קל להתייאש אל מול עומקם של הסדקים שמתגלים בעצם יסודות הקיום שלנו כאן. לאחת ההמלצות הקודמות קראנו "הכל כל כך פריך" והנה לפעמים נדמה שזה כבר לא פריך, אלא ממש מתפורר. אבל כמו שמזכיר לנו לאונרד כהן הגדול – לפעמים כדי שיכנס אור צריך להפער סדק. תערוכות השבוע מתבוננות בסדקים האלה, שלפעמים ממש בלתי נסבל להביט עליהם, ומנסות לשפוך לתוכם
איך הופכים חלל תצוגה למרחב פעיל ומפעיל – כזה שלא יהיה סטטי ופסיבי, אלא מזמין את המבקרים בו לפעולה יצירתית, גם אם רק במחשבה – זו אחת השאלות המרכזיות בבניית תערוכת אמנות טובה. תערוכות השבוע בוחנות בדיוק את השאלה הזו ועושות זאת על ידי השקה לתחומים – שהם לכאורה מחוץ לאמנות, וגם בהם השאלה הזו משמעותית ומרכזית.
רצה המקרה ואצל שתיים מהאמניות המציגות השבוע אנחנו מבקרים בסטודיו אחת לכמה זמן במסגרת הסיורים שלנו. החוויה של יצירת אמנות בסטודיו לעומת החוויה שלה בגלריה הן שונות מאוד והאפשרות לראות אותן בשני ההקשרים היא פריבילגיה השמורה למי שביקורי סטודיו הן חלק משגרת השבוע שלהם. (כלומר מי שמצטרף אלינו לסיורים – כן, זה בהחלט רמז)
מסיבת פופ לכבוד סוף השנה האזרחית – פופ הוא כמובן אחד מזרמי האמנות המשפיעים של העשורים האחרונים והוא האב הרוחני של תערוכות השבוע. אמני השבוע עושים את מה שעושה הפופ הכי טוב – לוקחים נושאים כבדים והרי משמעות ומפרקים אותם באמצעות דימויים ונושאים מהתרבות הפופולארית והופכים אותם לזמינים ונגישים לעין העכשווית.
המלצות השבוע לא עושות הנחות ומסתכלות בכנות בנושאים כואבים. עולם שהתנועה בו הפכה לקלה מאי-פעם ועדיין מרגיש מנותק ומרוחק, הנושא הכאוב של הזנות בהדפס וברב-שיח, ומיצב וידאו הבוחן את מורכבותם של היחסים בין האנושי לדיגיטלי.
בשבוע הפותח את השנה החדשה נצא לבחון אמנות שאינה חוששת לפסוע למחוזות שסופם אינו וודאי. בגלריה ירקון תערוכה שנושאה מוזרויות באמנות; תערוכה בגלריה אלפרד מתעניינת בכישלון; במשכן האמנים בהרצליה תערוכה החושפת שינויים חברתיים מטרידים בארה"ב.
מישל פלטניק, גלריה גורדון סוף השבוע הקרוב הוא סוג של מפגש דוד וגוליית: אמנים גדולים בגלריות קטנות, ציורים איקוניים משוחזרים בווידיאו ארט, סיפורי בריאה מופתיים מצומצמים לחדר קטן ולקינוח גם פרס אמנות – לאמן ראוי במיוחד. כל ההמלצות שלנו לפניכם. עריכה ותוכן: צוות Talking Art
