שאצר נפתחות יום אחרי יום בעיר. במקרה של מזרחי הגבול בין אוצרות לאמנות מטושטש והאוצרות נעשית כאן כאקט יצירתי לכל דבר. תערוכה אחת מוקדשת למבט ביקורתי אך מורכב של הפרוייקט הציוני והאחרת היא המשך של תערוכה שהוצגה במשכן לאמנות בעין חרוד והיא מבקשת להאבק בהשכחה של אמניות נשים שהגיעו מגרמניה לישראל בשנות המלחמה. אפשר לסמוך על מזרחי ששתי התערוכות יהיו מאתגרות, מרתקות ונוגעות ללב.

'מי באש', יום חמישי, 8.6, 19:00, Haus am Lützowplatz, Lützowplatz 9, 10785 Berlin
פרטים נוספים באתר התערוכה

'צדקה תציל ממוות – הפרוייקט הגרמני', יום שישי, 8.6, 19:00, Salon Avital, Am Spreebord 9, 10589 Berlin
פרטים נוספים באתר התערוכה

אנחנו חוזרים לסייר בברלין! הצטרפו אלינו לסיור גלריות בלב ברלין 17.6  
פרטים והרשמה בקישור

לילי ופלוג'ה סטודיו לאמנות, מתוך הביאנלה לאמנות אקולוגית בדיזנגוף סנטר, תל אביב

אביגיל עוזי

עבר – הווה … ועתיד. המלצות הסופ"ש

אחת התמות המרכזיות בדיון בצילום – היא הטענה כי קיים בו ממד של מוות. כמדיום אשר משקף מציאות באופן ישיר כל כך (ונשים לרגע בצד את עידן הפייק ניוז והעיבוד הדיגיטלי), כל צילום מכיל בתוכו רגע שהיה ואיינו עוד, הקפאה של זמן. אם נחשוב על זה בצורה רוחנית ומופשטת יותר, ניתן לומר שכל יצירת אמנות מקיימת בתוכה משהו מהתחושה הזו. גם אם היא לא עוסקת בשיקוף של מציאות, או בשאלות קיומיות באופן מובהק – בכל מפגש שלנו הצופים עם יצירת אמנות טובה, נוצרת איזו בועת זמן, רגע פנימי, אישי – חוויה סוביקטיבית שמתמזגת הרבה פעמים עם איזה הרהור מדיטטיבי.

בכל התערוכות שבחרנו להמליץ עליהן השבוע, יש ממד רפלקסיבי ונגיעה בסוגיות של זמן. במתחם מידטאון תפתח תערוכת צילומי הדוקו "עדות מקומית" שמסכמת את הרגעים הגדולים של השנה החולפת; אילן כרמי מציג תערוכת יחיד חדשה שתעסוק בהזדקנות דרך המבט על אביו, על בנו ועל עצמו וההשוואה של פרקי חיים אלו לתנועת הנדנדה; מוזיאון על התפר נפתח מחדש ומציג תערוכה חדשה שתעסוק בסוגיות של קיימות ואקולוגיה ועתידו של כדור הארץ בתוך כך; ובפינת הבונוס: מוזיאון וילפריד מנסה עדיין לשקם את השברים שנוצרו בעקבות הפריצה וההרס של חלק נכבד מהאוסף שלהם.

מאחלים לכולנו סוף שבוע של הרהור פרודקטיבי, ושל התחלות חדשות ומעניינות,

שני ורנר וצוות Talking Art

דודי רייפנברג

דודי רייפנברג, מתוך התערוכה, "חיים בזבל", מוזיאון על התפר, ירושלים

"עדות מקומית", תערוכה קבוצתית. אוצר: אלדד רפאלי

זו השנה ה-17 שתערוכת עדות מקומית מציגה מאות צילומי עיתונות ודוקו שצולמו בישראל בשנה החולפת. מה שמוכר כתערוכת ענק במוזיאון ארץ ישראל הופך השנה לאירוע פתוח לקהל תחת כיפת השמיים בלב המתחם העירוני המתחדש של צפון-מזרח תל אביב. התערוכה מאפשרת לצפות בתיעוד של האירועים החשובים ביותר בארץ ללא שיפוט וצנזורה של פלטפורמה עיתונאית או אחרת. באופן טבעי מרבית מהצילומים מתרכזים בקורונה ובהפגנות שהיו מנת חלקנו בחודשים האחרונים, כאשר אסופה גדולה כל כך של צילומים חושפת זוויות שונות של מבט ושל צילום.
הכניסה לתערוכה ללא עלות

פתיחה: חמישי, 24.12 בכיכר הפיאצה המרכזית "מידטאון" – (סמוך לרכבת השלום והקריה)

ביום שישי 8.1 סיור שלנו בתערוכה בהדרכת מיכל סופיה טוביאס לפרטים נוספים והרשמה בקישור

"נַדְנֵדָה" תערוכת יחיד לאילן כרמי. אוצר: רון ברטוֹש

אילן כרמי הוא אמן-צלם ממש ישראלי, אם אפשר לומר כך. בסדרות קודמות שלו הוא התמקד בהתקהלויות של קבוצות אנשים בנתב"ג, בחגיגות ל"ג בעומר, ברכיבת סוסים משותפת של גברים ישראלים. לאחר מכן צילם תחנות דלק שוממות, רחובות תל אביביים בלילה, חלונות של מרפסות שכנות. בין אם מדובר בצילום נופים או צילום פיגורטיבי, הנושאים שכרמי בוחר הם מקומיים באופיים. כעת חוזר כרמי לצילום פיגורטיבי ומתמקד בשלוש דמויות גבריות של דורות שונים – אביו, הוא ובנו. על נדנדה אחת הוא מציב את כולם ובכך מדמה את מהלך הזמן לתנועת נדנדה.
רון ברטוש הוא האוצר של תערוכה זו, מה שמבטיח אוצרות מהודקות, חכמה וקלאסית.

פתיחה: חמישי ה 24.12, משעה 19:30.  אינדי – גלריה שיתופית לצילום: צ׳לנוב 42, תל אביב

אירוע פייסבוק

"חיים בזבל", תערוכה קבוצתית. אוצר: רפי אתגר

מוזיאון על התפר בירושלים הוא בעינינו, אחד המוזיאונים החשובים בארץ. אמנם לא המהודר או הגדול שיש, אך עושה עבודת קודש בקידום והעלאת מודעות לסוגיות בוערות. האוצר הראשי רפי אתגר מוביל את המוזיאון באומץ ובביטחון, ומציג אמנות בינלאומית עכשווית ברמה מעולה, לצד אמנות מקומית כמובן – מכל המגזרים והדתות. בתערוכה החדשה יציגו אמנים מארה"ב וגרמניה עבודות שעוסקות באחד הנושאים החשובים והלא מטופלים מספיק  – פלסטיק. נדמה שאחד הדברים החשובים שהקורונה לימדה אותנו הוא כמה העולם שלנו צפוף ומלוכלך, ומי ייתן שהיא תלמד אותנו לקח שעלינו להקפיד יותר על קיימות ועל חשיבה לעתיד. תערוכה זו מעלה שאלות בנושא.

התערוכה פתוחה לקהל. מוזיאון על התפר, רח׳ חיל ההנדסה 4, ירושלים

פינת הבונוס: מכירת התרמה מוזאון וילפריד ישראל

באוגוסט האחרון הזדעזע עולם האמנות עם הידיעה על הפריצה, הגניבה וההרס של עשרות עבודות מאוסף האמנות הנפלא של מוזיאון וילפריד. בעת שחקירת המקרה מדשדשת, מנסה צוות המוזיאון לשקם את האוסף ולהפיח בו חיים חדשים. לצורך העניין נרתמו מעל כחמישים אמנים שעבודותיהם יוצעו למכירה (און ליין) וכמחצית מסכום המכירה יועבר למוזיאון.

18-31.12.20. עמוד הנחיתה של המכירה בקישור

לכל שאלה או הבהרה אנא פנו אל נורית אשר פניג, מנהלת המוזאון. 054-4461938

אילן כרמי

"נַדְנֵדָה" תערוכת יחיד לאילן כרמי. גלריה אינדי, תל אביב

זויה צ'רקסקי

על מי מנוחות. המלצות הסופ"ש 17-19.12

ככה, ברוח סתווית שכזו, סוף השבוע הקרוב לא מגיע אלינו בצלצולים רמים: אין תערוכות ענק, אין ירידים חשובים. ברגוע, תערוכות טובות, איכותיות, חשובות ומעניינות, בלי הרבה רעש ומהומה. מתאים לנו.

בגלריה P8 תערוכה משותפת שמציגה קולות מן העבר באור עכשווי וביקורתי, ובתוך כך יוצגו בה גם עבודות חדשות של זהר גוטסמן – המעולה; בגלריה רוזנפלד זויה צ'רקסקי מציגה את היומן הויזואלי היומיומי שלה עם תערוכה שתתמקד בעבודות על נייר; גלריה אלמסן נפתחת שוב לקהל אחרי שתיקה ארוכה ומביאה תערוכה של טלי בן בסט שעברה מהפיגורטיבי למופשט ביותר; בפינת הבונוס מכירת עבודות והשקת קטלוג של סיגלית לנדאו ; ובעקבות הביקוש פתחנו מועד נוסף לסיור בתערוכת עדות מקומית.

מאחלים לכולנו סוף שבוע רגוע ונעים,

שני ורנר וצוות Talking Art

סיגלית לנדאו

השקת קטלוג התערוכה של סיגלית לנדאו, גלריה הראל, תל אביב

 Level Up! תערוכה משותפת לזהר גוטסמן ומיקה ואבי מילגרום. אוצרת: קרני ברזילי

מה לזהר גוטסמן – אמן שנסע ללמוד פיסול בשיש בקררה איטליה ועוסק בביטוי עכשווי של טכניקות עתיקות, ולאמנות דיגיטלית ומשחקי מחשב יפנים? התשובה היא בשילוב המיוחד והעדין בין עבודותיו לאלה של מיקה ואבי מילגרום – זוג אמנים העוסקים באמנות דיגיטלית ובשילוב בין אמנות טכנולוגית ומסורתית. עבודותיו של גוטסמן עסקו תמיד במערכות כוח ובייצוגים שלהן, באופן הומוריסטי אך נוקב הוא מביא את העולמות האלה לימינו. בכך ישנו דמיון לפעולה של מיקה ואבי מילגרום, אלה לוקחים דימויים ממשחקי וידאו יפניים ישנים ויוצרים עולם חדש שאנו הצופים – כמו כלואים בו. כשחושבים על שתי הסיטואציות הללו: היחס לבעלי כוח ולשליטים וההתמסרות שלנו לעולם הוירטואלי / דיגיטלי באשר הוא, ניתן ליחס לשניהם איזו נתינות כנועה שלנו – הקהל, האזרחים, הצופים, או המשתמשים הבוהים במסך.

פתיחה: חמישי 17.12 בין השעות  22:00 – 18:00, בכפוף להנחיות משרד הבריאות, ללא אירוע פתיחה. גלריה  P8 רח' הפטיש 1 תל אביב

אירוע פייסבוק

"רעיונות על נייר" תערוכת יחיד לזויה צ'רקסקי. אוצרת: מיה פרנקל טנא

כולם אוהבים את זויה צ'רקסקי – מי שהפכה בשנים האחרונות לכוכבת הבלתי מעורערת של עולם האמנות הישראלי עכשווי. צ'רקסקי ידועה זה כבר בשני דברים מרכזיים: שפה ציורית צבעונית, ילדית משהו, קווים חזקים וסצנות ברורות – שפה שהיא ניסחה והשפיעה עם הזמן גם על אמנים נוספים; ועיסוק בתכנים קשים כמו פערי מעמדות, אפליה עדתית ועוולות נוספות באופן בוטה וישיר וציני. מי שעוקב אחר עיסוקה של זויה בשנים האחרונות יודע שלצד ציורי השמן גדולי הממדים שלה היא עוסקת גם ברישום על נייר. היא מעידה שהרישומים הפכן למעין יומן ויזואלי המלווה את חייה באופן יום יומי. כאמנית בעלת מודעות פוליטית גבוהה כך גם "היומן הויזואלי" משלב בין אירועים וסוגיות פוליטיים ובין חייה האישיים והאינטימיים ביותר.

בחלל התצוגה "רוזי" יוצגו איורים של צ'רקסקי לשני ספרי ילדים שראו אור השנה.

פתיחה: חמישי 17.12 בין השעות  20:00 – 12:00, בכפוף להנחיות משרד הבריאות, ללא אירוע פתיחה. גלריה רוזנפלד, שביל המפעל 1, תל אביב

אירוע פייסבוק

"תנועה עתידה לבוא" תערוכת יחיד לטלי בן בסט אוצרת: טלי בן-נון

בשנת 2015 הציגה טלי בן בסט תערוכת יחיד בגלריה ג'ולי מ שנקראה "תמונה קבוצתית". בתערוכה הוצגו ציורים המבוססים על צילום שהוא גנרי כל כך שגם ההפשטה והעיוות שיצרה בציור לא הפך את הדימוי למוכר או מזוהה פחות. בשנים האחרונות בן בסט זנחה את הדימוי הפיגורטיבי ועברה למופשט. העבודות החדשות הן תצרפים גיאומטריים מרובי שכבות ומונוכרומטיים. הם יכולים להדמות לפוטוגרמות – הדפסי מגע או לקיפולי נייר. בשני הסגנונות נראה שיש קשר למדיום הצילומי, ותגובה לעולם רווי דימויים. העבודות של בן בסט משחקות על התפר שבין הדימוי המשוכפל לזה היחידאי – אחת השאלות החשובות באמנות, ב"עידן השעתוק הטכני", ובמפגש בין צילום וציור.
החל מיום חמישי 17.12, ללא אירוע פתיחה. גלריה אלמסן, רחוב הפנינים 1, יפו

אירוע פייסבוק

פינת הבונוס: השקת קטלוג התערוכה של סיגלית לנדאו

לפני כמה חודשים הוצגה בגלריה הראל ביפו תערוכת היחידה של סיגלית לנדאו "Green Scream". התערוכה היתה מיצב כולל מותאם חלל שעסק בסוגיות של שינויי האקלים וקיימות. כל זאת בדרכה המיוחדת, הפיוטית והיפה של לנדאו.
כעת יושק קטלוג התערוכה לצד מכירת עבודות של לנדאו ברישום, צילום, תחריט והדפס – מרביתן טרם נחשפו לקהל.

זו גם הזדמנות טובה לבקר בסטודיו הראל שעוסק כבר 30 שנה במלאכת ההדפס והאמת – אין כמוהו!

18-23.12, גלריה הראל, אליזבט ברגנר 8, תל אביב, יפו

סיורים בתערוכה "עדות מקומית" – מועד נוסף בעקבות הביקוש

זו השנה ה-17 שתערוכת עדות מקומית מציגה מאות צילומי עיתונות ודוקו שצולמו בישראל בשנה החולפת. מה שמוכר כתערוכת ענק במוזיאון ארץ ישראל הופך השנה לאירוע פתוח לקהל תחת כיפת השמיים בלב המתחם העירוני המתחדש של צפון-מזרח תל אביב. התערוכה מאפשרת לצפות בתיעוד של האירועים החשובים ביותר בארץ ללא שיפוט וצנזורה של פלטפורמה עיתונאית או אחרת. באופן טבעי מרבית מהצילומים מתרכזים בקורונה ובהפגנות שהיו מנת חלקנו בחודשים האחרונים, כאשר אסופה גדולה כל כך של צילומים חושפת זוויות שונות של מבט ושל צילום.
אוצר התערוכה: אלדד רפאלי
הכניסה לתערוכה ללא עלות

2.1  בהדרכת שני ורנרלהצטרפות

8.1  בהדרכת מיכל סופיה טוביאס – להצטרפות

זוהר גוטסמן

זוהר גוטסמן, מתוך התערוכה Level Up!גלריה P8, תל אביב

דינה רקנאטי

אירועים אינטימיים. המלצות הסופ"ש 25-27.6

כבר ברור לכולנו שהקורונה שינתה ומשנה עדיין את החיים בכלל אבל גם את עולם התרבות בפרט. דברים שהיו מובנים מאליהם בעבר, פחות מתאפשרים עכשיו ויש צורך להמציא הכל מחדש. כך יוצא שאירועים משודרים בזום או כאלה קטנים ואינטימיים הופכים פופולריים יותר ויותר. אם כן, השבוע – על אף כי נפתחות תערוכות שראויות בהחלט להמלצה כמו תערוכה של הדיוקנאות של פיצ'חדזה בגלריה חזי כהן ותערוכת יחיד לדינה רקנאטי בגלריה גורדון – החלטנו על רשימה של אירועים שאנו מוצאים אותם מעניינים במיוחד.

מאחלים לכולנו סופ"ש מתוק ורגוע,
שני ורנר וצוות Talking Art

להמשיך לקרוא

האמנות שעשתה לי את השנה


בעז נוי, אמן השנה שלי

כן, זאת הייתה שנה מוצלחת, רבת תהפוכות ורבת חידושים. כפי שייחלתי לעצמי בשנה הקודמת, זאת הייתה השנה של Talking Art. בה הוא הבשיל מפרוייקט נוסף בין שלל הדברים שעשיתי, לדבר המרכזי, לעוגן, למיזם שאני כל כך גאה בו, ובעיקר לשופר שבאמצעותו אני יכולה לעשות מה שאני הכי אוהבת – לדבר על אמנות, כל הזמן. בשנה האחרונה השקנו את ליין "ההרצאות עד הבית", את מועדון לקוחות ה-VIP, את הסיור בסדנאות החבויות של יפו, ובמוזיאון ישראל בירושלים, וכמובן את סדרת הסיורים בחו"ל כשהסיור המדהים לפריז היה הראשון שביניהם. פגשתי המון אמנים, אוצרים, חוקרים ויזמי אמנות חדשים, וכמובן אינספור שוחרי אמנות שהיה לי העונג לסייר איתם במהלך השנה האחרונה. השנה הזו נחתמת עם סימן לשנה הבאה, עם ארבע קבוצות שתצאנה אתנו לתכנית הסיורים השנתית ברחבי הארץ, עם סיור מאלף שצפוי לנו בפריז בנובמבר הקרוב ועם עוד המון תכניות שמתבשלות להן (סיור למוסקבה למשל…).
אז תודה לכם, אוהבי אמנות באשר תהיו – זה לא שווה כלום בלעדיכם. רגע לפני סיום, ובמיטב המסורת – להלן האמנות שעשתה לי את השנה.

להמשיך לקרוא

סיורים מיוחדים בפסטיבל הצילום הבינ"ל 23.4-7.5.16

אני נרגשת לבשר לכם על שיתוף פעולה מיוחד בין Talking Art ופסטיבל הצילום הבינ"ל, במסגרתו נציע שלושה סיורים מודרכים בתערוכות בפסטיבל.
בשלוש השנים האחרונות מיצב את עצמו הפסטיבל כאירוע הצילום הגדול והחשוב בישראל, וגם השנה יוצגו בו כ-30 תערוכות של כמאתיים צלמים ישראלים ובינ"ל. האירוע הוא הזדמנות נהדרת להתקרב שוב לצילום הקלאסי וגם להיחשף לשפה הצילומית העכשווית, ולחגוג יחד את כוחו וקסמו של המדיום הנפלא הזה.
הסיורים של Talking Art יציעו הסבר מעמיק על האמנים והתערוכות והקשרן לחברה, לתרבות ולשדה האמנות העכשווית. בנוסף אנו משתדלים לתת מבט מבפנים על הסצנה, ולכן בכל סיור ישתתפו מנהלי הפסטיבל, אמנים ואוצרים הלוקחים חלק בפרוייקט.

הסיורים בהדרכת שני ורנר
כל הסיורים בני שעתיים וכוללים הליכה ברגל במתחמים השונים שבהם ממוקם הפסטיבל (באזור יפו העתיקה והנמל)
המחירים כוללים את כרטיס הכניסה לכל מתחמי הפסטיבל

להמשיך לקרוא

אז מה קורה בתחנה המרכזית החדשה

4. אמנות רחוב בקומה השביעית. צלם אלון ארשוב
אמנות רחוב בקומה השביעית. צלם: אלון ארשוב

לפני מספר חודשים כתבתי טקסט למגזין "החיים הטובים" על התחנה המרכזית ועל כל מה שקורה שם (כמעט), אני מביאה אותו שוב, כאן.

התחנה המרכזית החדשה בתל אביב – על המרקם האנושי שבה, חנויות הבגדים הזולות, המסדרונות המסועפים, הארגון הקלוקל, הריחות והמסתורין – היא אולי אחד המקומות המוזרים שתוכלו למצוא כיום בעיר. בתוך כל האקשן הזה התפתחה בשנים האחרונות סצנת אמנות עכשווית בועטת וייחודית שמגיבה למרחב ושואבת ממנו השראה. בין היתר, תוכלו למצוא בתחנה את "בית הספר לאמנות המיצג", מופעים תלויי מקום של "תיאטרון מסתורין" המיוחד, גלריה לאמנות פלסטית, זירה של סטודיאות של אמנים ותערוכת קבע מרהיבה של מיטב אמני הרחוב שפועלים כיום בארץ. כל אלה הופכים את התחנה למעוז פרינג'י ומרתק שהופך את הביקור בו לחוויה יוצאת דופן, ולחגיגה אמתית לשוחרי האמנות שביניכם.

להמשיך לקרוא