ארכיון תגיות: תערוכת יחיד

המלחמה ההיא. המלצות הסופ"ש 21-23.9

כתיבת תגובה

בתחילת השבוע הבא יחול יום כיפור. בתרבות הישראלית היום הזה הוא כבר מזמן לא רק מועד דתי של צום וכפרה, אלא גם יום זכרון לאחד האירועים המכוננים והטראומתיים ביותר בתולדות המדינה – מלחמת יום הכיפורים.

למלחמה ההיא היו השלכות על כל צדדי החברה וכמובן שגם על התרבות והאמנות. השנה, במלאת חמישים שנה למלחמת יום כיפור, נפתחות מספר תערוכות שבוחנות את ההשפעה הזו. תערוכות מחקריות ושאפתניות לצד אישיות ואינטימיות, כולן מבקשות לספר את סיפורה של המלחמה ושל אלה שהושפעו ממנה.

שתהיה לכולנו שנת שלום,
שני ורנר וצוות Talking Art

שירז גרינבאום, מתוך תערוכת יחידה בגלריה P8, תל אביב

'עכשיו כשיש אור, תצלמי', תערוכת יחיד של שירז גרינבאום. אוצר: אבשלום סולימן

תערוכת היחיד הראשונה של שירז גרינבאום היא קודם כל שיר אהבה וגעגועים נוגע ללב לאביה המנוח. מתוך הכאב האישי יוצאת גרינבאום אל תוך אמירה רחבה הרבה יותר שהופכת גם לקריאה לפעולה של ממש. לאחר שהיה ביניהם נתק ארוך שנים, בילתה גרינבאום עם אביה את שנותיו האחרונות בעודו מתמודד עם פוסט טראומה שנשא איתו כל חייו מאז מלחמת יום כיפור. הטראומה הזו עיצבה את חייו של האב ובמידה רבה מאוד גם את חייה של הבת ובאמצעות הצילום מבקשת גרינבאום להתחבר מחדש לאביה ולנסות אולי להשיב לשניהם את שלקחה המלחמה. בימים אלו, כאשר סיפוריהם של הלומי קרב מגיעים לכותרות בצורות הטרגיות ביותר, מביאה התערוכה קול עדין ופיוטי לסבלם של אלו שחלק מנפשם לא חזר מהקרבות. בה בעת היא מזכירה לנו שההתמודדות לא מוגבלת רק לאלו שנלחמו, אלא מתפשטת כאדוות גם למשפחתם והסובבים אותם.
התערוכה מוצגת עד 14.10 בגלריה P8, רחוב הפטיש 1, ת"א
שעות  פתיחה  רביעי-חמישי 16:00-20:00, שישי-שבת 10:00-14:00

'כיפור, רקוויאם למלחמה', תערוכת יחיד של עמוס גיתאי. אוצרת: מירה לפידות
תצוגה מיוחדת של אמנות ישראלית המוקדשת למלחמה בתערוכת האוסף הישראלי

ניתן לומר שבמובנים רבים שנות השבעים בישראל החלו למעשה רק בשנת 73 לאחר המלחמה. הזעזוע האדיר של המלחמה ההיא הכה גלים במערכת הפוליטית, הכלכלית והתרבותית בארץ ושינתה לגמרי את פני הדברים. באמנות ובתרבות למשל, דור שלם של צעירים יצאו מהמלחמה מצולקים בגוף ובנפש, מפוכחים מהחלומות והאופוריה של אחרי מלחמת ששת הימים ועם תחושת דחיפות גדולה לבטא את תחושותיהם באמנות. יש שמקשרים את פריחתה האדירה של האמנות המושגית בארץ בשנות השבעים והשמונים לטראומה של המלחמה. מוזיאון תל אביב מקדיש תצוגה מיוחדת לאמנות התקופה (שעבודות רבות ממנה הפכו ליצירות מכוננות של האמנות הישראלית בכלל) ומאפשר לצופים להתבונן בעבודות האלה בקונטקסט שבו נוצרו. בנוסף נפתחת תערוכה מיוחדת של עמוס גיתאי, שסרטו "כיפור" הפך לאחת היצירות הקולנועיות החשובות ביותר בהתמודדות עם פצעי כיפור.

תערוכתו של עמוס גיתאי מוצגת עד 13.1
מוזיאון תל אביב, שדרות שאול המלך 27, תל אביב
פרטים נוספים על תערוכתו של גיתאי

פרטים נוספים על תצוגת האוסף

'שמש אוקטובר: ארבעה קולות ממלחמת יום-כיפור', תערוכה קבוצתית.  אוצרת: תמרה אברמוביץ'

כאמור, מלחמת יום הכיפורים היא אירוע ישראלי מכונן ששלח גלי הדף אדירים שהניעו מהלכי עומק בחברה הישראלית, חלקם מורגשים עד היום. אבל המלחמה הזו היא ראשית כל, כמו כל אירוע גדול באשר הוא, מורכבת מסיפוריהם של האנשים שלקחו בה חלק. תערוכה שנפתחת השבוע במוזיאון ישראל מביאה את קולותיהם של ארבעה מהאנשים האלה. במקרה הזה מדובר בארבעה שיודעים דבר או שניים על סיפור סיפורים. דוד טרטקובר היה אז אמן צעיר במילואים שמילא מחברות סקיצות ברישומים מהווי המלחמה, רמי הלפרין התנדב להצטרף ללוחמים כצלם עיתונות. רינו צרור דיווח על המלחמה לעיתון ועלי מוהר כתב רשימות אישיות מחייו כחייל מילואים. שלושה מהם הפכו בהמשך להיות דמויות מפתח בתרבות הישראלית. רמי הלפרין נהרג ולעולם לא נדע באילו אופנים היה יכול לממש את הפוטנציאל שלו. אם מלחמה היא סך כל הסיפורים שמרכיבים אותה, הטרגדיה שלה היא קטיעתם של הסיפורים האלה בטרם עת.

בהשתתפות: דוד טרטקובר, עלי מוהר, רמי הלפרין, רינו צרור
התערוכה מוצגת החל מ- 21.9 עד 31.1
מוזיאון ישראל, שדרות רופין 11 הקריה, ירושלים
פרטים נוספים באתר התערוכה

המלצת הלוקאלז – פריז

'Gina, mon cœur', תערוכת יחיד של דור גז

אנחנו תמיד שמחים על רגעים של גאווה ישראלית בחו"ל ופה מדובר בגאווה כפולה – גם גלריה ישראלית מצליחה עם סניף בפריז וגם תערוכה של אמן ישראלי. לא בטוח שהוא יאהב את ההגדרה, אבל דור גז מייצג במידת מה את השילוב, שנדמה לעתים בלתי אפשרי, של החיים פה. הביוגרפיה המשפחתית שלו משלבת יהודים ופלסטינים, הגירה ושורשיות, פליטוּת ותקומה לאומית. את כל אלה הוא שוזר לתוך אומנותו בצורה רגישה ועדינה שמצליחה להיות ישירה בלי להכות עם פטיש בראש.

התערוכה מוצגת בסניף גלריה דביר בפריז עד 14.10, בכתובת: Dvir / Paris, 13 rue des Arquebusiers, Paris, 75003

שעות פעילות: שלישי-חמישי: 11:00-19:00, שישי-שבת: 12:00-19:00
פרטים נוספים באתר התערוכה

דוד טרטקובר, מתוך תערוכה במוזיאון ישראל, ירושלים

מרחב פעיל. המלצות הסופ"ש 14-16.9

כתיבת תגובה

איך הופכים חלל תצוגה למרחב פעיל ומפעיל – כזה שלא יהיה סטטי ופסיבי, אלא מזמין את המבקרים בו לפעולה יצירתית, גם אם רק במחשבה –  זו אחת השאלות המרכזיות בבניית תערוכת אמנות טובה. תערוכות השבוע בוחנות בדיוק את השאלה הזו ועושות זאת על ידי השקה לתחומים – שהם לכאורה מחוץ לאמנות, וגם בהם השאלה הזו משמעותית ומרכזית.

אם זה חינוך, בו כיתה פעילה היא תנאי הכרחי ללימוד אפקטיבי; המצאת כלי נגינה שמיתריהם נמתחים על חדר שלם ומהדהדים אותו; או תכנון עירוני שכל כולו נועד להפוך את העיר למזמינה, פעילה ומכילה.

כל הנושאים האלה מטופלים בתערוכות השבוע שלנו ואילו אנחנו יוצאים שוב לסיור "אני טבע" שבוחן את החיבורים העדינים שבין אמנות לטבע ואקולוגיה ושואל את השאלה המרגשת – האם אמנות יכולה להציל את העולם?

בנימה זו נאחל לכל חברינו, לקוחותינו וקוראינו, שנה טובה ומתוקה של בריאות, יצירה והמון אמנות טובה,
שני ורנר וצוות Talking Art

שמיל פרנקל, מתוך תערוכת יחיד במשכן האמנים, הרצליה

'צילום חלל', תערוכה קבוצתית. אוצר: מתן אורן

"כיתת אמן" הוא שמה של תוכנית עירונית בתל אביב, המציעה לאמנים ואמניות תל אביבים כיתת בית ספר כסטודיו לאמנות. התוכנית יוצאת מתוך תפיסה כי גם  בית הספר וגם האמן יצאו נשכרים מהחיבור הקרוב. קשה לכמת את "הרווח" הזה, אבל ברור שהוא הרבה מעבר לשיעור אמנות כזה או אחר בתוכנית הלימודים. גם גלריה קו 16 היא שילוב כזה של אמנות ומוסד עירוני. הגלריה ממוקמת בתוך המרכז הקהילתי נווה אליעזר כחלק אינטגרלי מפעילות המרכז. כסוג של סיכום שאינו סיום, נפתחת כעת תערוכה קבוצתית של חלק מאמני התוכנית. התערוכה מנסה ללכוד בדיוק את אותה השפעה הדדית חמקמקה בין בית הספר לעבודת האמנות. כמו בפרויקט עצמו,  גם בתערוכה לא מחפשים תוצאות מובהקות, אלא עדויות לטיבם של יחסי הגומלין המרתקים בין חינוך ואמנות.

בהשתתפות: אברהם הרוש, אייל סגל, איתמר שמשוני, מתן גולן, צח שיף
אירוע פתיחה: יום רביעי 13.9, 19:00, גלריה קו 16, מרכז קהילתי נווה אליעזר, ששת הימים 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

'כמעוף העורב', תערוכת יחיד של שמיל פרנקל. אוצר: רן קסמי אילן

עושה רושם שאם היו שואלים את שמיל פרנקל מה הוא עושה בחיים, הוא היה אומר "מה שמעניין אותי" וכך אפשר לראות אותו יוצר כלי נגינה יחודיים, בונה מיצבים המבוססים על מנועים או מתמחה בנגינה על כלי אקזוטי ממזרח אירופה. נראה שפרנקל ניחן בתכונה מעוררת קנאה שמאפשרת לו לקפץ בין תחומי העניין שלו, בלי לחפש שלמות אבל גם בלי לוותר על הרצינות – אפשר לקרוא לתכונה הזו משחקיות. התערוכה הנפתחת במשכן האמנים בהרצליה היא מין מגרש משחקים אמנותי שכזה. באמצעות מנועים פשוטים, מיתרים מתחברים ובניה רעועה אך בטוחה, מפעיל פרנקל את חלל התערוכה ויחד איתו את המבקרים ויוצר מעין קונצרט מכני/אנושי שדווקא מתוך הצרימה והחריקה מבקש למצוא הרמוניה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.9, 20:00, משכן האמנים, יודפת 7, הרצליה
אירוע פייסבוק

'תוכנית המתאר מתעדכנת', תערוכה בשיתוף מינהל הנדסה של עיריית תל אביב

על פניו, אין דבר משעמם יותר מבירוקרטיה עירונית. ברור, כולנו רוצים לקום בבוקר ושהכל יעבוד – בית הספר והמרפאה יהיו במרחק סביר מהבית, המדרכות יהיו רחבות ומוצלות ובין הבית לבית הקפה השכונתי ימתח שביל אופניים מרווח. אבל להתעסק עם סעיפי התוכניות העירונית שמאחורי הקלעים? למי יש זמן וכח לזה? אך נראה שהתקופה האחרונה מלמדת אותנו שאין לנו את הפריבילגיה לטמון את הראש בחול גם כשמדובר בנושאים משעממים לכאורה, במיוחד בהתחשב בכך שהשפעתם על חיינו עצומה. בחודשים הקרובים צפויה תוכנית המתאר העירונית להיות מופקדת בועדה המחוזית ולהיות פתוחה להתנגדויות והשגות הקהל. התערוכה בבית ליבלינג מבקשת להנגיש את התוכנית הזו שמשפיעה על כמעט כל חלק בחיים בתל אביב וכך לאפשר למבקרים להפוך לאזרחים עירוניים פעילים ולקחת חלק ממשי ביצירתה של העיר שכולנו אוהבים. בית ליבלינג מתמחה בחיבור הזה (שכשחושבים עליו הוא נעשה ברור כשמש) בין תכנון עירוני, אמנות ואזרחות פעילה)

אירוע פתיחה: יום חמישי, 14.9, 20:00, בית ליבלינג, אידלסון ,29 תל אביב
אירוע פייסבוק

סיור – אני טבע – יום שישי 22.9

אחרי הצלחתו של הסיור הראשון, אנחנו מוציאים סיור נוסף בסדרת 'אני טבע', בעקבות אקולוגיה ובוטניקה באמנות עכשווית.

בואו לגלות את מערכת היחסים המרתקת בין אמנות לאקולוגיה ולפגוש את האמניות והאמנים שפועלים על התפר בין שני התחומים.

פרטים והרשמה בקישור 

גדי גרשון, מתוך תערוכה בבית ליבלינג

גבר, פסל, דיוקן. המלצות הסופ"ש 7-9.9

כתיבת תגובה

גברים ופיסול זה סיפור ותיק כמו ההיסטוריה של האמנות. הדימוי של הפַּסָּל שנאבק עם גושי חומר – חימר, שיש, או ברזל ומאלף אותו לצורה בכח ידיו הוירטואוזיות נטוע עמוק בתרבות. כמובן שבחלוף הזמן הדימוי הזה הספיק כבר להשבר פעמים אין ספור, אנחנו כבר מכירים פיסול נשי עז מבע ועוצמתי ופיסול גברי עדין ושברירי – ועדיין יש משהו בארכיטיפים שצולח את השנים.

השבוע באורח מקרי נפתחות שלוש תערוכות של פסלים שהמגע שלהם בחומר יש בו מהאנרגיה הזו ששואפת אל הגדול, הגולמי והעוצמתי. מבט נוסף בעבודותיהם של ללוש, לחמן ולוינסון חושף את השברים, את העדינות ואת הספקות שמסתתרים מאחורי החזות המסוקסת.

מעניין להסתכל על התערוכות האלה ביחס לתערוכתו הגדולה של אלברטו ג'קומטי המוצגת כעת בביתן הלנה רובינשטיין לשעבר. לא שאלנו אותם, אבל משהו אומר לנו שבשלב מסוים בקריירה שלהם כולם הושפעו ממנו בצורה כזו או אחרת.

סופ"ש נעים ושקט,
שני ורנר וצוות Talking Art

עופר ללוש בסטודיו. צילום: אלכס ליבק

'עבודות חדשות', תערוכת יחיד והשקת ספר אמן של עופר ללוש

עופר ללוש הוא מאסטר מקומי במלוא מובן המילה. החל מהפרסונה, ספון בסטודיו עם בגדי עבודה ומבט רושף; ועד כמובן הקריירה הנפרשת על פני כמה עשורים וארסנל של פסלים וציורים מרשימים, עזי מבע ולא מתחנפים. ביקור בסטודיו שלו – ולנו היתה הזכות הזו בסיורים שלנו כמה פעמים, היא חוויה מעוררת השראה של ממש שנותנת תחושה של ביקור בסטודיות של המאסטרים הגדולים. הפסלים והציורים של ללוש הם בדרך כלל דיוקנאות שנמצאים על סף המופשט אבל עדיין שומרים על אקספרסיביות עזה ומתפרצת שטוענת אותם באישיות ייחודית משלהם. התערוכה בגלריה גורדון מוצגת במקביל לתערוכת יחיד של ללוש במוזיאון האלברטינה הנחשב בוינה ואין ראוי יותר מצמד תערוכות כאלה לאמן במעמדו. ממליצים להגיע לגלריה (אם תגיעו גם לוינה בכלל נתמלא קנאה) ולהקיף את עצמכם בעבודותיו העוצמתיות של מאסטר ללוש.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 7.9, גלריה גורדון, הזרם 5, תל אביב

'פָּנִים אֶל פָּנִים', תערוכת יחיד של צבי לחמן. אוצר: יניב שפירא

צבי לחמן הוא פסל ותיק אשר יוצר פסלי ברונזה אקספרסיביים ומרשימים. בימי הקורונה ביקרנו עם קבוצות בחצר ביתו היפה, אותה הפך לגן פסלים של ממש. כמו ללוש, גם לחמן יוצר דיוקנאות מלאי הבעה ועזים, אבל לחמן נוקט בשפה יותר סימבולית ואלגורית, בעודו יוצר בטכניקת יציקת ברונזה מעניינת וייחודית. משמח לראות תערוכה גדולה של לחמן במוסד מכובד כמו המשכן לאמנות בעין חרוד. זו הזדמנות מעולה לחוות את המנעד הרחב של עבודתו שנוצרה במהלך קריירה ארוכה ופורה. התערוכה סובבת סביב נושאים שהם במובנים רבים הצירים של אמנות מערבית מראשיתה – לידה, עקדה ומוות – וכך ממקמת את עצמה בתוך רצף ההיסטוריה של האמנות ומוסיפה לו עוד נדבך. עכשיו כשהקיץ מעט נסוג והצפון התרוקן ממטיילים זה הזמן המושלם לעלות לחלל האמנות היפה בארץ ולראות אמנות גדולה – תרתי משמע.

באותו יום יפתחו במשכן גם תערוכות יחיד של חיה גרץ-רן ושל זהר טל ענבר
אירוע פתיחה: יום שישי, 8.9, 11:30, משכן לאמנות עין חרוד. הסעה מתל-אביב לפתיחה בהרשמה מראש בטלפון 04-6486038 או במייל, (ההסעה כרוכה בתשלום ומותנית במינימום נרשמים)

'בחזרה למקור', תערוכת יחיד של אבנר לוינסון

אבנר לוינסון הוא הצעיר שבחבורת ההמלצות הפעם, אך עבודתיו – פסלי חימר וברונזה גושניים וגדולי מימדים – הן בעלות איכויות על זמניות שכמו נלקחו מזמן וממקום אחר, אך עדיין נטועות עמוק בכאן והעכשיו.  את עבודותיו המרשימות של לוינסון ניתן לראות ברחבי הארץ – בין השאר על הצוקים של מלון בראשית במצפה רמון, מול בית האמנים בתל אביב ומחוץ לגלריה מאיה שהוא אחד ממקימיה. התחושה מול העבודות האלה היא תמיד של רצון לחדור מעבר לנראה לעין אל עבר עומקם של הדברים. בפסלים ניכרת הדחיפות בה עובד לוינסון וניתן ממש לראות את סימני הידיים הבוצעות, לשות וקורעות בחימר החי. התוצאה היא דיוקנאות שהם אולי לא ריאליסטיים, אבל עדיין מצליחים לתפוס באופן עמוק את מושא הפורטרט. גלריה Sheetrit & Wolf היא חלל תצוגה אלגנטי בנווה צדק השקטה והניגוד בין החלל הנקי והלבן לפיסול הגולמי כמעט של לוינסון חושף אותו באור אחר ומרתק.

אירוע פתיחה: יום רביעי, 6.9, 19:00, גלריה Sheetrit & Wolf – שבזי 35, תל אביב

המלצת הלוקאלז – פריז

טאקאשי מורקמי בסניף גלריה גגוזיאן ב-Le Bourget

הפעם מדובר בהמלצה שהיא יותר "למיטיבי לכת" פריזאים, ואולי פחות מתאימה לביקור ראשון בעיר או לסוף שבוע חפוז. אבל אם אתם בעיר למעט יותר זמן זה בהחלט שווה את היציאה הקצרה מהעיר. בחלל התצוגה הענק והמרשים של גלריה גגוזיאן החשובה בפרבר הפריזאי Le Bourget מוצגת תערוכה גדולה מהחיים של "אנדי וורהול היפני" טאקאשי מורקמי. בשלב זה מורקמי הוא כבר לגמרי מותג והוא יהיה הראשון שמודה בזה בשמחה. אמנות פופ צעקנית, על גבול הקיטשית שלא מתביישת לעשות שימוש בתרבות הפופולארית וגם ממש להצטרף אליה. פרחי ענק חייכנים, פסלי ברונזה של דמויות מנגה וציור מפוקסל. והכל בחלל תצוגה תעשייתי מדליק. שווה לעלות על רכבת.

בכתובת: Gagosian Le Bourget, 26 avenue de l’Europe, Le Bourget
שימו לב, בכל שבת במהלך התערוכה, מפעילה הגלריה שאטלים חינם מתחנת הרכבת Le Bourget Gare RER (יציאה 1: Place des Déportés)אל חלל התצוגה וחזרה. השאטלים יוצאים כל עשרים דקות מ-14:00 עד 18:00. אין צורך בהזמנה מראש

פרטים נוספים בקישור:
מגיעים לפריז ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור במרכז פומפידו?
30% הנחה על כל סיורי ספטמבר בפריז עם קוד קופון "חגשמח"

הכנסו לקישור ובחרו סיור 

אבנר לוינסון, מתוך תערוכה בגלריה Sheetrit & Wolf, תל אביב

איור במוזיאון. המלצות הסופ"ש 20-22.7

כתיבת תגובה

בשנים האחרונות אצר יובל סער את שבוע האיור של תל אביב. אירוע אמנות ואיור מרשים ושאפתני שהשתלט על כל העיר ואפילו על חלקים משכנותיה. הפסטיבל השנתי הזה כלל עשרות תערוכות בהשתתפות מאות מאיירים בחגיגה אמיתית של איור מקומי ועולמי. גם אנחנו השתתפנו בחלקנו הקטן עם הדרכה של סיורים והנגשה לקהל. השנה לא התקיים שבוע האיור ובעוד שאנחנו הצטערנו לשמוע, יובל סער כבר היה עסוק בתכנונים אחרים. כמקום שבוע האיור – תערוכה במוזיאון. אבל לא רק תערוכה אחת אלא השתלטות של ממש. מחזור התערוכות שיפתח במוזיאון הרצליה השבוע מוקדש כולו לאיור ישראלי וכמה שזה משמח ומרגש. המשפט הידוע אומר – כשנסגרת דלת נפתח חלון. נראה שזה משפט שכתוב ליובל סער מעל שולחן העבודה.

פרטים נוספים באתר המוזיאון

אוצר: יובל סער, אוצרות שותפות: שוע בן ארי וענבל ראובן
בהשתתפות: סרגיי איסקוב, זאב אנגלמאיר, אראלה, גל בולקא, נינו ביניאשוילי, אלון ברייאר, שירה גלעדי, ענבל גרי, אורי גרינברג, רן דסקל, שני יסמין, מעיין כהן, נועה כהנא, אביב כץ, נעה כ”ץ, קרן כץ, שמואל כץ, שלי לבבי, בן מולינה, מרב סלומון, גלעד סליקטר, גאי ספרן לולאי, עפרה עמית, עדן פוקסיניאנו, רוני פחימה, רות צרפתי, בתיה קולטון, מירי קונצמן, מישל קישקה, יעל רוזן קרן, לילך רז, ניב תשבי.

כל התערוכות נפתחות ביום שבת, 22.7, 10:00-14:00, מוזיאון הרצליה, הבנים 4, הרצליה
הנה כמה שמעניינות אותנו במיוחד.

שיהיה סוף שבוע של חלונות נפתחים,
שני ורנר וצוות Talking Art

ניב תשבי, מתוך 'הקרנבל'. צילום: דניאל חנוך

'ההיסטוריה המטורפת של האיור הישראלי', תערוכה קבוצתית. אוצר: יובל סער

כמו האמנות הישראלית, ההיסטוריה של האיור הישראלי קצרה למדי ביחס למקבילותיה בעולם. כסצינה צעירה, היא גם חסרה את הרומנטיקה של סצינות שהתחילו את דרכן אי שם בהיסטוריה לצד מלכים ואפיפיורים, בזמן מלחמות גרנדיוזיות ונפילתן של אמפריות. מזל שכח העל של מאיירים הוא לקחת מציאות אפרפרה ולהדגיש אותה בצבעים זוהרים. כך מקבלים אירועים מכוננים בתולדות סצינת האיור הישראלית פרשנות פומפוזית מתובלת בהומור. ואנחנו מקבלים היסטוריה אלטרנטיבית עסיסית. בהשתתפות: זאב אנגלמאיר, לילך רז, קרן כץ

'הקרנבל', תערוכת יחיד של ניב תשבי. אוצר: יובל סער

את ניב תשבי הכרנו באחד משבועות האיור לפני כמה שנים, כשעוד היה יחסית טרי בסצינה. כבר אז התרשמנו מהשפה הגרפית המגובשת והתרגום שלה לפיסול גדול מימדים ומלא הבעה. איכשהו עבודותיו של תשבי מצליחות להיות גם מתקתקות, ורדרדות ועשויות בקו נקי, וגם גרוטסקיות, עוכרות שלווה ומטרידות. התערוכה החדשה של תשבי שואבת השראה ממצעדים צבאיים וקרנבליים ומציגה אלימות מצופה בשכבה דקה מאוד של סוכר.

'אבן, בד ומספריים', תערוכה קבוצתית. אוצרים: שוע בן ארי, יובל סער

בנוסף להמון איור צעיר, מחזור התערוכות במוזיאון עושה כבוד גם לאמהות והאבות המייסדים של התחום בארץ, אלא שחקוקים אצל רבים בעקבות ספרי הילדות הקלאסיים. שלושה כאלה הם אראלה, שמואל כץ, רות צרפתי שיחד ולחוד ניסחו את השפה האיורית הישראלית לאורך השנים. איורים לספרים כמו "דירה להשכיר" של כץ; "דודי שמחה" של צרפתי ו-"איה הג'ינג'ית" של אראלה הפכו כבר לנכס צאן ברזל ויזאולי של כולנו. בתערוכה הזו, במקום להסתמך על הקלאסיקות, נחשפים מהלכים אמנותיים בלתי מוכרים של השלושה בתחומים המשיקים לאיור כמו קרמיקה, טקסטיל ופיסול. כך נחשף עוד נדבך בעבודתם של המאיירים החשובים האלה. בהשתתפות: אראלה, שמואל כץ, רות צרפתי

'ספרו לי עוד: בעקבות הרומן הגרפי', תערוכה קבוצתית. אוצרים: שוע בן ארי, יובל סער

התערוכה, שנותנת למחזור התערוכות את שמו, מבקשת מכמה מהיוצרים החשובים ביותר בעולם האיור והקומיקס הישראלי לעשות בדיוק את זה – לספר לנו עוד על הרומנים הגרפיים שהוציאו. אבל כמובן לא פשוט רק לספר לנו על זה, אלא להתבונן יחד איתנו ביצירתם מזווית שונה. התוצאה היא יציאה מהספר והנייר למידיומים חדשים, אבל גם לצורות הבעה וזוויות סיפור שונות. מדליקה במיוחד תצוגת השושקות של אנגלמאייר שאסף ממעריצים וקולגות ונותנות ריבוי גרסאות של הדמות האהובה.

בהשתתפות: זאב אנגלמאיר, נינו בניאשוילי, אלון ברייאר, נעה כ"ץ, קרן כץ, גלעד סליקטר, עפרה עמית, מישל קישקה

שמואל כץ, מתוך 'אבן, בד ומספריים'

התפרקות. המלצות הסופ"ש 29.6-1.7

כתיבת תגובה

התפרקות היא מילה מפחידה. אף אחד מאיתנו לא רוצה להתפרק, או שיתפרקו הדברים עליהם עמלנו לבנות. אך יכול להיות במילה הזו גם צד אופטימי – התקווה כי מתוך הפירוק ניתן יהיה לבנות מחדש בצורה טובה ויציבה יותר. תערוכות השבוע עוסקות בפירוק של המעשה האמנותי ודרכי התצוגה שלו. מה נבנה לאחר הפירוק הזה? נצטרך ללכת לראות.

בבית בנימיני ענבר פרים ורותם רוזנבוים הם הפכים משלימים; בגלריה בנימין מבקשים אמני ואמניות הגלריה לפרק את הגלריה במובן הממשי והמטאפורי; בקיבוץ כברי מתחברות שתי גישות נזיריות לאמנות. ובהמלצת הלוקאלז שלנו – כריס אופילי בלונדון.

שיהיה סופ"ש שההתפרקות היחידה בו היא שנ"צ,
שני ורנר וצוות Talking Art

אמנון בן-עמי, מתוך תערוכת יחיד באטליה שמי, קיבוץ כברי

'מחלות רקע', תערוכה זוגית של ענבר פרים ורותם רוזנבוים. אוצרת: הדסה כהן

לכאורה אין שונים יותר מבחינה אמנותית מענבר פרים ורותם רוזנבוים. פרים היא קרמיקאית וירטואוזית שיוצרת אובייקטים עדינים, גם אם לפעמים מורבידיים באופיים, מפורצלן מבהיק מלובן. ואילו רוזנבוים הוא צייר פראי עם עבודות שמפלרטטות עם גבול הטעם הטוב. אז אולי על הנייר החיבור הזה נראה בלתי אפשרי, אבל החיים והאמנות מוכיחים אחרת. פרים ורוזנבוים הם זוג בחיים שבנוסף לקריירות האישיות שלהם גם יוצר יחד. פרים יוצרת את האובייקטים בעלי הקו המדוייק והנקי ואילו רוזנבוים "מלכלך" אותם עם ציור מלא הומור גרוטסקי וזה עובד מצוין. המפגש ביניהם מפרק את היום יום הבנאלי ויוצר סצינות שפורעות את הסדר ואת השגרה. כמו שמן ומים, שמפגש ביניהם בטמפרטורה גבוהה יכול להיות נפיץ – כך גם הזוג הלא שגרתי הזה מוציא ניצוצות כאשר הם נפגשים תחת החום של תנור הקרמיקה.

באותו הערב תפתח בגלריה גם תערוכת יחיד של של בוריס כץ

אירוע פתיחה: יום חמישי, 29.6, 19:30, בית בנימיני, העמל 17, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'כרסום היסודות', תערוכה קבוצתית. אוצר: ד"ר אלעד ירון

"דה קונסטרוקציה" או בעברית פשוטה – פירוק, היא אחת המגמות המובילות באמנות עכשווית. בתקופה שמגיעה אחרי שנראה שנעשה ונאמר כבר הכל, אחת המשימות החשובות של האמנות היא לפרק מבנים תרבותיים מקובלים, להתבונן בהם בדרך חדשה ולחשוב כיצד להרכיב אותם בצורה טובה יותר. אבל אם בדרך כלל מדובר על פירוק מטאפורי ורעיוני בלבד, יש מי שלוקח את העניין בצורה מילולית. התערוכה החדשה שאצר ד"ר אלעד ירון בגלריה בנימין מבקשת לפרק את הגלריה במובן הליטרלי של המילה. קבוצת האמניות והאמנים המשתתפים בתערוכה שהו בחלל הגלריה, חקרו את תשתיות המבנה, פירקו את מה שאפשר והרכיבו מחדש את מה שנשאר. הרבה פעמים אנחנו קוראים בטקסטים של תערוכות שהן "מבקשות לפרק את הקוביה הלבנה של הגלריה" והנה כאן, קבוצת האמנים עושה בדיוק את זה ובצורה פיזית ממש.

בהשתתפות: נאוה ג׳וי אוזן, שרית אכטנברג, מיכל בלייר, רובי בקל, עדי ט. הופמן, ענבל כהן חמו, איריס חסיד, דינה לוי, יונתן לוי, שלומית ליוור, דורון פישביין, תמר שפר

אירוע פתיחה: יום שישי, 30.6, 12:00, גלריה בנימין, שביל המרץ 5, תל אביב.  אירוע פייסבוק

'מסטודיו לסטודיו', תערוכת יחיד של אמנון בן-עמי. אוצרת: סמדר שינדלר

הציור של אמנון בן-עמי הוא מינימליסטי, כמעט נזירי. אולי קצת מוזר לומר "נזירי" על ציורים עזי צבע של משקפיים או שפתיים, אבל יש משהו בדרך בה מזקק בן-עמי את האלמנטים היומיומיים האלה לכדי קו וכתם שבהחלט גורם לנו לחשוב על נזיר שחוזר שוב ושוב על אלמנטים ציוריים פשוטים במטרה להגיע למשמעות עמוקה יותר. גם יחיאל שמי, שבאטליה שלו מתארחת התערוכה, היה סוג של נזיר זן אמנותי, אבל מסוג אחר לגמרי. בעוד ש-שמי יוצר מחוות גדולות בברזל שמשתלטות על סביבתן, בן-עמי יוצר ציורים לכאורה פשוטים על בדי סאטן דקים שכמעט אפשר לדמיין אותם מתנופפים כדגלים. אך נדמה שלשני האמנים מטרה דומה – להגיע להפשטה אמנותית של חיי היומיום ואולי כך לחלץ אותם מהבנאליות השגרתית ולהביא אותם למעמד אחר. ובזה בעינינו, יש משהו כמעט דתי.

אירוע פתיחה: יום שבת, 1.7, 12:00, אטליה שמי, קיבוץ כברי

המלצת הלוקאלז – לונדון

'The Seven Deadly Sins', תערוכת יחיד של כריס אופילי

כריס אופילי החל את דרכו כאמן שנוי במחלוקת ופרובוקטיבי אי שם בשנות התשעים העליזות עם תערוכות שאפילו ראש עיריית ניו יורק ניסה לצנזר. היום, עשורים אחר כך, נראה שמשהו באופילי נרגע, אבל זה לא פגע באמנות שלו כהוא זה, דווקא להפך. כיום הוא יוצר עבודות מלאות קסם ומסתורין שאנחנו מוצאים את עצמנו בלי מילים מולן. שווה מאוד.

התערוכה מוצגת עד 29.7
בכתובת: Victoria Miro Gallery, 16 Wharf Road, London N1 7RW

שעות פתיחה: שלישי-שבת: 10:00-18:00

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים ללונדון ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור במוזיאון הטייט מודרן?

הכנסו לקישור ובחרו סיור 

שלומית ליוור, מתוך תערוכה קבוצתית בגלריה בנימין, תל אביב

עולים ירושלימה. המלצות הסופ"ש 15-17.6

כתיבת תגובה

אין צורך להכביר במילים על ירושלים. מי שעוקב אחרינו או פשוט אחרי סצינת האמנות המקומית, יודע שהעיר הזו חווה התעוררות של ממש בתחום האמנות העכשווית בשנים האחרונות.

עבורנו ריכוז פתיחות ירושלמי השבוע הוא תירוץ מספיק לעלות לעיר שאולי אפילו תדרוש מאיתנו ללבוש סוודר בערב.

בגלריה ברבור, שתי תערוכות יחיד שמושכות אותנו עמוק פנימה; בגלריה גורדון הירושלמית, עוד תחנה במסע המופלא של אדם יקותיאלי, הלא הוא Know Hope; בגלריה 'סטודיו משלך' שלוש תערוכות יחיד שמספרות כל אחת סיפור משלה. ולעיר אחרת, בלונדון אנחנו משיקים סיור אמנות רחוב משולב בסדנת  יצירה מרגשת להורים וילדים!

שיהיה סוף שבוע צלול כיין,
שני ורנר וצוות Talking Art

אלון קדם, מתוך תערוכה בגלריה ברבור, ירושלים

שתי תערוכות יחיד בגלריה ברבור

התערוכות של אלון קדם ונעמי בריקמן בגלריה ברבור שתיהן חמקמקות ועוסקות במה שבין לבין. אלון קדם מציג מבחר של סקיצות לעבודות שצייר במהלך השנים כאשר המשותף לכולן הוא עיסוק באור המיוחד ובמצב התודעתי של בין הערביים (אוצר: איל ששון). לצדו מציגה האמנית הותיקה והמוצלחת נעמי בריקמן. בעבודותיה משוטטת בריקמן במרחבים שבין הפנים לחוץ. התערוכה נקראת 'אפלה' ונדמה שהציורים בה נוצרים ברגעים שבהם השינה מתמהמהת ומשהו דוחק בנו לצאת אל אוויר הלילה הקריר שבחוץ ולחוות את הסביבה שאנו רגילים אליה בצורה בלתי רגילה (אוצרת: רעות ישעיהו). שתי התערוכות עוסקות באופן דואלי ומעניין במשמעויות השונות של המילה "פנים" שהיא גם הפרצוף האנושי, אבל גם פנים הבית או הסטודיו, גם פני הדברים וגם מה שמסתתר אצלנו עמוק בפנים.

התערוכה מוצגת עד 14.7, בגלריה ברבור, רחוב הרברט סמואל 2, כיכר ציון, ירושלים

'A Desire Path Pushing Through a Minefield', תערוכת יחיד של אדם יקותיאלי – Know Hope

אחד הדברים המשמחים ביותר שקורים כאשר עוקבים במשך זמן ארוך אחרי סצנת האמנות המקומית, הוא שאפשר לראות התפתחות והתקדמות של אמנים מתחילת הדרך. מרגש במיוחד הוא התהליך שעבר על אמני ואמניות הרחוב בשנים האחרונות שהגיעו באופן המילולי ביותר מהפינות הזנוחות ביותר של הרחוב אל הגלריות הטובות והחשובות ביותר בארץ. דוגמא מצויינת הוא אדם יקותיאלי, הידוע יותר בכינויו Know Hope שהוא ללא ספק אחד מראשוני סצינת אמנות הרחוב בארץ. מי שהתחיל עם דמויות עדינות בשפה מזוהה ומובהקת התפתח עם השנים לכיוונים קונספטואליים יותר עם עבודות טקסט ופיסול ותמיד שומר על רוח אנושית מלאת חמלה וחום. אנחנו התחלנו את דרכנו בסיורי אמנות רחוב בשולי העיר והיינו עדים להתפתחות השפה המיוחדת של יקותיאלי. כבר מזמן לא מדובר באמן אלמוני ועבודותיו הגיעו הכי רחוק שאפשר. הכי ראוי ותמיד מרגש.

אירוע פתיחה: יום שישי, 16.6, 11:00, גלריה גורדון ירושלים, מרכז ספיר, בניין 5, ירושלים.

אשכול תערוכות חדש בגלריה סטודיו משלך

שלוש התערוכות החדשות הנפתחות במרכז האמנות הירושלמי המוצלח 'סטודיו משלך' עוסקות כל אחת בדרכה בסיפורים. סיפור אישי, סיפור משפחתי והסיפור שמספרים לנו החפצים שסביבנו. נסרין אבו בכר מדפדפת באלבום המשפחתי, שולפת משם תצלומים ישנים של משפחתה וחושבת אותם מחדש. התצלומים מוטמעים אל תוך פסלים שמהדהדים איקונות של קדושים, כאשר במקום אלמנטים דתיים הם משולבים באובייקטים של היומיום (אוצרת: מיטל מנור). חמוטל בר כהן "מצילה" אריזות ישנות, קופסאות קרטון ותיונים משומשים רגע לפני פח האשפה ומעבירה אותם תהליך של רפאות כמו ארכיאולוגית, נוסכת בהם כבוד שלא היה להם ביעודם המקורי ומזמינה אותנו למבט אחר ולא שגרתי (אוצר: רון ברטוש). מורן קליגר חוזרת להדפס גדול מימדים מתקופת לימודיה – היא מפרקת אותו, ממסגרת אותו מחדש ובונה ממנו סיפורים חדשים ישנים שנוגעים למשפחתה (אוצרת: מיטל מנור). כל אחת מהתערוכות האלה נוגעת בזמן ובדרך שבה הוא משנה את הסיפורים שלנו, לפעמים ללא הכר.

אירוע פתיחה: יום שישי, 16.6, 11:00, גלריה סטודיו משלך, כ"ט בנובמבר 10, ירושלים.   אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – סיור וסדנה להורים וילדים בשכונת שורדיץ' בלונדון!

סיור אמנות רחוב וסדנת יצירה בשכונת שורדיץ' בלונדון!

מתרגשים מאוד להשיק סיור חדש בלונדון – בעקבות אמנות רחוב בשילוב עם סדנה להורים וילדים בגילאי 5-12 בשכונת שורדיץ' הצבעונית!

סיור ראשון כבר ביום שבת 24.6!

שורדיץ' נמצאת ברובע האקני שבמזרח לונדון, שנחשב בעבר לרובע מחוספס, של מהגרים והפך עם הזמן לשכונה בוהמיינית מלאה צבע והייפ צעיר – ולאמנות היה חלק חשוב בתהליך הזה!

בואו לגלות את שכונת שורדיץ׳ הצבעונית יחד עם הילדים בסיור סוחף, כיפי ומלמד שכולל גם סדנה יצירתית מעשית!

פרטים והרשמה בקישור

אדם יקותיאלי Know Hope, מתוך תערוכה בגלריה גורדון, ירושלים

הקיץ מתחמם. המלצות הסופ"ש 1-3.6

כתיבת תגובה

עכשיו כשחג שבועות מאחורינו אפשר כבר להגיד שאנחנו רשמית "אחרי החגים". אמנם עוד רגע נגמרת עונת התערוכות הבלתי רשמית ואנחנו נכנסים אל השקט היחסי של הקיץ, אבל בינתיים אפשר עוד להנות מאמנות מצויינת (ומזגן). אספנו לכם כמה תערוכות ואירועים שיכניסו אתכם לאווירה הקיצית.

במוזיאון פתח תקווה נפתח מחזור תערוכות חדש גדוש בכל טוב; בגלריה 2 מציגה ילנה רוטנברג אג'וקו עבודות המציגות עולם אפור עם קריצה; במוזיאון הרצליה משיקה רותם עמיצור ספר אמנית חדש. ובהמלצת הלוקאלז שלנו פסטיבל סופ"ש הגלריות השנתי של לונדון.

שיהיה סוף שבוע קריר,
שני ורנר וצוות Talking Art

איילה לנדאו, מתוך תערוכה במוזיאון פתח תקווה, צילום: רועי יהודה

מחזור תערוכות חדש במוזיאון פתח תקווה

אפשר היה להקדיש מדור המלצות שלם רק למחזור התערוכות החדש של מוזיאון פתח תקוה. בערב אחד יפתחו תחת גג אחד לא פחות משמונה תערוכות חדשות של 13 אמנים ואמניות. ועוד איזה אמנים – באמת נראה שהמוזיאון התעלה על עצמו הפעם. אם להתייחס רק לחלק מהתערוכות – מריה סאלח מחאמיד, נעה יקותיאלי, ציבי גבע מתעקשים על דרך משותפת דווקא בתקופה שברירית ומקוטבת כל כך. גרי גולדשטיין הותיק והמעולה ממשיך לשתף את השפה המיוחדת כל כך לו של עבודה ישירות על ספרים, כיסוי וגילוי שלהם. איילה לנדאו יוצרת עולם מקביל שבמבט ראשון הוא ילדי ושובב אבל מבט נוסף חושף שהוא אינו תמים כלל. ענבל הופמן במהלך שהוא לא פחות ממבריק מכניסה טירה מתנפחת אל תוך בית יד לבנים שבמתחם המוזיאון ומערבת צחוק ודמע – ממש כמו הסיפור של המקום בו אנו חיים. חוץ מאלה מוצגות גם תערוכות של רפאלה קריספינו והנס דמולנארה, שי זילברמן והאנה הוך, נועה גרוס ואורי נועם ומרדכי מורה. באמת שאסור וגם ממש לא כדאי להחמיץ.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 1.6, 19:30, מוזיאון פתח תקווה לאמנות, ארלוזורוב 30, פתח תקווה

'בוכות', תערוכת יחיד של ילנה רוטנברג אג'וקו. אוצרת: שרון גולן

בשנות השבעים והשמונים פרץ לחיינו האיירבראש – מברשת האוויר. פיית התזה המחוברת לקומפרסור ומתיזה את הצבע על כל מה שאפשר להעלות על הדעת – בנעורינו היו אלה חולצות, או תמונות בסגנונות פסיכדליים. במקביל לעליית הגרפיטי שגם בבסיסו היה מיכל הספריי, ציור האיירבראש התמצב כמשהו קליל, צעיר ושובב. האמנית ילנה רוטנברג אג'וקו, שאך לפני שבועיים זכתה בפרס אמן צעיר של משרד התרבות, לוקחת את הטכניקה הזו וממציאה אותה מחדש. במקום שובבות קלת דעת, רוטנברג אג'וקו יוצקת לעבודותיה אווירה של מלנכוליה טעונה. העבודות יוצרות עולם מנוכר ואפור. הדמויות בפורטרטים שלה כמעט שקופות ונעלמות אל הרקע, והנופים ריקים ועזובים. בתוך כל זה, עדיין מצליח הסגנון הייחודי הזה להביא גם את הקריצה המיוחדת שלו לסצינות האפרפרות. השילוב הזה בין מלנכוליה לחיוך מריר הוא מה שנותן לעבודתיה של רוטנברג אג'וקו את כוחן.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 1.6, 20:00, גלריה II, משה מאור 2 תל אביב, קומה 1

'הארץ השטוחה', השקת ספר אמנית של רותם עמיצור

אנחנו אוהבים את עבודתה של רותם עמיצור, כתבנו על כך כמה פעמים פה במדור. הסגנון המיוחד שלה שעושה שימוש בטכניקות קולאז' בניירות צבעוניים כדי ליצור את הגרסה שלה ליצירות מופת מההיסטוריה של האמנות. השנה של עמיצור בהחלט התחילה טוב עם שתי תערוכות יחיד מקבילות, אחת בגלריה רוטשילד לאמנות והשניה במוזיאון הרצליה. התערוכה בגלריה רוטשילד כבר הספיקה לרדת וגם זו במוזיאון הרצליה כבר יורדת עוד כשבועיים. רגע לפני משיקה עמיצור ספר אמנית שמציג סדרה של עבודות שנעשו בדו שיח עם עבודתו של ענק הרנסאנס אנדראה מנטנייה. בנוסף לעבודות יכלול הספר גם תמונות של תהליך העבודה המרתק וגם שיחה מתומללת עם אחד ממוריה של האמנית. באירוע ההשקה תתקיים הרצאה של אוצר התערוכה עידו מרקוס ושיחה בין האוצרת הראשית של המוזיאון ד"ר איה לוריא והאמנית. הזדמנות מצויינת לתפוס את התערוכה רגע לפני סיום ולהתחדש בספר אמנית מרהיב.

איפה ומתי: שבת, 3.6, 11:00, מוזיאון הרצליה, הבנים 4, הרצליה
פרטים נוספים ורכישת כרטיסים בקישור

המלצת הלוקאלז – לונדון

סופ"ש הגלריות של לונדון 2-4.6

אירועי סופ"ש אמנות הפכו לפופולאריים מאוד בשנים האחרונות והם מציעים לחובבי האמנות יומיים-שלושה אינטנסיביים שבהם גלריות מרחיבות את שעות הפעילות שלהן, אמנים פותחים את הסטודיות שלהם, ומתקיימים מופעים ושיחות מיוחדים. בדרך כלל גם הרחוב סביב הגלריות מתעורר ונוצר פסטיבל שלם. כשכל זה קורה באחד ממרכזי האמנות הגדולים והחשובים בעולם זו חגיגה של ממש. האתר המושקע מציע מסלולים מומלצים ומקיימים גם סיורים פתוחים לקהל. אסור להחמיץ אם אתם בעיר.

פרטים נוספים באתר הפסטיבל

מגיעים ללונדון ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור במוזיאון הטייט מודרן?הכנסו לקישור ובחרו סיור

רותם עמיצור, השקת ספר אמנית במוזיאון הרצליה

אמנות בכל מקום. המלצות הסופ"ש 25-27.5

כתיבת תגובה

בגלל חג השבועות שמתקיים השנה בסוף השבוע, אין ממש פתיחות של תערוכות חדשות. הזדמנות מצויינת להצביע על כמה דברים שלדעתנו חייבים לראות – כאלה שכבר התחילו ופסטיבל אחד שמתקיים באמצע שבוע הבא. "חללי התצוגה" השבוע מגוונים ומפתיעים – מפאתי המדבר, דרך מערות עתיקות ועד אמנות דיגיטלית שיכולה להתקיים בכל מקום ובשום מקום. עוד הוכחה לכוחה של האמנות וליכולתה להיות מגוונת ושונה על פי המקום שבו היא מוצגת.

בערד נחנכים שני פסלי חוצות חדשים שפותחים שערים אמנותיים אל המדבר; בפארק הלאומי בית גוברין מתחברת טכנולוגיה חדישה אל המערות העתיקות; במוסררה ירושלים, פסטיבל חדשני שהוא למעשה כבר מסורת ותיקה למדי. ובהמלצות הלוקאלז שלנו, תערוכת ציור שנותנת כבוד לאנרגיה של הרוקנרול.

שיהיה סוף שבוע מגוון ומפתיע,
שני ורנר וצוות Talking Art

דור זליכה, מתוך מיצב אור קולי במערות הפעמון בבית גוברין

'שערים', שני פסלי חוץ חדשים בערד‎‎ של ריינהולד ציסר ואיתן בן משה. אוצרת: לאה אביר

ערד היא אמנם עיירה קטנה במדבר, אבל כבר שנים שהיא משמשת גם כמרכז אלטרנטיבי של אמנות ויצירה. השבוע הושקו שם שני פסלי חוצות חדשים, במפגש בין המדבר לעיר, שמהווים החייאה משמחת של מסורת ארוכת שנים של פעולה אמנותית במדבר הנגב (אפשר להיזכר למשל בעזרא אוריון והפעילות שלו סביב מדרשת שדה בוקר). איתן בן משה יוצר שער, שכמו רבות מעבודותיו מפלרטט עם המיסטי והעל-טבעי. הפסל Stargate בעל המראה החייזרי מזמין אותנו לעבור בתוכו ולהישלח – לאן? כל אחד ויעדו המיוחד כנראה. האמן האוסטרי ריינהולד ציסר, יצר גם הוא שער שנקרא "Notgalerie ערד". שער העץ פורק מביקתה אוסטרית ששימשה את האמן כגלריה במשך חמש שנים בה אירח אמנים ותערוכות. כעת הבקתה הזו פורקה לחלקים שכל אחד מהם מוצב במקום אחר בעולם. שער שמוביל מהמדבר ישירות לפאתי וינה? ביום קיץ חם זה יכול להיות בדיוק מה שצריך. שני הפסלים נוצרו ביוזמת ובשיתוף המרכז לאמנות עכשווית בערד, שגם הוא בפני עצמו מהווה סיבה מצויינת לרדת דרומה.

פרטים נוספים באתר של המרכז לאמנות עכשווית בערד 

'לשון אחת', מיצב וידאו וסאונד של דור זליכה לוי במערות הפעמון בבית גוברין
אחד הטרנדים המשמחים באמנות, הוא הצגתה של אמנות עכשווית בחללים שלא יועדו לכך במקור ומגיעים מזמן אחר. אנחנו רואים את זה למשל בארמון ורסאי שמארח תערוכות עכשוויות מעת לעת, או תחנת הכוח הישנה שהפכה למוזיאון הטייט הנחשב וגם תחנת הרכבת המבורגר באנהוף בברלין שהפכה לחלל אמנות עכשווית מהחשובים בעולם. אבל במקומות האלה מדובר על חללים בני עשרות או מאות שנים בודדות שעברו הסבה, הרי שמערות הפעמון בפארק הלאומי בית גוברין-מרשה הן כבר סיפור אחר לגמרי. הישוב מרשה מוזכר עוד בתנ"ך ובאלפי השנים האחרונות איכלס עמים רבים שהשתמשו במערותיו. כעת הגיעה תורה של האמנות העכשווית. המבנה הייחודי של מערות הפעמון מקנה להן אקוסטיקה נהדרת, כנסייתית. האמן דור זליכה לוי יצר עבודת וידאו וסאונד תלוית מקום במיוחד למערות בהן שירה בשפה עתיקה משתלבת עם הקרנות וידאו על קירות המערה החשוכה ויוצרת חוויה כמעט מיסטית. בעינינו שימוש מבורך בגן הלאומי שלוקח אותו מעבר לבנאליות של טיול בתרמיל ומקל.
הפרוייקט הזה, כמו גם פסלי החוץ בערד מההמלצה הקודמת נתמכו על ידי הקרן "בשביל האמנות". שתומכת בתערוכות בפריפריה – השקעה ראויה מאוד ומבורכת.

המיצב מוצג עד 11.11.23 בגן לאומי בית גוברין-מרשה
מידע נוסף והזמנת כרטיסים באתר התערוכה

'עולם קטן', פסטיבל מוסררה מיקס ה-23. אוצר ראשי: אבי סבג שרביט, מנהלת אמנותית: ורה קורמן

קשה לחשוב על פסטיבל אמנות פורץ דרך ועכשווי כמו מוסררה מיקס כעל אחד מאירועי האמנות הותיקים והמתמשכים בארץ ועדיין, עם 23 שנות ותק הוא בהחלט כזה. הפסטיבל, שפועל תחת המטריה של בית הספר מוסררה בירושלים, נוסד בשנת 2000 כדי לתת במה למדיומים אמנותיים שאז היו ממש בחיתוליהם, כמו אמנות דיגיטלית, שילוב אלמנטים ממוחשבים וחיבורים עם אלקטרוניקה ועוד חידושים שאז היו נראים כמעט כמו מדע בדיוני. היום, 23 שנים לאחר היווסדו של הפסטיבל, אנחנו נתונים כמובן בשיאה של המהפכה הדיגיטלית וחלק מהדברים שהוצגו כניסיוניים בפסטיבלים הראשונים נמצאים בליבו של המיינסטרים. ועדיין הפסטיבל המיוחד הזה ממשיך לשמור על רוח של חדשנות ונסיינות ולהביא לקדמת הבמה פרקטיקות אמנותיות שהצופה הממוצע לא נחשף אליהן ביום יום. שווה לבחון את התוכניה באתר ולהגיע כדי לחוות את מה שקורה בחוד החנית של האמנות הנסיונית. והכי כיף – הכניסה חופשית לכל אירועי המוזיקה והאמנות פסטיבל!

הפסטיבל יתקיים בתאריכים 30.5-1.6 , בשעות 19:00-23:00, מוסררה – ביה"ס לאמנות וחברה, רחוב הע"ח 9, ירושלים
אירוע פייסבוק

פרטים נוספים ותוכניה מלאה באתר הפסטיבל

המלצת הלוקאלז – פריז

'Unisexe', תערוכת יחיד של Nina Childress

בפוסטרים הישנים של נעורינו נוצר עולם שלם של פנטזיה, זוהר ומתח מיני. האמנית הותיקה נינה צ'ילדרס משחזרת את העולם הזה בציוריה נוטפי הצבע, הגלאם ורוח הנעורים. כניסה לתערוכתה של צ'ילדרס מרגישה כמו צלילה מסחררת לתוך חדר של טינאייג'רית עם ציור עליז ומלא חיות, אך כמובן גם בעל רבדים נסתרים.

התערוכה מוצגת עד 22.7, בגלריה Art : Concept
בכתובת: Art : Concept Gallery, 4, passage Sainte-Avoye, 75003, Paris

פרטים נוספים באתר התערוכה

מגיעים לפריז ורוצים להצטרף ללוקאלז שלנו לסיור גלריות, אמנות רחוב, או ביקור במרכז פומפידו?

הכנסו לקישור ובחרו סיור 

טל רוזן ושלומית גופר, מתוך פסטיבל מוסררה מיקס, ירושלים

מאיה אטון, מתוך תערוכה יחיד בגלריה גבעון

שיבה הביתה. המלצות הסופ"ש 18-20.5

כתיבת תגובה

שיבה הביתה היא אף פעם לא עניין של מה בכך. זה יכול להיות אירוע מרגש ומשמח שמסמל התחלה חדשה. אך באותה מידה זה יכול לנבוע מטרגדיה ואובדן. תערוכות השבוע נעות על הציר הביתי הזה שבין התחלה לסוף. וכמו השיבה הביתה, גם הן מטלטלות, מרגשות ואי אפשר להתעלם.
בגלריה גבעון, תערוכת יחיד של מאיה אטון המנוחה עם עבודות עליהן עבדה עד מותה בטרם עת; גלריה קו 16 חוזרת אחרי שיפוץ ועם אוצרת חדשה; בגלריה רו-ארט חוזרת איוה כפרי לסטודיו הראשון שלה ודרכו לדימויים בראשיתיים. ובהמלצת הלוקאלז – תערוכה של יגאל עוזרי שמסמלת כיוון חדש.
שיהיה סוף שבוע של בית,
שני ורנר וצוות Talking Art

איוה כפרי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה רו-ארט. באדיבות האמנית וגלריה רו-ארט

איוה כפרי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה רו-ארט. באדיבות האמנית וגלריה רו-ארט (פרט)

'יד', תערוכת יחיד של מאיה אטון
לפני תשעה חודשים הזדעזע עולם האמנות המקומי ממותה המפתיע בטרם עת של האמנית האהובה והמוערכת מאיה אטון. כשאדם צעיר הולך לעולמו אנחנו מתאבלים על אובדן הפוטנציאל שהיה טמון בו. כשאמן או אמנית צעירים הולכים לעולמם, נוסף לכך גם הרובד של קטיעת העבודה האמנותית והאובדן של מה שהיה יכול להיות. בגבעון, גלריית הבית של אטון, תפתח השבוע תערוכת יחיד שבה תשולב סדרת עבודות עליה עבדה ממש עד ימיה האחרונים ושאותה לא הספיקה להשלים. בסדרה הזו נכנס, לראשונה מזה שנים, אלמנט של צבע לתוך עבודתה של האמנית והוא מסמן כיוון חדש מהתערוכה המונומנטלית שלה בגלריה מגזין 3. כיוון חדש שכמובן לעולם לא יושלם, מה שנותן לתערוכה הזו גוון חמוץ-מתוק. במותו של אמן, במיוחד אמנית פורה ומעמיקה כמו מאיה אטון, אפשר אולי להתנחם מעט בעובדה שעבודתה תמשיך לחיות איתנו עוד זמן רב.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 18.5, 20:00, גלריה גבעון, גורדון 35, תל אביב

'פחי צמרת' תערוכה זוגית של ירדן פישר ודבורה קולסי. אוצרת: עפרה חרנ"ם
גלריה קו 16, הממוקמת במרכז הקהילתי בשכונת נווה אליעזר בתל אביב, היא אחד ממוסדות האמנות העירוניים הותיקים. הגלריה מצליחה לשמור על רעננות בין השאר על ידי תחלופה של אוצרות, שהקדנציה שלהן נמשכת כחמש שנים ואז הן מפנות את מקומן לאוצרת חדשה עם חזון טרי ואחר. התערוכה החדשה בגלריה היא הראשונה תחת שרביטה של האוצרת החדשה עפרה חרנ"ם, שהיא אמנם חדשה בגלריה, אבל מגיעה עם רזומה עשיר של אוצרות, הן בגלריות והן בפרויקטים גדולים ושאפתניים. לא רק אוצרת חדשה, אלא זוהי גם תערוכה ראשונה אחרי שיפוץ מקיף של חלל התצוגה. אין ספק שמדובר בהתחלה חדשה ומבטיחה לגלריה ואנחנו כבר סקרנים לראות מה מצפה לנו. התערוכה מסקרנת גם בפני עצמה, מדובר בחיבור לא שגרתי בין צמד האמנים לבין מחלקת התברואה של העירייה. שילוב מסחרר כזה בין עולמות חייב להיות מעניין!
אירוע פתיחה: יום חמישי, 18.5, 20:00, גלריה קו 16, מרכז קהילתי נווה אליעזר, ששת הימים 6, תל אביב
אירוע פייסבוק

'לבה', תערוכת יחיד של איוה כפרי
במהלך כחמש עשרה שנים של עבודה, יצרה איוה כפרי גוף עבודות המתבסס על פירוק מוחלט של הציור למרכיביו הראשוניים – קו, כתם, צבע – את אלה חילצה כפרי מתוך הבד המסורתי ובאמצעות הדבקות של ניירות ופיסות ניילון צבעוניות ברחבי חלל התצוגה, הוציאה את הציור ממסגרת הקנווס אל העולם. בתערוכתה החדשה חוזרת כפרי הביתה, במובן המטאפורי, אבל גם הקונקרטי ביותר. לאחר מות אימה חזרה האמנית לחדר נעוריה, זה שבו החלה את דרכה הציורית, ועשתה בו שימוש כסטודיו. החזרה הזו למקורות השפיעה אולי גם על אופי העבודות עצמן וניתן לראות שיבה לקנבס, לציור פיגורטיבי וגם לדימויים מההיסטוריה של האמנות. יש משהו בוגר ומאוד מעניין ברגע הזה שבו אמנית שבה הביתה – עם כל המטען שצברה במהלך השנים, ויוצרת משהו חדש.
אירוע פתיחה: יום חמישי, 18.5, 20:00, גלריה רו-ארט, תל אביב, המרץ 3, תל אביב אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז – לונדון
'London Stories', תערוכת יחיד של יגאל עוזרי
תמיד נחמד להמליץ כאן עם גאווה ישראלית. הצייר יגאל עוזרי ידוע בכשרון המפעים שלו ליצור ציורים היפר ריאליסטיים שנראים ממש כמו צילום. בדרך כלל, עושה עוזרי שימוש בכשרונו זה כדי ליצור סצינות חלומיות של עירום נשי מסוגנן. התערוכה הזו מסמנת מעבר לדימויים מסוג אחר, המבוססים על צילומים של נוף אנושי עירוני. השילוב בין הסגנון המלוטש לדימויים המחוספסים יוצר עניין ועומק ואנחנו מאוד סקרנים.
התערוכה מוצגת עד 4.6, בגלריה Pontone
בכתובת: Pontone Gallery, 74 Newman Street, W1T 3DB, London
שעות פעילות: שני-שבת: 10:00-18:00

ירדן קולסי ודברה פישר, מתוך תערוכה זוגית בגלריה קו 16. צילום: ירדן קולסי

ירדן קולסי ודברה פישר, מתוך תערוכה זוגית בגלריה קו 16. צילום: ירדן קולסי

אמת חבויה. המלצות הסופ"ש 27-29.4

כתיבת תגובה

אמת חבויה. המלצות הסופ"ש 27-29.4

בזמן האחרון נדמה לפעמים שהאמת היא רעיון שיצא מהאופנה. בין מציאות מדומה לבינה מלאכותית לפוטושופ ולפייק ניוז – אי אפשר כבר לסמוך על מראה עיניים או על משמע אוזניים ואנחנו נשארים מול עולם מורכב ומבלבל. יכול להיות שהגיעה העת לחשוב על מודלים חדשים ואחרים של חתירה לאמת, כאלה שלאו דווקא עוברים בקו ישר. תערוכות השבוע טוענות שאמנות יכולה וצריכה להציע מודל ונתיב כאלה.

בגלריית הלובי חושף סאהר מיעארי את האמת שחבויה ביסודות הבניין; בגלריה אלמסן תערוכה הנוגעת למתח בין מציאות ממשית למציאות מסונתזת; במרכז מעמותה בבית הנסן ממשיך האמן הותיק מאוד דב אור נר להלחם במפלצות של חייו באמצעות אמנות; ובהמלצות הלוקאלז – קפיצה קטנה למדריד.

סופ"ש אמיתי ונעים,
שני ורנר וצוות Talking Art

אנה מירקין וקתרינה טרודזינסקי, מתוך תערוכה זוגית בגלריה אלמסן, יפו

'שמש שקרנית', תערוכה זוגית של אנה מירקין וקתרינה טרודזינסקי. אוצרות: יולנדי גווס והלן סופי מאייר

התקופה האחרונה מאופיינת ביחס האמביוולנטי שלה למציאות הממשית שסביבנו. עם עלייתם של כלים כמו בינה מלאכותית המסוגלת ליצור דימויים מלאכותיים שנעשה קשה להבדיל בינם לבין דימויים אמיתיים, בשילוב עם מושגים כמו "פייק ניוז" או "עובדות אלטרנטיביות" המופצות במהירות. נדמה שקשה יותר ויותר להבחין בין המציאות הממשית לזו המומצאת. התערוכה בגלריה אלמסן המוצלחת משתמשת בדימוי של "שמש שקרנית". כך גם הדימויים בתערוכה שמערבבים בין מציאות ממשית לדימויים דיגיטליים ומערערים את התפיסה שלנו על מה אמיתי ומה לא. התערוכה היא המשך של תערוכה שהוצגה בגלריה בברלין ושני חלקי התערוכה מתייחסים לסביבה המיידית של שתי הגלריות וכך מתערבבים חוץ ופנים ודמיון דיגיטלי ומציאות. תערוכה ברוח התקופה.

אירוע פתיחה: יום חמישי, 27.4, 20:00, גלריה אלמסן, רחוב הפנינים 1, יפו. אירוע פייסבוק

'טוברג׳י', תערוכת יחיד של סאהר מיעארי. אוצרת: אורית מור

המילה "טוברג'י" בערבית מתייחסת לפועל הבניין העוסק בטפסנות, זהו הפועל שאחראי לסדר קרשים ולקשור אותם זה לזה כדי לייצר את התבנית אליה יוצקים את הבטון שעליו מתבסס הבניין כולו. האמן סאהר מיעארי, שבעברו שימש כטפסן בעצמו מתייחס באירוניה ובביקורתיות למונח הטעון והגזעני "עבודה ערבית". מדובר במונח שמסמל עבודה גרועה וחובבנית, אך בפועל הרוב המוחלט של הבניינים בארץ נבנו באמצעות עבודתם של פועלים פלסטיניים. העבודות של מיעארי הן הצבות תלויות מקום שעושות שימוש בשפה החומרית של עבודות בניין עם חומרים כמו בטון, חוטי ברזל, שמן וצינורות. הם מנכיחים בתוך החלל הסטרילי של הגלריה את מה שרוחש מתחת לפני השטח. בפראפרזה על מילות השיר של מאיר אריאל "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה" מיעארי בעצם אומר לנו – בבסיסו של כל בניין במדינה היהודית, יושב פועל ערבי שאחראי על יציקת היסודות. מעורר מחשבה

אירוע פתיחה: יום חמישי, 27.4, 20:00, הלובי, ארלוזורוב 6, תל אביב. אירוע פייסבוק

'עבודות חדשות', תערוכת יחיד של דב אור נר. אוצרים: סלה-מנקה

מפתה להתייחס לקרבת הזמנים בין פתיחת תערוכתו החדשה של דב אור נר ליום הזיכרון לשואה ולגבורה שאך זה חלף. האמן הוותיק (מאוד. בחודש שעבר חגג 96 ועוד הזרוע נטויה) התפרסם בשנים האחרונות בזכות ההתייחסויות הפרובוקטיביות והשנויות במחלוקת להיטלר ולשואה (חלקן בשיתוף יקיר המערכת גיל יפמן). אבל האמת שאור נר, מראשוני האמנות המושגית בארץ, הוא הרבה יותר מאמנות הנוגעת לשואה. בתערוכה החדשה שלו במרכז מעמותה שבבית הנסן בירושלים מוצגות עבודות חדשות ממגוון מדיומים כמו ציור, קולאז' זירוקס ואפילו עבודת סאונד, שרבות מהן עוסקות בקורונה והשפעתה, בדרכו ושפתו המיוחדת של אור נר. נראה שדב אור נר שם לו למטרה להתמודד עם המפלצות בהן נתקל במהלך חייו הארוכים – יהיו אלה צוררים נאציים או מגפות כלל עולמיות – בכלים של אמנות, אירוניה והומור. האם מצאנו כאן את הסוד לאריכות ימים? בכל מקרה מצאנו כאן מאגר בלתי נדלה של אמנות משובחת ויוצאת דופן.

ביום הפתיחה תתקיים גם הופעה של איתן חביב בשעה 12:45

אירוע פתיחה: יום שישי, 28.4, 12:00, מרכז מעמותה, בית הנסן, גדליהו אלון 14, ירושלים. אירוע פייסבוק

המלצת הלוקאלז –  מדריד

רטרוספקטיבה של לוסיאן פרויד

אמנם עדיין אין לנו סיורים במדריד (אנחנו עובדים על זה ויהיו בקרוב), אבל מהתערוכה הזו לא יכולנו להתעלם!

רטרוספקטיבה של לוסיאן פרויד, אחד הציירים החשובים ביותר של המאה העשרים ותחילת העשרים ואחת. כמה מהקלאסיקות של האמן הבריטי המוערך שבין השאר צייר דיוקן של המלכה וידוע בציורי המודל הכנים ומלאי ההבעה שלו. אם אתם בשכונה, אסור לפספס.

פרטים נוספים באתר התערוכה

איפה כן יש לנו סיורים? פריז, לונדון, פורטו ועוד! הכנסו לקישור, בחרו עיר ומועד ובואו נדבר אמנות באירופה!

סאהר מיעארי, מתוך תערוכת יחיד בגלריה הלובי, תל אביב