נדמה שהגדרות הזמן שלנו השתנו בשנתיים האחרונות. לא רק שהחיים נחלקים ללפני ואחרי הקורונה, אלא גם מרגיש שהזמן עצמו נמתח ומתכווץ מחדש באופן שעוד לא התרגלנו אליו. כך או כך, התערוכות שבחרנו להמליץ עליהן השבוע נוגעות בעקיפין גם במושגי הזמן. בין אם בהחייאה נוסטלגית של עבודת אמנות קנונית, תערוכה שמוציאה לאור פרוייקטים גנוזים או אמן שנותן חיים חדשים לצעצועי ילדים שנשברו.
שבוע האיור נמשך בכל הכח ואנחנו מתרוצצים בכל העיר עם הקבוצות שלנו, פוגשים מאיירים ואוצרים ורואים המון תערוכות מצויינות. במקביל, עולם האמנות ממשיך כמנהגו ותערוכות חדשות נפתחות. אומרים שעין הסערה, אותו מרכז בו לכאורה אמור להיות הכי סוער, דווקא שם מוצאים את השקט הגדול ביותר. ברוח זו בחרנו לכם הפעם כמה תערוכות שקטות יותר, אולי מתוך המחשבה על השקט שאחרי הסערה שהיא שבוע האיור, ואולי סתם מתוך החשק לקחת נשימה עמוקה ולצלול למקום עדין יותר.
חופשת הקיץ הישראלי בעיצומה. הניסיון לשמור על גחלת ההמלצות שלנו מלמד שבעונה השקטה של עולם האמנות, גם התערוכות הרציניות וכבדות הראש מגיעות עם קריצה ומוצגות לצדן של תערוכות מכירה קיציות וכיפיות.
דגנית ברסט, ללא כותרת (מתוך פורטרטים ונופים), 1984/2015, גלריה ג'ולי מ. סוף השבוע הקרוב הוא חגיגה לקריית המלאכה, בה תוכלו לבקר בשלל תערוכות חדשות, וביניהן גם שתי תערוכות בבית בנימיני אשר מגיבות ישירות לאזור ולהיסטוריה שלו. תערוכת פופ-אפ מפתיעה לגלריה ג'ולי מ. תפתח בחלל הקודם של מכון שפילמן, וגלריית "מקום לאמנות" בקריית המלאכה ממשיכה בפעילות […]
